Skip to content

מגן דוד אדום סקירה ספרותית

סקירה ספרותית-

1. רקע- מערכת הבריאות בישראל

מערכת הבריאות הישראלית החלה להתבסס לפני קום המדינה, עוד בימי האימפריה העות’מנית בארץ ישראל, הצורך במערכת שתיתן מענה לצרכים הבריאותיים של היישוב היהודי בארץ החל עם עליית יהודים לארץ בעלייה הראשונה והשנייה. קופת החולים המרכזית ביותר בתקופה זאת הייתה קופת חולים כללית, שהוקמה בשנת 1911 ונועדה לתת מענה לפועלים היהודים בארץ. עם הקמתה של קופת חולים כללית היא אימצה לעצמה ערכים שוויוניות ועזרה הדדית, ובגלל מרכזיותה של הקופה בתקופה הזאת, הערכים האלה התבססו בכל מערכת הבריאות ביישוב היהודי. ההקמה והפעילות של קופ”ח כללית התאפשרה בהתבסס על מס אחיד שהוטל על כל העובדים, והקופה הייתה תלויה בהסתדרות העובדים הכללית (שוורץ, 2003).

במהלך השנים הוקמו קופות חולים שונות בארץ, אשר התבססו על אידיאולוגיות רפואיות שונות, ועל השתייכות פוליטית שונה. קופות החולים השונות שהוקמו היוו בעצם חלופה ראויה לביטוח רפואי בשביל הציבור הרחב, והיוו חלק חשוב בשירותי הרווחה שהוענקו לאזרחים. בין קופות החולים העיקריות שפעלו לפני קום המדינה היו קופת חולים כללית, קופת חולים לעובדים לאומיים, קופת חולים מכבי, קופת חולים של הציוניים הכלליים, קופת חולים עממית ושתי קופות של אגודת הרופאים (שוורץ, 2003).

בשנת 1995 חוקק חוק בריאות ממלכתי, והוא היווה שינוי משמעותי במערכת הבריאות הישראלית, הרקע לחוק היה התנאים הפוליטיים ששרו בארץ, והעובדה שהמוסד הרפואי הגדול בארץ בזמנו, קופת חולים כללית הייתה שרויה בגירעון תקציבי גדול, טרם החלת החוק החברות בקופת החולים, ורכישת ביטוח רפואי היה וולונטרי ולא מחייב, וחמישה אחוזים מכלל האוכלוסייה לא היו מבוטחים מבחינה רפואית. החוק גרם לחמישה שינויים משמעותיים, ביטוח בריאותי חובה לכל האזרחים, חופש בחירה בין קופות החולים, הגדרת סל שירותים, שינוי במנגנון הגבייה ושינוי מנגנון ההקצאה. העקרונות האלה היו מבוססים על צדק שוויון ועזרה הדדית (בולדור, 2013).

המצב הנוכחי של מערכת הבריאות תלוי בכמה גופים, משרד הבריאות, קופות החולים ומוסדות וארגונים מהמגזר הפרטי. משרד הבריאות הוא האחראי הראשי לבריאות הציבור, ואם קורה כישלון מהותי בבריאות הציבור האחריות היא עליו, בנוסף לכך הוא מהווה כמחוקק ויוזם של חוקי הבריאות, והוא הזרוע המבצעת הראשית. קופות החולים מהוות את הגוף הביצועי שנותן את השירותים הרפואיים השוטפים לציבור, כמו בריאות המשפחה והרפואה הלא דחופה. ארגונים מהמגזר הפרטי הם ארגונים המספקים שירותים רפואיים בתשלום למשרד הבריאות, לקופות החולים, ולאנשים פרטיים, שירותים אלה כוללים בין היתר את רפואת השיניים, רופאים פרטיים ושירותי אשפוז בתשלום (בולדור, 2013).

2. רפואה דחופה בישראל-

חלק חשוב ומהותי מהיכולת לספק לאזרחי כל מדינה טיפול רפואי סביר, הוא החלק של הרפואה הדחופה במערכת הבריאות. הרפואה הדחופה עוסקת בהצלת חיי אדם באופן יומי, הטיפול הרפואי הראשוני שניתן במקרים רפואיים מסוכנים, הוא חשוב מאוד והוא קריטי לסיכויי ההישרדות וההחלמה של המטופל, ומכאן חשיבותם של כל המרכיבים בשרשרת הרפואה הדחופה, החל מהאמבולנסים שנותנים מענה ראשוני לחולה והבאתו לבית החולים, ועד לרופא המומחה שמטפל בבעיה הספציפית החמורה שישנה לחולה. כל מי שעוסק ברפואה הדחופה צריך להיות בעל מיומנות גבוהה וזאת בשל הסיכון הרב הטמון בסוג רפואה זה, תפיסת עולם זו במערכת הבריאות הובילה לכך שלצוותים ברפואה הדחופה ישנם תנאים מיטביים ונוחים, וזאת על מנת למשוך את אנשי הצוות האיכותיים ביותר (דוח משרד הבריאות, 2014).

הרפואה הדחופה בישראל מטפלת בכ- 3 מיליון חולים בשנה, בממוצע עם כל חולה מגיעים שני מבקרים, מה שיוצר תעבורה של 9 מיליון אנשים בשנה במערכות של הרפואה הדחופה, ולכן נדרשת השקעה מהותית בתשתיות של רפואה זו, ובנוסף לכך היכולת של הרפואה הדחופה לעבד את התעבורה הזו של האנשים מהווה מראה למצבה של הרפואה הציבורית בישראל, וליכולת שלה לתפקד כראוי. העומס על הרפואה הדחופה לקלוט את הכמות הגדולה הזו של המטופלים והמלווים שלהם, מופחת על ידי הרפואה הפרטית הדחופה, המהווה חלופה לרפואה הציבורית הדחופה, העלייה בפופולריות של מרפאות כמו טרם וביקור רופא הגדילה את ההיצע של הרפואה הדחופה הפרטית (דוח משרד הבריאות, 2014).

המצב של הרפואה הדחופה בישראל בעשרות השנים האחרונות, בדומה למדינות אחרות בעולם המערבי הוא בכי רע, וזאת בעיקר בגלל העומס בכמות המבקרים, וחוסר היכולת של מערכת הבריאות להתמודד כראוי עם העלייה בביקורים במערכת זו. הסיבות העיקריות לעלייה המתמדת במשתמשים ברפואה הדחופה הן שינויים בדפוסי השימוש של האזרחים בשירותי הרפואה הדחופה, יותר ויותר מטופלים מגיעים לרפואה הדחופה מיוזמתם הפרטית, עלייה במספר התאונות, והתמריץ המובנה של החולה להגיע לבית החולים ולקבל בו טיפול. מצב זה של לחץ מתמיד על מערכת זו גורם לתופעות שליליות כמו עלייה בשיעורי התמותה, ועלייה באלימות כלפי הצוותים הרפואיים (משרד הבריאות, 2010).

3. מגן דוד אדום בישראל-

ארגון מגן דוד אדום בישראל הוא ארגון ההצלה המרכזי של מדינת ישראל, אשר החל את פעילותו עוד לפני קום המדינה. מעמדו של הארגון כארגון ההצלה הראשי של מדינת ישראל עוגן בחוק לאחר קום המדינה, והוא הארגון הראשי עליו מסתמכת המדינה בעתות משבר ומצבי חירום, להענקת שירותים של רפואה דחופה והצלה. שורשיו של הארגון מתחילים במלחמת העולם הראשונה, כאשר הגדודים העבריים במלחמה התנגדו לקבל את העזרה הרפואית של ארגון הצלב האדום, אלא שהם עודדו את יצירתו של ארגון יהודי מקביל , בעקבות כך בשנת 1918 ארגון מגן דוד אדום בארצות הברית, כאשר אחת ממטרותיו של הארגון בעת הקמתו הייתה שהארגון יהיה ארגון הצלה בין לאומי, ושהמטה המרכזי שלו יהיה בישראל (דיין, יפה, גבירצמן, 2018).

ציוני דרך מרכזיים במהלך חיי הארגון היו, בשנת 1930 מוקמת בישראל אגודה לעזרה מהירה תחת השם “מגן דוד אדום בתל אביב”, ושנה אחר כך היא רוכשת את האמבולנס הראשון שלה, בשנת 1948 הארגון מהווה גורם מרכזי במלחמת העצמאות, כאשר הוא עוזר לטפל בפצועי המלחמה, ועזר בצורה מהותית לעורף הישראלי, ב 1950 נכנס לתוקפו חוק “מגן דוד אדום”, המכיר רשמית באגודה כארגון ההצלה הלאומי הכלל-ארצי של מדינת ישראל, ב 1973 מד”א שוב מוכיח את היכולות שלו לעזרה לעורף הישראלי בעת מלחמת יום הכיפורים, ב 1980 הארגון משנה את מערך הפעולה שלו, כאשר הוא מפריד בין ההנהלה לתפעול הסניפים ומוקמת הנהלה ארצית מרכזית, בשנת 2006 מד”א מתקבל כחבר מן המניין בארגון הצלב האדום (דיין, יפה, גבירצמן, 2018).

במשך השנים הוקמו ארגוני הצלה נוספים במדינת ישראל, אשר חלקם פעלו באופן נפרד ממד”א, וחלקם היו כפופים לו ופעלו בחסותו. כך למשל למד”א היו יחסי שיתוף פעולה עם ארגון איחוד הצלה שהוקם ב 2006, ולמד”א ישנם ארגונים כמו “צוות הצלה”, “הצלה ללא גבולות”, “הצלה גוש דן” הפועלים תחת חסותו של מד”א (חוזר מנכ”ל, 2017).

4. מגן דוד אדום תחנת לוד-

תחנת מגן דוד אדום בעיר לוד נחנכה בשנת 1985, התחנה מעניקה שירותי רפואי דחופה לתושבים בלוד, רמלה, באר יעקב ומושבים ויישובים נוספים באזור, עובדים בה כ 20 חובשים, ויש לה צוות של 300 מתנדבים. מד”א מחלק את אזורי הפעילות שלו בארץ למרחבים שבהם הוא פועל, תחנת לוד משויכת למרחב איילון. תחנת מד”א בלוד ממוקמת במיקום אסטרטגי, הן מבחינה אזורית, והן מבחינה מקומית, מבחינה אזורית העיר לוד היוותה צומת דרכים מרכזי באזור כבר בעת העתיקה, והמיקום של התחנה בעיר נותן לה גישה מהירה לאזורים אחרים של הארץ, מבחינה מקומית, התחנה ממוקמת בצומת דרכים בין העיר רמלה ולוד, מה שנותן לה גישה נוחה לשתי הערים, במקרים של הזנקת אמבולנסים (ברטוב, 2018).

בשנת 2018 שופצה ונחנכה תחנת מד”א בעיר לוד, בחסות אגודת ידידי מד”א בשוויץ, לזכרה של הגברת גרדה וולדבאום ז”ל. במעמד החניכה נכחו בין היתר דוד שיינר נשיא אגודת ידידי מד”א, מנכ”ל מד”א, אלי בין (ברטוב, 2018).

אם נשווה את פעילותה של תחנת מד”א בלוד, לתחנות אמבולנסים אחרות בעולם, בעלות מאפיינים דומים, נמצא שישנם קווי דמיון בין תחנה זו לתחנות אחרות בעולם, בגלל שהעיר לוד נחשבת לעיר פריפריאלית במדינה, יכולת כיסוי האמבולנסים שלה לאוכלוסייה הסובבת אותה יכולה להיות מופחתת ביחס לערים מרכזיות אחרות בארץ, כדוגמת תל אביב או ירושלים, מחקרים מהעולם מראים שהתופעה של כיסוי אמבולנסים מופחת בפריפריה הוא לא ייחודי למדינת ישראל, אלא שהוא קיים במדינות רבות בעולם, כולל במדינות המערביות הנחשבות למתקדמות (Lee, 2014).

מחקר משנת 2014 (Lee, 2014) מציע שיטה ייחודית להתמודדות עם בעיה זו, שיטה שאפשר ליישם גם בתחנת מד”א בלוד. לפי המחקר, הנהלת הארגון שמספק את האמבולנסים מודעת לאזורים הבעייתיים שיש בהם כיסוי אמבולנסים לוקה בחסר, והאזורים שבהם כיסוי האמבולנס הוא אופטימלי, הנהלת הארגון צריכה לאסוף מידע ולבנות לעצמה בסיס נתונים, שיעזור לה לנבא באופן יעיל את תצרוכת השירות של האמבולנסים בתתי אזורים יותר ספציפיים, באזור שבו פועל השירות, השיטה הזאת תתבסס על ניתוח אנליטי בעזרת תוכנה מיוחדת, שתעזור לנבא את האזורים הבעייתיים הספציפיים. מתוך ההנחה שתחנת לוד מכסה אזור גיאוגרפי רחב, ומספר ערים, בהחלט ניתן ליישם את הפתרון הטכנולוגי הזה, כדי לייעל את השירות של התחנה, כמו שקורה בתחנות דומות בעולם.

5. רכבי הצלה במד”א-

למגן דוד אדום בישראל ישנם סוגים שונים של כלי רכב, אשר נועדו לשרת מטרות וצרכים רפואיים שונים, הגיוון ברכבי חילוץ אלה, נותן למד”א את היכולת להציל אנשים בכל מיני סיטואציות מורכבות, ובמצבי חירום מיוחדים. סוג אחד של רכב הצלה הוא אמבולנס טיפול נמרץ (אט”ן), אמבולנס אט”ן הוא בעצם כמו ניידת טיפול נמרץ, עם ציוד זהה, אבל ללא רופא באמבולנס. צוות האמבולנס מכיל נהג חובש, מתלווה, חניך, ופראמדיק שבמקרים מסוימים צריך לקבל אישור טלפוני לחלק מהפרוצדורות מרופא הנמצא דרך קבע במוקד הלאומי המשולב (אתר מגן דוד אדום).

למד”א ישנו גם מסוק מד”א, אשר מפנה פצועים או חולים בהיטס, קיימים 3 מסוקים כאלה בארץ. מטרתו של המסוק היא פינוי מהיר של חולים ופצועים מהפריפריה לבתי חולים מרכזיים בארץ (אתר מגן דוד אדום).

סוג נוסף הוא טומקר-אמבולנס, סוג אמבולנס זה מכיל אלונקות בכדי לפנות חולים אשר נמצאים במקומות אשר אינם עבירים לאמבולנס, כמו בחוף הים (אתר מגן דוד אדום).

למד”א יש גם אופנוע ALS, זהו אופנוע המאויש על ידי חובש מד”א, ונועד לספק זמן תגובה קצר, במקרים חמורים כמו הפרעות נשימה או דימום מסיבי (אתר מגן דוד אדום).

סוג נוסף של אמבולנס הוא האמבולנס הלבן, סוג אמבולנס זה מאויש על יד חובש רפואת-חירום, והוא מצויד בציוד חבישה והחייאה בסיסיים, אך הוא אינו מכיל רופא, והוא נותן מענה ראשוני לנפגע או חולה עד להבאתו לבית חולים (אתר מגן דוד אדום).

למד”א יש גם אמבולנס 4×4, זהו אמבולנס המיועד להגיע למקומות שאמבולנס רגיל לא יכול להגיע אליהם, כמו למשל בתנאי שטח, או בחוף הים (אתר מגן דוד אדום).

ביבליוגרפיה-

אתר מגן דוד אדום. רכבי הצלה במד”א. https://www.mdais.org/about/rescue-vehicles

בולדור, נ’ (2013). מערכת הבריאות בישראל. ספר הערכת טכנולוגיות רפואיות, המרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר.

ברטוב, א’ (2018). נחנכה תחנת מד”א המשופצת בלוד. אתר מקומונט לוד.

דוח משרד הבריאות, (2014). הוועדה לקידום הרפואה הדחופה בישראל, דוח מסכם. מוגש לשרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן, משרד הבריאות.

דיין, מ’, יפה, א’, גבירצמן, ב’ (2018). מד”א המדינה: סיפור תולדות מגן דוד אדום בישראל. תל אביב-יפו: מגן דוד אדום בישראל.

חוזר מנכ”ל, משרד הבריאות (2017). שיתוף פעולה בין ארגון מגן דוד אדום לבין ארגון איחוד הצלה בהפעלת מערך כוננים. https://www.health.gov.il/hozer/MK05_2017.pdf

משרד הבריאות, (2010). חדרי מיון (מלר”דים) של בתי החולים הכלליים – היעדר תקינה סדורה. מסגרת הפרסום: דוח שנתי 60ב.

שוורץ, ש’ (2003). פוליטיקה ובריאות : המהלכים לקראת הקמתו של מערך קופות חולים ביישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט. בתוך: כלכלה וחברה בימי המנדט.

Lee, E. (2014). Designing Service Coverage and Measuring Accessibility and Serviceability of Rural and Small Urban Ambulance Systems. North Dakota State University.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון