יסודות הסיעוד- המושג של כושר גופני דרך התיאוריה של אברהם מסלאו

להצעת מחיר ללא התחייבות לכתיבת סמינריון צרו קשר:

>>צור קשר<<

מבוא

הכושר הגופני הוא מימד חשוב בבריאותו הכללית של האדם. הכושר הגופני שכולל סיבולת לב ריאה, כוח פיזי, עמידות ואלסטיות, מעיד על כושרו הפיזי הכללי של האדם, אולם מעבר לבריאותו הפיזית הכללית, ישנם עדויות שהכושר הפיזי יכול להשפיע גם על הבריאות המנטלית, ועל איכול החיים באופן כללי. באופן יותר ספציפי ישנם עדויות לכך שהכושר הגופני של האדם משפיע בצורה ישירה וחיובית על הערכתו העצמית של האדם, (Haugen, Ommundsen, Seiler, 2013).

בעבודה זו נבחן את המושג של כושר גופני דרך התיאוריה של אברהם מסלאו, שלפיה לאדם ישנה מערכת היררכית של צרכים, כאשר בתחתית הפירמידה ישנם הצרכים הבסיסיים של האדם, שנועדו לתת מענה להישרדותו, כמו אוכל, אוויר ומין, ואילו במעלה הפירמידה, ישנם צרכים שנועדו לתת מענה לצרכים של הערכה עצמית, אהבה, והגשמה עצמית. הפירמידה של מסלאו מחולקת לשני חלקים, בחלק התחתון ישנם הצרכים שמהווים חוסרים, שאותם צריך למלא האדם, ובחלק העליון ישנם צרכים של גדילה של האדם, שממולאים אחרי שמולאו צרכי החסר.

אם נבחן את הכושר הגופני דרך מערכת הצרכים של מסלאו, אנו נבין שהמוטיבציה של האדם לבצע פעילות גופנית ולהגיע לכושר גופני, נובעת בעיקר מצרכים של הערכה עצמית של האדם, ובעצם האדם יעסוק בכושר הגופני רק כאשר צרכיו הבסיסיים סופקו במידה מסוימת.

בנוסף לכך נבחן את המובא במאמר זה דרך הפרדיגמות של מקצוע הסיעוד. פרדיגמות אלה הן מסגרת מושגית שעוזרת להבין את תפקידו של המטפל הסיעודי, והן כוללות 4 מימדי, סיעוד, אדם, סביבה ובריאות. המימד הסיעודי הוא המימד שבו ישנם כל התכונות והמאפיינים של המקצוע הסיעודי, המימד של האדם, הוא המימד של האדם שמקבל את הטיפול הסיעודי כולל פרטים משפחות וקבוצות, המימד של הבריאות שהוא הדרגה של הרווחה הפיזית והנפשית שבה נמצא המטופל, והמימד של הסביבה, שכולל את מה שקשור בסביבתו החיצונית והפנימית של המטופל.

התיאוריה הנבחרת- תיאורית הצרכים של Maslow

היררכית הצרכים של מאסלו היא תיאוריה מוטיבציונית בפסיכולוגיה, הכוללת מודל בן חמש שכבות של צרכים אנושיים, המתואר לעתים קרובות כהיררכיה בתוך פירמידה. בתחתית ההיררכיה כלפי מעלה, הצרכים הם: פיזיולוגיים, בטיחות, אהבה ושייכות, הערכה ומימוש עצמי. הצרכים הנמוכים יותר בהיררכיה חייבים להיות מסופקים לפני שאנשים יכולים לספק צרכים גבוהים יותר (ליפובצקי, 2019).

מודל זה של חמישה שלבים יכול להיות מחולק לצורכי חסר וצרכי צמיחה וגדילה. ארבעת הרמות הראשונות נקראות לעתים קרובות צרכי חסר (D), ואת הרמה העליונה כצרכי צמיחה א(B). צרכי חסר נובעים בשל מחסור והם גורמים למוטיבציה לפעולה כאשר הם ממולאים. כמו כן, המוטיבציה למלא צרכים כאלה תהפוך להיות חזקה ככל שהם נדחים יותר במשך הזמן. לדוגמה, ככל שאדם יהיה ללא מזון, כך הוא יהיה רעב יותר (ליפובצקי, 2019).

Maslow (1943) הצהיר בתחילה כי אנשים צריכים לספק את הצרכים ברמה הנמוכה יותר לפני התקדמות לצרכים גבוהים יותר ושאיפה למלא את צרכי הצמיחה. עם זאת, הוא הבהיר מאוחר יותר כי סיפוק הצרכים אינו תופעה של הכל או כלום, ואין צורך למלא את הצורך ב 100 אחוזים על מנת להתקדם לצורך הבא (Decarvalho, 1991).

כשצורך של מחסור מסופק פחות או יותר, הצורך יפחת, ופעילויותינו יכוונו בדרך כלל לצרכים יותר גבוהים שעדיין לא סיפקנו, שהופכים להיות הצרכים המרכזיים שלנו. עם זאת, צרכי הצמיחה ממשיכים להיות מורגשים ואף עלולים להתחזק לאחר שהם מסופקים במידה חלקית.

צרכי הצמיחה אינם נובעים מחוסר במשהו, אלא מתוך רצון לגדול כאדם. לאחר שהצרכים הללו מסופקים למדי, אפשר להגיע לרמה הגבוהה ביותר הקרויה מימוש עצמי. כל אדם מסוגל ויש לו את הרצון לעלות בהיררכיה לעבר הרמה של מימוש עצמי. אבל, ההתקדמות לעתים קרובות משתבשת על ידי כישלון לספק את הצרכים ברמה נמוכה יותר. חוויות חיים שונות, כמו גירושין, נישואין או אובדן עבודה וקריירה, עלולים לגרום לאדם לעבור בין רמות ההיררכיה. לכן, לא כולם יעברו דרך ההיררכיה בצורה חד-כיוונית, אלא יוכלו לנוע קדימה ואחורה בין סוגי הצרכים השונים (ליפובצקי, 2019).

אברהם מסלאו הוא פסיכולוג חברתי יהודי, אשר נולד בארה"ב. אברהם מאסלו הוא אחד הפסיכולוגים המשפיעים ביותר במאה העשרים. התרומות הגדולות ביותר שלו לפסיכולוגיה היו תרומתו לפסיכולוגיה ההומניסטית, כמו גם פיתוחה של תיאוריית הצרכים. הקריירה של מאסלו בפסיכולוגיה קדמה מאוד לתנועת הפסיכולוגיה החיובית המודרנית, ויכול להיות שתנועה זאת הייתה נראית אחרת אלמלא מסלאו (Decarvalho, 1991).

הפרדיגמות בסיעוד הם מסגרת מושגית המדגימה את אופיים של סיעוד, אדם, סביבה ובריאות. תפקידה של האחות מיוצג בשילובם של סיעוד, אדם, בריאות, וסביבה. כל פרדיגמה יכולה להוות גורם מפתח וחשוב בתהליך הסיעוד, והיא חיונית במהלך הטיפול. כדי שהמטופל יחלים בצורה מלאה חשוב שהטיפול הסיעודי יכלול אלמנטים גופניים מנטליים ורוחניים. הפרדיגמה של האדם מתמקדת במטופל, הסביבה מתקשרת לסביבה החיצונית והפנימית של המטופל, הבריאות היא הדרגה של הרווחה הפיזית והנפשית שאותה חווה המטופל, והסיעוד היא המאפיינים והפעולות של הטיפול הסיעודי אשר מסופק לחולה (ליפובצקי, 2019).

סקירת ספרות

הסוגיה הבריאותית הנבחרת- כושר גופני.

הכושר הגופני נחשב למאפיין רב ממדי, הכולל מרכיבים שונים כגון סיבולת לב וכלי דם, חוזק / כוח שרירים, גמישות ותיאום מוטורי. יתר על כן, כושר מוגדר בדרך כלל עם דגש על שתי מטרות, ביצועים ובריאות. כושר הקשור לביצועים מתייחס למרכיבי הכושר שהם מרכזיים עבור ביצועים ספורטיביים כגון זריזות, איזון, תיאום, כוח, זמן תגובה ומהירות, ואילו כושר בריאותי קשור למרכיבים הנוגעים באופן ישיר יותר לבריאות הפיזית כגון כושר לב וכלי דם, חוזק שרירים, סיבולת, וגמישות הגוף. בעת האחרונה ישנה תשומת לב מוגברת לחוסר פעילות גופנית, סיבולת לב ריאה ועודף משקל אצל בני נוער, המונח כושר גופני נוטה להיות מוגדר באופן צר יותר בפועל, תוך התמקדות בבדיקות סיבולת הגוף, ופחות על מידות אחרות של כושר שהן חלק מהמוטוריקה והתפקוד היומיומי, כגון כוח, תיאום מוטורי וגמישות (Haugen, Ommundsen, Seiler, 2013).

פעילות גופנית סדירה היא אחת הדרכים הטובות ביותר בכדי להעלות את הכושר הגופני. יש לה יתרונות רבים, כולל שיפור הבריאות הכללית וכושר, וכן הפחתת הסיכון למחלות כרוניות רבות. ישנם סוגים רבים של פעילות גופנית, חשוב לבחור את הסוגים המתאימים לכל אחד, או לעשות שילוב של סוגי אימון אלה, הכוללים (דובנוב-רז, ל עזר, ראובני, קונסטנטיני, כץ, 2012).

אימוני סיבולת, או אירובי, פעילויות שנועדו להגדיל את יכולת הנשימה ואת קצב הלב. הם שומרים על הלב, הריאות, ומערכת הדם ומשפרים את הכושר הכללי. דוגמאות כוללות הליכה מהירה, ריצות, שחייה ורכיבה על אופניים.

אימוני כוח, או אימון התנגדות, תרגילים בכדי להפוך את השרירים לחזקים יותר. לדוגמה הרמת משקולות.

תרגילי איזון יכולים להקל על הליכה על משטחים לא אחידים ולעזור למנוע נפילות, ולשפר יכולת מוטורית.

תרגילי גמישות, עוזרים למתוח את השרירים יכול לעזור לגוף להישאר אלסטי.

יישום התיאוריה בעשייה הסיעודית

לפי תיאוריית הצרכים של מסלאו, האדם ישאף לספק את צרכיו הבסיסיים, שנמצאים בתחתית הפירמידה, צרכים שנובעים ממחסור, כמו אוכל שינה אוויר ומים, ורק אחר כך הוא ישף למלא את צרכיו  היותר גבוהים בסולם של הפירמידה.

המאמר שבו בחרתי הוא מאמר שעוסק בקשר שבין הכושר הגופני להרגשת ההערכה העצמית של האדם (Haugen, Ommundsen, Seiler, 2013). המאמר משלב בעצם בין הנושא הנבחר, כושר גופני לתיאוריה של מסלאו, בכך שהכושר הגופני והפעילות הגופנית שנעשית כדי להשיג כושר גופני זה, היא ניסיון של האדם לממש את הצרכים היותר גבוהים בפירמידה של מסלאו, צרכים של הערכה עצמית ואהבה.

לפי המאמר תשומת לב רבה ניתנה לתפקידה של הפעילות הגופנית והכושר הגופני בשיפור הבריאות הפסיכולוגית וההערכה העצמית. למרות מחקר מקיף בתחום פחות ידוע על תפקידם של פעילויות ספורטיביות שונות על ההערכה העצמית. המחקר מראה כי הערך העצמי הפיזי קשור בתחושת הכוח הפיזי אצל בנים וגם בנות. עוד נמצא שהמראה הפיזי והיכולת האתלטית היו קשורים זה בזה, מה שגם יכול להשפיע על ההערכה העצמית, ואנשים בעלי יכולת אתלטית גבוהה היו בעלי יכולת מוטורית גסה טובה יותר, מה שגם העלה את הערכתם העצמית (Haugen, Ommundsen, Seiler, 2013).

במאמר אחר שבדק את הקשר בין הכושר הגופני לבין ההערכה העצמית (נץ, 1999), נמצא שהכושר הגופני משפיע באופן חיובי על תחומים רבים בחייו של האדם, וביניהם גם על הערכתו העצמית. במאמר נמצא שבכדי שהערכתו העצמית של האדם תהיה גבוה, הוא צריך לדעת להעריך נכונה את כושרו הגופני, כאשר האדם יודע להעריך את כושרו הגופני, הדבר משפיע על דפוסי הפעולה שלו בחיים, ועל רמת הפעילות הגופנית שהוא עושה בחייו, ולכן גם את הרגלי חייו, ודבר זה משפיע בתורו על הערכתו העצמית.

סיכום ורפלקציה

לסיכום ניתן לומר שהכושר הגופני הוא אחת הדרכים להעלות את ההערכה העצמית של האדם, ואפשר להבין טוב יותר את המוטיבציה לבצע פעילות גופנית אחרי שקוראים את תיאוריית הצרכים של מסלאו, היא עוזרת להבין שאדם שצרכיו הבסיסיים לא ממולאים כמו אוכל ושתייה, יתקשה להתעסק בהעלאת הכושר הגופני שלו בכדי להעלות את ההערכה העצמית שלו, בגלל שהמטרה הזאת היא יותר גבוה בפירמידה, ופחות חשובה מבחינת הישרדותו של האדם, מאשר הצרכים הבסיסיים כמו אוכל ואוויר, ולכן האדם ישים את הפעילות הזאת בסדר עדיפות משני לצרכים הבסיסיים.

לאנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע, יכולים לראות אנשים שעוסקים בפעילות גופנית ולא להבין מה המוטיבציה שלהם לבצע זאת, או אנשים שעוסקים בפעילות גופנית וכושר גופני בצורה מאוד אינטנסיבית גם אחרי שיש להם כבר כושר שיא, אחרי שמבינים את תיאוריית הצרכים של מסלאו מבינים בעצם שהמניע של אנשים אלה, או אפילו האנשים שעוסקים בפעילות גופנית באופן קיצוני, המניע שלהם הוא להעלות את ההערכה העצמית שלהם, ולקבל אהבה ותשומת לב מהסביבה שלהם, שזוהי דרגת הצרכים שנמצאת מעל לצרכים הבסיסיים של האדם, ומכאן ניתן להניח שצרכיהם הבסיסיים של אנשים אלה מולאו, ולכן הם מנסים למלות את הצורך הזה.

מה שלמדתי על הסיעוד והעשייה בעקבות כתיבת העבודה, הוא שהתיאוריה של מסלאו מאוד חשובה לעבודה של הסיעוד. המטפל הסיעודי צריך להבין בצורה מלאה את פירמידת הצרכים ואת ההיררכיה של הצרכים, בכדי להבין טוב יותר את המטופל ואת מה שמניע אותו, ומטפל טוב צריך להבין את המטופל שלו, כדי שיוכל לעזור לו בצורה מלאה. תפקידו של המטפל הסיעודי הוא לדאוג לבריאותו הכוללת של המטופל, שכוללת גם מרכיבים פיזיים, וגם מרכיבים מנטליים ורוחניים, ולכן אחרי שהמטפל דואג לצרכיו הפיזיים המידיים של המטופל, הוא צריך להבין שמכאן והלאה למטופל יהיו צרכים שהם יותר גבוהים בהיררכיית הצרכים של מסלאו.

בנוסף לכך הבנת פירמידת הצרכים של מסלאו יכולה לעזור למטפל בלפתור אי הבנות עם המטופל, שכן יכולים להיות מקרים שבהם המטפל הסיעודי לא מצליח להבין מה מפריע למטופל, ולמה הוא לא מצליח לרפא אותו, והוא חושב שהבעיה שלו זה בעיה פיזית או רפואית, כאשר בפועל, בעייתו של המטופל יכולה להיות של הערכה עצמית, או אי קבלה על ידי הקהילה, או בעיות מהסוג הזה, שנמצאות ברמה הבינונית בפירמידה של מסלאו, וכך המטפל יכול לעזור למטופל לפתור בעיות אלה, ולהחלים בצורה יותר מלאה, מבחינה רוחנית ומנטלית, ולא רק פיזית.

אני חושבת שתפקידה של האחות בתחום של הכושר הגופני, הוא תלוי בכל מקרה לגופו ותלוי במטופל, התחום של הכושר הגופני הוא תחום שנמצא ברמה הבינונית בפירמידת הצרכים של מסלאו, אם לאחות ישנו מטופל שמצריך טיפול שנועד בעיקר לספק את צרכיו הבסיסיים של המטופל, במקרה כזה עלייה להתרכז בסיפוק צרכיו הבסיסיים, ואילו אם יש לה מטופל שצרכיו הבסיסיים כבר מולאו במידה מסוימת, היא יכולה לקחת על עצמה אחריות ולדאוג למצב של כושרו הגופני של המטופל, או לעודד אותו להעלות את כושרו הגופני, כדי להטיב עמו מבחינה רוחנית ומנטלית.

ביבליוגרפיה

דובנוב-רז, ג', ל עזר, מ', ראובני, ר', קונסטנטיני, נ', כץ, א' (2012). כושר גופני ותפקוד הלב והריאות במאמץ בקרב ילדים לאחר מחלת הסרטן. הרפואה .2 (2012):90-93.

ליפובצקי, א' (2019). מבוא תיאוריות בסיעוד (פרזנטציה). מכללת רמת גן.

נץ, י' (1999). הבדלים בין מורות לחינוך גופני ובין מורות כלליות ברמת הכושר הגופני, ברמת הפעילות הגופנית ובמדדי הערכה עצמית הקשורים לכושר הגופני. בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט, כרך 2 ע' 166-180.

Decarvalho, R. J. (1991). ABRAHAM H. MASLOW (1908-1970) AN INTELLECTUAL BIOGRAPHY. THOUGHT Vol. 66 No. 260

Haugen, T., Ommundsen, Y., Seiler, S. (2013). The Relationship Between Physical Activity and Physical Self-Esteem in Adolescents: The Role of Physical Fitness Indices. Pediatric exercise science 25(1):138-53.