Skip to content

עבודת מחקר-ארגונים וגלובליזציה: אתיקה עסקית ורגולציה

  • by

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות. 4

רקע. 4

מהי רגולציה. 4

רגולציה עסקית וחשיבותה. 5

רגולציה עסקית בעולם כלכלי גלובלי 6

מהי אתיקה עסקית. 7

חשיבותה של אתיקה בעסקים. 8

שיטה. 10

השפעת הרגולציה במדינה על האתיקה העסקית.. 12

הצורך ברגולציה למען שמירה על האתיקה העסקית.. 13

החוק והרגולציה כדרך לעיצוב ערכים של האתיקה. 14

תהליך קבלת ההחלטות האתיות בארגון 17

סיכום ודיון 19

ביבליוגרפיה. 23

מבוא

בעשורים האחרונים חלה התפתחות בהתנהלותם של עסקים וחברות גדולים, שהחלו לפעול באופן בינלאומי בגלל הגלובליזציה המוגברת. שינויים גלובליים אלה הובילו לכך שחברות אלה גם מנוהלות בצורה שונה, ובדרך כלל יותר מורכבת. הפיכתן של חברות בינלאומיות ליותר מורכבות הפכה גם את העניין של האתיקה העסקית לנושא יותר מורכב, הן מבחינת שמירה על כללי האתיקה, וגם מבחינת ביסוס כללי האתיקה. בחרות שהפכו להיות בינלאומיות, כבר לא צריכות לציית לחוקים מקומיים של המדינה שבה הוקמה החברה בלבד, אלא חלים עליהם גם חוקים ותקנות של מדינות אחרות, ודבר זה הופך את פעילותן למורכבת (Lin, Chen, & Su,2017).

לאתיקה העסקית ישנה חשיבות רבה בהתנהלות כלכלית תקינה. החשיבות הראשונה באה לידי ביטוי באינטרסים ארוכי הטווח של החברה או העסק, זאת משום שהאתיקה של החברה מהווה את הבסיס  להתפתחות אמון הצרכנים באותה חברה, חברה שלא פועלת באתיות מספקת לא תוכל לרכוש את אמונם של הצרכנים, ובסופו של דבר זה יפגע באינטרסים של החברה בטווח הארוך (מלכה-זאבי, און, סבח, ורוח, 2018). חשיבות נוספת שיש לרגולציה היא מנקודת מבטם של הצרכנים, האתיקה העסקית מהווה הגנה טובה על האינטרסים של הצרכנים, היא מונעת מחברות רבות עוצמה לפעול בדרכים שעשויות להזיק לציבור בטווח הקצר והארוך (זמיר, 2012).

בגלל שלממשל בחברה מסוימת ישנו אינטרס לשמור על הציבור מפני פעילות מסוכנת של חברות, הממשל מעוניין שתהיה אתיקה עסקית ברמה גבוה במסגרת הפעילות הכלכלית במדינה. הדרך של המדינה לפתח את האתיקה העסקית אצל חברות היא על ידי חקיקה מתאימה. החקיקה והרגולציה מהוות דרך טובה לעצב נורמות התנהגות טובות, ושמירה על ערכים אתיים על ידי החברות. ישנם יחסי גומלין בין החקיקה העסקית לבין התפתחותם של ערכים אתיים אצל חברות. החוקים והרגולציה מהווים בעצם הכוונה לעסקים לגבי מהם הערכים האתיים הרצויים בעולם העסקי, ושלפיהם הם צריכים לפעול (כהן, 2014).

במסגרת מחקר זה תבוצע סקירה של מחקרים מהעבר על מנת לבדוק את ההשפעה של הרגולציה העסקית במדינה על התנהגות אתית טובה של חברות וארגונים עסקיים. השערת המחקר היא שרגולציה עסקית טובה וברמה גבוהה תקל על החברות לשמור על כללי האתיקה, ולפתח נורמות התנהגות אתיות.

סקירת ספרות

רקע

מטרתו של מחקר זה היא  לבדוק את השפעותיה של הרגולציה במדינה, ובמיוחד רגולציה הקשורה לתחום העסקי על דרך התנהלותן של חברות באותה מדינה. השערת המחקר היא שבמדינות מפותחות יותר כדוגמת מדינות מערביות, האתיקה העסקית היא גבוהה יותר, וזאת בשל רגולציה עסקית מפותחת יותר. הבסיס להשערת המחקר היא שהרגולציה במדינות העולם המפותחות, כדוגמת מערב אירופה, היא רגולציה מפותחת, בכל התחומים, הבריאות, עולם העסקים, רגולציה חברתית, ופוליטיקה, רגולציה שאמורה להסדיר את מהלך החיים התקין בתחומים אלה (Jankowska, 2017).

בשנות השמונים והתשעים חלו רפורמות גורפות ברגולציה במערב אירופה. עיקר תשומת הלב התמקד בהפרטה, סיום המונופולים הממלכתיים והרחבת הרגולציה של האיחוד האירופי. עם זאת, מניע מרכזי ברגולציות אלה היה היצירה של סוכנויות רגולטוריות עצמאיות או עצמאיות למחצה ברמה הלאומית. סוכנויות כאלה ממשיכות להתקיים ואף לגדול בהשפעתם, ושיפוטם ומתפשט הן על פני תחומים רבים, למשל, ברוב השירותים במק ובהגנת הסביבה וענף הבריאות והמזון, והן במדינות שהיו להן בעבר מעט סוכנויות כאלה למשל, צרפת ואיטליה. לאחר הקמתם של סוכנויות אלה, הן הפכו לעתים קרובות לגורם מרכזי בקבלת ההחלטות במדינה. יתר על כן, תפקידם מעלה סוגיות של הלגיטימציה שלהן וסוגיות דמוקרטיות. נקודה זו מובילה אותנו לשאלה מהי בדיוק רגולציה, ואיך היא פועלת (Thatcher, 2002).

מהי רגולציה

רגולציה הינה ניהול מערכות מורכבות על פי מערכת כללים מסודרים ונורמות מקובלות. סוגים אלו של חוקים קיימים בתחומים שונים של חיי המדינה והחברה, אך למונח משמעויות שונות במקצת על פי ההקשר. בהקשר הפוליטי, רגולציה פירושה תנאים של חקיקה שנוסחה על ידי מומחים לנושא של אכיפת החוק. בעסקים, הרגולציה יכולה להיות עצמית, המתרחשת באמצעות ארגונים עסקיים עם רגולציה עצמית, ועמותות סחר המאפשרות לתעשיות לקבוע ולאכוף כללים במינימום מעורבות ממשלתית. מבחינה חברתית, הרגולציה היא תיאוריה של ויסות עצמי ומחקר כיצד אנשים מווסתים את מחשבותיהם והתנהגויותיהם כדי להגיע ליעדיהם (פריזט, 2016).

הרגולציה ממלאת תפקיד חשוב והכרחי בחברה המודרנית. החוקים שנוצרו על ידי סוכנויות ממשלתיות וגופים אחרים הם הבסיס לרגולציה, כאשר רגולציה יכולה להיות גם נורמות התנהגות. הרשות המחוקקת מעבירה חוקים המהווים את הבסיס החוקי להקמת סוכנויות ממשלתיות חדשות, ואלה בתורן יכולות גם הן לקבוע את חוקי הרגולציה. הרשות המבצעת מופקדת על אכיפה ויישום של חוקים חדשים אלה, לרבות הקמה וניהול של סוכנויות ממשלתיות של אכיפה. לעיתים קרובות נדרשת הרשות השופטת לממשל לפרש את החוקים עצמם וליישב סכסוכים בין גורמים אינדיבידואליים, או בין אזרחים לבין הממשלה (דריישפיץ, 2010).

רגולציה עסקית וחשיבותה

חברות הפועלות במדינה מתוקנת חייבות לדבוק בחוקים ותקנות ממשלתיות וחברתיות, של המדינה וחוקים מקומיים, שנועדו לאזן בין האינטרסים של העסקים לאינטרסים של הציבור בכללותו. מאז תחילתה של התקופה הקולוניאלית הסדירו שלטונות המדינה את פעילותם של העסקים (Comaroff, 2006). הצורך ברגולציה עסקית דינמית ויעילה יותר, הייתה לפחות חלק מהסיבה למאבקים שונים במהלך ההיסטוריה המודרנית. ככל שהכלכלה במדינה המודרנית התפתחה יותר, הממשלה העבירה חוקים עסקיים שהעדיפו הטבות חברתיות על פני האינטרסים של עסקים גדולים. במאה העשרים המשיכה המעורבות הממשלתית במדינות העולם הראשון להתרחב עד שנות השבעים, אז התחילה מגמה של קריאות לפחות רגולציה בתחום העסקי. לקראת סוף המאה העשרים, ובתחילת המאה העשרים ואחת, החלה מגמה במדינות העולם הראשון של וויסות הרגולציה העסקית למען תועלת כלכלית (Markham, 2013).

בדרך כלל ישנם כמה יעדים לרגולציה העסקית, כמו למשל אמון בשוק – כדי לשמור על אמון במערכת הפיננסית ואמון הצרכנים. אמון הצרכנים הוא אינדיקטור כלכלי המודד את מידת האופטימיות שהצרכנים חשים לגבי מצבה הכלכלי של המדינה והמצב הכלכלי האישי שלהם. אם לצרכן יש אמון בכלכלה העתידית הקרובה והרחוקה ובכלכלה האישית שלו, אז הצרכן יבזבז יותר מאשר לחסוך. כאשר אמון הצרכנים גבוה, הצרכנים מבצעים יותר רכישות מה שטוב לכלכלה. כאשר הביטחון נמוך, הצרכנים נוטים לחסוך יותר ולהוציא פחות. אמון הצרכנים משקף את השקפתם של הצרכנים ביחס ליכולתם למצוא מקומות עבודה טובים ולשמור עליהם, בהתאם לתפיסתם את מצב המשק הנוכחי ומצבם הכלכלי האישי (קרייצר-לוי, 2019).

יעד חשוב נוסף לרגולציה העסקית הוא יציבות פיננסית, שהיא היציבות של המערכת הפיננסית במדינה. יציבות פיננסית היא כלי מאוד חשוב בכלכלה של המדינה, וחוסר איזון פיננסי שמתעורר באופן בלתי נשלט בשווקים הפיננסיים, או כתוצאה מאירועים שליליים משמעותיים ובלתי צפויים, עלול לפגוע קשות בכלכלה של המדינה (פלאטו-שנער, 2014)..

עוד יעד שישנו לרגולציה העסקית  הוא הגנת צרכנים – הבטחת דרגת ההגנה המתאימה לצרכנים. הגנת הצרכן היא הנוהג של שמירה על קונים סחורות ושירותים, והציבור, מפני נוהגים לא הוגנים בשוק. חוקים כאלה נועדו למנוע מעסקים לעסוק בהונאה או בפרקטיקות בלתי הוגנות, על מנת להשיג יתרון לא הוגן על פני המתחרים או להטעות צרכנים. רגולציה זאת עשויה גם לספק הגנה נוספת לקהל הרחב, אשר עשוי להיות מושפע על ידי המוצר או ייצורו, גם כאשר הם אינם הקונים או הצרכנים הישירים של אותו מוצר. לדוגמה, תקנות ממשלתיות עשויות לדרוש מבתי עסק לחשוף מידע מפורט על מוצריהם, במיוחד כאשר ישנו חשש לבריאות ובטיחות הציבור, כגון מזון או מכוניות (זמיר, 2012).

רגולציה עסקית בעולם כלכלי גלובלי

במאה העשרים ואחת השתנתה הרגולציה העסקית העולמית. לחוקים העסקיים העוסקים בגלובליזציה ורגולציה עסקית, ישנה נקודת מבט רגולטורית  חוצה-לאומית, תחום מחקר בין-תחומי המתפתח לאחרונה. הצורך בחוקים גלובליים וחוצי מדינות וחוקים מקומיים, היא היווצרותה של כלכלה גלובלית עולמית, והיווצרותם של תאגידי ענק בינלאומיים, שצברו כוח והשפעה רבים, לעתים אף יותר ממדינות קטנות. במדינות שונות ברחבי העולם ישנם דפוסים דומים של חקיקת חוקיים עסקיים גלובליים, שנועדו לרוב להגן על הצד החלש במשוואה, האזרחים במדינה הספציפית (בר-חיים, וקרסין, 2016).

דוגמה בולטת לכך היא חוקי ההגנה על פרטיות האזרחים במדינות אירופה. מאז עלייתו של האינטרנט בתחילת שנות ה 90, ישנם חששות גוברים לפרטיותו של האינדיבידואל, בעת ביצוע פעולות באינטרנט, במדינות רבות בעולם. השימוש הרב באינטרנט חושף את פרטיהם האישיים של המשתמשים לארגונים עסקיים גלובליים, ופוגע בפרטיות של כל משתמש. אך מגבלות אלה אינן חלות רק על ארגונים עסקיים, אלא גם על ארגונים ממשלתיים. פרטיות היא מגבלה על הכוח של ארגונים עסקיים ועל הממשלה. ככל שמישהו יודע על האינדיבידואל יותר, כך יכול להיות שיש לו יותר כוח עליו. נתונים אישיים משמשים לקבלת החלטות חשובות מאוד בחייו של כל אדם, וניתן להשתמש בנתונים אישיים כדי להשפיע על המוניטין של האדם. ולכן הצורך בחוקים שיווסתו את כמות המידע שחברות מחזיקות על האזרחים התעורר בעשרות השנים האחרונות, והוא צובר תאוצה עם הזמן (מדזיני, 2019).

נקודה בולטת ברגולציה העסקית היא קשיי אכיפה של חוקים אלה. למרות הריבוי של חוקים ותקנות שנועדו להתמודד עם עולם עסקי גלובלי, בפועל האכיפה של חוקים אלה היא קשה. הקשיים נובעים מכמה סיבות, ראשית, בזירה הגלובלית העסקית, לא קיימת מערכת כללים גלובליים מאוחדים, אשר יקבעו סטנדרט אחיד לכלל המדינות. במקום זאת, הפרקטיקות בתחום הרגולציה העסקית העל-לאומית מדגימות את חוסר התאמתם של חוקים מסוימים, לאזורים כלכליים שונים בעולם. במקרה כזה של חוסר התאמה, קשה לייצר נורמות עסקיו, שיהיו גלובליות לכל המדינות, ולפיכך האכיפה שלהן רופפת. סיב נוספת יכולה להיות אינטרסים כלכליים בינלאומיים שונים, או מתנגשים. המצב הכלכלי הגלובלי כיום הוא שישנה תלות ההדדית כלכלית בין מדינות העולם. יחד עם זאת, דווקא תלות זאת יכולה להוביל לסכסוכים בינלאומיים, משום שכמו בכל שוק חופשי, האינטרסים יכולים להיות משותפים או מנוגדים לשני הצדדים. כאשר ישנו סכסוך פוליטי או כלכלי בין שתי מדינות, יהיה קשה לאכוף חוקים כלכליים בינלאומיים, משום שהם נתפסים ככלי מדינתי, ובעת סכסוך, חברות בינלאומיות ישתמשו בכלי זה על מנת להשפיע על הצד השני (בר-חיים, וקרסין, 2016).

מהי אתיקה עסקית

אתיקה עסקית היא סוג של אתיקה יישומית או אתיקה מקצועית, הבוחנת עקרונות אתיים ובעיות מוסריות או אתיות שיכולות להתעורר בסביבה עסקית. אתיקה זו חלה על כל תחומי ההתנהלות העסקית, והיא רלוונטית להתנהלותם של אנשים וארגונים בתחום העסקי. אתיקה זו מקורה בעקרונות אינדיבידואלים, תרבות ארגונית או ממערכת המשפט של המדינה. נורמות, ערכים, ופרקטיקות אתיות או מוסריות, הן העקרונות המנחים בהתהוותה של האתיקה העסקית. אתיקה זו עוזרת לאותם עסקים לשמור על מוניטין וקשר טוב יותר עם בעלי העניין שלהם (פיש, 2010).

העניין באתיקה העסקית הואץ באופן דרמטי במהלך שנות השמונים והתשעים, הן בתאגידים הגדולים והן באקדמיה. לדוגמה, מרבית התאגידים הגדולים כיום מקדמים את מחויבותם לערכים לא כלכליים דרך פרקטיקות כמו כמו קודי התנהגות של החברה, וומגבלות אחריות חברתית. ממשלות משתמשות בחוקים ותקנות כדי לכוון התנהגות, עסקית במה שהם רואים כהתנהגות מועילה לכל הצדדים. האתיקה מווסתת באופן מרומז תחומים ופרטי התנהגות שהם מעבר לשליטה הממשלתית. הופעתם של חברות בינלאומיות גדולות עם אחריות מוגבלת לשווקים בהם הן פועלות, האיצה את פיתוח תורת האתיקה העסקית (Abend, 2014).

מפרספקטיבה היסטורית, האתיקה העסקית שונה מאוד בנקודות זמן שונות בהיסטוריה, והיא נתפסת באופן יחסי. אתיקה עסקית משקפת את הנורמות של כל תקופה היסטורית. ככל שחולף הזמן, נורמות מתפתחות, וגורמות להתנהגויות מקובלות ולהתנהגויות שמעוררות התנגדות אתית. האתיקה העסקית וההתנהגות שהפכה להיות מקובלת בעולם העסקי התפתחה גם כן. כך למשל, לאורך ההיסטוריה עסקים היו מעורבים בעבדות, קולוניאליזם, ובמלחמה הקרה, בכל אחת מנקודות הזמן האלה האתיקה העסקית הייתה שונה בתפיסתה (Abend, 2014).

חשיבותה של אתיקה בעסקים

אתיקה עסקית היא יותר מסתם מושג המשמש לשיפור הדימוי של תאגיד, היא מהווה אלמנט בסיסי להצלחתו של הארגון, יש לה חשיבות רבה בעולם העסקים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. האתיקה העסקית מורכבת למעשה מהפעולות של האנשים העובדים בתוך הארגון. פעולותיו של כל פרט בחברה משפיעות הן על האדם והן על הארגון כולו. כאשר עובד פועל בצורה אתית ואחראית, זה עוזר לכל הארגון. נושא האתיקה נחשב לרוב כמופשט או מעורפל יחסית על ידי מי שמאמין שהחוקים הרגילים לא תמיד חלים עליו. חוקים אמורים לחול על כולם, וכך גם סטנדרטים של התנהגות נכונה ולא נכונה, אולם לעתים ישנם תחומים אפורים, שלא מכוסים על ידי החוקים הרגילים, במקרים כאלה נכנסת האתיקה העסקית שמטרתה לכסות כל התנהגות שנחשבת ללא תקינה בעיניו של האדם האובייקטיבי (שילה, ויזרעאלי, 2001).

האתיקה בארגון העסקי בדרך כלל מקורה בהנהגה של הארגון, מנהיגים נותנים את הטון לאתיקה בארגוניהם. אם חלק מהעובדים ברמה העליונה בסולם התאגיד מחליטים לפעול בצורה לא אתית, הדבר יכול להשפיע על התנהגותם של כלל העובדים בארגון, ובהתאם לכך גם על תדמיתו של הארגון. מסיבה זו, חשוב שארגון יקפיד על תפיסת האתיקה העסקית אצל הדרג הבכיר בארגון. כשאנשים לא אתיים מקודמים בארגון, הדבר מעביר מסר שהתנהגות לא אתית לא רק שנסבלת, אלא גם מתוגמלת. חברות שרוצות להצליח ברמה הבינלאומית, לא יכולות להרשות לעצמן להיות לא אתיות, בעולם גלובלי שבו התחרות היא רבה (מלכה-זאבי, און, סבח, ורוח, 2018).

אולי החשיבות הרבה ביותר של האתיקה העסקית נובעת מכך שלארגונים גלובליים ישנה אחריות חברתית במדינות שבהן הן פועלות. אחריות חברתית תאגידית היא ביטוי שנמצא בשימוש רב בעולם העסקים, היא מתייחסת לפרקטיקות ויוזמות עסקיות המועילות לחברה האנושית ולא רק לחברה העסקית. לדוגמה, עסקים המתמקדים ביעילות אנרגטית ויוזמות המיטיבות עם הסביבה, עוסקים באחריות חברתית תאגידית. כך גם חברות העוסקות בפילנתרופיה ויש להן תנאים סוציאליים טובים. אחריות חברתית תאגידית הינה חלק בלתי נפרד מהאתיקה העסקית והיא צריכה מיושמת על ידי כל הגורמים בתחום העסקי, בין אם זה ארגון גדול וגלובלי או ארגון קטן (בר-צורי, 2008).

לאחריות חברתית תאגידית ישנה חשיבות גם מבחינתו של הצרכן, וגם מבחינתו של הארגון העסקי. מנקודת מבטו של הצרכן, מרבית הצרכנים מסכימים כי תוך כדי השגת היעדים העסקיים של החברה, יש לשמור על האחריות החברתית במקביל. מרבית הצרכנים מאמינים שחברות שעושות עבודה עסקית אתית יקבלו מענה תמורה חיובית מהצרכנים, צרכנים הם בדרך כלל נאמנים ומוכנים להוציא יותר על מוצרים התומכים באחריות חברתית. בנוסף לכך, ישנם מחקרים שמראים כי צרכנים מאמינים כי קמעונאים המוכרים מוצרים מקומיים יזכו בנאמנות רבה יותר, כי זה תורם לקהילה שלהם (לאוטרבך, וקריזלר, 2006).

מנקודת מבטו של הארגון העסקי, ישנם הטבות שונות לאחריות חברתית. קולות רבים מתחומים שונים בחברה, כמו האקדמיה והתחום הפוליטי, קוראים לגופים עסקיים לאמץ סטנדרטים שונים מדידת הצלחתו של הארגון, ולא ר המדד הפיננסי. אמנם קשה לכמת את היתרונות של אחריות חברתית, אולם מספר מחקרים מצאו קשר בין הביצועים החברתיים / סביבתיים לבין הביצועים הפיננסיים של החברה. לפי גישה זו, הארגון העסקי צריך למדוד את הצלחתו לפי שלושה מדדים, אנשים/ חברה, סביבה, ורווחים כלכליים. הפן של האנשים מתייחס לשיטות עבודה הוגנות, לקהילה ולאזור בו העסק פועל. הפן של הסביבה מתייחס לפרקטיקות סביבתיות ברות-קיימא. ופן הרווחים הכלכליים מתייחס לערך הכלכלי שנוצר על ידי הארגון לאחר ניכוי עלות כל התשומות. לפי גישה זו ישנו ניסיון לאזן בין יעדים כלכליים, אקולוגיים וחברתיים. התומכים בגישה זו טוענים כי היא מסייעת לחברות להיות מודעות יותר לאחריותן החברתית והאתית. יחד עם זאת, ישנם מבקרים לגישה זו שטוענים כי היא בררנית מדי ומחליפה את נקודת מבטו הטבעית של הארגון העסקי בנקודת מבטה של הקהילה (ענבל, 2013).

שיטה

נושא העבודה:

אתיקה עסקית ורגולציה

שאלת המחקר:

האם האתיקה העסקית יכולה להתקיים רק במדינות שהרגולציה והחוקים מאפשרים זאת ?

השערת המחקר:

האתירה העסקית יכולה להתקיים רק במדינות שהרגולציה מעודדת זאת.

השיטה המחקרית

מחקר זה הוא מחקר שסוקר מאמרים ומחקרים על מנת לענות על שאלת המחקר. תבוצע השוואה של מחקרים שבדקו את השפעת החקיקה במדינה על האתיקה העסקית, בצורה שיטתית, ולאחר מכן תבוצע השוואה בין מחקרים אלה.

שיטת איסוף המידע

על מנת למצוא מאמרים שעסקו בהשפעת החקיקה במדינה על האתיקה העסקית, נעשה חיפוש במאגרי מידע אקדמיים של מחקרים, באתר, GOOGLE SCHOLAR, ובמאגר המידע של מפתח חיפה למאמרים בעברית העוסקים בנושא המחקר.

מילות חיפוש

מילות החיפוש שבהם נעשה שימוש הן:

business ethics regulation:

GOOGLE SCHOLAR- 1,480,000 results

אתיקה עסקית:

מפתח חיפה- 164 תוצאות

קריטריונים להכללה:

המחקרים היו צריכים להיות רלוונטיים ועדכנים מ 15 השנים האחרונות.

הנושא של המחקר היה צריך לעסוק באופן ישיר באתיקה עסקית.

קריטריונים לסינון:

מאמרים ישנים, אשר תחום המחקר שעליו הם מדברים התפתח ונוסף ידע חדש.

השפעת הרגולציה במדינה על האתיקה העסקית

ממשלות משתמשות בחוקים ותקנות כדי לעודד התנהגות עסקית, שמנקודת מבטה של הממשלה נראית התנהגות שמטיבה עם כל הצדדים, ובעיקר מונעת מארגונים עסקיים לנצל לרעה את כוחם. רגולציה ממשלתית מנסה לייצר נורמות אתיות שעלולות לא להתרחש בהעדר רגולציה, למנוע נורמות שליליות שעלולות להתרחש בהעדר רגולציה, או לייצר או למנוע נורמות אתיות בטווחי זמן ארוכים יותר. בדרך זו ניתן לראות בתקנות כממצאי יישום של הצהרות מדיניות. דוגמאות נפוצות לרגולציה שמשפיעה על האתיקה העסקית כוללות, בקרות על כניסות לשוק מסוים, מחירים, שכר, אישורי פיתוח, הגבלות זיהום הסביבה, תעסוקה לאנשים מסוימים בענפים מסוימים, ותקני ייצור של סחורות מסוימות (כהן, 2014).

בשל הגידול ברגולציה העסקית בעשרות השנים האחרונות, חברות רבות גיבשו מדיניות פנימית הנוגעת להתנהלות האתית של העובדים. מדיניות אתית זו יכולה להיות כללית מאוד, שבה העובד יצהיר שהוא לא יבצע פעולות לא אתיות, או שהיא יכולה להיות ספציפית מאוד, שבה הארגון יפרט אילו התנהגויות נראות בעיניו כלא אתיות, שנקראות בדרך כלל קודי אתיקה עסקית. בדרך כלל הם נועדו לזהות את הציפיות האתיות של החברה מהעובדים, ולהציע הנחיות לטיפול בכמה מהבעיות האתיות הנפוצות יותר שעלולות להתעורר במהלך עשיית עסקים, וגם כדי להבטיח שעובדי החברה לא יעברו על חוקי הרגולציה, מעבר להגבלות האתיות של הארגון (טליאס, 2015).

ישנם מחקרים רבים שמראים שרגולציה יוצרת נורמות חברתיות. נורמות חברתיות יכולות להשפיע רבות על ההתנהגות. לחץ חברתי שנובע בעקבות נורמות חברתיות, עשוי לגרום לאנשים ולארגונים להתנהג בדרכים שאינן מוכתבות על ידי תמריצים כלכליים ישירים, או מוטיבציה מיידית. מחקרים מצאו כי הנהגת חוקים ותקנות ברמת המדינה מובילות לנורמות חברתיות שמתפתחות עם הזמן. לעתים החוקים יוצרים נורמות חברתיות שמושרשות היטב בחברה, וכאשר נוצרת סיטואציה שלגביה אין חוקים ברורים, האנשים או הארגונים ינהגו לפי הנורמות החברתיות שקיימות בחברה. ומכך אנו מסיקים שלחוקים ורגולציה ישנן השפעות מרחיקות לכת מעבר להשפעה המיידית של שמירה על החוקים (Licht, 2008).

עוד דרך חשובה שבה הרגולציה משפיעה על האתיקה העסקית היא שהרגולציה יוצרת תחושה של פיקוח, מה שמגביר את המוטיבציה לאתיקה עסקית. נורמות משפטיות וחברתיות של שמירה על החוק בקרב עסקיים וארגונים, כמו גם בקרב אנשים פרטיים, מונעים על ידי שלושה גורמים בסיסיים: חשש לגילוי ועונש משפטי; דאגה מההשלכות של רכישת מוניטין רע; ותחושת חובה, כלומר הרצון להתאים לנורמות או אמונות מופנמות לגבי נכון ולא נכון. ישנה אינטראקציה בין משתנים אלה בעיצוב הציות וההתנהגות העסקית מעבר לציות הרגיל, של ציות לחוקים, על ידי חברות עסקיות (Kagan, Gunningham, & Thornton, 2011).

מה זה אומר, בדיוק לעמוד בתנאיו של החוק או תקנה ? תשובה זאת היא לא תמיד פשוטה. חוקרים משפטיים בסוציולוגיה הדגישו כי ‘ציות חברתי’ בנוי בצורה כזאת שהוא מוסדר בתוך המפעל החברתי, לעיתים בדיאלוג עם גורמי החקיקה. אך לעיתים, חוקי הרגולציה יכולים לסתור את עצמם לגבי מהו הדבר הנכון לעשות בסיטואציה מסוימת. כאשר מתרחשים אי התאמות בין תקנים רגולטוריים, בסיטואציות מסוימות, חלק מאנשי האכיפה עשויים לסווג התנהגות אתית כהתנהגות ראויה שיש לנקוט בה. כאשר ארגון או חברה עסקית יודעים שגורמי האכיפה מפקחים עליו, גם כאשר הוא לא נדרש לציית לחוק, אך פעולתו עלולה להיתפס כלא מוסרית, הוא עלול לחשוב פעמיים לגבי התנהגותו, ובהתאם לכך להתנהג בצורה מוסרית. הרעיון הוא שעצם העובדה שישנו פיקוח של גורמי האכיפה, שעוקבים אחר כל פעולותיו של הארגון, גורמת לו להתנהג בצורה מוסרית יותר (Kagan, Gunningham, & Thornton, 2011).

הצורך ברגולציה למען שמירה על האתיקה העסקית

ניהול עסקי עבר התפתחויות וחידושים בשנים האחרונות, עקב שינויים טכנולוגיים ושינויים במציאות העסקית. הניהול אינו אותו דבר כפי שהיה לפני כמה עשורים. גישות ניהול, נהלים, פעילויות, קידום מכירות ושיווק, עברו מודרניזציה, ורובם הושפעו רבות מהאינטרנט ושינויים טכנולוגיים אחרים. עסקים, חברות, ארגונים ועסקים קטנים ובינוניים עברו גלובליזציה והתייחסו לכל העולם כאל כפר גלובלי אחד. הבעלות והניהול על החברות יכול להיות וירטואלי, ולא מחויב למקום פיזי אחד. עם זאת, שינוי זה מלווה גם באילוצים חדשים, בעיקר הקשורים להיבטים אתיים (Lin, Chen, & Su,2017).

מלבד כל ההתפתחויות האחרונות בתחום ניהול העסקים, סוגיות אתיות התחזקו והופיעו בצורות ובאופי חדש. אחריות תאגידית ואתיקה היא אחד הנושאים הבולטים בעולם העסקי. ניתן לראות נושאים אתיים רבים כמו אחריות משפטית, בטיחות במקום העבודה, עבודת ילדים, שוחד, עבירות סייבר, פרטיות אינדיבידואלית עקב רשתות חברתיות, הונאות וכו’. נושאים הקשורים לאתיקה בתחום הסייבר הפכו להיות פופולריים לאחר העלייה בפופולריות של המדיה החברתית. מנהלים ואנשי ההנהלה הפכו להיות תחת לחץ אתי ולחץ מצד בעלי עניין שונים כמו בעלי מניות, גופים ממשלתיים, עובדים, לקוחות, ספקים, מתחרים ומנהלים אחרים. האמון, היושרה והיושר של ההנהלה והחברות נמצאים תחת לחץ קבוע (Rakic, & Adamovic,2019).

מנהלי חברות עסקיות עשויים להתמודד עם סוגיות אתיות ברמות שונות: ברמת העובד, ברמת הארגון או ברמה החברתית והגלובלית. סוגיות אתיות עשויות להתעורר אצל מנהלים, לקוחות, ספקים, עובדים, וגופים ממשלתיים. בעקבות כך, רבדים רבים של נושאים אתיים יכולים להתעורר, אך כולם סובבים סביב יושר ואמון. אם היושרה של ההנהלה הופכת להיות מפוקפקת, הסוגיות האתיות מתחזקות. זה נכון במיוחד בעסקאות עם לקוחות שהם מאוד חיוניים ועמוד השדרה של העסק. סוגיות אתיות עשויות להתעורר עקב ניגוד אינטרסים, ניהול לקוי של עובדים ואנשים, מגוון ושילוב בין תרבויות של צוותי העבודה, תקשורת לא יעילה, התנהלות אתית ברשתות החברתיות, בעיות בטיחות במקום העבודה והתעלמות מהתחייבויות משפטיות (Palmer, 2009).

ולכן, הסוגיות האתיות בניהול העסקי המודרני מתגלות כבעיה גדולה. החוקרים ראקיס ואדמוביץ (Rakic, & Adamovic,2019), מציינים כי סוגיות אתיות עסקיות וההתמודדות עימן קיבלו חשיבות גבוהה מאוד כיום, מכיוון שאלה נחשפים כעת בקלות ברשתות החברתיות, זאת לעומת חשיבות מועטה שקיבלו לפני כמה עשורים. זה עלול להשפיע על העסקים לרעה מבחינת המוניטין והפופולריות של חברות וכתוצאה מכך לירידה במספר הלקוחות, אובדן העסקים וצמצום ההכנסות. יש כמה דוגמאות לכישלון ולסגירת חברות המבוססות על נושאים אתיים, כמו למשל חברת אנרגיה אמריקאית גדולה ‘אנרון’ בשנת 2001. לפיכך, בעיה זו זקוקה לעיבוד וטיפול הולם לצד זיהוי אסטרטגיות תיקון לשיפור מצב זה. כל בעלי העניין יכולים להיות מרוצים מניהול טוב יותר של האתיקה העסקית. כתוצאה מכך, סוגיות אתיות ניתנות לניהול יעיל (Murphy, 2002).

החוק והרגולציה כדרך לעיצוב ערכים של האתיקה

ובכן ראינו שבעת המודרנית הבעיות האתיות התגברו בעקבות השיפורים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים, שהפכו את הניהול של תאגידים ליותר מורכב, ונשאלת השאלה כיצד מתעצבים הערכים האתיים בארגונים עסקיים. מחקרים רבים בתחום האתיקה העסקית, ובתחום החקיקה בכלל מראים שישנו קשר ישיר בין חקיקה של חוקים לבין הערכים האתיים שיש בחברה או בארגון. אתיקה וחוקים נמצאים כמעט בכל תחומי החברה. הם שולטים בפעולות של אנשים ברחבי העולם על בסיס יומי. לעתים קרובות הם פועלים יד ביד כדי להבטיח שהאזרחים יתנהגו בדרך מסוימת, וכמו כן מתאמים את המאמצים להגן על בריאותו, בטיחותו ורווחתו של הציבור (Dempsey, 2013).

למרות שלעתים קרובות החוק מגלם עקרונות אתיים, החוק והאתיקה אינם חופפים. בהתבסס על האתיקה של החברה, חוקים נוצרים ונאכפים על ידי ממשלות כדי לתווך את היחסים של האינדיבידואלים וארגונים בחברה, ולהגן על אזרחיה של החברה. בעוד שהחוקים נושאים עונש על הפרות, העבירה על חוקי האתיקה לא גורמת לענישה. בעיקרו של דבר, חוקים אוכפים את ההתנהגויות שאנו חייבים לבצע, בעוד שהאתיקה מציעה מה היא דרך ההתנהגות הראויה, ועוזרות לנו לבחון אפשרויות לשיפור קבלת ההחלטות שלנו (Romanescu, 2016).

קבלת החלטות אתיות מגיעה מתוך התחושה המוסרית של האדם ורצונו לשמור על כבוד עצמי. חוקים הם קודים של ערכים מסוימים שנועדו לעזור לוויסות החברה, ולהשפיע גם על קבלת ההחלטות. נהיגה זהירה למשל, נעשית כדי לא לפגוע במישהו וזוהי החלטה שמתקבלת על בסיס האתיקה, נסיעה בזהירות ובמהירות המותרת מכיוון שהנהג רואה מכונית משטרתית, נובעת מתוך החשש להפר את החוק ולהעניש אותו, ולקבל עונש, ולכן זוהי התנהגות שמבוססת על חקיקה. שני ההתנהגויות האלה דומות מאוד, אך המניע להתנהגות הוא שונה, וההבחנה בין התנהגות אתית להתנהגות חוקית היא ברורה (Dempsey, 2013).

אך ההבחנה בין החוק לאתיקה לא תמיד ברור. מעשים רבים שיגונו באופן נרחב בחברה, ויחשבו כלא מוסריים אינם אסורים על פי החוק. בנוסף, עונשים על עבירה על החוק יכולים להיות קשים ולעיתים אף להפר ערכים אתיים, כמו למשל עונש מוות. האתיקה מלמדת כי הרג אינו נכון, אולם החוק מעניש גם בעונש מוות על מנת להרתיע את העבריינים (Romanescu, 2016).

לפילוסוף ז’אן-ז’אק רוסו יש נקודת מבט מעניינת כיצד התפתחנו מ”מצב טבעי” של אתיקה, למצב שבו אנו זקוקים לחוקים פורמליים. לדברי רוסו, לפני החיים בחברה מורכבת, אנשים חיו חיים פשוטים ולא מורכבים, כאשר צרכיהם המועטים מסופקים בקלות מטבעם. בגלל שפע הטבע והגודל הקטן של האוכלוסייה, התחרות לא הייתה קיימת, אנשים לעתים רחוקות אפילו ראו זה את זה, לכן היו פחות סיבות לסכסוך או פחד או נטייה לגרום נזק זה לזה בחברה (Tracy, 2002).

עם זאת, ככל שחלף הזמן וככל שהאוכלוסייה הכללית גדלה, נדרש לשנות את האמצעים שבאמצעותם אנשים יכולים לספק את צרכיהם. אנשים התחילו לאט לאט לחיות יחד במשפחות קטנות, ואז בקהילות קטנות. הונהגו חלוקות עבודה, בין משפחות ובין יחידים, ותגליות והמצאות הקלו על החיים והולידו זמן פנאי. זמן פנאי כזה וקרבה זה לזה הביאו בהכרח אנשים לערוך השוואות בינם לבין אחרים, וכתוצאה מכך נוצרות מערכות ערכיות ציבוריות. החשוב מכל, על פי רוסו, היה המצאת הקניין הפרטי, שהיווה רגע מכונן באבולוציה החברתית, שבו התנאים הראשוניים של אי השוויון נעשו בולטים יותר. רוסו טוען שכעת לחלק מהאנשים בחברה יש רכוש ואחרים נאלצים לעבוד עבורם, וכתוצאה מכך מתחילה התפתחותם של מעמדות חברתיים. בסופו של דבר, מי שיש לו רכוש, יהיה זה האינטרס שלו ליצור דרך שתגן על רכוש פרטי מפני אלה שאין להם, כיוון שהם יכולים לראות את האפשרות שניתן יהיה לקחת אותו בכוח. אז החוק, כלומר הממשל, מתבסס, והאתיקה הופכת להיות רשמית באמצעות סוג של “חוזה חברתי” (Qvortrup, 2018).

מחקר אחד בדק את ההשפעה שישנה לחוק על ערכי האתיקה העסקית. המחקר סקר מודלים של קבלת החלטות אתיות עסקיות מנקודות מבט תיאורטיות השונות, והסיק כי אכן יש מקום לתפקיד מפורש יותר לחוק בקבלת ההחלטות האתיות בעסקים. החוק הוא לא רק גבול להחלטות, אלא שהחוק הוא הרפרנס שסביבו בנוי קונצנזוס חברתי וערכים אתיים. כאשר אין הסכמה חברתית, מוסדות החוק עומדים לרשותם כדי ליצור זירות בהן יכול להתקיים שיח עקרוני ושבו ניתן לשנות עמדות ולהגיע לפשרות. במודלים של קבלת החלטות אתיות ברור שיש לקחת בחשבון את החוק בצורה מפורשת יותר, אך אם ברצוננו להבין כיצד ומדוע מתקבלות החלטות אתיות בעסקים, המודלים לקבלת החלטות בעסקים נותנים משקל לחוק בקבלת ההחלטות האתיות, החוק גורם למודעות מוסרית אצל הארגון, והוא מוביל לפעולה מוסרית. יתר על כן, החוק יכול להוות גורם להרחבת התגובות הארגוניות להחלטות לא אתיות ולהשגת תרבות ארגונית בה ישנה סבירות גבוהה יותר להחלטות אתיות. הקשר בין החוק לקודי האתיקה והשימוש בשיח מוסרי להתגברות על ניהול מוסרי או לא מוסרי הם תחומי מחקר פוריים כדי להעמיק את הבנתנו לגבי האתיקה העסקית (Sandra, 2008).

תהליך קבלת ההחלטות האתיות בעסקים, הוא תהליך דו-שלבי לכל הפחות, ראשית, לקבוע מה נכון או לא נכון, ושנית, להחליט מה לעשות. החוק מהווה נקודה חשובה בתהליך לקביעת מה נכון או לא נכון לעשות, הוא מהווה כמפת דרכים שאמורה לקבוע את נורמות ההתנהגות בחברה, וכתוצאה מכך גם בעולם העסקי. כאשר החוק מבסס נורמת התנהגות מסוימת שהופכת להיות מושרשת בחברה, נורמה התנהגותית זו יכולה גם היא להוביל לחקיקה של חוק על מנת לעגן את הנורמה בחוק, כך שיש כאן מעגל של השפעה בין החוק לנורמות החברתיות. כדי ליצור חברה שבה פעולות עסקיות הן אתיות, אנו זקוקים לשני האלמנטים, לחוק ולערכים האתיים (Palmer, 2009).

תהליך קבלת ההחלטות האתיות בארגון

כדי להבין טוב יותר את ההשפעה של הרגולציה על האתיקה העסקית, חשוב להבין את תהליך קבלת ההחלטות האתיות בארגון. במאמציהם להבין ולשפר את קבלת ההחלטות האתיות בארגונים, חוקרים פיתחו מודלים של תהליך קבלת ההחלטות האתיות. חוקרים באתיקה עסקית התבססו על עבודות שביצעו פסיכולוגים ופסיכולוגים חברתיים בבניית מודלים אלה. במודלים שפותחו והשתמשו בהם באופן נרחב ביותר, תשומת הלב התמקדה בתפקיד הקוגניציה בקבלת ההחלטות האתיות, אולי בשל הפופולריות של מודל ההתפתחות המוסרית הקוגניטיבית של קולברג (Kohlberg, 1969) בנושא התפתחות חשיבה מוסרית של ילדים (Langdon, Clare, & Murphy, 2011).

המחקר של קולברג (Kohlberg, 1969) מצא כי אנשים התקדמו בשלוש רמות של התפתחות מוסרית קוגניטיבית, שלכל אחד מהם שני שלבים, המוגדרים לפי סוג ההיגיון המשמש להצדיק התנהגות מוסרית. ברמה הקונבנציונאלית למשל, השיפוט המוסרי מאופיין בדאגה להשלכות קונקרטיות ואינטרסים מיידיים על האינדיבידואל. ברמה היותר גבוה, ההתנהגות נקבעת בהתייחס לציפיות של החברה הרחבה יותר או קבוצת השווים או המשפחה להתנהגותו של הפרט כחלק מהחברה, הפרט מסתמך על חוקי החברה כדי להצדיק בחירה מוסרית. רוב האנשים, אינם מתקדמים מעבר לרמה זו של התפתחות מוסרית. אולם אלו שעוברים לרמה גבוה יותר יתנהגו מבחינה מוסרית על פי ערכים אוניברסליים יותר, כמו היגיון אנושי ומוסר אנושי טבעי, וישתמשו בנימוקים מוסריים המאופיינים בהתייחסות לערכים או עקרונות אוניברסליים, אפילו כאשר אלה אינם תואמים את חוקי החברה (Palmer, 2009).

ישנו מודל אחר להתנהגות מוסרית, לפי טרווינו (Trevino, 1986) פיתח את המודל האינטראקציוניסטי שלה בין אדם לסיטואציה מסוימת. הוא האמין שעבודתו של קולברג מובילה ליותר מדי דגש על הקוגניציה, הדרך בה אנו חושבים על בחירות מוסריות, והתעלמה מהתנהגות ממשית, האם פעלנו בצורה מוסרית. המודל של טרווינו מציע כי קוגניציה ופעולה קשורים זה לזה בשל הדחף של הפרט לעקביות בין המחשבה לפעולה. המודל שהיא מפתחת מתחיל בגירוי קוגניטיבי בתגובה לדילמה מוסרית, הנקבעת לפי שלב ההתפתחות המוסרית הקוגניטיבית של האדם, ואז מציע שהתנהגות אתית או לא אתית בפועל בתגובה לדילמה תונחה על ידי שתי קבוצות של גורמים: הפרט, כוח האגו, ויכולת שליטה, והמצב או הסיטואציה, כמו ההקשר המיידי, התרבות הארגונית ומאפיינים ארעיים. טרווינו טוען כי ניתן להסביר טוב יותר את קבלת ההחלטות האתיות באינטראקציה של משתנים אישיים ומשתני הסיטואציה, ומציע מספר הצעות לגבי האופן שבו משתנים אלה מתקשרים עם שלב ההתפתחות המוסרית הקוגניטיבית של האדם כדי להסביר התנהגות. כלומר שההתנהגות המוסרית של האדם מושפעת מגורמים שונים שיש בינם לבין עצמם השפעה ואינטראקציה (Anderson, 2018).

לסיכום, ראינו בתת פרק זה שתהליך קבלת ההחלטות האתיות בארגון הוא תהליך מורכב שמושפע מגורמים רבים. ההתנהגות האתית של הארגון לא נובעת רק מהערכים האתיים שהתגבשו בארגון בעקבות חקיקה ונורמות חברתיות, אלא שהיא מושפעת גם מהרמה המוסרית הכללית של הארגון, מהרמה המוסרית של האינדיבידואלים בארגון, ומהסיטואציה הספציפית שבה נמצאים.

סיכום ודיון

מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של הרגולציה העסקית על האתיקה העסקית. הרציונל המחקרי היה שהאתיקה העסקית יכולה להתקיים במדינות שיש בהן רגולציה עסקית ברמה גבוה, שמאפשרת את התפתחותם של הערכים האתיים בארגונים. ההנחה היא שישנו קשר בין החוקים שמחוקיים במדינה, בין אם אלה חוקים כלליים או חוקים בתחום העסקי, לבין הערכים האתיים של החברה והארגונים העסקיים, ובהתאם לכך, החקיקה העסקית, ורגולציה גבוה גורמים לאתיקה עסקית גבוה במדינה מסוימת.

בסקירה ראינו שהרגולציה היא מערכת מסודרת של חוקים ותקנות, שנועדו לקבוע מהי התנהגות ראויה, ואילו פעולות אסור לעשות, וזאת על מנת לשמור על הסדר והצדק בחברה. הרגולציה יכולה להיות קיימת לגבי תחומי חיים שונים, תרבותיים כלכליים ופוליטיים (פריזט, 2016). הצורך ברגולציה עסקית התעורר עם התפתחותן של המדינות המתועשות בעת המודרנית, כאשר הפעילות התעשייתית והכלכלית התגברו בצורה ניכרת. השלטונות הסדירו את פעילותם של העסקים על מנת לייצר פעילות כלכלית נאותה שתתרום להתפתחותה של המדינה, וגם על מנת להגן על הציבור מפני פעילותם של עסקים שונים (Markham, 2013).

הרגולציה העסקית השתנתה בעשורים האחרונים עם התגברות הגלובליזציה והמסחר הבינלאומי. חברות גדולות הפכו להיות חברות בינלאומיות, עם משאבים רבים והשפעה גלובלית. המצב הקונבנציונלי שבו ישנה רגולציה עסקית במדינה אחת שחלה על החברות הפועלות במדינה, הפך להיות פחות רלוונטי, משום שהתאגידים הבינלאומיים פועלים במדינות שונות ואין להם גבולות שמגבילים את פעילותם. המדינות המודרניות החלו להתמודד עם תופעה שבה תאגידים בינלאומיים פועלים בארצם, אבל התאגידים האלה ממוקמים במדינות אחרות והחוקים המקומיים לא חלים עליהם, ולכן היה צורך להתאים את הרגולציה העסקית למצב החדש של גלובליזציה מוגברת (בר-חיים, וקרסין, 2016). סביר להניח שמצב זה של גלובליזציה מוגברת והתפתחותם של תאגידים בינלאומיים ישפיע על האתיקה העסקית, שהפכה להיות מאתיקה עסקית מקומית לאתיקה עסקית גלובלית, והמדינות יתקשו להתמודד עם התפתחות זו.

נשאלת השאלה מהי בדיוק האתיקה העסקית, בסקירה ראינו שהאתיקה העסקית היא מערכת של עקרונות אתיים הקיימים בארגון עסקי, שנועדו לעזור לארגון או לאנשיו להתמודד עם בעיות מוסריות או אתיות שיכולות להתעורר בסביבה עסקית במהלך העסקים הרגיל. אתיקה עסקית זו מקורה בתרבות הארגונית של החברה או התאגיד, וכאשר ישנם נורמות אתיות מובהקות בארגון, הדבר מקרין גם על עובדי הארגון האינדיבידואלים, שמרגישים מחויבות להתנהג לפי נורמות הארגון  (פיש, 2010).

ישנה חשיבות רבה לאתיקה העסקית בפעילותו הרגילה של הארגון. האתיקה העסקית מהווה אלמנט בסיסי להצלחתו של הארגון, משום שהיא הבסיס בעצם לאמון שנוצר בינו לבין הצרכן, ואם לצרכנים אין אמון בחברה, יהיה לה קשה מאוד להצליח. מעבר לכך, התנהגות אתית טובה משמעותה גם ארגון שמתפקד בצורה טובה יותר, ועוזר לחברה להימנע מהוצאות מיותרות או עבירות על החוק. שמירה על אתיקה טובה עוזרת לחברה לתפקד יותר טוב הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך יותר (שילה, ויזרעאלי, 2001).  

בסקירה ראינו שלרגולציה ישנה השפעה רבה על ההתנהגות האתית של ארגון עסקי. הממשלה במדינה מחוקקת חוקים ותקנות רגולטוריים על מנת לכוון את התנהגותם של ארגונים עסקיים, ולווסת את כוחם, שהוא גבוה יחסית לכוחות של האזרח הפשוט, ובכך היא מגנה על האזרח. הממשלה מנסה ליצור נורמות התנהגות על ידי השימוש ברגולציה או למנוע נורמות שליליות שעלולות להתגבש בהיעדר רגולציה מתאימה. דוגמה לוויסות כוחם של ארגונים עסקיים על מנת להגן על האזרחים והחברה הם תקנות נגד זיהום ושמירה על איכות הסביבה, אלה חוקים שיוצרים התנהגות חברתית ואחריות חברתית של תאגידים, מעבר למעשים הספציפיים שאסור לארגון העסקי לעשות (כהן, 2014).

בשל התגברות הרגולציה העסקית בעשורים האחרונים, שבמקרים רבים כוללים תחומים אפורים, שבהם לא ברור בדיוק מהי התנהגות אתית ראויה, חברות וארגונים גדולים יצרו קוד אתי פנימי של החברה, על מנת ליצור נורמות התנהגות אתיות של העובדים, וזאת על מנת למזער את הנזקים הפוטנציאליים של החברה על ידי העובדים. נורמות התנהגות אלה הן חלק מהתרבות הארגונית של החברה, והם כוללים נורמות התנהגות שלא נועדו רק למנוע התנהגות לא חוקית, אלא לייצר התנהגות אתית ואחראית של העובדים, אפילו אם היא התנהגות חוקית שלא עוברת על חוקי המדינה (טליאס, 2015).

עוד ראינו בספרות המחקר שישנם מחקרים רבים שמראים שישנו קשר מובהק בין הרגולציה במדינה לבין יצירתם של נורמות חברתיות. נורמות התנהגות חברתיות יכולות להיות מניע התנהגות חזק להתנהגותו של האינדיבידואל, ולשמירה על הסדר הציבורי. הנורמה החברתית תכתיב את התנהגותם של אנשים, אפילו אם ההתנהגות נוגדת לאינטרסים הישירים והמיידיים שלהם. כאשר חוק חדש מחוקק, תחילה הוא נאכף אפילו אם לא קיימת נורמה בתחום ספציפי זה, ועם חלוף הזמן, הנורמה מתהווה מעצמה בעקבות ההתנהגות החוזרת שנגרמת בעקבות חוק זה (Licht, 2008). בנוסף לכך, הרגולציה יוצרת תחושה כללית של פיקוח, ולכן כל התנהגות של האינדיבידואל מבוצעת מתוך שמירה על ערכים אתיים כלליים, וזאת במטרה לא לעבור על נורמות או חוקים (Kagan, Gunningham, & Thornton, 2011).

נקודה חשובה שאותה אנו מסיקים מהמחקר, היא שישנה חשיבות לדרך קבלת ההחלטות בארגון, שמשפיעה על ההתנהגות האתית בארגון. לפי מודל אחד של התנהגות אתית בארגונים, ההתנהגות מחולקת לכמה רבדים, שלפיהם מתקבלות ההחלטות. הרובד האישי, ברובד זה הפרט יתנהג בהתאם לעקרונות מוסריים מתוך חשש להשלכות אישיות עליו אם לא יתנהג לפי כללים אלה, הרובד היותר גבוה הוא הרובד החברתי, בהתאם לרובד זה הפרט יתנהג לפי מה שמצפה ממנו החברה, והוא יבצע את התנהגותו מתוך רצון להשתייך לקהילה (Palmer, 2009). לפי מודל אחר של התנהגות אתית בארגון, הפרט יתנהג לפי ערכים אתיים לא רק בהתאם למה שהוא חושב או מרגיש, אלא גם בהתאם לסיטואציה. לפי מודל זה, ההתנהגות האתית מושפעת מגורמים רבים, והיא לא תלויה רק בפרט, ולכן ההתנהגות האתית תהיה שונה במצבים שונים, אפילו אם זה אותו אדם (Anderson, 2018).

עוד מסקנה חשובה שאליה הגענו במחקר היא שישנו צורך ברגולציה עסקית על מנת לעזור ולהגביר את האתיקה העסקית. הניהול של הזירה הכלכלית המודרנית הפך להיות יותר מורכב, ובהתאם לכך גם האתיקה הפכה להיות ליותר מורכבת, והיא הפכה להיות יותר נחוצה משום שהיא מהווה כלי טוב לשמירה על התנהגותם הנאותה של הארגונים העסקיים. המדינה משתמשת בכלי של הרגולציה העסקית על מנת להגביר את האתיקה של הארגונים העסקיים, והרגולציה מהווה בעצם קו מנחה לאתיקה העסקית, ומה הם הערכים האתיים שצריכים להיות אצל ארגונים עסקיים אלה (Lin, Chen, & Su,2017).

הסיבה שהחוקים משמים כלי טוב לעיצוב האתיקה העסקית היא שברבים מהמקרים החוקים מבוססים על עקרונות אתיים מסוימים, ואלה מעצבים את הערכים האתיים בתרבות הארגונית, ויוצרים נורמות התנהגות חדשות אצל ארגונים אלה. ישנה השפעה הדדית בין החוקים לבין הערכים האתיים הכלליים בחברה, שניהם משפיעים אחד על השני בצורה מעגלית, כך שגם ערכים אתיים יכולים להוביל לנורמות חברתיות, ובהתאם להם יחוקקו חוקים חדשים (Romanescu, 2016).

לסיכום, מסקנת המחקר העיקרית היא שהאתיקה העסקית מתקיימת בצורה טובה במדינות שבהן הרגולציה העסקית היא ברמה טובה, והיא מספקת קו מנחה לארגונים עסקיים לגבי מהם הכללים האתיים והנורמות החברתיות, שהחברה והחוק מצפה מהם לנהוג לפיהם. הרגולציה העסקית נותנת לארגונים עסקיים להבין מה מצופה מהם, מהם הקווים האדומים שלפיהם הם צריכים לפעול, ואילו דברים אסור להם לעשות, ובהתאם לכך מתפתחת התרבות הארגונית סביב הערכים האתיים שמוקרנים מחוקי הרגולציה.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה הוא מחקר שיבדוק האם הערכים האתיים הקיימים אצל ארגונים עסקיים, עוזרים אף הם לעצב נורמות התנהגות בחברה ובזירה העסקית, ולגרום למחוקק לחוקק חוקים בהתאם לנורמות וערכים אלה. מטרתו של מחקר שכזה הוא לראות האם ישנה השפעה הדדית בין נורמות ההתנהגות בחברה לבין חוקי הרגולציה.

ביבליוגרפיה

בר-חיים, א’, קרסין, א’ (2016). אל תיקחו דוגמה מפולקסווגן, אחריות חברתית בעידן גלובלי. כלכלה וחברה, 22, עמ’ 9-16.

בר-צורי, ר’ (2008). אחריות חברתית ומעורבות עסקים בקהילה. מינהל מחקר וכלכלה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

דריישפיץ, ש’ (2010). רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תאורטי ומשווה פרלמנט, , 64: 2010.

זמיר, א’ (2012). דיני הגנת הצרכן – האומנם תחום משפטי שונה ונפרד? מאזני משפט, , 8: 409-417, 2012.

טליאס, מ’ (2015). רגולציה וולונטרית בישראל. המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע”ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים.

כהן, א’ (2014). הרחבת ארגז הכלים הרגולטורי: יחסי אמון ורגולציה משותפת. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לאוטרבך, ב’, וקריזלר, ה’ (2006). האם אחריות חברתית משתלמת לעסקים? . אוניברסיטת בר אילן.

מדזיני, ר’ (2019). משטרי הגנת המידע באירופה: מעקרונות לתהליכים משפט חברה ותרבות, ב (2019), עמ’ 37-67.

מלכה-זאבי, ה’, און, א’, סבח, ש’, ורוח, מ’ (2018). שותפות העובדים בבניית קוד אתי ארגוני במרכז הרפואי פדה – פוריה הרבעון לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי, 3, 1 (2018), עמ’ 108-122.

ענבל, א’ (2013). אחריות חברתית בארגונים עסקיים. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.

פיש, ע’ (2010). על האתיקה של החברה העסקית משפט ועסקים, , 11: 93-132, 2010.

פלאטו-שנער, ר’ (2014). הרגולציה הבנקאית בישראל: יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית. המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע”ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים.

פריזט, ש’ (2016). האתגרים והזדמנויות שמספקת מהפכת המידע לרגולציה פכ”מ, 2 (אביב 2016, תשע”ו), עמ’ 27-28.

קרייצר-לוי, ש’ (2019). היבטים מוסדיים בכלכלה המשתפת: מיפוי וקווים מנחים לאסדרה מחקרי רגולציה, א’ (חשון התש”פ, נובמבר 2019), עמ’ 25-70.

שילה, ל’, ויזרעאלי, ד’ (2001). האפקטיביות של תכניות האתיקה בארגונים משאבי אנוש: ירחון, , 165-166: 14-15, 2001.

Abend, G. (2014). The Moral Background: An Inquiry Into the History of Business Ethics. Princeton University Press.

Anderson, S. E. (2018). Spirituality in Ethical Decision-making with Moral Intensity Considerations: A Quantitative Study. 10.13140/RG.2.2.19744.53760/1.

Comaroff, J. (2006). Colonialism, Culture, and the Law: A Foreword. Law & Social Inquiry. 26. 305 – 314.

Dempsey, A. L. (2013). Evolutions in Corporate Governance : Towards an Ethical Framework for Business Conduct. Routledge.

Palmer, D. (2009). Business Leadership: Three Levels of Ethical Analysis. Journal of Business Ethics, 88(3), 525.

Jankowska, M. (2017). European Food and Feed Law Review (EFFL) U.S. Food Labelling Regulations vs. Freedom of Speech – Creation of Qualified Health Claims. European Food and Feed Law Review (EFFL)12(2), 142–150.

Kagan, R., Gunningham, N. & Thornton, D. (2011). Fear, duty, and regulatory compliance: Lessons from three research projects. Explaining Compliance: Business Responses to Regulation. 37-58.

Langdon, P., Clare, I., & Murphy, G. (2011). Moral reasoning theory and illegal behavior by adults with intellectual disabilities. Psychology Crime & Law – PSYCHOL CRIME LAW. 17. 101-115. 10.1080/10683160903392384.

Licht, A. N. (2008). Social Norms and the Law: Why Peoples Obey the Law. Review of Law & Economics4(3), 715–750. https://doi-org.elib.openu.ac.il/10.2202/1555-5879.1232

Lin, H., Chen, M., & Su, J. (2017). How management innovations are successfully implemented? An organizational routines’ perspective. Journal of Organizational Change Management, 30(4), 456–486.

Markham, J. W. (2013). Law Enforcement and the History of Financial Market Manipulation. Routledge.

Murphy, J. E. (2002). Can the Scandals Teach Us Anything – Enron, Ethics and Lessons for Lawyers. Business Law Today, 12(3), 11–14.

Rakic, S., & Adamovic, V. (2019). Business Ethics in the Function of Successful Business Operations of Modern Companies. ODITOR – Journal for Management, Finance and Law, 2019(2), 42–57.

Romanescu, M. L. (2016). The Evolution and Importance of Business Ethics in the Companies. Analele Universităţii Constantin Brâncuşi Din Târgu Jiu : Seria Economie, 1(Special Issue ECO-TREND), 197–200.

Sandra, L. C. (2008). The Role of Law in Models of Ethical Behavior. Journal of Business Ethics, 77(4), 451.

Thatcher, M. (2002), ‘‘Delegation to Independent Regulatory Agencies: Pressures, Functions and Contextual Mediation,’’ West European Politics 25: 125–47.

Tracy, B. S. (2002). Jean-Jacques Rousseau: The Politics of the Ordinary. Rowman & Littlefield Publishers.

Qvortrup, M. (2018). The political philosophy of Jean-Jacques Rousseau. 10.7765/9781526137845.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון