להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:
>>צור קשר<<
עבודת מחקר: גבולות, משמעת או אלימות במערכת החינוך או בבית
כיצד מתמודדים מורים ותיקים עם אלימות בבית הספר ?
מגישה:
תאריך:
תקציר
מטרתה של עבודה מחקרית זאת הייתה לבדוק כיצד מתמודדים מורים ותיקים עם אלימות בבית הספר. הרציונל המחקרי הוא שמורים בעלי וותק הם בעלי ניסיון גדול יותר בהתמודדות עם אלימות בבית הספר, וההשקפה שלהם בנושא נובעת מניסיון פרקטי. בכדי לבדוק את שאלת המחקר בוצעו ראיונות עם מורים מאזור הדרום בעלי וותק בלימוד בבתי הספר. איסוף הממצאים בוצע באמצעות ראיונות חצי מובנים עם המורים. נמצא שרוב המורים מאמינים שיש לבצע פעולות מניעה כדי למנוע אלימות בבית הספר, ולא לחכות שאירועים אלה יתרחשו. רוב המורים רואים בחומרה מקרים של אלימות בין התלמידים, והם חושבים שזה פוגע בסביבה הלימודית. בנוסף לכך המורים מאמינים שאלימות מילולית היא חמורה לא פחות מאלימות פיזית, ובהרבה פעמים היא מובילה לאלימות פיזית. מסקנת המחקר העיקרית היא שלמורים עם וותק יש ניסיון פרקטי לגבי דרכי ההתמודדות עם אלימות בבית הספר. המלצת המחקר היא לאפשר למורים עם וותק להיות אחראים על ההתמודדות עם אלימות בבית הספר.
תוכן עניינים
דרך התמודדות של מורים וותיקים עם אלימות בבית הספר. 7
מבוא
סביבת למידה בטוחה, הנקייה מתופעות של אלימות בבית הספר, היא הכרחית על מנת לספק לתלמידים את התנאים הדרושים להצלחה בלימודים. במערכת החינוך הישראלית, בדומה למערכות חינוך במדינות אחרות, קיימת תופעה של אלימות בבית הספר, ואחת ממטרותיו החשובות של משרד החינוך הישראלי היא לצמצם את ממדיה של תופעה זו, משום שהיא גורמת נזק רב למערכת החינוך (רחמים, 2017).
ישנם גורמים שונים במערכת החינות ובבית הספר יכולים להתמודד עם התופעה של אלימות בבית הספר. המורה בכיתה הוא אחד הגורמים החשובים לטיפול בתופעה, וזאת בגלל שהוא הגורם שהכי מקורב לחיי היומיום בכיתה, והוא זה שמבלה איתם הכי הרבה זמן כאשר הם נמצאים בבית הספר (ארהרד, וברוש, 2008). ולכן יש לשים דגש מיוחד על תפקידו של המורה בהתמודדות עם התופעה.
בגלל חשיבותו של המורה בטיפול בתופעה, הזמן הרב שהוא מבלה עם התלמידים, וההיכרות האישית שלו איתם, הניסיון שרוכש המורה במהלך השנים בהתמודדות עם תופעת האלימות, מספקת נקודת מבט פרקטית לגבי התופעה, ומהם הדרכים הנכונות והפרקטיות להתמודד איתה. ולכן לוותק של המורה בלימוד ישנה חשיבות בכל הנוגע ליכולת שלו להתמודד עם התופעה של האלימות.
מטרתו של מחקר זה היא לבדוק כיצד מורים וותיקים מתמודדים עם תופעה האלימות בבית הספר. לצורך ביצוע המחקר רואיינו 4 מורים מבתי ספר באזור הדרום, בראיון חצי מובנה, ולאחר מכן בוצע סיכום והסקת מסקנות המחקר.
סקירת ספרות
רקע
במערכת החינוך, הטיפול והתייחסות לנושאים, תנאים, התנהגויות התורמים לסביבת למידה בטוחה ולא אלימה, הוא נושא חשוב מאוד וקריטי לחינוך איכותי של התלמידים. באופן ספציפי, ישנה חשיבות גבוה לדרך שבה בתי הספר מגיבים להתנהגות משבשת ואגרסיבית בקרב התלמידים, דרך שמשפיעה על הפוטנציאל לרמת האלימות בבית הספר (גימשי, ונאמן חביב, 2015).
מטרה חשובה שצריכה להיות למערכת החינוך ולכל בית ספר בפרט, היא להפחית את חשיפת התלמידים לאלימות ולהתנהגות אגרסיבית בבתי הספר, ולשפר את הבטיחות בעבור כל התלמידים. כדי לעמוד ביעדים אלה, בית הספר צריך לתכנן מראש את דרכי ההתמודדות שלו עם מקרים של אלימות פיזית ומילולית ל התלמידים, ולזהות דפוסי פעולה שחוזרים על עצמם, על מנת לנסות למנוע את היארעות המקרה הבא. ולכן בכדי ליצור תכנית פעולה, שתכלול גם תגובה וגם מניעה, יש להסיק מסקנות ממקרי העבר, וללמוד מאנשי חינוך בעלי ניסיון רב בתחום האלימות בבית הספר (רחמים, 2017).
מבין אנשי החינוך, המורים מהווים כלי מפתח בהתמודדות עם אלימות בית ספרית, וזאת בגלל הקשר הישיר והיומיומי עם התלמידים, ולרוב הם המקור הראשון שמגלה את התופעה של האלימות. המורים הם המחנכים שעובדים הכי קרוב עם התלמידים. מעבר לפיקוח הרגיל על הנעשה בכיתה באופן שוטף, למורים ישנה גם היכרות אישית עם התלמידים, ולכן הם יכולים לזהות דפוסי אלימות מחוץ לבית הספר, כגון בריונות והצקה מתמשכים. ולכן המורים מהווים את אנשי החינוך האידיאליים שמהם ניתן ללמוד על תופעת האלימות בבית הספר, במיוחד כאשר מדובר במורים בעלי וותק רב בלימוד בבית הספר (ארהרד, וברוש, 2008).
דברים אלה מובילים אותנו להגדרה של מהי אלימות בבית הספר.
אלימות בבית הספר
תופעת האלימות וההצקה בין ילדים ובני נוער היא אינה תופעה חדשה, היא הייתה קיימת גם לפני העת המודרנית, ובתרבויות שונות בעולם. בעשורים האחרונים, עקב התפתחות הטכנולוגיה, והעלייה בפופולריות של האינטרנט, הזירה החברתית של הילדים ובני הנוער הפכה להיות משולבת, מצד אחד היא כוללת את המרחב הפיזי, ומצד שני היא כוללת גם את המרחב הווירטואלי. התפתחות המרחב החברתי של הילדים ובני הנוער למרחב הווירטואלי, הובילה גם לקיומם של תופעות חברתיות בעולם הווירטואלי, שקיימות בעולם הפיזי, כמו למשל בריונות והצקה (דולב-כהן, לפידות-לפלר, 2016).
אלימות בבית הספר מוגדרת בדרך כלל כתוקפנות המבוצעת בכוונה על ידי תלמיד אחד או יותר, ויכולה להיות מכוונת שוב ושוב כלפי תלמיד שאינו יכול להגן על עצמו בקלות. ישנם שני גורמים חיוניים להבדיל בין אלימות לבין בריונות מתמשכת: תוקפנות היא מעשה חד פעמי, בעוד שהבריונות כוללת מעשים חוזרים ונשנים. יחסי הכוח בין הבריון לקורבן הם בדרך כלל לא מאוזנים, בעוד שיחסי הכוח בין התוקף לנתקף באלימות אקראית, לא מאופיינים בחוסר איזון (חכים, ושביט, 2017).
מחקרים מראים שתופעת האלימות או הבריונות היא תופעה נפוצה למדי, בכל שכבות הגיל, אולם היא נפוצה יותר בקרב ילדים ובני נוער. בקרב מבוגרים ההצקה יכולה להיות בכל מקום בו יש אינטראקציות חברתית, כמו במקום העבודה או במקומות למפגשים חברתיים. לרוב ההתנהגות בבית הספר יכולה להשריש התנהגויות חברתיות שיימשכו גם אצל המבוגרים, ומכאן חשיבותה של התופעה של האלימות בבית הספר (רחמים, 2017).
נהוג לחלק את מרכיבי האלימות לאלימות ישירה (פיזית ו\או מילולית) ולאלימות עקיפה. אלימות פיזית ישירה כוללת: דחיפות, מכות, בעיטות, לקיחה או השחתה של חפצים אישיים וכל פגיעה גופנית אחרת בקורבן. אלימות מילולית כוללת איומים, לגלוג, קריאה בשמות גנאי, העלבה, השפלה, הפחדה, הערות גזעניות וביטויים אחרים, המכוונים לפגוע. סוגי אלימות עקיפה שכיחות בקרב תלמידי בית הספר הם הפצה זדונית של שמועות ושקרים, הטלת חרם, מניעת השתתפות בפעולות חברתיות, או כל פעילות אחרת אשר מטרתה למנוע מהקורבן ליטול חלק בפעילויות חברתיות של סביבתו (פלד, ופיטרסה, 2015).
העובדה שישנה גם אלימות מילולית וגם אלימות פיזית מובילה אותנו לשאלה איזה סוג של אלימות הוא יותר חמור, מה יותר מזיק לתלמיד, אלימות מילולית או פיזית? מחקרי העבר מראים ששני סוגי האלימות מזיקים לתלמיד בצורה מהותית, ושכל מקרה לגופו, לא ניתן לקבוע מראש איזה סוג אלימות הוא חמור יותר. נקודה חשובה להבנה היא שישנן השפעות מזיקות וארוכות טווח להתעללות מילולית, וכי בסך הכל היא עדיין נוטה פחות להיתפס כהתעללות. יחד עם זאת, המציאות מראה שהתעללות מילולית היא לרוב רק מקדימה לאלימות פיזית, והיא מובילה אליה, בנוסף לכך התעללות המילולית יכולה לכלול בתוכה מאפיינים של פגיעה מינית, שהיא חמורה יותר. כאשר האלימות המילולית נותרת ללא טיפול, היא עלולה להחמיר עם הזמן, להפוך להתעללות של ממש, ולגלוש לאלימות פיזית (לוי, דביר, בן-שלום, אורקיבי, צווילינג, וגבאי, 2019).
אין ספק בספרות המחקרית שיש לטפל בבעיה של האלימות בבתי הספר, אולם נשאלת השאלה מיהו גורם הטיפול החשוב ביותר בתופעה. הדעות חלוקות בספרות המחקרית לגבי דרכי הטיפול (ארהרד, וברוש, 2008), אולם מחקרים מראים שהמורים הם נקודת מפתח בטיפול בתופעה, וזה מוביל אותנו לפרק הבא שבו נסקור את המורים בבית הספר ואת הוותק שלהם.
הוותק של המורה-
העבודה בבית ספר בתפקיד של מורה במשרה מלאה, קובעת את הוותק של המורה. כאשר המורה נמצא נעדר מעבודתו בשנה קלנדרית מסוימת, כאשר נמצא בשנת שבתון למשל, תקופת הזמן הזו לא תיספר בוותק שצבר המורה. במדינות שונות, הוותק של המורה נמדד לפי קריטריונים שונים, כמו למשל אחוז משרה בשנה מסוימת. החישוב של וותק המורה חשוב משום שבמדינות מסוימות משלמים למורה שכר לפי הוותק שלו, וישנם אף תנאי קבלה לבית הספר, שדורש שנות וותק מסוימות על מנת לקבלו לעבודה (זרצקי, וכץ, 2019).
מעבר לכך, לוותק של המורה יש חשיבות בתחומים רבים. מחקרים רבים בתחום החינוך מעידים על כך שלוותק ולניסיון של המורה בבית הספר ישנם יתרונות על פני מורים לא מנוסים. כך למשל מורים עם וותק גבוה יותר יעילים יותר בהעלאת הישגי התלמידים לעומת עמיתיהם הפחות מנוסים (Podolsky, Kini, & Darling-Hammond, 2019). מחקר אחד מראה שהסיבה לכך שהישגי התלמידים הם גבוהים יותר אצל מורים מנוסים, מכיוון שמורים עם וותק הם בעלי יכולת התמדה גבוה יותר. ההתמדה של המורים עוזרת לטפח הוראה יעילה יותר. באופן ספציפי, התמדה של מורים עשויה לקדם ציפיות גבוהות מהתלמידים, פיתוח מיומנויות הלמידה של התלמידים, יעילות גבוה יותר, קידום יכולת הכלה של כישלון אצל התלמידים, ושימוש מוצלח בשיטות הוראה שנחשבות לקשות יותר. נוהלי הערכה של תלמידים אשר נפוצים בהכשרת מורים עשויים לערער את יכולת ההתמדה של המורים, אולם ככל שגובר הוותק של המורה, הוא מבין שהוא לא חייב להעריך באופן מידי את יכולתו של התלמיד, מה שעוזר לו להיות מתמיד בשיטת ההוראה שלו (Gordon, 2017).
יתרון חשוב נוסף של הוותק של המורה הוא שמורים עם וותק גדול יותר הם בדרך כלל בעלי ידע נרחב יותר, שממנו הם יכולים לתרום לתלמידים. ככל שעובר הזמן המורים לומדים דברים חדשים תוך כדי העבודה שלהם במערכת החינוך, הן בתחום שבו הם מתמחים, והן בתחומים אחרים. בסיס הידע של ההוראה נתפס ככל התובנות הקשורות למקצוע, הרלוונטיות לפעילות המורה. מנקודת מבט זו נטען כי יש לכלול ידע בסיסי של מורים, או ידע מעשי של מורה. אף על פי שידע המורים קשור מאוד להתנסויות והקשרים אישיים ותפיסתיים שלו, עדיין ישנה עלייה בכמות הידע ואיכותו ככל שהמורה מלמד יותר שנים בבית הספר. מסקנה עיקרית ממחקרים אלה היא שהבניה של הידע של המורים עשויה להועיל לשיפור השכלת המורים באופן כללי, ומעלה גם את היכולת שלהם לחנך את התלמידים בצורה טובה יותר (Manor, Mar'i, & Yair, 2019).
נקודה חשובה מאוד שקשורה גם לאלימות הבית ספרית, היא שהוותק של המורה משפיע על הגישה החינוכית שלו, לפי ספרות המחקר, מורים בעלי וותק גבוה יותר, נוטים לנקוט בגישת לימוד כוללנית יותר. לפי השקפה זו, תפקידו של המורה הוא לא רק להעביר את החומר הלימודי בכיתה, ולדאוג להישגי התלמידים, אלא שהמורה הוא גם מחנך, והוא צריך להביט על מכלול הגורמים שיכולים להשפיע על התלמיד, וגם על הסביבה הלימודית שלו, ולדאוג לספק לו סביבה לימודית טובה על מנת שיצליח בלימודיו ובחייו בכלל (Martin, & Shoho, 2000 ; Podolsky, Kini, & Darling-Hammond, 2019).
דרך התמודדות של מורים וותיקים עם אלימות בבית הספר
ישנם עדויות בספרות המחקר לכך שלמורים בעלי וותק גבוה יותר ישתנה תפיסה לגבי אירועי אלימות או תלמידים המפגינים התנהגות אלימה. במחקר שבדק את תפיסתם של המורים את תופעת האלימות בבית הספר, נמצא שרוב המורים בעלי הוותק האמינו כי לאלימות או לאיום באלימות השפעה ישירה על איכות החינוך שהם הצליחו לספק לתלמידיהם. המורים סברו כי יש צורך בהתערבות מסוימת כדי למנוע מעשים אלימים בבית הספר שלהם. המורים בעלי וותק סביר יותר שחוו אלימות כלפיהם בבית הספר. חלק מהתלמידים חששו מתלמידים מסוימים, שיפגעו בהם או שיגרמו נזק לאחרים. בנוסף לכך מורות נשים חששו יותר מפני אלימות והצורך לטפל בה, בהשוואה לעמיתיהם הגברים. לפי המחקר נראה שאם למורים ישנו וותק גדול יותר, סביר להניח שהם עברו חוויות של אלימות בין התלמידים לבין עצמם, ואלימות של התלמידים כלפיהם, מה שמגביר את הזהירות שלהם מהאלימות, ומשנה את תפיסתם בנוגע לאלימות (Fisher, & Kettl, 2003).
מחקר אחר מראה שמורים עם וותק גבוה יותר נוטים לנקוט בפעולות מניעה, כדי למנוע את האלימות, ולא לחכות שמקרי האלימות יתרחשו ואז יטפלו בה. המחקר מראה שישנה שכיחות גלובלית גבוהה של אלימות בבתי ספר ומדגיש את הצורך במניעה על ידי המורים. עם זאת, יש מעט גישות התערבות שהוערכו באופן מדעי שמטרתן למנוע אלימות על ידי המורים. המחקר בדק את היתכנותם ויעילותם של גישות התערבות של מורים. נבדק מגוון של מורים מבתי ספר שונים, שלימדו בכיתות לימוד שונות. נמצא שלמורים בעלי ניסיון רב יותר בלימוד יש גישות לימוד שתומכות בהתערבות ומניעה של מקרי אלימות, ולשם מימוש מטרה זו יש להם כישורי אינטראקציה טובים יותר עם ילדים. עוד נמצא במחקר ששיטות חינוך שדוגלות במניעה של אלימות היו יעילות יותר משיטות לימוד שנטו לטפל במקרי אלימות כאשר הם מתרחשים. לפי מחקר זה נראה שהמורים עם הוותק נוטים לצפות את העומד לקרות, רואים את כלל התהליך שמוביל לאלימות, וזה גורם להם לנקוט בצעדים מקדימים ולמנוע את האלימות (Nkuba, Hermenau, Goessmann, & Hecker, 2018).
מחקר אחר מראה שהיתרון של מורים עם וותק הוא בגלל שהם מסתכלים על התופעה של אלימות של תלמידים כתופעה כללית יותר שחלק מהסביבה הלימודית בכללותה. לפי השקפה זו המורה מאמין שהאלימות של התלמיד היא רק התוצאה הסופית, וכדי למנוע את אלימות התלמידים יש לדאוג שלתלמידים יהיה אקלים חינוכי טוב. עוד נקודה חשובה היא שלפי גישה זו האקלים החינוכי הוא לא רק בבית הספר, אלא שהוא כולל גם את הסביבה הביתית של התלמיד, וגם את הסביבה החברתית שלו, שיכולים גם הם להשפיע מאוד על התופעה של האלימות בבית הספר (Orpinas, & Horne, 2004).
דברים אלה מובילים אותנו לשאלת המחקר, כיצד מתמודדים מורים ותיקים עם אלימות בבית הספר ?
שיטת המחקר
נושא העבודה: גבולות, משמעת או אלימות במערכת החינוך או בבית.
שאלת המחקר: כיצד מתמודדים מורים ותיקים עם אלימות בבית הספר ?
מטרת המחקר:
מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את דרך התמודדותם של מורים ותיקים עם תופעת האלימות בבית הספר על צורותיה השונות, גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית.
חשיבות ותרומת המחקר:
דרך ההתמודדות עם האלימות הבית ספרית היא גורם חשוב בניהול חיים חינוכיים תקינים בבית הספר, ועל מנת לאפשר לתלמידים ללמוד בסביבה בריאה וטובה. המורים מהווים את המקור הראשון שנתקבל באלימות של תלמידים, בין אם זו אלימות פיזית שהיא חמורה, ובין אם זו אלימות מילולית, שגם היא חמורה ועלולה להוביל לאלימות פיזית. ההבנה של דרך חשיבתם וכיצד מתמודדים המורים הוותיקים עם האלימות בבית הספר, היא חשובה משום שהרציונל המחקרי הוא שמורים וותיקים יותר הם יותר מנוסים, ויודעים טוב יותר מניסיונם האישי כיצד להתמודד עם התופעות האלה.
סוג המחקר
המחקר הנוכחי עורך שימוש במתודה מחקרית איכותנית, כאשר לצורך איסוף הנתונים במחקר בוצעו ראיונות חצי מובנים עם מורים בעלי וותק של מעל 10 שנים בלימוד בבית הספר. במחקר איכותני ניתוח הנתונים הנבדקים הינו תהליך אנליטי עם מאפיינים אינטואיטיביים, כאשר מטרתו מתן משמעות ופרשנות לתופעה מסוימת אשר נחקרת. המחקר הוא עצמי אשר בו החוקר שותף לתהליך החקר. ניתוח הנתונים הוא לב המחקר האיכותני. המחקר בוצע בשיטת ראיונות חצי מובנים עם מורים בעלי וותק בלימוד. שיטת מחקר זו נהוגה במדעי החברה, והיא מתאימה למחקר הנוכחי משום שברצוננו לבדוק את דרכי ההתמודדות של מורים בעלי וותק, עניין שדורש חקר מעמיק והבנה של דרך החשיבה של המורים (שקדי, 2003).
אוכלוסיית המחקר:
המחקר הנוכחי יערך בקרב מורים בגילאי העבודה, אשר יש להם וותק של 10 שנים לפחות בלימוד בבית הספר. המורים הם מבתי ספר תיכוניים המשתייכים למגזר הערבי בפיקוח משרד החינוך. לצורך המחקר ידגמו כמה בתי ספר מאזור הדרום. מספר המורים שידגמו הוא 4. המורים שנדגמו הם גמיל, בן 45, בעל 18 שנות ניסיון בלימוד, ספייה בת 48, בת 25 שנות ניסיון כמורה, נעים, בן 39, בעל 15 שנות ניסיון בלימוד, ויסמין בת 41, בעלת 12 שנים בלימוד.
כלי המחקר:
כלי המחקר שבו נשתמש הוא ראיון חצי מובנה, המבוסס על שאלות פתוחות שאותם נפנה למורים שמתראיינים. המורים יכולים לענות על השאלה בצורה פתוחה והם לא מוגבלים בתשובתם, והם אף יכולים להרחיב מעבר למה שנשאלו. (נספח 1)
אתיקת המחקר:
במחקר הנוכחי יישמרו כללי האתיקה המקובלים במחקר. למשתתפים במחקר תובטח שמירה על פרטיותם. יובהר למשתתפים כי הנתונים יאספו באופן אנונימי והשימוש בנתונים שייאספו הם לצורך מחקר זה בלבד. יוסבר למשתתפים בעל פה ובכתב כי אין זו חובה להשתתף במחקר וכי הם יכולים להפסיק את השתתפותם במחקר בכל רגע נתון. כל המורים שידגמו במחקר הם לא מוכרים אישית לחוקרות שהשתתפו במחקר.
ממצאי המחקר
ראיון עם גמיל:
הריאיון עם גמיל מעיד על דרך חשיבתו של מורה זה כמורה מנוסה, שעבר הרבה מקרים של אירועי אלימות במהלך שנות הלימוד שלימד בבית הספר. דרך החשיבה העיקרית של גמיל היא שהוא מנסה לזהות מראש התנהגויות שעלולות להוביל למקרים של אלימות, והרצון שלו זה למנוע את המקרים של האלימות עוד לפני שהם מתרחשים. הדבר הזה בא לידי ביטוי בכמה דרכים, כך למשל בשאלה 1 הוא אומר:
" כשאני רואה מקרה של אלימות שמתרחש בין תלמידים, אני מרגיש כישלון אישי, בגלל שלא ציפיתי את זה, ונכשלתי בלמנוע את המקרה הזה. אני חושב שהמורה צריך להיות מחובר לתלמידים שלו, ולדעת מתי יש סיכוי גבוה שיתרחש אירוע של אלימות."
עוד נקודה בדבריו של מורה זה היא שהמורה מנסה לנקוט פעולות יזומות כדי למנוע את האלימות, גם כאשר אין סימן שעומד להתרחש מקרה של אלימות, כך למשל הוא נוקט פעולות של הסברה ושכנוע לתלמידים, כדי להסביר להם על חומר האלימות בבית הספר, ומדוע הם צריכים בעצמם לעזור כדי למנוע את המקרים האלה. כך הוא אומר בשאלה 5 בריאיון:
" אני נוקט צעדים כדי למנוע את האלימות, גם במקרים שלא קשורים באופן מיידי למקרה של אלימות. למשל כאשר יש לנו שיעור חינוך בכיתה, אני מסביר לתלמידים על התופעה של האלימות, ומסביר להם למה חשוב שהם ימנעו מזה ויהיו סובלניים, ואם הם רואים דבר כזה חשוב שיספרו לי או להנהלה, כדי לעזור."
עוד עולה מהראיון עם גמיל הוא שהוא רואה את התופעה של האלימות כדבר חמור ביותר, שפוגע לא רק בצדדים שמשתתפים במקרה של האלימות, אלא שהוא פוגע בשאר התלמידים, ובסביבה הלימודית. כך עונה המורה בשאלה 7:
" אני חושב שהאלימות משפיעה בצורה שלילית מאוד על שאר התלמידים, מקרה שכזה לא פוגע רק בשני התלמידים, הוא פוגע גם בתלמידים האחרים, החברים שלהם, כי הם נותנים להם דוגמה רעה, והם יכולים לחקות אותם."
ריאיון עם ספייה:
מהריאיון שבוצע עם ספייה עולות שתי מסקנות עיקריות, שמראים לנו את צורת החשיבה שלה, קודם כל, שהמורה המנוסה והחכם צריך לדעת למנוע את המקרים של האלימות מראש, כי הוא צריך לדעת מה מוביל למקרים כאלה, וגם כי המניעה היא יותר יעילה, ושנית כל שהמורה צריך לספק סביבת למידה טובה ואיכותית כדי למנוע את מקרי האלימות, אם הסביבה לא תהיה טובה אז בהכרח יהיו מקרי אלימות. כך היא אומרת בשאלה 2:
"הדרכים שאני נוקטת בהן כדי לצמצם את האלימות, הם דרכים שנועדו בכלל למנוע את המקרים מלהתרחש, כי אני חושב שזה הדרך הכי יעילה, ולא לחכות שיהיה מקרה של אלימות, כי זה הדרך הכי חכמה לעשות את זה."
כך היא אומרת בשאלה 7:
"האלימות משפיעה מאוד על שאר התלמידים, כשהתלמידים רואים מקרה כזה, מצב הרוח שלהם יורד, והם לא יודעים ללמוד בצורה טובה. אני חושבת שהדרך הכי טובה למנוע את ההשפעה על שאר התלמידים, היא ליצור סביבה לימודית בטוחה, וזה ימנע את מקרי האלימות."
עוד עולה מהריאיון עם ספייה הוא שהיא חושבת שכל סוגי האלימות הם חמורים, וצריך להתייחס אליהם בהתאם לכך. היא חושבת שאם התלמידים משתמשים באלימות מילולית, או בהתנהגות של הצקה, שיש בה אלמנטים שליליים, אז הדברים האלה יובילו גם לאלימות פיזית, ולכן יש למנוע גם את ההתנהגויות השליליות האלה. כך היא אומרת בשאלה 3:
"אני חושבת שהסיבה המרכזית שמובילה לאירועי אלימות, היא התנהגות שלילית של התלמידים, שמובילה בסופו של דבר לאלימות פיזית. אם התלמידים משתמשים באלימות מילולית, זה מוביל בסופו של דבר אלימות פיזית, וגם בריונות והצקה מובילה לאלימות."
ספייה מרגישה שהמורה הוא מרכיב מרכזי במניעת האלימות, יותר מאשר ההנהלה למשל, והיא חושבת שאם ישנו מקרה של אלימות, חלק מהאשמה מוטל גם על המורה, בגלל שהוא נכשל בתפקיד שלו למנוע מקרה שכזה. כך היא אומרת בשאלה 1:
"כשאני רואה מקרה של אלימות, אני מרגישה שזה כישלון אישי שלי בתור המורה, לא מילאתי את התפקיד שלי, בגלל שאני חושבת שהמורה הוא הכי קרוב לתלמידים ביומיום, וזה התפקיד שלו למנוע את המקרים האלה."
ריאיון עם נעים:
מהריאיון עם נעים עולה שגם הוא חושב שהדרך הכי טובה לטפל במקרי האלימות היא למנוע אותם, וזאת בדרכים יזומות מראש, ושאם כבר קורה מקרה של אלימות זה מאוחר מדי, זה אומר שלא נעשה מספיק מצדו של המורה. כך הוא אומר בשאלה 2:
" אני חושב שכדי לצמצם את האלימות, לא צריך להסתכל על זה מבחינה נקודתית, כמו איך לטפל במקרה אלימות ספציפי, המורה צריך להסתכל על האלימות במכלול, ולנסות למנוע את המקרים הבודדים של אלימות."
בנוסף לכך נעים חושב שדרך ההתנהלות בכיתה, היא עניין שמשפיע גם על מקרי אלימות של תלמידים, הוא חושב שאם המורה לא מקרין מספיק סמכות בכיתה, והמשמעת של התלמידים שלו רופפת, אז הדברים האלה יכולים להוביל למקרים של אלימות, כי הדברים האלה מלמדים את התלמידים איך להתנהג בבית הספר, אם התלמיד ירגיש שמקלים עליו במשמעת בתחום אחד, כמו למשל בתחום האקדמי, אז הוא ירשה לעצמו לעבור עבירות גם בתחום האלימות. כך הוא אומר בשאלה 3:
" אני חושב שהסיבה המרכזית שמובילה למקרה של אלימות היא המשמעת של התלמידים, אם המורה לא נותן להם מספיק משמעת, והתלמידים ירגישו שהמורה מוותר להם בקלות, אז התלמידים לא יפחדו להתנהג בצורה אלימה."
עוד נקודה שעולה מדבריו של נעים, היא שהוא אמנם רואה את המורה כדמות מרכזית שיכולה למנוע את מקרי האלימות, אבל הוא אומר שישנה גם חשיבות גדולה לחינוך שהתלמיד מקבל בבית, והתרבות הביתית שממנה הוא בא. אם התלמיד יקבל חינוך גרוע בביתו מההורים שלו, והתרבות הביתית שלו היא מקלה בעניינים של אלימות, אז התלמיד הזה יראה התנהגות אלימה גם בבית הספר. כך הוא אומר בשאלה 6:
" תראה אני נתקלתי בקשיים כשניסיתי למנוע אלימות במשך השנים, ועם הזמן התחלתי להבין שהמורה הוא לא האחראי היחיד שיכול למנוע את האלימות, יש עוד גורמים חשובים שמשפיעים על זה, כמו החינוך שהתלמיד מקבל בבית, והתרבות שיש לו בבית, אלה דברים שורשיים שמשפיעים מאוד."
ריאיון עם יסמין:
מהריאיון עם יסמין עולה שההשקפה הכללית שלה לגבי אלימות של תלמידים היא מאוד מחמירה, לפי דעתה האלימות לא פוגעת רק באופן נקודתי שתלמידים שחוו את האלימות, אלא שהיא פוגעת גם בלמידה ובחינוך של התלמידים, היא מאמינה שאירועים חוזרים ונשנים של אלימות בבית הספר, מפריעים לסביבה לימודית בטוחה, ובעקבות כך גם פוגעים ביכולתם של התלמידים ללמוד בצורה טובה וראויה, ולכן מקרים של אלימות הם מטרה נעלה של בית הספר. כך היא אומרת בשאלה 1:
" כאשר אני רואה מקרה של אלימות, אני מרגישה שנפגע החינוך של התלמידים. אם התלמידים יפחדו להיות בבית הספר בגלל אלימות, הם לא יוכלו ללמוד כראוי. זה תנאי בסיסי לפי דעתי."
עוד עולה מדבריה של יסמין היא שהשיטה הנכונה לטפל במקרים של אלימות בבית הספר היא על ידי ענישה רתיעתית בכל מקרה לגופו, המורה וגם בית הספר לא צריכים לסבול מקרים של אלימות והם צריכים להעניש בחומרה את התלמידים שמבצעים פעולות כאלה, רק כך ניתן לטפל כראוי באלימות, ולמנוע את מקרה אלימות הבא. כך היא אומרת בשאלה 2:
" אני חושבת שכדי לטפל במקרים של אלימות, המורה וגם הנהלת בית הספר, צריכים להעניש בחומרה את התלמידים שמבצעים את הפעולות האלה. אם התלמיד שנקט באלימות יקבל עונש קשה, כולם יראו את זה, ויפחדו לנקוט באלימות בפעם הבאה. אני חושבת שזה הכי יעיל."
בנוסף לכך יסמין אומרת היא מאמינה שהגורם המוביל למקרים של אלימות, היא הדברים שקדמו למקרים האלה, כמו למשל שימוש באלימות מילולית, או התנהגות של הצקה ובריונות, כמעט בכל מקרה של אלימות הדברים האלה קיימים, ולכן יש לראות בחומרה גם את האלימות המילולית. כך היא אומרת בשאלה 3:
" אני חושבת שמה שהכי גורם למקרים של אלימות פיזית, היא התנהגות בוטה, ואלימות מילולית של התלמידים, וגם מקרים של הצקה, כמעט בכל פעם שיש מקרה של מכות, התלמידים קודם לכן מקללים אחד את השני, ולכן יש לראות את המקרים של אלימות מילולית בחומרה."
סיכום הראיונות:
לסיכום ראינו שהמורה גמיל חושב שיש לפתור את בעיית האלימות של התלמידים על ידי מניעה מראש של מקרים כאלה, המורה צריך לדעת לזהות את התהליכים שמובילים לאלימות אצל תלמידים. בנוסף לכך גמיל מנסה להטיף לתלמידים שלא לנקוט באלימות. והוא חושב שהאלימות של התלמידים פוגעת בכלל התלמידים.
המורה ספייה חושבת שהדרך של מניעת האלימות היא הרבה יותר יעילה מלהתמודד עם מקרי אלימות, והיא חושבת שסביבת למידה בטוחה זו הדרך הטובה ביותר למנוע אלימות. עוד היא חושבת שכל סוגי האלימות הם גרועים מאוד, גם אלימות מילולית של התלמידים. ובנוסף לכך ספייה חושבת שהמורה הוא דמות מרכזית במניעתה של האלימות בבית הספר.
המורה נעים חושב שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם אלימות תלמידים היא למנוע אותה, ולשם כך יש לנקוט בפעולות יזומות מראש. נעים גם חושב שהמורה צריך להקרין סמכות ולשמור על משמעת בכיתה, כדי להרגיל את התלמידים להתנהג בצורה מקובלת, בכל ההתנהגויות שלהם. ונעים גם אומר שישנה חשיבות גדולה לחינוך שמקבל התלמיד בבית, וזה משפיע מאוד על מקרי האלימות.
המורה יסמין מתייחסת בחומרה למקרי האלימות, ולפי דעתה זה פוגע ביכולת החינוכית של התלמידים, ולכן יש לספק סביבה לימודית בטוחה. עוד חושבת יסמין שיש לטפל באלימות בענישה שמטרתה להרתיע את כלל התלמידים מלהשתמש באלימות. יסמין גם מדגישה את החשיבות של האלימות המילולית כגורם מוביל לאלימות פיזית, ויש למנוע גם אותה.
דיון
מטרתה של עבודה זו הייתה לבדוק כיצד מתמודדים מורים וותיקים עם התופעה של אלימות בבית הספר. מממצאי המחקר עולה שישנם קווי דמיון לגבי אופן החשיבה ודרך ההתמודדות של מורים וותיקים עם התופעה של האלימות בבית הספר. קודם כל המורים שרואיינו מעידים על כך שהם חושבים שהתופעה של האלימות בבית הספר היא תופעה חמורה שפוגעת לא רק באופן נקודתי, אלא בסביבה הלימודית, וביכולת להעניק חינוך טוב לתלמידים. ניתן להסביר את הממצא הזה, בכך שהמורים הוותיקים חוו את השפעותיה של האלימות בטווח הארוך, והם רואים לאן מתפתחים תלמידים אלימים לעומת תלמידים אחרים, ולכן זה תורם להשקפתם לגבי השפעותיה השליליות של האלימות. אם נשווה את הממצא הזה לסקירה הספרותית, אנו נראה שישנה התאמה למחקרי העבר, שמראים שהאלימות הבית ספרית היא תופעה חמורה שפוגעת בסביבה הלימודית (גימשי, ונאמן חביב, 2015).
עוד מסקנה עיקרית וחשובה שעולה מהממצאים היא שהמורים חושבים שהדרך הכי טובה לצמצם את האלימות בבתי הספר היא על ידי מניעה של מקרי האלימות מראש, גם על ידי פעולות יזומות, ולא לחכות שהמקרים האלה יתרחשו, כי אז זה יהיה מאוחר מדי. את הממצא הזה ניתן להסביר בכך שהמורים הוותיקים, שלימדו שנים רבות בבתי הספר, כבר למדו לזהות את תהליכי ההתנהגות שמובילים למקרי אלימות, הם רואים את כל התמונה, ולכן יש להם את היכולת לעצור את המקרה עוד לפני שהוא מתרחש. ממצא זה תואם גם לסקירת מחקרי העבר, שמראים שיש לצמצם את החשיפה של התלמידים להתנהגות אגרסיבית, על מנת לצמצם את האלימות בבתי הספר (רחמים, 2017).
מסקנה נוספת ממצאי המחקר היא שרוב המורים חושבים שהאלימות המילולית והתנהגות אגרסיבית של התלמידים היא לא פחות חמורה ממקרים של אלימות פיזית, כי ברוב הפעמים האלימות המילולית מובילה לאלימות פיזית. גם את הממצא הזה ניתן להסביר שניסיונם הפרקטי של המורים לימד אותם שהאלימות המילולית אכן מובילה לאלימות פיזית, וגם להתנהגויות אגרסיביות. גם ממצא זה תואם למחקרי העבר, שמראים שאגרסיביות, כמו למשל בריונות ברשת, יכולה להוביל לאלימות פיזית (דולב-כהן, לפידות-לפלר, 2016).
ולכן מסקנת המחקר העיקרית היא שהמורים הוותיקים, התנסו במקרים של אלימות בבית הספר, לאורך השנים שבהם הם לימדו, וזה הוביל אותם לתובנות מיוחדות לגבי הטיפול באלימות בבית הספר, כמו למשל לנסות למנוע מראש את המקרים על ידי פעולות יזומות, וגם לטפל באלימות המילולית שהיא לא פחות חמורה. המלצה אפשרית שעולה ממסקנת המחקר, היא שיש לאפשר למורים עם וותק גדול יותר, להיות אחראים על הנושא של אלימות בבתי הספר, וזאת בגלל הניסיון העשיר שלהם בטיפול בתופעה.
רפלקציה אישית
רפלקציה אישית 1:
במהלך ההכנה של מחקר זה, למדתי הרבה על הצורה שבה מתבצע מחקר, על הנושא של המחקר, שהוא התמודדותם של מורים וותיקים עם אלימות בבית הספר, וקיבלתי כלים רבים מאוד שיכולים לעזור לי במהלך עבודתי והקריירה שלי. בתחילת המחקר הרגשתי שמהלך המחקר הולך להיות ארוך ומתיש, אבל לאט לאט ובסבלנות, ראיתי ולמדתי כיצד בונים את המחקר ורואים את התמונה הגדולה, בכל פעם שמים אבן על אבן עד שמתקבלת התמונה הגדולה של המחקר, והשגת המטרה המחקרית שלו. ובנוסף לכך נהניתי מאוד לעבוד עם השותפה שלי
רפלקציה אישית 2:
במהלך כתיבת עבודת מחקר זאת, למדתי דברים חשובים מכמה בחינות. ראשית כל נחשפתי לתהליך של מחקר אקדמי, ואני מרגישה שכעת יש לי את הידע וההבנה מהו מחקר אקדמי, כיצד לבצע אותו בצורה נכונה, ומה החשיבות של מחקר זה כדי לאפשר לפתח את תחומי המדעים השונים, כמו למשל את תחום החינוך. חשיבות המחקר בחינוך היא חשיבות מאוד גדולה, בגלל שאנשי החינוך מנסים כל הזמן לשפר את היכולות החינוכיות שלהם, ולבדוק איך הם יכולים לחנך את הדורות הצעירים בצורה יותר יעילה, ולכן החינוך מאפשר את ההתקדמות הזאת. השותפה שלי לעבודה הייתה מאוד מקצועית וחרוצה, והיה לנו שיתוף פעולה טוב מאוד ביחד.
ביבליוגרפיה
גימשי, ד', ונאמן חביב, ו' (2015). היבטים סביבתיים של אלימות במוסדות חינוך והשפעתם על תחושת הביטחון של התלמיד. זמן חינוך, 1, 71-90.
דולב-כהן, מ', לפידות-לפלר, נ' (2016). בריאות וחולי במרחבי הסייברספייס: בין הצקה מקוונת להצקה מסורתית בקרב בני נוער בישראל. אורנים, המכללה האקדמית לחינוך.
זרצקי, ר', וכץ, י' (2019). הקשר בין שחיקת המורה, ותק המורה וגיל התלמידים ובין השימוש בטכניקות ההשקעה הרגשית בהוראה בישראל מכלול, 33 (תשע"ט, 2019), עמ' 217-244.
חכים, ע', ושביט, י' (2017). חרם בין תלמידים דוח מצב המדינה, (2017), עמ' 193-220.
לוי, מ', דביר, ע', בן-שלום, ע', אורקיבי, א', צווילינג, מ', וגבאי, נ' (2019). שיח אוהדים מקוון כמנבא של אלימות במגרשי כדורגל רוח הספורט, 5 (תשע"ט, 2019), עמ' 1-14.
פלד, י', ופיטרסה, א' (2015). תפיסות נורמטיביות של תוקפנות דיגיטלית בקרב תלמידים האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה"ם, 10 (שבט תשע"ה, פברואר 2015), עמ' ע161-ע166.
רחמים, ר' (2017). תופעת האלימות והתוקפנות של בני נוער בבתי הספר: על מוסדות המדינה להשתתף השתתפות פעילה במציאת כלים להתמודד עם הבעיה ובמניעתה קשר עין, 270 (סיוון-תמוז תשע"ז, יוני 2017), עמ' 15-16.
שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א. הדו"ח המסכם של המחקר. פרק 12: עמ' . 201-225.
Fisher K. & Kettl, P. (2003). Teachers' perceptions of school violence. J Pediatr Health Care;17:79–83.
Gordon, E. (2017). "Why Stay So long?" Exploring Physical Education Teacher Persistence. The Physical Educator.
Manor, R., Mar'i, A. & Yair, T. (2019). THEORETICAL KNOWLEDGE AND SCHOOL EXPERIENCE: TEACHING HEBREW AS A SECOND LANGUAGE -A CASE STUDY.
Martin, N. & Shoho, A. (2000). Teacher Experience, Training, & Age: The Influence of Teacher Characteristics on Classroom Management Style.
Nkuba, M., Hermenau, K., Goessmann, K., & Hecker, T. (2018). Reducing violence by teachers using the preventative intervention Interaction Competencies with Children for Teachers (ICC-T): A cluster randomized controlled trial at public secondary schools in Tanzania. PloS one, 13(8), e0201362.
Orpinas, P. & Horne, A. M. (2004). A teacher-focused approach to prevent and reduce students' aggressive behavior: the GREAT Teacher Program. American journal of preventive medicine, 26(1 Suppl), 29–38.
Podolsky, A., Kini, T. & Darling-Hammond, L. (2019). Does teaching experience increase teacher effectiveness? A review of US research. Journal of Professional Capital and Community. 10.1108/JPCC-12-2018-0032.
נספחים
נספח 1-
שאלות הריאיון:
1- איך אתה מרגיש כשאתה רואה האלימות הזאת בין התלמידים?
2- מה הדרכים שיכול להשתמש בהן למען צמצום האלימות בין התלמידים?
3- מה הסיבות המרכזיות שנותנות לתלמידים להיות אלימים עם התלמידים האחרים בבית הספר ותן דוגמה לאירוע או מקרה?
4- ספר לי אירוע אלימות קרה איתך?
5- אילו צעדים התחלת לעשות כדי למנוע האלימות. דוגמה, ומה קרה?
6- מהן הקשיים שנקלטו לך בדרך לפתור בעיה אלימות בין התלמידים ותן דוגמה?
7- איך משפיעה האלימות על שאר התלמידים בכיתה?-דוגמה
8- ספר לי על מקרה שפעם ראשונה קרה איך אלימות?
9- ספר לי על מקרה שילד נתן מכה ליל אחר?
10- אילו המלצות אתה נותן לי שעוזרות י לפתור פעיות בין התלמידים בהקדם?
נספח 2, ראיונות:
ראיונות:
ריאיון גמיל:
1- איך אתה מרגיש כשאתה רואה האלימות הזאת בין התלמידים?
כשאני רואה מקרה של אלימות שמתרחש בין תלמידים, אני מרגיש כישלון אישי, בגלל שלא ציפיתי את זה, ונכשלתי בלמנוע את המקרה הזה. אני חושב שהמורה צריך להיות מחובר לתלמידים שלו, ולדעת מתי יש סיכוי גבוה שיתרחש אירוע של אלימות.
2- מה הדרכים שאתה יכול להשתמש בהן למען צמצום האלימות בין התלמידים?
קודם כל אני מנסה להסביר לתלמידים על החומרה של מקרי האלימות, וגם האלימות המילולית, ואני מעודד אותם שלא להיות מעורבים במקרים כאלה.
3- מה הסיבות המרכזיות שנותנות לתלמידים להיות אלימים עם התלמידים האחרים בבית הספר ותן דוגמה לאירוע או מקרה?
יש כמה גורמים, קודם כל המשמעת שישנה בבית הספר, אם היא רופפת, אז תהיה אלימות, שנית כל גם האלימות המילולית היא תוביל לאלימות פיזית, וגם החינוך שמקבלים התלמידים בבית
4- ספר לי אירוע אלימות קרה איתך?
אני זוכר שהייתי בכיתה, היה צלצול של ההפסקה, נשארתי בכיתה לדבר עם כמה תלמידים, ואחרי עשר דקות אחד התלמידים קרא לי ואמר שתלמידים אחרים רבים מכות במסדרון, מיד רצתי כדי להפריד ביניהם, זה היה מקרה קשה, לאחד התלמידים ירד דם
5- אילו צעדים התחלת לעשות כדי למנוע האלימות. דוגמה, ומה קרה?
אני נוקט צעדים כדי למנוע את האלימות, גם במקרים שלא קשורים באופן מיידי למקרה של אלימות. למשל כאשר יש לנו שיעור חינוך בכיתה, אני מסביר לתלמידים על התופעה של האלימות, ומסביר להם למה חשוב שהם ימנעו מזה ויהיו סובלניים, ואם הם רואים דבר כזה חשוב שיספרו לי או להנהלה, כדי לעזור.
6- מהן הקשיים שנקלטו לך בדרך לפתור בעיה אלימות בין התלמידים ותן דוגמה?
קשיים של הנהלת בית הספר, שלא נתנה לי מספיק את המשאבים שהייתי רוצה כדי לטפל בבעיה, כמו הקדשה של שעות לימוד לחינות התלמידים בנושא, ויכולת ענישתית מספקת
7- איך משפיעה האלימות על שאר התלמידים בכיתה?-דוגמה
אני חושב שהאלימות משפיעה בצורה שלילית מאוד על שאר התלמידים, מקרה שכזה לא פוגע רק בשני התלמידים, הוא פוגע גם בתלמידים האחרים, החברים שלהם, כי הם נותנים להם דוגמה רעה, והם יכולים לחקות אותם.
8- ספר לי על מקרה שפעם ראשונה קרה איך אלימות?
פעם ראשונה הייתה לפני 15 שנה, ראיתי תלמידים רבים מכות בחצר של בית הספר, ואני ועוד כמה מורים הלכנו להפריד ביניהם
9- ספר לי על מקרה שילד נתן מכה לילד אחר?
היו הרבה מקרים שחוויתי של ילדים שנותנים מכות, זה קורה כמעט בכל זנה, ובכל השכבות של הכיתות, התלמידים רבים, בעיקר הבנים
10- אילו המלצות אתה נותן לי שעוזרות לי לפתור פעיות בין התלמידים בהקדם?
אני חושב שההמלצה הכי טובה שלי היא לנסות למנוע את המקרים האלה מראש, המורה צריך להכיר את התלמידים שלו ואת היחסים ביניהם, ואם הוא יודע ששני תלמידים לא מדברים אחד עם השני הוא צריך להשלים ביניהם
ריאיון ספייה:
1- איך אתה מרגיש כשאתה רואה האלימות הזאת בין התלמידים?
כשאני רואה מקרה של אלימות, אני מרגישה שזה כישלון אישי שלי בתור המורה, לא מילאתי את התפקיד שלי, בגלל שאני חושבת שהמורה הוא הכי קרוב לתלמידים ביומיום, וזה התפקיד שלו למנוע את המקרים האלה.
2- מה הדרכים שאתה יכול להשתמש בהן למען צמצום האלימות בין התלמידים?
הדרכים שאני נוקטת בהן כדי לצמצם את האלימות, הם דרכים שנועדו בכלל למנוע את המקרים מלהתרחש, כי אני חושב שזה הדרך הכי יעילה, ולא לחכות שיהיה מקרה של אלימות, כי זה הדרך הכי חכמה לעשות את זה.
3- מה הסיבות המרכזיות שנותנות לתלמידים להיות אלימים עם התלמידים האחרים בבית הספר ותן דוגמה לאירוע או מקרה?
אני חושבת שהסיבה המרכזית שמובילה לאירועי אלימות, היא התנהגות שלילית של התלמידים, שמובילה בסופו של דבר לאלימות פיזית. אם התלמידים משתמשים באלימות מילולית, זה מוביל בסופו של דבר אלימות פיזית, וגם בריונות והצקה מובילה לאלימות.
4- ספר לי אירוע אלימות קרה איתך?
אני חוויתי פעם אחת מקרה של אלימות קשה, בתור מורה מחנכת, היו שני תלמידים בכיתה שהיו רבים מכות כל הזמן אחד עם השני, עד שפעם אחת הם הלכו מכות ממש חזק, ואני ביחד עם המורה השנייה הפרדנו ביניהם, ולקחנו אותם למנהל
5- אילו צעדים התחלת לעשות כדי למנוע האלימות. דוגמה, ומה קרה?
אני כל הזמן מזהירה את התלמידים, שאם הם ינקטו באלימות, יש לזה תוצאות חמורות מאוד, וזה כדי למנוע מראש את המקרה של האלימות. וגם חוץ מזה אני מדברת עם ההורים של התלמידים, ומסבירה להם שחשוב שידברו עם התלמידים בנושא.
6- מהן הקשיים שנקלטו לך בדרך לפתור בעיה אלימות בין התלמידים ותן דוגמה?
אני חושבת שהקושי הכי גדול שהיה לי הוא להשלים עם תלמדים שלא מדברים אחד עם השני, כי אני רוצה למנוע את מקרה אלימות הבא ביניהם, ובגלל זה מנסה להשלים ביניהם
7- איך משפיעה האלימות על שאר התלמידים בכיתה?-דוגמה
האלימות משפיעה מאוד על שאר התלמידים, כשהתלמידים רואים מקרה כזה, מצב הרוח שלהם יורד, והם לא יודעים ללמוד בצורה טובה. אני חושבת שהדרך הכי טובה למנוע את ההשפעה על שאר התלמידים, היא ליצור סביבה לימודית בטוחה, וזה ימנע את מקרי האלימות.
8- ספר לי על מקרה שפעם ראשונה קרה איך אלימות?
פעם ראשונה שחוויתי אלימות, זה היה כשהייתי מורה צעירה, וראיתי שני ילדים רבים מכות בחצר, נבהלתי מאוד ופחדתי עליהם, וישר הלכתי אליהם כדי להפריד ביניהם, אחרי זה באו עוד מורים ותלמידים, והייתה המולה גדולה.
9- ספר לי על מקרה שילד נתן מכה ליל אחר?
היה לי ילד אלים בכיתה, ואני הזהרתי אותו בהרבה פעמים לא ללכת מכות, ופעם אחת ראיתי אותו נותן מכות לילד אחר, ואני הענשתי אותו על זה
10- אילו המלצות אתה נותן לי שעוזרות י לפתור פעיות בין התלמידים בהקדם?
אני חושבת שהכי חשוב לעשות במקרים כאלה הוא לדאוג שיהיה אקלים בית ספרי טוב, צריך שתהיה תרבות בית ספרית מתאימה, כדי שהתלמידים לא ינקטו באלימות הזאת
ריאיון נעים:
1- איך אתה מרגיש כשאתה רואה האלימות הזאת בין התלמידים?
אני מרגיש מאוד לא טוב כאשר יש מקרה כזה, אני מפחד על שאר התלמידים שיפגעו, ואני מרגיש שלא עשיתי העבודה שלי כראוי כדי למנוע מקרה כזה
2- מה הדרכים שאתה יכול להשתמש בהן למען צמצום האלימות בין התלמידים?
אני חושב שכדי לצמצם את האלימות, לא צריך להסתכל על זה מבחינה נקודתית, כמו איך לטפל במקרה אלימות ספציפי, המורה צריך להסתכל על האלימות במכלול, ולנסות למנוע את המקרים הבודדים של אלימות.
3- מה הסיבות המרכזיות שנותנות לתלמידים להיות אלימים עם התלמידים האחרים בבית הספר ותן דוגמה לאירוע או מקרה?
אני חושב שהסיבה המרכזית שמובילה למקרה של אלימות היא המשמעת של התלמידים, אם המורה לא נותן להם מספיק משמעת, והתלמידים ירגישו שהמורה מוותר להם בקלות, אז התלמידים לא יפחדו להתנהג בצורה אלימה.
4- ספר לי אירוע אלימות קרה איתך?
היה לי אפילו אירוע אלימות שהתרחש כלפי אחד המורים בבית הספר, תלמיד אחד שהיה בריון, הוא התעצבן על מורה אחד והוא הרים עליו יד, טיפלנו באירוע הזה בחומרה
5- אילו צעדים התחלת לעשות כדי למנוע האלימות. דוגמה, ומה קרה?
אני מדבר עם התלמידים לגבי החומרה של הנושא בשיעורי החינוך, ואני אומר להם שזה גם התפקיד שלהם לדאוג למנוע את המקרים האלה, כי זה פוגע בכל התלמידים. מעבר לכך אני גם דואג להשלים עם תלמידים, כדי שזה לא יגלוש לאלימות ביניהם
6- מהן הקשיים שנקלטו לך בדרך לפתור בעיה אלימות בין התלמידים ותן דוגמה?
תראה אני נתקלתי בקשיים כשניסיתי למנוע אלימות במשך השנים, ועם הזמן התחלתי להבין שהמורה הוא לא האחראי היחיד שיכול למנוע את האלימות, יש עוד גורמים חשובים שמשפיעים על זה, כמו החינוך שהתלמיד מקבל בבית, והתרבות שיש לו בבית, אלה דברים שורשיים שמשפיעים מאוד.
7- איך משפיעה האלימות על שאר התלמידים בכיתה?-דוגמה
זה משפיע מאוד, קודם כל זה מעכיר את האווירה ויוצר אווירה לא טובה בבית הספר, ומעבר לזה התלמידים גם מקבלים דוגמה שלילית, והם גם נוקטים באלימות
8- ספר לי על מקרה שפעם ראשונה קרה איך אלימות?
זה היה בשנה הראשונה שבה התחלתי ללמד בבית הספר, ושמעתי המולה מחוץ לכיתה, רצתי החוצה לראות, וראיתי כמה ילדים רבים, כמה מורים הלכו להפריד ביניהם, ואני הלכתי גם לעזור.
9- ספר לי על מקרה שילד נתן מכה ליל אחר?
היו הרבה מקרים כאלה שחוויתי בקריירה שלי, בפעם אחת שני ילדים התחילו לריב מכות בכיתה, ממש מולי, ומיד הפרדתי ביניהם, ואחרי זה נתתי עונשים לשני התלמידים וזימנתי את ההורים שלהם
10- אילו המלצות אתה נותן לי שעוזרות י לפתור פעיות בין התלמידים בהקדם?
אני חושב שההמלצה הכי טובה שאני יוכל לתת למורה אחר היא לנסות למנוע את מקרי האלימות על ידי העלאת המודעות לנושא עם התלמידים בכיתה, ולדבר איתם על זה.
ריאיון יסמין:
1- איך אתה מרגיש כשאתה רואה האלימות הזאת בין התלמידים?
כאשר אני רואה מקרה של אלימות, אני מרגישה שנפגע החינוך של התלמידים. אם התלמידים יפחדו להיות בבית הספר בגלל אלימות, הם לא יוכלו ללמוד כראוי. זה תנאי בסיסי לפי דעתי.
2- מה הדרכים שאתה יכול להשתמש בהן למען צמצום האלימות בין התלמידים?
אני חושבת שכדי לטפל במקרים של אלימות, המורה וגם הנהלת בית הספר, צריכים להעניש בחומרה את התלמידים שמבצעים את הפעולות האלה. אם התלמיד שנקט באלימות יקבל עונש קשה, כולם יראו את זה, ויפחדו לנקוט באלימות בפעם הבאה. אני חושבת שזה הכי יעיל.
3- מה הסיבות המרכזיות שנותנות לתלמידים להיות אלימים עם התלמידים האחרים בבית הספר ותן דוגמה לאירוע או מקרה?
אני חושבת שמה שהכי גורם למקרים של אלימות פיזית, היא התנהגות בוטה, ואלימות מילולית של התלמידים, וגם מקרים של הצקה, כמעט בכל פעם שיש מקרה של מכות, התלמידים קודם לכן מקללים אחד את השני, ולכן יש לראות את המקרים של אלימות מילולית בחומרה.
4- ספר לי אירוע אלימות קרה איתך?
אני זוכרת שפעם אחת הייתי בחדר מורים, וכל המורים שמעו שיש רעש גדול בחוץ, יצאנו לראות, וראינו ששתי בנות רבות ומושכות אחת לשנייה בשיער, הייתה המולה גדולה, וכל המורים רצו להפריד בין שתי הבנות
5- אילו צעדים התחלת לעשות כדי למנוע האלימות. דוגמה, ומה קרה?
אני פותחת עין על התלמידים, ומנסה לצפות אם שני תלמידים הולכים לריב, ותוך כדי זה אני שמה עין דווקא על תלמידים שהם בעייתיים, ושיש יותר סיכוי שהם ילכו מכות, ואני מנסה לשמור עליהם, ולמתן את ההתנהגות שלהם. וגם אני מדברת הרבה עם הנהלת בית הספר כדי לנקוט צעדים ענישתיים של ילדים שמעורבים באלימות
6- מהן הקשיים שנקלטו לך בדרך לפתור בעיה אלימות בין התלמידים ותן דוגמה?
הקושי הכי גדול זה לשכנע את התלמידים שהתופעה של האלימות פוגעת בכלל התלמידים ובאווירה הבית ספרית, ושזה פוגע בחינוך בטווח הארוך, התלמידים לא מעריכים נכון את גודל הנזק שהם עושים כאשר הם נוקטים בפעולה אלימה
7- איך משפיעה האלימות על שאר התלמידים בכיתה?-דוגמה
האלימות משפיעה באופן משמעותי על שאר התלמידים, ההשפעה העיקרית היא אווירה חינוכית לא טובה, כך לדוגמה כאשר שני תלמידים רבים, ויום אחרי זה הם נכנסים לכיתה, אז האווירה היא לא טובה, והתלמידים לא לומדים בכיף, וזה משפיע על המוטיבציה שלהם ללמוד.
8- ספר לי על מקרה שפעם ראשונה קרה איך אלימות?
אני זוכרת שזה היה בשנה הראשונה שבה התחלתי ללמד, אני לא הבנתי מה קורה בחצר, ושני ילדים קיללו אחד את השני והלכו מכות, מאוד נבהלתי ופחדתי על התלמידים, וזאת הייתה חוויה לא טובה, למרות ששני התלמידים היו מכיתה אחרת, שלא לימדתי בה
9- ספר לי על מקרה שילד נתן מכה ליל אחר?
היה עוד מקרה שבו שני תלמידים רבו במכות באולם ספורט, כאשר הם חיכו שיגיע המורה לספורט, ואני שמעתי את הרעש מבחוץ, והלכתי להפריד ביניהם, אחר כך בא המורה לספורט, והוא המשיך לטפל בזה.
10- אילו המלצות אתה נותן לי שעוזרות י לפתור פעיות בין התלמידים בהקדם?
אני ממליץ שבית הספר יעשה תכנית אסטרטגית וארוכת טווח לטיפול ומניעה של מקרים כאלה של אלימות. בית הספר צריך להעניש בחומרה את מי שנוקט באלימות, וגם לבדוק מה הבעיות בסביבה הבית ספרית שגורמות לתלמידים לנקוט באלימות