Skip to content

עבודה אקדמית: אילו גורמים הם החשובים ביותר להצלחת/צמיחת ערוץ יוטיוב?

  • by

סקירת ספרות:

שאלת המחקר:

מה יכול להסביר בעיני בני הנוער את הצלחתם של יוטיוברים מסויימים  לעומת כאלה שלא הצליחו?

אילו גורמים הם החשובים ביותר להצלחת/צמיחת ערוץ יוטיוב?

  1. מאפייני השימוש ברשתות החברתיות  – בדגש על יוטיוב

תרבות הרשת החברתית

רשת האינטרנט והשימושים הרבים במרחב המקוון הפכו אותו לכלי שלא ניתן להסתדר בלעדיו בעידן של היום במיוחד בקרב בני נוער (בוניאל-נסים, 2018; מני-איקן ואחרים, 2017). כתוצאה מכך רוב זמן הבילוי והפנאי ברשת האינטרנט הפך למרכזי ומהותי בקרב אוכלוסייה זו במיוחד ברשתות החברתיות (וייסבלאי, 2011; מני-איקן ואחרים, 2017; עטר, 2018). לכן ניתן להבין שבני הנוער הם שלמדו את הטכנולוגיה בצורה יותר טובה והם הצרכנים העיקריים שלה לעומת שכבות גיל אחרות (בוניאל-נסים, 2018; עטר, 2018).

אתרי הרשתות חברתיות מאפשרים לאנשים ליצור פרופיל, ליצור רשימה של אנשים הנמצאים איתם בקשר ולצפות בקשרים של אנשים אחרים (וייסבלאי, 2011; רון, 2013). בנוסף רשתות אלו מבוססות גם מידע אישי העוזר למשתמש ליצור רשת של קשרים אישיים סביב מכנה או עניין משותף (וייסבלאי, 2011; רון, 2013). לכן מה שמייחד את הרשתות החברתיות שהן חושפות לכולם את הקשרים שנוצרו ברשת עם אנשים במרחב ומה קושר בניהם  (רון, 2013).

בני נוער עושים שימושים רבים ברשתות החברתיות מהסיבות של קבלת אינפורמציה, שימרה על קשרים חברתיים ותקשורת עם אנשים (רון, 2013). בנוסף לכך ע”מ להעשיר את עצמם בידע ורכישת כלים חינוכיים וחברתיים או מציאת תחומי עניין (עטר, 2018). שימושים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בהעלאת וביצירת תכנים סביב נושא או מטרה מסוימת כמו גם שימוש ביישומים הזמינים ברשת (וייסבלאי, 2011). אך לרוב בני הנוער יצרכו יותר תכנים אשר מוצעים ברשתות החברתיות  שמותאמות למאפייני המשתמש (וייסבלאי, 2011; עטר, 2018).

כיום יש נגישות וזמינות מכל מקום לאינטרנט ולרשתות החברתיות ואיתה גם היכולת להתעדכן, ליצור, לתעד, לשתף וליצור הד חברתי (בוניאל -נסים ודולב-כהן, 2013; מני-איקן ואחרים, 2017). לצד היכולת בהפצת המסרים והמידע למספר רב של אנשים בזמן קצר (מני-איקן ואחרים, 2017).

 בנוסף לכך השימוש נעשה באופן פרטי ולבד, דבר אשר יכול להביא לאותנטיות והבעת רגשות לטוב ולרע ללא התערבות של הסביבה (מני-איקן ואחרים, 2017). מצד שני היכולת לברור או להשהות את התגובה פוגעת באותנטיות אך נותנת יכולת של מידיות לתגובות (מני-איקן ואחרים, 2017).

מאפיין נוסף לשימוש ברשתות החברתיות הינו אנונימיות הכוללת היעדר קשר עין ותחושת הגנה המונעת חשיפה ואשר מאפשרת התבטאות חופשית ברשתות (בוניאל -נסים ודולב-כהן, 2013; מני-איקן ואחרים, 2017). סיטואציה זו נותנת תחושה של הסרת חסמים, פתיחות, שיתוף, שיח אותנטי והזדמנות שווה לתת לכולם להישמע ולא להרגיש שונה (מני-איקן ואחרים, 2017). וזאת לעומת במציאות הפיזית עקב הבדלים עם אנשים או אוכלוסיות שונות למשל: עקב הבדלי פיזיולוגיים, גיאוגרפיים או לאומניים (בוניאל -נסים ודולב-כהן, 2013).

לצד האמור לעיל ישנו גם את אלמנט הטקסטואליות שמצד אחד בולט מאד ברשתות החברתיות מכיוון שרוב המסרים נעשים באמצעות מלל  (מני-איקן ואחרים, 2017). ואודות לרשות החברתיות הכתיבה הפכה לכלי מרכזי אשר מעודד חשיפה, שיתוף, העברת מסרים ונתפסת כאותנטית ובעלת ערך (מני-איקן ואחרים, 2017).יחד עם זאת התקשורת המילולית נפגעה וכיום שיחות שלמות מנוהלות כעת על ידי סימנים גרפיים ופרצופים  בפלטפורמות של אינטראקציה חברתית (רן, אלמגור ויוספסברג-בן יהושע, 2019).

התופעה השכיחה שנקראת רשתות חברתיות ומאפייניה התרחבה גם אל אתרים אחרים כדוגמת “יוטיוב” שאיפשר לבצע באתרו מגוון רחב של פעולות (וייסבלאי, 2011). ניתן למנות מס’ פעולות ההופכות את “יוטיוב” לרשת חברתית כמו הגדרת חברים ומנויים, עיצוב עמוד אישי והיכולת לחלוק מידע ולהגיב. (וייסבלאי, 2011).

כיום יוטיוב הוא אחד מאתרי הרשת הגדולים ביותר והוא מאפשר שיתוף תכני וידאו מתחומים שונים ומגוונים ובעל מספר מאפיינים בולטים (טללייבסקי, 2010; סאייג, אלרן ופורטס, 2012). ראשית ניתן לציין את היכולת שימוש בוידאו סטרימינג כך שאין צורך להוריד את הסרטון למחשב וניתן לצפות בו במיידי (טללייבסקי, 2010). שנית ניתן לתייג ולקטלג סרטונים ולקבל קישורים לתכנים דומים או ע”י חיפוש שמי של התכנים (טללייבסקי, 2010). לצד זה ניתן לציין את הפשטות בשיתוף התכנים במגוון פורמטים ללא כל קושי טכני של המרה מצד האתר (טללייבסקי, 2010).

יוטיוב כרשת חברתית התפתח מאד ובשלב מסוים גם היווה אלטרנטיבה לצפייה בטלוויזיה הרבה בזכות סרטוני חובבנים& Fillol, 2018)  Pereira (. אך במרוץ הזמן בזכות הפופולאריות שלו הפך יוטיוב לפלטפורמה להפקות שונות עבור ידוענים וארגונים שונים & Fillol, 2018)  Pereira (. עבור חובבנים שמשתפים תכנים רבים ובעקבות הפופולאריות של הרשת החברתית הזו הפכו היוצרים החובבנים לידוענים המכונים יוטיוברים  Fillol, 2018)  Pereira (.

  • קווים לדמותו של הנער המתבגר

לנער המתבגר יש דמות ייחודית, וזה בהשוואה למבוגרים וילדים. גיל ההתבגרות הוא שלב מעבר של התפתחות גופנית ופסיכולוגית, המתרחש בדרך כלל בתקופה שמסוף הילדות, בדך כלל גיל 10, ועד לבגרות מלאה לפי החוק, בדרך כלל גיל 18. תופעות גיל ההתבגרות קשורות בדרך כלל לגיל ההתבגרות, אך הביטויים הפיזיים, הפסיכולוגיים או התרבותיים שלו עשויים להתחיל מוקדם יותר ולהסתיים מאוחר יותר (נימרי, פיליפ, 2010). לדוגמא, גיל ההתבגרות מתחיל בדרך כלל בגיל העשרה, המלווה בצמיחה גופנית, והתפתחות קוגניטיבית, שיכולים להימשך עד שנות העשרים המוקדמות. לפיכך, הגיל מספק רק אינדיקטור גס לגיל ההתבגרות, וחוקרים התקשו להסכים על הגדרה מדויקת של תקופת התבגרות זו (Sawyer, Azzopardi, Wickremarathne, & Patton, 2018).

הבנה של גיל ההתבגרות בחברה תלויה בפרספקטיבה מנקודות מבט שונות, כולל פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, סוציולוגיה, חינוך ואנתרופולוגיה. בתוך כל נקודות המבט הללו, גיל ההתבגרות נתפס כתקופת מעבר בין ילדות לבגרות, שמטרתו התרבותית היא הכנת ילדים לתפקידי מבוגרים. זוהי תקופה של מעברים מרובים הכוללים השכלה, הכשרה, תעסוקה ואבטלה, כמו גם מעבר מנסיבות חיים מסוימות לאחרות (Crosnoe, & Johnson, 2011).

סוף גיל ההתבגרות ותחילת הבגרות משתנים לפי התרבות והמדינה. יתר על כן, גם בתוך מדינה או תרבות מסוימת, יכולים להיות גילאים שונים שבהם אדם נחשב לבוגר מספיק כדי שהחברה תעניק לו זכויות והתחייבויות של בוגר. זכויות והתחייבויות כאלה כוללים נהיגה ברכב, קיום יחסי מין חוקיים, שירות בצבא, רכישה ושתיית אלכוהול, רכישת מוצרי טבק, הצבעה, סיום רמות מסוימות של חינוך, נישואין ואחריות על שמירת החוק. גיל ההתבגרות בדרך כלל מלווה בעצמאות מוגברת המותרת על ידי ההורים או האפוטרופוסים החוקיים, כולל פחות פיקוח בהשוואה לגיל ההתבגרות (כהן, אוזאן, איזנמן, שוחט, רוזנבלום, 2018).

אחד המאפיינים בדמותו של המתבגר הוא פיתוח הזהות האישית בגיל זה. פיתוח זהות הוא שלב במחזור החיים של המתבגרים, ואצל רובם, חיפוש הזהות מתחיל כבר בגיל ההתבגרות המוקדם (בוקובזה, 2011). בשנים אלו מתבגרים פתוחים יותר להתנסויות חדשות, התנהגויות ומראות שונים כדי לגלות מי הם. בניסיון למצוא את זהותם ולגלות מי הם, סביר להניח שמתבגרים יחליפו מספר זהויות כדי למצוא אחת המתאימה להם ביותר. פיתוח ושמירה על זהות בגיל ההתבגרות היא משימה קשה בשל מספר גורמים, כמו חיי משפחה, סביבה ומעמד חברתי. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שתהליך זה יכול להיות מתואר בצורה מדויקת יותר כפיתוח זהות, ולא כגיבוש זהות, זהו תהליך נורמטיבי של שינוי הן בתוכן והן במבנה מחשבותיו על העצמי. שני ההיבטים העיקריים של פיתוח זהות הם בהירות עצמית והערכה עצמית. מכיוון שבחירות שנעשו במהלך גיל ההתבגרות יכולות להשפיע על החיים המאוחרים יותר, רמות גבוהות של מודעות עצמית ושליטה עצמית במהלך אמצע גיל ההתבגרות, יובילו להחלטות טובות יותר במהלך המעבר לבגרות (וילצ’יק-אביעד, 2013).

יש חוקרים שחקרו את הנושא הזה, חוקרים השתמשו בשלוש גישות כלליות להבנת פיתוח זהות בגיל ההתבגרות: מושג עצמי, תחושת זהות והערכה עצמית. שנות ההתבגרות יוצרות נטייה מצפונית וצדקנית יותר של צעירים בגיל זה. מתבגרים מקפידים היטב ומעניקים יותר זמן ומאמץ למראה שלהם כשגופם עובר שינויים. בניגוד לילדים, בני נוער מתאמצים להיראות ולהקרין את הזהות שלהם לעולם, וזה משפיע על תפיסת העצמי שלהם. הסביבה בה מתבגר גדל ממלאת תפקיד חשוב גם בפיתוח הזהות שלהם. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי מתבגרים בעלי חינוך נמוך יותר מתקשים לפתח את זהותם בצורה תקינה (Rodriguez, & Loos-Sant’Ana, 2015).

עוד תכונה בולטת בגיל ההתבגרות היא התפתחות מושג העצמי. המושג העצמי מתייחס ליכולתו של אדם להיות בעל דעות ואמונות המוגדרות היטב, ובצורה עקבית ויציבה. בתחילת גיל ההתבגרות, התפתחויות קוגניטיביות גורמות למודעות עצמית רבה יותר, למודעות רבה יותר לזולת, ולמחשבותיהם ולשיפוטם של הזולת, ליכולת לחשוב בצורה מופשטת על אפשרויות עתידיות, ויכולת לשקול אפשרויות מרובות בבת אחת. כתוצאה מכך, מתבגרים חווים מעבר משמעותי מתיאור העצמי שהיה פשוט יחסית בילדות, לתיאור העצמי המורכב ביותר. כילדים הם הגדירו את עצמם לפי תכונות פיזיות, ואילו מתבגרים מגדירים את עצמם על פי הערכים, המחשבות והדעות שלהם (שפר, 2011).

מתבגרים יכולים להמשיג מספר תפיסות עצמיות אפשריות, שיכולות להפוך לאפשרויות ארוכות טווח שמשליכות של הבחירות שלהם. בחינת אפשרויות אלה עשויה לגרום לשינויים פתאומיים בהצגה העצמית, כאשר המתבגר בוחר או דוחה איכויות והתנהגויות, תוך ניסיון להנחות את האני הממשי לעבר העצמי האידיאלי, שהמתבגר מעוניין להיות, והרחק מהעצמי שהמתבגר לא רוצה להיות. עבור רבים, הבחנות אלו אינן נוחות, אך נראה כי הן מניעות הישגיות באמצעות התנהגות העולה בקנה אחד עם האידיאל, ומובחנות מהעצמי הלא רצוי או הדחוי (הדר, 2010).

עוד מאפיין של המתבגר היא העלייה בחשיבות של המעגל החברתי והעמיתים המתבגרים בגיל זה לעומת הילדות והבגרות. קבוצות עמיתים חיוניות להתפתחות חברתית וכללית. התקשורת של בני הנוער עם בני גילם עולה משמעותית במהלך גיל ההתבגרות, ויחסי עמיתים הופכים אינטנסיביים יותר מאשר בשלבים אחרים, משפיעים יותר על בני הנוער, ומשפיעים גם על ההחלטות והבחירות של בני הנוער. קהילה איכותית שואפת לשפר את התפתחות הילדים ללא קשר למאפייני אותם עמיתים, ומנסה לצמצם את ההשפעות השליליות של עמיתים בני נוער. כאשר ילדים מתחילים להיקשר עם אנשים שונים וליצור חברויות, זה עוזר להם בהמשך כשהם מתבגרים, וקובע את המסגרת לקבוצות גיל ההתבגרות והעמיתים. קבוצות עמיתים חשובות במיוחד בגיל ההתבגרות, תקופת התפתחות המאופיינת בעלייה דרמטית בזמן הבילוי עם בני גילם, וירידה בפיקוח של מבוגרים. מתבגרים גם מתקשרים עם חברים מהמין השני הרבה יותר מאשר בילדות, ונוטים לתקשר חברתית עם קבוצות גדולות יותר של עמיתים, על סמך מאפיינים משותפים. מקובל גם שמתבגרים נעזרים יותר בחברים להתמודדות עם מצבים שונים. כל הנקודות האלה מעידות על כך שחברים ועמיתים בגיל ההתבגרות הופכים להיות חלק משמעותי בחייהם של המתבגרים (ארגון, 2016).

עוד דבר חשוב הוא בני נוער מתאפיינים בהתנהגות של לקיחת סיכונים מוגברת, בהשוואה למבוגרים ולילדים. מכיוון שרוב הפציעות שמתרחשות למתבגרים קשורות להתנהגות מסוכנת, כמו צריכת אלכוהול ושימוש בסמים, נהיגה פזיזה או מוסחת, יחסי מין לא מוגנים, נעשה מחקרים רבים על התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים העומדים בבסיס נטילת הסיכונים אצל מתבגרים. בהתייחסות לשאלה זו, חשוב להבחין האם מתבגרים נוטים יותר לנהוג בהתנהגויות מסוכנות, האם הם מקבלים החלטות הקשורות לסיכון באופן דומה או שונה ממבוגרים, מנקודת מבט של עיבוד קוגניטיבי, או שמא הם משתמשים באותם תהליכים אך מעריכים את הסיכון באופן שונה. תיאוריית קבלת ההחלטות ההתנהגותית מציעה כי מתבגרים ומבוגרים ישקלו את התגמולים וההשלכות הפוטנציאליים של פעולה. עם זאת, מחקרים הראו כי נראה שמתבגרים נותנים משקל רב יותר לתגמולים, במיוחד לתגמולים חברתיים, מאשר למבוגרים (Telzer, Fuligni, Lieberman, & Galván, 2013).

ההסבר לתופעה של נטילת סיכוני יתר של מתבגרים, היא ההשערה לפיה מתבגרים ומבוגרים חושבים על סיכון בדרכים דומות, אך הם בעלי ערכים שונים, וכך מגיעים למסקנות שונות. ישנה סברה כי עשויים להיות יתרונות אבולוציוניים לנטייה מוגברת ללקיחת סיכונים בגיל ההתבגרות. לדוגמא, ללא נכונות לקחת סיכונים, לבני נוער לא תהיה המוטיבציה או הביטחון הדרושים לעזוב את משפחת המוצא שלהם. בנוסף לכך, מנקודת מבט של כלל האוכלוסייה, ישנו יתרון בכך שישנה קבוצת אנשים המוכנה לקחת יותר סיכונים ולנסות שיטות חדשות, תוך איזון קבוצה זו על ידי הקבוצה השמרנית יותר שהיא קבוצת המבוגרים (Doremus-Fitzwater, Varlinskaya, & Spear, 2010).

  • דמויות לחיקוי ולהזדהות בעולם הדיגיטלי בגיל ההתבגרות

היום, לנערים יש הרבה דמויות לחיקוי, במיוחד באינטרנט. בסביבת המדיה של 24/7 בימינו, בה ילדים ונערים עשויים לבלות יותר זמן במדיה הדיגיטלית מאשר עם הוריהם, חשוב יותר מאי פעם לבחור מודלים לחיקוי חיוביים. כאשר הילדים לומדים בחטיבת הביניים, הם מתחילים לחפש בעמיתיהם תחושה של מה מקובל או רצוי מבחינה חברתית. ההורים עשויים להישאר חסרי השפעה בחיי ילדיהם, אך התחרות על המודלים לחיקוי מתחילה להיות קשה בגיל זה. ההפרדה הזו מתאימה לחלוטין לגיל ההתבגרות. אבל כאשר המדיה הדיגיטלית נכנסת לפעולה, הערכים שאותם רוצה ההורה  להנחיל לילדים עשויים להתחרות נגד דמויות לחיקוי אחרות, למשל, דמויות מהאינטרנט והמדיה החברתית, כמו עם דמויות כמו לוגן פול, שלערוץ היוטיוב שלו יש מיליוני עוקבים ומשפיע מאוד על בני נוער בימינו (Binraya, & Panjaitan, 2020).

אם מסתכלים על זה, כוכבי המדיה החברתית צפויים להוות מודל לחיקוי בדיוק כמו ידוענים מסורתיים. משפיעים אלה מגיעים לילדים דרך טלוויזיה, יוטיוב, משחקי וידאו, טוויטר ומוזיקה, וכולם משודרים או נגישים בקלות 24 שעות ביממה. וכפי שכולנו יודעים, לא לכל הדמויות או האנשים שזוכים לפופולריות דרך הערוצים הללו יש השפעה חינוכית חיובית. החדשות הטובות הן שיש הרבה מודלים חיוביים לחיקוי שאליהם ההורים יכולים לכוון את ילדיהם, שעשויים להשפיע על הנוער בבחירות בריאות, ללמוד לכבד אחרים, להשיג מטרות ולהימנע מהתנהגות אנטי חברתית. מודלים לחיקוי שליליים, במיוחד כאלה שאינם אחראים על התוצאות של מעשיהם, יכולים לעודד התנהגות אנטי חברתית, סטריאוטיפים ואפילו אכזריות (Alzara, 2019).

דמויות החיקוי של הנוער בימים האלה נחשבים לפופולריות במיוחד עכב התפוצה הקלה והמהירה בעידן של המדיה הדיגיטלית. הם שולטים ברשתות החברתיות, דבריהם נחשבים לרוב לחשובים יותר מאשר של הורה, והם נחשבים לאלילים על ידי הרוב המכריע של הילדים והמתבגרים כיום, זוהי דמותו הטיפוסית של הדמות לחיקוי של בני הנוער המודרניים. בין אם הדמות היא שחקן כדורסל או דוגמנית על, כל ידוען פונה לפלח מסוים מבני הנוער של האוכלוסייה. בהתחשב בהיקף המדיה החברתית, ילדים כיום יכולים בקלות לעמוד בקצב החדשות האחרונות של הידוען (English, 2016).

אבל אנחנו שואלים את השאלה, האם כל החשיפה הזו בריאה לבני הנוער? בכך עוסקים מחקרים רבים בספרות המחקר בנושא. באילו נסיבות יש להפסיק להתייחס לסלבריטאים האלה רק כסלבריטאים, או שמה הם גם הופכים לדמויות לחיקוי שמשפיעות על החלטותיהם של בני הנוער? סלבריטאים רבים משתדלים לשדר את המסרים הנכונים ולהוות דוגמה טובה לחיקוי על ידי בני הנוער, בנוסף להיותם רק מפורסמים. עם זאת, לא תמיד מרוויחים תהילה מלעשות את הדבר הנכון. אף על פי שהסלבריטאים שמהווים דוגמה חיובית לנוער הם רק מעטים מתוך רבים, שזכו להכרה בזכות הישגיהם החיוביים, ישנם גם כאלה שזכו להערצה בגלל הצד המרדני שלהם. לפי מחקרים, בהתבסס על תוצאות פופולריות, דוגמאות של סלבריטאים כמו קים קרדשיאן, מיילי סיירוס וג’סטין ביבר נחשבו למודל לחיקוי גרוע לנוער של ימינו (Dowden, 2016).

יתרה מכך, ישנה גם השפעה חשובה לרשתות החברתיות על חייהם של בני הנוער והדמויות לחיקוי שלהם. בלוגרים ומשפיעים הם לא רק מפרסמים ומודלים לחיקוי, הם בעיקר אנשים עם רגשות ובעיות יומיומיות. זו גם הסיבה העיקרית לכך שהם מצליחים להיות מודל לחיקוי. הרעיון להשפעה על בני הנוער הוא פשוט למדי, החבר או השכן מאותה עיירה פעילה ברשתות החברתיות ומציגה את הדעות שלהם בצורה כנה ואותנטית. היבט זה נשחק מאוד מהר כיום, מכיוון שלעתים קרובות ניתן לראות רק את חזית חייהם המושלמים בפרופילים, או כאשר הגולשים רואים רק תמונות מבוימות לחלוטין. בין אם מדובר ביעדים חלומיים, גופים מחוטבים ואתרי נופש יוקרתיים, המציאות היא שלדמויות לחיקוי ולמשפיעים יש גם חסרונות כמו לכל השאר, והסתרתם עוזרת להם להיות במעמד של אלילים בפני בני הנוער (Rounsefell, et al. 2020).

העולם הדיגיטלי וקהילת המדיה החברתית אולי נראים שטחים, אך הם גם משתנים ומתפתחים כל הזמן בצורה חיובית, תוך כדי כך שהשפעתם גוברת יותר ויותר. כאשר בעבר רק היפים והמוצלחים ביותר היוו מוגדלים להשראה בעבור בני הנוער, כיום משפיעים גם דחויות נורמליות לכאורה, בעלי דימויי גוף ממוצעים יחסית, הדבר מעיד על הצלחתם של פלטפורמות מסוימות של מדיה חברתית להשפיע על אוכלוסיות שונות של בני נוער. בנוסף לכך, ישנה מודעות גבוה יותר נגד אידיאל היופי הממוסחר של תעשיית האופנה, או לחץ לעמוד בסטנדרטים של יופי והצלחה שהם לא ריאליים. המשפיעים נותנים השראה, הם נראים כמודלים לחיקוי, ומהווים כנציגים, לא רק למוצרים, אלא גם לנושאי סגנון חיים, שירותים, נושאים חינוכיים, עמדות ומוטיבציה לנוער (Hutchinson, 2020).

בימים האלה, יותר מודלים לחיקוי, למשל, עוסקים בארגוני צדקה או בקמפיינים בריאותיים. לא משנה אם מדובר בפילנתרופיה פשוטה וקלה, או פעילות התנדבות יותר משמעותית בעלות השלכות חשובות יותר. המשפיעים מעניקים לארגונים אלה מימד של “קוליות” נוסף ומרחב פרסום אותנטי וחביב. העובדה שהמודלים לחיקוי משתמשים בבמה שלהם כדי להעביר את החששות והמסרים האישיים שלהם, היא התפתחות חיובית. זה מראה שוב עד כמה תעשייה זו יכולה להיות אותנטית ואישית, למרות הפריחה העצומה והכותרות השליליות המודלים לחיקוי שצומחים באינטרנט, וההשפעה השלילית שיכולה להיות להם לכאורה. ככל שההשפעה אישית ומתואמת יותר, כך הפלטפורמה או המודלים לחיקוי יהיו אותנטיים יותר. באופן זה, החברה יכולה להיות בטוחה שהמשפיעים מקדמים בעיקר אג’נדות, פרויקטים ושירותים, המתאימים להם, ומשפיעים לטובה על בני הנוער (Paulin, Ferguson, Jost, & Fallu, 2014).

יש מחקר אחד בדק את רמת השפעתם של מודלים לחיקוי ומשפיענים ברשתות המדיה החברתית, על התנהגותם של בני נוער. לפי המחקר, בספרות המחקרית ישנם דיונים הולכים וגדלים על משפיענים במדיה החברתית ויעילותם בפרסום מוצרים, והעברת מסרים שונים. יתר על כן, תקנות המדיניות של הרשתות החברתיות מחייבות את משפיעני המדיה החברתית לחשוף תוכן ממומן בעת ​​שימוש לצורכי פרסום, מה שעלול להטות את השפעתם. המחקר בחן את השפעתם של משפיעי מקרו, כמות לייקים גבוהה, ומשפיעי מיקרו, כמות לייקים נמוכה, ואת גילוי חסות הפרסום שלהם על דעתו ותפיסתו של הצרכן לגבי מוצרים מסוימים. ממצאי המחקר מראים כי צרכנים שנחשפו למשפיע מיקרו, מדווחים על רמות גבוהות יותר של ידע ואהדה למוצרים, וצרכנים שנחשפו למשפיק מקרו, דיווחו כי המוצרים שפורסמו על ידי משפיעים ברשתות חברתיות היו אטרקטיביים יותר. התוצאות מראות גם שכאשר הם נחשפים למשפיעי מיקרו, יש לצרכנים רמות גבוהות יותר של כוונות רכישה מאשר כאשר הם נחשפים למשפיעי מאקרו, הממצאים החשובים של מחקר זה הם תיאורטיים ופרקטיים, ומראים את פרופורציות ההשפעה של המודלים לחיקוי במדיה החברתית (Kay, Mulcahy, & Parkinson, 2020).

  • יוטיוב כפלטפורמה פדגוגית/חינוכית.

האתר של היוטיוב היום, משמש להרבה מטרות, כמו למשל חינוך. ההתקדמות בטכנולוגיות דיגיטליות ובאתרי רשתות חברתיות מספקות ללומדים הזדמנויות ללמוד ולשתף פעולה ללא מגבלות הזמן והמקום. כלי הרשתות החברתיות מהווים כיום חלק מהחינוך ומאפשרים ללומדים לרכוש ידע, להתעדכן, להציג את הידע שלהם לאחרים, לתקשר בצורה יעילה ומהירה עם אחרים, לפתח תחושת קהילה, וכן לאפשר ללומדים לשלוט בהעברת תוכן, כולל הרצף, הקצב והזמן. למרות שטכנולוגיות כאלה מקובלות, מבוקשות על ידי הלומדים ונמצאות כיום בשימוש על ידי אנשי חינוך, נבדקים דיווחים על ביקורות עמיתים ומבוססות ראיות המוכיחות יעילות בחינוך המקצועי בתחומים רבים (Willems, & Bateman, 2011).

אתר היוטיוב, האתר הגדול ביותר לשיתוף וידאו באינטרנט בעשור האחרון, משמש רבות לחינוך, והקהילה המדעית כדי לשתף, לערוך ולהגיב על מידע חינוכי. וידיאו יכול להיות יעיל ביותר ככלי חינוכי בסביבות למידה אלקטרונית ובקורסים מעורבים, ולעיתים קרובות הוא אסטרטגיית העברת מולטימדיה ראשונית בקורסים מקוונים, כגון קורסים מקוונים פתוחים מסיביים. בחינוך לרפואה למשל, סטודנטים מדווחים על רמות גבוהות של שביעות רצון מהאופי הקצר והתמציתי של סרטונים חינוכיים, קלות הגישה ושימוש, ויכולת לצפות בסרטונים במגוון הגדרות כדי להשלים חוויות קליניות ולגבש את הלמידה שלהם. יוטיוב מאפשר גם כלי למשוב קל לשימוש. הצופים יכולים להגיב על סרטונים כדי לסקור או לדון בתוכן, לשתף משאבים נוספים או לשאול ולענות על שאלות באמצעות תגובות לסרטון או לאנשים אחרים, וכן להצביע על תמיכה בתוכן או בתגובות באמצעות האפשרות של “לייק”. מכיוון שפלטפורמה זו זמינה ונגישה בחינם, לומדים ומחנכים משלבים יותר ויותר סרטוני יוטיוב עם משאבים חינוכיים אחרים כדי לענות על צרכי הלמידה שלהם (DeWitt, Alias, Siraj, Yaakub, Ayob, & Ishak, 2013).

עבור רבים, הפלטפורמה של יוטיוב היא לא יותר ממאגר של סרטונים באיכות נמוכה, שמכילים את שיגעון האינטרנט האחרון, כמו וידאו ויראלי חדש, סרטונים מבדרים למיניהם, ומקום לבלוגרים בעלי כישרון שמציגים את חייהם. רבים ממעיטים בפוטנציאל של יוטיוב ככלי חינוכי, החל מסרטוני הדרכה כיצד לעשות דברים שונים, ועד סרטוני TED חינוכיים, שיכולים בהחלט להיות הכלי החינוכי החשוב ביותר בזמננו (Veletsianos, Kimmons, Larsen, Dousay, & Lowenthal, 2018).

אבל אנחנו שואלים את השאלה האם אנו יכולים להתייחס ליוטיוב ברצינות ככלי חינוכי לגיטימי? הסטטיסטיקה של האתר די מרשימה. עם עשרות שעות תוכן שמועלות מדי דקה ליוטיוב, המגיעים לאנשים ב 61 מדינות ברחבי העולם, וכמה מיליארד שעות של תוכן וידאו שנצפות מדי חודש. הנתונים מטפסים גבוה יותר בכל יום. עבור מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, יוטיוב ועשרות פלטפורמות וידיאו חינמיות אחרות, מתהוות למודל חינוכי חדש. מספר גדל והולך של מוסדות אקדמיים, מציעים לכל אחד, בכל מקום, גישה לקטלוג עצום של תוכן כמעט בכל נושא. אלה חדשות טובות מאוד עבור אנשים במדינות מתפתחות ומפותחות, שרוצים השכלה גבוה, אבל אין להם את האפשרות להשיג לעצמם השכלה גבוהה (Roodt, de Villiers, Johnston, Ophoff, & Peier, 2014).

בתי ספר ואוניברסיטאות משלבים בכיתות שלהם פלטפורמות וידאו בחינם כמו יוטיוב. הפעילות החינוכית מופקת על ידי מפתחי תוכן או על ידי המורה או המרצה, באמצעות מצלמת אינטרנט וחלק מהתוכנות הניתנות ללימוד בקלות, והחומר מועלה ליוטיוב והופך לזמין לכל התלמידים. הקישור מוטמע אז באתר הקורס בו התלמידים יכולים לצפות בו על פי דרישה. סרטונים אלה יכולים להיות ציבוריים או פרטיים (Jaffar, 2012).

מתוך הכרה בהשפעה ההולכת וגוברת של וידאו לפי דרישה בחינוך, יוטיוב צובר את התוכן החינוכי לקטגוריות ולפלייליסטים שעליהם ניתן לנווט בקלות כדי ליצור סביבת למידה תומכת. לאתר גם ישנו פרויקט חינוכי מיוחד שנועד לשתף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוה. YouTube EDU משתפת פעולה עם מאות אוניברסיטאות וספקים אחרים כדי להציע עשרות אלפי הרצאות, ידיעות וקטעי חינוך בחינם בקמפוס (Wilson, 2014).

יוטיוב מהווה בעצם “כיתה בכיס”. מעבר למסירת תכני ההרצאות, פלטפורמות הוידאו על פי דרישה בחינם מותאמות למגוון שימושים חינוכיים: יצירת רשימות השמעה ספציפיות לנושא, היפוך מגמת הלמידה, שבה התלמידים מבצעים את העבודה מחוץ לכיתה, ואז נפגשים לדיון, סרטוני רפלקטיב בהפקת התלמידים, הערכה ומשוב, ופורמטים שונים של למידה. כל האפשרויות הללו מאפשרות זמינות גמישה מאוד לטלפונים חכמים ולטאבלטים, כמו גם למחשבים שולחניים ולמחשבים ניידים. קלות הגישה והגמישות של יוטיוב מאפשרת למפתחי תוכן חובבים ומקצועיים לפתח תכני הדרכה לקהל גלובלי כמעט בכל נושא חינוכי אפשרי (Tan, & Pearce, 2011).

ולכן, עם התפתחות המאה ה -21 אנו רואים מעבר ממודל החינוך מבוסס קמפוס, שנמשך אלפי שנים למודל פתוח וזמין בכל עת. סרטון לפי דרישה הוא טכנולוגיה משבשת המספקת דרך חדשה וגמישה להעברת חינוך, שתדרוש חשיבה אדפטיבית מצד ספקי ההשכלה הגבוהה אם הם רוצים לשרוד תקופת שינוי זו. יהיו אלה המוסדות הזריזים ששורדים ופורחים, אלה שמוצאים דרכים למנף בהצלחה טכנולוגיה להעברת חינוך איכותי לתלמידים עסוקים וניידים יותר ויותר. פלטפורמות וידאו על פי דרישה בחינם כמו YouTube ו- TED-Ed עם גמישות שתוכננה בהן, יהוו חלק בלתי נפרד מהנוף החינוכי של העתיד. ידע לא צריך להיות מועבר אך ורק על ידי מורים, וגם סביבות הלמידה לא צריכות להיות ממוקדות מורים (Sugimoto, Thelwall, Larivière, Tsou, Mongeon, & Macaluso, 2013).

תמיד יהיה מקום לתלמידים סקרנים מבחינה אינטלקטואלית כדי להתכנס ולהדריך אותם על ידי מורה בעל ידע. מי שרוצה חוויה זו עדיין יוכל להשיג אותה באוניברסיטה מסורתית והיא תשרת אותם היטב. אולם אוניברסיטאות ומכללות צריכות לדאוג למספר הגדל והולך של סטודנטים, אשר נסיבותיהם מקשות או לא מאפשרות להשתתף בשיעורים באופן אישי, בין אם הם רוצים ובין אם לאו. מבחינתם אספקה ​​מקוונת עם וידאו על פי דרישה היא הכרח (Sugimoto, Thelwall, Larivière, Tsou, Mongeon, & Macaluso, 2013).

  • מאפייני היוטיוברים

יוטיובר, הידוע גם כסלבריטאי ביוטיוב, הוא יוצר תוכן באתר יוטיוב או אישיות יוטיוב, והוא סוג של צלם וידיאו או מפיק סרטונים ומעלה אותם לאתר יוטיוב, ולעיתים נתמך על ידי רשתות גדולות יותר באופן מסחרי. ליוטיובר יכולים להיות גם נותני חסות ארגוניים שמשלמים עבור מיקום מוצרים בקליפים שלו, או בהפקת סרטונים מקוונים. יוצרי תוכן אלה נחשבים לרוב כ”משפיעים”. התוכן שהם מפרסמים מורכב לרוב מוולוגים, משחקים, משחקי תפקידים, שירה וסוגים רבים אחרים של תוכן. השם ” יוטיובר” מתייחס ליוצרי תוכן שהפלטפורמה העיקרית או היחידה שלהם היא אתר יוטיוב, ודפי המשנה המותאמים אישית (Westenberg, 2016).

על פי מספר מחקרים, היוטיוברים הפכו למקור מידע ובידור חשוב לדורות המילניום ולדור ה- Z. יוטיוברים בעלי השפעה נמוכה מתוארים לעיתים קרובות כמיקרו סלבריטאים. מכיוון שיוטיוב נתפסת באופן נרחב כפלטפורמת וידיאו של רשת לברתית הפועלת מלמטה כלפי מעלה, נראה כי ההשפעה שלה אינה קשורה למערכת הוותיקה והמסחרית של תרבות הסלבריטאים, אלא בעלת פעילות עצמאית וחופשית יותר. דבר זה מוביל לכך שהיוטיוברים נתפסים כיותר קשורים לקהל שלהם ואותנטיים, ומטופחים גם על ידי הקשר הישיר בין האמן לצופה באמצעות המדיום של יוטיוב (Aran-Ramspott, Fedele, & Tarrago, 2018).

לעתים קרובות היוטיוברים מתקשרים עם הצופים שלהם, מה שמקנה השקפה ידידותית יותר. יוטיוברים יוצרים תוכן מגוון כולל וולוגים, סרטוני הדרכות, סרטונים אינפורמטיביים ועוד. כמה יוטיוברים בולטים והשפעתם היו נושאים למחקרים מדעיים, כמו PewDiePie, שנחשב לאחד היוטיוברים המשפיעים והמפורסמים בעולם. בגלל רמת השפעה זו, נוצר אינדקס חדש כדי להעריך את התפוקה וההשפעה של האדם ביוטיוב (Westenberg, 2016).

רבים יודעים שמשפיענים במדיות החברתיות נמצאים בעלייה בעשור האחרון, עם העלייה בפופולריות של הרשתות החברתיות, אבל רבים לא יודעים עד כמה משפיענים אלה הפכו לחזקים, במיוחד יוטיוברים. נראה שהעולם העסקי והמסחרי משתף פעולה באופן הדוק עם משפיענים יוטיוברים, לא רק בגלל רמת החשיפה שלהם לקהלים ייחודיים, אלא בגלל שיש להם השפעה רבה והם מובילים טרנדים חברתיים (Correa, Soares, Christino, de Sevilha Gosling, & Gonçalves, 2020).

יוטיוברים נחשבים כיום לסלבריטאים. עובדה זו יכולה להיות שנויה במחלוקת, אך תשומת הלב וכמות המעריצים שיש ליוצרים רבים של תוכן הם אסטרונומיים. מיליארדי צפיות, מיליוני מנויים ומאות אלפי לייקים, ותגובות, זה מרשים לראות כמה יוצרים מסוימים צומחים כל כך מהר. יוטיוב הוא מנוע החיפוש השני בגודלו בעולם אחרי גוגל, וגוגל היא החברה שבבעלותה נמצאת יוטיוב. החשיפה שיש ליוטיוב היא עצומה ומגיעה למיליארדי אנשים ברחבי העולם בחודש (Westenberg, 2016).

אחד המאפיינים החשובים של היוטיוברים הוא שהם משפיעים על התנהגות הרכישה, במיוחד של קהלים צעירים יותר. המלצות קנייה של סלבריטאים קיימות כבר הרבה מאוד זמן, והן עדיין כאן כדי להישאר, אך כעת ניתן למצוא חסויות בכל מיני רמות של חשיפה, שיכולים להשפיע על קהלים שונים ומגוונים. פרסום וחשיפה במדיה חברתית הם בדרך כלל הרבה יותר זולים לעסקים, ויש להם החזר השקעה גדול יותר מאשר בפרסום מסורתי, או אפילו פרסומת פר קליק. בניגוד לסלבריטאים מסורתיים, היוטיוברים מרגישים נגישים יותר, קשורים ואותנטיים יותר לצרכנים. בכך שהם “חברים” לצופים שלהם, יש להם את הכוח להשפיע על התנהגות הרכישה של הצרכנים. משפיענים לעיתים קרובות גורמים למותגים להרגיש אמינים יותר, בגלל היחסים שבנו עם הקהל שלהם. מחקרים בנושא מראים שקהלים צעירים מתייחסים למשפיעים יותר מפרסום מסורתי וישיר, ומרגישים שהיוטיובר האהוב עליהם מבין אותם טוב יותר מחבריהם (Lopes, Guarda, Victor, & Vázquez, 2020).

מחקרים בתחום מראים שליוטיוברים המוצלחים ישנם תכונות דומות שעוזרות להם להצליח, תכונה אחת היא פרסום תוכן באופן עקבי. חלק מהערוצים המצליחים ביותר ביוטיוב, כמו PewDiePie, אחד הערוצים הגדולים ביוטיוב, מפרסם סרטונים חדשים בכל יום או אפילו פעמיים ביום. בשל תדירות זו, מנויי PewDiePie נזכרים כל העת בערוץ ומקבלים יותר סיכויים לתקשר עם יוצרו, כמו גם לצרוך כמובן את התוכן עצמו. בנוסף לכך,חשוב שהיוטיובר ימצא איזון בעת פרסום תוכן, הוא מוודא שהוא לא מפרסם יותר מדי סוג מסוים של תוכן, ולא מספיק מסוג אחר. לדוגמא, פרסום סרטונים על טיפים הבית פעמיים ביום, כל יום עלול לגרום לחוסר איזון ביחס לפוסטים האחרים בערוץ. ברגע שהיוטיובר מוצא איזון טוב בכמות שהוא מפרסם, ובסוגים שונים של תוכן, הוא מוצא את האיזון הנכון למשוך קהל לאורך זמן (Tarnovskaya, 2017).

עוד מאפיין של יוטיוברים מצליחים היא התמקדות בקהל יעד ספציפי, או התמקדות בנישה מסוימת. נישה היא התמחות הפונה לשוק או לקבוצת אנשים מסוימת. הנישה היא חשובה, מכיוון שאם היוטיובר ינסה לתת מענה לכולם, השיווק והמסר הכללי שלו לא ידבר לאף אחד. ניתן לקשר את הנישה גם למי הלקוח האידיאלי. לכן, חשוב שיהיה שוק נישה ממוקד, שיאפשר ליוטיובר ליצור קהל איכותי ואפילו קהילה של צופים המעוניינים באותם הדברים. הנישה מעניקה  ליוטיובר בולטות, עצם העובדה שיש לו נישה, הקהל יזכור אותו ויתחבר אליו יותר טוב. ללא נישה אנשים צפויים לשכוח את הערוץ ואת המסר שלו. ניתן ליישם זאת על כל עסק מבוסס מוצרים או שירותים מבוססי שירות (Morreale, 2014).

עוד מאפיין בולט של יוטיוברים מוצלחים הוא תוכן איכותי. יצירת תוכן איכותי היא הבסיס לערוץ יוטיוב מוצלח. זו הדרך הטובה ביותר להבטיח שהיוטיובר ישיג הצלחה ארוכת טווח בכל סוגי התוכן. תוכן איכותי עוזר למשוך את הקהל הנכון לערוץ, לעסוק בו ולגרום למשתמש לנקוט פעולה ולהיות מעורב. אם המשתמשים לא מוצאים את התוכן כבעל ערך, סביר להניח שהם לא ישתפו אותו עם חבריהם, שזוהי אחת הדרכים הטובות לצמיחה אורגנית. יצירת תוכן בעל ערך לא רק מועילה למשתמש שקורא אותו, אלא גם מועילה לדירוג החיפוש של ערוצי היוטיוב במנועי החיפוש. גוגל משתמשת באיכות התוכן ובקישורים בתוך התוכן כדי לקבוע דירוגים בדפי תוצאות מנועי חיפוש, וגם בחיפוש באתר יוטיוב עצמו (Susarla, Oh, & Tan, 2012).

  • מאפייני הסרטונים (סוגי מסרים)

פלטפורמת הוידאו של אתר יוטיוב מאפשר לכל יוצר תוכן להעלות כל סוג של תוכן לאתר, וזאת בהתאם למדיניות השימוש של האתר. יחד עם זאת, ישנם סוגי תוכן פופולריים ומצליחים יותר מאחרים, ושעליהם היוטיוברים מפתחים את קריירת היוטיוב שלהם. סוג פופולרי של תוכן הוא סרטונים חינוכיים. צופי היוטיוב רוצים ערך מהסרטונים שהם צופים בהם, ולכן אין זה מפתיע שסרטונים חינוכיים הם פורמט וידאו פופולרי. סרט חינוכי הוא סרט שמטרתו העיקרית היא חינוך, בנוסף לכך, סרטים חינוכיים יכולים לשמש כאלטרנטיבה לכיתות לימוד מסורתיות. ההתמודדות וניהול סרטונים חינוכיים ביוטיוב היא קשה, מכיוון שאין סדר. בעיה אחת היא לאמת את התוכן, בעיה נוספת היא למצוא תוכן המפוזר על פני יצרני תוכן, מפיצים ומשפיענים רבים ושונים. ביוטיוב, כל אחד יכול להעלות סרטון חינוכי באיזה נושא שירצה, ואין סמכות מרכזית שמפקחת וקובעת את הלגיטימיות של סרטונים אלה. בתוך קטגוריה זו נכללים גם סרטוני “איך לעשות”. סרטונים אלה מלמדים אך כוונתם היא ללמד מיומנות או להשתמש במוצר או לבצע הליך, ולא לימוד חינוכי קלאסי כמו בכיתת לימוד. זה יכלול סרטונים של כיצד להתאפר, כיצד להתקין תוכנות במחשב שלך או כיצד לבשל עוף (Langworthy, 2017).

סוג תוכן פופולרי נוסף הוא “וולוגים”. וולוג הוא בלוג וידאו, סוג של בלוג שהמדיום שמבוצע דרך הווידאו. וולוגים משלבים לעיתים קרובות וידאו בהקלטה עצמית, עם טקסט תומך, תמונות ומטא נתונים אחרים. ניתן להקליט רשומות בצילום אחד או לחתוך ולערוך את הצילומים. קטגוריית הוולוגים היא פופולרית בפלטפורמת יוטיוב. בשנים האחרונות, הוולוגים יצרו קהילה גדולה ברשתות החברתיות, והפכו לאחת הצורות הפופולריות ביותר של בידור דיגיטלי. מקובל להאמין כי לצד היותם מבדרים, הוולוגים יכולים לספק הקשר עמוק באמצעות וידאו, בניגוד לבלוגים כתובים. יומני וידיאו (וולוגים) מנצלים לעתים קרובות סינדיקציה באינטרנט כדי לאפשר הפצה של וידאו באינטרנט בצורה נרחבת וקלה, לצורך צבירה והשמעה אוטומטית במכשירים ניידים ובמחשבים אישיים (Lee, & Watkins, 2016).

תופעת הוולוגים החלה לתפוס תאוצה חזקה החל משנת 2005, כאשר אתר שיתוף הווידיאו הפופולרי ביותר, יוטיוב, נוסד בפברואר 2005. מייסד האתר ג’אווד קארים העלה את קליפ הוולוג הראשון בגן החיות בערוץ שלו “jawed” ב- אפריל 2005. היומיומיות והאסתטיקה היבשה הרגילה של הוולוג הראשון, נתנו את הטון לסוג תוכן הוולוג החובבני שהפך אופייני ליוטיוב (Aasman, 2019). מערכות רבות לניהול תוכן בעל קוד פתוח אפשרו הכללה של תוכן וידאו, מה שמאפשר לבלוגרים לארח ולנהל אתרי בלוג וידאו משלהם. בנוסף, העלייה בפופולריות של טלפונים ניידים עם מצלמות דיגיטליות אפשרה פרסום של תוכן וידאו לרשת כמעט בשידור חי. תחנות רדיו וטלוויזיה עשויות להשתמש בוולוגים כדרך לעזור לקיים אינטראקציה רבה יותר עם המאזינים והצופים. יוטיוב הפכה לפלטפורמה פופולרית על מנת שאנשים יביעו את רגשותיהם ויצרו קהילה חברתית ענקית. זה יצר מקום מפגש בין זרים כדי להרגיע זה את זה מהחוויות שלהם בכל זמן ומקום. החלפת הרגשות ההדדית, והתמיכה ההדדית הנדרשת הופכת את הוולוגים למוצר מבוקש (Pereira, Moura, & Fillol, 2018).

סוג תוכן נוסף הוא סרטוני גיימינג. במהלך השנים האחרונות חל גידול אקספוננציאלי בתעבורת האינטרנט, כאשר חלקה הגדול מורכב מתעבורת וידיאו. התחזית האחרונה מעריכות את תנועת הווידיאו ברובה המוחלט מסך תעבורת האינטרנט הצרכנית. עם כניסתם של שירותים חדשים יותר כמו סטרימינג במשחקי ווידיאו, מציאות מדומה וכדומה, וטכנולוגיות תצוגה חדשות יותר ופורמטי וידאו כגון 4K, זה יהיה אתגר אדיר מצד הן ספקיות שירותי האינטרנט לעמוד בדרישות צרכני האינטרנט, כדי להבטיח איכות חוויה סבירה. משחקי וידאו הם אחד התחומים הצומחים ביותר במולטימדיה, עם העלייה של שירותים כמו Twitch.tv ו- YouTube-Gaming, המספקים סרטונים של משתמשים שמשחקים במשחקים, והם מהווים את אחד הגורמים לעומס על רשת האינטרנט ויכולת הספקיות לעמוד בביקושים אלה (Barman, Martini, Zadtootaghaj, Möller, & Lee, 2018).

מחקר שבדק את הנושא מצא שהסיבה לפופולריות הגדולה של סרטוני גיימינג היא תחושת הקהילתיות שסרטונים אלה מספקים. סרטוני גיימינג זה להתחבר ישירות לעולמות חדשים וסוחפים, וזה יכול להיות משעשע, וזו יכולה להיות גם חוויה תוך תחושה של בדידות. זו הסיבה שאלמנט הקהילה המתפתח במשחק כה בולט. קהילות מקוונות מפרקות מחסומים בין גיימרים ומאפשרות להם לחגוג את הדמויות והעולמות שהם אוהבים יחד, עם אנשים אמיתיים אחרים שמרגישים כך. משחקים הם דבר פשוט להיקשר אליו, והוא חוצה הרבה מחסומים אופייניים אחרים לצורך אינטראקציה עם אנשים. רבים מהצופים בסרטונים אלה טוענים כי יוטיוב הוא המקום בו הם מתחברים לקהילת המשחקים שלהם. על ידי התחברות חברתית באמצעות “בואו לשחק”, דרך סרטוני תגובה וביקורות, גיימרים מקבלים את ההזדמנות להגדיל את אהבתם לפעילות, למשחקים המועדפים עליהם ולסצנת המשחקים בסך הכל. אנשים אוהבים את תחושת הקהילה הזו שמקבלים ביוטיוב, במיוחד בגיימינג (Petrova, Gross, & Insights, 2017).

רשימה ביבליוגרפית

ארגון, ס’, (2016). חרם בסייבר: אלימות ברשתות החברתיות בקרב ילדים ובני נוער כוורת, 24 (יוני 2016), עמ’ 35-39.

בוניאל-נסים, מ’. (2018). שימוש באינטרנט בקרב צעירים: הבחנה בין פעילות פנאי לגיטימית לבין התמכרות. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית 48, 99-115.

בוניאל-נסים, מ., ודולב-כהן, מ. (2013). פנים אל פנים עם “ילדי הפייסבוק” תפיסת הרשת החברתית “פייסבוק” בקרב ילדים. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית 38, 79-94.

בוקובזה, ג’, (2011). זהות אתנית וסטריאוטיפים בישראל: הבדלים בין מזרחים ואשכנזים ובין קבוצות גיל חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, ,31(4): 607-633, 2011.

הדר, ל’ (2010). התנדבות ככלי להעצמת בני נוער בסיכון מניתוק לשילוב, , 16: 43-60, 2010.

וייסבלאי, א. (2011). ילדים ברשתות חברתיות באינטרנט. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע קריית בן-גוריון.

וילצ’יק-אביעד, י’ (2013). רמת זהות אני ופרופיל זהות אני בקרב מתבגרים הגרים בפנימייה לעומת מתבגרים הגרים עם הוריהם מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 38: 55-78, 2013.

טללייבסקי, ש’ (2010). עבודה סמינריונית: יוטיוב ואמנות וידיאו. בית ברל: המכללה האקדמית בית ברל. נדלה ב – 21 לאפריל 2021 מ:

כהן, א’, אוזאן, מ’, איזנמן, י’, שוחט, ט’, רוזנבלום, ש’, (2018). הקשר בין מאפייני סדר היום של האם לבין איכות חייו של בנה המתבגר כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 27, 3 (נובמבר 2018), עמ’ 139-154.

מני-איקן, ע’, רוזן, ד’ ומרמור, ע’. (2016). בני נוער ברשת – מסוכנות והזדמנות לטיפול: סקירת ספרות וראיונות עם אנשי מפתח. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

נימרי, ר’, פיליפ, מ’, (2010). גיל ההתבגרות – המעבר מילדות לבגרות מגזין מכון תנובה למחקר, , 31: 3-7, 2010.

סאייג, א’, אלרן, י’ ופורטס, ד’. (2012). לא רק חתלתולים – סרטוני יוטיוב ככלי להנגשת ידע לקהל הרחב. רחובות:מכון דוידסון. נדלה ב – 21 לאפריל 2021 מ:

עטר, ע’ (2018). מחשיפה תקשורתית להשפעה ממשית: מאפייני שימוש של צעירים ברשת החברתית והקשר למעורבות הפעילה שלהם בהקשר פוליטי (עבודת מ”א). תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, נספח.

רן, ע’, אלמגור, ר’ ויוספסברג-בן יהושע, ל’. (2019). הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ועבר לכותלי בת הספר. תל אביב: הוצאת מכון מופ”ת, מרכז המידע הבין מכללתי.

שפר, א’ (2011). הפרעות אכילה בקרב נערים הומוסקסואלים מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 33: 81-102, 2011.

תום, ר’ (2013). עבודת גמר: הקשר בין מאפייני אישיות ודפוסי שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט. תל אביב: המכללה האקדמית תל אביב-יפו.

Aasman, S. (2019). Finding Traces in YouTube’s Living Archive: Exploring Informal Archival Practices. Journal of Media History22(1), 35-55.

Alzara, N. (2019). YouTuber’s as Role-Models: A Study of the Ways YouTubers Influence Teenagers in the UAE. University of Sharjah (UoS) Journal of Humanities and Social Sciences. 16. 10.36394/jhss/16/2B/13.

Aran-Ramspott, S., Fedele, M., & Tarragó, A. (2018). YouTubers’ social functions and their influence on pre-adolescence. Comunicar. Media Education Research Journal26(2).

Barman, N., Martini, M. G., Zadtootaghaj, S., Möller, S., & Lee, S. (2018). A comparative quality assessment study for gaming and non-gaming videos. In 2018 Tenth International Conference on Quality of Multimedia Experience (QoMEX) (pp. 1-6). IEEE.

Binraya, P. A., & Panjaitan, Y. A. (2020, July). A Discourse Analysis on Logan Paul’s Apologies: Are They Apologetic Enough?. In International University Symposium on Humanities and Arts (INUSHARTS 2019) (pp. 101-105). Atlantis Press.

Corrêa, S. C. H., Soares, J. L., Christino, J. M. M., de Sevilha Gosling, M., & Gonçalves, C. A. (2020). The influence of YouTubers on followers’ use intention. Journal of Research in Interactive Marketing.

Crosnoe, R., & Johnson, M. K. (2011). Research on adolescence in the twenty-first century. Annual Review of Sociology37, 439-460.

DeWitt, D., Alias, N., Siraj, S., Yaakub, M. Y., Ayob, J., & Ishak, R. (2013). The potential of Youtube for teaching and learning in the performing arts. Procedia-Social and Behavioral Sciences103, 1118-1126.

Doremus-Fitzwater, T. L., Varlinskaya, E. I., & Spear, L. P. (2010). Motivational systems in adolescence: possible implications for age differences in substance abuse and other risk-taking behaviors. Brain and cognition72(1), 114-123.

Dowden, E. (2016). An Existential Krisis for the 21st Century: A Sartrean Reading of Kim Kardashian-West. In Philosophy Seminars: World Philosophy Day 2016.

English, P. (2016). Twitter’s diffusion in sports journalism: Role models, laggards and followers of the social media innovation. New media & society18(3), 484-501.

Hutchinson, J. (2020). Digital first personality: Automation and influence within evolving media ecologies. Convergence26(5-6), 1284-1300.

Jaffar, A. A. (2012). YouTube: An emerging tool in anatomy education. Anatomical sciences education5(3), 158-164.

Kay, S., Mulcahy, R., & Parkinson, J. (2020). When less is more: the impact of macro and micro social media influencers’ disclosure. Journal of Marketing Management36(3-4), 248-278.

Langworthy, S. (2017). Do you YouTube? The power of brief educational videos for extension. Journal of Extension55(2), 24.

Lee, J. E., & Watkins, B. (2016). YouTube vloggers’ influence on consumer luxury brand perceptions and intentions. Journal of Business Research69(12), 5753-5760.

Lopes, I., Guarda, T., Victor, J. A., & Vázquez, E. G. (2020). The Influence of YouTubers in Consumer Behavior. In Marketing and Smart Technologies (pp. 49-58). Springer, Singapore.

Morreale, J. (2014). From homemade to store bought: Annoying Orange and the professionalization of YouTube. Journal of consumer culture14(1), 113-128.

Paulin, M., Ferguson, R. J., Jost, N., & Fallu, J. M. (2014). Motivating millennials to engage in charitable causes through social media. Journal of Service Management.

Pereira, S., Moura, P. F. R. D., & Fillol, J. (2018). The youtubers phenomenon: what makes YouTube stars so popular for young people?.

Pereira, S., Moura, P., & Fillol, J. (2018). The Youtubers Phenomenon: What Makes Youtube Stars so Popular for Young People?. Fonseca, Journal of Communication, (17), 107-123.

Petrova, E., Gross, N., & Insights, G. (2017). 4 reasons people watch gaming content on youtube. Think With Google.

Rodriguez, S. N., & Loos-Sant’Ana, H. (2015). Self-concept, self-esteem and self-efficacy: The role of self-beliefs in the coping process of socially vulnerable adolescents. Journal of Latino/Latin American Studies7(1), 33-44.

Roodt, S., de Villiers, C., Johnston, K., Ophoff, J., & Peier, D. (2014). YouTube as an academic tool for ICT lecturers. In Proceedings of the e-skills for Knowledge Production and Innovation Conference (pp. 389-399).

Rounsefell, K., Gibson, S., McLean, S., Blair, M., Molenaar, A., Brennan, L., & McCaffrey, T. A. (2020). Social media, body image and food choices in healthy young adults: A mixed methods systematic review. Nutrition & Dietetics77(1), 19-40.

Sawyer, S. M., Azzopardi, P. S., Wickremarathne, D., & Patton, G. C. (2018). The age of adolescence. The Lancet Child & Adolescent Health2(3), 223-228.

Sugimoto, C. R., Thelwall, M., Larivière, V., Tsou, A., Mongeon, P., & Macaluso, B. (2013). Scientists popularizing science: characteristics and impact of TED talk presenters. PloS one8(4), e62403.

Susarla, A., Oh, J. H., & Tan, Y. (2012). Social networks and the diffusion of user-generated content: Evidence from YouTube. Information Systems Research23(1), 23-41.

Tan, E., & Pearce, N. (2011). Open education videos in the classroom: exploring the opportunities and barriers to the use of YouTube in teaching introductory sociology. Research in Learning Technology19.

Tarnovskaya, V. (2017). Reinventing personal branding building a personal brand through content on YouTube. Marketing3(1), 29-35.

Telzer, E. H., Fuligni, A. J., Lieberman, M. D., & Galván, A. (2013). The effects of poor quality sleep on brain function and risk taking in adolescence. Neuroimage71, 275-283.

Veletsianos, G., Kimmons, R., Larsen, R., Dousay, T. A., & Lowenthal, P. R. (2018). Public comment sentiment on educational videos: Understanding the effects of presenter gender, video format, threading, and moderation on YouTube TED talk comments. PloS one13(6), e0197331.

Westenberg, W. M. (2016). The influence of YouTubers on teenagers: a descriptive research about the role YouTubers play in the life of their teenage viewers (Master’s thesis, University of Twente).

Willems, J., & Bateman, D. (2011). The potentials and pitfalls of social networking sites such as Facebook in higher education contexts. In ascilite 2011: Changing demands, changing directions: Proceedings of the Australian Society for Computers in Learning in Tertiary Education Conference (pp. 1322-1324). University of Tasmania.

Wilson, M. B. (2014). YouTube EDU: Inspiring interest in acoustics through online video. The Journal of the Acoustical Society of America135(4), 2160-2160.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון