Skip to content

עבודה אקדמית: אוריינות אקדמית במדעי החברה-שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער עבריינים

  • by

סקירת ספרות

ישנו מספר רב של מחקרים שבדקו את התנהגות בני נוער מהגרים, בכל הנוגע לשימוש בסמים וחומרים לא חוקיים של בני הנוער. מחקרים אלה מראים כי בני נוער מהגרים, יחסית לילידי הארץ, נוטים לפתח יותר הפרעות בשימוש בסמים. עדויות לתופעה זו, נצפתה גם בתוצאות התנהגותיות שונות הנגזרות משימוש בשמים, למשל, התנהגות אנטי-חברתית, אלימות מוגברת, בריאות לקויה, למשל מחלה כרונית, השמנת יתר וכן הלאה. תופעות אלה נצפו באזורים עולמיים שונים ובמדינות שונות בעלות רמת התפתחות שונה (סלונים-נבו, וישראלוביץ’, 2004).

בישראל, חוקרים ישראלים שונים מצאו כי בני נוער מהעליות השונות שהיו בישראל במשך השנים, כמו העלייה מרוסיה והעלייה מאתיופיה, מתקשים להסתגל לחיים בישראל מבחינות רבות, הם חווים קשיי שפה, מתוך קושי ללמוד את השפה העברית, קשיי הסתגלות חברתיים, נערים אלה מתקשים לבסס קשרים מהותיים ולשמור עליהם לאורך זמן, ובעקבות כך הם גם סובלים מבדידות רבה. בנוסף לכך נערים אלה מתקשים גם בלימודיהם בבית הספר, הם סובלים מהיעדרויות רבות מבית הספר, ומתקשים להגיע להישגים אקדמיים נאותים (אבידן, 2008).

מעבר לכך, מחקר אחד מראה שבני נוער מהגרים סובלים מהצקה מחבריהם לכיתה ילידי הארץ, מה שמקשה על השתלבותם במערכת החינוך. אולם לא רק ילדי המהגרים סובלים מהצקה, בדוח שבדק את רמות ההצקה והאלימות על כל סוגיה במערכת החינוך הישראלית, נמצא שהשכיחות של ההצקה היא שונה, בהתאם לסוגי ההצקה השונים, ולקבוצות הגיל השונות. אבל באופן כללי ניתן לומר שתופעת ההצקה היא תופעה די נפוצה במערכת החינוך הישראלית, והיא נושא שמטריד מאוד את משרד החינוך, בשל השכיחות הגבוה שלה, ומשרד החינוך מנסה כל הזמן לצמצם את התופעה ולטפל בה (דו”ח משרד החינוך, 2016). מחקר אחר מראה את היקף תופעת האלימות בקרב בני נוער (בנבנשתי, אסטור, וחורי-כסאברי, 2006).

כל העובדות האלה מובילות לכך שבני נוער מהגרים הופכים להיות קבוצה של נוער בסיכון. נערים בסיכון הם נערים החיים במצבים המסכנים אותם, אם זה בתוך המשפחה שלהם או בסביבתם הקרובה, וכתוצאה ממצבים מסוכנים אלה, נפגעת יכולתם של בני הנוער לממש את זכויותיהם המלאות. ההשתייכות לקבוצת הסיכון מאיימת על הקיום פיזי והבריאותי שלהם, נערים שיש סיכון פיזי לבריאותם או לבריאותם המנטלית, בנוסף יש חשש שהתפתחותם המנטלית היא לא תקינה (סטאטלנד-וינטראוב, חורי-כסאברי, ועמדי, 2012).

מאפייני בני נוער עבריינים

כ 60 אחוזים מבני הנוער שנמצאים בסיכון הם בנים, ו 40 אחוז בנות. מחציתם של הנערים הם מהאוכלוסייה הערבית, ומחצית הם יהודים. 8 אחוז מכלל הנערים בסיכון הם מאוכלוסיות העולים החדשים והוותיקים, וכמחצית מאלה הם עולים מברית המועצות לשעבר, מה שמעיד על שיעור יחסי גבוה. יותר ממחצית מהנערים באים ממשפחות מרובות ילדים, כחמישית ממשפחות חד הוריות, ועם הורה אחד לא מפרנס. מעל לשליש מהנערים בסיכון סובלים ממוגבלויות ולקויות שונות (סבו-לאל, מנור, 2014) (לוי-קרן, וגומפל, 2016).

אחד הגורמים המרכזיים שמשפיע על מצבם של הנערים העולים וגורם להם להיות בסיכון, הוא הפן החינוכי. הגורמים המרכזיים שגורמים לחינוך לעולים להיות לקוי ונחות בהשוואה למגזר של האוכלוסייה הצברית, הם שישנה בעיית נשירה גדולה בבתי הספר באזורים שבהם יש הרבה עולים, וישנו העדר מסגרות טיפוליות לטיפול בתופעה זו, בנוסף לכך ישנו העדר של חינוך משלים שיעשיר את השכלתם של התלמידים מעבר לשעות הלימוד, חוסר הכשרה מקצועית ראויה, למורים שמלמדים את העולים, ולאנשי מקצוע שונים בתחום החינוך, ולפיכך הרמה החינוכית במגזר זה היא נמוכה יותר, ובעיות אלה נובעות בעיקר מהיעדר תקציבים ראויים מספיק, להשקעה בתשתית החינוכית במגזר זה (סלונים-נבו, וישראלוביץ’, 2004).

דפוסי שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער עולים

במחקר שבוצע מטעם הרשות למלחמה בסמים, נמצא שבני הנוער מקרב העלייה הרוסית משתמשים יותר בסים מאשר בני נוער ילידי הארץ, בעיקר סמים מהסוג הקל, כגון מריחואנה. ובנוסף לכך נמצא ששיעור שתיית האלכוהול של נערים אלה הוא גבוה בהרבה יחסית לשאר אוכלוסיית בני הנוער בישראל. שלושה רבעים מבני הנוער עולי ברית המועצות צרכו אלכוהול, לפחות פעם אחת בשבועות שקדמו לסקר (הורביץ, וברוש, 2012).

המחקר גם בדם את הסיבות שבגללן בני הנוער השתמשו בסמים, ומאלה עולה שסיבות אלה היו לחץ חברתי, בריחה וחיפוש אחר תחושות נעימות, ובחינת גבולות. אולם נמצא הבדל משמעותי בין בני נוער של עולים לבין בני נוער ילידי הארץ, והוא שבני הנוער ילידי הארץ השתמשו בסמים לרוב בגלל לחץ חברתי, ואילו בני הנוער של העולים השתמשו בסמים בעיקר בגלל תחושות של בריחה וחיפוש אחר תחושות נעימות, מה שמעיד על לחץ פסיכולוגי ומנטלי (הורביץ, וברוש, 2012).

השפעת חווית ההגירה על השימוש בחומרים ממכרים

למספר המהגרים הגדול שהתרחש במהלך המאה העשרים ישנם השפעות חברתיות משמעותיות הן על החברה המקבלת והן על החברה שממנה היגרו. למהגרים אלה יש תפקיד מרכזי מבחינת הפריון והצמיחה הכלכלית בשתי המדינות, וההגירה בדרך כלל תורמת להתפתחות כלכלית וחברתית, אולם התפתחות זו מגיעה עם חוויה אישית לא פשוטה של המהגרים, וזאת בעיקר קשיי ההשתלבות שלהם בחברה החדשה, שכוללים קשיי שפה וקשיים חברתיים (Alegría, Álvarez, & DiMarzio, 2017).

ישנם מחקרים שמראים שקשיי הגירה אלה משפיעים על הריאות המנטלית של האוכלוסייה המהגרת. בעוד שמחקרים אפידמיולוגיים קבעו דפוס כללי של סיכון נמוך יותר להפרעות בבריאות הנפש בקרב מהגרים מהדור הראשון (ילידי חוץ), מחקרים אחרונים מדגישים כיצד דפוס זה משתנה באופן משמעותי כאשר ישנם הבדלי גזע, אתניות, מוצא הלאומי, מגדר, ומעמד סוציו-אקונומי. ישנם גם גורמים נוספים שמשפיעים על הבריאות המנטלית, הכוללים את ההקשר המשפחתי והסביבתי, עמדתו החברתית של המהגר, חוויות של תמיכה חברתית והדרה חברתית, יכולת שפה, וחשיפה לאפליה ולחץ מצטבר, המשפיעים עוד יותר על הקשר בין הגירה לבריאות הנפש (Alegría, Álvarez, & DiMarzio, 2017).

מחקר אחר מראה שהדור הראשון של המהגרים, בעיקר בני נוער סובל יותר מקשיי השתלבות. המחקר ערך סקירה שיטתית לבחינת הסבירות של מתבגרים מהגרים מדור ראשון לחוות בריונות, אלימות והתנהגויות אובדניות בהשוואה למקביליהם מהדור המאוחר, ולזהות גורמי סיכון לתופעות אלה. במחקר נמצא שבני נוער עולים מהדור הראשון חווים שיעור גבוה יותר של בריונות ותוקפנות מעמיתיהם בהשוואה לדור השני ומקביליהם הילידים. מעמד המהגרים וגיל ההורים המתקדם היו קשורים להגדלת הסיכוי לקשיי ההשתלבות. לכידות משפחתית הייתה קשורה לשיעורי אלימות נמוכים יותר. המחשבה האובדנית הייתה גבוה יותר בקרב מתבגרי העולים מאשר מתבגרי הילידים (Pottie, Dahal, Georgiades, Premji, & Hassan, 2015).

מחקרים ישראלים מראים שחווית ההגירה השלילית של עולים בישראל ישנה השפעה מובהקת על שימוש בחומרים ממכרים של עולים אלה. המחקרים מראים שלא רק הקשיים שחווים בני הנוער משפיעים על רמת השימוש שלהם בחומרים ממכרים, אלא גם את התפיסה של בני הנוער את היחסים במשפחתם, וזה הולך יד ביד עם קשיי הקליטה של עולים, כאשר עולים חווים קשיים בכל תחומי החיים במדינת ישראל, הקשיים האלה משפיעים גם על היחסים המשפחתיים ומדרדרים אותם, וזה גם משפיע באופן מהותי על שימוש בחומרים ממכרים (סלונים-נבו, וישראלוביץ’, 2004).

מקורות

אבידן, א’ (2008). סיפוריהם של בני נוער עולים ממדינות חבר העמים: זהות והשתלבות (רכישת שפה בהקשר של רב-תרבותיות ורב-לשוניות). הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה, , 94: 35-42, 2008.

בנבנשתי, ר’, אסטור, ר’, וחורי-כסאברי, מ’ (2006). ממצאים מסקר אלימות ארצי – תשס”ה מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, , 23: 15-43, 2006. https://doi.org/10.2307_23690775

דו”ח משרד החינוך, (2016). ניטור רמת האלימות בבתי הספר על פי דיווחי תלמידים. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך.  https://edu.gov.il/owlHeb/Yesodi/RegulationsAndAdministrations/Safety/Documents/Nitur_Alimut_Report_2015.pdf

הורביץ, ת’ וברוש, ת’ (2012). דפוסי שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב נוער יוצא ברית המועצות לשעבר מניתוק לשילוב, , 17: 122-124, 2012.

 לוי-קרן, מ’, וגומפל, ת’ (2016). הבדלי מגדר בתגובותיהם של צופים מהצד לתקריות תוקפנות בבתי ספר מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ”ד, 44 (טבת תשע”ו, דצמבר 2016), עמ’ 37-59.

סבו-לאל, ר’, מנור, א’ (2014). ילדים ובני נוער בסיכון – מאפייניהם וצורכיהם על פי מיפוי ” 3600 התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון”. משרד הרווחה.

סטאטלנד-וינטראוב, א’, חורי-כסאברי, מ’, ועמדי, ש’ (2012). גורמי סיכון להתנהגות אנטי חברתית ועבריינית בקרב נערות חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, ,32 (3): 401-424, 2012.

סלונים-נבו, ו’, וישראלוביץ’, ר’ (2004). שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני נוער עבריינים: השוואה בין עולים לילידי הארץ חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, , 24 (3): 263-286, 2004.

Alegría, M., Álvarez, K., & DiMarzio, K. (2017). Immigration and Mental Health. Current epidemiology reports4(2), 145–155. https://doi.org/10.1007/s40471-017-0111-2

Pottie, K., Dahal, G., Georgiades, K., Premji, K., & Hassan, G. (2015). Do First Generation Immigrant Adolescents Face Higher Rates of Bullying, Violence and Suicidal Behaviours Than Do Third Generation and Native Born?. Journal of immigrant and minority health17(5), 1557–1566. https://doi.org/10.1007/s10903-014-0108-6

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון