Skip to content

כתיבה רפלקטיבית

פדגוגיה בנקאית-

-כיצד חשתי בעת קריאת המאמר ?

המאמר הוא מאמר ביקורתי המבקר את שיטות החינוך הנהוגות בעת המודרנית. לאורך כל המאמר ישנה תחושה שהכותב מביע את מורת רוחו מהגישה החינוכית הנהוגה ברוב מדינות העולם המפותח, ובמיוחד במדינות שמשתתפות במבחני ההשוואה הבינלאומיים בחינוך. ניכר מן המאמר שהכותב הוא בעל גישה בחינוך, הדוגלת בכך שהחינוך נועד בעיקר לשם העשרת נפשו של האדם, ופיתוח התרבות האנושית, דבר זה מתנגש עם העובדה הקיימת בעולם החינוך, שבה מתייחסים לחינוך ככלי שנועד לעזור לאדם לקיים ולפרנס את עצמו, כאינדיבידואל, וכחברה. כתוצאה מהתפיסה הרווחת בעולם החינוך , שבה החינוך נתפס ככלי להתקדמות החומרית של האדם, מדינות המערב המפותחות מייחסות קשר ישיר בין ההישגים בחינוך שיש למדינות השונות, להתפתחותן הכלכלית העתידית. הכותב מתאמץ להציג את חוסר הקורלציה שיש בין הישגים בחינוך לבין התפתחותן הכלכלית של המדינות, זאת בכדי לשרת את השקפת עולמו של הכותב, שלא בהכרח היא הנכונה.

-אילו דברים במאמר עוררו בי התנגדות ?

מה שעורר בי התנגדות במאמר הוא הניסיון של הכותב לכפות את האג’נדה , והשקפת העולם שלו על הקוראים של המאמר. הכותב מנסה להציג את החינוך כפי שהוא רואה אותו, ומנסה לשכנע את הכותבים שזוהי בהכרח הדרך הנכונה לחינוך, והוא איננו מציג את הנתונים באופן אובייקטיבי.

רובין אלכסנדר-

עם אילו תכנים במאמר/בסרט הזדהיתי – ולמה?

הטענה העיקרית שבה אני מזדהה במאמר היא הטענה שמבחני ההשוואה הבינלאומיים בחינוך, הם מבחנים שביסודם נועדו לשפר את החינוך של כלל המדינות שחברות נבחנות במבחנים אלה, בין היתר בעקבות כך שהמדינות שההישגים שלהם נמוכים, ילמדו את שיטות הלימוד של המדינות המצליחות ויחקו אותן, ובכך יווצר מצב של בחינה וביקורת מתמדת בין המדינות השונות, ויהיה שיפור מתמיד בהישגיהם של כלל המדינות, מעין תחרות בריאה בין המדינות. אולם הכותב לא מסכים עם הטענה הזו, וזאת משום, שלטענתו אי אפשר להשוות בצורה כה פשטנית בין המדינות השונות, מפני שלכל מדינה יש את המציאות הייחודית לה, ולכן לכל מדינה יש צרכים שונים, יכולות שונות, ותרבות שונה, ומה שמתאים למדינה אחת, לא בהכרח יתאים תמיד למדינה אחרת, שהצרכים שלה הם שונים. יש לבדוק מהם הצרכים המיוחדים של כל מדינה ומדינה, ובהתאם לכך לנסות לשפר את מערכת החינוך במדינה, ולא להעתיק שיטות ממדינות אחרות, אשר לא בהכרח יתאימו.

-במה קריאת המאמר (או הצפייה בסרט) תרמה או חידשה לי?

קריאת המאמר חידשה לי בכך שהמאמר מציע דרך יותר פרקטית ויותר טובה להשוואה בין מערכות החינוך של המדינות השונות. הכותב מציע שהמדינות בעלות ההישגים הנמוכים אכן יחקו את המדינות המצליחות, אולם לא להעתיק את הפקטיקות של המדינות המצליחות באופו עיוור, אלא לבחון אותם בצורה יסודית, לגלות מה העקרונות שלהן, לבדוק אם הן מתאימות למדינה שבה רוצים ליישם אותן, ורק אז להחליט אם ליישם אותן או לא. בצורה הזאת הפרקטיקות המוצלחות יותאמו בצורה אינדיבידואלית לכל מדינה ומדינה, ויהיה יותר סיכוי שהן יצליחו.

הרצאת שר החינוך הרב שי פירון, בכנס המינהל לחינוך התיישבותי

-כיצד חשתי בעת הצפייה בסרטון ?

כאשר צפיתי בהרצאה של הרב שי פירון קיבלתי את הרושם שהוא אדם מהפכני ובעל חזון וראייה ארוכת טווח. נראה ששי פירון הוא האדם המתאים ביותר להיות שר חינוך, וכאילו שהוא נולד לתפקיד. במבט ראשון השר נראה כעוד פוליטיקאי שאולץ למלא את תפקיד שר החינוך, מאילוצים פוליטיים, אבל לאחר הקשבה לנאומו מגלים את ההעמקה שיש לו בתחום החינוך, ואת התאמתו לתפקיד.

-עם אילו תכנים בסרטון הזדהיתי ?

התכנים שאיתם הזדהיתי בסרטון הם הרעיונות שמעלה הרב פירון, הוא מעלה רעיונות שלפיהם מערכת החינוך לא צריכה להתבסס יותר מדי על המדד של הציונים, כדרך להערכת יעילותה, ושיש להתמקד יותר בפן החינוכי האישי של התלמיד. מבחינתו של השר פירון מערכת החינוך היא לא רק כלי שנועד לתת כלים עתידיים לתלמיד על מנת שיוכל לפרנס את עצמו, אלא כמערכת מתווה לשארית חייו של הילד, שנועדה בראש ובראשונה להעשיר את נפשו של האדם, ועל כך צריך לשים דגש.

בנוסף על כך השר פירון מדגיש את העובדה שבתי הספר הוקמו עם המהפכה התעשייתית, והם הוקמו לשם מילוי הצרכים של המהפכה התעשייתית, כדי למלא את דרישות המשק, ומאז בתי הספר פועלים באותה מתכונת בדיוק, והם לא השתנו בכלל, ואת זאת יש לשנות.

כתבת תחקיר של “המקור”- פינלנד-

-במה קריאת הצפייה בסרט תרמה או חידשה לי?

הכתבה בתחקיר תרמה לי בכך שזכיתי להכיר מקרוב את מערכת החינוך הפינלנדית, ואת התרבות הפינלנדית. התחקיר מסביר מהם ההבדלים העיקריים בין מערכת החינוך הפינלנדית ובין מערכת החינוך הישראלית, ובעצם כל המדינות המערביות. מערכת החינוך בפינלנד היא מיוחדת במינה ומהווה כמודל לחיקוי להרבה מערכות חינוך בעולם, זאת בעיקר בשל ההישגים הגבוהים שלהם במבחני ההשוואה הבינלאומיים בחינוך.החינוך הפינלנדי נותן פרספקטיבה שונה לגבי המהות של החינוך, ומה זה בעצם חינוך ואיך הוא נתפס. הכתבה מלמדת על תפיסה שונה מהותית של החינוך בפינלנד, דבר אשר רבים לא העלו בדעתם שזה אפשרי בכלל לתפוס את החינוך בצורה כזאת.

-אילו דברים בסרט עוררו בי התנגדות ?

הדבר העיקרי שעורר בי התנגדות, הוא הרעיון המרכזי בסרט, שסובר שאפשר ללמוד את השיטה הפינית בחינוך וליישם אותה בארץ או במדינות אחרות בעולם. זאת משום שהרעיון הזה לא לוקח בחשבון מרכיבים רבים במשוואה של החינוך, ואין זה כל כך פשוט, לראות איך הפינים פועלים במערכת החינוך שלהם, ופשוט להעתיק את זה. כך למשל צריך לבדוק מהם צרכיה האינדיבידואלים של מדינת ישראל במערכת החינוך, ולהתאים את השינויים לפי הצרכים שלה. כמו כן יש לראות אילו משאבים יש למדינה, ויכולת ליישם שיטת חינוך כמו שנהוג במדינה הפינית, יכול להיות מצב שהשיטה הפינית היא שיטה מאוד יקרה, וישראל פשוט לא יכולה ליישם אותה מבחינה כלכלית, זאת מאחר והשיטה הפינית היא שיטה שמשקיעה המון במורים, ובמספר יחסית גבוה של מורים לעומת תלמידים.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון