Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

מטלה במדיניות המימון של החינוך-סדנא

מטלה במדיניות המימון של החינוך-סדנא

ד”ר איריס בן- דוד הדר

שם מגיש העבודה:

תז:

מייל:

מספר טלפון:

מבוא

במדינת ישראל ההישגים בחינוך אינם מתפזרים באוכלוסייה באופן אקראי, בחלקים שלמים של האוכלוסייה הישראלית, התלמידים מגיעים להישגים גבוהים מאוד בחינוך, ואילו בקבוצות אחרות של האוכלוסייה, הישגי התלמידים הם מאוד נמוכים. הפערים בקבוצות השונות של האוכלוסייה בישראל הן פערים בתפוקות של מערכת החינוך, וגם פערים בתשומות ובמשאבים שמושקעים בכל קבוצה של אוכלוסייה. עבודה זו נועדה לבדוק את השיוויון בחלוקת המשאבים בחינוך לקבוצות האוכלוסייה השונות, אנו נבדוק האם חלוקת המשאבים היא שווה בשנים תשע”ב, תשע”ד, בנוסף לכך נבדוק האם ישנה מגמה של שיפור מבחינת השיוויון בחלוקה במשאבים בשנים אלה.

ההנחה הרווחת היא כי הפיזור הטבעי של היכולות ללמוד והחוכמה של האינדיבידואל היא שווה בכל קבוצות האוכלוסייה, וכי אין קבוצת אוכלוסייה אחת שהיא יותר חכמה מהשנייה או יותר טובה מהשנייה. בהיבטים מסוימים בני האדם שונים ביכולותיהם ובשאיפותיהם, ועל כן ישנם הבדלים טבעיים בין בני האדם, אולם הבדלים אלה מפוזרים באופן טבעי על פני האוכלוסייה, ולא בין מגזרים שלמים שלה.

החקר של אי השיוויון בישראל הוא חשוב משום שישראל היא מדינה בעלת חברה צעירה של מהגרים, המורכבת מקבוצות אתניות רבות ומגוונות, ואי שיוויון עמוק בין קבוצות האוכלוסייה השונים יכול להוות פתח לאי יציבותה של החברה ובעקבות כך אי יציבותה של המדינה.

אי שיוויון בהישגי החינוך נובע לרוב מפערים חברתיים כלכליים בין הקבוצות השונות, כך שהפן הכלכלי הוא חשוב מאוד למען השגת תוצאות שיוויוניות בחינוך, ולכן יש לפעול למען חלוקה שיוויונית של המשאבים הכלכליים במדינה, משום שזהו הפקטור שמשפיע בצורה הכי חזקה על ההישגים החינוכיים.

ההשקעה בחינוך היא השקעה חשובה ביותר לעתידה של המדינה, שכן ההשקעה בחינוך משפיעה באופן ישיר על עתידה הכלכלי של המדינה והחברה, ההשקעה בחינוך היא בעצם השקעה כלכלית שנושאת תשואה, ולכן ההשקעה בחינוך בקבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית היא בעצם השקעה שנועדה לשפר את מצבה הכלכלי של אותה קבוצה.

בישראל ישנם הבדלים כלכליים וחברתיים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה, חלק מהאוכלוסיות הם עניות וחלק נחשבות לעשירות. אחת הדרכים הכי טובות לצמצום הפערים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה מבחינה חברתית וכלכלית היא להשקיע במשאבים של החינוך שמקבלת אותה קבוצה של אוכלוסייה, שזוהי בעצם השקעה כלכלית שעתידה לשפר את מצבה של אותה קבוצת אוכלוסייה.

מדינת ישראל היא מדינה שדלה במשאבים טבעיים, והכלכלה שלה היא כלכלה שמתבססת על המשאב האנושי, ולכן זה מאוד חשוב שהמשאב הכלכלי של המדינה יהיה משאב איכותי המספק את צרכיה של המדינה, ומשאב אנושי איכותי חייב להיות משאב שיוויוני שנותן הזדמנויות שוות לכל קבוצות האוכלוסייה השונות. שיוויון בין כל חלקיה של החברה הוא עקרון יסוד בחברה דמוקרטית ומערבית, כך שזהו לא אינטרס כלכלי, אלא זהו גם אינטרס פוליטי ואנושי של חברה השואפת להיות דמוקרטית ושיוויונית.

מתודולוגיה

שאלות המחקר-

-באיזה מידה, אם בכלל, הקצאת המשאבים לחינוך שוויונית?

-באיזה מידה, אם בכלל, קיימת מגמה של התקדמות לקראת שוויון בהקצאת המשאבים בחינוך?

רציונאל המחקר-

המחקר נועד לבדוק האם ישנה שיוויוניות בהקצאת המשאבים במערכת החינוך בין קבוצות האוכלוסייה השונות בשנים תשע”ב, תשע”ד. ישראל היא חברה דמוקרטית ומערבית, שאחד מעקרונות היסוד שלה היא שיוויון בין כל אזרחיה וכל קבוצות האוכלוסייה שלה. אחד האינדיקטורים הכי חזקים לשיוויון בין כל קבוצות האוכלוסייה הוא ההשקעה בחינוך, משום שהחינוך הוא הבסיס לעתיד הכלכלי והחברתי של כל קבוצת אוכלוסייה.

שיטת המחקר-

שיטת המחקר שבה ננקוט היא חישוב אינדיקטורים של שוויון הנהוגים בספרות המקצועית הסטטיסטית, כמו ממוצע, סטיית תקן, טווח, טווח בין העשירון ה-9 לעשירון ה-2, מדד מקלון, מדד וסטרגן, ומדד הג’יני. אנו נבדוק משתנים אלה בכל אחת מהשנים שנבחרו, נשווה את הנתונים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ונשווה את הנתונים בין השנים שנבחרו.

ממצאים-

תשע”ב חלוקה לפי אשכולות-

הקצאה פר תלמיד ממוצעתמספר תלמידים בפועלאשכול הלמ”ס
  
89,3371,1810
13,89284,8721
15,488230,6522
14,307235,1263
15,720356,2864
18,543413,6625
17,353224,2776
17,300148,0347
17,099246,8778
14,39920,9079
12,2993,24010

2. טווח-

89,337-12,299=77,038

3. טווח בין עשירון 9 לעשירון 2-

סה”כ תלמידים- 1,965,114

עשירון- 196,511

ממוצע עשירון שני- 15,488

ממוצע עשירון תשיעי- 17,099

הפרש- 1,611

4. יחס 95:5-

5% מהתלמידים- 1,965,114 * 0.05 = 98,255

כמות התקציב שהם מקבלים באשכולים הנמוכים ביותר-

1,181*89,337= 105,506,997

+

84,872*13,892= 1,179,041,824

+

12,202*15,488= 188,984,576

סה”כ= 1,473,533,397

הסכום הזה מהווה 4.5 % מכלל התקציב

7. סטיית תקן מצורפת לכל טבלה בנפרד

21,259סטיית תקן

5.coefficient variation CV

21,259/16,542= 1.285

6. ממוצע משוקלל לכל טבלה בנפרד-

16,542ממוצע משוקלל

8. מדד מקלון

18543חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מתחת לחציון-

74,440*18,543= 1,380,340,920

+

סכום ארבעת האשכולות הראשונים- 8,220,777,137

סה”כ= 9,601,118,057

סכום נדרש לשם העלאת כל החצי התחתון לסכום החציון- 982,557*16,542= 16,253,457,894

סה”כ מדד מקלון- 9,601,118,057/16,253,457,894= 0.5907

9. מדד וסטרגן

18543חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מעל לחציון-

32,906,023,808-9,601,118,057=23,304,905,751

סכום נדרש לשם הורדת כל החצי העליון לסכום החציון-

982,557*16,542= 16,253,457,894

סה”כ מדד וסטרגן-

1.433

10. מתאם בין אשכול לבין הקצאה ממוצעת לתלמיד באשכול-

-0.197מתאם

11. להלן ניתוח רגרסיה רב משתנית בין ההקצאה הממוצעת לתלמיד כמשתנה התלוי, וסה”כ התקציב לאשכול, והרווחה של האשכול (תשלומי הסעות) ,כמשתנים הבלתי תלויים.

0.328410521

תשע”ד חלוקה לפי אשכולות-

הקצאה פר תלמיד ממוצעתמספר תלמידים בפועלאשכול הלמ”ס
38,7211,2520
16,06892,1621
17,368236,6402
16,271242,6993
17,448377,8214
20,661435,4345
19,530243,8246
19,398158,5077
19,129266,3328
15,87722,7609
14,4683,48810

2. טווח-

38,721-14,468= 24,253

3. טווח בין עשירון 9 לעשירון 2-

סה”כ תלמידים- 2,080,919

עשירון- 208,091

ממוצע עשירון שני- 16,068

ממוצע עשירון תשיעי- 20,661

הפרש- 4,593

4. יחס 95:5-

5% מהתלמידים- 2,080,919 * 0.05 = 104,045

כמות התקציב שהם מקבלים באשכולים הנמוכים ביותר-

361,351,210

+

50,466,022

+

77,797*16,068=1,250,057,460

סה”כ= 1,661,874,692

הסכום הזה מהווה 4.3 % מכלל התקציב

7. סטיית תקן מצורפת לכל טבלה בנפרד

6,327סטיית תקו

5.coefficient variation CV

6,327/18,511=0.341

6. ממוצע משוקלל לכל טבלה בנפרד-

18,511ממוצע משוקלל

8. מדד מקלון

19,129חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מתחת לחציון-

64,890*19,129= 1,241,280,810

+

סכום חמשת האשכולות הראשונים- 16,543,738,462

סה”כ= 17,785,019,272

סכום נדרש לשם העלאת כל החצי התחתון לסכום החציון- 1,040,460*19,129= 19,902,959,340

סה”כ מדד מקלון- 17,785,019,272/ 19,902,959,340= 0.893

9. מדד וסטרגן

19,129חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מעל לחציון-

38,520,004,76117,785,019,272= 20,734,985,489

סכום נדרש לשם הורדת כל החצי העליון לסכום החציון-

1,040,460*19,129= 19,902,959,340

סה”כ מדד וסטרגן-

1.041

10. מתאם בין אשכול לבין הקצאה ממוצעת לתלמיד באשכול-

-0.4926מתאם

11. להלן ניתוח רגרסיה רב משתנית בין ההקצאה הממוצעת לתלמיד כמשתנה התלוי, וסה”כ התקציב לאשכול, והרווחה של האשכול (תשלומי הסעות) ,כמשתנים הבלתי תלויים.

0.1879049

תשע”ב חלוקה לפי מגזר-

הקצאה פר תלמיד ממוצעתמספר תלמידים בפועלמגזר
14,7661,461,198יהודי
12,873360,475ערבי
16,21442,014דרוזי
14,850101,018בדואי
24,722141צרקסי

2. טווח-

12,873- 24,722

3. טווח בין עשירון 9 לעשירון 2-

סה”כ תלמידים- 1,965,148

עשירון- 196,514

ממוצע עשירון שני- 12,873

ממוצע עשירון תשיעי- 14,766

הפרש- 1,893

4. יחס 95:5-

5% מהתלמידים- 1,965,148 * 0.05 = 98,257

כמות התקציב שהם מקבלים באשכולים הנמוכים ביותר-

98,257* 12,873= 1,264,867,510

סה”כ= 1,264,867,510

הסכום הזה מהווה 3.8 % מכלל התקציב

7. סטיית תקן מצורפת לכל טבלה בנפרד

4,157סטיית תקן

5.coefficient variation CV

4,157/ 16,745= 0.248

6. ממוצע משוקלל לכל טבלה בנפרד-

16,745ממוצע משוקלל

8. מדד מקלון

14,766חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מתחת לחציון-

622,099*14,766= 9,185,913,834

+

סכום חמשת האשכולות הראשונים- 4,640,543,629

סה”כ= 13,826,457,463

סכום נדרש לשם העלאת כל החצי התחתון לסכום החציון- 982,574*14,766= 14,508,687,684

סה”כ מדד מקלון- 13,826,457,463/ 14,508,687,684= 0.952

9. מדד וסטרגן

14,766חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מעל לחציון-

32,906,023,80813,826,457,463= 19,079,566,345

סכום נדרש לשם הורדת כל החצי העליון לסכום החציון-

982,574 *14,766= 14,508,687,684

סה”כ מדד וסטרגן-

1.315

10. מתאם בין מגזר לבין הקצאה ממוצעת לתלמיד באשכול-

0.745מתאם

11. להלן ניתוח רגרסיה רב משתנית בין ההקצאה הממוצעת לתלמיד כמשתנה התלוי, וסה”כ התקציב למגזר, והרווחה של המגזר (תשלומי הסעות) ,כמשתנים הבלתי תלויים.

0.76335

תשע”ד חלוקה לפי מגזר-

הקצאה פר תלמיד ממוצעתמספר תלמידים בפועלמגזר
15,9061,554,113יהודי
14,049378,392ערבי
18,12741,154דרוזי
16,561106,737בדואי
24,602523צרקסי

2. טווח-

14,049- 24,602

3. טווח בין עשירון 9 לעשירון 2-

סה”כ תלמידים- 2,080,919

עשירון- 208,091

ממוצע עשירון שני- 14,049

ממוצע עשירון תשיעי- 15,906

הפרש- 1,857

4. יחס 95:5-

5% מהתלמידים- 2,080,919 * 0.05 = 104,045

כמות התקציב שהם מקבלים באשכולים הנמוכים ביותר-

104,045* 14,049= 1,461,741,551

סה”כ= 1,461,741,551

הסכום הזה מהווה 3.7 % מכלל התקציב.

7. סטיית תקן מצורפת לכל טבלה בנפרד

3,621סטיית תקן

5.coefficient variation CV

3,621/ 18,511= 0.195

6. ממוצע משוקלל לכל טבלה בנפרד-

18,511ממוצע משוקלל

8. מדד מקלון

15,906חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מתחת לחציון-

662,068*15,906= 10,530,853,608

+

סכום חמשת האשכולות הראשונים- 5,316,040,095

סה”כ= 15,846,893,703

סכום נדרש לשם העלאת כל החצי התחתון לסכום החציון- 1,040,460*15,906= 16,549,556,760

סה”כ מדד מקלון- 15,846,893,703/ 16,549,556,760= 0.957

9. מדד וסטרגן

15,906חציון

סה”כ תקציב לתלמידים מעל לחציון-

38,520,004,761-15,846,893,703= 22,673,111,058

סכום נדרש לשם הורדת כל החצי העליון לסכום החציון-

1,040,460*15,906= 16,549,556,760

סה”כ מדד וסטרגן-

1.37

10. מתאם בין מגזר לבין הקצאה ממוצעת לתלמיד באשכול-

0.777מתאם

11. להלן ניתוח רגרסיה רב משתנית בין ההקצאה הממוצעת לתלמיד כמשתנה התלוי, וסה”כ התקציב למגזר, והרווחה של המגזר (תשלומי הסעות) ,כמשתנים הבלתי תלויים.

0.83463

דיון והמלצות למדיניות

מהתוצאות של הממצאים אנו למדים לגבי השיוויוניות של חלוקת המשאבים בחינוך במדינת ישראל. כאשר ביצענו את הניתוח לבדיקת מידת השיוויוניות, חילקנו את הבדיקה לשני חלקים, בדיקה אחת שמשווה את התקציבים בחינוך לפי אשכולות החינוך, אשכולות החינוך הם חלוקה של משרד החינוך המדרגת את מידת העושר והרווחה של האוכלוסיה אשר כוללת 8 אשכולות, הבדיקה השניה בודקת את מידת השיוויוניות של חלוקת המשאבים בחינוך תוך כדי השוואה של המגזרים השונים של החברה הישראלית. הבדיקה בוצעה בשני שלבים, השלב הראשון בדק את שנת תשע”ב והשלב השני בדק את שנת תשע”ד.

מתוצאות המחקר אנו למדים שבשנת תשע”ב החלוקה של המשאבים בחינוך באשכולות השונים היא לא שיוויונית. כך למשל אנו רואים שההקצאה הממוצעת לתלמיד לפי אשכולות, היא יותר גבוה באשכולות הנמוכים, האשכולות אשר נחשבים לעניים ונחשלים יותר, ואילו באשכולות הגבוהים ההקצאה לתלמיד היא נמוכה יותר. את זה אנו למדים מההקצאה הממוצעת לתלמיד, ומהמתאם שחישבו בסעיף 10, וממדד וסטרגן, ומקלון.

עוד אנו למדים בשנת תשע”ב שההקצאה של המשאבים בחינוך היא לא שיוויונית כאשר משווים את המגזרים השונים. כך למשל אנו רואים שהמגזרים הצרקסי, הבדואי והדרוזי, מקבלים את ההקצאה ההמוצעת לתלמיד הכי גבוהה, אחריהם המגזר היהודי, ולבסוף המגזר הערבי. עוד אנו למדים שההקצאה של המשאבים היא לא שיוויונית מסטיית התקן של התוצאות המעידה על השונות בהקצאה.

גם בשנת תשע”ד אנו למדים שאין שיוויוניות בחלוקת המשאבים בחינוך, ככל שעולים באשכול ההקצאה הממוצעת עולה, זאת אנו למדים לפי ניתוח ההקצאה הממוצעת לתלמיד, מהמתאם שחושב שמראה קשר הפוך חזק בעליה של האשכול להקצאה הממוצעת, וממדד וסטרגן, ומקלון.

בשנת תשע”ד כאשר אנו משווים את ההקצאות בחינוך לפי מגזרים אנו רואים שעדיין אין שיווין בין החלוקה של המשאבים בין המגזרים, זאת אנו למדים מההקצאה הממוצעת, מסטיית התקן שחושבה, וממדד וסטרגן ומקלון.

באשר לשאלה האם ישנו שיפור בחלוקת המשאבים בחינוך משנה לשנה, התשובה היא לא בכל הנוגע לאשכולות, בשנת תשע”ד ישנה גדילה באי השיוויון, בין האשכולות, ועל מכך מעיד המתאם הגדול יותר, שמראה יחס יותר חזק באשר לעליה באשכול, שגורמת להפחתה בהקצאה הממוצעת. באשר לחלוקת המשאבים בין המגזרים, אנו רואים יותר שיוויון בחלוקת המשאבים, זאת ניתן ללמוד מהטווח היותר קטן בין ההקצאה הממוצעת למגזר.

ההמלצה שלי למדיניות חלוקת המשאבים בחינוך היא מדיניות של הקצאה מחדש של המשאבים בחינוך. מדיניות זאת דוגל ביותר שיוויון כלפי כל חלקי האוכלוסייה, ומקצה מחדש את המשאבים של החינוך, ובעקבות כך את המשאבים של המדינה. המצב היום הוא אי שיוויוני מבחינת אשכולות המייצגים את האוכלוסיות העניות, וגם לפי מגזרים, כאשר המגזר היהודי שהוא החלק הארי של החברה, מקבל בעקביות יותר תקציבים, מהמגזר השני בגודלו, המגזר הערבי. הקצאה מחדש תשווה את ההקצאה הממוצעת בין שני המגזרים המובילים הללו.