Skip to content

מחקר סטטיסטי פיצוי מוסכם

מבוא

בעבודת מחקר סטטיסטית זו אנו נבדוק מהו הדין המצוי במערכת בתי המשפט בישראל לגבי התערבות בתי המשפט בתניית פיצויים מוסכמים. לשם אנו נעשה מדגם מייצג של 20 פסקי דין, שנלקחו מבית המשפט השלום בתל אביב, בין השנים 2000 עד 2005 . לצורך עבודה זו בנינו שאלון של מחקר, המייצג לפי דעתנו את השאלות הנכונות הנדרשות, כדי לדעת האם בתי המשפט בישראל נוטים להתערב בתניית פיצוי מוסכם, ולשנות אותו, או שבתי המשפט לא נוטים להתערב.

את השאלון שבנינו יישמנו על כל פסק דין ופסק דין, תוך כדי קריאת פסק בדין והבנתו. לאחר שענינו על השאלות בכל פסק דין, ריכזנו את התוצאות בטבלה אחת, ועשינו את המחקר. נוסף על כך הצגנו את הממצאים בצורה גרפית, שמציגה את הנתונים באופן יותר ויזואלי.

1. (ת”א) 93353/00 ארז ר.ג. נכסים והשקעות בע”מ נ’ ז’אן קלוד בק

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

410,000 שקלים

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

100,000 דולר, סכום גבוהה יחסית

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

התחייבות התובעות שלא להגיש ערר על היתר בניה שניתן לנתבע

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבעים יש יותר כוח מיקוח, משום שהתובע כבר השקיע כסף בבניין שבה, ואם הנתבעות יגישו ערר, יגרם נזק כספי לתובע.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

חברה בע”מ

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי, תושב חוץ.

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

בית המשפט טען כי כאשר סכום הפיצוי המוסכם נראה סביר בעליל – לא יתערב ביהמ”ש ולא ישנה את קביעת הצדדים.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

העסקה החוזית הייתה חד פעמית.

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

ביהמ”ש קבע כי כאשר סכום הפיצוי המוסכם נראה סביר בעליל – לא יתערב ביהמ”ש ולא ישנה את קביעת הצדדים.

2. (ת”א) 110191/99 יגל זיו נ’ ד.מ נאור להשקעות בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

731,400 שקלים

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

50,000 שקלים, סכום נמוך יחסית

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבעים יש יותר כוח מיקוח, משום שהכסף של הערבויות נמצא אצלהם.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

הנתבעת טענה שהחזר הערבויות לתובעים הוא הפיצוי. בית המשפט החליט שהחזר התשלומים ששולמו ע”י התובעים לנתבעות אינו פיצוי אלא השבה, וכך גם ביחס לעמלות לבנק בעד קבלת הערבויות, שהן נלוות וטפלות לתשלומים ששולמו במסגרת ההסכם.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

העסקה החוזית הייתה חד פעמית.

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

ביהמ”ש קבע כי ההלכה היא, כי צד לחוזה אינו זכאי לפיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים רגילים ועליו לבחור בין הפיצוי המוסכם ללא הוכחת הנזק לבין הפיצוי המלא לאחר הוכחתו. אך כאשר הפיצוי המוסכם נקבע בעד ראש נזק מסויים (כמו כאן – דמי שכירות בגין איחור במסירת הדירה), אזי ניתן לתבוע בעד הנזקים האחרים שלא הוגדרו כפיצויים מוסכמים בחוזה.

3. (ת”א) 11653/04 יורם בן שבת נ’ דב גראו חברה לבנין ופיתוח בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

545,500 שקלים

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

72,000 דולר, סכום גבוהה.

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

מכירת חנות בקניון.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבעים יש יותר כוח מיקוח, משום שהחנות נשארה בבעלותם והם לא הפסידו כסף בעבור הזמן שעבר.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ, והבעלים של החברה.

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

הנתבעים טוענים כי הפיצוי המוסכם מהווה קנס שנקבע ללא כל יחס להפרה ותוצאותיה. ביהמ”ש דחה טענה זו.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

הסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים.

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

ביהמ”ש קבע כי קבלן המתחייב למסור דירה במועד מסויים, כמו הנתבעים, חייב להפנים את העובדה שמועד המסירה הקבוע בהסכם אינו מועד מומלץ או משוער, אלא מועד מחייב לכל דבר וענין.

4. (ת”א) 189802/02 ניידיץ’ אולג נ’ קאשי יובל

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

170,000 דולר

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

15,000 דולר, סכום גבוהה יחסית

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע יש יותר כוח מיקוח, משום שקיבל את הכסף, ולא מסר את הדירה.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי.

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

העיקרון הוא כי תניה בדבר פיצויים מוסכמים מחייבת, באשר היא מהווה ביטוי לרצון הצדדים, ואת רצונם זה יש לכבד. כלל היסוד בהפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 15(א) לחוק התרופות הוא, כי הפחתת הפיצוי נעשית רק במקרים חריגים, בהם לא נמצא יחס סביר כלשהו ולו בדוחק בין שיעור הפיצוי המוסכם ובין הנזק שניתן היה לחזותו בעת כריתת החוזה

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

עסקה חד פעמית.

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כלל היסוד בהפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 15(א) לחוק התרופות הוא, כי הפחתת הפיצוי נעשית רק במקרים חריגים, בהם לא נמצא יחס סביר כלשהו ולו בדוחק בין שיעור הפיצוי המוסכם ובין הנזק שניתן היה לחזותו בעת כריתת החוזה.

5. (ת”א) 100173/99 נ.א.י עיבוד שבבי ומבלטנות בע”מ נ’ ש. כתר הדפסות בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

18,100 דולר

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

20,400 דולר, סכום גבוהה.

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

ייצר תבניות פלסטיק.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לחברה המייצרת את התבניות, משום שהתבניות נשארו אצלה.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

חברה בע”מ

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

במקרה דנן תשלום פיצוי מוסכם בשיעורים כה גדולים לא רק שאינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה, אלא ככל הנראה חורג מרוח ההסכם

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

הסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

נטיית בתי המשפט היא לכבד את הסכמת הצדדים ולמעט בהתערבות בקביעת גובה הפיצוי המוסכם.  ואולם, זכותו של נפגע לקבל את מלוא שיעור הפיצויים אינה זכות מוחלטת

6. (ת”א) 12488/03 מכנס גדעון נ’ חב’ ערמ רעננה לבניה והשכרה בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

739,534 שקלים

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

155,000 שקלים, סכום בינוני.

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, הכספים נמצאים אצלו.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

כיבוד רצון הצדדים ביחס לשיעור הפיצוי המוסכם הוא הכלל, ואילו הפחתת הפיצוי בהתאם לסמכות בית המשפט היא החריג לכלל, ובית המשפט לא בנקל יעשה שימוש בסמכות ההפחתה הנתונה לו. לפיכך, אף אם נמצא יחס קלוש בין הפיצוי המוסכם לבין הפיצוי שניתן היה לצפות – לא ייעשה שימוש בסמכות ההפחתה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

לא השתמש.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כיבוד רצון הצדדים ביחס לשיעור הפיצוי המוסכם הוא הכלל, ואילו הפחתת הפיצוי בהתאם לסמכות בית המשפט היא החריג לכלל, ובית המשפט לא בנקל יעשה שימוש בסמכות ההפחתה הנתונה לו. לפיכך, אף אם נמצא יחס קלוש בין הפיצוי המוסכם לבין הפיצוי שניתן היה לצפות – לא ייעשה שימוש בסמכות ההפחתה.

7. (ת”א) 10921/04 תעשיות פלתל בע”מ נ’ קארנט און ליין בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

432,000 דולר

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

20,000 דולר, סכום נמוך.

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

השכרת מוסך.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לתובע, משום שהוא מחזיק בחוזה שכירות.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

חברה בע”מ

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

במקרה דנן מדובר בתניית פיצוי מוסכם גורפת: לצד רובם המכריע של סעיפי החוזה נקבע כי הפרתם מהווה הפרה יסודית של החוזה המזכה בפיצוי מוסכם, בלא כל הבחנה ממשית בין הפרות חמורות להפרות קלות ערך. על כן, אין כל מניעה להתערב ולהפחית את הפיצוי המוסכם במקרה דנן.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

הסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כיבוד רצון הצדדים ביחס לשיעור הפיצוי המוסכם הוא הכלל, ואילו הפחתת הפיצוי בהתאם לסמכות בית המשפט היא החריג לכלל, ובית המשפט לא בנקל יעשה שימוש בסמכות ההפחתה הנתונה לו. לפיכך, אף אם נמצא יחס קלוש בין הפיצוי המוסכם לבין הפיצוי שניתן היה לצפות – לא ייעשה שימוש בסמכות ההפחתה.

8. (ת”א) 62698/01 אלברט עזרא נ’ מועלם יחיאל

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

לא מצויין

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

160,000 שקלים, סכום נמוך.

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

בניית בית.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שעיכב את בניית הבית.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

במק העקרון העומד ביסוד קביעתם של הפיצויים המוסכמים, לפיו צריך שיהא יחס סביר בין הפיצויים שנקבעו לבין הנזק, שניתן לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה (סע’ 15 (א) סיפא לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”ג-1970).

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

העקרון העומד ביסוד קביעתם של הפיצויים המוסכמים, לפיו צריך שיהא יחס סביר בין הפיצויים שנקבעו לבין הנזק, שניתן לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה (סע’ 15 (א) סיפא לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”ג-1970).

9. (ת”א) 95698/97 מרים משה נ’ י.א.י. גול חב’ לבניין והשקעות בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

התמורה הייתה בניית בניין דירות.

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

168,476 ש”ח,

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

בניית בית.

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לתובע, משום שהוא בעל הקרקע.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

במקרה דנן הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם, כאמור. המנוח אמור היה לקבל, על פי ההסכם, 3 דירות בנות 4 חדרים כל אחת, בלב תל-אביב. בנסיבות אלה, פיצוי בסך 100$ ליום איחור הנו סביר על פניו, ואין אני סבורה כי יש להפחיתו, במיוחד לאור ההלכה שנקבע ע”י כבוד השופטת בן-פורת בע”א 300/77 דליה רוזנר נ’ בניני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח, פ”ד לב (3) 682, בעמ’ 686

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

במיוחד לאור ההלכה שנקבע ע”י כבוד השופטת בן-פורת בע”א 300/77 דליה רוזנר נ’ בניני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח, פ”ד לב (3) 682, בעמ’ 686

10. (ת”א) 12358/97 שמעון ארזי נ’ שאול בוחניק

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

7,800 דולר.

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

9,000 ₪, בינוני

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

השכרת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא לא מתפנה מהדירה.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

ככלל ובהתאם לעקרון חופש החוזים, תניית פיצויים מוסכמים, המהווה למעשה ביטוי לרצון הצדדים, מן הראוי שתחייב ותכובד. על הלכה זו חזר בית המשפט חדשות לבקרים.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

מתמשכת

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

ככלל ובהתאם לעקרון חופש החוזים, תניית פיצויים מוסכמים, המהווה למעשה ביטוי לרצון הצדדים, מן הראוי שתחייב ותכובד. על הלכה זו חזר בית המשפט חדשות לבקרים.

11. (ת”א) 60052/00 ארז עציון נ’ סלע חברת שיכון בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

644,000 שקלים.

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

64,400 שקלים, בינוני

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא לא תיקן ליקויים.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

לביהמ”ש שיקול דעת להעניק לתובע אחד מהסעדים שנתבעו על ידו לחלופין, ולאו דווקא את משנהו. בעניינינו כל שהוכיחו התובעים הוא ליקויי בנייה, ומשאלה הוכחו בפועל, ובהתחשב בהיקף הליקויים שאינו גדול אני סבורה כי נכון יהיה לפצות את התובעים בגין הליקויים בפועל ולא בסכום הפיצוי המוסכם הגבוה ממנו לעין שיעור, במיוחד שהצדדים קבעו את תניית הפיצוי המוסכם לכל הפרה, ללא כל אבחנה, ומכאן שהיא נקבעה בעת עריכת ההסכם מבלי שהצדדים נתנו ליבם לנזק המסתבר מההפרה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כשהצדדים קבעו את תניית הפיצוי המוסכם לכל הפרה, ללא כל אבחנה, ביהמ”ש צריך להתערב.

12. (ת”א) 44336/01 אייזנברג משה נ’ סובול זאב

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

לא מצויין

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

– 15,000 דולר

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת קרקע

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא בעל הקרקע.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

אכן, תניית הפיצויים נוסחה באופן גורף, ומכאן מסקנה (לכאורה) שהצדדים אף לא נתנו דעתם במפורש ובמפורט לנזק שניתן היה לראותו מראש כתוצאה מסתברת של כל הפרה והפרה. פיצוי אחד וקבוע מראש לכל הפרה שתהיה, מלמד, כמו מעצמו, על כך שבעלי החוזה לא קבעו את תניית-הפיצויים בשוותם נגד עיניהם, לפי קנה מידה סביר, את הנזק העלול להיגרם מהפרה זו או אחרת של החוזה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

ניסוח תניית פיצוי מוסכם לא צריך להיות באופן גורף.

13. (ת”א) 25514/01 אביב אסף נ’ פינקלשטיין סנדו

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

  1. 142,400$.

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

15,000$ נמוך

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לתובע, משום שלנבע נוצרו חובות מיסים.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

בית המשפט מוסמך להפחית את סכום הפיצויים המוסכמים אם הם נקבעו בעת כריתת החוזה ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה  לראותו כתוצאה מסתברת של ההפרה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

החובה לטעון ולהוכיח העדר כל יחס סביר, בין הפיצויים המוסכמים לבין הנזק הצפוי, מוטלת על הנתבע.

14. (ת”א) 190480/02 תומר שירותי אחזקה וניהול בע”מ נ’ יוסף דיאמנט

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני ומסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

לא מצויין מחיר הדירה

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

  129,902 ₪

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

רכישת דירה, ודמי ניהול

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא מסרב לשלם דמי פיגור.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

בסיכומו של דבר, מדובר בהגנת סרק של נתבע אשר משתמט מתשלום חובותיו בהצלחה רבה מזה 12 שנה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

מתמשכת

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

הלכה פסוקה היא, כי כאשר צד משתהה באופן חמור בנקיטת הליך ו/או ביצוע פעולה כלשהי, או תורם להימשכותם של ההליכים, הרי שאין הוא זכאי לקבל מהצד השני ריבית כלשהי על סכומים המגיעים לו ממנו

15. (ת”א) 20861/03 אשכנזי נח נ’ אלבנק אהרון

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

לא מצויין

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

    30,000 ₪

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

השכרת חנות

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא מפגר בתשלומי השכירות.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

כלל ידוע הוא כי בית המשפט לא יפסוק לתובע סעד מעבר לזה שביקש.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

מתמשכת

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כלל ידוע הוא כי בית המשפט לא יפסוק לתובע סעד מעבר לזה שביקש. ראה לעניין זה דברי כב’ הנשיא לשעבר שמגר בע”א 19/83 – חברת שלמה כרמל בע”מ נ’ בריח חברה לייצור בע”מ  פ”ד לט(4),

16. (ת”א) 224166/02 איווניר יעקב נ’ לוי טבח יוספינה

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

   125,000 דולר

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

    12,500 דולר  נמוך

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

מכירת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהיא זאת שחייבת כסף.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

אין אני בטוח, אם ניתן לדבר במקרה דנא על אי-חוקיות של ההסכם על-פי סעיף 30 של החוק, אך גם אם כך הוא הדבר, והעובדה, שההסכם נערך כדי לאמת טענה כוזבת של המערערת כלפי יורשי בעלה, גורמת לאי-חוקיותו, אין כל קושי ואין כל מניעה במקרה דנא לתת תוקף מלא לעיסקה האמיתית שבין בעלי הדין, כפי שבאה לידי ביטוי בזיכרון הדברים.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

כאשר החוזה הוא מלא ונכון, אין להתערב בפיצוי המוסכם.

17. (ת”א) 202368/02 בר גיל יובל נ’ יעקובי פרידון

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

    450,000 $

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

     50,000 $  בינוני

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

מכירת קרקע

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא לא קנה את הקרקע, וחייב פיצוי.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

תנייה בדבר פיצויים מוסכמים מחייבת. תנייה כזו מהווה ביטוי לרצון הצדדים כי במקרה של הפרת החוזה יהיו הפיצויים כמוסכם ביניהם, ללא הוכחת נזק: רצון זה של המתקשרים יש לכבד.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

תנייה בדבר פיצויים מוסכמים מחייבת. תנייה כזו מהווה ביטוי לרצון הצדדים כי במקרה של הפרת החוזה יהיו הפיצויים כמוסכם ביניהם, ללא הוכחת נזק: רצון זה של המתקשרים יש לכבד.

18. (ת”א) 10683/96 דינה אלפונטה נ’ נוה יעקב

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה מסחרי

2.         מהו סכום החוזה?

   5,500 ש”ח

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

  25,000 ₪  גבוהה

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

בסכם אספקת ציוד

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא חייב כסף.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

על כן, מסקנתי היא כי ההסכם בוטל על-ידי הנתבע כדין, ועם ביטולו רשאי היה לספק סחורה לגוף מסחרי אחר, טרגט, אשר החל במכירת המוצרים של א.ש.ת. בקניון הזהב  לאחר ביטול ההסכם, ואין לראות בכך  הפרה של זכות הבלעדיות שהוענקה לתובעת, ועל כן אין היא זכאית לפיצוי כלשהו מאת הנתבע בגין הפרת החוזה הנטענת על-ידה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

מתמשכת

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק.

19. (ת”א) 30578/01 כהן אמנון נ’ כץ יצחק

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

    154,000 $,

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

    15,000 בש”ח  נמוך

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

מכירת דירה

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לנתבע, משום שהוא זה שהפר את החוזה.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

בן אדם פרטי

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

מוצאת אני איפוא, שיש לכבד את תניית הפיצויים הקבועה בחוזים שלפנינו, ולחייב את הנתבעים לקיים את חבותם כלפי התובעים במלואה.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

והלכה פסוקה היא, שהמבקש לקעקע יסודותיה של תניית פיצויים לסווגה כתניית פיצויים בלתי סבירה – עליו הנטל להביא ראיות לייסוד טענתו, ועליו המשא לשכנע את בית המשפט בטיעונו.

20. (ת”א) 151755/04 הרצל מיכאל נ’ החברה המרכזית בע”מ

1.         מהו סוג החוזה צרכני/ מסחרי?

החוזה הוא חוזה צרכני

2.         מהו סכום החוזה?

    9,558 ₪

3.         מה גובה תניית הפיצוי המוסכם ביחס לגובה העסקה?

     3,400 $  גבוהה

4.         מה העסקה שעליה נוצר הסכסוך ?

מימוש שטר חוב

5.         למי יש יותר כוח מיקוח לתובע או לנתבע?

לתובע, משום שהוא משלם את שטר החוב.

6.         מה הזהות של התובע,פרטי, חברה?

בן אדם פרטי

7.         מה הזהות של הנתבע, פרטי חברה?

חברה בע”מ

8.         האם בית המשפט התערב?

בית המשפט לא התערב.

9.         הנימוק להתערבות בית המשפט?

מאחר שמדובר בצדדים קרובים לשטר, ועל פניו לא נטען כי המשיבה מנועה מלהשתמש בשיק כדי להפרע את הפיצויים המוסכמים, ואף לא התבקשה התערבות בית המשפט בהסכמה החוזית לפי סעיף 15 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל”א-1970, זכאית המשיבה להפרע מהמבקשים באמצעות השיק.

10.       האם ביהמ”ש השתמש בזכות ההפחתה(ס’ 15 לחוק התרופות)?

הוא לא השתמש בסעיף.

11.       האם העיסקה החוזית של הצדדים היתה חד-פעמית או שהסכסוך היה חלק מיחסים חוזיים מתמשכים של הצדדים?

חד פעמי

12.       האם יש קריטריונים מסוימים לביהמ”ש?

תננית פיצוי מוסכם צריכה להיות ביחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה, כאמור בסעיף 15 (א).

סיכום תוצאות

 ביהמ”ש התערב?סוג חוזה ?גובה תננית פיצויים מוסכמים ?למי יש יותר כוח מיקוח ?עסקה מתמשכת/ חד פעמית ?
1לאמסחריגבוההנתבעחד פעמי
2לאצרכנינמוךנתבעחד פעמי
3לאמסחריגבוההנתבעמתמשך
4לאצרכניגבוההנתבעחד פעמי
5כןמסחריגבוההנתבעמתמשך
6לאצרכניבינונינתבעחד פעמי
7כןמסחרינמוךתובעמתמשך
8כןצרכנינמוךנתבעחד פעמי
9לאמסחרילא ניתן לקבועתובעחד פעמי
10לאצרכניבינונינתבעמתמשך
11כןצרכניבינונינתבעחד פעמי
12כןצרכנילא ניתן לקבוענתבעחד פעמי
13כןצרכנינמוךתובעחד פעמי
14לאצרכני ומסחרילא ניתן לקבוענתבעמתמשך
15לאמסחרילא ניתן לקבוענתבעמתמשך
16לאצרכנינמוךנתבעחד פעמי
17לאצרכניבינונינתבעחד פעמי
18לאמסחריגבוההנתבעמתמשך
19לאצרכנינמוךנתבעחד פעמי
20לאצרכניגבוההתובעחד פעמי
סה”כ     

סה”כ התערבות של ביהמ”ש-

סוג חוזה-

גובה תננית פיצויים-

כוח מיקוח

יחסים-

ד

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון