Skip to content

מבוא ללימודי תקשורת- מטלת מנחה (ממ”ן) 12

הקורס: 10408 – מבוא ללימודי תקשורת
חומר הלימוד למטלה: פרקים 5,6,7
מספר השאלות: 3 משקל המטלה: 7 נקודות
סמסטר: א2023 מועד אחרון להגשה: 2022.12.15
אורך הממ”ן לא יעלה על 5 עמודים מודפסים בגודל אות 12 ובמרווח של שורה וחצי
שאלה 1 – פרק 5( 30 נקודות(
לפניכם טבלה המוצגת בסרטון הסיכום של פרק 5 .צפו בסרטון, וודאו שאתם מבינים את ההסבר שמלווה
את בניית הטבלה המסכמת של פרק זה ואז ענו על סעיפי השאלה.
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
 שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס
 שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה
הסבר מפורט ב”נוהל הגשת מטלות מנחה”
10
א. מצאו בטבלה שני תאים המראים דימיון בין אסכולת פרנקפורט לבין אסכולת ברמינגהם והסבירו
במילים שלכם מהו הדימיון / המשותף לשתי האסכולות, על פי התאים הללו.
ב. מצאו בטבלה שני תאים המראים שוני בין אסכולת פרנקפורט לבין אסכולת ברמינגהם והסבירו
במילים שלכם מהו השוני בין שתי האסכולות, על פי התאים הללו.
ג. מצאו בטבלה שני תאים המראים דימיון בין אסכולת ברמינגהם לבין גישת הדמוקרטיה הסמיוטית
והסבירו במילים שלכם מהו הדימיון / המשותף לשתי התיאוריות, על פי התאים הללו.
בחלק מהסעיפים יש יותר מאפשרות אחת לבחור תאים מתאימים מהטבלה. בחרו אחת מהאפשרויות.
שאלה 2 – פרק 6
קראו את הקטעים הלקוחים מן המאמר “האמת על פייק ניוז” שפרסמה בפברואר 2020 ד”ר תהילה שוורץ-
אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה )מצורפים בסוף המטלה(.
סעיף א )10 נקודות(
הסבירו בקצרה מהן פייק ניוז )News Fake )ומדוע, על פי דברי דר’ שוורץ-אלטושלר, הן מעוררות דאגה.
סעיף ב )30 נקודות(
חשבו על חמשת האשכולות של מאפייני המדיה החדשים, שהוצגו בפרק 6 .אילו מאפיינים עשויים
לסייע בהפצה של פייק ניוז? נמקו את תשובתכם.
שאלה 3 – פרק 7( 30 נקודות(
הציגו את עיקרי התיאוריה של האחריות החברתית, הקפידו בהסבר התיאוריה להתייחס גם לשאלות
הבאות:
 מה מידת החופש שיש לארגוני התקשורת ומי מפקח עליהם?
 מהן הציפיות מהתקשורת שמפורטות בתיאוריה?
 במה שונה תיאוריה זו מהתיאוריה הליבראלית שקדמה לה?
11
האמת על פייק ניוז
09 בפברואר 2020 | מאת : ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר
מעולם לא היה מצב בהיסטוריה של אמצעי התקשורת, שרבים כל כך בציבור מצהירים
שהם משתמשים במקור לחדשות שהם כל כך לא מאמינים בו. אנחנו מבינים שמדובר במקור
בעייתי לחדשות, ובכל זאת אנחנו מסתמכים עליו.
Shutterstock
דיסאינפורמציה באמצעות הרשתות החברתיות צריכה להיות אחת הבעיות המדאיגות ביותר את
העולם הדמוקרטי כולו ואת מדינת ישראל בתוכו בימים אלה. דומה שבשלהי שנת 2019 אין עוד צורך
להציג את התופעה, ובכל זאת מן הראוי להגדיר אותה: דיסאינפורמציה היא הצגה של טענות שקריות
או שקריות-למחצה בפורמט שיכול להיראות כמו תוכן אותנטי של משתמשים ברשתות או של אמצעי
תקשורת ממוסדים.
תופעת הדיסאינפורמציה צריכה להטריד את מנוחתנו, כאן בישראל, בגלל כמה בעיות: ההיקף שלה,
הנזק הקוגניטיבי שהיא גורמת, הכלכלה שלה והפוליטיקה שלה.
הבעיה האחת היא ההיקף הרחב מאד של השימוש שלנו ברשתות החברתיות כמקור למידע פוליטי.
פייק ניוז )חדשות כזב(, כך מלמד המחקר, מופצות ברשתות החברתיות מהר יותר ועמוק יותר
מחדשות אמיתיות. אילו היה מדובר בכלי תקשורת ששיעור השימוש בו זניח, אפשר היה לסיים כאן.
אבל בסקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש אוגוסט 2019 שאלנו את המשתתפים )מדגם
מייצג של אזרחי ישראל יהודים וערבים, מכל השכבות הסוציו-דמוגרפיות, מהימין, השמאל והמרכז
הפוליטי( מהיכן הם מקבלים את רוב המידע שלהם בנושאים פוליטיים. התברר לנו כי אתרי החדשות
באינטרנט הם המקום הראשון בישראל לצריכת חדשות, והטלוויזיה – במקום השני. ההפתעה
בממצאים הייתה שהרשתות החברתיות עוקפות בגדול את הרדיו ואת העיתונות הכתובה גם יחד:
%76 מהציבור בישראל צורכים תכנים חדשותיים ברשתות החברתיות לפחות פעם אחת ביום.
12
הבעיה השנייה נמצאת בהיבטים הקוגניטיביים של צריכת דיסאינפורמציה, הן ביחס לשאלה מדוע
אנחנו מאמינים לה והן ביחס לשאלה מדוע אנחנו חושבים בטעות שהיא לא משפיע עלינו.
בהתאם למחקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אפשר להסביר מדוע לדיסאינפורמציה יש
השפעה כה גדולה עלינו. ראשית, מידע שמועבר כדיסאינפורמציה עשוי להיראות מציאותי במיוחד
כשהוא מתאר אנשים אמיתיים בנסיבות דומות לעולם האמיתי ועוד יותר מזה כאשר הוא גם מעורר
רגשות. תכונות אלה הופכות אותו למידע “זכיר” ולבעל סיכויים גבוהים יותר להיות מועבר הלאה.
אם נוסף על כל זה הוא גם מעניין, יש סיכוי גדול יותר שנגזור ממנו אמונות ועמדות כוזבות. שנית,
קל יותר, מנטלית, להאמין למה שאנחנו קוראים מאשר לא להאמין. עצם החשיפה למידע, באשר הוא,
עושָ ה אותו בעינינו מּוּכר ונכון. שלישית, אנשים מאמינים למשפחה ולחברים יותר משהם מאמינים
לזרים, ולכן למידע כוזב שמופץ ברשתות החברתיות על ידי חברים שלנו יש סיכוי טוב יותר להפוך
לחלק ממערכת האמונות והדעות שלנו.
דווקא בשל כך, הנתון הבא מפתיע מאד: %58 מהציבור הישראלי חושבים שבתקשורת הממוסדת
)עיתונות, רדיו וטלוויזיה( יש יותר חדשות אמת מחדשות כזב. לעומת זאת, פחות מרבע מהציבור
הישראלי )%22 מהיהודים ו-%29 מהערבים( מחזיקים בדעה זו כלפי הרשתות החברתיות. כלומר,
יש פער אדיר בין האמון ברשתות החברתיות לאמון בכלי התקשורת הממוסדים. אפשר לקבוע
אפוא שמעולם לא היה מצב בהיסטוריה של אמצעי התקשורת שרבים כל כך בציבור מצהירים שהם
משתמשים במקור לחדשות שהם כל כך לא מאמינים בו.
לכאורה, זה מצוין, מפני שהציבור לפחות מודע לכך שהרשתות מלאות בידיעות כוזבות. אבל הסיפור
האמיתי הוא בעצם זה: אנחנו מבינים שהרשת החברתית היא מקור בעייתי לחדשות, ובכל זאת אנחנו
מסתמכים עליה. למה? הסיבה היא שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים להבחין בעצמנו, בעזרת השיפוט
והשכל שלנו, בין חדשות אמת לחדשות כזב. אנחנו מספרים, לעצמנו, שאנחנו יודעים לאתר פייק ניוז
באמצעות המיומנויות שלנו; שאנחנו יודעים לנתח נכון תקשורת לפי התוכן של הידיעה ועל בסיס
השוואה לידע קודם שלנו.
העדות העצמית המחמיאה הזאת, שלא לומר ה-Thinking Wishful כלומר החשיבה שמקורה
בהרהורי ליבם של המשיבים, סותרת מחקרים שמראים שאנשים אינם יודעים להבחין בפייק ניוז ואינם
יודעים כיצד להימנע מלהפיץ אותן.
במאמר שפרסם הפסיכולוג ניל לוי (Levy Neil (ב-2017″ – החדשות הרעות על חדשות כזב The”
– (“News Fake about News Bad (הוא טען שחדשות כזב מזיקות יותר מכפי שרובנו סבורים
משום שחותמן נותר חקוק זמן רב במערכת האמונות שלנו ובהתנהגות שלנו גם אם בשעה שאנו
צורכים אותן, אנו יודעים שהן כוזבות או שהמידע שמופיע בהן עבר “התאמות”.
מתברר שבגלל התופעה המכונה “התמדה )או אינרציה( של אמונות” – אפילו כאשר אנשים יודעים
שידיעה מסוימת זכתה להכחשה מבוססת-עובדות, הם ממשיכים פעמים רבות לצטט באוזני זולתם
13
את הידיעה הכוזבת כאשר הם מתארים אירועים מסוימים. לכן גם כאשר מדובר בחדשות כזב שנעשה
להן תיקון לאחר שעברו בדיקת עובדות – הן אינן חדלות להיות חדשות כזב; השפעותיהן המזיקות אינן
נעצרות בשלב הזה.
בסופו של דבר, %40 מהציבור משתמשים ברשתות חברתיות לצריכת חדשות. הם עושים זאת
למרות שהם מביעים חוסר אמון כמעט מוחלט באמינות של הרשתות החברתיות, כלומר מבינים את
המגבלות שבהיעדר עריכה ויד מכוונת ומודעים להצפת הדיסאינפורמציה. אנשים עושים זאת מפני
שהם סומכים על עצמם שיֵדעו לזהות את ההטיות ואת הבעיות, אף שהוכח במחקרים שרוב הם אינם
מסוגלים לכך .התנהלות זו יוצרת פגיעּות עצומה של הציבור ומאפשרת לעשות עליו מניפולציות
בהיקף ובעומק שלא ידענו כמותם מעולם.
דיסאינפורמציה היא לא סתם אחד האתגרים הגדולים של הדור שלנו. היא מערכת גומלין שלמה
שמשפיעה על העמדות ועל הדעות שלנו לטווח הארוך; היא פוגעת בביטחון העצמי שלנו שאנחנו
מסוגלים לברר את האמת; ובעיקר, היא מספרת את הסיפור של תקופת המהפכה הטכנולוגית
שהביאה איתה הבטחות לפתיחות, למגוון דעות ולהשטחת היררכיות ובתוך חצי דור הפכה למכשיר
חזק לאין שיעור בידי גופים תאבי בצע ומי שמנצל אותם לטובתו.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון