מטלת מנחה ממן- האיחוד האירופי היסטוריה מוסדות ומדיניות

מטלת מנחה 11

חלק א'

שאלה 1

גם קהילת הפחם והפלדה וגם הקהילה הכלכלית, מטרתם הייתה ליצור איחוד של מדינות אירופה, מתוך המטרה העיקרית למנוע מלחמות באירופה, להשיג יציבות וצמיחה כלכלית. שתי הקהילות הן חלק מאותו התהליך של איחוד מדינות אירופה, אולם בגלל חשש לעתידה של קהילת הפחם והפלדה, היו שתי אפשרויות עיקריות להמשך התהליך של איחוד מדינות אירופה, יוזמת הקהילה לאנרגיה אטומית ויוזמת הקהילה הכלכלית.

יחד עם זאת ישנם הבדלים בין שתי הקהילות, בבסיסה של התוכנית של הקהילה הכלכלית הייתה גישה שונה לחלוטין מהגישה של קהילת הפחם והפלדה: במקום מיזוג סמכות והאסדרה של מגזרי משק שונים, כמו הפחם והפלדה, הגישה של הקהילה הכלכלית דגלה בהסרה מתואמת של סמכויות האסדרה, בין המדינות, דהיינו, הקהילה הכלכלית תמכה בהקמת שוק משותף שיאפשר סחר חופשי בקרב המדינות החברות בכל המגזרים של המשק. לעומת זאת קהילת הפחת והפלדה דגלה בתוכנית לאיגום, קרי ניהול משאבים על ידי קיבוצם יחד, של משאבי הפחם, הפלדה, הברזל וגרוטאות המתכת של צרפת, גרמניה וכל מדינה אחרת שתהיה מעוניינת בכך בניהולה של רשות על לאומית.

הסגנון בין שתי הגישות היה שונה, לקהילה הכלכלית היו כלים אחרים שבאמצעותם היא רצתה להשיג את האיחוד, שהם: הסרת מכסי מגן בתוך הקהילה הכלכלית, קביעה משותפת של תעריפי מכס על יבוא סחורות מחוץ לקהילה, תנועה חופשית של אנשים והון, זכות של האזרחים להקמת בתי עסק בכל מקום בקהילה, עיצוב מדיניות משותפת בתחומים כמו תחבורה, תחרות, חקלאות, וגיבוש מדיניות חקלאית משותפת.

את הקמת קהילת הפחם והפלדה יזם שר החוץ הצרפתי, שומאן. תכנית שומאן באה לתת מענה לשני נושאים שהטרידו את צרפת: א. רצון להפוך מלחמה עתידית בין גרמניה לצרפת לבלתי אפשרית מבחינה חומרית. עבור הצרפתים משמעות הדבר הייתה לבלום את התעצמותה מחדש של גרמניה וליצור תלות עמוקה בין התעשיות הכבדות בשתי המדינות. ב. הבטחת המשך הגישה הצרפתית למחצבים של חבלי רוהר והסאר. הגישה הזו הייתה דרושה לשיקום הכלכלה הצרפתית בהתבסס על ייצור מוגבר של פלדה.

גרמניה אימצה את קהילת הפחם והפלדה מיד ובחום. הצהרת שומאן התייחסה אל רפובליקה הפדרלית של גרמניה כאל עמיתה לגיטימית ושווה במעמדה למדינות מערב אירופה האחרות. אדנאואר הבין שהצטרפות למתווה שומאן תחזק את שייכותה של מדינתו  בהקשר הדו-גושי. עבור בריטניה ומדינות סקנדינביה התנאים של קהילה זו לא היו כל כך נוחים.

בקשר להקמת הקהילה הכלכלית ואמנת רומא, בריטניה הוזמנה להשתתף אולם עד מהרה הבינה שמדובר בהקמת גוף על לאומי ולכן פרשה. אבל לפרישה הייתה סיבה נוספת. הקמת הקהילה הכלכלית דרשה מהמדינות החברות בה לתת עדיפות לסחר בינן לבינן על חשבון סחר עם מדינות שמחוץ לקהילה. ואילו בריטניה ראתה בהסדרי הסחר שלה עם מדינות חבר העמים בריטי נכס כלכלי חשוב יותר מהחברות בקהילה. גם לצרפת היו שיקולים דומים אבל הם בחרו לנסות ולקדם את האינטרסים שלהם מתוך הקהילה אירופית והצליחו לא מעט.

משבר הראשון בקהילה אירופית הופיעה כבר ב 1962.  בריטניה הגישה בקשת הצטרפות לקהילות. נשיא צרפת  הטיל ווטו על צירופה. הוא הביא את הסכם נסאו (עסקת נשק שנחתמה בין בריטניה לארה"ב) כהוכחה לכאורה לאי מחויבותה של בריטניה לאירופה אלא לארה"ב.

הקמת הקהילה הכלכלית כללה את הקמת קהילת האנרגיה האטומית, אבל צרפת התקשתה לגייס תמיכה לרעיון קהילת האנרגיה האטומית, משום שצרפת הייתה היחידה שהייתה לה תכנית לאנרגיה אטומית.

אני חושבת שמה שניתן ללמוד מההבדלים בין שתי הגישות הוא שההתפתחות של קהילת הפחם והפלדה היא תוצאה ישירה של ההתפתחויות הכלכליות שמתרחשות במציאות, המציאות הכלכלית היא מציאות דינמית, והכלכלה מטבעה משתנה עם הזמן, ולכן האיחוד האירופי לא יכול להתבסס רק על התעשיות של הפחם והפלדה.

שאלה 2-

שש המדינות שבחרו להצטרף לקהילת הפחם והפלדה ולקהילה הכלכלית הן צרפת, גרמניה, איטליה, ומדינות השפלה- הולנד, בלגיה, לוקסמבורג.

ישנן שתי סיבות עיקריות לכך שצרפת הצטרפה לקהילת הפחם והפלדה, הראשונה היא שהם רצו למנוע מלחמה עתידית בין גרמניה לצרפת לבלתי אפשרית, וזאת על ידי קשירת הכלכלות של שתי המדינות יחדיו, וכך למנוע את המלחמה מבחינה חומרית. הצרפתים רצו למנוע את התעצמותה מחדש של גרמניה, על ידי יצירת התלות בין שתי המדינות. הסיבה השנייה היא שהצרפתים רצו להבטיח שתהיה להם גישה למחצבים טבעיים, בחבל רוהר והסאר. הגישה למשאבים אלה היית הכרחית לצורך שיקום הכלכלה של צרפת, שהתבססה על ייצור של פלדה.

גרמניה הצטרפה לקהילת הפחם והפלדה ברצון רב. הצהרת שומאן שהתייחסה לביסוסה של קהילת הפחם והפלדה, ראתה בגרמניה כמדינה ששווה לשאר המדינות במערב אירופה. לגרמניה היה רצון להתקבל ולהיות חלק מהמדינות האלה של מערב אירופה, ולכן ההצטרפות לקהילת הפחם והפלדה קידמה מאוד את המטרה הזאת. בנוסף לכך, אדנאואר הבין שהצטרפותה של גרמניה לקהילה זו, תחזק את מעמדה בקרב מדינות המערב בהקשר הדו גושי, והוא ראה בכך כבסיס לאיחוד גרמניה בהמשך. יתר על כן, הצטרפות לקהילה זו יכלה לשחרר את גרמניה המערבית משליטתה של מהרשות הבינלאומית, ששלטה בחבל הרוהר. בנוסף כך אדנאואר ראה במיזוג כלכלי ופוליטי באירופה כדבר חיובי, שהוא תמך בו באופן אישי.

הסכמת איטליה להצטרף נבעה משיקולים שדמו מאוד לשיקולי גרמניה, קרי, רצון לשקם את מעמדה הבינלאומי של איטליה ולעגן את המדינה בגוש המערבי-קפיטליסטי. כמו בגרמניה, גם באיטליה היו שחקנים פוליטיים בולטים שניסו למנוע את המהלך, אבל הם לא צלחו בגלל מצבה הכלכלי של המדינה שהתבטאה באבטלה גבוהה, אינפלציה, מאזן תשלומים שלילי ועוני רחב היקף. במצב כזה כל תכנית שהציעה סיכוי לצמיחה כלכלית מוגברת הייתה מתקבלת בברכה.

מדינות השפלה (הולנד, בלגיה, לוקסמבורג) הסכימו מיד להצטרף לקהילה בגלל תלותן הכלכלית הגדולה בצרפת ובגרמניה. כלכלותיהן של בלגיה ולוקסמבורג היו תלויות בעיקר בייצוא פלדה. כלכלתה של הולנד הייתה תלויה בייבוא תוצרת תעשייתית מגרמניה. בנוסף לכך למדינות האלו היה אינטרס ברור במניעת מלחמה פרנקו-גרמנית נוספת. שימור השלום האזורי היה היעד המרכזי במדיניות החוץ שלהן. יש להתייחס למדינות השפלה כמדינה אחת, בגלל שהאינטרסים שלהם מאוד דומים, ושלושתן תלויות מאוד בצרפת ובגרמניה מבחינה כלכלית.

עבור בריטניה ומדינות סקנדינביה התנאים למיזוג הבינלאומי לא היו כל כך נוחים. שוודיה, בריטניה ושווייץ לא נכבשו במלחמה ומבחינתן המלחמה הוכיחה שיש בידיהן אמצעים יעילים דיים לשמור על ריבונותן ושלמותן הטריטוריאליות, ניטרליות, עוצמה צבאית ושילוב של השניים, בהתאמה. בנוסף לכך, בריטניה ראתה בהסדרי הסחר שלה עם מדינות חבר העמים בריטי נכס כלכלי חשוב יותר מהחברות בקהילה הכלכלית, או בקהילת הפחם והפלדה, שכן הקמת הקהילה הכלכלית דרשה מהמדינות החברות בה לתת עדיפות לסחר בינן לבינן על חשבון סחר עם מדינות שמחוץ לקהילה.

חלק ב'-

שאלה	תשובה	שאלה	תשובה	שאלה	תשובה	שאלה	תשובה	שאלה	תשובה
1	ג	6	א	11	ב	16	ג	21	ד
2	א	7	א	12	ג	17	ב	22	ב
3	ג	8	א	13	א	18	ד	23	ג
4	ב	9	א	14	ג	19	ג	24	ד
5	ג	10	א	15	ג	20	א	25	א