Skip to content

הצעת מחקר- ארגוני מגזר שלישי בישראל

  • by

הצעת מחקר- ארגוני מגזר שלישי בישראל

מגיש:

תאריך:

רקע

המגזר השלישי, הוא קבוצה של ארגונים ללא כוונת רווח המבצעים פעילות חברתית מסוימת ללא כוונת רווח לבעלי המניות של הארגון. מגזר זה נקרא גם המגזר ההתנדבותי, המגזר הקהילתי או המגזר ללא כוונת רווח, והוא נפרד מהמגזר הציבורי והמגזר הפרטי. ריצ’רד קורנואל טבע את המונח “המגזר העצמאי” והיה אחד החוקרים הראשונים שהצביע על ההשפעה העצומה והמנגנונים הייחודיים של מגזר זה. המגזר השלישי אינו תלוי בשלטון המקומי והלאומי, ונבדל מהמגזר הפרטי. ארגוני צדקה הם הקטגוריה הגדולה ביותר בתחום המגזר השלישי. אחרות כוללות חברות ושיתופי פעולה לטובת הקהילה, ארגונים קהילתיים ללא מטרות רווח או ארגונים לאינטרסים קהילתיים, איגודי אשראי וקבוצות קהילה קטנות פורמליות. בישראל אלה כוללים עמותות, אגודות שיתופיות, חברות לתועלת הציבור, הקדשות, ארגוני צדקה, ארגונים בינלאומיים ואחרים (ליבנת, ואלמוג-בר, 2018).

נוכחות של מגזר שלישי גדול נתפסת לעיתים כאינדיקטור לכלכלה בריאה במדידות פיננסיות מקומיות ולאומיות. עם מספר גדל והולך של ארגונים ללא כוונת רווח המתמקדים בשירותים חברתיים, איכות הסביבה, חינוך וצרכים אחרים שאינם מסופקים ברחבי החברה, המגזר השלישי הוא יותר ויותר חשוב לבריאות ורווחת החברה. חוקרים מציעים שהמגזר השלישי מספק מוצא מצוין למגוון רחב של עובדים בחברה, והוא מספק תעסוקה חשובה (פרלמן, אגרנט, ואלכסנדרוב, 2020).

בישראל ממלא המגזר השלישי שני תפקידים עיקריים. בתפקידו הראשון והגדול יותר, הממומן בעיקר על ידי המדינה ופועל כחלק ממערכת מדינת הרווחה, ארגוני המגזר השלישי מחליפים או משלימים שירותים ציבוריים בתחומים כמו בריאות, חינוך, קליטת מהגרים, רווחה חברתית ותרבות. בתפקידו השני, ארגוני החברה האזרחית ההתנדבותית מספקים מסגרת לאנשים המצטרפים יחדיו בכדי לתת מענה לצרכי הקהילה, לתת מענה לאינטרסים הקולקטיביים שלהם, להשתתף בבניית החברה ולחולל שינוי חברתי. היבט זה של החיים הקולקטיביים הוא בניין מרכזי בחייה הדמוקרטיים של ישראל. בישראל רשומים כיום ארגוני מגזר שלישי רבין, רובם פעילים וחלק מהם לא פעילים, מרביתם הם עמותות, ורבות מהן מספקות שירותים לציבור. עם זאת, מספר הארגונים המממנים (הקרנות) וקבוצות הסברה וייעוץ הולך וגדל (Berkovich, & Foldes, 2012).

המגזר השלישי בישראל מהווה בערך 12% מהתוצר במדינה ומעסיק כעשירית מכוח העבודה במדינה. בהשוואות של פרויקט הופקינס בין 22 מדינות, ישראל דורגה במקום הרביעי (אחרי הולנד, אירלנד ובלגיה) בגודל היחסי של המגזר השלישי שלה ביחס לגודל הכלכלה, והיא מבין המדינות המובילות בעולם בהתייחס לגודל המגזר השלישי. המגזר השלישי בישראל שם דגש על שירותי רווחה קלאסיים, עם הרוב המוחלט של הפעילות הכלכלית של המגזר בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. המימון הציבורי הוא מקור ההכנסות העיקרי של המגזר השלישי, ויותר מרבע מארגוני המגזר השלישי בישראל קיבלו תמיכה ממשלתית בשנת 2001 (יוגב, וכץ, 2013).

ישנם מחקרים שבדקו מדוע המגזר השלישי בישראל הוא מבין הגדולים בעולם, והתשובה לכך קשורה למדיניות הרווחה של המדינה. במחקר אחד שבדק את הנושא, החוקרים התעלמו במידה רבה מתרומתם של ארגונים ללא כוונת רווח לפני הקמת מדינת הרווחה בישראל ומאז ביסוס מדיניות זו. יתר על כן, רק בשנות ה -90 החלו לחול שינויים במערכת הרווחה, והחוקרים החלו להתמקד בתפקידו של המגזר השלישי במערכת מדינת הרווחה בישראל. תהליכי ההפרטה, הביזור והגלובליזציה שהתרחשו בחברה הישראלית מאז תחילת שנות ה 90 הובילו לשינויים בחלוקת העבודה בין המגזר הציבורי, ההתנדבותי והעסקי. כתוצאה ממערכות יחסים משתנות אלה, כוחם והשפעתם של המגזרים ההתנדבותי והעסקי גדלו משמעותית. במחקר נמצא קשר בין מדינת הרווחה הישראלית למגזר השלישי. ראשית המחקר בחן את תפקידם של ארגוני המגזר השלישי בפיתוח מדינת הרווחה. לאחר מכן הוא מציג נתונים הנוגעים למעורבות המגזר השלישי בשלושה תחומי מתן שירותים ראשוניים: חינוך, בריאות ושירותים חברתיים. בנוסף לכך, נמצא קשר בין ארגוני המגזר השלישי לבין משרד העבודה והרווחה (Gidron, Bar, & Katz, 2003).

מחקר אחר מצא שישנו קשר הדוק בין המגזר השלישי בישראל למערכת החינוך הישראלית. המחקר נועד לחקור את היחסים בין המגזר השלישי למערכת החינוך בישראל לאור האינטגרציה הגוברת ביניהם. הנושא נחקר בארבעה שלבים בתהליך המדיניות החל מקביעת המדיניות הראשונית וכלה ביישום סופי. רמת האינטגרציה שאליה הגיעו המגזר השלישי ומערכת החינוך הייתה תלויה במידת השינוי שביקשו לבצע הארגונים ללא כוונת רווח, כאשר השינוי תאם למדיניות הקיימת של מערכת החינוך, שיתוף הפעולה והאינטגרציה היו גבוהים, ואילו כאשר השינוי שאותו ביקשו ליישם הארגונים ללא כוונת רווח היה גדול מדי ולא תאם למדיניות הנוכחית של מערכת החינוך, רמת שיתוף הפעולה והאינטגרציה היו נמוכים. מחקר איכותני זה העלה כי ארגוני המגזר השלישי המבקשים ליצור הגמוניה הופסקו בשלבים הראשונים של תהליך המדיניות. ארגונים שעזרו לשמור על הסדר הקיים הגיעו לשלב היישום וביצעו את מדיניות משרד החינוך (Eden, 2012).

מתודולוגיה

שאלת המחקר:

מדוע בישראל פועלים מספר רב של ארגוני ‘מגזר שלישי’ ביחס למדינות אחרות במערב?

השערת המחקר מזווית הניתוח של הגישה המבנית-פונקציונלית:

הגישה המבנית-פונקציונלית חותרת להבין את תרומתו של כל רכיב בארגון לשלם. רכיב בארגון הוא פונקציונלי כאשר הוא ממלא תפקיד העונה על הצורך של השלם. מאידך גיסא , כאשר מונע אותו חלק את הספקת הצורך, נאמר שהוא דיספונקציונלי לצורך הכללי. מכאן יכולים אנו להסיק, שחלק מסוים יכול להיות פונקציונלי בסיפוק צורך אחד ודיספונקציונלי בסיפוק צרכים אחרים. במקרה כזה, יש צורך להעריך את מאזן הנטו של התוצאות המצטברות, כדי לדעת אם ההשפעה הכוללת של חלק מסוים במערכת היא פונקציונלית או אינה כזו.

השערתי היא שגודלו של המגזר השלישי בישראל נובע מהמבנה הכללי של כלל המגזרים בישראל, והסינרגיה ביניהם. כך למשל הרשויות השלטוניות בישראל מתבססות במידה ניכרת על עזרתן של ארגוני המגזר השלישי, לדוגמה במערכת החינוך הישראלית שמסתמכת רבות על שירותים של ארגוני מגזר שלישי, ודבר זה יכול להיות שונה במדינות מערביות אחרות. העובדה שהמבנה של המגזרים בישראל בנוי בצורה כזאת שיסתכמו אחד על השני, הסתמכות שכוללת את המגזר השלישי, תורמת לעובדה שהמגזר השלישי בישראל הוא מבין הגדולים בעולם המערבי.

השערת המחקר מזווית הניתוח של הגישה הפוסטקולוניאלית:

התיאוריה הפוסטקולוניאלית מתמקדת בהשפעת הניאוקולוניאליזם העכשווי, כמו גם ההיסטוריה הקולוניאלית, על המבנה החברתי, הכלכלי, התרבותי והפוליטי. היא מניחה שגם לאחר קריסתן של המדינות הקולוניאליות הקלאסיות ממשיכה הפרדיגמה הקולוניאלית לשמש גורם מרכזי בעיצוב התודעה המודרנית.

השערת המחקר מהזווית הפוסטקולוניאלית היא שהמגזר השלישי הוא סימפטום המופיע בעקבות דרך התנהלותה של המדינה הדמוקרטית המודרנית, והשפעות חיצוניות של מדינות מערביות על דרך התנהלותה של מדינת ישראל. ההשפעות הכלכליות והחברתיות שישנן למדינות מערביות פוסטקולוניאליות הן מהותיות בתחום הפוליטי והמדיני, ניתן לראות שבמדינות מערביות רבות ישנו קיום מהותי למגזר השלישי והוא מהווה נדבך חשוב בתפקוד המדינה, ולכן השפעה זו מחלחלת גם על מדינת ישראל, שנוקטת במדיניות של שיתוף פעולה של מוסדות המדינה עם ארגוני המגזר השלישי.

רציונל:

המגזר השלישי בישראל הוא מגזר חשוב שמשפיע על הכלכלה הישראלית, והוא מעסיק חלק ניכר מכוח העבודה בישראל. אם ישראל רוצה להיות מדינה מתקדמת ולעמוד בסטנדרטים של מדינות מערביות, חשוב להבין את המקרה הייחודי של מגזר שלישי גדול בישראל, והאם זה טוב לחברה הישראלית.

בחרתי מנושא זה מכיוון שהוא קרוב אלי, בעבר עבדתי במגזר זה, וחוויתי את ההשפעה שלו מקרוב. היו השוואות רבות בין העובדים במגזר זה לעובדים במגזר הציבורי למשל, והפריבילגיות שקיימות בעבודה במגזר זה, כך למשל יש יותר חופשיות לעובדים במגזר זה בהשוואה למגזר הממשלתי, וחשוב להשוות זאת למדינות מערביות אחרות.

שיטת המחקר:

מחקר זה הוא מחקר איכותני עיוני, כלומר בכדי להשיב על השאלה המחקרית תבוצע סקירה של המחקרים בנושא, הן מחקרים מישראל והן מחקרים מחוץ לישראל.

ביבליוגרפיה

יוגב, ה’, וכץ, ח’ (2013). שוק העבודה של המגזר השלישי בישראל נתונים ומגמות 2000- 2009. המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ליבנת, ע’, ואלמוג-בר, מ’ (2018). “המון חופש, אבל גם המון בלגן והמון חוסר ידע”: חוויית התעסוקה של מנהלות בדרג הביניים בארגוני המגזר השלישי בישראל חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית, ל”ח, 1 (ניסן תשע”ח, מרץ 2018), עמ’ 67-95.

פרלמן, א’, אגרנט, ד’, ואלכסנדרוב, מ’ (2020). “כבר תרמתי במשרד” – השפעת משבר הקורונה על המגזר השלישי ושינויים הנדרשים ממבקר פנימי עיונים בביקורת פנימית, 12 (ספטמבר 2020), עמ’ 74-76.

Berkovich, I., & Foldes, V. J. (2012). Third sector involvement in public education: The Israeli case. Journal of Educational Administration.‏

Eden, D. (2012). “Whose responsibility is it?”: The third sector and the educational system in Israel. International Review of Education, 58(1), 35-54.‏

Gidron, B., Bar, M., & Katz, H. (2003). The Israeli third sector: Between welfare state and civil society. Springer Science & Business Media.‏

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון