Skip to content

מבוא לפסיכולוגיה מטלת מנחה 11-

מבוא לפסיכולוגיה

מטלת מנחה 11-

שאלה 1-

א. 1. מחקר שיכול לבדוק את הקשר בין זמני האיחור של העובד, לבין מידת שביעות הרצון שלו ממקום עבודתו, הוא מחקר כמותי, חתך תצפיתי, שיבוצע באמצעות שאלון שאותו ימלאו העובדים. העובדים יענו על שאלות שיבדקו את מידת האיחור שלהם, ויבדקו את מידת שביעות הרצון שלהם מעבודתם. מטרתו של מחקר החתך היא למתאר את המצב בנקודת זמן ספציפית אחת או במשך תקופה קצרה. השיטה לניתוח נתונים תהיה סטטיסטיקה היסקית, באמצעות מבחן מתאם פירסון שיבדוק את הקשר בין המשתנים. המשתנה הבלתי תלוי יהיה זמני ההגעה של העובד לעבודה (מקדים, בזמן, מאחר), והמשתנה התלוי במחקר יהיה מידת שביעות הרצון שלו ממקום עבודתו.

2. הגדרות אופרציונליות למשתני המחקר:

המשתנה הבלתי תלוי- זמני ההגעה של העובד לעבודה (מקדים, בזמן, מאחר)-

במקרה שבו העובד הגיע למקום העבודה לפני הזמן שבו הוא אמור להתחיל לעבוד, אז יחשב המקרה למקרה שבו העובד הקדים, במקרה שבו העובד הגיע למקום העבודה בדיוק בזמן שבו הוא אמור להתחיל לעבוד, אז יחשב המקרה למקרה שבו העובד הגיע בזמן, במקרה שבו העובד הגיע למקום העבודה אחרי הזמן שבו הוא אמור להתחיל לעבוד, אז יחשב המקרה למקרה שבו העובד איחר.

בכדי לבדוק את הקשר בין המשתנים, ישנו צורך לבדוק את מידת האיחורים של העובד בתקופה מסוימת של זמן, במחקר הזה נשתמש בתקופה של השנה האחרונה, על מנת שנוכל לקטלג אותו, לאחת משלושת הקטגוריות של, מקדים, בזמן מאחר. על מנת לקטלג את העובדים תיבדק מידת האיחורים שלהם בשנה האחרונה, ומידת ההגעה שלהם בזמן מוקדם, עובדים שאיחרו כמות קטנה יחסית של פעמים בשנה האחרונה, והייתה להם כמות מסוימת של הקדמה לעבודה, יקוטלגו כמקדימים, עובדים שאיחרו כמות קטנה יחסית של פעמים לעבודה, ולא היו להם הקדמות, יקוטלגו כעובדים המגיעים בזמן, עובדים שאיחרו בכמויות גבוהות יחסית לאחרים יקוטלגו כעובדים מאחרים.

המשתנה התלוי- מידת שביעות הרצון של העובד ממקום עבודתו-

בכדי שנוכל לקטלג את מידת שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם, אנו נבדוק את שביעות רצונם הכללית ממקום העבודה בשנה האחרונה. לשם כך העובדים יענו על שאלות שבודות את שביעות הרצון ממקום העבודה בשנה האחרונה, והן יהיו בעלות סולם דירוג של 1 עד 10, כאשר 1 הוא מאוד לא מרוצה, ו 10 הוא מרוצה מאוד, לבסוף נשקלל את כל השאלות של מידת שביעות הרצון לכדי משתנה תלוי אחד.

3. המחקר המוצע יהיה מחקר מתאמי, כאשר החוקר מתבונן בקשרים, כפי שהם קיימים במציאות, החוקר בוחן את ההבדלים בין הנבדקים, כאשר הבדלים אלו נתונים, הן במשתנה הבלתי תלוי והן במשתנה התלוי, החוקר אינו שולט או משפיע על המשתנה הבלתי תלוי. זאת בניגוד למערך המחקר הניסויי, שבו החוקר מפעיל את המשתנה הבלתי התלוי, וצופה בתוצאות השינוי, שהוא גרם למשתנה התלוי. החוקר יוצר הבדלים בין הנבדקים בערכי המשתנה הבלתי תלוי, ומתבונן בהבדלים שנוצרו ביניהם בערכי המשתנה התלוי.

ב. אפשר לעשות במקרה זה גם מערך מחקר שיהיה ניסויי, במקום מערך המחקר המתאמי, ניתן לבקש מחלק מהעובדים לאחר לעבודה באופן יזום, ולראות כיצד זה ישפיע על שביעות רצונם ממקום העבודה, זאת בהנחה שהשערת המחקר תהיה שאירועים או השלכות שנגזרות מהאיחור לעבודה, הם אלה שפוגעים בשביעות הרצון ממקום העבודה, ולא האיחור עצמו, משום שאם האיחור הוא שגורם לאי שביעות רצון, העובד יודע שהוא איחר במכוון.

שאלה 2-

א.1. “האם יוני יוכל לשיים את התמונה ? הסבירו”

 הוראת השאלה- ” האם”, ” הסבירו”, הכותב צריך להסביר את תשובתו

תחום השאלה- הנושא הרחב שבו עוסקת השאלה הוא הנוירונים המחברים בין שתי ההמיספרות

מוקד השאלה- ” יוכל לשיים”, התשובה צריכה להתמקד ביכולת של יוני לשיים

א.2. ” האם יוני יוכל לצייר את התמונה? אם לא הסבירו מדוע, אם כן, באיזו יד ומדוע”

הוראת השאלה- ” האם”, ” הסבירו”, הכותב צריך להסביר את תשובתו

תחום השאלה- הנושא הרחב שבו עוסקת השאלה הוא הנוירונים המחברים בין שתי ההמיספרות

מוקד השאלה- “יוכל לצייר”, התשובה צריכה להתמקד ביכולת של יוני לצייר

ב. “במידה והתמונה הייתה מוקרנת בצדו הימני של המסך (ולא בצד השמאלי) האם התוצאות היו שונות ? הסבירו”

הוראת השאלה- ” האם”, ” הסבירו”, הכותב צריך להסביר את תשובתו

תחום השאלה- הנושא הרחב שבו עוסקת השאלה הוא הנוירונים המחברים בין שתי ההמיספרות

מוקד השאלה- האם יוני יוכל לשיים, האם יוני יוכל לצייר. התשובה צריכה להתמקד ביכולת של יוני לשיים ולצייר.

שאלה 3-

א. הגישה האבולוציונית בפסיכולוגיה-

גישה זו מנסה להסביר את התנהגות האדם מנקודת מבט אבולוציונית ופילוגנטית, ההנחה הבסיסית בגישה זו, היא שישנן סיבות אבולוציוניות להתנהגות האדם, בדומה לשאר בעלי החיים. הרעיון שהאבולוציה יכולה להוות הסבר להתנהגותו של האדם ולא רק למבנה המורפולוגי שלו, היא לא טענה חדשה, והייתה קיימת עוד מימי דארווין, אולם היא קיבלה תנופה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.

ב. אפקט הציפייה-

אפקט הציפייה מתרחש כאשר החוקר או הצופה מצפים שהמשתתפים יתנהגו בצורה מסוימת בעת הניסוי המחקרי, והם מראים את הציפייה הזו למשתתפים בצורה כזו או אחרת, וגורמים להם להתאים את התנהגותם לציפייה זו. דוגמה לכך יכולה להיות חוקר שבודק את שביעות הרצון מהממשלה, ולפני שהוא מציג את שאלותיו לנבדקים, הוא הביע לפניהם את חוסר שביעות הרצון האישית שלו מהממשלה.

ג. הטעייה מכוונת-

ישנם מחקרים מסוימים שבהם אי אפשר לומר למשתתפים את כל האמת מראש, מבלי שהדבר ישפיע על תוצאות המחקר. במקרה כזה חשיבותו של המחקר חייבת להצדיק את ההטעיה הזו, כך שחייבים להשתמש בה. לאחר הסיום המחקר חובה להסביר למשתתפים את ההטעיה ומדוע היא בוצעה. לאחר מכן צריכה להיות נתונה הבחירה בידי הנבדקים אם למשוך את הנתונים שלהם מן המחקר. ההטעיה חייבת לאושר ע”י ועדת האתיקה. דוגמה לכך יכולה להיות מחקר שבודק את חוזקו של מותג עסקי מסוים, מבלי לגלות לנבדקים שהמותג פשט רגל לאחרונה.

ד. כפתורים סופיים-

בתאי העצב, בקצות הסתעפויותיו של האקסון, הוא מתפצל לענפים רבים, ומצויות התרחבויות זעירות המכונות כפתורים סופיים. מכפתורים אלה משתחרר החומר הכימי המשמש לתקשורת בין תאי העצב. הסתעפויותיו של האקסון מאפשרות לו להעביר אותות מגוף התא אל כמה תאים אחרים בעת ובעונה אחת.

שאלה 4-

-דחף עצבי מועבר מגוף התא של הנוירון אל האקסון שלו.

תשובה א’.

-פסיכולוגים מהגישה הפסיכודינמית יסבירו כי היכולת של האדם להתמצא במרחב נשענת בין היתר על זיכרון של דרכים קודמות בהן הלך האדם והיכול להסיק מתוכן לגבי המסלול החדש.

תשובה ב’.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון