עבודת מחקר- האתגרים של תקופת ההתבגרות מנקודת מבטם של הורים לתלמידים לקוי למידה
תאריך:
מגישה:
תוכן עניינים
1.מבוא
מטרתה של עבודת מחקר זו היא לבדוק מהם האתגרים שאיתם מתמודדים הורים לנערים בעלי לקויות למידה, האם האתגרים האלה הם דומים אצל הורים שנמצאים במצב דומה, ומהם הדרכים שבהם הורים אלה מתמודדים עם הקושי של ילדם. הרציונל המחקרי הוא שהורים לנערים בעלי לקויות למידה חווים קשיים לא פחות מילדיהם שמתמודד עם לקויות אלה, בגלל שלקויות הלמידה משפיעים על כלל חייו של הנער, ולא רק על התחום האקדמי.
לקויות למידה הן לקויות שונות שאותם חווים תלמידים רבים, והן כוללות בעיקר לקות של קריאה כתיבה, ויכולת חישוב מתמטית. לקויות אלה הן נפוצות בתלמידים ותלמידות במערכות חינוך רבות בעולם, והן לא ייחודיות למדינה ספציפית. אמנם לכל ילד ממוצע ישנם קשיים בבית הספר, אולם לקויות הלמידה גורמות לילד הולקה בהם קשיים יוצאי דופן (Fletcher, Lyon, Fuchs, & Barnes, 2018).
לקויות הלמידה משפיעות לא רק על מצבו האקדמי של הילד, אלא גם על חייו החברתיים, כישוריו החברתיים, ועל הסביבה הקרובה של הילד. יחד עם זאת, הספרות המחקרית מראה שההשפעה העיקרית של לקויות למידה היא על יכולתו האקדמית של התלמיד, תלמידים עם לקויות למידה יתקשו יותר מבחינה אקדמית, והישגיהם האקדמיים יהיו נמוכים יותר לעומת ילדים אחרים בני גילם (פלביאן, וינדהולץ-דהן, 2015).
על מנת לבדוק את האתגרים המיוחדים שבפניהם עומדים הורים לנערים עם לקויות למידה, יבוצעו ראיונות פתוחים עם הורים לנערים בעלי לקויות למידה, כל המרואיינים יהיו הורים מהמגזר הערבי, וכאלה שלילדיהם ישנם קשיים אקדמיים וקשיים אחרים שהם מתמודדים איתם. לאחר ביצוע הראיונות יוסקו מסקנות המחקר, בהתבסס על תמות מחקריות שחוזרות על עצמם בראיונות עם ההורים לנערים אלה.
2.סקירה
ראשי פרקים:
- רקע על לקויות למידה
מהם ליקויי למידה? ליקויי למידה או הפרעות למידה הם מונחי מטריה למגוון רחב של בעיות למידה. לקות למידה אינה בעיה באינטליגנציה או במוטיבציה, וילדים עם לקויות למידה אינם עצלנים או בעלי אינטליגנציה נחותה. למעשה, רובם חכמים כמו שאר הילדים. המוח שלהם פשוט עובד בצורה אחרת, והבדל זה משפיע על האופן בו הם מקבלים ומעבדים מידע. במילים אחרות, ילדים ומבוגרים עם לקויות למידה רואים, שומעים ומבינים דברים אחרת. זה יכול להוביל לבעיות בלימוד מידע ומיומנויות חדשות ולהשתמש בהם. הסוגים הנפוצים ביותר של לקויות למידה כוללות בעיות בקריאה, כתיבה, מתמטיקה, חשיבה, הקשבה ודיבור. אמנם כל ילד מתקשה מדי פעם בשיעורי בית, אך אם תחום למידה מסוים הוא בעייתי באופן עקבי, הדבר עשוי להצביע על הפרעת למידה (Fletcher, Lyon, Fuchs, & Barnes, 2018).
ילדים עם לקויות למידה יכולים, וגם מצליחים בלימודים שלהם. זה יכול להיות קשה להתמודד עם האפשרות שלילד ישנה לקות למידה. אף הורה לא רוצה לראות את ילדו סובל, וזה גורם להורה לתהות מה המשמעות לעתיד של הילד, או לדאוג כיצד הם יעברו את בית הספר. אולי בעקבות הפניית תשומת לב לבעיות הלמידה של התלמיד, הוא עשוי להיות מתויג כאיטי, או מוקצה לשיעורים וחומרי למידה פחות מאתגרים. אבל הדבר החשוב לדעת הוא שרוב הילדים עם לקויות למידה הם חכמים בדיוק כמו שאר הילדים. צריך רק ללמד אותם בדרכים המותאמות לסגנונות הלמידה הייחודיים שלהם. על ידי למידה נוספת שנועדה להתגבר על לקות הלמידה בכלל, ועל קשיי הלמידה של הילד בפרט, וזה יעזור לו לסלול את הדרך להצלחה בבית הספר ומחוצה לו (Wong, Graham, Hoskyn, & Berman, 2011).
ליקויי למידה נראים שונים מאוד מילד אחד לאחר. ילד אחד עלול להתקשות בקריאה ובאיות, ואילו ילד אחר אוהב ספרים אך אינו מסוגל להבין מתמטיקה. ילד אחר עלול להתקשות להבין מה אחרים אומרים או לתקר בקול רם. הבעיות שונות מאוד, אך כולן נחשבות להפרעות למידה. לא תמיד קל לזהות ליקויי למידה. בגלל השונות הרחבה, אין סימפטום או פרופיל אחד שניתן להסתכל עליו כהוכחה לבעיה. עם זאת, ישנם סימני אזהרה שכיחים יותר מאחרים בגילאים שונים. אם מודעים להם, ניתן לטפל בהפרעת למידה מוקדם ולנקוט במהירות בצעדים כדי לעזור לילד. הסימפטומים הבאים מציעים כמה דגלים אדומים נפוצים ללקויות למידה. ילדים שאין להם לקויות למידה עשויים עדיין לחוות חלק מהקשיים הללו בזמנים שונים. הזמן לדאגה הוא כאשר יש חוסר אחידות עקבי ביכולתו של הילד לשלוט במיומנויות מסוימות. הסימפטומים האלה יכולים להיות, בעיות בהגיית מילים. הילד מתקשה למצוא את המילה הנכונה. קושי בחרוזים. קושי בלימוד האלף-בית, המספרים, הצבעים, הצורות או ימי השבוע. קושי לעקוב אחר הוראות או שגרת למידה. קושי בשליטה על עפרונות ומספריים, או כלי צביעה ולימוד. קושי עם נושאי למידה שונים ספציפיים, כגון מתמטיקה, או קריאה כתיבה או למידת שפה. בעיות בלימוד הקשר בין אותיות לצלילים. לא יכול למזג צלילים כדי ליצור מילים. מתבלבל בין מילים בסיסיות בקריאה. לומד לאט ללמוד מיומנויות חדשות (Fletcher, Lyon, Fuchs, & Barnes, 2018).
ליקויי למידה מקובצים לעיתים קרובות על פי מערך המיומנויות של בית הספר. אם הילד לומד בבית הספר, סוגי הפרעות הלמידה הבולטות ביותר בדרך כלל סובבות סביב קריאה, כתיבה או מתמטיקה. בליקויי למידה בקריאה (דיסלקציה), ישנם שני סוגים של ליקויי למידה בקריאה. בעיות קריאה בסיסיות מתרחשות כאשר יש קושי בהבנת הקשר בין צלילים, אותיות ומילים. בעיות בהבנת הנקרא מתרחשות כאשר אין יכולת להבין את משמעות המילים, הביטויים והפסקאות (Polat, Adiguzel, & Akgun, 2012).
בנוסף לכך, ישנם ליקויי למידה במתמטיקה (דיסקלקוליה). ליקויי למידה במתמטיקה משתנים מאוד בהתאם ליתרונות והחולשות של הילד. יכולתו של הילד לבצע חישובים מתמטיים תושפע באופן שונה מלקות למידה בשפה, הפרעה בראייה או קושי ברצף, בזיכרון או בארגון. ילד עם הפרעת למידה מבוססת מתמטיקה עשוי להיאבק בשינון וארגון מספרים, וזכירת עובדות לגבי מספרים וחישובים, כגון לוח הכפל. ילדים עם הפרעות למידה במתמטיקה עשויים להתקשות גם בעקרונות הספירה, כגון זוגית, או מתקשים לחשב זמנים (Polat, Adiguzel, & Akgun, 2012).
בנוסף לכך, ישנם ליקויי למידה בכתיבה (דיסגרפיה). ליקויי למידה בכתיבה יכולים לכלול פעולה פיזית של כתיבה או פעילות נפשית של הבנת מידע. הפרעת כתיבה בסיסית מתייחסת לקושי פיזי ביצירת מילים ואותיות. לקות כתיבה אקספרסיבית מצביעה על קושי בביטוי מחשבות בכתב. תסמינים של לקות למידה בשפה הכתובה סובבים סביב פעולת הכתיבה. הם כוללים בעיות כגון: סדר ועקביות כתיבה, העתקה מדויקת של אותיות ומילים, עקביות כתיב, ארגון כתיבה וקוהרנטיות (Polat, Adiguzel, & Akgun, 2012).
- השפעת לקויות למידה על סביבתו של התלמיד
בכל מדינות העולם, ילדים עם לקויות למידה משיגים תוצאות חינוכיות נמוכות, מראים שיעורי הבנה נמוכים משמעותית בחינוך היסודי, ומתמודדים עם חסמים רבים יותר במעבר לרמות גבוהות יותר של חינוך, אשר לטווח הארוך ישנה השפעה על הדרה חברתית ועוני בבגרות. עקרונות חינוך בינלאומיים בדבר זכויות תלמידים עם לקויות למידה מאששים את המחויבות הבינלאומית לאפשר לתלמידים אלה גישה לחינוך יסודי כולל, איכותי ולא יקר, וחינוך על בסיס שווה עם אחרים בקהילות בהן הם חיים. מחויבות זו מותאמת לעדיפות העולמית של הבטחת חינוך כולל ואיכותי לכולם, לשיפור חייהם של תלמידים אלה ולהשגת פיתוח בר קיימא (בשארה, קפלן, 2016).
אחת ההשפעות המרכזיות של לקויות הלמידה על התלמידים היא שהם גורמים לקשיים אקדמיים. תלמידים עם לקות למידה עשויים להתקשות בכל תחומי בית הספר. לדוגמא, לקויות בעיבוד שפה יכולות להפוך את הקריאה והכתיבה לאיטיות ומאתגרות, ובעיות זיכרון עלולות לגרום לכך שתלמיד יצטרך לקרוא פיסת טקסט מחדש או להקשיב להוראות מדוברות פעמים רבות. תלמידים אלה עשויים להזדקק לזמן רב יותר לעיבוד מידע לפני שהם עונים על שאלות או משיבים כשמדברים אליהם, דבר שעלול לגרום לקשיים לתרום לדיונים בכיתה או בקבוצות. תלמיד עם הפרעת קשב עשוי גם להתקשות לשמור על מיקוד, ותשומת לב שהיא קריטית ללמידה. הארגון והתכנון עלולים להיפגע, וכתוצאה מכך הם מתקשים לעקוב אחר מטלות או הספק ולהגיש מטלות בזמן (פלביאן, וינדהולץ-דהן, 2015).
ליקויי למידה, כולל דיסלקציה והפרעות קשב וריכוז, קשורים לעיתים קרובות להישגים לימודיים ירודים. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית נפוצה בילדות המאופיינת ברמות של חוסר תשומת לב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. נראה שלתלמידים עם ליקויי שפה ספציפיים יש בעיות בזיכרון פונולוגי, זיכרון מספרים, זיכרון עבודה ואחזור אוטומטי של פריטים המאוחסנים בזיכרון לטווח הארוך. מחקרים מראים כי ילדים עם לקויות למידה נוטים לחוות קשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הליבה של קריאה וכתיבה ובכך, מתקשים בזיכרון העבודה שלהם ובתפקוד המבצעי המרכזי. ליקויים כאלה עשויים להפריע ללמידה וזכירה של עובדות מתמטיות וידע פרוצדורלי לפתרון בעיות חישוב. ואכן, לקויות למידה ספציפיות קשורות לפגיעות בזיכרון העבודה (Westendorp, Hartman, Houwen, Smith, & Visscher, 2011).
השפעה חשובה נוספת היא על הכישורים החברתיים של התלמידים בעלי ליקויי הלמידה. לאורך השנים הורים, אנשי חינוך ופסיכולוגים הבינו שילדים, מתבגרים ומבוגרים עם לקויות למידה נאבקים לא רק באתגרי החיים האקדמיים אלא גם באינטראקציות החברתיות היומיומיות שלהם. ילד עם לקויות למידה מתמודד עם דחייה, בידוד, בדידות ובריונות, וישנו גם התסכול וההערכה העצמית הנמוכה שיכולים להיווצר אצלו בטווח הארוך. לחוסר היכולת חברתית יכולות להיות השפעות הרסניות לטווח הקצר והארוך על ההתפתחות הפסיכולוגית ואף להוביל לבעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון. מחקרים על חוסר יכולת חברתית שנגרמת מלקות למידה, מראה כי אנשים ילדים ונערים אלה חולקים מספר מאפיינים דומים, הם מתקשים יותר לפתור בעיות חברתיות, הם נוטים יותר לבחור בהתנהגות בלתי מקובלת במצבים חברתיים, הם נוטים פחות להסתגל למאפייני המאזינים שלהם בשיחות, הם פחות מסוגלים להתמודד בהצלחה עם אינטראקציות חברתיות מורכבות, כמו לחץ עמיתים או מתן וקבלת ביקורת, סביר יותר שהם יהיו מושא להערות שליליות ולא תומכות מצד מבוגרים, הם פחות מסתגלים למצבים חדשים, יש להם סובלנות נמוכה יותר לתסכול וכישלון (גרינבנק, שרון, 2011).
- רקע על תקופת ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא שלב החיים הנמצא בין הילדות לבגרות, והגדרתו הייתה שנויה במחלוקת במשך זמן מה. גיל ההתבגרות כולל אלמנטים של צמיחה ביולוגית ומעברי תפקידים חברתיים גדולים, ושניהם השתנו במאה האחרונה. גיל ההתבגרות המוקדם האיץ את תחילת גיל ההתבגרות כמעט בכל האוכלוסיות, ואילו ההבנה לגבי המשך הצמיחה העלתה את גיל נקודת הסיום שלה עד שנות העשרים. במקביל, עיתוי של מעבר תפקידים, כולל השלמת חינוך, נישואין והורות, ממשיך לשנות את התפיסות הפופולריות לגבי תחילת הבגרות. ניתן לטעון כי תקופת המעבר מילדות לבגרות תופסת כעת חלק גדול יותר ממהלך החיים בתקופה בה כוחות חברתיים חסרי תקדים, כולל שיווק ומדיה דיגיטלית, משפיעים על הבריאות ועל הרווחה לאורך שנים אלה. הגדרה מורחבת וכוללת יותר של גיל ההתבגרות חיונית למסגור מתאים להתפתחות של חוקים, מדיניות חברתית ומערכות שירות. במקום גיל 10–19 שנים, הגדרה של 10–24 שנים מתאימה יותר לגדילה המודרנית של מתבגרים ולהבנות פופולריות של שלב חיים זה, ותאפשר הבנה טובה יותר של הגדרות גיל ההתבגרות (Sawyer, Azzopardi, Wickremarathne, & Patton, 2018).
גיל ההתבגרות הוא חשוב משום שהוא כולל התפתחות קוגניטיבית משמעותית של האדם. משמעות התפתחות קוגניטיבית היא פיתוח יכולת החשיבה וההיגיון. ילדים בגילאי 6 עד 12, בדרך כלל חושבים בדרכים קונקרטיות, זה יכול לכלול דברים כמו כיצד לשלב, להפריד, לסדר ולהפוך אובייקטים ופעולות. גיל ההתבגרות מסמן את התפתחותם הראשונית של תהליכי חשיבה מורכבים יותר, המכונים גם פעולות לוגיות פורמליות. גיל ההתבגרות יכול לכלול חשיבה מופשטת ואת היכולת ליצור רעיונות חדשים או שאלות עצמאיות. הוא יכול לכלול גם את היכולת לשקול נקודות מבט רבות ולהשוות ביניהם או להתווכח על רעיונות או דעות. זה יכול לכלול גם את היכולת להתחשב בחשיבה של אחרים. שינויים קוגניטיביים אופייניים בגיל ההתבגרות הם שבגיל ההתבגרות המתבגר המתפתח זוכה ביכולת לחשוב באופן שיטתי על כל האלמנטים ההגיוניים שבתוך בעיה מסוימת. המעבר מחשיבה קונקרטית לפעולות לוגיות פורמליות מתרחש לאורך זמן. כל מתבגר מתקדם בקצב שלו בפיתוח יכולתו לחשוב בדרכים מורכבות יותר. כל מתבגר מפתח את השקפתו על העולם. חלק מהמתבגרים עשויים להיות מסוגלים ליישם פעולות לוגיות בעבודה ובבית הספר, לפני שהם מסוגלים ליישם אותם לבעיות אישיות. כאשר נושאים רגשיים עולים, הם יכולים להוסיף רמת מורכבות נוספת להנמקה הקוגניטיבית של המתבגר. היכולת לשקול אפשרויות, רגשות ועובדות, עשויה להשפיע על קבלת ההחלטות, בדרכים חיוביות או שליליות (Galotti, 2015).
מאפיין חשוב נוסף של גיל ההתבגרות הוא שינויים חברתיים. למרות שבני גילם מקבלים חשיבות רבה יותר בגיל ההתבגרות, גם יחסי משפחה נשארים חשובים. אחד השינויים המרכזיים בגיל ההתבגרות כולל משא ומתן מחודש על יחסי ההורים והילדים. ככל שמתבגרים שואפים ליותר עצמאות ואוטונומיה במהלך תקופה זו, היבטים שונים של ההורות נעשים בולטים יותר. לדוגמא, הפיקוח והניטור של ההורים על הילדים הופכים חשובים יותר, ככל שמתבגרים מבלים יותר זמן בנפרד מההורים ובנוכחות עמיתים. פיקוח ההורים כולל מגוון רחב של התנהגויות כמו ניסיונות של הורים לקבוע כללים ולדעת מי הם חבריהם של המתבגרים, פעילויותיהם ומקום הימצאם, ונכונותם של המתבגרים למסור מידע זה להוריהם משתנה. שליטה פסיכולוגית, הכוללת מניפולציה וחדירה לעולמם הרגשי והקוגניטיבי של המתבגרים באמצעות ביטול רגשות המתבגרים ולחץ עליהם לחשוב בדרכים מסוימות, היא היבט נוסף של ההורות שהופך בולט יותר בגיל ההתבגרות והוא קשור להתאמת התנהגות ההורים להתבגרות בעייתית יותר (Blakemore, 2012).
כאשר ילדים הופכים למתבגרים, הם בדרך כלל מתחילים לבלות יותר זמן עם בני גילם ופחות זמן עם בני משפחותיהם, ואינטראקציות בין עמיתים אלה הולכות וגוברות ללא פיקוח על ידי מבוגרים. תפישות ידידות של ילדים מתמקדות לעיתים קרובות בפעילויות משותפות, ואילו תפיסות ידידות של מתבגרים מתמקדות יותר ויותר בחילופי מחשבות ורגשות אינטימיים. בגיל ההתבגרות, קבוצות העמיתים מתפתחות בעיקר ממין יחיד למעורב, כלומר המתבגרים מבלים יותר זמן במחיצת המין השני. מתבגרים בקבוצת העמיתים נוטים להיות דומים זה לזה בהתנהגות וגישות, מתבגרים הדומים זה לזה בוחרים לבלות יחד, ומתבגרים המבלים יחד מעצבים זה את התנהגותו של זה. אחד ההיבטים הנחקרים ביותר בהשפעת עמיתים בגיל ההתבגרות ידוע כהשפעת עמיתים אחד על השני ולחץ חברתי בגיל ההתבגרות, שהוא התהליך בו עמיתים מחזקים התנהגות בעייתית על ידי קבלה חברתית או הצגת סימני קבלה אחרים שמגדילים את הסבירות להתנהגות בעייתית בעתיד (Blakemore, 2012).
- התמודדות הורים עם לקויות למידה בגיל ההתבגרות
ילדים עם לקויות למידה, והפרעות קשורות גורמים להתלבטויות רבות אצל הוריהם, בגלל יכולותיהם ולקויותיהם הרבות שגורמות לבעיות שונות. זה יכול להיות גם קשה להבין כמה מההתנהגות שלהם היא אופי המצב וכמה שמקורה בהתנגדות של הילד. קל מדי להורים לחוש את תחושות חוסר ההתאמה של הילד ואז להרגיש רע כהורה. גישות הורות במצב זה יכולות לכול הוראות ברורות ותמציתיות, חינוך ללא נוקשות, טיפוח חיזוקים חיוביים ותחומי עניין של הילד, ואישור מתמיד של התנהגות חיובית. גישות אלה עוזרות להורים להרגיש טוב יותר ולעזור לילדים להרגיש בטוחים. לוקח זמן לילדים וגם להורים לאמץ את הרעיון שלהיות שונה אין פירושו להיות נחותים ובעצם זה יכול להיות דבר טוב. צריך לטפח ולשבח את ההורים כדי לעזור להם לטפח ולשבח את ילדיהם. רוב ההורים משתמשים כמעט בכל משאב שיש להם כדי לעזור לילדיהם לפרוח, ובכל זאת, הם חוששים שהם לא עושים עבודה מספיק טובה (גנץ, 2014).
אחד השלבים הראשונים בהתמודדות של ההורים עם מצב זה הוא גילוי הבעיה הספציפית של הנער. גילוי הצרכים המיוחדים של הנער הוא לעתים קרובות תהליך מבלבל וכואב עבור ההורים. קודם כל, מכיוון שקשיי למידה יכולים להיות מעורפלים, מרובים וקשים לאיתור, יכול להיות שקשה להורים לדעת אם הדברים תקינים או לא. במיוחד עם ילד ראשון, ייתכן שההורים לא יודעים מתי לתת חיזוק חיובי או שלילי לנער. קשה גם להבחין בין נער בריא, פעיל מאוד לבין נער היפראקטיבי עם הפרעת קשב וריכוז. מה ההבדל בין נער שקצת מגושם, לבין נער שיש לו בעיות מוטוריות משמעותיות? מה האינדיקציות לכך שנערים יוצאים מגדרם ביכולתם להקשיב ולעקוב אחר ההוראות, לבין אלה שלא. ייתכן שייקח זמן עד שההורים יכירו ויבטאו את יכולותיו ומגבלותיו של הנער (הדס-לידור, דהן, צדוק-לויתן, 2009).
גם לאחר האבחון, לעיתים קרובות הורים מתמודדים עם מכלול שלם של רגשות לפני שהם יכולים להתמודד ביעילות עם האמת המוחלטת שלילדם יש לקויות למידה. הורים עשויים לעבור בין רגשות כמו שלבי צער, בתחילה להכחיש שיש בעיה ולמצות את הסיבה מדוע זו לא בעיה, ואז צריכים להתמודד עם הפחד, הכעס והאשמה שיש שילדם חווה קשיים רבים. זה נורמלי שההורים רוצים להאשים מישהו, והמחשבה ששינוי שכונות, בתי ספר או רופאים עלול לגרום לבעיות להיעלם. האבל על מה שאולי הם יכלו לעשות כדי למנוע זאת, ולבסוף ההורים יכולים לבוא לקבל את נקודות החוזק והחולשה של הילד ולנסות להבין מהי תוכנית פעולה מועילה (דנינו, 2012).
התמודדות חשובה של ההורים לנערים עם לקויות למידה היא לקיחת אחריות על החינוך של הנער. בעידן של קיצוצים בלתי נגמרים בתקציבי חינוך ובתי ספר שאינם ממומנים בצורה מספקת, תפקידם ההורים בחינוך הנער חשוב מתמיד. הורים לנער עם לקות למידה לא צריכים להיות פסיביים ולתת למישהו אחר להיות אחראי לספק לנער את הכלים שהוא צריך כדי ללמוד. ההורה יכול וצריך לקחת תפקיד פעיל בחינוך הנער. אם קיים צורך חינוכי מוכח, בית הספר מחויב על פי החוק לפתח תוכנית חינוך פרטנית, המספקת תועלת חינוכית כלשהי, אך לא בהכרח כזו שממקסמת את הישגי התלמידים. הורים שרוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם עשויים למצוא נוהג זה מתסכל, משום שהוא מספק רק את המינימום. הבנת חוקי החינוך המיוחד והנחיות בית הספר, יעזרו להורה לקבל את התמיכה הטובה ביותר לילדו בבית הספר. הנער עשוי להיות זכאי לסוגי התאמות ושירותי תמיכה רבים, אך ייתכן שבית הספר לא מספק שירותים אלא אם מבקשים אותם (גנץ, 2014).
השלב הבא בהתמודדות שאתה נאלצים הורים אלה ללמוד היא בדרך כלל הכרה מעמיקה של אופיו הלימודי של הנער. לכל אחד, עם לקויות למידה או לא, יש סגנון למידה ייחודי משלו. יש אנשים שלומדים הכי טוב על ידי ראייה או קריאה, אחרים על ידי הקשבה, ואחרים על ידי עשייה. ההורים יכולים לעזור לנער עם לקות למידה על ידי זיהוי סגנון הלמידה העיקרי שלו. האם הנער הוא לומד חזותי, לומד שמיעתי או לומד מעשי? הורים שמעורבים בחינוך בנם בדרך כלל לומדים להכיר זאת. לאחר שההורים מבינים כיצד הנער לומד בצורה הטובה ביותר, הם יכולים לנקוט בצעדים שונים בכדי לוודא כי סוג הלמידה שמתאים לו מיושם בכיתה ובמהלך הלימוד הביתי (ענבר, נברו, 2012).
3.מתודולוגיה
נושא המחקר:
התמודדותם של ההורים עם נערים בעלי לקויות למידה
שאלת המחקר:
מהם האתגרים ודרכי ההתמודדות של הורים לתלמידים לקויי למידה בתקופת ההתבגרות ?
שיטת המחקר:
המחקר הוא מחקר איכותני, שיתבסס על ראיונות פתוחים עם ההורים לנערים עם לקויות הלמידה. מטרת הראיונות הפתוחים היא לקבל אינדיקציה לגבי דרך ההתמודדות, ומהם הקשיים של נערים עם לקויות למידה. לאחר ביצוע הראיונות הפתוחים, שיבוצעו דרך הטלפון, יבוצע ניתוח תימטי של הראיונות, כלומר החוקרת תבדוק מהם המוטיבים שחוזרים על עצמם בראיונות עם ההורים, וכך נגיע למסקנות המחקר.
אוכלוסיית המחקר:
אוכלוסיית המחקר היא הורים לבני נוער בין הגילאים 12- 18, שיש להם לקויות למידה שונות. במחקר ישתתפו חמישה הורים שיש להם ילד עם לקות למידה, והם יבחרו בצורה אקראית על מנת לקבל מדגם מייצג. ההורים יבחרו מאזורים גיאוגרפים שונים בארץ, ומכל השכבות והעדות בארץ.
כלי המחקר:
כלי המחקר הוא ראיון פתוח חצי מובנה, כלומר יהיו שאלות פתוחות שיהיו מוכנות מראש, והחוקרת תוכל להוסיף ולהרחיב עם המשתתפים, במה שיראה לנכון ורלוונטי לנושא המחקר.
הליך המחקר:
לאחר בחירת המשתתפים של במחקר, והסבר על המחקר ומטרתו, יבוצע ראיון טלפוני עם המשתתפים לגבי ילדיהם עם לקויות הלמידה. לאחר איסוף כל הראיונות, יבוצע ניתוח שלהם, על מנת לבדוק מהם הנושאים והמסקנות שחוזרות על עצמם אצל המרואיינים, וכך יתקבלו תמות המחקר, תמות מחקר אלה הם בעצם המסקנות של המחקר.
4.ממצאים
הקשיים שאיתם מתמודדים ההורים:
קושי אקדמי-
מהראיונות עולה מכנה משותף של התלמידים שיש להם בעיות למידה, והוא שלתלמידים אלה ישנם קשיים אקדמיים באופן כללי, הם מתקשים להצליח בלימודיהם, וההורים מרגישים שכל הלימודים ובית הספר הם אתגר בעבור התלמיד. לתלמידים השונים יש לקויות למידה שונות, כמו למשל לקות קריאה או לקות כתיבה, אבל נראה שלסוגי הלקויות השונים ישנה השפעה שלילית כללית על יכולתו של הנער ללמוד ולהצליח בלימודיו. ההורים מספרים שהם והמורים כבר למדו לזהות את הבעיה, והם יודעים מהו הקושי של התלמיד, אבל הבעיה היא שהתלמיד מתקשה באופן כללי, והוא לא יכול להצליח לבדו בלימודים ללא העזרה של ההורים או המורים שלו, ולכן הקושי שלו גדול יותר אם הוא היה לומד באופן עצמאי בלבד.
כך למשל אומרת פאתן:
"הקשיים הם בעיקר בלימודים, אני מרגישה שאני צריכה להשקיע יותר מאמץ בילד הזה, כדי שהוא יוכל ללמוד בצורה טובה ולהישאר בקצב של הילדים האחרים בכיתה שלו, אצל הילדים האחרים שלי זה לא ככה. הוא מתקשה בקריאה, במיוחד בעברית, הוא מתקשה לרכוש ידע בצורה מהירה מספיק, ויש לו הפרעות קשב לפעמים, הוא לא תמיד רוצה ללמוד, ואני צריכה כל הזמן לשכנע אותו או לאיים בעונש כדי שישלים את המטלות שלו. יש לו גם קשיים עם החברים שלו, כי הוא תמיד מבקש מהם עזרה בלימודים, הם לא רוצים"
כך אומרת נהאיה:
"בעיקר הקושי שלו בבית הספר, הוא לא אוהב ללכת לבית הספר, בשבילו זה קשה מדי, כל העניין הזה, הוא לא אוהב. לא הולך לו בלימודים, הוא מנסה אבל הוא אומר אמא קשה לי, אני לא יכול, הוא לא יכול לקרוא מהר כמו כל התלמידים, הוא קורא, אבל הוא לא אוהב לעשות את זה"
כך אומרת סוגוד:
"אני מתקשה איתו בגלל שאני כל הזמן מקבלת תלונות מהמורים בבית הספר שלו, כל הזמן מתקשרים אלי, ואומרים לי שיש איתו בעיות, הוא רב עם ילדים, והוא במבחנים בכלל לא מצליח, הוא לא יכול לכתוב בצורה טובה, וזה מקשה על המבחנים שלו, אם מסבירים לו בעל פה אז בסדר, אבל במבחנים לא. המורה לא מוכן לקבל את זה, אומר זה כמו כל התלמידים"
מהדברים האלה של האימהות אנו רואים שהילדים מתקשים בבית הספר בכלל, ויש להם בעיות אקדמיות, אלה לא רק בעיות ספציפיות של יכולת לקראו או לכתוב, זה בעיות שמשפיעות על כלל הלימודים והמבחנים של התלמידים האלה.
קשיים חברתיים-
עוד אתגר חשוב נוסף שאיתו מתמודדים ההורים הוא העובדה שהילדים שלהם מתמודדים עם קשיים חברתיים, גם בבית הספר וגם מחוצה לו. נראה שהקשיים החברתיים האלה של הנערים נובעים מלקות הלמידה שמשפיעה על כך, נערים אלה הם בדרך כלל לא באותה רמה אקדמית כמו הילדים האחרים בכיתתם, ובגלל זה יש להם גם בעיות חברתיות, כי הם מרגישים לא שווים לשאר הילדים בכיתה שלהם.
כך אומרת ספייה:
" כמו מה חברים ומשפחה, כן זה משפיע בטח, החברים שלו הם בעולם אחר, הם אמנם מדברים, אבל הם רמה מעליו כי יש להם ציונים אחרים, והם מכינים שיעורי בית ביחד, אבל הוא לא יכול להיות חלק מהם, בגלל זה הוא נפגע"
כך אומרת שהינאז:
" כן בוודאי, הוא מתקשה גם מבחינה חברתית, החברים שלו אין להם מכנה משותף איתו, והוא מרגיש שונה מהם, וזה גם שגלל שהציונים שלו הם לא אותו הדבר כמוהם, והוא מרגיש פחות מהם, זה פוגע לו גם בביטחון העצמי"
כך אומרת פאתן:
" הקשיים האלה זולגים גם לתחומים אחרים, למשל בתחום החברתי, הוא קשה לו למצוא חברים שיוכל ללמוד איתם, בגלל שהוא לא בקצב למידה שלהם."
מהדברים האלה אנו לומדים שהבעיה של התלמידים האלה היא לא רק בעיה אקדמית, אלא גם בעיה חברתית, הם מתקשים למצוא חברים מחוץ לכיתה שלהם, ואפילו בתוך הכיתה שלהם הם מתקשים לשמור על קשיים חברתיים, בגלל שאין להם עם מי ללמוד, הם לא לומדים באותה הרמה כמו שאר התלמידים בכיתה.
קשיים ביחסים בין ההורה לנער-
עוד אתגר שאיתו מתמודדים ההורים הוא הקושי ביחסים בין ההורים לתלמידים. הקושי האקדמי שאותו חווים התלמידים האלה מפעיל לחץ משפחתי, ולחץ על היחסים בין התלמידים להורים, בגלל שההורים כל הזמן לוחצים על הילדים שלהם להשתפר בלימודים, וזה לא מצליח להם לאורך זמן, ולכן זה יותר תסכול בקרב ההורים, וזה מדרדר את היחסים שלהם עם ילדיהם.
כך אומרת פאתן:
" בהחלט שזה משפיע, זה משפיע על היחסים ביני לבין הבן שלי, כי אנחנו כל הזמן מתווכחים לגבי הלימודים שלו, אני מנסה שהוא יישאר תלמיד טוב ולא יפתח פער מהתלמידים האחרים, וזה גם משפיע על כלל היחסים במשפחה, כי גם ביני לבין בעלי יש לפעמים וויכוחים לגבי מה שאנחנו צריכים לעשות עם הבן כדי שלא יכשל בלימודיו."
כך אומרת נהאיה:
" כן, אני מודאגת כל הזמן עליו, כי אני לא רוצה שהוא יהיה עבריין או מובטל שיהיה גדול, אני מפחדת מאוד, אומרת לו כל הזמן תלמד תלמד, אבל הוא אומר לי אמא קשה לי"
כך אומרת סוגוד:
" בטח, אני כל הזמן אומרת לו תלמד תלמד, אבל הוא לא רוצה קשה לו, מה אני יכולה לעשות להכריח אותו, אי אפשר, אז אני בשלב מסוים קצת התייאשתי, הוא קשה לו בכלל, גם אבא שלו לא מרוצה בכלל"
מהדברים האלה של האימהות אנו רואים שהבעיות האקדמיות של התלמיד משפיעות גם על היחסים שלהן ם הילדים שלהם, בגלל שהקשיים הלימודיים של התלמיד גורמים לאימהות להיות לחוצות לגבי העתיד של הילד, וזה גורם להן ללחוץ עליו כל הזמן ללמוד ולהשתפר בלימודים, והדבר הזה יוצר חיכוך ובעיות בין ההורה לילד.
הדרכים שבהם ההורים מתמודדים:
הסברה לילד:
מהראיונות עם ההורים אנו רואים שההורים מנסים להסביר לילד על החשיבות של הלימודים שלו ומדוע חשוב שהוא ישקיע יותר בלימודיו. בדרך כלל זה קורה כי ההורים מודאגים לגבי העתיד של הילד, והם רוצים שהוא ישתפר כדי שלא יתדרדר לתרבות רעה. הם מאמינים שההסברה לילד על המצב היא הצעד הראשון כדי לתקן את המצב של הילד ולשפר את המצב שלו מבחינה אקדמית.
כך אומרת שהינאז:
" אני כל הזמן מנסה לשכנע אותו שילמד יותר טוב, אבל אני מרגישה שהוא לא מקשיב לי היטב."
כך אומרת פאתן:
" ואני צריכה כל הזמן לשכנע אותו או לאיים בעונש כדי שישלים את המטלות שלו. יש לו גם קשיים עם החברים שלו, כי הוא תמיד מבקש מהם עזרה בלימודים, הם לא רוצים."
כך אומרת נהאיה:
" כן, אני מודאגת כל הזמן עליו, כי אני לא רוצה שהוא יהיה עבריין או מובטל שיהיה גדול, אני מפחדת מאוד, אומרת לו כל הזמן תלמד תלמד, אבל הוא אומר לי אמא קשה לי"
מהדברים האלה אנו רואים שהאימהות של הילדים הלאה מנסות לעזור להם, והן מנסות להסביר להם שחשוב מאוד שהם ישתפרו בלימודים שלהם, כי זה משפיע על העתיד שלהם, ושהן מודאגות מאוד לגבי העתיד של הילדים האלה, למרות שבדרך כלל ההסברה הזאת לא עוזרת לשפר את מצבם של הילדים.
עזרה מהחברים והקרובים:
עוד דרך התמודדות שאנחנו רואים היא שהאימהות של הילדים האלה מנסות לעזור לילדם בלימודים על ידי בקשת עזרה מילדים אחרים ומחברים של הילדים, על מנת שאלה יוכלו להצליח יותר בלימודים, כמו למשל עזרה מהחברים בכיתה בפתרון שיעורי הבית, או עזרה בלמידה בבית.
כך למשל אומרת נהאיה:
" אני כל הזמן מבקשת מבן דוד שלו שישלים איתו שיעורי הבית, ומבקשת ממנו להסביר לו, אפילו אם זה רק בטלפון, אני רוצה שהוא ילמד לקרוא יותר טוב, לאט לאט, אבל טוב מאוד"
כך אומרת ספייה:
" בעיקר בעזרתה של המורה המחנכת שלו, היא מורה טובה מאוד והיא מנסה לעזור לו מאוד ברמת, והיא גם מדריכה אותנו איך להתמודד איתו בבית, ללחוץ עליו לעשות שיעורי בית ולקרוא רק ככה הוא ישתפר"
כך אומרת שהינאז:
" אני קודם כל מנסה להבין אותו ואת הצד שלו, ומהם הקשיים שלו ולמה יש אותם, אני גם מבקשת מהחברים שלו ובני דודים שיעזרו לו כל הזמן, כדי שיתגבר על המכשולים שלו"
מהדברים האלה של האימהות אנו רואים שהן מנסות מאוד לעזור לילד שלהם, והן מנסות לבקש עזרה מהחברים שלו או אפילו מהמורים שלו, כדי שיעזרו לו להצליח בלימודים. האימהות מאמינות שהן לבדן לא יכולות לעזור במאה אחוז לילד שלהן, והן מאמינות שאם הילד יקבל עזרה מהחברים והמורים שלו, הוא ישתפר מאוד מבחינה אקדמית.
הבנת צרכיו של הנער:
במחקר האימהות מסבירות שהן מנסות מאוד להבין את צרכיו של הילד שלהן, אפילו לפני שהן יתחילו לעזור לו מבחינה אקדמית, כי אם הן לא יבינו את הילד, הן גם לא ידעו איך לעזור לו בדיוק, וגם הילד לא יקבל תמיכה רגשית בכל תהליך ההתמודדות שלו עם הקושי האקדמי שלו.
כך למשל אומרת שהינאז:
" אני קודם כל מנסה להבין אותו ואת הצד שלו, ומהם הקשיים שלו ולמה יש אותם, אני גם מבקשת מהחברים שלו ובני דודים שיעזרו לו כל הזמן, כדי שיתגבר על המכשולים שלו"
כך אומרת פאתן:
" מצד שני אני גם מבינה אותו ואת הקושי שלו, ואת ההרגשה שלו שהוא לא יכול להצליח לא משנה כמה הוא ינסה, הוא משתדל ועושה אבל יש דברים שהם מעבר לשליטה שלו."
כך אומרת נהאיה:
" כי אני אומרת לו, תחשוב על זה לאט לאט, אל תחשוב כאילו אני כל העולם עכשיו הולך לעשות, תחשוב צעד צעד, וזה יהיה לך קל, אל תחשוב עכשיו הכל במכה אחת, ככה תתיאש"
מהדברים האלה של האימהות אנחנו רואים שהאימהות אמנם מנסות לשפר את מצבו האקדמי של הילד שלהם, והן מטיפות לו ללמוד יותר קשה ולהצליח בלימודים, אבל באיזה שהו שלב הן מבינות שיש דברים שהן מעבר ליכולת שלהן, אפילו אם הילד ישתדל הרבה, הוא לא יכול להצליח בקלות, ולכן הן מבינות את המצב שלו ומביעות אמפתיה איתו.
5.סיכום ודיון
מטרתה של עבודת מחקר זאת הייתה לבדוק את דרכי ההתמודדות של ההורים לילדים עם לקויות למידה. הרציונל המחקרי היה שהורים לילדים עם לקויות למידה מתמודדים עם קשיים בניהול חייהם של ילדיהם הנמצאים בגיל ההתבגרות, וזאת בגלל שבדרך כלל ליקויי למידה גורמים לקשיים אחרים בחייהם של נערים אלה, וזה דורש גם מההורים שלהם להתמודד עם קשיים אלה. כדי לבדוק כיצד ההורים מתמודדים עם האתגרים בחייהם של בני נוער אלה, רואיינו חמישה אימהות לנערים שיש להם לקויות למידה, ומהראיונות איתם הוסקו מסקנות המחקר.
מהראיונות עם האימהות עולה שאכן ההורים לילדים עם לקויות למידה אכן מתמודדים עם אתגרים שונים בחייהם של נערים אלה. האתגר הראשון שעלה במחקר הוא שלנערים אלה ישנו קושי אקדמי באופן כללי, והם מתקשים בלימודים שלהם. לקות הלמידה שישנה לנער משפיעה על היכולת שלו ללמוד בצורה טובה, והדבר משפיע ומקרין על כלל יכולותיו האקדמיות. בדרך כלל נערים אלה מפתחים פערים לימודיים מחבריהם לכיתה, והם נמצאים בפיגור בחומר הנלמד. האימהות מעידות על כך שהקושי האקדמי של התלמידים האלה הוא קושי מתמשך וזה לא דבר שהוא רק נקודתי, אלא שהוא משפיע על כלל נושאי הלימוד של הנערים בבית הספר.
אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, אנו נראה שגם בספרות המחקר ישנן עדויות לכך שלקויות למידה יכולות להוביל לתוצאות חינוכיות גרועות, ולהשפיע לרעה על יכולתו האקדמית של התלמיד. האתגרים האקדמיים של תלמידים עם לקויות למידה הוא עניין רחב שנמצא במערכות חינוך רבות בעולם, וזוהי לא בעיה ספציפית למערכת החינוך הישראלית (בשארה, קפלן, 2016).
אתגר נוסף שנמצא בעבודה הוא שלנערים האלה, שיש להם לקויות למידה, ישנם קשיים חברתיים מתמשכים. הנערים שסובלים מלקות הלמידה, בדרך כלל מפתחים פער חינוכי ואקדמי משאר התלמידים שלהם בכיתה, ולכן בהרבה מקרים הם מרגישים שונים מהתלמידים בכיתה שלהם, מה שהופך את הדינמיקה החברתית עם תלמידים אלה לקשה, כי הם לא יכולים לבצע איתם פעילויות לימודיות, הם לא יכולים ללמוד ביחד ולעשות שיעורי בית ביחד, ולכן הם גם מבלים פחות זמן ביחד.
אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקר, אנו נראה שגם בספרות המחקרית ישנם עדויות שמצביעות על כך שלקויות למידה יכולות להוביל לקשיים חברתיים אצל תלמידים אלה. תלמידים בעלי לקויות למידה סובלים מקשיים חברתיים, לא רק בגלל לקות הלמידה עצמה, אלא גם בגלל שתלמידים אלה הם בדרך כלל בעלי כישורים חברתיים ירודים בהשוואה לילדים אחרים (גרינבנק, שרון, 2011).
אתגר נוסף שאיתו מתמודדים ההורים הוא הקשיים ביחסים בין ההורה לנער בעל לקות הלמידה. בגלל שהתלמיד מתמודד עם קשיים אקדמיים מתמשכים בבית הספר, ההורים הופכים להיות מודאגים לגבי עתידו של הילד, ולכן הם כל הזמן מנסים להסביר לו מה החשיבות של שיפור ההישגים האקדמיים שלו. הדבר הזה יכול להוביל לחיכוך מוגבר בין ההורה לבין הנער המתבגר, מה שיכול לגרום לפגיעה ביחסים בין הנער להורה, בגלל שישנו מתח כל הזמן ביניהם.
עוד נמצא במחקר שלהורים ישנם דרכים ייחודיות להתמודד עם הקשיים האלה שהם חווים עם ילדיהם. אחת הדרכים היא לעשות הסברה לילד על מנת שיבין את החשיבות של שיפור הישגיו האקדמיים, על מנת שהדבר לא יפגע לו בעתיד ובחייו הבוגרים. ההורים הופכים להיות מודאגים בגלל המצב של הילד, כי הם רואים שהוא מתקשה במסגרת בית הספר, והישגיו האקדמיים הם ירודים, ולכן הם מנסים לשפר את המצב שלו על ידי הסברה והטפה. גם בספרות המחקרית ראינו שהסברה והיכולת להבין את המצב של הילד הם חלק חשוב בהתמודדות של ההורים עם ילדיהם בעלי לקויות הלמידה (גנץ, 2014).
דרך התמודדות נוספת של ההורים עם המצב של הילד, היא הניסיון לבקש מהחברים ומהמשפחה שלו לעזור לו במהלך הלימודים ושיעורי הבית. האימהות מרגישות שאם הן יבקשו עזרה מחבריו של הילד, החברים האלה יכולים לעזור לו ללמוד בצורה יותר טובה, כי להם אין בעיות אקדמיות, ואם הילד שלהם ילמד עם ילדים אלה, הוא יוכל להצליח גם כן בלימודים. גם בספרות המחקר ראינו שדרך מקובלת שההורים מתמודדים עם לקויות הלמידה של בנם היא שהם לוקחים חלק פעיל בחינוך בנך, והופכים להיות מעורבים בחינוכו, כמו למשל בקשת עזרה מהמורים (גנץ, 2014).
ולבסוף ראינו שדרך ההתמודדות של ההורים עם לקות הלמידה היא לנסות להבין את מצבו של הילד שלהם. ההורים מודעים לעובדה שזה לא קל בשביל הילד שלהם להצליח בלימודים, ולא משנה כמה הילד ינסה להצליח, יש דברים שהם פשוט מעבר לשליטתו, ולכן הם מביעים אמפתיה עם הילד, וחשוב להם גם להראות לילד שהם תומכים בו.
ולכן, המסקנה של המחקר היא שההורים לנערים עם לקויות למידה אכן מתמודדים עם קשיים יוצאי דופן בחייהם של הילדים שלהם, ויש להם את הדרכים הייחודיות להתמודד עם קשיים אלה. נראה שישנו מכנה משותף להורים לנערים עם לקויות למידה, האתגרים שהם מתמודדים איתם הם די דומים להורים אחרים שנמצאים במצב דומה, וגם הדרכים שהם הם מתמודדים עם לקויות הלמידה של ילדם הן מאוד דומות.
6.ביבליוגרפיה
בשארה, ס', קפלן, ש' (2016). כישורים ניהוליים והבנת שפה פיגורטיבית בקרב תלמידים עם לקויות למידה ותלמידים ללא לקויות למידה הייעוץ החינוכי, י"ט (אדר א' תשע"ו, מרץ 2016), עמ' 154-173.
גנץ, ר', (2014). להיות הורה עם לקויות למידה: אתגרים, תמיכה והתמודדות מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 39: 247-254, 2014.
גרינבנק, א', שרון, א', (2011). שיפור תפקוד חברתי של מתבגרים לקויי למידה באמצעות פיתוח יכולתם לזהות מסרים רגשיים לא-מילוליים סחיש – סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב, , 26(1): 35-51, 2011.
דנינו, מ', (2012). תמיכה רגשית בהורים לילדים עם ליקויי למידה: השוואה בין ייעוץ קבוצתי ואימון אישי והגורמים להצלחה בכל התערבות שיקום: בטאון עמותת חומש, 24 (נובמבר 2012), עמ' 51-53.
הדס-לידור, נ', דהן, א', צדוק-לויתן, א', (2009). הורות וליקויי למידה כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, , 18(2): 147-156, 2009.
ענבר, ד', נברו, ח', (2012). כולנו בסירה אחת – מורים, תלמידים והורים: סדנה להורים למתבגרים עם לקויות למידה עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, , 13: 21-25, 2012.
פלביאן, ה', וינדהולץ-דהן, ק' (2015). מתסכול כתלמיד עם לקויות למידה למורה מצליחה ביטאון מכון מופת, 56 (אלול תשע"ה, אוגוסט 2015), עמ' 59-64.
Blakemore, S. J. (2012). Development of the social brain in adolescence. Journal of the Royal Society of Medicine, 105(3), 111-116.
Fletcher, J. M., Lyon, G. R., Fuchs, L. S., & Barnes, M. A. (2018). Learning disabilities: From identification to intervention. Guilford Publications.
Galotti, K. M. (2015). Cognitive development: Infancy through adolescence. Sage Publications.
Polat, E., Adiguzel, T., & Akgun, O. E. (2012). Adaptive Web-Assisted Learning System for Students with Specific Learning Disabilities: A Needs Analysis Study. Educational Sciences: Theory and Practice, 12(4), 3243-3258.
Sawyer, S. M., Azzopardi, P. S., Wickremarathne, D., & Patton, G. C. (2018). The age of adolescence. The Lancet Child & Adolescent Health, 2(3), 223-228.
Westendorp, M., Hartman, E., Houwen, S., Smith, J., & Visscher, C. (2011). The relationship between gross motor skills and academic achievement in children with learning disabilities. Research in developmental disabilities, 32(6), 2773-2779.
Wong, B., Graham, L., Hoskyn, M., & Berman, J. (Eds.). (2011). The ABCs of learning disabilities. Academic Press.
7.נספחים:
ראיון 1:
שלום, אני מבצעת מחקר שמטרתו היא לבחון כיצד הורים לנערים עם לקויות למידה, מתמודדים עם האתגרים שמציבות לקויות למידה אלה בחייו האקדמיים של הנער, ובחייו בכלל. אשמח אם תענה לי על כמה שאלות בראיון זה.
שם: פאתן
עיסוק: מורה
בן כמה בנך/ בתך: 13
ספרי לי קצת על ילדך ועל חייו ?
הבן שלי בן 13, הוא סובל מלקויות למידה, כבר כמה שנים, בעצם מאז שהתחיל בית ספר יסודי. הדבר הזה השפיע על חייו בבית הספר, על הציונים שלו ועל החיים החברתיים שלו, אני אומרת את זה בגלל שאני יכולה להשוות אותו לאחים שלו, והם לא היו ככה.
מהם הקשיים שאת מתמודדת איתם בגידול בנך בגיל זה ?
הקשיים הם בעיקר בלימודים, אני מרגישה שאני צריכה להשקיע יותר מאמץ בילד הזה, כדי שהוא יוכל ללמוד בצורה טובה ולהישאר בקצב של הילדים האחרים בכיתה שלו, אצל הילדים האחרים שלי זה לא ככה. הוא מתקשה בקריאה, במיוחד בעברית, הוא מתקשה לרכוש ידע בצורה מהירה מספיק, ויש לו הפרעות קשב לפעמים, הוא לא תמיד רוצה ללמוד, ואני צריכה כל הזמן לשכנע אותו או לאיים בעונש כדי שישלים את המטלות שלו. יש לו גם קשיים עם החברים שלו, כי הוא תמיד מבקש מהם עזרה בלימודים, הם לא רוצים. מצד שני אני גם מבינה אותו ואת הקושי שלו, ואת ההרגשה שלו שהוא לא יכול להצליח לא משנה כמה הוא ינסה, הוא משתדל ועושה אבל יש דברים שהם מעבר לשליטה שלו.
האם הקשיים משפיעים גם על תחומים מחוץ ללימודים ?
הקשיים האלה זולגים גם לתחומים אחרים, למשל בתחום החברתי, הוא קשה לו למצוא חברים שיוכל ללמוד איתם, בגלל שהוא לא בקצב למידה שלהם.
האם זה משפיע גם על היחסים ביניכם כהורה ובן ?
בהחלט שזה משפיע, זה משפיע על היחסים ביני לבין הבן שלי, כי אנחנו כל הזמן מתווכחים לגבי הלימודים שלו, אני מנסה שהוא יישאר תלמיד טוב ולא יפתח פער מהתלמידים האחרים, וזה גם משפיע על כלל היחסים במשפחה, כי גם ביני לבין בעלי יש לפעמים וויכוחים לגבי מה שאנחנו צריכים לעשות עם הבן כדי שלא יכשל בלימודיו.
יש לך עוד קשיים בהתמודדות עם הבן שלך ?
אני חושבת שיש את הקושי בלהתמודד עם המורים שלו, הם כל הזמן מבקשים ממני לעזור ומעירים לי על ההתקדמות שלו, ואני צריכה להתמודד עם זה. וגם קושי איתנו, אנחנו מתווכחים איתו על זה הרבה.
איך את מתמודדת עם הקשיים של הבן שלך עם לקויות הלמידה ?
אני בעיקר מתמודדת כי אני חייבת, אני נעזרת הרבה בבעלי הוא נותן לי כוח ועוזר לי, ואני גם מבקשת עזרה מהמורים שלו והחברים שלו. מעבר לכך אני כל הזמן מבקשת עצות ותמיכה מחברות שלי שגם להן יש ילדים עם קשיים בלימודים ואני לומדת מהן מה הן עשו
ראיון 2-
שלום, אני מבצעת מחקר שמטרתו היא לבחון כיצד הורים לנערים עם לקויות למידה, מתמודדים עם האתגרים שמציבות לקויות למידה אלה בחייו האקדמיים של הנער, ובחייו בכלל. אשמח אם תענה לי על כמה שאלות בראיון זה.
שם: נהאיה
עיסוק: עקרת בית
בן כמה בנך/ בתך: 14
ספרי לי קצת על ילדך ועל חייו ?
יש לי ילד בן 14, נער מתבגר, הוא היה ילד היפראקטיבי כל החיים שלו, משהיה קטן, אנחנו אוהבים אותו המון ומנסים כל הזמן לעזור לו, כי אנחנו יודעים מה הכי טוב בשבילו, אבל הוא לא תמיד מקשיב
.
מהם הקשיים שאת מתמודדת איתם בגידול בנך בגיל זה ?
בעיקר הקושי שלו בבית הספר, הוא לא אוהב ללכת לבית הספר, בשבילו זה קשה מדי, כל העניין הזה, הוא לא אוהב. לא הולך לו בלימודים, הוא מנסה אבל הוא אומר אמא קשה לי, אני לא יכול, הוא לא יכול לקרוא מהר כמו כל התלמידים, הוא קורא, אבל הוא לא אוהב לעשות את זה
האם הקשיים משפיעים גם על תחומים מחוץ ללימודים ?
כן יש לו גם בעיה חברתית, הוא לא מסתובב על ילדים מהכיתה שלו, כי הוא מרגיש לא אותה רמה כמו הם, הם יותר מוצלחים ממנו, והוא מרגיש שהם סנובים עליו, בגלל זה הוא מסתובב עם ילדים אחרים מהשכונה
האם זה משפיע גם על היחסים ביניכם כהורה ובן ?
כן, אני מודאגת כל הזמן עליו, כי אני לא רוצה שהוא יהיה עבריין או מובטל שיהיה גדול, אני מפחדת מאוד, אומרת לו כל הזמן תלמד תלמד, אבל הוא אומר לי אמא קשה לי
יש לך עוד קשיים בהתמודדות עם הבן שלך ?
בעיקר בלימודים, אבל אני גם מתווכחת איתו הרבה, גם אבא שלו, כי אנחנו רוצים שיהי לו עתיד, ולא יהיה כמו כל העבריינים בשכונה שלנו, לא רוצה שיסתובב איתם
איך את מתמודדת עם הקשיים של הבן שלך עם לקויות הלמידה ?
אני כל הזמן מבקשת מבן דוד שלו שישלים איתו שיעורי הבית, ומבקשת ממנו להסביר לו, אפילו אם זה רק בטלפון, אני רוצה שהוא ילמד לקרוא יותר טוב, לאט לאט, אבל טוב מאוד, כי אני אומרת לו, תחשוב על זה לאט לאט, אל תחשוב כאילו אני כל העולם עכשיו הולך לעשות, תחשוב צעד צעד, וזה יהיה לך קל, אל תחשוב עכשיו הכל במכה אחת, ככה תתיאש
ראיון 3-
שלום, אני מבצעת מחקר שמטרתו היא לבחון כיצד הורים לנערים עם לקויות למידה, מתמודדים עם האתגרים שמציבות לקויות למידה אלה בחייו האקדמיים של הנער, ובחייו בכלל. אשמח אם תענה לי על כמה שאלות בראיון זה.
שם: סוגוד
עיסוק: עקרת בבית
בן כמה בנך/ בתך: 16
ספרי לי קצת על ילדך ועל חייו ?
הילד שלי בן 16, הוא בכיתה י', הוא הבן הבכרו שלי, אני אוהבת אותו מאוד, הייתה לו תקופה קשה עכשיו בשנים האחרונות, במיוחד בכל מה שקשור לבית הספר, וזה גרם לנו לבעיות איתו אפילו גם בבית, הדבר משפיע עליו ועל האחים שלו, ואפילו הוויכוחים שלי עם הבעל שלי.
מהם הקשיים שאת מתמודדת איתם בגידול בנך בגיל זה ?
אני מתקשה איתו בגלל שאני כל הזמן מקבלת תלונות מהמורים בבית הספר שלו, כל הזמן מתקשרים אלי, ואומרים לי שיש איתו בעיות, הוא רב עם ילדים, והוא במבחנים בכלל לא מצליח, הוא לא יכול לכתוב בצורה טובה, וזה מקשה על המבחנים שלו, אם מסבירים לו בעל פה אז בסדר, אבל במבחנים לא. המורה לא מוכן לקבל את זה, אומר זה כמו כל התלמידים
האם הקשיים משפיעים גם על תחומים מחוץ ללימודים ?
כן בטח, הוא כל הזמן אין לו מה לעשות, במקום שילמד בבית אחרי בית הספר, הוא הולך ומסתובב, הוא אומר אני קשה לי לכתוב שיעורי בית, בגלל שקשה לו לכתוב באופן כללי. גם בגלל זה הוא לא מתחבר לתלמידים בכיתה שלו, הם לומדים מהר והוא לומד לאט, בגלל שהוא לא מצליח בשיעורי בית
האם זה משפיע גם על היחסים ביניכם כהורה ובן ?
בטח, אני כל הזמן אומרת לו תלמד תלמד, אבל הוא לא רוצה קשה לו, מה אני יכולה לעשות להכריח אותו, אי אפשר, אז אני בשלב מסוים קצת התייאשתי, הוא קשה לו בכלל, גם אבא שלו לא מרוצה בכלל
יש לך עוד קשיים בהתמודדות עם הבן שלך ?
בעיקר הקשיים בלימודים, מבחינה חברתית, רק בכיתה יש קצת בעיות, כי הוא מסתובב עם התלמידים החלשים, ואני לא רוצה
איך את מתמודדת עם הקשיים של הבן שלך עם לקויות הלמידה ?
אני משקיעה מה שרק אפשר, אני אומרת לו תלך למורה פרטי, אבל הוא לא רוצה מעדיף לשחק בשכונה, מה שהמורה מבקשת אני עושה, אבל גם היא עצמה כבר לא יודעת מה לעשות
ראיון 4
שלום, אני מבצעת מחקר שמטרתו היא לבחון כיצד הורים לנערים עם לקויות למידה, מתמודדים עם האתגרים שמציבות לקויות למידה אלה בחייו האקדמיים של הנער, ובחייו בכלל. אשמח אם תענה לי על כמה שאלות בראיון זה.
שם: ספייה
עיסוק: עובדת בחנות
בן כמה בנך/ בתך: 15
ספרי לי קצת על ילדך ועל חייו ?
הילד שלי קוראים לו מחמוד, הוא ילד טוב, ושומע בקול של ההורים שלו, אבל קשה לו בבית ספר, בגלל שיש לו קושי בקריאה וכתיבה, אני ואבא שלו אוהבים אותו ורוצים שיהיה לו עתיד, ובגלל זה דואגים לו במצב שבו הוא נמצא
מהם הקשיים שאת מתמודדת איתם בגידול בנך בגיל זה ?
אני מגדלת אותו טוב מגיל קטן, נותנת לו ולאחיו מה שהם מבקשים, בבית הוא בסדר אבל בבית הספר יש לו בעיות בהישגים שלו, הם נמוכים יחסית לשאר הכיתה, וזאת בעיה שמתמשכת מאז שהיה קטן, אני לא יודעת איך לשפר או לתקן את זה, הוא פשוט קשה לו לקרוא, קורא לאט ובכלל זה הישגים נמוכים
האם הקשיים משפיעים גם על תחומים מחוץ ללימודים ?
כמו מה חברים ומשפחה, כן זה משפיע בטח, החברים שלו הם בעולם אחר, הם אמנם מדברים, אבל הם רמה מעליו כי יש להם ציונים אחרים, והם מכינים שיעורי בית ביחד, אבל הוא לא יכול להיות חלק מהם, בגלל זה הוא נפגע
האם זה משפיע גם על היחסים ביניכם כהורה ובן ?
כן אני מרגישה שהוא מתרחק ממני, בגלל שאני כל הזמן מעירה לו, והוא חושב שאני כל הזמן נגדו, הוא לא מבין שאני רק רוצה בטובתו, הוא נפגע ממני הרבה, ואני גם מרגישה שהוא לא מקשיב לי
יש לך עוד קשיים בהתמודדות עם הבן שלך ?
רק מהבחינה של הלימודים, קשה לי לראות אותו ככה, הוא קשה לו בכלל, ואני לא מצליחה לתקן את זה, גם אם אפילו כן, הוא נמצא בפיגור מאחורי הכיתה שלו, וזה כל הזמן
איך את מתמודדת עם הקשיים של הבן שלך עם לקויות הלמידה ?
בעיקר בעזרתה של המורה המחנכת שלו, היא מורה טובה מאוד והיא מנסה לעזור לו מאוד ברמת, והיא גם מדריכה אותנו איך להתמודד איתו בבית, ללחוץ עליו לעשות שיעורי בית ולקרוא רק ככה הוא ישתפר
ראיון 5
שלום, אני מבצעת מחקר שמטרתו היא לבחון כיצד הורים לנערים עם לקויות למידה, מתמודדים עם האתגרים שמציבות לקויות למידה אלה בחייו האקדמיים של הנער, ובחייו בכלל. אשמח אם תענה לי על כמה שאלות בראיון זה.
שם: שהינאז
עיסוק: עובדת כגננת
בן כמה בנך/ בתך: 14
ספרי לי קצת על ילדך ועל חייו ?
הילד שלי בן 14, ילד טוב וחכם באופן כללי, אבל קשה לו בלימודים, יש לו בעיית קריאה הוא לא מצליח לקרוא טוב כמו שאר התלמידים בכיתה שלו, והדבר הזה גורר אותו למטה מבחינת ההישגים בלימודים שלו.
מהם הקשיים שאת מתמודדת איתם בגידול בנך בגיל זה ?
הגידול שלו היה קצת בעייתי לאורך השנים, הבעיה שלו בלימודים משפיעה על המשפחה שלנו, האחים שלו הם לא כאלה, הם יודעים ללמוד היטב, אבל הוא קשה, אני מרגישה שהוא יוצא דופן, ואני מתקשה איתו וכל הזמן מנסה לגרופ לו להשתפר בלימודים שלו
האם הקשיים משפיעים גם על תחומים מחוץ ללימודים ?
כן בוודאי, הוא מתקשה גם מבחינה חברתית, החברים שלו אין להם מכנה משותף איתו, והוא מרגיש שונה מהם, וזה גם שגלל שהציונים שלו הם לא אותו הדבר כמוהם, והוא מרגיש פחות מהם, זה פוגע לו גם בביטחון העצמי
האם זה משפיע גם על היחסים ביניכם כהורה ובן ?
כן זה מדרדר אותם כי אנחנו כל הזמן רבים איתו בגלל שהוא לא משקיע בלימודים שלו, וזה מדרדר את היחסים בים כל המשפחה יש ריבים
יש לך עוד קשיים בהתמודדות עם הבן שלך ?
כן בגלל שהוא לא משקיע בלימודים, הוא מסתובב בחברה רעה, ואני לא רוצה את זה בשבילו, אז קשה לי למנוע אפילו את זה ממנו. אני כל הזמן מנסה לשכנע אותו שילמד יותר טוב, אבל אני מרגישה שהוא לא מקשיב לי היטב.
איך את מתמודדת עם הקשיים של הבן שלך עם לקויות הלמידה ?
אני קודם כל מנסה להבין אותו ואת הצד שלו, ומהם הקשיים שלו ולמה יש אותם, אני גם מבקשת מהחברים שלו ובני דודים שיעזרו לו כל הזמן, כדי שיתגבר על המכשולים שלו