השפעת המוטיבציה על לימוד שפה שנייה

סקירת ספרות-

השפעת המוטיבציה על לימוד שפה שנייה-

לפי החוקרת Zhao, L. 2015) ), מורים רבים שמלמדים אנגלית, לסטודנטים שהאנגלית בשבילהם היא שפה שניה, שמים דגש יותר מדי על היכולות הקוגנטיביות של התלמיד ללמוד שפה שנייה, ומתעלמים מהיכולת הרגשית או המצב הרגשי של התלמיד כאשר הוא לומד אנגלית כשפה שנייה. במחקר מוצגים חוקרים שונים אשר טוענים שמצאו קשר בין היכולת הקוגנטיבית, והיכולת הרגשית של התלמיד לשיעור ההצלחה של התלמיד בלמידת אנגלית כשפה שנייה. זאת אומרת שגם ליכולת הקוגנטיבית, וגם ליכולת הרגשית של התלמיד ישנה השפעה מכרעת על יכולתו של התלמיד ללמוד אנגלית כשפה שנייה, ולא רק ליכולת הקוגנטיבית כפי שסבורים מחנכים רבים בימינו אלה.

לבעיות הרגשיות של התלמידים ישנה השפעה מכרעת על הצלחתם בלמידת טנגלית כשפה שנייה, השפעות רגשיות אלה כוללות בין היתר חוסר מוטיבציה של התלמיד ללמוד אנגלית כשפתו השנייה.

המחקרים המשמעותיים הראשונים שהחלו לחקור את ההשפעות הקוגנטיביות וההשפעות הרגשיות על היכולת ללמוד שפה שנייה, היו בסין של שנות השמונים. חוקרים סינים רבים למדו את ההשפעות שישנם ליכולת הקוגנטיבית וליכולת הרגשית שישנה לתלמיד, על יכולתו ללמוד שפה שנייה, וביניהם האנגלית. החוקרים מצאו שישנם רגשות שמשפיעים באופן שלילי על יכולתו של התלמיד ללמוד שפה שנייה, והם כוללים רגשות כמו חרדה, פחד, ודיכאון. רגשות אלה מעכבות את התלמיד בלמידתו, וגורמות לו לפגר מאחורי התלמידים האחרים. עוד נמצא במחקרים כי ישנם רגשות אשר משפיעים לטובה על יכולתו של התלמיד ללמוד שפה שנייה, רגשות כמו מוטיבציה, וגישה חיובית. הרגשות הללו גורמות לתלמיד להתעלות על היכולות הקוגנטיביות שלו, ולמנף אותן, זאת אומרת שתלמיד בעל יכולות קוגנטיביות ממוצעות, אשר יש לו את התכונות של הרגשות החיוביים, יכול למנף את יכולותיו הקוגנטיביות, וללמוד את השפה השנייה באופן הרבה יותר יעיל.

ולכן המסקנה הייתה שאם רוצים שהתלמידים ילמדו שפה שנייה באופן הרבה יותר יעיל, וביניהם גם השפה האנגלית, המורים לאנגלית צריכים לשים דגש מיוחד על המצב הרגשי, והיכולת הרגשית של התלמיד, ובמיוחד על המוטיבציה שלו ללמוד אנגלית, מה שיכול למנף בצורה מאוד משמעותית את יכולות התלמיד ואת הרצון שלו להצליח. בנוסף על כך המורים צריכים גם לדאוג להסיר את הרגשות השליליים אשר מפריעים לסטודנטים ללמוד את השפה השנייה, ויכולים לעכב ולהזיק לתלמיד באופן ניכר, רגשות כמו חרדה, פחד ודיכאון. (Zhao, L. 2015) ) .

אחד החוקרים הבולטים אשר חקרו את ההשפעה של מוטיבציה על לימוד שפה שנייה של תלמידים היה (Dörnyei, 1994) , אשר הגה תיאוריה שלפיה ניתן למדוד מוטיבציה של תלמידים ללמוד שפה שניה, על ידי מדידת שלושה גורמים, רמת השפה הנלמדת, היכולת  של התלמיד ללמוד, וסיטואציית הלמידה בכיתה.

רמת השפה הנלמדת היא הרמה שבה לומדים את השפה בכיתה, כלומר מהי רמת הקושי שבה מלמדים את השפה בכיתה. היכולת של התלמיד ללמוד את השפה, היא יכולת שנובעת מכמה גורמים, ביניהם רמת ההישגיות של התלמיד, כלומר עד כמה התלמידים רוצה להשיג הישגים, רמת הביטחון העצמי של התלמיד, אשר משפיעה באופן מהותי על יכולתו של התלמיד ללמוד את השפה השניה, החרדה של התלמיד או הרתיעה של התלמיד משימוש בשפה שנייה, כלומר עד כמה התלמיד חושש להשתמש בשפה שהיא זרה לו, תפיסת הקושי של השפה החדשה במוחו של התלמיד, כלומר עד כמה חושב התלמיד שהשפה החדשה היא קשה, חיזוקים חיוביים מהמורה, כלומר עד כמה המורה נותן חיזוקים חיוביים לתלמיד ומעודד אותו ללמוד את השפה.

סיטואציית הלמידה בכיתה כוללת בתוכה את העניין הכללי שישנו בכיתה סביב הנושא הנלמד, כלומר עד כמה שאר חברי הכיתה מראים עניין והתלהבות מהנושא הנלמד, רלוונטיות הנושא הנלמד, כלומר עד כמה החומר הנלמד הוא רלוונטי ואקטואלי למה שהתלמידים למדו בעבר, ומה שהם יודעים, ציפייה למה שהולך להילמד, כלומר עד כמה החומר הנלמד הוא תואם למה שציפו התלמידים שילמדו בכיתה, רמת הסיפוק שיש לתלמידים מלמידת החומר בכיתה, כלומר עד כמה התלמידים יקבלו סיפוק מהלמידה של החומר שאותו הם הולכים ללמוד בכיתה,עד כמה החומר הנלמד בכיתה הוא מעניין, כלומר עד כמה התלמידים שלומדים את החומר בכיתה, חושבים שהחומר הוא מעניין אותם, סוג הסמכות שמפגין המורה, כלומר איזה סוג של סמכות מפגין המורה כלפי תלמידיו, והאם סוג הסמכות הזה מתאים לילדים האלה.

השפעת למידת שפה שניה על זהות הלומד-

לפי החוקרים ( maftoon .p. najafi .s. hamidi .h. 2012) לשפה שאותה דובר האדם ישנה השפעה גדולה על זהותו של האדם. השפה היא לא רק הדרך שבה האדם מתקשר עם הסביבה החיצונית שלו, אלא היא הכלי שבאמצעותו האדם תופס את עצמו ומגדיר את עצמו באופן פנימי. השפה היא הכלי שבו האדם משתמש במחשבותיו ורעיונותיו. לשפה ישנה גם השפעה מכרעת על עולמו החברתי של התלמיד, ולכן יש לה השפעה ניכרת על יכולתו של התלמיד ללמוד שפה שניה כגון אנגלית.

לפי המאמר של מפתון נאגאפי וחמידי, בגלל שלשפה ישנה השפעה חזקה על הזהות של האדם, כאשר התלמיד דובר רק שפה אחת, יש לו זהות אחת ברורה וחזקה, וכאשר התלמיד מתחיל ללמוד שפה שניה ישנה התפתחות בזהותו של התלמיד, והזהות שלו אט אט מתחילה להתשנות. מתחיל להיות מאבק פנימי בין זהותו של התלמיד, כאשר זהות אחת מושפעת משפה אחת וזהות אחרת מושפעת מהשפה השניה. השפה היא בעצם זירה למאבק בין הזהויות השונות של התלמיד.

החוקרים טוענים שזהותו של התלמיד היא בעצם הרכב של זהויות מרובות, שיכולות להתקיים בו זמנית. הדבר הזה משפיע על התלמיד שלומד שפה שניה בכך שהזהות של התלמיד מושפעת מהסיטואציה שבה הוא נמצא, כאשר התלמיד נמצא בסיטואציות שונות, הזהויות שלו יכולות להשתנות בהתאם, ולכן כשהתלמיד נמצא בסיטואציה מסוימת, והיא משפיעה על הזהות הנוכחית שלו, הדבר יכול להשפיע על חווית הלמידה של התלמיד את השפה השניה. אי לכך התלמיד יכול ללמוד ביתר קלות שפה שניה כאשר הוא נמצא בסיטואציות מסוימות, אשר משפיעות על הזהות שלו, והסיטואציות הללו מותאמות באופן מיטבי לחווית הלמידה של התלמיד. מתפקידם של המורים לדאוג לייצר את הסיטואציות הללו כדי לגרום לתלמידים שלהם ללמוד את השפה השניה באופן מיטבי.

עוד טוען המאמר של מפתון שרוב החוקרים מעדיפים להתמקד במוטיבציה של התלמיד כגורם העיקרי ללמידת השפה השניה, אולם הטענה שלו היא שיש לזנוח את המרכיב של המוטיבציה ולהתמקד בזהות של התלמיד, אשר משתנה לפי הסיטואציה החברתית שבה הוא נמצא, ובהתאם לכך משתנה גם היכולת שלו ללמוד שפה שניה. זאת אומרת שכאשר שמים תלמיד בסיטואציה חברתית מסוימת זה יכול להשפיע באופן ניכר על יכולות הלימוד שלו, ולא בהכרח המוטיבציה שלו. אין להסתכל על המוטיבציה כגורם קבוע אצל התלמיד, אשר קיים או לא קיים, ולהתייחס לכך בצורה שרירותית, אלא ההשקפה היא שכל תלמיד יכול להימצא בסיטואציה חברתית שתגרום לו ללמוד שפה שניה ביתר קלות, והוא גם יכול להימצא בסיטואציה שתגרום לו להתקשות בלמידת השפה השניה, ולכן כל התלמידים הם שווים פחות או יותר במוטיבציה שלהם, רק שההבדל היחידי ביניהם היא באיזה סיטואציה חברתית הם נמצאים. המעבר הוא מעבר מראיה שלתלמיד ישנה אישיות קבועה אשר משפיעה על יכולתו ללמוד שפה שניה, לראיה של השקעה שצריכה להיעשות על ידי התלמיד וגם על ידי המורה, בסיטואציה שבה נמצא התלמיד, אשר משפיעה על יכולתו ללמוד את השפה השניה. ( maftoon .p. najafi .s. hamidi .h. 2012)

למידה של אנגלית מחוץ לכותלי בית הספר-

ככל שהתלמיד יחשף יותר לאנגלית מחוץ לכותלי בית הספר, כך הוא יוכל ללמוד אנגלית יותר מהר. שעות הלימוד שבהם התלמיד לומד אנגלית בבית הספר הם לא רבות, והשעות הרבות שהתלמיד נמצא מחוץ לבית הספר יכולות להיות מנוצלות למען למידת השפה האנגלית של התלמיד, תוך כדי פעילות מהנה. ישנם הרבה דרכים שבהם התלמיד יכול ללמוד אנגלית מחוץ לכותלי בית הספר, וזאת בכדי להגדיל את הכמות האנגלית אותה הוא שומע, קורא ומדבר במהלך היום.

למידת אנגלית מהאינטרנט-

אחד הגורמים המרכזיים לחשיפה לאנגלית מחוץ לכותלי בית הספר הוא השימוש הנרחב הנעשה ברשת האינטרנט. השימוש באינטרנט התגבר בצורה מאוד משמעותית מאז שנות התשעים, לא רק אצל מבוגרים, אלא גם אצל בני נוער וילדים.

החיבור העולמי של משתמשי האינטרנט יצר גרסאות רבות לשפה האנגלית, בכל מדינה צצות לה גרסאות חדשות שהן בפועל שפות חדשות אשר נוצרו ממיזוג השפה ההמקומית עם השפה האנגלית, ובתוכם נוצרות מילים חדשות לגמרי.

האינטרנט נהפך לתופעה כלל עולמית, והאנגלית שמשמשת בו כשפת התקשורת האוניברסלית ברשת, משתנה ומשתדרגת בהתאם. על פי הערכות (אתר ה-BBC ) ישנם כיום כ-4.5 מיליארד דפים ברשת. באינטרנט ישנם הרבה שפות נפוצות, ואחת מהגדולות שבהם היא סינית, אולם בקצב הנוכחי האנגלית, על שלל הגרסאות שלה צפויה להיות השפה הנפוצה ביותר באינטרנט.

הסיבה שבגללה האנגלית מתפשטת במהירות היא העובדה שמספר דוברי האנגלית כשפה שניה עלה בצורה מהותית בעשורים האחרונים, ומספרם של דוברי האנגלית כשפה שניה עולה על מספרם של דוברי האנגלית כשפת אם. כאשר הגולשים מתקשרים ביניהם באינטרנט, הם מתקשרים ביניהם בשפה האנגלית, ולרוב השפה של האנגלית שהם מתקשרים בה היא שפה קלוקלת, אשר מלאה בשגיאות כתיב, טעויות, ודקדוק לא נכון. כאשר הגולשים מתקשרים בינם לבין עצמם באינטרנט, אין את המימד של המבטא כמו שיש במציאות, ולכן הדבר הזה מדרבן את המשתמשים להמשיך ולהשתמש באנגלית קלוקלת, אשר מלאה בשגיאות, ובנוסף לכך זה מדרבן את המשתמשים להשתמש באנגלית בדרכם שלהם, אשר מותאמת למדינה שבה הם חיים ולשפה שבה הם משתמשים. (פרופ' נעמי ברון, האוניברסיטה האמריקאית של וושינגטון די.סי.) (naomi. B. 2008 )

התופעה בולטת במיוחד באתרים כמו פייסבוק שבהם השימוש בשפה האנגלית הוא נפוץ, במיוחד לתקשורת בין האנשים. משתמשי הפייסבוק רגילים לפגוש בגרסאות חדשות של השפה האנגלית, שהם שילוב של אנגלית ושפת האם של המשתמש. "הינגלית" (הודית ואנגלית), "ספנגלית" (ספרדית ואנגלית) או "קונגלית" (קוריאנית ואנגלית) הם שפות חדשות שנוצרו בפייסבוק ובאינטרנט, ויש להם מספר הולך וגדל של משתמשים.

בחלק מהשפות החדשות שנוצרות שהן עירבוב של אנגלית עם שפות אחרות, לא רק שהמשתמשים בהן משתמשים במילים משתי השפות יחד, אלא גם ממציאים מילים חדשות לגמרי שלא היו קיימות קודם לכן. למשל ב"סינגלית" (סינגפורית ואנגלית), למלה "blur" יש מובן שונה מאשר למקבילתה באנגלית, ב"סינגלית" הכוונה למבולבל או איטי כאשר באנגלית הכוונה היא מטושטש. ב"קונגלית" (קוריאנית ואנגלית) יש את שילוב המילים האנגליות skin ו-ship אשר מחוברות יחדיו ליצירת המלה החדשה skinship שהמשמעות שלה היא נגיעה אינטימית. המילים האלה הן מילים חדשות לגמרי והן אינן מופיעות בשום מילון באף אחת משתי השפות.

השימוש בשפות החדשות אשר משלבות בתוכם את האנגלית ואת שפות האם של המשתמשים נעשה יותר ויותר נפוץ, כך שאפילו ממשלות ומוסדות רשמיים מתחילים להכיר בשפות אלו ברחבי העולם. כך למשל הדיפלומטים הבריטים בהודו, מונחים ללמוד את השפות החדשות שנוצרו שהם שילוב של הודית ואנגלית. הדבר הזה מצביע על התפוצה הרחבה של שפות אלה, ועל ביסוסן כשפות חדשות לכל דבר, אשר לא הולכות להיעלם מן העולם בזמן הקרוב.

 האנגלית התמצבה כשפה עולמית, אבל היא לא עשתה זאת על חשבונם של שפות אחרות, השפות האחרות לא נכחדו ולא יכחדו, דוברי השפות האחרות שמרו לעצמם את שפת האם שלהם, והם התאימו את השימוש באנגלית לצרכיהם שלהם, וכך נוצרה לה אנגלית חדשה. בנוסף לכך הוא מסביר שהיום רוב האנשים דוברים יותר משפה אחת, וקשה למצוא היום אנשים שדוברים שפה אחת בלבד. ( nurul. M. 2011 )

למידת שפה שניה באמצעות מוזיקה-

מוסיקה היא כלי יעיל מאוד שצריך לשחק תפקיד גדול יותר בלימוד שפה שניה כי היא מציעה מגוון גדול של חומרים מעניינים אשר מושך את התלמידים ללימוד שפה חדשה. רוב התלמידים נהנים ממוסיקה ולכן היא מגדילה את התעניינותם ללמוד שפה חדשה מחוץ לכותלי בית הספר מאוד באופן מבדר ומועיל. מחנכים צריכים להיות מוכנים לשלב מוסיקה בשיעורים שלהם כדי לקדם את הלמידה של שפה חדשה לתלמידים באופו יותר מועיל.

מוסיקה יכולה לשמש להסרת מחסומי למידה לשפה חדשה אם תיעשה באופן מוקדם בשלבים הראשונים להתחלת למידת השפה החדשה. הוספה של מוסיקה בכל כיתת לימוד של שפה חדשה תעורר יותר את התלמידים, ותיתן להם מוטיבציה להיות יצירתיים ועצמאיים. מוסיקה תאפשר למחנכים להבין טוב יותר את התלמידים שלהם, ותעזור להם ולהתחבר בדרך אחד לשני בדרכים חדשות.

באמצעות מוסיקה מנגינות ומילים, אנשים מכל מקום בעולם מצליחים לתקשר אחד עם השני בצורה הדדית של תקשורת. השפה יכולה להילמד עם השימוש במוסיקה ושירים וניתן להשתמש בה כדי לשפר את הלמידה של הסטודנטים על יד הקשבה למוסיקה מחוץ לשעות הלימוד. הלימוד של שפה שניה משתנה עם גיל הלומדים, כך שצריך להתאים את סוגי המוזיקה והשיטה שבה לומדים התלמידים, על מנת להתאים בצורה מירבית את המוזיקה ללימוד השפה השניה של התלמידים. (Wise, 2001).

למוסיקה ישנה השפעה כללית על כלל האנשים, והיא חלק מהותי ואינטגרלי כמעט בחייו של כל אדם. הסיבה המרכזית לכך היא שהמוסיקה היא חלק מהאינטליגנציה של האדם, וישנה חשיבות לשיטה שבה מלמדים את השפה שניה לתלמידים, משום שרמת האינטליגנציה של כל תלמיד ותלמיד היא שונה.

כדי שהילדים ילמדו אנגלית בצורה טובה, ויהיו לומדים יעילים, ההבדלים בין התלמידים,כגון רמת האינטליגנציה של כל תלמיד ותלמיד חייבת להילקח בחשבון. חשוב לאבחן בין רמת האינטליגנציה של התלמידים על מנת להשיג את היעילות המירבית בלימוד שפה שנייה. לפי החוקר  (Wise, 2001), אין זה משנה מהי רמת האינטליגנציה של התלמיד, אלא איך הוא משתמש באינטליגנציה שלו בצורה המיטבית ביותר. משער כי ישנם שמונה רמות אינטליגנציה שונות, בין היתר הן כוללות  ידע מתמטי, לשוני מוסיקלי. נוסף על כך ישנן אינטליגנציות שלעתים רחוקות מאוד פועלות באופן עצמאי ,אלא הן משפיעות אחת על השנייה. לכל אינטליגנציה יש את נקודות החוזק והחולשה וזו הסיבה שמורים צריכים להיות מודעים לשימוש בגישות מרובות בכיתה, ומציאת משימות שונות שמתאימות לכל תלמיד ותלמיד בכיתה.

בבואנו ללמד שפה שנייה לילדים ומתבגרים, ישנן שיטות רבות שניתן להשתמש בהן כדי לשפר את הלמידה והעניין של התלמידים, והמוסיקה היא בהחלט אחד מהם. סטודנטים עם אינטליגנציות שונות צריכים גישות שונות למרות שמערכת החינוך שמה יותר מדי דגש על לימוד אחיד לכלל התלמידים ופחות התאמה לכל תלמיד ותלמיד.

לעיתים קרובות מתעלמים מאינטליגנציה מוזיקלית, למרות שהיא חלק חשוב באינטליגנציה של כולם, זה בדרך כלל משהו שרוב הילדים ומבוגרים יכולים להעריך כי הם צריכים לפחות כמה אינטליגנציה מוזיקלית מינימלית. לימוד השפה כי ומוסיקה קשורים זה לזה מאחר שמוסיקה ודיבור מתחברים באמצעות צלילים והם משמשים כדי להעביר מסר, למרות שהשפה היא מדויקת והמוסיקה היא בעיקר רגשית (Mora, 1999, p.147).

במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות, הרגשות של התלמידים גואים וגבוהים מהרגיל, ישנם ילדים רבים אשר מתקשים עם שיתוף שלהם הרגשות שלהם עם אחרים, והמוסיקה הופכת לבריחתם מן הקשיים שאיתם הם נאלצים להתמודד. לדברי דונלד רוברטס ופיטר כריסטנסון, רוב הצעירים משתמשים במוסיקה כדרך לשלוט במצב הרוח שלהם, לשפר את המוטיבציה ולשפר מצבים רגשיים כמו בדידות, או כדי להסיח את דעתם מן הצרות שלהם (Roberts et al., 2001,).

מוסיקה יכולה להסביר איך אדם מרגיש בזמן מסוים, ולפעמים היא פועלת כראי של הנפש. מחקר אחד גילה כי אנגלית וכן מתבגרים אמריקאים, להאזין למוסיקה בניסיון לספק את הצרכים החברתיים והרגשיים (Tarrant et al., 2000). בדרך כלל אנשים יכולים להתחבר למוסיקה דרך המילים, שכן רוב השירים הם על דברים שאנשים חווים בחיים כמו אהבה, כאב, שמחה, בדידות ואושר. מתבגרים רבים רואים במילות השיר מסרים, שנועדו להרגיע אותם כי הם לא לבד בעולם, שאנשים אחרים עברו דברים דומים לדברים שהם חוו (Campbell et al., 2007). לכן, ברור שהמוסיקה היא כלי ריפוי שלעתים קרובות עשוי לשמש ככלי הוראה.

מוסיקה מכילה אותנטיות, שפה בלתי פורמלית שהיא טבעית לאוזן. שירים יכולים להציע משאבים יקרים לתלמיד כאשר הוא לומד שפה שניה, כאשר התלמידים מאזינים למוזיקה, הם מפתחים יכולת הקשבה, דיבור, קריאה וכתב (Saricoban et al., 2010). מחקר אחד מראה כי מנקודת מבט התפתחותית, מוסיקה מופיעה בכל שלבי החיים של האדם, מגיל ינקות לילדות ועד לבגרות (Campbell et al., 2007). מוסיקה מחברת בין אנשים, אפילו זרים שאין להם שום דבר אחר במשותף יכולים ליצור קשר דרך מנגינות ומילים, כי השפה היא שפה שכולם מבינים אותה.

מוסיקה נוטה להשאיר עקבות עמוקים בזכרוננו, וזאת בשל העובדה כי המוזיקה קשורה לגורמים רגשיים ולא מודעים, כמו כן גם בשל העובדה שמוזיקה דורשת פחות אנרגיה בעיבודה, כי התפיסה המוזיקלית של האדם מתחילה לפני הלידה (Mora, 1999, p.150). רוב האנשים לומדים שירים באופן מהיר, זאת משום שמילים ומנגינות נוטים להיכנס יותר בקלות לזיכרון למרות שהמשמעות של המילים לא ברורה. באמצעות השימוש בשירים, חרוזים ומוסיקה, ילדים מסוגלים לשמור על כמויות הרבה יותר גדולות של מידע (Ortis, 2008,).

למידת אנגלית דרך משחקי מחשב-

משחקי מחשב שמשוחקים און ליין הם דרך טובה מאוד ללימוד אנגלית כשפה שניה, משחקים אלה הם חוצי גבולות לאומיים ולשוניים. לעתים קרובות ישנם פונקציות מובנות של צ'אט שמאפשרות למשתתפים לשוחח עם שחקנים אחרים מכל רחבי העולם אשר דוברים שפות שונות. זה יכול לספק לשחקנים את ההזדמנות ללמוד שפה חדשה לפחות ברמה בסיסית, וכך המשתתפים יכולים להנות באופן מלא יותר מהמשחק עם השחקנים האחרים. (Torne, S.Rebecca B. 2007 ).

האינטראקציה החברתית עם השחקנים האחרים בעת שהם משחקים את המשחק עוזרת להבנה של הדקדוק של השפה החדשה, דרך השיחה עם השחקנים האחרים של משחק המחשב. גיימרים יכולים ללמוד שפה חדשה הרבה יותר מהר מאשר הם היו לומדים שפה חדשה אם הם לא היו גיימרים, זאת בהתחשבות באופי התקשורת של שחקנים אשר משחקים משחקי מחשב, בדרך כלל האינטראקציה היא בתוך מצבים משחק, ובמשחק הטקסט של האינטראקציה הוא מבוסס על הסיטואציה שבה נמצאים השחקנים, מה שתורם מאוד ללימוד השפה החדשה.

ללא אינטראקציה חברתית זו, תלמידים רבים היו עשויים להיות פחות מוכנים לתרגל מיומנויות חדשות אשר היו משפרים את היכולות שלהם בשפה החדשה שהם לומדים. תלמידים שלומדים אנגלית כשפה שניה, יותר קל להם ללמוד את האנגלית מאנשים אחרים אשר האנגלית היא שפת האם שלהם, מאשר אנשים אחרים שאנגלית היא לא שפת האם שלהם. ( Rankin Y. Rachel G. Bruce G. 2006 ).

לימוד שפה ממשחקי וידאו, היא תהליך למידה באמצעות הקשר. שחקנים שמשחקים משחק שיש בו טקסט ואודיו בשפה שאינה שפת האם שלהם, למשל, שחקנים דוברי אנגלית משחקים משחק יפני, יכולים לשתמש בהקשר של המשחק כדי לעזור להם להבין את הנאמר במשחק או את הכתוב בתוך המשחק . משחקי וידאו רבים משתמשים בצורה חוזרת ונשנית בפקודות המשחק שלהם, וזה מאפשר לשחקן לזהות מילים אלה ולהבין מה הפירוש שלהם, בעיקר בגלל השימוש החוזר ונשנה בהם.( deHaan, Jonathan W. 2005 ).

משחקי וידאו הופכים את תהליך הלמידה ממשימה פסיבית למצב שבו אנשים עוסקים באופן פעיל בניסיון של למידה של שפה חדשה. משחקי מחשב, מספקים סביבה אותנטית ללימוד שפה, והיא נותנת הזדמנויות רבות לתלמידים לפתח ולבדוק את הידע שלהם בשפת היעד החדשה שלהם. ( Rankin Y. Rachel G. Bruce G. 2006 ).

חשוב לציין כי לא כל האנשים שמשחקים משחקי וידאו און ליין אלה או משחקי וידאו רגילים בהכרח רוצים ללמוד שפה חדשה. אנשים שמשחקים משחקי וידאו און ליין, בדרך כלל רוצים להיות מסוגלים לשמור על קשרים חברתיים עם אנשים שמדברים בשפה אחרת.

למידת אנגלית באמצעות מדיה חברתית-

בימינו האפשרויות ללימוד אנגלית הם הרבה יותר גדולות מדרכי הלימוד המסורתיות בכיתה, אשר כוללות ספרי הלימוד ומבחנים. עם התפתחותו של האינטרנט והטכנולוגיה הנלווית אליו, התפתחו האפשרויות הקיימות לשיפור הכישורים של התלמיד באנגלית. האפשרויות האלה כוללות אינטראקציה עם אחרים באופן מקוון באמצעות רשתות חברתיות, תקשורת שנועדה לקשר בין אנשים, לבדר, וללמוד אנגלית באותו הזמן.

רשתות חברתיות הן תופעה חדשה יחסית. Geocities היתה אחד מאתרי הרשתות החברתיות הראשונים של האינטרנט, כאשר היא הושקה בשנת 1994. בשנת 1997, AOL Messenger השיקו את הרשתות נחברתיות שלהם. בשנת 2003, מייספייס הושקה, ואחריה פייסבוק בשנת 2004. הבאה בתור היתה טוויטר בשנת 2006. בשנת 2008, פייסבוק עקפה את MySpace כאתר הרשת החברתית המוביל, ועכשיו יש לנו את + Google החמקמק והמסתורי.

יותר ויותר אנשים מתקשרים באופן מקוון באמצעות אתרים חברתיים מגוונים. הם נהנים מהמיידיות והנוחות, ועוסקים בשיח בכל עת, ובכל מקום. בואו נסתכל על כמה מהרשתות החברתיות הפופולריות ביותר העומדות לרשות התלמיד לשיפור האנגלית שלו. ( Alhamami, M. 2013.)

טוויטר-

טוויטר הוא אתר רשתות חברתי הדורש דיוק בהתבטאות. זאת בעיקר משום שכל הודעה או "ציוץ" שאתה יכול לעשות מוגבל ל -140 תווים. לכן, עליך להיות תמציתי בהודעות שלך. כשירות מיקרו-בלוגים, טוויטר שואלת את השאלה "מה קורה?" , אתה מאפשר לאחרים לדעת מה אתה עושה. אתה יכול מייד לעדכן אחרים על המידע העדכני ביותר אודותיך ואודות האינטרסים שלך, ועם רק 140 תווים זמינים לכל הודעה, אתה נאלץ לבחור את המילים בקפידה כדי להעביר את המסר שלך בצורה ברורה.

הדבר הזה מצוין לשיפור האנגלית שלך משום שאתה נאלץ לחסל מילים מיותרות. כמו בכתיבת שירה, אתה בוחר את המילים הטובות ביותר שיש לך כדי לתקשר איתם. טוויטר לא נותנת לך את הלוקסוס של לקשקש ללא סוף על נושא מסוים.

בטוויטר, אתה יכול לשלוח את הציוצים שלך לחברים שלך או לעוקבים שלך, ואתה יכול לעקוב אחר אנשים אחרים אשר מעניינים אותך, ולקרוא את הציוצים שלהם, שהם גם קצרים. בדרך זו טוויטר מסייעת לך לשפר את מיומנויות הקריאה שלך באנגלית. אתה יכול לקרוא מגוון של הודעות קצרות על מספר עצום של נושאים. בדרך זו, אתה לומד מילים חדשות, ואת צורת הביטוי שלהן כפי שהן נהגות בשפה היומיומית, ודבר זה עוזר לך לבנות את אוצר המילים שלך באנגלית. (אתר טוויטר)

פייסבוק-

פייסבוק הוא שירות של רשת חברתית שבו משתמשים יכולים ליצור פרופיל אישי, להוסיף משתמשים אחרים כחברים, ולהתכתב. השירות כולל עדכונים שוטפים מהחברים בפייסבוק כאשר הם מעדכנים את הפרופיל האישי שלהם. משתמשי הפייסבוק יכולים גם להצטרף לקבוצות משתמשיםש נועדו לשם אינטרס משותף ומטרה משותפת של החברים באותה קבוצה.

בבסיס שלה פייסבוק היא פורטל אינטרנט עבור שמירה על קשר עם אחרים. אתה בוחר למי אתה מאפשר גישה לדפי הפייסבוק שלך. אתה יכול לכתוב טקסט, להוסיף תמונות, וידאו, ומוסיקה לעמוד הפייסבוק שלך. אתה יכול להשתמש בקיר של חברים על מנת לכתוב עליהם דברים שנועדו להיות חשופי לכל. בנוסף לטקסט, הודעות גם יכולות להכיל תמונות, קטעי וידאו, מוסיקה וקישורים לאתרים אחרים.

כמו טוויטר גם פייסבוק היא מנגנון מצוין לבניית הכישורים שלך באנגלית. אתה צובר ניסיון בכתיבה באנגלית דרך כתיבת ההודעות השונות שלך. אינך מוגבל ל -140 תווים, ולכן אתה יכול לפרט קצת יותר עם ההודעות שלך.

פייסבוק גם בונה את מיומנויות הקריאה שלך באנגלית. אתה יכול לקרוא מבחר של הודעות שאתה מקבל, והודעות שנכתבות על הקיר שלך. גיוון זה של הודעות משמעותו שאתה יכול ללמוד מילים חדשות מאנשים מכל רחבי העולם, בהתאם לרשימת החברים שלך.

חלק מהאנשים עשויים לכתוב הודעות מורחבות, מה שנותן את ההזדמנות ללמוד אוצר מילים יותר גדול, וללמוד צורות התבטאות שונות של אנשים שבאים מרקעים שונים ברחבי העולם. פייסבוק חושפת אותך מבחר משמעותי של כותבי אנגלית, מה שמאפשר לבנות את הכישורים שלך באנגלית. (Carlson, Nicholas 2010 ).

סקייפ-

סקייפ היא יישום ותוכנת מחשב המאפשרת למשתמשים לבצע שיחות וידאו דרך האינטרנט. השיחות למשתמשים אחרים בסקייפ הן בחינם. שיחות לטלפונים קוויים מסורתיים טלפונים ניידים כרוכות בתשלום עמלה. סקייפ מאפשרת לך לדבר פנים אל פנים מול הפרטנר שלך, או להתכתב איתו בצאט, ולשלוח לו הודעות. השימוש בסקייפ יכול להיעשות דרך המכשיר הסלולרי, המחשב או הטלוויזיה הביתית.

אחד היתרונות הבולטים של סקייפ הוא שהוא גורם לך לדבר באופן פעיל באנגלית עם הפרטנר שלך, מה שגורם לך לשפר את כישורי הדיבור שלך באנגלית. בנוסף לכך על ידי השיחה האישית פנים מול פנים מול הפרטנר שלך, אתה גם משפר את יכולת ההקשבה שלך לשפה האנגלית, ואת יכולת ההבנה של השפה. סקייפ מדמה את הסיטואציה כאשר אתה מדבר עם אדם אחר באנגלית, בדיוק כפי שהיא מתרחשת במציאות. אתה משתמש באוצר המילים שלך באנגלית, אשר נבנה עם הזמן,  יחד עם מילות החדשות אלה והביטויים החדשים שלמדת.

יתר על כן, כאשר התלמיד משתמש בסקייפ, הוא לומד להקשיב, מה שאומר שהוא לומד מילים באנגלית ואת הניסוח שלהם מאנשים אחרים. כמובן, שאפשר גם להשתמש באפשרות של צאט בסקייפ, מה שמאפשר לתרגל את מיומנויות הכתיבה באנגלית בדיוק כמו באתרי הרשתות החברתיות האחרות, אבל נקודת החוזק העיקרית של סקייפ היא שהתלמיד משתמש בה לשיחה קולית, או לשיחת ווידאו צ'אטים. ישנם מורים שאפילו מציעים שיעורים באנגלית באופן מסורתי בסקייפ, וינש קבוצות שיחה שנועדו ללימוד אנגלית באופן פורמלי. (Andreas T.  2006.)

לינקדין-

ישנם הרבה אנשים המעדיפים את רשת לינקדין על פני פייסבוק וטוויטר. לינקדין הוא אתר רשת חברתית לאנשי מקצוע. זהו אתר מצוין לחיבור עם אנשי מקצוע אחרים, בין אם מדובר בעסקים, באקדמיה, או ארגונים אחרים. לינקדין מאפשר חיבור עם אחרים כדי למצוא הזדמנויות עסקיות על בסיס יומי.

בלינקדין אתה יכול לבנות את כישורי האנגלית שלך באמצעות כתיבת הפרופיל שלך, ולאחר מכן שמירה עליו ועדכונו. אתה גם יכול לבנות את האנגלית שלך באמצעות מערכת שליחת הודעות לאחרים, לקרוא את תגובותיהם, ומענה עליהם. (Lemann n. 2015)

יוטיוב-

יוטיוב הוא אתר אינטרנט לשיתוף קטעי וידאו. המשתמש מעלה, משתף ומציג קטעי וידאו באתר הרשת החברתית הזה. לימודי אנגלית באמצעות היוטיוב כרוך בהאזנה לשפה האנגלית באמצעות סרטונים שבהם התלמיד צופה. התלמיד גם לומד אנגלית דרך קריאת התגובות שפורסמו ביוטיוב, הממוקמים מתחת לכל סרטון. בנוסף, חלק מסרטוני הוידאו ביוטיוב מציגים טקסט בפורמט של הצגת שקופיות, או שישנם כתוביות זמינות, כך שהתלמיד ממש יכול לקרוא אנגלית בכל סרטון וידאו. (Alleyne, R. 2008 ).

בלוגים-

בלוגים הם אחד מצורות רבות של המדיה החברתית. בלוג הוא פלטפורמה מקוונת שאנשים יכולים להשתמש בה כדי להביע את דעתם בנושאים הקשורים לחייהם, בפרספקטיבה היחודית שעלולה להיות להם. בלוגים עוסקים במגוון רחב של נושאים ומשמשים אנשים בדרכים רבות ושונות למטרות מגוונות. כאשר ההיבט הטכני של התעסקות בבלוגים הפך להיות יותר קל, הפופולריות של הבלוגים עלתה בצורה משמעותית.

בלוגים יכולים לשמש ללימוד שפה חדשה. היכולת להגיב על בלוגים של אנשים אחרים, ושאנשים אחרים יכולים להגיב בלוג שלך, היא נקודת מפתח בשימוש בבלוגים. התפתחות השפה היא בדרך כלל לא המטרה העיקרית של מי שמשתתף בבלוג, אבל בלוג הוא מקום שיכול לספק בסיס איתן ללימוד שפה החדשה שבה נכתב הבלוג. בלוגים יכולים להגדיל את יכולת השפה של המשתמש, כמו כן בלוגים הם כלי למידה והוראה שוויוניים מאוד יעילים. המטרה העיקרית של כתיבה בבלוג היא כדי להביע דעות ולהיות יצירתי, אולם תופעת הלוואי היא שהבלוגים מלמדים את המשתמש שפות חדשות, ואף מחזקים את השפות הקיימות. (Dieu, B 2004).

החוקר (Thorne, S. 2009),  דיווח על מספר מגמות ביחס לבלוגים וללימוד שפה. בלוגים בשימוש בתוך כיתות ללימוד שפה, מייצרים עידוד לתלמידים להביע את עצמם בכתב בשפה החדשה, יחד עם ציונים שעלו על הציונים הסטנדרטיים, וישנה התפתחות משמעותית של השפה החדשה. השימוש בבלוגים גם מאפשר למורים ומדריכים להעריך את רמת למידת השפה הכתובה בצורה יחסית נגישה. שימוש בבלוגים בכיתה נועד לאפשר לתלמידים ליצור סדרה של משפטים מורכבים אשר משתלבים אחד עם השני ויוצרים משמעות, משפטים שגם עומדים בפני עצמם. זה גם מאפשר לתלמידים לכתוב בפסקאות ולהשתמש בזמנים שונים, וזה נותן להם יותר ביטחון לדון בנושאים בתוך הבלוגים שלהם.

החוקר (Wu, Hui-Ju; Pai-Lu Wu 2011)  מצא מגמות בין בלוגים ולימוד שפה. בלוגים עוזרים עם לימוד שפה. בלוגים עוזרים לפתח אוצר מילים, מגדילים את מהירות הקריאה, מפתחים את השימוש הנכון של דקדוק ומשפרים את הבנת הנקרא. בלוגים יוצרים רהיטות משפטית טובה יותר, אוצר מילים גדול, ויכולת דקדוק טובה יותר בכתיבת המשפטים. בלוגים יכולים לתת ביטחון עצמי לכותב לכתוב יותר משפטים, ולהשתמש בזמנים שונים ועוד.

למידת השפה האנגלית מצפייה בסרטים-

עם ההתקדמות של הטכנולוגיה, האפשרויות של איך אפשר לצפות בסרטים הפכו להיות רבות ומגוונות. בנוסף לצליל ולתמונה שיכולים לסייע בלמידת שפה חדשה, הכתוביות של הסרט הם כלי מפתח ברכישה והבנה של שפה שניה או שפה ראשונה. מחקרים קודמים בעיקר ביצעו מחקר כמותי שחקר האם השימוש בכתוביות מטפח את הלמידה של שפה חדשה, ואת ההבנה של הסרטים.

מחקרים אלה בדקו מבחינה איכותנית מהם תהליכי הלמידה של תלמידים, הלומדים שפה חדשה או הלמידה של שפת האם שלהם, מהכתוביות שמופיעות בסרטים שונים. המחקר נועד גם לבחון את תהליך הלמידה של הסטודנטים של השפה החדשה במונחים של למידה של אוצר מילים, הבנת הנשמע של השפה המוצגת בסרט, ההגייה והיכולות הווקליות. במחקרים אלה נמצא שסרטים שיש בהם כתוביות של שפה שניה הם יותר יעילים בלימוד התלמידים את השפה החדשה. מחקר זה מציע כי לומדים עשויים לשפר את האיות שלהם, יכולת זיהוי המילים, ההגייה של מילים חדשות וההגיה של מילים שהם כבר מכירים, הבנת השפה המדוברת, והאינטונציה, כשהם צופים בסרטים עם כתוביות.

מחקרים שונים מצאו כי הבנת הנשמע ניתן לטפחה כאשר הקול משודר ביחד עם תמונות או וידאו (Guichon & McLornan 2008)  . לכן, סרטים הם אמצעי תקשורת שנותן מוטיבציה רבה, הן משום שהוא מציג וידאו ואודיו, והן משום שהסרטים הם בעלי גיוון רב, מה שגורם לעניין רב בקרב התלמידים. אחד היתרונות הבולטים של שימוש בסרטים ללימוד שפה הוא שהסרטים מציגים תמונות בנוסף לאודיו ולכתוביות שהם מציגים, מה שמסייע להגדיר את הסצינה של האירועים ונותן מידע נוסף עליה, כגון תכונות ההגיה של מילים מסוימות.   

בניגוד לעבר היום הסרטים הזרים הם דבר מאוד נפוץ ונגיש כמעט לכל אחד. הסרטים מהווים ככלי חשוב בלימודם של התלמידים שפה חדשה שלא מוכרת להם. הסרטים מסייעים מאוד בלימוד השפה האנגלית, זאת בשל השימוש בקול ותמונה בו זמנית, שמקל מאוד על הבנת הסיטואציה. בנוסף על כך, הכתוביות בשפות שונות מסייעות מאוד בהבנה של השפה החדשה. השאלה הנשאלת היא האם להשתמש בשפת האם בכתוביות או בשפת היעד הנלמדת של צופי כתוביות. (Markham, P. L., 1999).

מחקרים רבים חקרו את השאלה האם השימוש בסרטים עוזר להבנת שפה חדשה, יותר מאשר הבנת שפת האם, כאשר השימוש בכתוביות שבסרט, הם בשפה החדש או בשפת האם. הרעיון של שימוש בסרטים כדרך ללימוד שפה חדשה, לא היה נפוץ בעבר, רולם עם ההתפתחות של הטכנולוגיה והאינטרנט, סרטים נהיו לכלי יעיל ומקובל ללימוד שפות חדשות, ושפות אם. השילוב של ההאזנה לשפה החדשה תורם רבות הן להבנת הכתוביות והן להבנת השפה החדשה. עם הזמן המורים התחילו להשתמש בקטעי וידאו כאמצעי הדרוש לפיתוח היכולות של הלומד להבין שפה חדשה, זאת בעיקר בשל העובדה שההאזנה תורמת רבות ללמידת השפה האותנטית של השפה החדשה הנלמדת. (Markham, P. L., 1999).

באיזה סרטים לצפות ?

כדי ללמוד אנגלית מסרטים בצורה יעילה, התלמיד צריך לבחור סרט עם רמת אנגלית שמתאימה לרמת האנגלית שלו. בחירת סרט לצפיה בעל רמת אנגלית מתאימה לרמת האנגלית של הסטודנט יכולה להיות קשה. אם רמת האנגלית של התלמיד נמוכה למדי, יש לבחור סרט שנעשה לילדים אשר משתמש בשפה פשוטה יותר. עם זאת, אם יש לתלמיד רמה גבוהה של אנגלית, הוא יכול לנסות לאתגר את עצמו ולצפות בסרטים עם אנגלית יותר מתקדמת.

לא משנה מהי רמת האנגלית של התלמיד, הוא יכול להיעזר בכתוביות. לכן מומלץ לתלמיד להשתמש בכתוביות באנגלית, כך שיוכל לקרוא יחד עם ההקשבה לסרט. כמובן, שאם קריאת הכתוביות באנגלית קשה לו מדי, במהלך הצפיה בסרט באנגלית, הוא צריך להתחיל על ידי צפייה בסרטים עם כתוביות בשפת האם שלו, הכוונה העיקרית היא שלימוד האנגלית על ידי הצפיה בסרט תהיה מהנה. ((; Katchen, 1996

יתרון גדול של למידה של אנגלית על ידי צפיה בסרט היא העובדה שאם התלמיד לא מבין חלק מסוים מהסרט, הוא יכול פשוט להחזיר את הסרט אחורה ולראות את הסצנה שוב פעם, כמה פעמים שהוא ירצה. בנוסף על כך, בסצנות שהוא מתקשה בהן הוא יכול להעביר את הכתוביות מאנגלית לכתוביות בשפת האם שלו, על מנת שיבין יותר טוב את הסרט. אם התלמיד רוצה ללמוד אנגלת בצורה מיטבית הוא יכול אפילו לצפות בסרט ללא כתוביות, ואז עם כתוביות באנגלית ואם הוא עדיין לא מבין, הוא יכול לצפות בפעם האחרונה עם כתוביות בשפת האם שלו. זה באמת יעזור לו להתאמן באנגלית ולרכוש מיומנויות הקשבה באנגלית. ((; Katchen, 1996

איך הצפיה בסרטים תשפר את האנגלית של התלמיד ?

שיפור מיומנויות ההקשבה באנגלית-

תלמיד שצופה בהרבה סרטים באנגלית, השפה האנגלית תישמע לו מאוד טבעית. בתור התחלה, לפעמים חלקים מסוימים בדיבור עשויים להישמע לתלמיד כמדוברים מהר מדי, אבל דבר זה יהווה יתרון לתלמיד משום שהוא יתרגל לשמוע סגנונות ומהירויות שונות של דיבור באנגלית, מה שישפר את הכישורים שלו באנגלית. כמו כן, על ידי צפיה בסרטים התלמיד יוכל להכיר מבטאים וצורות דיבור לא פורמליות, אשר נפוצות בחיים היומיומיים, ואת צורות הדיבור האלה קשה למצוא בספרי הלימוד המסורתיים בבית הספר.

שיפור מיומנויות הדיבור באנגלית-

הקשבה לאנגלית מדוברי אנגלית כשפת אם עוזרת בצורה המיטבית לשפר את המיומנויות של הדיבור באנגלית, במיוחד של הדיבור השוטף. התלמיד ילמד איך לחבר מילים אחת לשניה, ואיך לבטא את המילים נכון מבחינת אינטונציה ומבטא. דרך נוספת לשפר את מיומנויות הדיבור באנגלית, היא לצפות בסרט באנגלית ביחד עם החברים, ואז בסוף הסרט לדבר ולתרגל ביחד עם החברים באנגלית, לגבי מה שהם ראו בסרט.

אוצר מילים-

על ידי צפייה בסרטים באנגלית, התלמידים לומדים הרבה מילים וביטויים חדשים, במיוחד ביטוים עם האינטונציה היומיומית המדוברת שלהם. אחת הדרכים היעילות ביותר לימוד שפה חדשה היא להרחיב את אוצר המילים של אותה שפה, כי אוצר המילים של השפה הוא היסוד והבסיס לשפה כולה. כאשר התלמיד לומד מילים חדשות ומרחיב את אוצר המילים שלו, יותר קל לו לבנות ולהרכיב משפטים שלמים בשפה החדשה שהוא לומד. ( Tomalin, 1986).

ביבליוגרפיה-

-Zhao, L. (2015). The Influence of Learners' Motivation and Attitudes on Second Language Teaching. Theory and Practice in Language Studies, Vol. 5, No. 11, PP.

– Dornyei, Z. (1994). Motivation and motivating in the foreign language classroom, Modern Language Journal, 78: 273—84

– A Closer Look at Different Aspects of Language Teaching/Learning and Learner Identity .Maftoon, Parviz; Sarem, SaeidNajafi; Hamidi, Hadi. Theory and Practice in Language Studies2.6 (Jun 2012): 1160-1167.

– Baron, Naomi S., Always on : language in an online and mobile world, Oxford ; New York : Oxford University Press, 2008.

– nurul. M. 2011. Independent English Learning through the Internet

– Wise, J. 2001. Multiple Intelligences Theory.

– Mora, C.F. (1999). Foreign language acquisition and melody singing. ELT Journal. Volume 54, Issue 2, p 146-152

– Roberts, R. Donald, F and Christenson, P.G. (2001) Popular Music in Childhood 33 and Adolescence. Handbook of Children and the Media. Edited by Dorothy G. Singer and Jerome L. Singer, pp.395–413

– Tarrant, M. North, A.C and Hargreaves, D.J. (2000). English and American Adolescents' Reasons for Listening to Music. Psychology of Music, p. 166- 173.

– Patricia Shehan Campbell, Claire Connell and Amy Beegle. (2006-2007). Adolescents´ Expressed Meanings of Music in and out of School. Journal of Research in Music Education.

– Saricoban, A. & Metin, E. (2010). Songs, Verse and Games for Teaching Grammar. The Internet TESL Journal, Vol. VI, No. 10

– Ortis, J.M. (2008). The Effects of Music, Rhymes and Singing in the Classroom Environment. Conference Proceedings. p. 202-209.

– Torne, S. Rebecca B. (2007). ". Language and literacy development in computer-mediated contexts and communities". Annual Review of Applied Linguistics 27: 1–28

–  Rankin, Yolanda; Rachel Gold; Bruce Gooch (2006). "Evaluating Interactive Gaming as a Language Learning Tool". Proceedings of EuroGraphics 25

– deHaan, Jonathan William (2005). "Acquisition of japanese as a foreign language through a baseball video game". Foreign Language Annals 38 (2): 278–282

– Alhamami, M. (2013). Social media for language teachers’ development. Arab World English Journal, 4(3). 183–192.

– Carlson, Nicholas (2010). "At Last — The Full Story Of How Facebook Was Founded". Business Insider.

– Andreas Thomann (2006). "Skype – A Baltic Success Story"

–  Nicholas Lemann (2015). "Reid Hoffman’s Big Dreams for LinkedIn – The New Yorker".

– Alleyne, R. (2008). "YouTube: Overnight success has sparked a backlash". The Daily Telegraph (London).

– Dieu, Barbara (2004). "Blogs for language learning". Essential Teacher 1.

– Thorne, S. (2009). "'Community', semiotic flows, and mediated contribution to activity". Lang. Teach. 42

– Wu, Hui-Ju; Pai-Lu Wu (2011). "Learners' perceptions on the use of blogs for efl earning". US-China Education Review A3: 323–330.

– Guichon, N. & McLornan, S. (2008). The effects of multimodality on L2 learners: Implications for CALL resource design.

– Tomalin, B. (1986). Video, TV & Radio in the English Class. London: Macmillan.

– Markham, P. L. (1999). Captioned videotapes and second language listening

word recognition. Foreign Language Annals, 32.

– Katchen, J. E. (1996). Using Authentic Video in English Language Teaching: Tips for Taiwan’s Teachers.

–

-אתר טוויטר- https://about.twitter.com/he/company