Skip to content

התפתחות קוגניטיבית-קורס מתקדם

הגדרת הקוגניציה

הקוגניציה או ההכרה של האדם הם חלק חשוב מאוד בחקר הפסיכולוגיה האנושית בעת המודרנית. למרות חשיבותה של הקוגניציה לחקר תחום הפסיכולוגיה, ההגדרה המדויקת של הקוגניציה היא מעורפלת, לא מדויקת, ויכולה להשתנות מחוקר לחוקר (De Houwer, J., Barnes-Holmes, D., & Barnes-Holmes, 2016).

בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הקוגניציה מוגדרת בדרך כלל במונחים של עיבוד מידע. שנית, בתוך הפסיכולוגיה הפונקציונלית, הקוגניציה מוגדרת במונחים של התנהגות. אולם שתי ההגדרות האלה אינן מוחלטות ונוקשות, שכן יכולים להיות תחומים אפורים רבים שבהם הקוגניציה נוגעת גם לעיבוד המידע וגם לפסיכולוגיה ההתנהגותית. באופן ספציפי יותר, ניתן להגדיר אותם במסגרת פונקציונלית-קוגניטיבית למחקר פסיכולוגי המזהה שתי רמות של הסברים בפסיכולוגיה: הרמה התפקודית שמטרתה להסביר התנהגות במונחים של אלמנטים בסביבה, והרמה הקוגניטיבית המכוונת להבנת המנגנונים המנטליים שבהם גורמים בסביבה משפיעים על ההתנהגות (De Houwer, J., Barnes-Holmes, D., & Barnes-Holmes, 2016).

אם נתייחס להגדרה של קוגניציה במונחים של עיבוד מידע, ההגדרה של מהי קוגניציה קיימת אלפי שנים, עוד מימי יוון הקדומה, אולם ההגדרה המקובלת כיום בתחום הפסיכולוגיה, היא שהקוגניציה היא היכולת של האדם לעבד מידע, ולהשיג גירוי מוחי זמן רב אחרי שהמידע עובד, זאת אומרת שהגירוי המוחי ממשיך להתרחש באופן מתמיד בעזרת המידע שנשמר במוחו של האדם שעיבד את המידע (De Houwer, J., Barnes-Holmes, D., & Barnes-Holmes, 2016).

למרות שרבים מהחוקרים בתחום הפסיכולוגיה מגדירים את הקוגניציה האנושית כתהליך של עיבוד מידע, ישנם חוקרים אחרים המתייחסים לקוגניציה כאל תהליך פונקציונלי, לפי הגישה הזאת, ישנו דגש בין הסביבה של האדם לבין ההתנהגות שלו, כאשר ההנחה שהסביבה משפיעה מאוד על התנהגות האדם, האדם מעצב את הקוגניציה של לפי האירוע שמתרחש, הוא מסיק מסקנות, וכך הוא משנה את ההתנהגות שלו בהמשך, שינוי ההתנהגות והתאמתו לסביבה הוא בעצם תהליך הקוגניציה (De Houwer, J., Barnes-Holmes, D., & Barnes-Holmes, 2016).

בנוסף לשתי הגדרות אלה של הקוגניציה, ישנה הגדרה אחרת שמתייחסת לקוגניציה בהקשר לפסיכולוגיה, שנקראת מטה קוגניציה. המטה קוגניציה מוגדרת כיכולתו של האדם לחשוב בצורה מושכלת על חשיבתו עצמו, ולנתח את תהליך החשיבה שלו. כאשר האדם חושב על תהליך המחשבה שלו, הוא מעריך את יכולתו לפעולות קוגניטיביות שונות, כמו למשל היכולת לפתור בעיות, והיכולת לעבד ולנתח מידע חדש שאותו הוא קולט. התהליך המטא קוגניטיבי מאפשר לאדם לשפר את הקוגניציה באופן מתמיד, ולהעריך בצורה מתמדת את הקוגניציה שלו (גפר, בן צבי, 2009).

על מנת שהאדם יוכל ליישם את המטה-קוגניציה, כמה תנאים צריכים להתקיים, ראשית האדם צריך להכיר בעובדה שהוא יכול לחשוב על תהליך המחשבה והמודעות שלו, ויש ביכולתו לנתח ולשנות את הקוגניציה שלו, שנית כל האדם צריך לדעת לקשר בין המתרחש בסביבה שלו לבין התהליכים הקוגניטיביים שאותם הוא חווה, אם הוא לא ידע לקשר בין סיטואציה במציאות לתהליך קוגניטיבי, הוא לא יוכל לייעל את הקוגניציה שלו, ותנאי נוסף הוא שהאדם צריך לשנות במודע את התהליך הקוגניטיבי שלו על מנת שיוכל להשיג את המטרה שלו ואת התוצאה האופטימלית בשבילו (גפר, בן צבי, 2009).

ישנם כמה דרכים שהאדם יכול לפתח את המטה-קוגניציה שלו, דרך אחת יעילה היא על ידי כתיבה רפלקטיבית, של המתרחש בסביבה שלו, הכתיבה הרפלקטיבית היא כלי יעיל שעוזר לאדם לתעד ובכך להעלות את רמת המודעות שלו למה שמתרחש בסביבתו ולתהליכים הקוגניטיביים שמתרחשים אצלו. כתיבה ביומן רפלקטיבי-אישי עשויה להוות גורם בעל ערך בפיתוח יכולות מטא-קוגניטיביות ובקידום המכוונות העצמית, והיא עוזרת גם לתעד את ההיסטוריה הקוגניטיבית של האדם (גפר, בן צבי, 2009).

כיום אנו יודעים ממחקרים בתחום הפסיכולוגיה, שהקוגניציה של האדם מתחילה להתפתח כבר בגיל הרך, והיא ממשיכה להתפתח לאורך כל החיים. אולם  התפתחות הקוגניציה בשלבים שונים של החיים, היא בעלת חשיבות שונה, כך למשל התפתחות הקוגניציה בגיל הרך היא בעלת חשיבות מכרעת להמשך עתידו של האדם, חוויות מוקדמות של הילד משפיעות על הדרך בה מוחו מאורגן ופועל. ההתפתחות הקוגניטיבית של התינוק מתחילה אפילו לפני הלידה, והיא ממשיכה להתפתח באופן מוגבר גם אחרי הלידה, שלב שבו מוחו של התינוק צמא למידע ולעיצוב התודעה, ולכן לסביבתו של התינוק ולמבוגרים הסובבים אותו ישנה חשיבות מכרעת על התעצבות הקוגניציה שלו (דניאל, 2014).

מקורות-

גפר, ר’, בן צבי, ד’ (2009). היבטים מטא-קוגניטיביים בכתיבת יומנים רפלקטיביים-אישיים בסביבת למידה שיתופית מתוגברת. ספר הכנס התשיעי לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע”ש צ’ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי.

דניאל, מ’ (2014). התפתחות הילד. משרד הכלכלה, האגף להכשרה מקצועיתולפיתוח כוח אדם.

De Houwer, J., Barnes-Holmes, D., & Barnes-Holmes, Y. (2016). What is Cognition? A Functional-Cognitive Perspective.

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון