Skip to content

מבחני אינטליגנציה

מבחני אינטליגנציה-

מבחנים לבדיקת האינטליגנציה של האדם הם אחד מהישגיה החשובים ביותר של הפסיכולוגיה המודרנית, ומבחנים אלה הם מהמבחנים הנפוצים ביותר בתחום הפסיכולוגי, שנמדדים בצורה עקבית כבר הרבה שנים. מאז שהומצאו מבחני האינטליגנציה בתחילת המאה העשרים, היו להם שימושים חיוביים רבים, כמו למשל זיהוי בעיות מנטליות אצל ילדים, זיהוי ושיבוץ של אנשים בארגונים שונים, כמו בצבא, ועזרו גם לשבץ תלמידים במסלולי החינוך שהתאימו להם ביותר.

אבל למבחני אינטליגנציה אלה היו גם השפעות שליליות, כמו למשל שהם היוו בסיס להשוואה בין גזעים שונים של העולם, חילוק החברה למעמדות שונים המתבססים על רמת האינטליגנציה. בנוסף לכך מבחני אינטליגנציה אלה לא לקחו בחשבון את היצירתיות והאופי של האדם. המבחנים גם קידמו את ההנחה שהאינטליגנציה של האדם היא עניין מולד שאי אפשר לשנות אותו.

מאז שנות ה -70, חוקרי אינטליגנציה מנסים לשמר את התועלת של בדיקות האינטליגנציה תוך התייחסות לבעיות אלה שהוזכרו קודם. הם ניסו לעשות זאת במספר דרכים, כולל עדכון סולם האינטליגנציה לילדים של החוקר וקסלר (WISC), ומדרג האינטליגנציה שפותח על ידי החוקר סטנפורד-בינט, כך שישקפו טוב יותר את יכולותיהם של מי שעושים את המבחנים ומגיעים מרקע תרבותי ולשוני מגוון. הם פיתחו דרכים חדשות, מתוחכמות יותר, ליצור, לנהל ולפרש את המבחנים האלה. והם יצרו תיאוריות ומבחנים חדשים המרחיבים את מושג האינטליגנציה מעבר לגבולותיו המסורתיים.

יחד עם זאת, נותר פער גדול בין תיאוריות האינטליגנציה שפותחו בעשורים האחרונים, לבין האופן שבו משתמשים בפועל במבחני האינטליגנציה. צמצום פער זה נשאר אתגר גדול עבור חוקרי האינטליגנציה.

אחד התחומים שבהם בולט הצורך לשפר את מבחני האינטליגנציה הוא התחום החינוכי, וזאת משום שישנו ביקוש בתחום זה למבחנים אלה, על מנת לדעת כיצד לשבץ את התלמידים בצורה יותר טובה במסלול החינוכי. זה ברור שהתיאוריות החדשות לגבי מבחני האינטליגנציה יכולות לעזור למורים לפתור את בעיותיהם הלימודיות של תלמידים רבים, אולם יש עדיין קושי לבסס את התיאוריות הללו ואת אמינותן, ולשכנע את המורים מדוע הם צריכים להשתמש במבחנים חדשים אלה.

מה חיובי במאמר:

המאמר מעביר ביקורת מוצדקת לגבי אמינותם של מבחני האינטליגנציה והמהימנות שלהם. במהלך המאה העשרים, התפתחו מבחני האינטליגנציה בתחום הפסיכולוגי, ולעתים מבחנים אלה לא היו מתאימים לכל סיטואציה, בגלל שהמבחנים האלה היו כלליים מדי, כך למשל מבחן אינטליגנציה למערכת החינוכית ולארגון כמו הצבא, התבססו על אותו מבחן, למרות שלשני תחומים אלה היו צרכים שונים מהאנשים שמעורבים בהן, ולכן ישנו צורך לפתח ולהתאים את מבחני אינטליגנציה כך שיתאימו לתחומים שונים.

הביקורת גם לגיטימית בגלל שמבחני האינטליגנציה לרוב התעלמו מן הפן היצירתי, ומהאופי הייחודי של כל מועמד, בייחוד בתחילת המאה העשרים, ולכן היה צורך גדול לפתח ולהתאים את המבחנים האלה.

המאמר השקפה אלטרנטיבית לגבי מבחני האינטליגנציה, ונותן לקורא להבין שאין לקבל את המבחנים האלה כמובן מאליו, אלא שיש לקחת אותם בערבות מוגבלת, ולבחון האם הם מתאימים למציאות ולסיטואציה הנוכחית.

מה שלילי במאמר:

המאמר מעלה טענה שאומרת שיש לשקול האם בכלל ישנו צורך במבחני אינטליגנציה אלה, והוא מטיל בספק את כל מהותם של מבחנים אלה, ושואל את השאלה: האם אנחנו בכלל צריכים להשתמש במבחני אינטליגנציה בכלל ?

טענה זו היא לא מבוססת, שכן המציאות מוכיחה שישנו צורך וביקוש גדול במבחני האינטליגנציה, כמו למשל בתחום החינוכי, ומבחנים אלה מביאים לתועלת גדולה, גם בתחום החינוכי וגם בתחום הארגוני עסקי, כאשר הם עוזרים למורים לאבחן בעיות למידה אצל תלמידים, ועוזרים לארגונים לשבץ את עובדיהם יותר טוב, ולהוציא את המיטב מהם.

ביבליוגרפיה-

Tienne, Benson. (2003). Intelligent Intelligence Testing. Monitor on Psychology, Feb. 2003 Vol. 34, No. 2 page 48.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון