Skip to content

עבודה אקדמית: חוזקות, חסמים השפעות- איך רואים מנהלי ההתנדבות את ההתנדבות של בני נוער באירגונם

  • by

להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:

>>צור קשר<<

תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך

סמינריון

נושא עבודה: חוזקות , חסמים השפעות- איך רואים מנהלי ההתנדבות את ההתנדבות של בני נוער באירגונם

תאריך הגשה :

תוכן עניינים

1. מבוא. 3

2. סקירת ספרות. 6

2.1 חשיבותה של ההתנדבות. 6

2.2 סוגי התנדבות העומדים בפני בני הנוער. 7

2.3 המניעים להתנדבות אצל בני הנוער- 12

2.3.1 המניעים להתנדבות מחולקים למספר קטגוריות: אישיים, קהליתיים ומסוגלות עצמית. 12

2.3.2 מניעים אישיים. 12

2.3.3 מניעים קהילתיים. 15

3. שיטת מחקר. 18

4. ממצאים. 19

5. דיון סיכום ומסקנות.. 26

6. מקורות. 30

1.מבוא

בעבודה זו אבקש לבחון כיצד  רואים מנהלי ההתנדבות בבתי הספר ובארגוני התנדבות אחרים את השפעה של ההתנדבות של בני נוער על הנערים והנערות.

החלק הראשון של העבודה אציג את המושגים המהווים בסיס לעבודתי זו. המושג הראשון- התנדבות. התנדבות מוגדרת כ”פעולה מסייעת של יחיד, הנתפשת כבעלת ערך על ידיו, שאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי, ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי חוק” (Van Til, 1988, p 6בתוך: בן דוד, חסקי-לוונטל, יורק ורונאל, 2004). הגדרות נוספות של התנדבות מדגישים את החשיבות של המוטיבציה האישית והרצון חופשי מוחלט של המתנדבים, היעדר תמורה חומרית ופעילות כלפי מוטב מסוים (בן דוד, חסקי-לוונטל, יורק ורונאל, 2004) והגדרות אחרות מדגישות את תחושת המחוייבות  הפנימית של האדם כלפי זולתו וכלפי החברה בה הוא חי.  על פי וילסון(Wilson,2012) התנדבות היא כל פעילות שבה ניתן זמן ללא תמורה, על מנת להיטיב עם אדם או עם קבוצת אחרים וזאת מתוך תחושת מחוייבות פנימית של המתנדב.

מושג נוסף בעל משמעות לעבודתי זו הוא התנדבות של בני נוער. בשונה מהתנדבות בקרב מבוגרים מאופיינת התנדבות הנוער כפעילות של מתבגרים בגילאלי 19-12. מתנדבים אלה פועלים בהתנדבות במסגרת בתי הספר או תנועות הנוער, פעילות התנדבותית בקרב בני נוער מבקשת להטמיע ערכים של אמפטיה כלפי האחרים, מעורבות חברתית ואיכפתיות חברתית    Ben-David^ York ,Ronel ,Haski-Leventhal(2008) ממצאי מחקרים הבוחנים מאפיינים של בני נוער מתנדבים מלמדים שבני נוער מתנדבים מגיעים לרוב מרקע חברתי וסוציו-אקונומי בינוני ומעלה, בני הנוער הם בעלי רשתות חברתיות חזקות וזיקה משפחתית להתנדבות. בני הנוער עשויים להשקיע שעות התנדבות רבות, להיות מחויבים מאד ובעלי שביעות רצון גבוהה מהתנדבותם ולשאוף לשמש דוגמא אישית למתבגרים אחרים, בכל הנוגע לפעילות ומעורבות חברתית (2008 ,.Kulik, 2007; Haski-Leventhal et al). על פי הדוח של המועצה הלאומית לשלום משנת .2018 ניתן ללמוד כי מעל לרבע מבני הנוער (כ- 28%) מתנדבים בארגונים שונים.

בשנת..2014 החל משרד החינוך בתכנית העסקה בפיתוח מעורבות חברתית על ידי מחויבות אישית. עיקרה של תכנית זו היייתה שילובם של תלמידים בארגונים ומוסדות צרכי התנדבות במסגרת לימודיהם בבתי הספר. במסגרת תכנית זו הורחבה ההתנדבות מ מ60 שעות התנדבות בשנה לתכנית התנדבות במשך שלש שנים שבהן נדרש התלמיד לתת מזמנו כמאה ושמונים שעות התנדבות. והיא מהווה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות בסיום כיתה י”ב. על פי תכנית זו חלק מההתנדבות היא אישית, חלקה האחר במסגרת כיתתית וחלקה בשעות חינוך. ההתנדבות המתבצעת במספר ארגונים דוגמאת : תנועות נוער, מרכזים רפואיים, משטרה, מכבי אש, בתי ספר ועוד. בחירת המקום לפי שיקול תלמיד אך באישור רכז מעורבות חברתית.  במהלך השנים בהם פועלת התכנית היו תלמידים שפיתחו ארגוני התנדבות חדשים שלא היו קודם לכן דוגמאת כנפיים של קרמבו, תנועת נוער המיועדת לילדים עם מוגבלויות מסוגים שונים. ותכנת ההפעלה של ההתנדבות שפותחה אף היא על ידי נערים במסגרת תכנית ההתנדבות.

בחלקו השני אציג גם את ההשפעה של ההתנדבות על בני נוער- אציג ממצאים שונים המלמדים על חשיבות ההתנדבות למתנדבים ועל חשיבות ההתנדבות לגבי נוער בפרט. לדוגמא,. העצמת בני הנוער. בדוגמא אחרת בנושא תרומת בני הנוער למתנדבים היא: בני הנוער הוא משאב חשוב לקהילה.

בחינת המוטיבציה של בני נוער להתנדב מלמדת כי קיימים מספר סוגי מניעים. מניעים אישיים – מניעים אלטרואיסטים  מכווני זולת ומניעים אגואיסטים מכווני עצמי  (חסקי- לוונטל ובר-גל 2006). כאשר התפיסה הבולטת היא שהתנדבות נובעת משניהם במובנים שונים. המניע האלטרואיסטי, הוא החברתי, אשר מניעו של האדם הינו הרצון לעזור לאחר.  מניעים נוספים הם הקהילתיים (לפרט פה משפט שניים על מניעים קהילתיים) . חסקי ולונטל ובר גל (2006) הבחינו בין מניעים אלטרואיסטים החברתיים שבהם חשיבות ההתנדבות היא מתוך צורך לעזור לאחרים  לבין המניעים אגואיסטיים הפרטיים של מתנדבים. (דריהם ויורק, 2002). שעיקרם (ופה להסביר מהם המניעים שלהם הפרטיים האישיים)

המניע הקהילתי הוא מניע חיצוני שקשור למושגים סוציו דמוגרפיים וסוצי אקנומי. משתנה הגיל נתון למחלוקת-חלק מהמחקרם טוענים  אנשים צעירים יש להם נטייה להתנדב יותר (פבניה,2018) ולעומתם כץ,לוינסון וגדרון טוענים שהנטיה להתנדבות עולה מעל גיל 30. מושג חשוב בפרק זה-תחושת קהילתיות. המושג קצת מעורפל (שנידר וקלרי, 2004). תחושת נדיבות, תחושת ההדיות הם ממרכיבי הקהילתיות.

כיום עומדים בפני בני נוער המבקשים להתנדב מגוון גדול של אפשרויות, מסגרות וארגונים. כך לדוגמא  מד”א, בתי אבות, תנועות נוער. ישנם תוכניות ייחודיות ביזמות כמו יוניסטרים ויזמים צעירים, מרכז סיוע לנפגעי/ות פגיעה מינית. בני הנוער יכולים לתרום בדרכים רבות ,פיזית,, חינוך כגון עמותת לקראת שבת ובה מכינים ארגזי מזון לתושבי שכונתם, מעודניות בבתי ספר יסודיים.  להצחיק כמו ליצן רפואי התלמידים עוברים קורס ומגיעים למחלקות בבתי החולים בעיקר לילדים. משך זמן  ההתנדבות של בני הנוער משתנה על פי  התכניות  : לדוגמא- במרכז למידה התלמיד מתחייב להגיע  לשנה שלמה ולסייע ל3 תלמידים קבועים, דוגמא אחרת- תנועות נוער- התלמידים עוברים קורסי הדרכה ולאחר מכן מקבלים קבוצת גיל ומדריכים בעצמם במילים פשוטות לשנה עד 3 שנים ברצף . ישנם תוכניות שהן אחת לתקופה כמו חודש-פעילות לקראת שבת/גמ”ח.

בעבודה אציג את ממצאי המחקר שבחן את המשמעויות שמייחסים רכזי התנדבות לפעילות התנדבותית של בני נוער המתנדבים בקהילה במסגרת פעילות בבית הספר. אציג את דרכי המחקר ואת הממצאים העיקריים של המחקר ואבחן את ההתאמה בין ממצאי מחקרי זה לבין ממצרי מחקרים קודמים. המחקר הוא איכותני ובו אראיין 10 מנהלי התנדבות שונים כגון: מנהל מועדנית/מנהל תנועת נוער/מנהלי גמחים למינהם ועוד

מטרתו של מחקר זה היא לחקור את  חוזקות , חסמים השפעות- איך רואים מנהלי ההתנדבות את ההתנדבות של בני נוער באירגונם.

2.סקירת ספרות

2.1חשיבותה של ההתנדבות

מדוח המועצה  הלאומית לשלום הילד לשנת 2010 עולה כי יותר מרבע מבני הנוער בגיל 18-14 (28%) עסקו בפעילות התנדבותית במהלך שנת הלימודים תש״ע. כמחצית מבני הנוער שהתנדבו עשו זאת בתחום חינוך והעשרה לילדים ולבני נוער (47%), 28% התנדבו בתחומי רווחה (קשישים, נכים, מוגבלים וכדומה). בבחינת המניעים להתנדבות נמצא כי 45% מבני הנוער מעידים כי המניע להתנדבות הוא ״חוויה של תחושה טובה״. אולם, על-אף שבני הנוער מהווים נתח נכבד באוכלוסיית המתנדבים, ההתייחסות אליהם במקומות ההתנדבות אינה פשוטה. המרכז הישראלי להתנדבות נוער מדווח כי מוסדות רבים אינם מעוניינים לקלוט בני נוער בעקבות התנסויות שליליות של בני נוער שפרשו לאחר זמן קצר או מחשש שהם אינם בוגרים ומיומנים מספיק.

מטרתו של מחקר זה היא לחקור את  חוזקות , חסמים השפעות- איך רואים מנהלי ההתנדבות את ההתנדבות של בני נוער באירגונם. כלומר אראיין מנהלי התנדבות ואבדוק מהם הגורמים המשפיעים על ההתנדבות של בני נוער, איך בני הנוער תורמים למקום ההתנדבות?, האם יש קשיים עם בני נוערי בהשואה  לאוכלוסיה האחרת?

בני הנוער הם לא רק משאב חשוב ביותר של אנרגיה, רצון טוב ויצירתיות, אלא שהם גם המפתח לעתיד, משום שהם מהווים את הדור הבא שינהיג בקרוב את החברה, אם זה בתחום הכלכלי, החברתי או הפוליטי. בתרבות המודרנית העטופה כל כך סביב הערכים של טובת האינדיבידואל, קל לבני הנוער להתבגר ללא תחושת הכרת תודה על מה שיש להם, ולעתים רבות הם מרגישים אמפתיה לצורכי הזולת או האוכלוסיות החלשות בחברה (Soares, 2018). התנדבות בפרויקטים של שירות קהילתי ועזרה לאחרים יכולה להיות מספקת מאוד, ואם המתבגרים יקבלו דוגמה עד כמה ההתנדבות מעשירה, כבר מגיל צעיר, הם יתחילו ליצור קשר יזום לעזרה למישהו אחר, וזאת למען הסיפוק האישי שלהם. בדרך כלל ישנם המון אפשרויות התנדבות העומדים לרשות בני נוער, כולל פרויקטים מקומיים וכלל-ארציים, ואפילו בינלאומיים. למרות שלעתים התנדבות יכולה להיות חלק מהמערך החינוכי של בית הספר או התיכון, אך יש לנסות להנחיל אותה בקרב בני נוער, כאחד מהערכים הבסיסיים שלהם (הדר, 2010).

ראינו שלהתנדבות ישנה השפעה חיובית על בני הנוער, ולכן נשאלת השאלה כיצד מוגדרת ההתנדבות בספרות המחקר. על פי בארון ובירן (Baron & Byrne, 2003) ישנם חמישה שלבים בתהליך הירתמות לפעילות חברתית: מודעות- הכרה שיש בעיה בתחום מסוים. הכרה הנובעת מאמצעי תקשורת שונים כמו מפגש פנים מול פנים. פרשנות- הבנת הבעיה ופירוקה לגורמים, מהי הגדרת הצרכים של הבעיה שאותה צריך לפתור. תחושת אחריות- קבלה שכלית ורגשית כי אדם אחראי למציאת פתרון לבעיה. החלטה- חשיבה והחלטה מה כוחו של אדם, מה ביכולתו על מנת לסייע בבעיה. ביצוע- עשייה בפועל את הפתרון, ברמת היכולת של אדם. מנקודת מבט אחרת, ישנו מאמר אחר הדן בחשיבותה של ההתנדבות (Kahana, Bhatta, Lovegreen, Kahana, & Midlarsky, 2013), ההתנדבות נחשבת לרוב כפעילות אלטרואיסטית בה אדם או קבוצה מספקים שירותים ללא רווח כספי או חברתי “לטובת אדם אחר, קבוצה או ארגון”. ההתנדבות יכולה להיות  מוגדרת גם כדרך לפיתוח מיומנות והיא נועדת לעתים קרובות לקדם את הטוב או לשפר את איכות החיים האנושית. להתנדבות יכולות להיות יתרונות חיוביים עבור המתנדב כמו גם עבור האדם או הקהילה המשרתת. להתנדבות ישנם גם מטרות שונות, כמו מתנדבים רבים שמאומנים ספציפית באזורים בהם הם עובדים, כמו רפואה, חינוך או הצלת חירום. אחרים משרתים על פי הצורך, כמו בתגובה לאסון טבע (Kahana, Bhatta, Lovegreen, Kahana, & Midlarsky, 2013). הנקודה האחרונה מובילה אותנו לסקור מהם סוגי ההתנדבות השונים העומדים בפני בני הנוער.

2.2סוגי התנדבות העומדים בפני בני הנוער

ישנן דרכים רבות שבהן הנער יכול לעזור, להתנדב, ולתרום מזמנו. הנער יכול לתרום מזמנו בצורה של עבודה פיזית, לחנך, למכור, ללמד, לתכנן, לארגן, לנהל ואפילו לבדר. יש עבודות התנדבות לזמן קצר שיכולות להימשך מספר שבועות או אפילו רק למשך יום. מצד שני, ישנן עבודות התנדבות ארוכות טווח כמו עבודות התנדבות שכוללות עזרה לחלשים בקהילה, שבהם הנער יכול לעזור לאנשים החלשים בקהילתו באופן קבוע, גם כאשר האנשים מתחלפים. ישנם מחקרים שטוענים שהתנדבות ארוכת טווח של בני נוער יכולה להועיל להם מאוד בכל תחומי חייהם (Elias, Sudhir, & Mehrotra, 2016).

מצד שני, מחקר משנת 2018 של קים ומורגול (Kim, & Morgul, 2017) שסקר את הספרות המחקרית בנושא של התנדבות ארוכת טווח של בני נוער, שההטבות של התנדבות לטווח הארוך הן שנויות במחלוקת, ולא בטוח שהתנדבות לטווח הארוך מועילה יותר מהנדבות לטווח הקצר. לפי המחקר ישנם פערים גדולים בידע המחקרי על ההשלכות ארוכות הטווח של התנדבות נוער. ראשית, בהתחשב בנתונים שטחיים שלא בוצעו בטווח הארוך במחקרי עבר, לא ברור אם התנדבות נוער, במיוחד כאשר היא אינה רצונית, משפיעה לטובה ומעלה את המעורבות האזרחית של בני הנוער. יתר על כן, מעט מאוד ידוע כיצד ההתנדבות בקרב בני נוער קשורה להישגי חיים חשובים בבגרות המוקדמת. כדי לבדוק פערים אלה, מחקר זה בדק האם השתתפות בשירותי התנדבות במהלך גיל ההתבגרות נקשרה לשתי צורות בסיסיות של מעורבות אזרחית (התנדבות והצבעה בבחירות), ושלושה תוצאות חיים חשובות (רווחה פסיכולוגית, השכלה ושכר) בבגרות המוקדמת. כמו כן, נבדק אם אחת מהתוצאות הללו שונות בין משתתפים מרצון ללא רצון.

תוצאות המחקר הניבו ארבעה ממצאים עיקריים. ראשית, נמצא שלהתנדבות בני נוער הייתה השפעה חיובית על התנדבות מבוגרים, בניכוי השפעות קבועות משפחתיות ובקרות דמוגרפיות סטנדרטיות. עם זאת, ההשפעה הייתה נכון רק לגבי שירות התנדבותי. מצד שני, הקשר בין השתתפות בהתנדבות לא רצונית במהלך גיל ההתבגרות לבין התנדבות מבוגרים היה לא מובהק כאשר נבדקו קשרים משפחתיים. שנית, בעוד שמודל המחקר הקונבנציונלי הראה קשרים חיוביים בין התנדבות נוער (מרצון או לא רצוני) והצבעה של מבוגרים, קשרים אלה נעלמו כאשר נכללו השפעות קבועות במשפחה בניתוחים. שלישית, הממצאים הראו הוכחות מהותיות לכך שהתנדבות נוער הייתה קשורה לשיפור הרווחה הפסיכולוגית בבגרות. עם זאת, כמו בהתנדבות למבוגרים, הדבר חל רק על אלה שהשתתפו בעבודה בהתנדבות מרצונם. לבסוף, נמצא כי לא רק השתתפות מרצון, אלא גם השתתפות לא רצונית בהתנדבות, הייתה בקורלציה חיובית עם השתפרות בלימודים ותעסוקה, גם לאחר בקרה על מאפיינים של קרבה משפחתית, וגורמים ברמה האישית המשתנים בתוך משפחות (Kim, & Morgul, 2017).

מעבר לחלוקת ההתנדבות לטווח קצר וטווח ארוך, ישנם תחומי התנדבות שונים שיכולים להתאים לבני נוער אשר יש להם תחומי עניין או כישורים שונים. תחום התנדבות פופולרי הוא עזרה לקשישים. עם תוחלת חיים שהולכת ועולה עם הזמן, החברה האנושית הופכת למבוגרת יותר, ומספר הקשישים הזקוקים לעזרה עולה בהתאמה. מספר גדול של קשישים ברחבי הארץ יכולים להפיק תועלת רבה מכמה שעות של התנדבות מבני הנוער, בין אם בביתם שלהם, בבתי אבות או בבתי חולים. המצב בארץ הוא שישנם הרבה קשישים ניצולי שואה שמתקשים בתפקוד היומיומי, והתנדבות של בני הנוער יכולה לעזור להם מאוד. בין אם הנער יארח לקשיש חברה למשך שעה או שעתיים ביום, או שיעזור להם במשימות יומיומיות כמו בישול וניקיון, דבר זה ישפר משמעותית את איכות חייהם. ככל שהם שהקשישים ירוויחו מהפעילות ההתנדבותית, כך גם הנער ירוויח ניסיון והנאה מהזמן שהוא מבלה בחרתם של הקשישים (רוזה, בר, ארנון וגוטפריד, 2016).

פעילות התנדבותית פופולרית נוספת היא התנדבות עם ילדים. התנדבות עם ילדים היא דרך נהדרת לעזור לחנך ולהעניק השראה לדורות הבאים. ישנם תינוקות וילדים פגיעים מכל קצוות האוכלוסייה אשר בריאותם, השכלתם או רווחתם הכללית לוקים בחסר. עם הזמן והאנרגיה הנכונים, יש לנער הזדמנות לעשות שינוי אמיתי בחייהם של ילדים אלה. בגלל שהנער מעט יותר מבוגר, הוא יכול לתת ידע שימושי וניסיון חיים לתפקידים תומכים בתוך ארגוני צדקה וארגונים חינוכיים. בצורת התנדבות זו הנער יכול לבחור אם ברצונו להתנדב ישירות עם ילדים או האם הוא מעדיף לעבוד מאחורי הקלעים כמו לעזור לארגונים גדולים יותר, כמו ארגונים חינוכיים (Fichten, Schipper, & Cutler, 2005).

ניתן לראות כי התנדבות הינה בעלת תרומה חשובה למתנדבים באופן כללי, כעת נפנה לבחון את המחקר אודות התנדבות בקרב בני נוער.

חשיבות ויתרונות ההתנדבות אצל בני הנוער-

במחקרים רבים נשאלת השאלה מהי החשיבות של ההתנדבות אצל בני הנוער. החברה האנושית צריכה לתמוך בהתנדבות נוער כדי לשפר את הקהילות שלה, בעיקר משום שבני הנוער מהווים את הקהילות העתידיות של החברה, והנחלת ערכים אצל בני הנוער בגילאים אלה, תהיה מושרשת היטב בקהילות העתידיות (בר, 2008).

במאמרם,  רונאל ואחרים  (Ronel, Haski-Leventhal, Ben-David, & York, 2008) הגדירו את התנדבות הנוער כפעילות שלמתבגרים בגילאי 12-19 אשר מתנדבים למען הקהילה, ללא תגמול כספי. בנוסף החוקרים מציינים, כי חלק מהמתנדבים עושים כן במסגרת תוכניות לעידוד התנדבות בבתי הספר בהם הם לומדים, בהן הם לעיתים מחויבים לפעילות. בני נוער אלה, הפועלים במסגרת תוכניות מחויבות, מרחיבים את המונח התנדבות, אל מעבר למובנה הצר של המילה, הכולל רק מתנדבים שפועלים מתוך רצון חופשי, ללא גמול כספי ולמען אנשים זרים להם. בני נוער מתנדבים מגיעים לרוב מרקע חברתי וסוציו-אקונומי בינוני ומעלה, בני הנוער הם בעלי רשתות חברתיות חזקות וזיקה משפחתית להתנדבות. בני הנוער עשויים להשקיע שעות התנדבות רבות, להיות מחויבים מאד ובעלי שביעות רצון גבוהה מהתנדבותם ולשאוף לשמש דוגמא אישית למתבגרים אחרים, בכל הנוגע לפעילות ומעורבות חברתית.

גיל ההתבגרות נחשב לתקופה מכרעת וגורלית בכל הנוגע לעיצוב תכונות בסיסיות שיהפכו במהלך החיים הבוגרים לקבועות וליציבות. ההתנדבות נתפסת כפעילות רצויה לבני נוער בשל התפקידים והמשימות שהם מבצעים באמצעותה, תפקידים אלה חשובים גם להתפתחותם האישית. עבודת ההתנדבות גורמת לבני נוער אושר ומביאה אותם לכדי מצב שהם תופסים את העולם בתור מקום שטוב לחיות בו. כמוכן לפעילות ההתנדבותית יש השפעה חיובית על הפחתת מספר התלמידים הנושרים מבתי הספר. בנוסף ניתן להצביע על השפעה חיובית בכל הנוגע להפחתת מספר המתמכרים לסמים ואלכוהול מבני הנוער. הודות לסגולות הפעילות ההתנדבותית נחשבת כתחליף חיובי בעל עוצמה מרובה בהשוואה לאלטרנטיבות הנגישות לבני נוער (איכילוב, 2003).

כאשר מתבוננים על נתונים המתייחסים להיקפי ההתנדבות בישראל, בהשוואה למקומות אחרים בעולם, יש לקחת בחשבון כי קיימת שונות בהגדרה של מי הם בני הנוער (בחלק מן המדינות אלה מוגדרים כבני 12-18 ובחלקן, ההתייחסות היא לבני 15-24 וכיוצא באלה), באופן בדוק כשם שישנה הגדרות שונות (בחלק מן המדינות ההתייחסות בנתונים היא רק לפעילות שנעשית במסגרת ארגונים ללא כוונות רווח ובאחרים, ההתייחסות כוללת נתונים של פעילות המתרחשת גם במערכות חינוך או במסגרת בלתי פורמאלית. כמוכן, ישנה שונות גם בתדירות ההתנדבות, כאשר בחלק מן המדינות סופרים התנדבות מתמשכת בעוד שבאחרות מספיקה גם פעולת התנדבות אחת ב-12 החודשים שקדמו לסקר).במדינות רבות אין כלל נתונים לגבי התנדבות בני נוער ובחלק מהמדינות הנתונים ישנים יחסית, היות וסקר על התנדבות נוער הוא לא דבר שנהוג לעשות לעיתים קרובות, לעיתים אף רק אחת לעשור נעשה סקר מקיף בתחום זה. ממצאי הסקר שנערך בקרב בני נוער בשנת 2010 מראים כי 47% מבני הנוער במדינת ישראל מתנדבים. נתון זה מצביע על עלייה של 15% במספר בני הנוער המתנדבים תוך חמש שנים (בר וארנון, 2012).

ההתנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים (בר, 2008). מחקרים מראים כי בני נוער מתנדבים יכולים לתרום תרומה ייחודית למוטבים עמם הן פועלים. כך למשל, כאשר בני נוער פועלים במסגרת התנדבותית עם מוטבים שהם בני גילם, הם מייצרים עמם שפה משותפת המאפשרת יחסי אמון ומקדמת את התקשורת הבינאישית ביניהם. בנוסף, בני נוער מתנדבים תורמים לאווירה צעירה ותחושת חיות באינטראקציה שהם מייצרים ומהווים לעיתים קרובות מתווכים בין אנשי המקצוע ומוטבי השירות (2007 ,Kulik).

מחקרים הראו כי להתנדבות יש השפעה על בני הנוער, בכך שהנער המתנדב תומך ומסייע לזולת, פעילותו אף תורמת לו עצמו, להתפתחותו ולצמיחתו האישית, בדרכים שהן מגוונות (ארנון, 2007).

התנדבות משמשת מסגרת בתוכה מתבגרים יכולים לגבש זהות פרו-חברתית בכך שהיא יכולה להאיץ תהליך התפתחותה של זהות פרו-חברתית, מעודדת אקספלורציה ומסייעת להבהיר לנער המתנדב את תפקידו ביצירת שינוי חברתי וקהילתי. יתרה מכך, מחקרים רבים מצביעים על כך שמי שחווה בנעוריו חוויה של התנדבות הנו בעל סיכוי גבוה יותר להשתתף בפעילות התנדבותית וקהילתית בעתיד (Edwards, Mooney, &Heald, 2001; Wilson, 2000).

מחקר נוסף שבדק כיצד סוגים שונים של תפקידי התנדבות ישפיעו אחרת על התפתחות ההתנהגות האזרחית בקרב המתבגרים, העלה כי תלמידים שהתנסו במתן סיוע ישיר עם אוכלוסיות נזקקות גילו רגישות גבוהה יותר למצוקות חברתיות, רמות גבוהות יותר של אחריות חברתית וגילו רצון להתנדב בעתיד ברמות גבוהות מאלו שעסקו בסיוע עקיף (2003 ,Metz, McLellan & Youniss). איכילוב, (2003) מוסיפה כי חווית התנדבות חיובית מאפשרת הכרות עם החברה לגווניה, רכישת ידע פוליטי, אחריות חברתית ואף מסייעת בפיתוח מיומנויות להשתתפות אזרחית פעילה. בנוסף  נמצא כי פעילות התנדבותית עשויה לתרום תרומה משמעותית למתבגרים, כחלק מתהליך ההתבגרות. במסגרת פעילותם ההתנדבותית נחשפים בני הנוער למגוון של אוכלוסיות, בעיות ואתגרים קהילתיים. תפקידם ההתנדבותי מעמיד אותם בפני ההזדמנות והאפשרות ללמוד להכיר את עצמם ולבחון את גבולות יכולתם בהתמודדות עם מורכבויות אלה. במקביל, מאפשרת להם ההתנדבות לצבור ניסיון מעשי שישמש אותם בעתיד בקריירה שלהם, בנוסף לפיתוח תחושת מחויבות ושייכות לקהילה (2007 ,Kulik) וכן תורמת להפחתת התנהגות נרקיסיסטית ולהעלות התנהגות פרו-חברתית, שידועה כתורמת לשיקום לאורך זמן (2012 ,Carter, Johnson, Exline, Post & Pagano).

מבחינת מבט על כלל החברה, להתנדבות אכן יש יתרונות, אך יש לה גם יתרונות ספציפיים אצל בני הנוער. בספרות המחקרית, הרבה פעמים נשאלת השאלה מהם יתרונות ההתנדבות אצל בני הנוער? ישנן ראיות מחקריות לכך שהתנדבות, השתתפות בפרויקטים של שירות ציבורי, וצורות אחרות של מעורבות בקהילה, הן יותר מפעילויות שרק גורמות להרגשה טובה לשני הצדדים, אלא שהן יכולות לשפר את חייהם של בני הנוער, ושל האנשים שסובבים אותם. במילים אחרות, כולנו מרוויחים עידוד התנהגויות אלטרואיסטיות בקרב בני הנוער. התועלת אצל בני הנוער יכולה להתבטא בכמה תחומים, כמו למשל האקדמי או החברתי (ארנון, 2013). להלן, נתאר כמה מהדרכים הרבות שהתנדבות יכולה להוביל להצלחה בקרב בני נוער וילדים. (ארנון, 2013) מוסיף התנדבות מעניקה לבני נוער אפשרות לפגוש אנשים מחוץ למעגל החברתי הרגיל שלהם, והם פוגשים אנשים חדשים שחלקם עשויים להשפיע לטובה על עתידם. התנדבות מספקת את ההזדמנות המושלמת לפגוש אנשים בעלי דעות דומות וליצור מערכות יחסים שנמשכות כל החיים במיוחד בשל הצורך ליצור קשרים משמעותיים ובמיצוי הפוטנציאל החברתי האקדמי והתעסוקתי שלהם. (חסקי-לוונטל, יוגב-קרן, כץ, 2008). התנדבות עם אתגרים זהו יתרון נוסף שכן, ההתנדבות מלמדת את בני הנוער להתמודד עם אתגרים אמיתיים מהחיים, ולגרום לשינוי משמעותי לגביהם. חוויות טרנספורמטיביות אלו מעודדות בני נוער וילדים להתמודד עם דילמות מוסריות, לחקור פתרונות ולהשתמש בחשיבה חדשנית. כאשר מתנדבים צעירים מתחילים להבחין בשינויים אמיתיים כתוצאה מהמאמץ שלהם, הם יוצרים הקשר קוגניטיבי בין המאמץ של ההתנדבות לתוצאות חיוביות שלו. דוגמאות לכך יכולות להיות ההתנדבות של בני הנוער עם קשישים, אשר בפעמים רבות חווים קשיים בהתנהלותם, ובני הנוער יכולים לעזור להם מאוד בתחומים רבים, וכך הם נתקלים באתגרים מהחיים האמיתיים, והם לומדים להתמודד איתם (Kim, & Morgul, 2017). דברים אלו מחזקים  מיצוי הפוטנציאצל החברתי (חסקי-לוונטל, יוגב-קרן, כץ, 2008). מערכות היחסים החדשים שבני הנוער חווים  בהתנדבות גורמים בגילוי תחומי עניין חדשים. בבחירת תחום ההתנדבות, בני נוער יכולים להתנדב בתחום שבו יש להם עניין כלשהו. לדוגמה, אם הם חושבים על קריירה בסיעוד, הם עשויים לרצות להתנדב בבית אבות. או שאם הם מתעניינים בזכויות בעלי חיים, הם יכולים לשקול להתנדב במקלט לחיות באזור שלהם. ואם הם לא בטוחים מהם תחומי העניין שלהם, השתתפות בכמה תחומי התנדבות שונים יכולה לעזור להם לגלות תחומי עניין בלתי צפויים (הדר, 2010).

עד כה ראינו שלפי מחקרי העבר להתנדבות ישנה חשיבות רבה, לקהילה ולבני הנוער עצמם, ויש לה גם יתרונות לשני הצדדים, וההנחה המחקרית היא שיש לעודד את הפעילות החיובית הזו, ולכן אנו נסקור מהם המניעים שגורמים לבני הנוער להתנדב במסגרות השונות.

2.3המניעים להתנדבות אצל בני הנוער-

2.3.1המניעים להתנדבות מחולקים למספר קטגוריות: אישיים, קהליתיים ומסוגלות עצמית.

2.3.2מניעים אישיים

כאשר נסקור את המניעים שגורמים לבני הנוער להתנדב, נחלק למספר מניעים. תחילה למניעים האישיים, לפי מחקרים של חוקרים שונים קיימים שני מניעים אישיים לפעילות התנדבותית: מניעים אלטרואיסטים ומניעים אגואיסטים (חסקי- לוונטל ובר-גל 2006). נהוג להכיר בשני מניעים בולטים עיקריים: המניעים האלטרואיסטים (מכווני זולת),  ומניעים אגואיסטים,  עצמאים (מכווני עצמי). כאשר התפיסה הבולטת היא שהתנדבות נובעת משניהם במובנים שונים.

המניע האלטרואיסטי, הוא החברתי, אשר מניעו של האדם הינו הרצון לעזור לאחר, לזולת, לשנות את פני החברה, לתקן עיוותים ועוולות חברתיות וכדומה. ומנגד ישנו המניע  האינטרסנטי, העצמי, שמדבר על הפן האישי של האדם שמניעו העיקרי הינו רצונו הפרטי כמו למשל הרצון להכיר מגוון של קשרים חברתיים עם מתנדבים, הכרה של מגוון אוכלוסיות, הרצון להיות משיוך לקבוצה מסוימת, להרגיש חלק ממשהו, העלאת הערך העצמי ומילוי זמן פנוי (דריהם ויורק, 2002). גם בן-דוד ואחרים (2004) טוענים כי ניתן לחלק את המניעים להתנדבות על פי: מניעים אינסטרומנטליים מכווני עצמי כגון: קבלת תחושה טובה, סיפוק, מילוי זמן פנוי, העלאת ערך העצמי, פיתוח קריירה ועניין אישי ואילו המניעים החברתיים והאלטרואיסטיים הם רצון לעזור לזולת, מניעים דתיים, הומניסטיים, שאיפה לתיקון עוולות.

ממצאי מחקר מדגימים ראו כי קיים קשר חיובי בין מניעים עצמיים לבין התמדה אבל רק כאשר נמצא מענה אמיתי למניעים אלו (חסקי-לוונטל ובר-גל 2006). מצד שני, מחקר אחר מצא כי רק חצי מהמתנדבים שנבדקו התמידו בגלל שהפעילות נתנה מענה למניעים שלהם (Qureshi et el., 1983). לעומת זאת, דריהם (2002) , לא מצאה קשר בין מניעים להתמדה, מלבד קשר שלילי בין מניעי קריירה והתמדה (דריהם 2002; חסקי- לוונטל ובר-גל, 2006).למרות זאת, כיום ישנה הכרה כי המניעים יכולים להיות משולבים יחד, כאשר השונה בין אדם לאדם הינם המינונים של כל מניע. ערבוב שני המניעים הבסיסיים יוצרים אשכול רחב יותר על מניעי ההתנדבות.

מחקר אחר מסתכל על המוטיבציה להתנדב מפרספקטיבה אחרת. לפי מחקר זה מערכת המניעים העומדת בבסיס ההתנדבות היא מורכבת. נעשה שימוש במספר רב של מודלים ותיאוריות כדי להסביר את ההתנדבות. מרבית המודלים של המוטיבציה של מתנדבים מתבססים על תיאוריית המוטיבציה התפקודית. תיאוריית המוטיבציה התפקודית נגזרת מתיאוריות הנוגעות ליחס ושכנוע. ישנם שני עקרונות מרכזיים בתורת המוטיבציה התפקודית: אנשים עוסקים בפעילות תכליתית למימוש מטרה מסוימת, והיא נעשית על מנת לשרת פונקציות פסיכולוגיות שונות. במילים אחרות, המתנדב פועל על מנת למלא פונקציות פסיכולוגיות ספציפיות אצל האדם, כמו למשל הרגשה של חשיבות עצמית בעקבות ההתנדבות, הרגשה של עזרה לזולת, או אפילו הרגשה של שמחה. הנקודה היא שההתנדבות נועדה למלא פונקציה פסיכולוגית מסוימת, וזאת בניגוד לפעולות פונקציונליות שאותן עושה האדם כדי להגשים צרכים פיזיים למשל (Emmeline Widjaja, 2010). מתנדבים שונים עשויים לעסוק בשירות התנדבותי למילוי תפקודים פסיכולוגיים מובהקים, או אותם מתנדבים עשויים לעסוק בשירות התנדבותי למילוי תפקודים פסיכולוגיים מובהקים בתקופות שונות בחייהם. עם זאת, כל המתנדבים עוסקים בהתנדבות מכיוון שהיא ממלאת תפקידים פסיכולוגיים מסוימים. הגישה הפונקציונלית מבקשת לקבוע את הסיבות והמטרות המניעות את המתנדבים, ובכך מממשות את החלטת המתנדב מבחינת מניעים אישיים (Kim, Park, & Kim, 2019).

גישה אחרת שעוסקת במוטיבציה של ההתנדבות היא המוטיבציה החד ממדית. מודל המוטיבציה החד-ממדי מצביע על כך שקיימת רק קטגוריה אחת שמניעה את המוטיבציה של המתנדב. במילים אחרות, ניתן לקבץ את מניעי ההתנדבות לקטגוריה אחת. למשל ישנם מניעים שונים להתנדבות, כגון דת, מוניטין, ומניעים חברתיים, אולם בתוך כל קטגוריה ישנם בדרך כלל תתי מניעים שונים הפועלים יחדיו. מניעים אלה מהווים סולם חד ממדי, משמע כי המתנדבים מונעים על ידי מניעים חופפים, מניעים שהם אלטרואיסטיים ואגואיסטיים כאחד. לפיכך, מתנדבים מונעים לא על ידי קטגוריות מנוגדות של מניעים אלא על ידי קטגוריה אחת, המורכבת משילוב של תתי מניעים (Emmeline Widjaja, 2010).

אחד מהגורמים האישיים החשובים ביותר שמשפיעים על ההתנדבות של בני הנוער היא תחושת המסוגלות העצמית של הנער, ולכן נסקור מהי תחושת המסוגלות העצמית.

המושג “מסוגלות עצמית” הופיע לראשונה אצל בנדורה בתיאוריה הקוגניטיבית בתחום הלמידה החברתית. מסוגלות עצמית מתייחסת לאמונה של הפרט בנוגע לכישוריו בתחום מסוים ולתפיסה שלו של יכולותיו לבצע התנהגות מסוימת על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. המסוגלות העצמית חשובה לפרט כיוון שלתחושה זו יש את היכולת להשפיע על רגשותיו, מחשבותיו ושאיפותיו ובסוף גם על התנהגותו של הפרט בפועל. מסוגלות עצמית זהו מאפיין דינאמי, הוא עלול להיות מושפע מהמציאות של הפרט עמה הוא מתמודד וגם מתהליכי התפתחות אישיים שהפרט עובר במהלך חייו (Bandura, 1977).

               ההנחה של תאוריית המסוגלות העצמית היא כי אמונתו של האדם בדבר יכולתו היא זו שתתרום לנכונותו לבצע משימה כלשהי או לנהוג בדרך מסוימת ולהתמיד בה, ולא רק יכולתו או כישרונותיו האמיתיים. מסוגלות עצמית מאפשרת, למעשה, שליטה על מקורות רגשיים ומוטיבציוניים הנדרשים כדי להפוך פוטנציאל להתנהגות (1977Bandura,).

               בנדורה (1977) ניתח את המושג  מסוגלות עצמית לשלושה ממדים:

1.            ממד הרמה – מהי רמת הקושי עמה האדם מעריך שיוכל להתמודד.

2.            ממד החוזק – רמת הביטחון של האדם באיכות הביצוע שלו.

3.            ממד הכלליות – באיזו מידה, הרגשת המסוגלות העצמית מוכללת לתחומי התנהגות שונים ונוצרת תחושה של הערכה עצמית. לפי בנדורה, ממד זה נמצא בקורלציה חיובית עם הדרכים בהן הפרט מחליט לפעול (Bandura, 1977).

בחינת הקשר בין מסוגלות עצמית לבין התמדה בהתנדבות נמצא כי אנשים בעלי מסוגלות גבוהה שלוקחים על עצמם תפקידים רבים, מתמודדים עם הבעיות ונוטים להצליח (פלמור,1997). פישר (1999) מצאה כי מסוגלות עצמית גבוהה אצל בני נוער שאינם מתנדבים גבוהה יותר מבני נוער מתנדבים. פישר הסבירה, בני נוער בעלי מסוגלות נמוכה יטו להתנדב יותר, לצאת לפעילות חברתית כי הם רואים בה דרך להתנסות בתחומים חדשים ולחזק מסוגלות עצמית.

בראון ואחרים (Brown, Hoye, & Nicholson, 2012),  מצאו כי מסוגלות עצמית משמשת משתנה מתווך בקשר שבין התנדבות ורווחה, וכאשר רמת המסוגלות העצמית של המתנדב גבוהה יותר, כך גם תחושת הרווחה והסיפוק שלו מן ההתנדבות.

2.3.3מניעים קהילתיים

לגבי המניעים החיצוניים, מניעי ההתנדבות יכולים להיות נעוצים דווקא בנתונים סוציו-דמוגרפיים של המתנדבים. כך, מחקרים מדגימים כי לנתונים סוציו-דמוגרפיים ישנה השפעה לא מובטלת על הנטייה להתנדבות.  למשל, למשתנה גיל נמצא קשר להתנדבות (דריהם, יורק, 2002). מחקר אחר הראה כי אצל אנשים בעלי גיל צעיר קיימת נטייה רבה יותר להתנדבות מאשר בקרב אנשים בעלי גיל מבוגר יותר (Pevnaya, & Kuzminchuk, 2018). מנגד, מחקרים הראו כי לאנשים מעל גיל 30 יש נטייה בהדרגה להתנדבות עד לגיל פנסיה (כץ, לוינסון וגדרון, 2007). מחקרים עדכניים יותר מעלים כי הטיפוסים המתנדבים הם רובם ככולם מרקע סוציו-אקונומי גבוה (חסקי-לונטל ואחרים, 2011). מאפיין נוסף של מתנדבים, ומתנדבים צעירים בפרט, הוא ההון החברתי שלהם המתבטא ברשתות חברתיות (חסקי-לונטל ואחרים, 2011).

מחקרים אחרים מראים שמניע עיקרי של התנדבות בקרב בני נוער היא תחושת הקהילתיות שאותה הם מקבלים בעקבות ההתנדבות. אנשים עם תחושת קהילתיות חזקה חשים חובה לעבוד בשם ולמען הקהילה, ובגלל התועלת וההנאה הקשורים לתחושת הקהילה החזקה, הערך של הקהילתיות מקבל חשיבות רבה אצל אנשים אלה. מכאן שתחושת קהילה גורמת לאנשים להרגיש מחוברים לקהילה שלהם ולעבוד למענה באופן וולונטרי (Kim, & Morgul, 2017).

יחד עם זאת, תחושת הקהילתיות היא מושג קצת מעורפל, ולכן יש לבחון מהם האלמנטים של מושג זה. לדאגה לדורות הבאים, על פי סניידר וקלרי (Snyder, & Clary, 2004), ישנו תפקיד חשוב בביסוס ההרגשה של הקהילתיות אצל בני האדם. תחושת נדיבות היא מרכיב נוסף שמרכיב את תחושת הקהילתיות. תחושת ההדדיות גם היא קשורה קשר הדוק לזהות לקהילתיות ולאחריות אזרחית הנחשבים כמרכיבים חשובים בתחושת הקהילתיות. תחושת הנדיבות נוגעת לרצון להתחבר ולהתחייב לחברה הרחבה יותר. בנוסף, סניידר וקלרי (Snyder, & Clary, 2004) מדגישים את הקשר בין התנדבות לדאגה לדורות הבאים. בשתי הפעילויות אנו מוצאים שאנשים מנסים להתחבר לאחרים, גם לאחרים שקיימים וגם אחרים אשר יתקיימו יום אחד, ובכך תורמים לקהילותיהם ולחברה שלהם. מסיבות אלה, תחושות הנדיבות, הדאגה לדורות הבאים, ותחושת ההדדיות יכולות להיות קשורות לתחושה הפסיכולוגית של הקהילתיות.

הדאגה לדורות הבאים יכולה להיות מניע חיצוני בפני עצמו המעודד פעילות התנדבותית. יחד עם זאת מחקרים מראים שתחושת הדאגה לדורות הבאים היא משתנה מאדם לאדם ויכולה להשתנות גם לפי השלב הפסיכולוגי שבו נמצא האדם. את מושג הדאגה לדורות הבאים והשלבים הפסיכולוגיים שמלווים את האדם, שמהווים את הרקע למושג זה, הגה לראשונה הפסיכולוג החוקר אריק אריקסון. לפי אריקסון התחושה של האחריות החברתית, או הדאגה לדורות הבאים מתחילה בעיקר בגיל העמידה, כאשר האדם רוצה לטפח גורמים שימשכו מעבר לחייו הוא, אולם תחושת הדאגה לדורות הבאים יכולה להיות מושרשת גם בבני נוער (Erikson, 1968). תחושה זו לדורות הבאים משמעותית עבור בני הנוער- בכך שמנהל התנדבות מניסיונו בארגון מטמיע זאת אצל בני הנוער.

שאלת המחקר: מהם חוזקות , חסמים השפעות- איך רואים מנהלי ההתנדבות את ההתנדבות של בני נוער בארגונם ?

ראינו בסקירה זו מה המניעים של בני הנוער להתנדב, מה בני הנוער תורמים למקום ההתנדבות -יתרונות ההתנדבות, מה בני  הנוער תורמים להתנדבות. בפרק שיטת מחקר אסביר איך נבדק נושא זה ואיך בא לידי ביטוי בארגונים – מנהלי  ארגונים שאותם ראיינתי.

3.שיטת מחקר

סוג מחקר: איכותני

אוכלוסייה: 10 מנהלי התנדבות בחיפה ועל אזוריים– ניסיון של שנתיים בתחום

איסוף נתונים: ראיון עם 10 מנהלי התנדבות על פי מדריך לראיון:

  1. ספר לי על עצמך.
  2. כמה מתנדבים יש במסגרת שבה אתה עובד? איך משפיעים המתנדבים על הפעילות?
  3. כמה פעמים בשבוע המתנדבים מגיעים להתנדבות? פרט/י
  4. תאר לי את הקשר שיש לך עם המתנדבים? באיזה צורה בא לידי ביטוי?
  5. לשם מה נדרש שימור מתנדבים? איך במקום שלך בא לידי ביטוי שימור מתנדבים?
  6. 6.      מה מאפיין את ההתנדבות של בני הנוער? כיצד מפרשים בני הנוער את ההתנדבות?
  7.  האם בני נוער מאתגרים אותך בצורה שונה ממתנדבים אחרים? הבא דוגמאות
  8. באיזה אופן ההתנדבות תורמת לבני הנוער ?האם יצא לך להיתקל במצב שבו הרגשת שהתנדבות תרמה לאחד מבני נוער-ספר לי עליה
  9. תאר לי תהליך שבו נער שהתנדב אצלך עבר שינוי?
  10. איזה משאלות היו לך לא ברורות?

כלי מחקר: ראיון

מגבלות:

  1. חוסר עניין בנושא מפאת קוצר זמן של מנהלי התנדבות
  2. חוסר שיתוף פעולה מצד המרואיינים עקב עומס עבודה.

היבט אתי:

  1. אנונימיות- הראיון הוא אנוניני וכך הנחקר שומר על הפרטיות שלו.
  2. הכרות עם החוקרת- החוקרת מכירה את כל  המרואיינים ולכן חשש להטיה או תשובות שהמרואינים ירצו לספק לי

4.ממצאים

לאחר ביצוע כל הראיונות עם מנהלי התנדבות, התקבלו ממצאי מחקר שמעידים על כמה תמות מחקריות שחוזרות על עצמם אצל המרואיינים. להלן פירוט מסקנות המחקר.

1. חיבור רגשי חזק:

בראיונות עם מנהלי ההתנדבות עולה שמנהלים אלה שמים דגש רב לגבי החיבור הרגשי שנוצר אצל המתנדבים בפעילות ההתנדבותית. מנהלי ההתנדבות מעידים על כך שרבים מהמתנדבים מפתחים חיבור רגשי חזק למדריכים שלהם ולפעילות ההתנדבות, ודבר זה תורם מאוד להצלחתה של ההתנדבות. הם מציינים שלעיתים החיבור הרגשי מגיע בטבעיות ובצורה מהירה, ולעיתים החיבור הרגשי מגיע לאחר זמן מה כאשר התלמידים מתרגלים לפעילות התנדבותית.

כך מספרת ב- מנהלת התנדבות:

” התלמידים מגיעים ושואלים אם מורה כזה או אחר שלימד אותם מלמד עדיין, הם מתרגשים מאוד.”

לפי דבריה של ב אנו רואים שהתלמידים שהתנדבו אצלה פיתחו קשר רגשי חזק שנמשך הרבה מעבר לפעילות עצמה, התלמידים חוזרים למועדונית ושואלים אם המורה שלימד אותם עדיין נמצא, ויש להם תחושות נוסטלגיות.

כך ד מנהל התנדבות מספר:

“יש תלמידים הנשארים גם אחרי שהמורה עוזב ונשארים עד שעה מאוחרת. לגבי התלמידים שהחלו את דרכם בתיכון וממשיכים גם היום-מדבר בקשר אחר- יש קשר אישי-מכירים כל פרט בחייהם- איפה משרתים- כיף לראות  מגיעים על מדים ובטח שאחרי השירות הצבאי מוצאים זמן להגיע לתת לאחרים.”

ד מספר שחלק מהמתנדבים מפתחים קשר רגיל עם האנשים שבפעילות ההתנדבות ועם המדריכים שלהם, אולם יש מתנדבים שהקשר איתם הופך להיות קשר אישי, והיחסים הם אינטימיים וחמים. ההרגשה הכללית היא שפעילות ההתנדבות הופכת להיות לחיובית וכיפית בעקבות הקשר הרגשי.

גם ז מנהל התנדבות מספר:

“הקשר שלי עם המתנדבים מתחלק: עם חלק מהם מאוד אישי ואני מכירה את חיי היום יום, שמועת על המשפחה , בית הספר -בכל זאת סוג של לא פורמלי. ועם חלק- קשר “קר”- מה עניינים, איך הולך, וכשיש מבחן הלא מגיע- איך היה המבחן- מנסה לשמור על קשר טוב אבל אישי מדי”

ז מספר שהקשר הרגשי עם חלק מהמתנדבים הוא רגיל ולא חם יחסית, אבל עם חלק מהמתנדבים הקשר הוא חם ורגשי יותר, והוא מעורב בחיי היומיום שלהם, ואפילו מעורה בעניינים המשפחתיים שלהם.

2. שימור המתנדבים:

רבים מהמשתתפים בראיונות מעידים על כך שישנו צורך לבצע פעילות של שימור של המתנדבים, על מנת לגרום להם לחזור ולהתנדב, ולהישאר בפעילות בטווח הארוך. שימור המתנדבים היא פעילות מאוד חשובה אצל מנהלי ההתנדבות, ויש לה גם השפעות מעבר להתנדבות עצמה, חלק מהמטפלים מעידים שפעילות השימור יוצרת תחושה של קהילתיות בקרב המתנדבים, כל למשל מעיד ז מנהל התנדבות:

“שימור מתנדבים זה דבר חשוב ומשמעותי. ישנם תלמידים שמלווים את החוג שנתיים כלומר במשך שנתיים הגיעו להתנדב אצלנו. לשמחתי, 50% מהמתנדבים הם כאלה. דבר זה מאפשר יציבות בחוגים, – אני סומכת על המתנדבים, יודעת שהם יעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. דבר נוסף חשוב, זה ערך מאוד חשוב שלנו- לתת למתנדב תחושה של משפחה. המתנדבים שמגיעים לשנתיים יוצרים קהילה, סוג של משפחה, יש להם וואטס אפ משלהם. אשתף אותך במקרה שקרה השנה: 6 תלמידים שמגיעים קבוע יצרו קבוצה משלהם והחליטו שחשוב להם שגם החניכים יהיו כמוהם …”

ז מספר ששימור המתנדבים במקרה שלו, עודד גם את החניכים עצמם לשמר את המתנדבים שמגיעים אחריהם, הם יצרו ווטסאפ קבוצתי לשם מטרה זו, וגם הם תורמים לפעילות.

המנהל ט מספר:

“שאלה מעניינת, לדעתי שימור מתנדבים מייצר יצוב כלומר- אין תחלופה של אנשים, השקט שזה יוצר מביא עוד ילדים למועדנית כי הורים אומרים “אנחנו מכירים את המתנדבים”. קשה  לשמר מתנדבים- אסביר לך- אני מנסה לגרום לתלמידים להרגיש בבית, לשאול ותעניין בהם כדי שישארו במועדונית.”

לפי דבריו של ט אנו רואים שהפעילות של השימור יצרה יחסים קרובים יותר בין מנהל ההתנדבות לבין המתנדבים, ואפילו בין המתנדבים לבין עצמם, מה שתורם לתחושת הקהילתיות הכללית. עוד הוא מספר שפעילות השימור היא חיונית על מנת לשמור על תפקוד תקין של המועדונית.

גם י’ מספר על תהליך השימור בפעילות ההתנדבות:

” קפצנו נושא (חיוך),שימור מתנדבים בעייני  זה שתלמיד מגיע לאורך כל השנה, היה לי מקרה אחד שתלמיד הגיע שנתיים. אני חושב, לדעתי, שימור מתנדבים מעיד על קשר עמוק שנוצר בין המתנדב למקום ההתנדבות.”

לפי דבריו של י’, פעילות השימור היא חשובה מאוד, ויש לה השפעות גם מעבר לפעילות השימור עצמה, היא יוצרת תחושה של קהילתיות, והיא מחזקת מאוד את היחסים שקיימים במקום ההתנדבות, היו מקרים של תלמידים שמגיעים אפילו אחרי שנתיים.

עוד הוא מוסיף:

“מבחינתי, תלמיד שמגיע באופן קבוע, אני יכול לסמוך עליו. המתנדבים הם חלק מהצוות. אתן לך דוגמא בקשר לאותו תלמיד שהיה שנתיים במקום. התלמיד היה אח של תמיד יסודי במקום, ההגעה שלו הייתה בתדירות גבוה וניתן לסמוך עליו.”

לפי דבריו אנו מבינים שהחשיבות של שימור המתנדבים היא מהצורך ביציבות, תלמיד שמגיע להתנדב באופן קבוע יוצר תחושה של יציבות אצל מנהל ההתנדבות, וזה יכול להוות יתרון בעבורו, ולכן הוא מעודד את המתנדבים לחזור, על מנת שידע שיוכל לסמוך עליהם.

גם המנהלת מ’ מסבירה את הקשר שבין שימור המתנדבים ליציבות שזה יוצר:

” שימור מתנדבים בעיני יוצר יציבות, סדירויות במערכת ובעיקר עבור הקשיש/ה. אנו נותנים לתלמידים תחושה טובה, תמיכה, שי קטן בפסח. מנהל המחלקה נמצא בקשר טוב. באחד המקרים הגיעה כיתה מבית הספר ותלמידים ביקשה לגשת לקשיש שלה ולהיות איתו- ברור שאישרנו זאת- לשמח את הקשיש זה משמעותי בעיני יותר מאשר תלמיד נוסף המפעיל מחלקה.”

לפי דבריה של המנהלת מ’, המועדון שבו התלמידים מתנדבים הוא מועדון קשישים, ובשביל אנשים כאלה מאוד חשובה היציבות, ואת זה היא משיגה על ידי שימור המתנדבים, ומנסה לעודד אותם לחזור ולהתנדב שוב, הדבר יוצר אצל הקשישים תחושה טובה, הם מרגישים שהם נמצאים בקרבתם של אנשים מוכרים להם, וזה עוזר להם לפתח איתם קשר טוב ויציב.

3. שימוש דוגמה אישית של מנהלי ההתנדבות:

מדבריהם של מנהלי ההתנדבות עולה שהם שמים דגש רב על הצורה שבה הם נתפסים על ידי החניכים שלהם, והם מודעים לעובדה שהם צריכים לשמש מודל לדוגמה בעבור המתנדבים האלה. ישנם הרבה מקרים שמגיעים תלמידים להתנדב בעמותה, כאשר הם לא בטוחים בעצמם, או שהם נתקלים במצבים שהם לא יודעים מה הם צריכים לעשות או כיצד להתנהג, במקרים כאלה חשוב מאוד שמנהל ההתנדבות ישמש דוגמה אישית בעבור תלמידים אלה. כך למשל מספרת נ’, מנהלת התנדבות:

” אם הבנתי נכון. ההשפעה היא  דוגמא אישית? תני דוגמא? יכולה לשתף?

נ: הבנת נכון נטלי. אתן דוגמא. לפני שנתיים היה לי מדריך, כיום קצין. לפני הטיול של פסח אחד החניכים מכיתה ו-ז כמדומני  חשש לצאת לטיול וסמך רק על אותו מדריך. המדריך דיבר עם ההורים, הסביר מה יהיה, ההורים יוכלו לבקר והוא זמין לטלפון. היום התלמיד שחשש יוצא לטיולים והא החל להדריך בעצמו. שאלתי את התלמיד: מה גרם לך להדריך? והתלמיד אמר: את זוכרת את ע המדריך שלי, גם אני רוצה להיות כמוהו. זה מקרה שממחיש את הקשר שנוצר בין המדריך חונך.”

לפי דבריה של נ’ היא מספרת שנתקלה בדוגמה של חניך שלא היה בטוח בעצמו, והוא חשש לצאת לטיול במסגרת ההתנדבות, היא מספרת שבעיקר בזכות הדוגמה האישית שנתנה לתלמיד זה, הוא הצליח להתגבר על החששות שלו ולצאת לטיול בכל זאת.

כך גם מספרת המנהלת ט’:

” כשיש חברים יש השפעה על המתנדב. התלמידים לפעמים מוותרים לעצמם כקשה בעיקר בתחילת השנה, לקראת סוף השנה הם מתחזקים.”

לפי דבריה של ט’ אנו מבינים שהמתנדבים חווים קשיים לפעמים בפעילות ההתנדבות שלהם, וכאשר ישנה דמות לחיקוי שמשפיעה על המתנדב, הדבר עוזר לו להתמודד עם הקשיים. התלמידים לפעמים מוותרים לעצמם, וכאשר הם רואים מישהו אחר שאכפת לו מהם, שיודע איך להתמודד ומצליח, הדבר משפיע גם עליהם והם מתאוששים יותר טוב מהקשיים שלהם.

מנהל ההתנדבות י’ מספר:

” מבחינת ילדי היסודיים -אני רואה השפעה גם על ילדי היסודי- הם מצפים להם-נוצר קשר בין מתנדב לתלמיד יסודי.”

לפי דבריו אנו מבינים שההשפעה והדוגמה האישית הם לא רק מכיוונו של המדריך על המתנדבים, אלא שהמתנדבים עצמם גם הם יכולים להוות דוגמה אישית לילדים שאיתם הם מתנדבים, ובכך לעזור להם להתגבר על הקשיים שלהם.

4. קשיים בתפיסה לא נכונה של ההתנדבות:

חלק ממנהלי ההתנדבות מעידים שלעתים התלמידים יכולים לתפוס את ההתנדבות בצורה לא נכונה. המטרה האמיתית של ההתנדבות היא להראות לתלמידים שמתנדבים שישנה גם דרך לתת לקהילה ולאנשים שסובבים אותנו, ולא רק לקבל, אולם לא כל התלמידים תופסים את ההתנדבות שכזאת, חלק מהם חושבים שהם צריכים לבוא להתנדבות רק בגלל שהן מחויבים, או למען אינטרס מסוים, ולעתים המנהלים של ההתנדבות מתקשים עם מציאות זו ומנסים לשנות אותה. כך למשל מספר המנהל פ’:

” בעיני שאלה בעייתית ואסביר לך, אני יודע שמעורבות חברתית היא תנאי לתעודת בגרות, רק 30% אולי יתנדבו  אם לא יהיה חובה. אני מתוך המערכת וחש את הדברים.”

לפי דבריו של פ’ אנו מבינים שהוא נתקל בהרבה מקרים שבהם התלמידים מגיעים להתנדבות רק בגלל שהם מרגישים מחויבים, ולא כי הם באמת רוצים. לפי דעתו אולי רק 30 אחוזים מהתלמידים מתנדבים רק כי הם באמת רוצים להתנדב. מדבריו נראה שהוא מקבל את הדברים האלה כעובדה, ושזה הטבע של התלמידים, זה משהו שהוא מקבל, ולכן הוא לא מנסה לשנות אותו כל כך.

גם מנהל ההתנדבות ש’ מספר:

“הייתה לי קבוצה גדולה באחד מבתי ספר- 12 תלמידים, המדריך התמודד עם התנגדויות, הרבה רעיונות למוצרים אפשריים ובסוף מורה התחילה ללוות את הפרויקט- גם זה לא עזר ושיחררנו מספר תלמידים וכיום יש בקבוצה 6 תלמידים בלבד.”

לפי דבריו של ש’ אנו רואים שהוא נתקל במקרה שבו הייתה לו קבוצה של מתנדבים, ואולם לא כולם רצו להתנדב בקבוצה הזו, וחלק מהמתנדבים עזבו, חלק מהמתנדבים הביעו התנגדויות לפעילות של ההתנדבות, ומהדברים האלה עולה שהתלמידים האלה שהגיעו להתנדב הגיעו בגלל שהם היו חייבים ומתוך אילוץ. מנהל ההתנדבות הכיר בבעיה הזו שהם הגיעו להתנדב מתוך אילוץ, ולכן הוא וויתר חלק מהם, ונשארו 6 תלמידים בקבוצה.

מנהל ההתנדבות ב’ גם מספר על התופעה:

” חלקם מהשיקול של לגמור את השעות וחלקם באמת  מגיע לתרום ורואה את עצמו כמורה לעתיד.”

לפי דבריו של המנהל ישנם שני סוגים של תלמידים שמגיעים להתנדב, כאלה שמגיעים כי הם באמת רוצים להתנדב, ורואים בפעילות משהו חיובי בשבילם, וכאלה שמגיעים להתנדבות רק כי הם מחויבים לגמור את השעות של ההתנדבות שהטילו עליהם.

5. ההתנדבות תורמת מאוד למתנדבים:

רבים מהמנהלים של ההתנדבות מעידים על כך שפעילות ההתנדבות משפיעה לטובה על המתנדבים, ותרומת להם במובנים רבים. במקרים רבים התלמידים שמגיעים להתנדב לא מרגישים את השינוי באופן מידי, אבל כשעובר זמן הם מתחילים להרגיש את ההשפעות החיוביות של ההתנדבות. ההשפעות החיוביות יכולות להיות הן על התלמיד עצמו באופן פנימי, והן באופן חיצוני, כמו על אורח החיים של התלמיד. כך מספר המנהל ש’:

“בני נוער מתנדבים מתפתחים בזמן ההתנדבות. עוזרים לאחרים והגמול למידה של הסביבה בהם הם חיים, לדעתי עוברים תהליך של התבגרות, חלקם מתנדב כדי שזה ישמש אותו גם בעתיד. אני מכירה תלמידה שמאוד רצתה להתנדב בפרויקט ולא התקבלה- וזאת כי עניין היזמות היה לה חשוב.”

לפי דברים אלה אנו רואים שהתלמידים עוברים תהליך של התפתחות במהלך ההתנדבות, זה לא דבר שקורה באופן מידי ומהיר, אלא שזה תהליך. התלמידים לומדים לעזור לאחרים ולא רק לעצמם, הם לומדים את הסביבה שלהם, והכי חשוב הוא שהם עוברים תהליך של התבגרות פנימית. המנהל ש’ מאמין שהתפתחות זו של המתנדב תעזור לו גם בעתיד שלו, ותשמש לו ככלי בחייו.

כך גם מספר מנהל ההתנדבות ט’:

” התלמידים מתפתחים בהתנדבות, מגלים, צורך של תלמיד, לחלקם הגדול ההתנדבות מועילה מאוד. התלמידים עוברים שינוי.”

לפי דבריו של ט’ התלמידים מתפתחים במהלך הפעילות של ההתנדבות, הם מגלים דברים חדשים, הם לומדים להכיר את התלמידים שהם מתנדבים איתן ומגלים עליהם דברים חדשים, ובאופן כללי התלמידים המתנדבים מרגישים שהפעילות ההתנדבותית מועילה להם מאוד.

גם המנהל ד’ מספר:

” אספר לך יקרה על מקרה, תלמיד שהחל את דרכו אצלינו כאשר הגיע עם בית הספר, המשיך לאחר שהתגייס- היה מגיע עם המדים ומתחיל לעבוד וגם היום הוא מגיע אחת לשבועיים ומסייע- אנו סומכים עליו יותר מכל מתנדב אחר- הוא מחויב מאוד. בחגים נותנים לו תשורה קטנה לתשומת לב, מתעניינים.”

לפי דבריו של המנהל ד’ עולה שישנה דוגמה של תלמיד אחד אשר החל את דרכו בהתנדבות אבל הוא התקשה בפעילות, עם הזמן ההתנדבות השפיעה עליו לטובה, הוא התחיל להגיע באופן יותר תכוף להתנדבות, האחריות האישית שלו גדלה, והוא פיתח את מערכת היחסים שלו עם החניכים, והאמון ביניהם גדל.

5.דיון סיכום ומסקנות

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבחון כיצד רואים מנהלי ההתנדבות בבתי הספר ובארגוני התנדבות אחרים את השפעה של ההתנדבות של בני נוער על הנערים והנערות. התוצאות של המחקר מראות שישנם כמה קווי דמיון בין מה שחושבים מנהלי ההתנדבות לגבי פעילותם של המתנדבים, שהובילו אותנו למסקנות המחקר.

המסקנה הראשונה של המחקר שהגענו אליה היא שהמנהלים של ההתנדבות רואים בפעילות ההתנדבותית, כפעילות שגורמת לחיבור רגשי עם המתנדבים. המנהלים הבינו שכדי לפח מערכת התנדבותית טובה, יש צורך לגרום למתנדבים להתחבר רגשית לפעילות של ההתנדבות, להתחבר לחניכים שלהם, ולפתח קשרים גם עם המדריכים שלהם. כאשר המתנדב מפתח קשר רגשי עמוק שמיוחס לפעילות ההתנדבות, וכל מה שקשור אליה, המחויבות שלו לפעילות היא הרבה יותר טובה, ויש יותר סיכוי שהוא יתמיד בה, ובנוסף לכך הוא גם נהנה מאוד מפעילות ההתנדבות כאשר ישנו קשר רגשי טוב. המנהלים ראו בפעול שמתנדבים שמתחברים רגשית לפעילות ההתנדבות, הם מתנדבים יותר טובים.

אם נשווה את המסקנה הזאת לספרות המחקרית אנו נראה שישנה התאמה לספרות העבר, שכן לפי הספרות המחקרית, ישנם מניעים שונים לפעילות ההתנדבות אצל בני הנוער, המניעים יכולים להיות אלטרואיסטים, ויכולים להיות אגואיסטים, אולם בדרך כלל ההתנדבות מונעת ממניעים אלטרואיסטים, קרי המתנדב רוצה לעזור לזולתו, והוא מונע מהחיבור הרגשי שיש לו לפעילות ההתנדבות (חסקי- לוונטל ובר-גל 2006). החיבור הזה שיש למתנדבים לפעילות ההתנדבות היא משהו שהמדריכים מרגישים אותו בפועל בפעילות ההתנדבותית, ומהניסיון שלהם עם המתנדבים לאורך זמן.

מסקנת המחקר השנייה שהגענו אליה היא שהמנהלים של ההתנדבות מרגישים שישנו צורך בפעילות של שימור המתנדבים לאורך זמן. לפי המנהלים, הפעילות של השימור היא חיונית, בגלל שחלק מהמתנדבים מגיעים לפעילות זו בגלל שהם מחויבים לעשות אותה, מכל מיני אילוצים, כמו למשל חובה להתנדב במסגרת הלימודים. הפעילות של השימור עוזרת למנהלי ההתנדבות לעודד את המתנדבים להתנדב לא רק בגלל שהם מחויבים, אלא גם כדי להנות מפעילות זו, וגם כדי לעודד את המתנדבים להמשיך בפעילות ההתנדבות בצורה מתמשכת ומעבר למחייבות שלהם להתנדב.

אם נשווה את המסקנה הזאת לספרות המחקרית, נראה שגם כאן ישנה התאמה, שכן ראינו בספרות המחקרית, שההתנדבות יכולה להיות מונעת ממניעים אלטרואיסטים, העלאת הערך העצמי ומילוי זמן פנוי (דריהם ויורק, 2002). וזה בעצם מה שראינו עם המדריכים שהשתתפו במחקר, על ידי פעילות השימור הם מנסים לגרום למתנדבים לא להתנדב רק ממניעים אגואיסטים, אלא גם להתנדב בזמנם הפנוי ממניעים אלטרואיסטים ולא אנוכיים.

עוד מסקנה שהגענו אליה במחקר היא שמנהלי ההתנדבות מנסים לשמש דוגמה אישית למתנדבים. הניסיון המעשי של מנהלי ההתנדבות הראה להם שאם הם ישמשו דוגמה אישית למתנדבים, אז המתנדבים יוכלו להיות הרבה יותר טובים בפעילות של ההתנדבות, ולצלוח את הקשיים שהם עלולים לחוות. הדוגמה האישית של מנהלי ההתנדבות היא בעצם הדרך של מנהלים אלה להראות למתנדבים את הדרך הנכונה, ומה צריך לעשות, כיצד להתנדב, וכיצד להתמודד עם קשיים.

אם נשווה את הממצא הזה לספרות המחקרית, נראה שישנה התאמה מסוימת, לפי התיאוריה של המוטיבציה, יכולים להיות מניעים שונים שמשפיעים על רצונו של המתנדב לבצע את הפעילות ההתנדבותית, ומתוך אלה יש את המניעים החברתיים שמשפיעים מאוד על המוטיבציה של האדם, והדוגמה האישית היא מרכיב חברתי חשוב ובעל השפעה רבה (Emmeline Widjaja, 2010), ולכן אם מנהל ההתנדבות ישמש דוגמה אישית טובה למתנדב, זה ישפיע לטובה על הפעילות ההתנדבותית שלו.

מסקנה נוספת שנמצאה במחקר היא שלעתים קיימת תפיסה שגויה אצל המתנדבים לגבי מהותה של פעילות ההתנדבות. מנהלי ההתנדבות שמו לב שחלק מהמתנדבים תופסים את פעילות ההתנדבות כמשהו שהם חייבים לעשות, וכפעילות מאולצת, אולם מנהלים אלה הגיעו למסקנה שזאת לא המטרה האמיתית של פעילות ההתנדבות, ושהמטרה האמיתית היא לגרום למתנדבים האלה לעזור לזולתם, ולעשות את זה מתוך רצון טוב, ובתקווה שפעילות ההתנדבות תפתח אצל המתנדבים הרגל בריא לחיים, שבו הם מתנדבים באופן קבוע גם לאחר ההתנדבות עצמה, ולא רק לנסות לסיים את המחויבות של ההתנדבות, כי ככה הכריחו אותם במסגרת הלימודים שלהם למשל.

גם מסקנה זאת מתיישבת עם הספרות המחקרית, שלפיה אנו רואים שככל שהאדם מבוגר יותר, הוא נוטה לתפוס את פעילות ההתנדבות כמשהו חיובי יותר, והוא עושה זאת מתוך רצון טוב, ולא כי הוא מחויב לכך, לעומת זאת, אצל אנשים צעירים יותר, למשל אצל בני נוער, ישנה פחות נטייה לראות את ההתנדבות כפעילות חיובית, ומשהו שעושים למען הקהילה, ולמען עזרה לזולת, אלא כמשהו שחובה לעשות (כץ, לוינסון וגדרון, 2007). ולכן מניסיונם של המנהלים הם ראו צורך לשנות את התפיסה הלא טובה, והמוטעה הזאת אצל המתנדבים, ולגרום להם לתפוס את ההתנדבות כמשהו חיובי יותר.

עוד ממצא שעולה מהמחקר הוא שמנהלי ההתנדבות מעידים על כך שפעילות ההתנדבות מועילה מאוד למתנדבים, ועוזרת להם בחיים. ההשפעה של ההתנדבות היא גם על תחומים אחרים בחיים של המתנדבים, ולא רק על ההתנדבות עצמה, המתנדבים לומדים להתמודד עם קשיים אחרים שעולים להם בחיים, בגלל שהם פיתחו הרגלים טובים במהלך פעילות ההתנדבות שלהם. לעיתים השינוי לא מתרחש באופן מידי ובטווח הקצר, אלא שהוא מתרחש לאורך זמן, ולאחר שהמתנדבים כבר עוסקים בפעילות כבר זמן מה. הנקודה הבולטת היא שההתנדבות תורמת לאורח חיים בריא של המתנדבים.

גם ממצא זה תואם למה שנסקר בסקירת הספרות, שבה ראינו שפעילות ההתנדבות של בני הנוער יכולה להעניק להם תחושת סיפוק גדולה מאוד, ולהכיר תודה לקהילה שבה הם חיים. הפעילות של ההתנדבות עוזרת לבני הנוער לפתח את הערכים הנכונים שישמשו אותם במהלך כל חייהם, והיא הופכת אותם לאנשים יותר טובים (הדר, 2010). מנהלי ההתנדבות שהשתתפו במחקר הרגישו את התופעה הזאת בעצמם, בכך שהם ראו שעם הזמן המתנדבים מושפעים לטובה מהפעילות, והם מפתחים לעצמם ערכים טובים שנמשכים לאורך זמן, והשיפור שהמדריכים האלה רואים הוא בטווח הארוך יותר.

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר הוא קטן יחסית, ולכן התוצאות של המחקר יכולות שלא לשקף בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של המתנדבים בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל עמדתם של מנהלי ההתנדבות יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, כך למשל עמדותיו האישיות של המנהל וניסיון החיים הספציפי שלו יכולים להשפיע.

ולכן אם נסכם את מסקנות המחקר, ראינו שהשקפתם הכללית של מנהלי ההתנדבות על פעילות ההתנדבות של בני נוער היא השקפה חיובית, הם חושבים שפעילות ההתנדבות יכולה לתרום רבות למתנדבים, בעיקר בטווח הארוך, ושהיא נותנת להם ערכים חשובים בחיים, ולכן רבים ממנהלי ההתנדבות מנסים לשמר את פעילות ההתנדבות של המתנדבים, כדי לגרום להם להתמיד, וכדי לפתח קשר רגשי חזק עם פעילות ההתנדבות.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק יותר לעומק את ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות ההתנדבות, מחקר כזה יתרום לידע לגבי הטבות ההתנדבות לכל הצדדים, ויעזור להבין טוב יותר לאן יש לשאוף לכוון את הפעילות ההתנדבותית.

6.מקורות

איכילוב, א’ (2003). הפעלת תלמידים בקהילה והחינוך לאזרחות בדמוקרטיה: הפרויקט מחויבות אישית- שירות לזולת. עיונים בחינוך, כרך 5 מספר 1.

ארנון, ל’ (2007). מהי התנדבות? סקירה ודיון בהגדרות למונח התנדבות בארץ ובעולם. נדלה מתוך http://ivolunteer.org.il/Index.asp?ArticleID=2640&CategoryID=672&Page=1

ארנון, ל’ (2013). זה טוב לכולם: תועלות ורווחים מהתנדבות בני נוער. ג’וינט ישראל אשלים, גיליון מספר 10.

בן דוד, ב’, חסקי-לוונטל, ד’, רונאל נ’ ויורק א’ (2004). התנדבות עובדת: מתנדבים והתנדבות במרכזי מידע ויעוץ לנוער “הפוך על הפוך”. ירושלים: האגף לפיתוח שירותים, המוסד לביטוח לאומי. עמ’ 8-24.

בר, ר’ (2008). פיתוח וקידום התנדבות נוער וצעירים בישראל. בתוך: 60 שנות חינוך בישראל: עבר הווה עתיד, עמ’ 113-118.

בר, ר., וארנון, ל. (2012). בין הדור השקט לדור ה- Y: שימור מתנדבים מהדורות השונים. עט השדה, 9, 25-34. 

דוח המועצה הלאומית לשלום הילד, (2010). השנתון הסטטיסטי “ילדים בישראל 2016”. המועצה הלאומית לשלום הילד.

דריהם, ר’, יורק, א’ (2002). גורמים המשפיעים על מסירותם של מתנדבים. חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית כב (3) 2002 עמודים: 345-360.

הדר, ל’ (2010). התנדבות ככלי להעצמת בני נוער בסיכון. מניתוק לשילוב (16), עמ’ 43-60.

חסקי-לוונטל, ד’, יוגב-קרן, ה’, כץ, ח’ (2008). פילנתרופיה ומעורבות חברתית בקרב צעירים בישראל 2008. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

חסקי-לוונטל, ד., ובר-גל, ד. (2006). “אחת ולתמיד”: התמדה ונשירה של מתנדבות במרכז לנפגעות תקיפה מינית. חברה ורווחה, כ”ו, 85-59.

כץ, ח’, לוינסון א’, וגדרון ב’ (2007). סקר דפוסי תרומה והתנדבות 2006 . באר-שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.

מכון מאיירס ג’וינט, (2015). התנדבות ככלי לחיזוק מיומנויות תעסוקתיות עבור בני/ות נוער. נדלה מתוך: https://www.volunteerisrael.org.il/wp-content/uploads/2018/03/%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%93%D7%91%D7%95%D7%AA.pdf

פישר, א. (1999). הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב בני נוער. עבודת גמר לקבלת התואר “מוסמך” בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

פלמור, ר’ (1997). התמדה בטיפולים למניעת לידה מוקדמת והגורמים המשפיעים עליה. עבודת גמר לקבלת התואר “מוסמך” המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.

רוזה, ח’, בר, ר’, ארנון, ל’, גוטפריד, ג’ (2016). הפעלת תכנית התנדבות בין דורית הקול בגיל. מכון מאיירס ג’וינט.

Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84(2), 191–215.

Baron, R. A., & Byrne, D. (2003). Social Psychology (10th ed.). New York Pearson Education, Inc.

Brown, K. M., Hoye, R., & Nicholson, M. (2012). Self-esteem, self-efficacy, and social connectedness as mediators of the relationship between volunteering and well-being. Journal of Social Service Research, 38(4), 468–483.

Carter, R. R., Johnson, S. M., Exline, J. J., Post, S. G., & Pagano, M. E. (2012). Addiction and “generation me”: Narcissistic and prosocial behaviors of adolescents with substance dependency disorder in comparison to normative adolescents. Alcoholism Treatment Quarterly, 30(2), 163–178.

Edwards, B., Mooney, L., & Heald, C. (2001). Who is Being Served? The Impact of Student Volunteering on Local Community Organizations. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 30(3), 444–461.

Elias, J. K., Sudhir, P., & Mehrotra, S. (2016). Long-Term Engagement in Formal Volunteering and Well-Being: An Exploratory Indian Study. Behavioral sciences (Basel, Switzerland)6(4), 20.

Erikson, E. H. (1968). Identity: Youth and crisis. New York: Norton.

Fichten, C., Schipper, F. & Cutler, N. (2005). Does Volunteering With Children Affect Attitudes Toward Adults With Disabilities? A Prospective Study of Unequal Contact.. Rehabilitation Psychology. 50. 164-173.

Kahana, E., Bhatta, T., Lovegreen, L. D., Kahana, B., & Midlarsky, E. (2013). Altruism, helping, and volunteering: pathways to well-being in late life. Journal of aging and health25(1), 159–187.

Kim, J., & Morgul, K. (2017). Long-term consequences of youth volunteering: Voluntary versus involuntary service. Social science research67, 160–175.

Kim, D., Park, C. & Kim, H. (2019). The Effect of Volunteers’ Psychological Needs Fulfillment on their Volunteer Activity Intention in the PyeongChang Winter Olympics: The Moderating Effect of Olympic Involvement. Korean Journal of Sport Management. 24. 96-111.

Kulik, L. (2007). Explaining Responses to Volunteering: An Ecological Model.
Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, Vol 36, Issue 2, 50-60.

Metz, E., McLellan, J., & Youniss, J. (2003). Types of Voluntary Service and Adolescents’ Civic Development. Journal of Adolescent Research, 18(2), 188–203.

Pevnaya, M.V. & Kuzminchuk, A. (2018). motivations to volunteering among young people: global trends or russian country specifics?. International Days of Statistics and Economics, 6-8.

Qureshi, A., Din, N., Abuirmeileh, W. C., Burger, Y., & Elson., C. (1983). Suppression of avian hepatic lipid metabolism by solvent extracts of garlic: Impact on serum lipids. J. Nutr. 113:1746-1755.

Ronel, N., Haski-Leventhal, D., Ben-David, B. & York, A. (2008). Perceived Altruism: A Neglected Factor in Initial Intervention. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, Vol 53, Issue 2.

Snyder, M., & Clary, E. G. (2004). Volunteerism and the generative society. In E. de St. Aubin, D. P. McAdams, & T.-C. Kim (Eds.), The generative society: Caring for future generations (pp. 221-237).

Soares, C. (2018). the philosophy of individualism: a critical perspective. Universidade Católica Portuguesa.

Widjaja, E. (2010) “Motivation Behind Volunteerism”. CMC Senior Theses. 4.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון