Skip to content

כלכלה פוליטית במזה”ת: היבטים בינתחומיים

(1622401001 תשפ”א)

כלכלה פוליטית במזה”ת: היבטים בינתחומיים

ד”ר עמוס נדן

הקורס עוסק בדרכים שבהן חברה ופוליטיקה עיצבו את כלכלת המזרח התיכון, ולהיפך. נלמד מושגים ותפיסות מתחומי הכלכלה והכלכלה הפוליטית ונתמקד בסוגיות רגיונאליות שונות ביניהן מדדי עושר, עוני ופיתוח; גישות כלכליות והעולם המתפתח; צמיחה כלכלית וגלובליזציה; פיתוח אנושי; עוני, עושר ושיתוף פעולה במזרח התיכון; הסינדרום הדמוגראפי; חקלאות, תעשיה ושירותים; הנפט; מעורבות, ליברליזציה ושחיתות; דת וכלכלה; מעמד האישה במזה”ת; טרור וכלכלה; סנקציות כלכליות; מדוע סין ולא המזה”ת.

אין צורך ברקע כלכלי או אחר לקורס הבינתחומי הזה. הדרישה המוקדמת היחידה היא רצון ללמוד.

נושאי השיעורים ורשימת קריאה

1. עושר, עוני וצמיחה: מדדים והעולם הערבי

כיצד נמדד תוצר (בהקשר הכלכלי)? מה נתוני תוצר מראים ומה אינם מראים? מהי צמיחה “אמיתית”? מהן מגמות הצמיחה בעולם ובמדינות המזה”ת?

2. גישות כלכליות והעולם המתפתח: הקשרים מזרח תיכוניים

באיזה מידה היכרות עם תיאוריות יכולה לעזור בהבנת מציאות משתנה? מהן האסכולות הכלכליות-פוליטיות העיקריות שנוהגים לקשור אליהן את ה”עולם המתפתח” ואת ה”מזרח התיכון”?

Michael P. Todaro, Economic Development (Longman: 6th, London, 1997), pp. 69-103.

 (או פחות מקיף) Michael P. Todaro, Economics for A Developing World (Essex: Longman, 2nd, 1982), pp. 1-11.

3. צמיחה כלכלית וגלובליזציה: מבט על ציר הזמן

מהי “גלובליזציה” (בהקשר הכלכלי)? מהן מגמות הצמיחה במזה”ת משלהי התקופה העת’מאנית ועד היום? עד כמה תהליך של “גלובליזציה” תרם לצמיחה?

לפני הקריאה יש לרענן את סוגיית הצמיחה הכלכלית מפגישה מספר 1.

גד גילבר, כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 15-27.

הרחבה:

Xavier Sala-i-Martin and Elsa V. Artadi, “Economic Growth and Investment in the Arab World,” Peter K. Cornelius (ed.) The Arab Competitiveness Report 2002-2003 (Oxford: Oxford University Press, 2003), pp. 22-33.

4. פיתוח אנושי והמזה”ת

מהו פיתוח אנושי ומדוע קיימת נטייה לבחון נתוני חינוך ובריאות בדיון בנושאי פיתוח? האם ישנם גורמים נוספים החשובים לפיתוח? מהן המגמות בתחומי החינוך והבריאות במזה”ת? מהן המחלוקות לגבי פיתוח עתידי בעולם הערבי?

UNDP, Arab Human Development Report 2002: Creating Opportunities for Future Generations (UNDP, 2002), pp. 1-33.

הרחבה:

Amos Nadan, “The Arab Human Development Report, 2002: Encouraging Underdevelopment?,” in Amnon Cohen (ed.), Democracy, Islam and the Middle East (Jerusalem: The Harry S. Truman Research Institute for the Advancement of Peace, 2006),pp. 134-152.

Alan Richards and John Waterbury, A Political Economy of the Middle East (Boulder: Westview, 2nd, 1998), pp. 103-144.

5. עוני, עושר ושיתוף פעולה במזרח התיכון

מהן מגמות התפלגות ההון וההכנסות (בין מדינות ובתוך מדינות המזה”ת) ומדוע?

Riad M.El-Ghonemy, Affluence and Poverty in the Middle East (London: Routledge, 1998), pp. 11-28.

גילבר, גד. כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 169-179.

הרחבה:

און וינקלר, “אוכלוסיה, הגירה ותעסוקה במדינות הנפט במפרץ”, קוסטינר יוסף (עורך), מדינות המפרץ: פוליטיקה, חברה וכלכלה (תל אביב: מרכז משה דיין, 2000), ע”ע 85-71.

UNDP, Arab Human Development Report 2002: Creating Opportunities for Future Generations (UNDP, 2002), Chapter 8, pp. 121-131. 

UNDP, Human Development Report 2003: Millennium Development Goals, A Compact among Nations to End Human Poverty (Oxford University Press, 2003), pp. 1-14.

6. הסינדרום הדמוגראפי: הקשרים כלכליים-פוליטיים

מה מציעות התיאוריה של מלתוס, התיאוריה הניאו-מלתואיסטית, ותיאורית ה- Demographic Transition? מה ניתן לומר על תיאוריות אלה בהקשר המזרח תיכוני? 

Michael P. Todaro, Economics for A Developing World (Essex: Longman, 2nd, 1982), pp. 185-197.

און וינקלר, סוריה: גידול אוכלוסייה ומשמעותיו, 1960-1990 (תל אביב: מרכז משה דיין, 1995), ע”ע 13-20, 75-110.

הרחבה:

Gad Gilbar, “Population Pressure and Oil Revenues: Egypt and Saudi Arabia, 1962-85,” in his Population Dilemmas in the Middle East (London: Frank Cass, 1997), pp. 97-112.

7. חקלאות –> תעשיה –> שירותים?

אילו תמורות (מקרו) חלו בחקלאות, תעשייה ושירותים במדינות המזה”ת ומדוע? עד כמה שינויים אלה מעידים על פיתוח כלכלי?

גד גילבר, כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 73-58, 168-137.

Donald C. Mead, “Small Industries in Egypt: An Exploration of the Economics of Small Furniture Producers,” International Journal of Middle Eastern Studies, 14 (1982), pp. 159-171.

הרחבה:

Michael P. Todaro, Economic Development (Longman: London, 6th, 1997), pp. 263-277.

8. הנפט

מה היו ומהן מגמות הייצור, הצריכה והמחירים של הנפט? האם מדינות המזה”ת השתמשו בהכנסות מנפט באופן מושכל?

גד גילבר, כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 74-93.

און וינקלר, “אוכלוסיה, הגירה ותעסוקה במדינות הנפט במפרץ”, קוסטינר יוסף (עורך), מדינות המפרץ: פוליטיקה, חברה וכלכלה (תל אביב: מרכז משה דיין, 2000), ע”ע 85-71. [מדובר באותו מאמר שנמצא בהרחבה לנושא מס’ 5]

הרחבה:

ריבלין, פאול. “האם המפרץ במשבר כלכלי?”, קוסטינר יוסף (עורך), מדינות המפרץ: פוליטיקה, חברה וכלכלה (תל אביב: מרכז משה דיין, 2000), ע”ע 63-69.

9. מעורבות, ליברליזציה ושחיתות

באיזה מידה כלכלות האזור נוהלו ביד מכוונת? באיזו מידה הדבר עודד שחיתות? איך המציאות הזו משפיעה על פיתוח המזה”ת?

Roy A. Delwin, “The Hidden Economy in Egypt” Middle Eastern Studies, Vol. 28, No. 4, 1992, pp. 689-711.

UNDP, Arab Human Development Report 2002 (UNDP, 2002), Chapter 7, pp. 105-120.

הרחבה:

גד גילבר, כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 184-180.

Eva Bellin, “The Politics of Profit in Tunisia: Utility of the Rentier paradigm?” World Development, Vol. 22, No. 3 (1994), pp. 427-436.

10. דת וכלכלה

באיזו מידה הטענה כי צמיחה כלכלית קשורה במישרין לדפוסים דתיים משכנעת? באיזו מידה האמונה המוסלמית השפיעה על יעילות כלכלית?

Robert J. Barro and Rachel M. McCleary, “Religion and Economic Growth Across Countries,” American Sociological Review, Oct 2003, Vol.68, No. 5, pp. 760-781.

או (תמצית):

Kevin L. Kliesen and Frank A. Schmid, “Fear of Hell Might Fire Up the Economy,” The Regional Economist, July 29, 2004

וגם:

Timur Kuran, “Islamic Economics and the Islamic Subeconomy”, The Journal of Economic Perspectives, Vol. 9, No. 4 (Autumn 1995), pp. 155-173.

הרחבה:

גילבר, גד. כלכלת המזרח התיכון בעת החדשה (תל אביב: משרד הביטחון, 1990) ,ע”ע 194-184.

11. מעמד האישה במזה”ת: הקשרים כלכליים

מה באמת אנו יודעים על תעסוקת נשים במזה”ת? האם מעמד הנשים במזה”ת משפיע על פיתוחו הכלכלי?

Tzannatos, Z., & Kaur, I. “Women in the MENA Labor Market: An Eclectic Survey,” E. A. Doumato & M. P. Posusney (eds.), Women and Globalization in the Arab Middle East (Boulder: Lynne Rienner, 2003), pp. 55-72.

E. Mine. Cinar, “Unskilled Urban Migrant Women and Disguised Employment: Home-working Women in Istanbul, Turkey” World Development, Vol. 22, No. 3 (1994), pp. 369-380.

12. טרור וכלכלה

מהם מקורות ההכנסה של ארגוני הטרור ועד כמה טרור נבע מסיבות כלכליות?

Matthew A. Levitt, “The Political Economy of Middle East Terrorism”, Middle East Review of International Affairs, Vol. 6, No. 4, (2002), pp. 49-65.

Kevin Anderson, “Hawala system under scrutiny,” BBC News, 8 November, 2001

הרחבה:

עמוס נדן, “מן המרד הערבי לאינתיפאדת אל-אקצא: הממד הכלכלי-חברתי,” בתוך תמר יגנס (עורכת) מאינתיפאדה למלחמה: ציוני דרך בהוויה הלאומית הפלסטינית (תל אביב: מרכז משה דיין, סקירות 131, 2003), ע”ע 85-53.

13. סנקציות כלכליות

באיזה מידה סנקציות כלכליות הוכחו כיעילות נגד ארגונים ומדינות?

Kimberly Ann Elliott & Peter P. Uimonen “The Effectiveness of Economic Sanctions with Application to the Case of Iraq” Japan and the World Economy, 5 (1993), pp. 403-409.

וגם מקרי חקר בספר:

Gary Clyde Hufbauer, Jeffrey J. Schott and Kimberly Ann Elliot Economic sanctions reconsidered : history and current policy (Washington, D. C. : Institute for International Economics, 1985), Volumes I and II, Cases 46-1, 56-1, 63-1, 65-4, 74-1, 78-6, 79-3, 80-2, 81-4, 84-1, 86-1, 89-3.

14. מדוע סין ולא המזה”ת?

Kevin Honglin Zhang, “What Attracts Foreign Multinational Cooperations to China,” Contemporary Economic Policy, Vol. 19, No. 3, July 2001, pp. 336–346.

Discussion of:

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון