Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

מחקר סמינריון- השפעת התמריץ הכספי על שיעור ההיענות של המשיבים לסקר

העלאת שיעור ההשבה בסקרים

השפעת התמריץ הכספי על שיעור ההיענות של המשיבים לסקר

הצעה לעבודת מחקר בקורס מתודולוגיה של סקרים

קריית האוניברסיטה הפתוחה

ת.ז:

תוכן עניינים

מבוא. 2

רקע תיאורטי 3

היענות לסקר- 3

1. גורמים המשפיעים על שיעור ההיענות לסקר- 4

1.1 היחסים עם הנחקר- 4

2.1 אורך הסקר- 5

3.1 קהל היעד- 5

4.1 תמריץ למלא את הסקר- 5

2. היבטים של תמריץ כספי 6

מתודולוגיה-. 6

אוכלוסיית המחקר- 6

שיטת המחקר- 7

שאלת המחקר- 7

המשתנה הבלתי תלוי- 7

המשתנה התלוי- 7

השערת המחקר- 7

ביבליוגרפיה. 7

מבוא

אחת המטרות העיקריות של מי שמבצע סקרים היא לקבל סקר בעל נתונים איכותיים ומייצגים, אשר מעידים על מצב האוכלוסייה שאותה הוא בודק. כדי לוודא שהסוקר אכן מקבל מדגם מייצג של האוכלוסיה, חשוב מאוד להעלות את אחוזי המענה לסקר, משום שככל שהמענה על הסקר הוא יותר גדול, הייצוגיות של הסקר את כלל האוכלוסייה הנבדקת היא יותר גבוה. ולכן שיעור המענה על הסקר הוא מאוד חשוב עבור הסוקר.

ישנם פרמטרים שונים אשר משפיעים על שיעור ההיענות לסקר, כגון אורך הסקר, קהל היעד שאליו פונה הסקר, האמצעי שדרכו מבוצע הסקר כגון דואר, טלפון, או אימייל, וכן תמריצים שונים שניתנים לעונים על הסקר. בעבודה זאת אני אתמקד בתמריץ כספי אשר ניתן לעונה על הסקר, וההשפעה של תמריץ זה על שיעור ההיענות לסקר, ולכן שאלת המחקר תהיה, האם תמריצים כספיים מעלים את שיעורי ההשבה בסקרים ?

המטרה העיקרית של הסוקר היא לקבל משוב איכותי ונכון על המציאות של האוכלוסייה אותה הוא סוקר, והמטרה היא לא רק להעלות את שיעור ההיענות לסקר על ידי מתן תמריץ כספי. נקודה זאת היא חשובה משום שהעלאת שיעור ההיענות לסקר על ידי מתן תמריץ כספי יכול ליצור עיוות בתוצאות הסקר, זאת בעיקר משום שתמריץ כספי יכול למשוך עונים לסקר אשר לא עונים לקריטריונים של אוכלוסיית המחקר, ומטרתם היחידה היא לקבל את התמריץ הכספי, והם אף עלולים לענות תשובות לא כנות ומטעות, רק בשביל לקבל את כספם. ולכם הסוקר אומנם צריך להעלות את שיעורי ההיענות לסקר, אולם הוא צריך להיזהר, ולהתאים את תנאי הסקר כך שעדיין ישקפו את מצבה של האוכלוסייה הנחקרת, ולמנוע הטיות במענה על הסקר.

המענה על שאלת המחקר יהיה מענה איכותני, שבו אני אבצע תצפית על סקרים שונים, שמתבצעים בדרכים מסורתיות ובדרכים יותר מתקדמות, כדי לקבוע האם אכן התמריץ הכספי שניתן למשתתפים בסקר מעלה את שיעור ההיענות לסקר, בנוסף לכך אבדוק איזה תמריץ כספי הוא יותר יעיל, תמריץ כספי שניתן מראש עבור המשתתף בסקר, או תמריץ כספי אשר ניתן לממלא הסקר בתנאי שהוא ממלא בהצלחה את הסקר. לאחר ביצוע התצפיות על הסקרים, אנתח את הממצאים שנאספו, ואגיע למסקנת המחקר.

רקע תיאורטי

היענות לסקר-

שיעור התגובה של סקר הוא התוצאה של חלוקה של מספר האנשים שרואיינו, במספר הכולל של האנשים שהיו זכאים להשתתף במדגם והיו צריכים להתראיין. שיעור תגובה נמוך יכול להוביל לדגימה מוטה ולא מייצגת, אם ההשבה על הריאיון אינה שוויונית בין אוכלוסיית המחקר על כל חלקיה השונים. אוכלוסיית המחקר כוללת באופן טבעי פלחים אשר הם בעלי מאפיינים שונים, ותשובותיהם לשאלות הסקר משתנות בהתאם, ולכן זוהי אחת ממטרות הסקר, לבדוק מהם מאפייני האוכלוסייה שאותה דוגמים. כאשר אחוז ההשתתפות בסקר הוא נמוך, יכול להיווצר מצב שרק פלח מסויים של האוכלוסייה ענה על השאלות בסקר שלנו, ודבר זה יכול לתת את הרושם המוטעה שהאוכלוסייה בכללותה היא בעלת המאפיינים של מעט האנשים שכן ענו על הסקר. (Fincham, E.J., 2008).

במשך שנים רבות, שיעור התגובה על סקר נתפס כאינדיקטור חשוב של איכות הסקר. חוקרים רבים הניחו כי שיעורי תגובה גבוהים לסקר מבטיחים תוצאות סקר מדויקות יותר. אחוז ההיענות לסקר הוא אינדיקטור שמאפשר לחוקרים לחסוך זמן יקר בחישוב הדיוק וחוסר ההטיה של תוצאות הסקר, וזוהי אחת הדרכים היותר פשוטות להסתמך על כך שתוצאות המדגם או הסקר, מייצגות את האוכלוסייה. (Fincham, E.J., 2008).

1. גורמים המשפיעים על שיעור ההיענות לסקר-

1.1 היחסים עם הנחקר-

מערכת היחסים של הסוקר עם העונה על הסקר היא מאוד חשובה לאחוזי ההיענות על הסקר. בסקרים טלפוניים או ראיון אישי למשל, המראיין והדרך שבה הוא פועל עם המשתתפים הפוטנציאליים של הסקר היא קריטית כדי להשיג שיתוף פעולה מצד המרואיין. המראיין בדרך כלל יכול ליזום ולפתח את הריאיון באיזו דרך שהוא בוחר, ויש לו מרחב פעולה יותר גדול מאשר למרואיין, ולכן הוא יכול להשפיע רבות על מהלך הריאיון. מראיין חכם ינסה להתאים את המהלך של האינטראקציה שלו עם המרואיין, וינסה להתאים אותה באופן הטוב ביותר למרואיין האינדיבידואלי שמולו, ולנסות להפיק את המיטב מהריאיון איתו. (Matzkin, L,R, 2007).

על מנת שהמרואיין ישתף פעולה באופן ראוי, המראיין צריך לפתח קרבה עם המרואיין. אין הגדרה אוניברסלית של קרבה ואמון במהלך ראיון איכותי. ישנם חוקרים שרואים הגדרה של קרבה ואמון, כהגדרה שכוללת ריאיון גלוי ופתוח, בעוד שאחרים רואים בו מידת קבלה או שיתוף פעולה מצד המרואיין לפרויקט המחקר. על אף אי הבהירות בהגדרת קרבה, היא עדיין נחשבת למרכיב חשוב ביותר בראיון איכותי. במחקרים רבים קרבה מוגדרת על ידי מונחים רחבים וכללים, והיא כוללת דיאלוג בעל משמעות עם המרואיין, אשר נותן לקורא הריאיון להבין מהי השקפת עולמו ומהם הערכים שלו. (Matzkin, L,R, 2007).

2.1 אורך הסקר-

כאשר עורכים מחקר או סקר על הציבור הרחב, אם זה באמצעות ריאיון אישי עם העונה לסקר, או באמצעות האינטרנט, אורך הסקר הוא גורם מכריע בשיעור המענה על הסקר. אם האורך של הסקר נחשב ליותר מדי ארוך עבור המשיבים, שיעור ההיענות על הסקר צפוי להיות נמוך. המפתח האמיתי למציאת אורך הסקר הנכון הוא לא מספרם של הדפים או השאלות, אלא משך הזמן שנדרש כדי להשלים את הסקר. (Peytchev,A. Baxter, K,R. Carley-Baxter, R, L. , 2009).

אולם המענה לשאלה זו יכול להיות שונה מאוד לפי הפרספקטיבה של המתבונן, ולכן האורך של הסקר צריך לשאוף להיות קצר וקולע עבור רוב המשתתפים בסקר, והוא ככל הנראה יהיה ארוך מדי עבור אחוז מסוים מהנשאלים, אפילו אם הסקר יהיה קצר מאוד מבחינה יחסית. בהקשר לנקודה זו מה שעוד יכול להשפיע על החלטתו של המשתתף בסקר אם להשתתף או לא היא אם הוא יודע מראש מהו אורך הסקר, כאשר הנבדק יכול לצפות מראש, או שבמקרים מסוימים נאמר לו על ידי הסוקר, מהו האורך של הסקר, והסקר נתפס בעיניו כארוך, אז הסבירות שהוא לא ישתתף בסקר היא יותר גבוה. יכולתו של הנבדק לדעת מהו אורך הסקר, יכול לנבוע מסוג הסקר שבו הוא משתתף, כך למשל בסקר שנערך בדואר רגיל, למשתתף יש את היכולת לראות מראש מהו אורך המכתב שהוא קיבל הביתה, אם הסקר נערך בצורה טלפונית, לנסקר אין יכולת לדעת באופן מיידי מהו הזמן של הסקר, אלא אם זה נאמר לו על ידי הסוקר. (Peytchev,A. Baxter, K,R. Carley-Baxter, R, L. , 2009).

3.1 קהל היעד-

המאפיינים של המשיבים לסקר עשוי להשפיע על שיעור התגובה לסקר, יש לבדוק האם הם נגישים בקלות, אם אנחנו יכולים להניח שהם יכולים לגשת הסקר בפורמט שבו הם נמצאים, האם איפה שהם נמצאים, יש להם את הזמן או הנטייה להשלים את הסקר, למשל כאשר מדובר בסטודנטים באוניברסיטה, או באנשים שנמצאים בבית.

יכולים להיות גורמים נוספים חשובים של קהל היעד אשר עלולים להשפיע על אחוז ההיענות לסקר, למשל גיל הנשאלים, יכולים להיות מקרים שבהם לקבוצת גיל מסוימת תהיה יותר נכונות לענות על סקרים, כמו מבוגרים לעומת צעירים לדוגמה. מאפיינים נוספים שיכולים להיות לאוכלוסיית היעד הם מגדר, מצב בריאותי, מצב פיננסי, דעות פוליטיות וכן הלאה. (Link, W,M. Battaglia, P,M. Frankel, M,R, Osborn, L, Mokdad, H,A,    , 2008).

4.1 תמריץ למלא את הסקר-

הצעת תמריץ בכדי להשלים את מילוי הסקר יכולה להשפיע רבות על שיעורי תגובה. התמריץ יכול להיות בצורה של הגרלה, והבטחה לפרס,או בהבטחה שהמשיב יקבל את הממצאים של הסקר בסיום, או אפילו תמריץ שמיידע את המשיב כי המענה שלו לסקר יתן תרומה רבת ערך לפרויקט המחקר, כל אלה יכולים להיות צורות שונות של תמריץ למשיב לסקר. הצעת תמריץ עשויה להגדיל את שיעור התגובה לסקר, אבל יש לבחון תחילה האם ראוי להציע תמריץ בסקר הספציפי שאותו אנו מבצעים, והאם ייתכן שהסוקר עלול לסכן את האיכות של הסקר, בתמורה להגדלת הכמות, ועלאת אחוז המענה על הסקר. התמריץ לסקר עלול למשוך את האנשים מהסוג הלא נכון, והלא רלוונטי לסקר, אם הסוקר לא יודע בדיוק למי הוא שולח את הסקר שלו, הוא עשוי להגיע לאנשים אשר רק רוצים את הפרס על הסקר, אבל הנתונים שלהם לא רלוונטים בכלל לסקר הספציפי שמבוצע. (Singer, E, Hoewyk,V,J, Maher, M,P  , 2000).

עם זאת האפקט הכללי של תמריץ לסקר הוא חיובי והוא מעודד אחוזי מענה גבוהים לסקר, אפילו אם התמריץ המוצע הוא תמריץ עקיף שניתן לצד שלישי, כמו למשל תרומה שנעשית בשמו של ממלא הסקר לאיזשהו גוף התנדבותי או לגוף של צדקה. (Singer, E, Hoewyk,V,J, Maher, M,P  , 2000).

2. היבטים של תמריץ כספי

בעבר נעשו מחקרים רבים שבדקו מהי השפעתו של התמריץ הכספי על אחוזי ההיענות לסקרים, רבים מסקרים אלה נעשו בתקופה שלפני עידן האינטרנט, שבה הדרך הנפוצה לביצוע סקרים הייתה דרך הדואר. רבים מהמחקרים מעידים על כך שתמריץ כספי אכן עוזר להגביר את אחוזי ההיענות לסקר, ואילו רק מחקרים מעטים מצאו שתמריץ כספי לא מעלה את אחוז המענה על הסקר. ישנם מחקרים שמצאו שתשלום מראש עבור מילוי סקר הוא יותר יעיל מהבטחה לתשלום בסוף הסקר, או הבטחה להשתתפות בהגרלה. (Zagorsky,L,J, Rhoton ,P , 2008).

עולה השאלה מדוע התמריץ הכספי הוא מאוד יעיל בהעלאת אחוזי ההיענות לסקר. ישנם חוקרים שסבורים שהיעילות של התמריץ הכספי היא יעילות שנובעת ממשמעות סמלית, והשפעה פסיכולוגית על העונה לסקר, והיא פחות נובעת ממניעים כלכליים גרידא. חוקרים אחרים סבורים שהיעילות של התמריץ הכספי לא נובעת מעצם היותו של התמריץ, כספי, אלא מכך שעצם העובדה שישנה עסקת חליפין במילוי הסקר, והעובדה שממלא הסקר מרגיש שהוא מקבל איזושהי תמורה בעבור מילוי הסקר, היא שמניעה אותו למלא את הסקר. (Zagorsky,L,J, Rhoton ,P , 2008).

מתודולוגיה-

אוכלוסיית המחקר-

אוכלוסיית המחקר היא האוכלוסיה של האנשים שמשתתפים במענה על סקרים.

שיטת המחקר-

שיטת המחקר היא שיטת מחקר איכותנית, אני אענה על שאלת המחקר בהתבסס על החומר התיאורטי שנבדק בעבודה.

שאלת המחקר-

האם תמריצים כספיים מעלים את שיעורי ההשבה בסקרים ?

המשתנה הבלתי תלוי-

תמריץ כספי לנבדק בסקר

המשתנה התלוי-

שיעור ההיענות לסקר

השערת המחקר-

השערת המחקר היא שהתמריץ הכספי מעלה את שיעור ההיענות לסקר.

ביבליוגרפיה

– Fincham, E.J. (2008). Response Rates and Responsiveness for Surveys, Standards, and the Journal. Am J Pharm Educ. 2008 Apr 15; 72(2): 43.

– Matzkin, L,R .(2007(. Nonparametric survey response errors. International Economic Review, Vol. 48, No. 4 (Nov., 2007), pp. 1411-1427.

– Peytchev,A. Baxter, K,R. Carley-Baxter, R, L. (2009). Not All Survey Effort Is Equal: Reduction of Nonresponse Bias and Nonresponse Error. The Public Opinion Quarterly, Vol. 73, No. 4 (Winter, 2009), pp. 785-806.

– Link, W,M. Battaglia, P,M. Frankel, M,R, Osborn, L, Mokdad, H,A,  (2008). A Comparison of Address-Based Sampling (ABS) versus Random-Digit Dialing (RDD) for General Population Surveys. The Public Opinion Quarterly, Vol. 72, No. 1 (Spring, 2008), pp. 6-27.

– Singer, E, Hoewyk,V,J, Maher, M,P. (2000). Experiments with Incentives in Telephone Surveys. The Public Opinion Quarterly, Vol. 64, No. 2 (Summer, 2000), pp. 171-188.

– Zagorsky,L,J, Rhoton ,P. (2008). The Effects of Promised Monetary Incentives on Attrition in a Long-Term Panel Survey. The Public Opinion Quarterly, Vol. 72, No. 3 (Fall, 2008), pp. 502-513.