Skip to content

מטלת מנחה ממ”ן 13 – חובה מטלה במתכונת בחינה הקורס: 10535 – זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים

  • by

מטלת מנחה )ממ”ן( 13 – חובה
מטלה במתכונת בחינה
הקורס: 10535 – זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים
חומר הלימוד למטלה: כל חומר הלימוד
מספר השאלות: 3
משקל המטלה: 7 נקודות
סמסטר: ב2022 מועד אחרון להגשה: 2022.05.15
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
 שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס
 שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה
הסבר מפורט ב”נוהל הגשת מטלות מנחה”
אנא תכננו תשובותיכם היטב והקפידו לענות לשאלות ישירות ובצורה הגיונית ומסודרת. הציגו
בתחילת התשובה את טיעוניכם ובססו אותם בגוף התשובה בעזרת חומר הלימוד )2-3 מקורות
מקריאת החובה( ודוגמאות רלוונטיות. ההיקף הכולל של המטלה לא יעלה 3000-2500 מילה.
חלק א: ענו בהרחבה על אחת משתי השאלות. היקף התשובה 3-2 עמודים. התייחסו
בתשובתכם הן לקטעים שלהלן, והן לחומרי הלימוד המתאימים. 50 נק’ לשאלה.
באיזו תדירות מהגרי העבודה מתאילנד נבדקים בידי רופא? איך מתארים תסמינים בשפה לא
מוכרת? מה עובר על העובדים בשנות העמל שלהם בישראל? כיצד משפיעים העבודה התובענית,
החשיפה לחומרי הדברה ואורח החיים הקשוח על מצבם הפיזי והנפשי? ושאלת השאלות: מדוע
ישראל משלימה עם עשרות מקרי מוות של צעירים ובריאים, ואינה מתעקשת לבדוק מה קורה שם?
דוח חדש של קו לעובד ורופאים לזכויות אדם מציג תמונה מצמררת של הפקרה שיטתית ואכזרית
של עשרות אלפי עובדים צעירים ובריאים, העוברים בישראל מסע ייסורים שמשפיע קשות על מצבם
הפיזיולוגי והנפשי. העובדים, שהגיעו מתאילנד במסגרת הסכמים בילטראליים מסודרים לכאורה,
מתקשים מאד לממש את זכותם לבריאות ולבטיחות, עובדים בתנאי אקלים קיצוניים, מספר לא
סביר של שעות ביממה, ומתגוררים בתנאים קשים וצפופים. הם אינם מטופלים בזמן אמת
ומככבים בסטטיסטיקה מבהילה: סיכוייהם למות גבוהים פי 3 מסיכוייהם של ישראלים בני גילם.
הדוח “ארץ אוכלת עובדיה: הפקרת בריאותם של מהגרי עבודה בחקלאות” מבוסס על סקרים
שערכנו בקרב מהגרי העבודה מתאילנד, ומורכב מ5 פרקים המתייחסים להיבטים שונים:
1 .חסמי נגישות לשירותי בריאות: כחלק מהסרת האחריות של המדינה מהעובדים שהיא
מביאה לישראל, הם מבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים המספקים שירותים מוגבלים. כמחצית
מהעובדים אינם מחזיקים בכרטיס קופת חולים ובריאותם תלויה ברצונו של המעביד. כמחצית
דיווחו על בעיה בריאותית, כ-%60 נפצעו במהלך עבודתם בישראל וכמחצית מהפצועים לא פנו
לקבלת טיפול רפואי. %44 מהעובדים שפנו לטיפול לא הצליחו לתקשר עם רופא בהיעדר תרגום.
2 .תנאי מחייה ועבודה מחפירים: עבודת כפיים בתנאי אקלים קיצוניים, במשך שעות רבות,
משפיעה לרעה על בריאותם הפיזית והנפשית של העובדים, המדווחים על ימי עבודה בני 12-11
שעות ביממה ויותר, לא אחת 7 ימים בשבוע. נראה כי ההפרה השיטתית של הזכות למנוחה
14
וסירוב המעסיקים לשלם לעובדים עבור ימי מחלה מתמרצת להמשיך ולעבוד גם כשהם חולים.
התוצאות אינן מפתיעות: כ-%60 מהעובדים דיווחו על עייפות כרונית ו-%46 העידו כי הם
סובלים ממצוקה נפשית. מצוקה זו אינה זוכה למענה כי פוליסות הבריאות של העובדים אינן
כוללות שירותי בריאות הנפש. אחת התוצאות הקשות היא שימוש בסמים ואלכוהול בקרב
עובדים המתקשים להתמודד עם עומס העבודה והלחץ שמפעילים המעסיקים. מכיוון שתנאי
המגורים קשים לא פחות מתנאי העבודה, ובמקרים רבים עובדים משוכנים בצפיפות במחסנים
או לולים שהוסבו למגורים, קונטיינרים וחממות, סבלם של רבים נמשך 7/24.
3 .סיכונים הכרוכים בעבודה והיעדר מיגון, פיקוח ואכיפה: עבודת חקלאות כרוכה בסכנות
בטיחותיות ובריאותיות רבות, בהן שימוש בחומרי הדברה, עבודה בגובה, עבודה עם בעלי חיים
וכלים כבדים. בשל מאמצי הפיקוח והאכיפה הדלים, %93 מהעובדים דיווחו כי הם סובלים
מבעיות בריאותיות הקשורות לעבודתם ו-%37 נפצעו בתאונות עבודה בישראל – מספרים בלתי
נתפסים. האם מישהו שילם את המחיר? הצחקתם: במהלך 4 השנים האחרונות לא נפתח תיק
חקירה אחד בגין עבירות בטיחות בענף החקלאות ולא הוגש אף כתב אישום. אשר לעובדים
בהדברה – אלו דיווחו על בעיות עור, קשיי נשימה, צריבה בעיניים ובעיות בריאותיות נוספות.
למרות תופעות הלוואי הקשות רק %33 מהעובדים דיווחו כי “זכו” בציוד מגן.
4 .העובדים ומגפת הקורונה: בעוד שישראלים זכו להתעדכן יום יום בתקשורת לגבי ההנחיות,
מהגרי העבודה נדונו לחיות בפחד ואי וודאות. הקושי הלשוני והבידוד הגיאוגרפי יצרו תלות
בגורמים חיצוניים ונגישות מועטה ומאוחרת לחיסונים. מיותר לציין כי ריחוק חברתי לא היה
אפשרי בתנאי המחייה הצפופים של העובדים, ובריאותם הופקרה גם בממד הזה.
5 .שיעורי תמותה חריגים: במהלך שנת 2019 מתו בישראל 23 מהגרי עבודה מתאילנד, ובמהלך
2020( עד אוגוסט( 14 עובדים נוספים. למרות שכחצי ממקרי המוות מוגדרים “מסיבה לא
ידועה”, לא ידוע לנו על חקירת נסיבות מקרי המוות. נראה כי הרשויות בישראל מגלות חוסר
עניין מוחלט בנסיבות שגרמו לאנשים צעירים ובריאים לאבד את חייהם בישראל.
הדוח המלא מצויד ברשימת המלצות דחופות למקבלי החלטות הנוגעות בחיי העובדים.
מחברי הדו”ח: עו”ד מיכל תג’ר מקו לעובד ואביתר שמיר וזואי גוטצייט מרל”א.
שאלה 1( 50 נק'(
א. על סמך הקטע וחומרי הלימוד, מהן דרכי הפעולה של ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים?
הסבירו מהן היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה.
ב. מהם היתרונות והחסרונות של ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים בהשוואה למדינות
וארגונים בין-ממשלתיים בקידום זכויות האדם?
שאלה 2( 50 נק'(
א. על סמך הקטע וחומרי הלימוד, מהם הגורמים המקשים על כיבוד זכויות האדם של מהגרי
העבודה במישור הבינ”ל?
ב. איך מדינות דוגמת ישראל, יכולות להבטיח הגנה על זכויות האדם של מהגרי העבודה
בתחומיהן? עד כמה הן עושות זאת? הסבירו את הסיבות לכך.
15
חלק ב: ענו על 2 שאלות. 25 נק’ לכל שאלה.
שאלה 3( 25 נק'(
איך התפתחו משפטי זכויות האדם? מה ייחודו של בית הדין הפלילי הבינ”ל )ICC )בהשוואה לבתי
הדין המיוחדים לפשעי מלחמה?
שאלה 4( 25 נק'(
נתחו את הקשר בין זכויות האדם לבין משטרים דמוקרטיים. האם תתכן דמוקרטיה בלא הגנה על
זכויות אדם? האם יתכן קידום זכויות אדם במסגרת משטרים לא דמוקרטיים?
שאלה 5( 25 נק'(
מהם ההבדלים ומהם קווי הדמיון במקומן של זכויות האדם במדיניות החוץ של האיחוד האירופי
ושל ארה”ב? התייחסו לשאלה מדוע הן מקדמות ז”א, איך ועד כמה הן עושות את זה, ועוד.
שאלה 6( 25 נק'(
מה חשיבותן של אמנות בינלאומיות בקידום זכויות אדם ומהן מגבלותיהן?

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון