מבוא לפסיכולוגיה של החינוך
שנת הלימודים תשע"ז
טבת תשע"ז – ינואר 2017
תרגיל מס' 1 – האסכולה הפסיכואנליטית
מגישה:
ת.ז:
תרגיל מס' 1-
ניתוח המקרה- לפי פרויד-
לפי המודל הסטרוקטורלי, נראה שהחלק של הסופר אגו באישיותו של אביעד לא התפתח מספיק בילדותו. לאביעד ישנו איד, שהוא מולד, והוא גורם ליצרים אצל האדם שהוא רוצה לספק אותם ללא התחשבות בזולת, החלק של הסופר אגו אמור להוות מוסר אצל אביעד, ולהגיד לו מה מותר ומה אסור לעשות בחברה שבה הוא חי, והאגו אמור לאזן בין שני חלקים אלה, אולם הפעולות של אביעד מראות שהוא מנסה לספק את צרכיו ללא התחשבות כלל בכללי החברה, הוא לא מגיע ללימודים, שותה, מהמר ומעשן. ההתפתחות של הסופר אגו נובעת בעיקר מהכללים שמציבים ההורים לילד, וכפי שמסופר בסיפור נראה שהוריו של אביעד מרוכזים בעצמם ובעסקים שלהם, וכנראה שלא הציבו גבולות ראויים, וכללים לאביעד כאשר היה קטן, ולכן לא התפתח אצלו הסופר אגו בצורה נכונה. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
לפי המודל הפסיכוסקסואלי, נראה לאביעד ישנו תסביך אדיפוס שהוא לא התגבר עליו. במקרה מתואר שאביעד קשור לאמו, אבל לא מצליח ליצור איתה קשר של ממש, נראה שהוא מתוסכל מכך, בנוסף לכך מתואר שאת אביו הוא לא סובל והוא לא רוצה קשר איתו מלבד כסף, ושהוא כל הזמן מפלרט עם נשים מבוגרות ממנו, עובדות אלה יכולות להעיד על כך שאביעד לא התגבר על רגשות ילדות שרוב האנשים מצליחים לכבוש, שאלה הם האהבה לאם והקנאה לאב. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
שתי הפרעות אלה מתקשרות אחת לשנייה, שכן ילד בעל התפתחות נורמלית מתגבר על אהבתו לאמו ועל כעסו על אביו, בכך שהוא מזדהה עם שניהם, בדרך זו זוכה הילד באני העליון שלו.
לפי התיאוריה של אריקסון, אביעד מצוי בשלב גיל ההתבגרות – זהות לעומת טשטוש זהות. שלב זה הוא החשוב והמשמעותי בעיני אריקסון. בשלב זה הדמויות המשמעותיות עבור הנער יהיו קבוצת השווים לו – כלומר, נערים בני גילו. במקרה מצוין שלאביעד כמעט אין חברים בכלל בגילו בבית הספר, ויש לו חברים מחוץ לבית הספר שהם לא נורמטיבים. דבר זה פוגע בפיתוח הזהות של אביעד, וזה גורם לטשטוש זהות, מה שעלול להוביל להתנהגות הרסנית, כמו ההתנהגות של אביעד, לא בא לביה"ס גונב, משתמש בסמים. בנוסף לכך לעתים המתבגר פונה לחוויות שליליות, כדי לגבש את זהותו, כמו במקרה של אביעד, הימורים, סמים, וגניבות. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
לפי התיאוריה של קליין, הילד תופס את אמו כבר מגיל קטן כשתי יישויות, ישות טובה ויישות רעה וכשהוא מתבגר הוא מתחיל להבין ששני ישויות אלה הן אותה יישות. במקרה של אביעד מתואר שהוא גם תלוי באמו ורוצה בקרבתה, והוא גם שונא ומתעב אותה, כך שהוא עדיין רואה בה כאמא טובה ואמא רעה, ולא מבין שהיא אותה היישות שיש בה גם טוב ורע. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
לפי התיאוריה של ויניקוט, ישנה אם טובה דיה ואם שלא טובה דיה, במקרה של אביעד, נראה שאמו לא הייתה טובה, דיה ולא סיפקה את צרכיו בצורה הולמת, שכן נכתב שהיא מניפולטיבית, ואימפולסיבית, ולכן דבר זה יצר את האני המזויף אצל אביעד, וזאת בכדי להשיג את מטרותיו של נענו אצל אמו. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
לגבי העצירויות המתמשכות של אביעד שלא נגרמו ממחלה פיזית, לנפש ישנה השפעה על הגוף, כאשר ישנו יצר חזק בנפש שאינו בא לידי ביטוי, כמו למשל יצר מיני, הדבר עשוי להתבטא במחלה פיזית, כמו מחלת העצירות של אביעד, זהו מעין מנגנון הגנה של הגוף שנועד לפתור את הבעיה הנפשית. (דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה).
דרכי טיפול באביעד-
על פניו נראה שסיבה מרכזית שבגללה אביעד בוחר לא להגיע לבית הספר, היא חוסר הזדהות עם הילדים בני גילו בבית הספר, והוא מזדהה עם חבריו העבריינים, ולכן הוא גם מחקה אותם בפעולותיו. כדי לגרום לאביעד להגיע לבית הספר, קודם כל יש לדאוג לשלבו חברתית עם התלמידים בני גילו, ולגרום לו להזדהות איתם. כדי להשיג מטרה זו אפשר לשלב אותו בפעילויות אשר תורמות לגיבוש החברתי, יותר מאשר הן תורמות ללימודי בית הספר, כמו למשל חוגים שונים שבהם משתתפים בני כיתתו, טיולים ופעילויות משותפות.
נראה גם שהוריו של אביעד לא מציבים לו גבולות בריאים, מה שגורם אצלו לסופר אגו לא מפותח, מה שגורם לו להבריז מבית הספר. יש להעלות את הבעיה עם ההורים שלו, ולהסביר להם את התנהגותו, ואת מה שפסול בהתנהגותההורים עצמם, על מנת שינסו לתקן זאת, בכדי שאביעד יחזור לבית הספר.
אם אביעד לא יחזור לבית הספר יש לשקול לפנות לרשויות הרווחה על מנת שיטפלו במקרה שלו, שכן מדובר במשפחה לא מתפקדת ובעייתית, והטיפול הסוציאלי יכול לעזור.
בנוסף לכך יש לשלוח את אביעד לטיפול פסיכולוגי, כדי לנסות לפתור את הבעיות הפסיכולוגיות שיש לו. המטפל הפסיכולוגי צריך להתמקד בטשטוש הזהות שקיים אצל אביעד, ולנסות לעזור לו להבין בעיה זאת, על מנת שיתקן אותה. בנוסף לכך המטפל צריך להתמקד בסופר אגו הלא מפותח של אביעד, מה שגורם לו לספק את צרכי האיד שלו מבלי להתחשב בכללים של החברה שבה הוא חי.
ביבליוגרפיה
– דוד זוהר, מבוא לפסיכולוגיה.