האוניברסיטה העברית בירושלים
החוג למדע המדינה
מחשבה מדינית מודרנית
עבודת אמצע שנה
ד"ר ניקול הוכנר
מגיש:
ת.ז:
מבוא
בעבודה זו בוצעה השוואה בין עמדותיהם של הפילוסופים תומאס הובס וג'ון לוק, לגבי חופש וחירות, וצדק. הסיבה שנבחרו שני פילוסופים אלה, היא משום שהם היו בני אותה תקופה, ושניהם חיו באותה מדינה, ולכן ההשפעות החיצוניות עליהם, שהשפיעו על הלך רוחם ומחשבותיהם היו דומים, ולכן מעניין לראות כיצד סביבה דומה מייצרת הוגי דעות שונים. הובס ולוק, היו פילוסופים שהגו דעות בנושאים חופפים רבים, ולחלק מדעותיהם יש דמיון, אך גם שוני מהותי.
ג'ון לוק ותומס הובס היו ידועים כמתאוריטיקנים של חוזה חברתי וכן תיאוריטיקנים של חוק הטבע. עם זאת, הם שניהם שונים לחלוטין מבחינת עמדתם ומסקנות במספר חוקי הטבע. תומס הובס היה פילוסוף אנגלי ממאלמסברי. הוא התפרסם כשהספר שלו, "לויתן", הניח את היסודות של הפילוסופיה הפוליטית המערבית. הובס זכה להכרה בכמה תחומים; הוא היה אלוף האבסולוטיזם של הריבון, אך תרם רבות גם לנושאים רבים אחרים, כולל אתיקה, גיאומטריה, פיזיקה של גזים, תיאולוגיה ואפילו מדעי המדינה.
מטרתה העיקרית של העבודה היא למצוא את קווי הדמיון והשוני בין שני פילוסופים אלה, שהשפיעו רבות על צורת החשיבה, הפוליטיקה, והתרבות המערבית, ושהשפעותיהם ניכרות עד לימים אלה.
ההשוואה בין שני הפילוסופים נעשתה על ידי סקירת עמדותיהם לגבי חופש וחירות, ולגבי עמדתם בנוגע לצדק. שני תחומים אלה הם תחומים חשובים בחייה של כל חברה מודרנית, השואפת לדמוקרטיה, ולשיווין בין כל אזרחיה, ולכן הם צריכים להיות מיושמים בצורה נכונה, שתטיב עם כולם.
חלק 1- תומאס הובס
חופש- בספרו של הובס "לוויתן", הוא הגדיר מהו מבחינתו המושג חופש. חופש, על פי הובס, מסמל את היעדר התנגדות או מכשולים חיצוניים לתנועה של גוף כלשהו. חופש כזה חל לא רק על גורמים רציונליים אלא גם על יצורים לא רציונליים ודוממים. אפשר לומר למשל, כי מים אינם חופשיים לזרום מעבר לכלי שמכיל אותם (Thomas Hobbes, 1651).
הובס מבחין בבירור בין חופש לכוח. כאשר המכשולים לתנועה הם חיצוניים, אז אפשר לומר שלישות אין חופש. אבל כאשר המכשולים לתנועה הם פנימיים, לישות אין כוח. העובדה שאבן אינה יכולה לזוז מעצמה אינה אומרת שאין לה את החופש לזוז, אלא שהיא חסרה את הכוח או היכולת לנוע. כמו כן, אם אדם חולה מוגבל למיטה ולא מסוגל לזוז, לא חסר לו את החופש ללכת, שכן אין מכשולים חיצוניים שמונעים ממנו ללכת, אלא חסר לו את הכוח ללכת (Thomas Hobbes, 1651).
צדק- תומאס הובס מנה 19 חוקי טבע. על פי שלושת החוקים הראשונים של חוקי הטבע האלו, מתהווה תפיסת הצדק של הובס, והם ללא ספק המשפיעים והחשובים ביותר מבין החוקים. מטרתם של חוקים אלה היא בריחה ממצב הטבע, שבו האדם נתון בכאוס. החוק הראשון קובע כי עלינו לחפש שלום, ואם לא נוכל להשיג זאת, להשתמש במלוא עוצמת המלחמה. החוק השני קובע כי עלינו לוותר על הזכויות הטבעיות שלנו וליצור חוזים חברתיים, אם אחרים מוכנים לעשות גם כן, מכאן נובע הרעיון של הברית, שבו אנשים יכולים להעביר את הזכויות הטבעיות שלהם בינם לבין עצמם ומהווה את הבסיס של החובה המוסרית. עם יישומו של כל אחד מחוקים אלה, המהווים מכשול לקראת ניצול מלא של זכויותיו של הפרט, יקריב האדם את זכויותיו הטבעיות כדי לקדם שיתוף פעולה בין אנשים (Hobbes: Moral and Political Philosophy).
לדברי הובס, שני חוקים אלה אינם מספיקים כדי למנוע מהאנשים מלפגוע זה בזה, ולכן צריכה להיות עוד שכבה של שליטה. זה המקום שבו החוק השלישי מגיע כדי ליצור את המושג של צדק. החוק השלישי פשוט קובע כי גברים צריכים לבצע את אמות המידה שלהם, שהיא למעשה בסיס ההגדרה של הובס לצדק. מכאן, אי צדק מוגדר כאי קיום אמות המידה שלך. כפי שניתן לראות, כאשר חוק אחד מתבסס על אחר, ברור לגמרי שהובס השקיע מאמץ רב ביצירת ייצוג מלא של העולם הטבעי כדי לתמוך בדוקטורינה הפוליטית שלו. חוקי הטבע של הובס הם כללים שעל כל בן אנוש לבצע כדי לתת לאנשים את הסיכוי הטוב ביותר לחיות חיים טובים (Hobbes: Moral and Political Philosophy).
חלק 2- ג'ון לוק
חופש- התרומה הגדולה של לוק לחשיבה המערבית היתה המשמעות של המושג חופש. לפי לוק במקום שאין חוק אין חופש. במילים אחרות, החירות לעולם אינה מוחלטת, אלא תמיד נשלטת בדרך מסוימת. בשום מקום אין חופש אשר אינו כפוף לחוק מסוים. (John Locke, 1689).
למרות שהחופש כפוף לחוק מסוים, לוק הגדיר חופש כיכולת להשתמש או לא להשתמש ברצונו של האדם וברכושו ללא התערבות כפויה של אנשים אחרים, כולל הממשלה. במושג החירות המבוסס על זכויות אלה, אני חופשי עד כדי כך שאני יכול להפעיל סמכות שיפוטית על הרכוש שלי במובן הרחב, כגון הגוף, העבודה, הנכסים, לפי רצוני שלי, מבלי להיות נתון לכפייה על ידי אחרים. תפיסת החופש החברתי סוציאלי של לוק, הייתה למעשה ניסיון לגבש מידה של חירות שווה בין כל האנשים בחברה, ורעיון זה התקבל על ידי פילוסופים רבים שבאו אחריו. (John Locke, 1689).
צדק- לוק מתאר מצב של הטבע שבו ישנם חוקים של אלוהים, אך מצב זה הוא חסר ביטחון משום שאין מנגנון לאכיפתם של חוקים אלה, כאשר הזכויות הטבעיות של האדם, בעלות על רכוש, והחירות שלו יכולות להיות מופרות בקלות. על מנת להגן על זכויות קניין אלה, אנשים מסכימים לחוזה חברתי המניע אותם ממצב זה של הטבע, למצב של חברה פוליטית, עם הממשלה שהוקמה כדי לאכוף את החוק. (Locke's Moral Philosophy).
לוק בוחן מה מהווה חוק על מנת לבסס את המסגרת החוקית למוסר האנושי: ראשית, החוק צריך להתבסס על רצונו של מישהו מוסמך, שמינו אותו האנשים בחברה. שנית, עליו לבצע את הפונקציה של קביעת כללי התנהגות. שלישית, החוק חייב להיות מחייב על בני האדם, שכן יש חובה של ציות לסמכות העליונה המכוונת את החוקים. החוק הטבעי נקרא בצדק החוק כי הוא מספק את התנאים האלה. מבחינתו של לוק, המושג מוסר מובנה בצורה הטובה ביותר בהתייחסות למבנה סמכותי דמוי חוק, שכן בלעדיו, הוא טוען, לא ניתן להבדיל בין כללי מוסר לבין מוסכמות חברתיות. (Locke's Moral Philosophy).
עבור לוק, אם כן, החוק המוסרי הוא, מעצם הגדרתו, מערכת חוקים מחייבת, משום שהיא משקפת את רצונו של סמכות עליונה בחברה האנושית. כללי המוסר מחייבים בשל מבנה הסמכות שממנו הם מתעוררים. לוק מחשיב את מערכת הכללים המוסרית כמשקפת את הטבע האנושי. הכללים המסדירים את התנהגות האדם מותאמים במיוחד לטבע האנושי, וחובתנו לאלוהים כרוכה במימוש הטבע שלנו במלואו. יש מידה ניכרת של תיאולוגיה בתיאוריה של לוק לגבי צדק. (Locke's Moral Philosophy).
חלק 3- השוואה וניתוח
הובס הגדיר את הגדרת החירות והחופש במונחים שליליים ופסיביים, וכך עשה גם ג'ון לוק, אבל זה היה רק דמיון שטחי. ההגדרה של הובס לחופש שונה באופן מהותי מזו של לוק, אבל ההבדל הזה נבלע בהבחנה המקובלת בין חופש פסיבי ואקטיבי. יש עוד הבחנה משמעותית הרבה יותר בהקשר זה, והיא שהחופש נתפס כמושג מכניסטי המתייחס ליחסים פיזיים בין דברים, לבין חופש שנתפס כמושג חברתי שמתייחס ליחסים בין אישיים, בין בני אדם. הובס השתמש במושג המכניסטי, והגדיר את החופש כהיעדר מכשולים פיזיים, ואילו לוק השתמש במושג החברתי, והגדיר את החופש כהיעדר כפייה בענייני אנוש.
לדברי הובס, כפי שראינו, כאשר אנו נמנעים מלהשיג את המטרות שלנו על ידי מכשולים פנימיים למשל, על ידי חוסר היכולת לעשות משהו, אז אנחנו אומרים שאין כוח. כאשר מכשולים אלה הם חיצוניים, אז אנחנו חסרים חופש לממש את הכוחות שלנו. טבעם של חסמים חיצוניים אלה אינו רלוונטי, החירות אינה מתייחסת בהכרח ליחסים חברתיים בין גורמים רציונליים. אם אני רוצה לנסוע מכאן לשם, חופש הפעולה שלי יכול להיות חסום על ידי קיר גבוה או על ידי נהר בלתי עביר, בדיוק כפי שהוא יכול להיות חסום על ידי אדם אחר. כל מכשול חיצוני שמונע ממני מלהפעיל את כוחי, המונע ממני להשיג את מה שאני רוצה, יפחית את חירותי, ולכן לא מדובר רק ביחסים חברתיים.
צדק- שני הפילוסופים הובס ולוק, יוצאים מנקודת הנחה, שהאדם, כאשר הוא נמצא במצבו הטבעי והבסיסי ביותר, לא יהנה מצדק באופן טבעי, משום שטבעו של האדם הוא לא לקיים את הצדק, וזאת בגלל שהוא מממש את כל רצונותיו הטבעיים, שיכולים לפגוע באנשים אחרים. ולכן שני ההוגים סבורים, שישנו צורך בקיום חיים חברתיים מתקדמים, שבהם ישנם חוזים בין האנשים בחברה, על מנת שהחברה תיהנה מהצדק, ומהמוסר.
הובס מתמקד בכך שבחברה מסוימת יהיה צדק, רק אם כל האנשים בחברה, מתנהגים לפי המוסר שלהם, זאת אומרת שהצדק מבוסס על המוסר האנושי, והוא תלוי בכל אחד ואחד מהאנשים בקהילה.
לעומת זאת לוק מתמקד ברעיון שהצדק מבוסס על החוקים של הממשלה, ועל יכולתה של הממשלה לאכוף אותן, מה שיוצר פחד ורתיעה מענישה אצל האדם האינדיבידואל, ובכך יישמר הצדק בחברה. בניגוד להובס ההתמקדות כאן היא בחוקים טכניים וביכולת ענישה, ולא בהסתמכות על המוסר וטוב הלב של האנשים בחברה.
חלק 4 סיכום-
לסיכום ראינו שלתומאס הובס ולג'ון לוק ישנם קווי דימיון בהלך המחשבה, ומצד שני קווי שוני מהותיים. באופן כללי הובס פסימי יותר, ואילו לוק מדבר על היתרונות הפוטנציאליים שיכולים לצמוח מהתיאוריות שלו. בנוסף, הובס מדבר על מצבי טבע באופן תיאורטי, בעוד לוק מציין דוגמאות היכן הם קיימים.
ישנו דימיון בעמדותיהם של ההוגים בכל הנוגע למצבו הטבעי של האדם, כאשר לא קיימת מערכת פוליטית. שני ההוגים מזהירים מפני הסכנה שבמצב הטבעי של האדם. עבור הובס, כל הזמן שהאדם נמצא במצב הטבעי, הוא נמצא במצב של מלחמה. הוא קובע כי אם שני אנשים לא יכולים ליהנות מאותו הדבר, הם הופכים לאויבים וישתדלו להרוס או להכניע אחד את השני. לוק גם מציין את הסיכונים הכרוכים במצב הטבעי של האדם, ואומר כי במצב הטבעי, כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו, מה שמוביל למצב של מלחמה בין האנשים. ולכן שני ההוגים מתייחסים לסכנות של המצב הטבעי של האדם, ומתארים מצבי מלחמה הקיימים במצב הטבעי.
למרות הדמיון בין שני הרעיונות של המצב הטבעי, עמדותיהם של לוק והובס שונות זו מזו. ראשית, עבור הובס, טבעו של המצב הטבעי הוא תמיד במצב של מלחמה. לדברי הובס, הסיבה העיקרית לכך שגברים ויתרו על סמכותם לריבונות היא הרצון לחפש שלום, ולהימנע מהפחד מהמוות. לעומת זאת, בעוד שלוק מדבר גם על מצבי מלחמה, בעיניו מצבים אלה הם רק חלק מהמשוואה של המצב הטבעי, ולא את המשוואה כולה. לכן, על פי ההיגיון הזה, מצב הטבע של לוק הוא מקום הרבה יותר טוב ממצב הטבע של הובס, שבו חיי האדם בודדים, עניים, אכזריים וקצרים.
במצב של הטבע הן הובס והן לוק מסכימים שכל האנשים נולדים שווים, אבל הגדרותיהם של השוויון במצב הטבע שונות במקצת. לדברי לוק, במצב הטבע, לאף אחד אין כוח על אחר, הגרסה של לוק או רעיון השוויון במדינת הטבע מתבססת על שוויון הסמכות והשליטה. לכל אדם יש סמכות לשפוט ולהעניש את עצמם, אבל אין להם זכות להזיק לאחרים.
לעומת זאת, הגדרה של הובס מבוססת על שוויון האדם פיזית ונפשית, משום שהטבע עשה את האנשים שווים בגוף ובנפש. עם זאת, השוויון הטבעי הן אצל הובס והן במצבי הטבע של לוק תורם לדחף האדם לרצות להצטרף לחברה אזרחית.
דעותיהם לגבי מהו צדק היא שונה. הובס מתמקד בכך שהבסיס של הצדק הוא אמות המידה והמוסר של האדם, ולכן הצדק תלוי במספר רב של אנשים, בעצם כל בני האדם בחברה, וכדי ליישם את הצדק, כל האנשים צריכים לפעול לפי המוסר שלהם. מצד שני לוק טוען שהבסיס של הצדק הוא הממשלה, ושמאחריותה לחוקק ולכפות חוקים שישמרו על הצדק, ואין להסתמך על טוב ליבם של האנשים, אלא שהצדק צריך להיאכף מכוח החוק וההרתעה.
בעמדה לגבי החוזה החברתי ישנם הבדלים בפילוסופיות של לוק והובס. לוק האמין שלאנשים יש זכות לחיים כמו גם הזכות להגנה צודקת על הרכוש שלנהם. כל הפרה של החוזה החברתי תהיה עילה למלחמה של האדם עם בן ארצו, או בן החברה שבה הוא חי. לעומת זאת, הובס האמין שאם האדם פשוט עושה מה שאומרים לו, הוא בטוח. האדם לא יפר את החוזה החברתי, כל עוד אין לו סיבה למרוד.
ביבליוגרפיה
– Thomas Hobbes. (1651). Leviathan. https://socialsciences.mcmaster.ca/econ/ugcm/3ll3/hobbes/Leviathan.pdf
– Hobbes: Moral and Political Philosophy. http://www.iep.utm.edu/hobmoral/
– John Locke. (1689). Two Treatises of Government. http://www.earlymoderntexts.com/assets/pdfs/locke1689a.pdf
– Locke's Moral Philosophy. https://plato.stanford.edu/entries/locke-moral/