Skip to content

מבוא לממשל ופוליטיקה- עבודת מחקר

מבוא לממשל ופוליטיקה- עבודת מחקר

ד”ר ישראל ויסמל-מנור

מתרגלת: ויקה קוקבין

מגישה: היבא זבידאת

ת.ז: 311157572

תאריך ההגשה: 22/01/2017

שאלה ראשונה-

מבנה הממשל בקזחסטן- העקרונות הכלליים של הממשל בקזחסטן הם שהמדינה היא מדינה דמוקרטית, חילונית, חוקית, חברתית, שהאינדיבידואל הוא בראש סדר עדיפויותיה.

מבנה הממשל בקזחסטן, הוא בשלטון נשיאותי, מוסד הנשיאות הוא בעל הסמכויות הכי גבוהות במדינה, והוא ראש המדינה, הוא מחליט על מדיניות החוץ והפנים הכלליות של המדינה, והוא זה שמייצג את המדינה כלפי חוץ וכלפי פנים.

הפרלמנט של קזחסטן הוא הרשות הגבוהה ביותר לחקיקת חוקים, מדובר למעשה ברשות המחוקקת. הפרלמנט של קזחסטן מחולק לשניים, הסנאט, וה”מג’ליס”, לכל אחד מחלקים אלה ישנם סמכויות שונות שקבועות בחוקה, וישנם סמכויות, שצריכות לעבור אישור של שני חלקי הפרלמנט, כדי שיהיו חוקיות. סמכויות בלעדיות לסנאט- מינוי ופסילת שופטים לביהמ”ש העליון, אישור מינוי יו”ר הבנק המרכזי ועוד. סמכויות בלעדיות למג’ליס- שינויים בחוקה, אישור מינוי ראש הממשלה, הכרזת אי אמון בממשלה.

הממשלה היא הרשות המוציאה לפועל, הרשות המבצעת, היא אחראית על ביצוע המדיניות, ופיקוח על הגופים המבצעים במדינה. את הרכב הממשלה קובע הנשיא, על פי המלצותיו של ראש הממשלה הנבחר. מטרותיה העיקריות של הממשלה הן לפתח את המצב החברתי כלכלי, לדאוג לביטחון התושבים, ולסדר במדינה. לממשלה יש סמכויות מוגדרות בחוקה, ביניהם, המלצות על תקציב המדינה ויישומו, יישום חוקי המדינה, יישום מדיניות החוץ. חברי הממשלה לא יכולים להיות חברי פרלמנט.

המועצה החוקתית מורכבת מ7 חברים וכהונתם נמשכת 6 שנים. נשיא המועצה החוקתית ממונה על ידי הנשיא. סמכויותיה של מועצה זו הם בין היתר להחליט על תקינות תהליך הבחירות לפרלמנט ולממשלה, להכריז על משאל עם, לשקול האם חוקי חדשים לא סותרים את החוקה, לשקול האם פעולות ממשלה לא סותרים את החוקה.

מערכת המשפט במדינה אחראית על שפיטה ועבירה על חוקי המדינה, והיא הרשות השופטת במדינה. במדינה ישנם בתי משפט מקומיים ובית משפט עליון. מערכת בתי המשפט צריכה להיות עצמאית בהחלטותיה, ואת כוחה היא שואבת מהחוקה. בחוקה ישנם עקרונות המנחים את מערכת המשפט, כמו, אדם חף מפשע עד שלא מוכח אחרת, וזכות השימוע לנאשם. (Kazakhstan’s Constitution, 1995).

מבנה הממשל במונטנגרו-

הפרלמנט נבחר כל 4 שנים, והוא שואב את כוחו וסמכויותיו מהחוקה. הפרלמנט צריך להרכיב את הממשלה, ואם הוא יכשל בזאת, הוא צריך להתפזר, ומוכרזות בחירות חדשות. הפרלמנט מחוקק חוקים חדשים, והוא בעצם הרשות המחוקקת.

הנשיא במדינה הוא בעל במכויות המוגדרות בחוקה, כמו ייצוג המדינה, במדינה ומחוצה לה, מחליט מי ירכיב את הממשלה לפי המלצת הפרלמנט, ממנה שגרירים. הנשיא נבחר על ידי העם. הנשיא אחראי על יישום החוקה של המדינה.

הממשלה היא הרשות המבצעת במדינה, והיא אחראית על יישום חוקי המדינה. סמכויותיה מפורטות בחוקה כמו, קביעת מדיניות החוץ והפנים, קביעת תקציב המדינה. לממשלה יש סמכויות בשעת חירום. מי שמרכיב את הממשלה הוא ראש הממשלה, שעליו המליץ הנשיא.

השלטון מקומי מייצג אזורים גיאוגרפים מוניציפאלים בתוך המדינה, והוא נבחר ישירות על ידי הציבור. הרשות המוניציפלית היא יישות משפטית נפרדת, את המימון שלה היא מקבלת מתקציב המדינה, והיא אוטונומית לחלוטין בהחלטותיה.

מערכת המשפט היא אוטונומית החלטותיה, שואבת את כוחה מהחוקה, והיא צריכה לפעול לפי החוקים במדינה, ולפי עקרונות החוקה. מינוי השופטים נעשה על ידי מועצה מיוחדת למינוי שופטים, בראש הוועדה עומד נשיא ביהמ”ש העליון, ושאר חברי הוועדה ממונים ע”י הפרלמנט, הנשיא, ושר המשפטים.

הצבא במדינה צריך לפעול על פי העקרונות שקבועים בחוקה, כמו הגנה על שטחי המדינה והעצמאות. הצבא צריך להיות תחת שליטת המערכת הדמוקרטית.

מועצת ההגנה והביטחון מקבלת את סמכויותיה מהחוקה, כמו לקבל החלטות פיקודיות על הצבא, להעריך את המצב הביטחוני במדינה, למנות קצינים בצבא. מועצה זו תכלול את הנשיא ראש הממשלה, ויו”ר הפרלמנט, בראש המועצה עומד הנשיא. מועצה זו מחליטה על מלחמה, ועל מצבי חירום במדינה.

פרקליטות המדינה מקבלת את סמכויותיה מהחוקה, היא צריכה להיות רשות עצמאית בהחלטותיה. תפקידה לפקח על רשויות המדינה. הפרלמנט ממנה את פרקליטות המדינה. פרקליטי המדינה נהנים מחסינות ומחופש פעולה. (Montenegro’s Constitution, 2007).

שאלה 2-

חופש הביטוי והעיתונות בקזחסטן-

חופש הביטוי וחופש העיתונות מעוגנים בפסקה 20 של החוקה הקזחית, שבה נקבע שחופש הביטוי צריך להיות מובטח, ושהצנזורה היא אסורה במדינה. לכל אחד יש את הזכות לקבל ולהפיץ מידע, בכל אמצעי התקשורת החוקיים במדינה, סודות מדינה שאסור להם להיות מופצים, צריכים להיות מקובעים בחוק.

בעוד שהחוקה של קזחסטן דוגלת בעיקרון של חופש ביטוי וחופש עיתונות, הממשלה הקזחית פועלת נגד עקרונות אלה, והיא רודפת עיתונאים וסוגרת כלי תקשורת. חלקים גדולים מהתקשורת במדינה נשלטים על ידי קבוצות כוח מרוכזות, שמקורבות לנשיא. ב 2011 היו התקוממיות עממיות במדינה, ועיתונאים שכיסו התקוממיות אלה נעצרו. משנת 2012 בתי משפט סגרו עשרות כלי תקשורת אשר תויגו כקיצוניים בעיני המדינה. האליטה הפוליטית והעסקית לעיתים קרובות משתמשת בחוק כדי לדכא כל ביקורת והתנגדות כלפיהם, ולרדיפתם של עיתונאים וכלי תקשורת עצמאיים.

חוסר חופש הביטוי במדינה מתבטא גם בתחום האקדמיה. האקדמיה מוגבלת ככל שזה נוגע לנושאים רגישים פוליטית, כך למשל אנשי אקדמיה שמביעים עמדה שנוגדת לעמדת הממשל בנוגע לסכסוך באוקראינה, מפוטרים מעבודתם באקדמיה, וככל הנראה הלחצים האלה על האוניברסיטאות מגיעות מהממשלה. בנוסף לכך הממשלה מתערבת בתכנים חינוכיים אשר מועברים בבתי הספר, ומטילה עליהם צנזורה, כמו למשל תכנים לספרי ילדים אשר מראים שהאי קרים הוא חלק מרוסיה.

הרשויות בקזחסטן ידועות בהתערבות שלהן בתקשורת הנעשית ברשתות החברתיות. במדינה עצרה ותבעה אזרחים במדינה, אשר לטענתה מובילים להסתה ברשתות החברתיות, וקוראים לאלימות, אזרחים אלה נענשו וקיבלו מאסרים בבתי הכלא. (Freedom House, Kazakhstan, 2016).

חופש הביטוי והעיתונות במונטנגרו-

חופש הביטוי והעיתונות מעוגן בחוקה של מונטנגרו. בפסקה 47 של החוקה מעוגן חופש הביטוי, שבה מצוין שלכל אחד במדינה יש את החופש להביע את עצמו, בדיבור, בכתב או בתמונה, או בכל אמצעי אחר. ישנה הגבלה על חופש הביטוי כאשר הוא פוגע בכבודו של אדם אחר, בשמו הטוב, וכאשר הוא פוגע במורל הציבור או בביטחון המדינה. בפסקה 49 של החוקה מעוגן חופש העיתונות, שבה מצויין שחופש העיתונות וכל דרך אחרת של מידע ציבורי היא מובטחת במדינה. כל אחד יכול להקים גוף תקשורת מבלי שיצטרך לעבור אישור של הרשויות. ובנוסף לכך יש את הזכות לכל אחד לדרוש תיקון של מידע לא נכון שפורסם, ולדרוש פיצוי עבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.

במונטנגרו ישנו מגוון רחב של כלי תקשורת אשר פועלים במדינה. הממשלה במונטנגרו אינה מצנזרת כלי תקשורת באופן ישיר, והוצאת דבה הפסיקה להיות לא חוקית, אבל היא כן מצנזרת כלי תקשורת באופן עקיף. עיתונאים שביקרו את הממשלה, והמפלגה המכהנת, נרדפו ונתבעו בתביעות השמצה, ובסכומים גבוהים. הממשלה הקימה ב 2013 וועדה שתחקור מקרים של פגיעה בעיתונאים, ועדה זו הוקמה בעקבות לחצים בינלאומיים, בטענות שיש גורמים במדינה שהם חסינים מעונש ומעל החוק.

הממשלה מונעת מגופי עיתונות ששייכים לאופוזיציה מלהשיג חוזים עסקיים עם תאגידיים ממשלתיים וציבוריים. השידור הציבורי במדינה נמצא תחת רפורמה כבר כמה זמן, אך הוא סובל מחוסר מימון נאות, והוא תומך באופן מוטה בממשלה. השידור הציבורי כיסה באופן מצומצם ביותר את ההתקוממות העממית שהייתה נגד הממשלה ב 2015. לעומת זאת הגישה לאינטרנט היא ללא הגבלה במדינה. (Freedom House, Montenegro, 2016).

חופש הביטוי במונטנגרו הוא באופן יחסי יותר גדול מאשר בקזחסטן.

שאלה 3-

באשר לשאלה מה גורם לממשלה לרצות לפגוע בחופש העיתונות בארצה, נתייחס לשאלה לפי מדינה, בטורקיה, הסיבה העיקרית שגורמת לארדואן לפגוע בחופש הביטוי ובעיתונות בארצו, היא שבטורקיה ישנו מאבק כוחות גדול בין משטר ארדואן לבין תנועתו של פתהוללה גולן, הגולה בארה”ב. תנועתו של גולן היא בעלת השפעה וכח רבים בטורקיה, ויש שיגידו שהיא אפילו מהווה כמדינה מקבילה למדינה הרשמית, והיא מאיימת בצורה משמעותית על שלטונו של ארדואן, ולכן רדיפת העיתונות במדינה היא רק אחד התסמינים למאבק זה. (Kareem Shaheen, 2016).

באשר לקזחסטן, על פניו נראה שישנה במדינה ריכוזיות של מוסדות הכוח, ודבר זה גורם לשחיתות, ובעקבות כך דיכוי של התקשורת. נראה שהשכבה השולטת במדינה, חלקים גדולים ממנה מגיעים ממשפחתו של ראש הממשלה המכהן, שמכהן למדינה מעל 25 שנה, המצב הוא דומה גם באליטה העסקית, שחלקים גדולים ממנה מקורבים לנשיא או שייכים למשפחתו המורחבת. כאשר ישנו מצב כזה של ריכוז יתר של כוח וממון, הדבר יוצר שחיתות שלטונית, ואחד מתפקידיה החשובים ביותר של התקשורת הוא לגלות לחשוף ולבקר שחיתות שלטונית, ולכן לא מן הנמנע שהממשל ידכא וירדוף את התקשורת כדי להשאיר אותה חלשה. (Freedom House, Kazakhstan, 2016).

סיבה עיקרית נוספת שישנו דיכוי של חופש הביטוי בקזחסטן, היא העובדה שישנו איום אסטרטגי ארוך טווח על המדינה, מצד המדינה האיסלאמית- דאעש והאידיאולוגיה שלה. האוכלוסיה של קזחסטן ברובה מוסלמית, וישנה תמיכה של קבוצות שונות באוכלוסיה רעיונות איסלאמיסטיים, והדבר בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות בצורה נרחבת, ולכן המדינה עוקבת ומצנזרת את הרשתות החברתיות על מנת לנסות ולהסיר את האיום האידיאולוגי הזה. (Freedom House, Kazakhstan, 2016).

מונטנגרו היא מדינה בעלת רובד אתני מגוון, והאזור הסובב אותה סבל ממלחמות קשות בעבר הלא רחוק, אשר היו מבוססות על קונפליקטים בין קבוצות אתניות. דבר זה גורם לחוסר יציבות מובנה ומתמיד במדינת מונטנגרו, מתוך חשש ממלחמת קבוצות אתניות. ולכן הממשלה שנמצאת בשלטון במונטנגרו עלולה להרגיש שהשלטון שלה נמצא בסכנה באופן כמעט מתמיד, ודבר זה גורם לה לרצות לבסס את השלטון ואת כוחה של הממשלה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי דיכוי כלי התקשורת אשר מזוהים עם האופוזיציה, במטרה להחליש אותה ואת האופוזיציה. (Freedom House, Montenegro, 2016).

א. בכל מדינה דמוקרטית ישנו איזון טבעי בין חופש הביטוי והעיתונות, לבין האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של המדינה. האיזון הזה הוא מאוד עדין ושברירי, והוא נתון לשיקול דעת ולהשקפה אישית. פגיעה בחופש הביטוי יכולה להיות מוצדקת, כאשר המטרה השלטונית היא מטרה מאוד חשובה להבטחת קיומה של המדינה, או להבטחת שלום התושבים, או כדי להסיר איום אסטרטגי ארוך טווח על המדינה, כל זאת בתנאי שישנו אמון ותמיכה ציבורית בממשלה.

ב. העובדה שהמאמר נכתב חודשיים לפני ניסיון ההפיכה הצבאי רק מחזקת את העמדה שלפיה, הדיכוי של העיתונות וחופש הביטוי בטורקיה, מתרחשים בעקבות מאבק גדול וממושך בין הממשלה המכהנת לתנועת פתהוללה גולן, שכן אחרי ניסיון ההפיכה ממשלתו של ארדואן טענה בתקיפות שמי שעומד מאחורי ניסיון ההפיכה, היא תנועתו של פתהוללה גולן, ומיד לאחר ניסיון ההפיכה, הדיכוי של חופש הביטוי והעיתונות בטורקיה התגבר בצורה משמעותית, בטענה שטורקיה נמצאת במצב חירום, ושישנו איום ממשי על השלטון בטורקיה ועל המדינה.

מספר המילים בעבודה- 1524

ביבליוגרפיה

– Freedom House, Kazakhstan, 2016. Published on Freedom House (https://freedomhouse.org).

– Freedom House, Montenegro, 2016. Published on Freedom House (https://freedomhouse.org).

– Kazakhstan’s Constitution of 1995, with Amendments through 2011. www.constituteproject.org

– Kareem Shaheen, 2016. Turkish journalists accuse Erdoğan of media witch hunt. the guardian, Monday 2 May 2016 13.59 BST.

– Montenegro’s Constitution of 2007. www.constituteproject.org

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון