כיצד ניתן לעודד שימוש באנרגיה סולארית בישראל
מגישה:
תאריך:
תקציר
מטרתה של עבודה זאת היא לסקור את הדרכים שבהם ניתן לעודד את הציבור בישראל להשתמש יותר באנרגיה סולארית, וזאת במטרה לעודד התנהגות ירוקה וטובה לסביבה. האנרגיה הסולארית היא אנרגיה שמופקת ישירות על ידי שימוש בקרני השמש, אם זה למטרת חשמל או למטרת אגירת חום וחימום מים למשל. הטכנולוגיות העיקריות של אנרגיה סולארית הם כמו חימום סולארי, מערכות פוטו-וולטאיות, אנרגיה תרמו-סולארית, ופוטוסינתזה מלאכותית. תחום האנרגיה הסולארית עבר שינויים בשנים האחרונות בישראל, שינויים הנותנים הזדמנות אמיתית לציבור להשתמש באנרגיה ירוקה וטובה לסביבה.
הצורך באנרגיה סולארית נובע משני מניעים עיקריים, ראשית, האדם המודרני צורך אנרגיה בכמות גבוה יחסית למה שהיה בעבר, וזאת בעקבות העלייה בשימוש בטכנולוגיה, ושימוש מוגבר בתחבורה, הגורם השני הוא שמקורות האנרגיה של העת המודרנית הם מקורות של אנרגיה מתכלה, כמו שריפת מאובנים, שימוש באנרגיה זו נחשב למזהם ביותר, והוא רע לאיכות הסביבה. שני גורמים אלה מולידים את הצורך לחיפוש אחר מקור אנרגיה חדש, שיהיה לא מתכלה, ושלא יזהם את הסביבה, כמו השימוש באנרגיה סולארית.
אולם למרות שישנו צורך ברור באנרגיה מתחדשת ונקייה, נשאלת השאלה מהי הכדאיות הכלכלית של מעבר לשימוש באנרגיה סולארית. הכדאיות הכלכלית היא שיקול חשוב בהחלטתם של גורמים פרטיים לעבור לשימוש באנרגיה סולארית, שכן אם הכדאיות הכלכלית לא תהיה טובה, והחלופה של שימוש באנרגיה מתכלה תהיה הרבה יותר זולה, אז סביר להניח שלא יהיה מעבר מהותי לשימוש באנרגיה סולארית.
הרשויות בישראל נקטו בשני צעדים עיקריים על מנת לעודד את השימוש באנרגיה סולארית, הצעד הראשון היה הפחת הבירוקרטיה המלווה בהתקנת לוחות סולאריים. הממשלה מודעת לעובדה שחברת החשמל היא מונופול בתחום ייצור החשמל במדינת ישראל, ולכן חברת החשמל נקטה בצעדים שנועדו להקל על מי שמעוניין לייצר חשמל באמצעות לוחות סולאריים, והוא יכול להתחבר לרשת החשמל הארצית בקלות יחסית. הצעד השני היה שהרשויות הקלו על משקיעים פרטיים להשקיע בטכנולוגיות של לוחות סולאריים, על מנת להגביר את האפקטיביות של ייצור חשמל סולארי, ובכך להגדיל את הכדאיות הכלכלית.
תוכן עניינים
2.1. הצורך באנרגיה סולארית.. 6
3.1. כדאיות כלכלית לאנרגיה סולארית.. 6
4.1. פתיחת שוק החשמל וביטול המונופול הכלכלי 8
6.1. כדאיות כלכלית לאנרגיה סולארית מסחרית.. 10
1.מבוא
מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את המגבלות המונעות מענף האנרגיה הסולארית להתפתח בישראל. ענף האנרגיה הסולארית, והאנרגיה הירוקה בכלל מקבל תשומת לב רבה במדינות רבות בעולם, עקב הצורך ההולך וגובר של העולם להיות תלויים פחות במקורות אנרגיה מתכלים, שמבוססים על מאובנים, וזאת בגלל החסרונות שבשימוש באנרגיה זאת, כמו זיהום האוויר, והעובדה שמקורות אלה צפויים להיגמר בעתיד.
הטכנולוגיה של האנרגיה הסולארית נמצאת כל הזמן בהתפתחות, ועדיין ישנו מקום להתפתחות ושיפור בטכנולוגיה , על מנת להפוך אותה ליעילה ואפקטיבית יותר, מה שיקל הטמעתה והשימוש בה. האנרגיה הסולארית התפתחה עם השנים, אולם בעבר הטכנולוגיה לא הייתה מפותחת מספיק, על מנת שתאפשר לעבור את החסם של הכדאיות הכלכלית והשימושיות, ולכן יש לפתח אותה עוד (לוי, 2010).
המצב של השימוש בחשמל סולארי במדינות שונות הוא שונה, והוא תלוי בכמה גורמים, כמו המצב הכלכלי והתפתחותה של המדינה, האקלים של המדינה, כאשר כמות קרינת השמש שיש במדינה היא מכרעת, וגורמים של פוליטיקה פנימית. כך למשל המצב באירופה הוא שונה ממדינה למדינה, בחלק מהמדינות המצב של האנרגיה הסולארית הוא מפותח מאוד, ובחלק לא מפותח (REN21, 2014). המצב בארה"ב הוא מפותח מאוד, מדינות רבות בתוך ארה"ב כבר לקחו את היוזמה ומייצרות באופן נרחב אנרגיה סולארית, הן באופן פרטי והן באופן מסחרי (U.S. Energy Information Administration, 2020; Solar Energy Industries Association, 2020).
המצב בישראל הוא שישראל היא מדינה שנחשבת למבודדת משכנותיה, ולכן בנוסף לאינטרס הכלכלית והחברתי של האנרגיה הירוקה של החשמל הסולארי, למדינה ישנו אינטרס אסטרטגי לפיתוח אנרגיה זו (גרוסמן, 2014). המצב בישראל הוא שהאנרגיה הסולארית היא מפותחת במידה מסוימת, אך היא עדיין בפיגור יחסית למדינות מפותחות כמו ארה"ב. ישראל מודעת למצב זה והחלה לנקוד בשנים האחרונות ביוזמה על מנת להגביר את השימוש באנרגיה סולארית, על ידי הפחתת הבירוקרטיה הכרוה בכך, רשות החשמל פתחה את שוק החשמל, הפחיתה את הבירוקרטיה, ואפשרה ליצרנים פרטיים למכור את החשמל שהם מייצרים לחברת החשמל תוך כדי התחברות לרשת החשמל הארצית (רשות החשמל, 2018).
1.1.מהי אנרגיה סולארית ?
אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמופקת מהאור והחום הקורנים מהשמש, הנרתמים באמצעות מגוון טכנולוגיות המתפתחות כל הזמן, כמו חימום סולארי, מערכות פוטו-וולטאיות, אנרגיה תרמו-סולארית, ופוטוסינתזה מלאכותית. האנרגיה הסולארית היא מקור חשוב לאנרגיה מתחדשת, והטכנולוגיות שלה תלויות באופן נרחב בשמש, מקור אנרגיה ירוק ובלתי מתכלה. טכניקות סולריות אקטיביות כוללות שימוש במערכות פוטו-וולטאיות, אנרגיה סולארית מרוכזת וחימום מים סולאריים כדי לרתום את האנרגיה. טכניקות סולאריות פאסיביות כוללות כיוון מבנה לשמש, בחירת חומרים בעלי מסה תרמית חיובית או מאפייני פיזור אור, ועיצוב חללים מגורים ועבודה המפזרים את אור השמש באופן טבעי (לוי, 2010).
העוצמה הגדולה של האנרגיה הסולארית הזמינה הופכת אותה למקור חשמל אטרקטיבי. תוכנית הפיתוח של האו"ם בהערכת אנרגיה עולמית משנת 2000 מצאה כי הפוטנציאל השנתי של אנרגיה סולארית גדול פי כמה מכלל צריכת האנרגיה העולמית שהייתה אז. לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה סולארית במחיר סביר, בלתי נדלה ונקי יהיו יתרונות אדירים לטווח הארוך. זה יגדיל את ביטחון האנרגיה של המדינות באמצעות הסתמכות על משאב טבעי, בלתי נדלה ובעיקר בלתי תלוי במדינות או בגורמים אחרים, משפר את הקיימות האנושית, מפחית את הזיהום, מקטין את ההתחממות הגלובלית ושומר על מחירי דלק מאובנים נמוכים יחסית. יתרונות אלה הם כלל עולמיים. מכאן שיש לשקול את העלויות של אנרגיה זו והתמריצים לפריסה מוקדמת, משום שזה יכול להשתלם בטווח הארוך גם מבחינה כלכלית. יש להשקיע באנרגיות אלה בחוכמה, והידע לגביהן צריך משותף באופן נרחב (international energy agency, 2015).
הפוטנציאל של האנרגיה הסולארית על פני כדור הארץ הוא מאוד גדול. כדור הארץ מקבל 174 פטוואט (PW) של קרינת שמש נכנסת (Insolation) באטמוספירה העליונה. כ- 30% משתקפים בחזרה לחלל ואילו השאר נקלטים על ידי עננים, אוקיינוסים והיבשה. ספקטרום אור השמש על פני כדור הארץ מתפזר ברובו קרוב לאינפרא אדום שנראה על ידי העין האנושית, וחלק קטן באזור האולטרה סגול. מרבית אוכלוסיית העולם גרה באזורים עם רמות בידוד של 150–300 וואט / למטר ריבועי, מ"ר, או 3.5–7.0 קוט"ש / למ"ר ליום (Noor, abdul kadir, Kadirgama, & Sharma, 2011).
2.1.הצורך באנרגיה סולארית
העידן הנוכחי מאופיין בצורך המוחלט בייצור אנרגיה ואספקת חשמל, להנעת כמעט כל תהליך של האנושות בת זמננו, לצורך כך מסופקים מיליוני טונות פחם או חביות נפט וגז כדלקים לצורך שריפתם בתחנות הכוח השונות, אם בחדרה אשקלון ובמקומות נוספים. תחנות כוח אלו לצורך ייצור החשמל שורפות דלקים מאובנים אלו ואחד מתוצרי הלואי העיקריים לתהליך זה הינו גז פחמן דו חמצני. עקב השימוש המוגבר בחשמל בעידן הזה נוצרים ריכוזים גבוהים של הפחמן הדו חמצני היוצרים שכבה הדומה לחממה סביב כדור הארץ וכך מונעת מחלק מקרני השמש לחזור לחלל החיצון לאחר נגיעתם בפני כדור הארץ, .וכך מתחמם כדור הארץ ונוצר שינוי האקלים דבר אשר כבר דורנו מרגיש הלכה למעשה, ומומחים סבורים באם תמשיך מגמה זאת של שינוי האקלים הדבר יהיה הרסני לדורות הבאים (לוי, 2010).
לאור נתונים קשים אלו החלו מדינות העולם לקדם מדיניות בין לאומית לצורך הפחתת הפקת האנרגיה מדלקים מאובנים. כך שבשנת 1999 נחתמה אמנת קיוטו. אמנת קיוטו הינה האמנה הבין לאומית לנושא התחממות כדור הארץ והינה תוספת המאשררת חלקים מיתוך אמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינוי האקלים (UNFCCC).המדינות החתומות על האמנה התחייבו להפחית בעיקר את פליטת גזי הפחמן הדו חמצני. האמנה נחתמה בשנת 1999 בהשתתפות 161 מדינות .אמנה זאת הינה הסכם משפטי המחייב מדינות מתועשות להפחית את פליטת גזי החממה ב 5.2% ביחס למצב הדברים שנמדדו בשנת 1990. ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים בשנת 1996 וחתמה על האמנת קיוטו בשנת 1998. בפברואר 2004 אושררה האמנה על ידי ממשלת ישראל (Cirman, Domadenik, Koman, & Redek, et al. 2009).
3.1.כדאיות כלכלית לאנרגיה סולארית
לאחר שנים של פיגור אחר מדינות מערביות אחרות, ייצור החשמל הסולארי של ישראל פונה לבעלי בתים פרטיים על מנת להגביר את השימוש באנרגיה זו. אם יש דבר אחד שיש לישראל בשפע, הוא אור השמש. הדבר היה במודעות של מקימי המדינה החלוצים, שהניחו את הקרקע לשימוש באנרגיה סולארית זמן קצר לאחר הקמת המדינה. אך שבעה עשורים לאחר מכן, ישראל עדיין מפגרת אחרי מדינות מערביות אחרות בכל מה שקשור להפקת המרב מהעוצמה הזו, והמשאבים המתחדשים הללו. במאמץ לשנות את המצב העגום הזה, רשות החשמל קוראת בשנים האחרונות לבעלי בתים פרטיים להצטרף לשוק האנרגיה הסולארית על ידי התקנת לוחות סולאריים לייצור חשמל על גגותיהם (לוטן, 2016).
ישראל חתומה על הסכמי האקלים בפריס 2016, והתחייבה לייעל את צריכת האנרגיה הירוקה שלה ולייצר לפחות 10 אחוז מהחשמל שלה באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשים עד 2020. נכון לעכשיו זה לא נראה שישראל תוכל לעמוד ביעד זה, אך השינויים האחרונים שרשות החשמל הכניסה לשוק האנרגיה הסולארית, במיוחד הסרת המכשולים הביורוקרטיים, גרמו לעלייה בייצור החשמל על ידי קבלנים פרטיים, כמו גם התעניינות גוברת של בעלי בתים פרטיים באנרגיה הסולארית (לוטן, 2016).
בספטמבר 2018 הציבה רשות החשמל, האמונה בין היתר על קידום יוזמות של אנרגיה מתחדשת, יעד של מכסה של 50 מגה וואט לבעלי בתים פרטיים המבקשים להתקין פאנלים סולאריים על גגותיהם, שאותו הם היו צריכים למלא. פעולה זו נועדה לאפשר לבעלי בתים פרטיים לייצר חשמל לצריכה עצמית, לקזז את חשבונות השירות שלהם, כמו גם למכור כל עודף חשמל לחברת החשמל שהיא בבעלות המדינה, שבונה ומתחזקת את כל תשתית החשמל של ישראל (רשות החשמל, 2018).
בהיותו מונופול, חברת החשמל מוגדרת כספק שירות לאומי אסטרטגי וככזו, היא מחויבת לרכוש את החשמל המיוצר על ידי חברות פרטיות ואנשים פרטיים. על פי נתוני חברת החשמל, הבית הישראלי הממוצע צורך כ 8,000 קילוואט-שעות (קוט"ש) בשנה. מגה-וואט בודד יכול להספיק לעד 150 בתים, ולכן הזרמה של 50 מגה-וואט לרשת החשמל של המדינה היא משמעותית. לפי חברת החשמל, 80% מהמכסה, 39 מגה וואט, מולאו תוך מספר שבועות. חברת החשמל ביקשה לנצל את המומנטום הזה, והנפיקה מכסה שנייה של 50 מגה וואט להתקנת לוחות סולאריים על גגות בתים בבעלות פרטית (רשות החשמל, 2018).
מבחינת החשמל, ישראל מוגדרת כ"אי", כלומר היא אינה יכולה להסתמך על שכנותיה לסיוע במקרה שרשת החשמל שלה תותקף או תחווה כישלון קטסטרופלי שעלול להוביל את המדינה לחושך מוחלט. מסיבה זו החיפוש אחר מקור יציב לאספקת אנרגיה בישראל מוגדר כעדיפות לאומית (גרוסמן, 2014).
השימוש באנרגיה סולארית בישראל התחיל בראשית שנות החמישים, עם תחילת השימוש בדודי שמש, בניסיון להתמודד עם מצוקת האנרגיה שהתקיימה אז. מיזם זה התגלה כמוצלח וכיום 90% ממשקי הבית בישראל משתמשים בדודי שמש לחימום המים, שנחשבת לאנרגיה זולה ויעילה. אולם עד העשור האחרון המאמצים להמיר אנרגיה סולארית לחשמל היו איטיים, למרות העובדה שצריכת החשמל של ישראל גדלה באופן מתמיד לאורך השנים, מה שיצר מחסור בחשמל (אתר תשתית, 2015).
משרד האנרגיה וחברת החשמל השקיעו משאבים רבים בחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים וטכנולוגיות אנרגיה מתחדשות, מתוך כוונה לתת מענה לבעיית האנרגיה. אך רק בשנת 2008 החליטה הממשלה לסבסד חשמל המיוצר באופן סולארי כחלק מתכנית המשרד לחקר מקורות אנרגיה מתחדשים. בינתיים, המחקר הפרטי על השימוש באנרגיה סולארית וכיצד ניתן להמיר אותה לחשמל התקדם משמעותית והפך את ישראל לחממת כוח עולמית בתחום האנרגיה הסולארית (לוטן, 2016).
4.1.פתיחת שוק החשמל וביטול המונופול הכלכלי
המאמצים להקל על ייצור חשמל פרטי בישראל החלו עוד משנת 1985, ומושרשים במאמצים ממושכים להכניס רפורמות מרחיקות לכת בחברת החשמל, ובכך לאפשר לחברות בבעלות פרטית להיכנס לשוק ייצור החשמל. אבל רק בשנת 2008 הציגה רשות החשמל, בגיבוי משרד האנרגיה שמנפיק מכסות ייצור עבור יצרני חשמל פרטיים, מנגנון שנועד להאיץ את ההשקעות בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשות. מהלך זה סלל את הדרך לחברות פרטיות להיכנס לתחום החשמל, ובשנים האחרונות, מעל ל 20 אחוזים מייצור החשמל בישראל מגיע מחברות ייצור פרטיות (גרוסמן, 2006; לוטן, 2016).
אמנם נכון להיום אין חקיקה המחייבת התקנת פאנלים סולאריים על הגג כחלק מקוד הבנייה של בניינים חדשים, אך ברור שהמהלך הזה נדרש, וזאת בעקבות הכדאיות הכלכלית של ייצור החשמל הפרטי (קורן, 2017).
על פי מומחים בתעשייה, מה שהניע את המספר ההולך וגובר של בעלי בתים פרטיים שביקשו להתקין לוחות אנרגיה סולארית על גגות בתיהם, הוא בעיקר הירידה במחירי מערכות השמש הסולאריות הביתיות שהם יצטרכו להתקין. העלות הראשונית של התקנת לוחות סולאריים היוותה חסם משמעותי בפני האדם הפרטי, שכן מקודם העלויות היו גבוהות, והזמן שנדרש כדי לכסות את ההשקעה בעקבות ההכנסות מהחשמל, היה גבוה מאוד. אולם כאשר ירדו מחירי ההתקנה והעלות של הלוחות, הדבר הפחית את הזמן הנדרש להחזרת ההשקעה. בנוסף לכך, העלייה ביעילות הפאנלים הסולאריים בזכות ההתקדמות הטכנולוגית, תרמה אף היא להעלאת הכדאיות הכלכלית של התקנת לוחות סולאריים, שכן כל לוח סולארי יכול לייצר יותר אנרגיית חשמל, ולפיכך גם ההכנסה של בעל הבית הפרטי עולה בהתאם. שילוב זה של ירידה בעלות ההתקנה הראשונית, שקודם לכן הייתה גבוה, והעלייה באפקטיביות של הפקת האנרגיה הסולארית, הגבירה משמעותית את הכדאיות הכלכלית של התקנת לוחות סולאריים (גרוסמן, 2014).
הקמפיין האחרון של חברת החשמל לעידוד השימוש באנרגיה סולארית, ביקש להפחית שני חסמים עיקריים: כדאיות כלכלית וביטול הבירוקרטיה המפרכת. מבחינת כדאיות כלכלית, מכיוון שחברת החשמל מחויבת לרכוש חשמל המיוצר על הגג בשיעור מובטח וקבוע, הדבר מקנה להשקעה במערכת סולארית תשואה קבועה וממוצעת, שבדרך כלל תחזיר את סכום ההשקעה הראשונית לבעל הבית לאחר כמה שנים. לאחר החזר ההשקעה, בעל הבית ימשיך להנות מהכנסה חודשית קבועה, למשך שארית חייהם התפעולית של הלוחות הסולאריים שאותם הוא התקין על גג ביתו (לוטן, 2016).
5.1.יישום בעייתי
אך בעוד שהכדאיות הכלכלית של ההשקעה הסולארית נפתרה, ראש תחום האנרגיה המתחדשת ברשות החשמל גל שופרוני, טוען כי ישנו צורך להעלות את המודעות הציבורית לקמפיין החשמל הסולארי של חברת החשמל, ולא מספיק רק להעלות את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, יש להעלות את המודעות הציבורית לכך שרבים מהחסמים הביורוקרטיים הוסרו, שגם הם חסמים משמעותיים. במהלך השנים אנשים פחדו לבדוק את האפשרות של השקעה בחשמל סולארי, מכיוון שהם שמעו על הניירת האינסופית והטרחה שכרוכה בהתקנת האנרגיה הסולארית, והתחברות לרשת החשמל הארצית. יש להדגיש בפני הציבור שהתקנת הלוחות הסולאריים לא כרוכה בבירוקרטיה מרובה, לא מצד חברת החשמל ולא מצד רשויות אחרות, כגון רשות המיסים, שכן ההכנסה מחשמל סולארי היא פטורה ממס ופטורה מתשלומי מע"מ, כל מה שהמתקין צריך לעשות הוא לשלוח דוא"ל לחברת החשמל שהוא רוצה להצטרף לתוכנית (שופרוני, 2014).
מכיוון שמדובר בתחום חדש יחסית, בעלי בתים רבים אינם מכירים את הדרישות הרגולטוריות, את השחקנים בשוק ואת ההשקעה הנדרשת, וזו הסיבה שהם נזהרים להצטרף לתכנית. בניגוד לחוות השמש הגדולות, הנמצאות בבעלות מפעלים ותאגידים, ייצור אנרגיה על גג פרטי הוא דמוקרטיזציה של משק החשמל. כל אחד יכול להיות מפיק ויצרן, והוא יכול למכור את התוצרת שלו בקלות (שופרוני, 2014).
אבל בזמן שפאנלים סולאריים מותקנים יותר ויותר על גגות של בתים פרטיים, רוב דיירי הבתים המשותפים, או דיירי הבניינים המבקשים לעשות את אותו הדבר מגלים שהם לא יכולים. הסיבה היא פשוטה: התקנת פאנלים סולאריים על גג בית משותף דורשת הסכמה מלאה של הדיירים. לעומת זאת, רק שני שליש מהדיירים בבניין מגורים צריכים לתת את הסכמתם לכך שבבניין שלהם יותקנו לוחות סולאריים. קבלת הסכמה של כל הדיירים או שני שליש מהם היא לא תמיד אפשרית, ולכן היא לעתים יכולה להערים קשיים על יישומה של אנרגיה סולארית במשק הפרטי (לוטן, 2016).
6.1.כדאיות כלכלית לאנרגיה סולארית מסחרית
מדינת ישראל היא מדינה קטנה מבחינת שטחה, ומוקפת באוכלוסיות אויב. למרות שהיא נמצאת בסביבה עוינת, המדינה התאמצה להיות מובילה עולמית בתחום החדשנות והיזמות הטכנולוגית. ממשלת ישראל משקיעה חלק מהתוצר המקומי הגולמי במחקר ופיתוח, למרות שהכספים הממשלתיים מוקצים להתקדמות במו"פ חקלאי, משאבי מים, ופיתוח טכנולוגי, המדינה מסתמכת לחלוטין על יבוא פחם ונפט לתמיכה בכלכלת המדינה. כדי להפחית את התלות של המדינה באנרגיה מיובאת ולהעצים את הביטחון הלאומי, הממשלה קידמה את יעילות האנרגיה ואת השימוש במקורות אנרגיה חלופיים כמו השמש והרוח. כתוצאה מכך, ייצור אנרגיה מתחדשת באופן תעשייתי, בעיקר סולארית, הוא מתקדם יחסית למדינות מבין המדינות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. יחד עם זאת, בשנת 2013 סיפקה אנרגיית השמש רק 0.38% מכלל צריכת החשמל בעוד שכל מקורות האנרגיה המתחדשת היוו 0.87% מהאנרגיה המיוצרת, כך שהניצול של האנרגיה הסולארית הוא לא אופטימלי (המשרד להגנת הסביבה, 2014).
שוק ההשקעות בטכנולוגיה, או ענף ההון סיכון, בישראל הוא די מפותח וגדול, ושוק זה משקיע בין היתר באינטרנט ומסחר אלקטרוני, ביוטכנולוגיה, מכשירים רפואיים, תקשורת, תכנון וייצור מוליכים למחצה וחברות תוכנה, תחומים שנחשבים לחדשניים ודורשים מחקר ופיתוח. יחד עם הזאת ההשקעה המסחרית בטכנולוגיות של אנרגיה חלופית או אנרגיה סולארית הן נמוכות יחסית (Levenfeld, Platt, Romem, & Arnon, 2009).
הממשלה, על ידי מינוף מימון באמצעות תאגידים ומוסדות זרים סייעה בבניית ענף ההון סיכון הישראלי. הממשלה פעילה במימון קרנות הון סיכון ציבוריות ופרטיות למינוף הון פרטי ממשקיעים זרים. המטרה של עידוד הממשלה הישראלית את ענף ההון סיכון, היא לשם עידוד טכנולוגיות חדשות ומתקדמות שיעזרו למשק הישראלי לצמוח, ובין אלה גם ענף האנרגיה החלופית שכולל את האנרגיה הסולארית (Blum, 2015).
חוקרים הדגישו את ההשפעה החיובית לענף ההון סיכון על הצמיחה והחוזק של חברות היי-טק. ישנם שלושה חסרונות משמעותיים שקשורים להשקעה באנרגיות חלופיות בתעשיית ההון סיכון בישראל. חסרון אחד הוא צמצום ההפצה הגיאוגרפית של הענף למרכז המדינה, הכולל את מטרופולין תל אביב. החיסרון השני הוא הגבלת הגיוון הטכנולוגי כמו למשל מחסור בהשקעה במקורות אנרגיה מתחדשים. החיסרון השלישי הוא הגודל הקטן של השוק המקומי בישראל, שגורם לאילוץ של מקורות המימון נמוכים להון סיכון (Blum, 2015).
מדברים אלה עולה שישראל צריכה לפתח את ענף ההון סיכון, תוך צמצום התלות במספר מצומצם של מקורות הון. וזאת על מנת לאפשר את התפתחותם של ענפי טכנולוגיה מתחדשים, כדוגמת ענף האנרגיה החלופית, שכולל בתוכו את ענף האנרגיה הסולארית.
ולכן מדברים אלה עולה שאלת המחקר שבה נדון בעבודת מחקר זו, והיא כיצד ניתן לעודד שימוש באנרגיה סולארית בישראל ?
2.שיטת המחקר
תכנית ההתערבות
המטרה העיקרית של תכנית ההתערבות בעבודה זו היא לעורר את המודעות של הציבור בישראל לגבי ההתפתחויות האחרונות לגבי האפשרויות בשימוש באנרגיה סולארית באופן פרטי, על מנת לעודד את צריכת האנרגיה על ידי אנרגיה סולארית. כפי שראינו בסקירת הספרות, בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום האנרגיה הסולארית, והרבה חסמים לשימוש באנרגיה זו הוסרו, כמו למשל חסמים בירוקרטיים, חסמים טכנולוגיים וחסמי עלויות. על מנת לעודד את השימוש של הציבור הפרטי באנרגיה סולארית, יש לעורר את מודעות הציבור לגבי האפשרויות העומדות בפניהן, במיוחד עכשיו כאשר האפשרויות הן יותר טובות.
אוכלוסיית המחקר וסביבת המחקר
מאפייני משתתפי המחקר- מי שישתתף במחקר הם משקי בית, משפחות ישראליות אשר גרות בדירות או בבתי קרקע שנמצאים בבעלותם, או בדירות שכורות, בתנאי שישנה הסכמה של בעלי הדירות והדיירים הנוספים. לרוב משפחות אלה יהיו משפחות ישראליות ממוצעות, בעלות הכנסה ממוצעת, ועבודה יציבה וקבועה. מאפיין חשוב של משתתפי המחקר הוא שתהיה להם הכנסה פנויה גבוה, שכן הם צריכים להשקיע הון ראשוני בהתקנת לוחות החשמל הסולאריים. ההערכה היא שבמחקר ישתתפו כ 50 משקי בית.
הסביבה המחקרית תהיה בעיקר וירטואלית, למשקי הבית שיסכימו להשתתף במחקר ישלח מידע על מנת להעלות את המודעות שלהם לגבי האפשרויות העומדות בפניהם להתקנת לוחות סולאריים, ולאחר תקופת זמן קצרה שבה הם ילמדו את המידע, תתקבל החלטתם לגבי התקנת לוחות סולאריים.
אמצעי המחקר הוא אמצעים דיגיטליים שדרכם יועבר מידע למשתתפי המחקר לגבי לוחות סולאריים בכלל, לגבי התפתחות התחום בישראל בשנים האחרונות, ולגבי האפשרויות הממשיות של התקנת לוחות סולאריים על גג ביתם.
המשתנה התלוי וכלי המחקר
המשתנה התלוי במחקר הוא מוכנותם של משקי הבית להשקיע בהתקנת לוחות סולאריים בביתם, בין אם זה עכשיו באופן מידי, או כאופציה ממשית שהם שוקלים ליישם בעתיד. הפן הכי חשוב שבמשתנה התלוי הוא המודעות של בתי האב לגבי התפתחות התחום של האנרגיה הסולארית בישראל בשנים האחרונות.
כלי המחקר שבאמצעותו יאספו הנתונים הוא ראיון טלפוני פתוח עם משתתפי המחקר, ובראיון זה נאסוף נתונים לגבי מהם עמדותיהם של משקי הבית לגבי שימוש באנרגיה סולארית בישראל, והאם המודעות שלהם עלתה לגבי האפשרויות הממשיות שעומדות בפניהם בהתקנת לוחות סולאריים בביתם.
הליך המחקר
תחילה יבחרו 50 משפחות אשר מתגוררות בבתים בבעלותם, באזורים שונים בארץ. הבחירה של הנבדקים תיעשה בצורה אקראית, על ידי מכרים וחברים, וכל מי שמעוניין להשתתף במחקר. לאחר שמאותרת כל משפחה שרוצה להשתתף במחקר, יבוצע עימה ריאיון טלפוני על מנת לברר את רמת הידע שלה לגבי אנרגיה סולארית, ומה דעתה בנושא, לאחר מכן יוסבר למשפחה שאנו רוצים לקדם את הידע שלהם בנושא, מכיוון שהתחום של האנרגיה הסולארית התפתח מאוד בשנים האחרונות, וישלח לה מידע אודות הנושא, ואפשרויות ממשיות ליישם את רעיון הלוחות הסולאריים בגג הבית. לאחר תקופה של שבוע, כאשר למשפחה היה זמן לקרוא את החומרים ולעכל אותם, יעשה איתם ריאיון טלפוני חוזר על מנת להבין את רמת הידע שלהם בנושא ואת עמדתם לגבי לוחות סולאריים.
מערך המחקר
מערך המחקר הוא מערך של A-B, כלומר מערך של בדיקת המשתנה התלוי לפני ואחרי ההתערבות. אנו נבדוק את עמדתם של המשפחות לגבי יישום של אנרגיה סולארית, לפני ההתערבות ושליחת הידע, ואז נבדוק אותה שוב לאחר ששלחנו להם את הידע לגבי הנושא.
3.מקורות
אתר משרד האנרגיה. אנרגיות מתחדשות. נדלה מ: https://www.gov.il/en/departments/general/renewable_energy
אתר תשתית, (2015). ד"ר צבי תבור, חלוץ חוקרי האנרגיה הסולארית בישראל. נדלה מ: https://www.tashtiot.co.il/2015/12/15/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-488/
גרוסמן, ג' (2006). חשמל ממערכות פוטו-וולטאיות. מוסד שמואל נאמן.
גרוסמן, ג' (2014). חשמל מאנרגיה סולארית בישראל. מוסד שמואל נאמן.
המשרד להגנת הסביבה, (2014). אנרגיה סולארית, יישום בישראל, עובדות ומספרים. נדלה מ: https://www.sviva.gov.il/English/env_topics/climatechange/renewable-energy/Pages/Renewable-Energy-Implementation-in-Israel.aspx
לוטן, נ' (2016). הרחבת ייצור האנרגיה הסולארית על גבי מבני מגורים. עמית מרכז מילקן לחדשנות במכון ירושלים לחקר ישראל.
לוי, ש' (2010). ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית – סקירה טכנולוגית. חברת החשמל.
קורן, א' (2017). פאנלים סולאריים על הגגות: למי מתאימה התוכנית החדשה?. אתר דה מרקר, https://www.themarker.com/dynamo/1.4628069
רשות החשמל, (2018). עקרונות פעולה לעמידה ביעד אנרגיה מתחדשת לשנת 2020. נדלה מ: https://pua.gov.il/decisions/documents/2020_amida_yaad_energia_dec.pdf
שופרוני, ג' (2014). שמים כחולים. כתב עת, בטחון פנים, , 7: 42-43, 2014.
Blum, D. (2015). Exploring Israeli Venture Capital Investing In Renewable Energy. Journal of International Energy Policy (JIEP). 4. 1. 10.19030/jiep.v4i1.9490.
Cirman, A., Domadenik, P., Koman, M., & Redek, T., et al. (2009). The Kyoto protocol in a global perspective. 11. 29-54.
International energy agency. (2015)."2014 Key World Energy Statistics". iea.org. IEA. 2014. pp. 6, 24, 28.
Levenfeld, B., Platt, B., Romem, Y., & Arnon, Y. (2009). Venture Capital in Israel. Private Equity 2009 Volume 2: Venture Capital. Retrieved from: https://www.arnon.co.il/sites/default/files/files_from_old/25.%20Venture%20Capital%20in%20Israel%20_0.pdf
Noor, M.M., abdul kadir, A., Kadirgama, K. & Sharma, K. (2011). The Potential of Wind and Solar Energy in Malaysia East Coast: Preliminary Study at Universiti Malaysia Pahang (UMP). Transactions of the Wessex Institute. Paper ID: 22994. 10.2495/RAV110431.
REN21, (2014). Worldwide CSP-Solar thermal capacity in 2013: 3,425 megawatts" REN21 (2014). "Renewables 2014: Global Status Report". p. 51. Retrieved: http://www.ren21.net/Portals/0/documents/Resources/GSR/2014/GSR2014_full%20report_low%20res.pdf
Solar Energy Industries Association, (2020). "Solar State By State (Q4 2019 data)". Retrieved: https://www.seia.org/states-map
U.S. Energy Information Administration. (2020). "What is U.S. electricity generation by energy source?". Retrieved: https://www.eia.gov/tools/faqs/faq.php?id=427&t=3