Skip to content

סמינריון-הקשר בין הנקה והסיכון להשמנה בילדות

 
הצעת מחקר הקשר בין הנקה והסיכון להשמנה בילדות
 
 
 
 
 
תאריך הגשה:
 

תוכן העניינים

תקציר. 3

1.             סקירת ספרות. 4

2.             מטרות המחקר. 5

3.             שאלות המחקר והשערותיו 5

4.             שיטת המחקר. 6

5.             אוכלוסיית המחקר. 6

6.             משתני המחקר. 6

7.             איסוף נתונים. 7

8.             שיטות סטטיסטיות. 7

9.             דיון במגבלות האפשריות של המחקר. 7

10.                לוח זמנים. 7

11.                היבטים אתיים. 8

12.           מקורות. 8

תקציר

מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין הנקה והסיכון להשמנה בילדות. מחקרים מראים כי הנקה היא גורם להפחתה משמעותית בסיכון להשמנת יתר אצל ילדים. ניתוח קטגורי של 17 מחקרים מראה כי השפעה על תגובה במינון בין משך ההנקה לבין סיכון מופחת להשמנת ילדים, מצד אחר יש מחקרים שמצביעים על תפקיד מוגבל להנקה בהפחתת השמנה אצל ילדים. מחקר זה הוא מחקר אמפירי כמותי, שנועד לענות על שאלות המחקר באמצעות בדיקה אמפירית. ולכן, השערות המחקר הן, שיימצא קשר שלילי בין הנקה והשמנה בילדות, ושיימצא קשר שלילי בין משך ההנקה והשמנה בילדות. איסוף הנתונים למען ביצוע המחקר יתבצע באמצעות סקר מקוון, באמצעות הפלטפורמה של גוגל פורמס, והסקר יופץ באמצעות הרשתות החברתיות, והפצה בקבוצות פייסבוק המיועדות לאימהות צעירות. אוכלוסיית המחקר היא אימהות צעירות, שיש להן ילדים בין הגילאים 8-10, גודל המדגם המינימלי של אימהות אלה הוא 384 נשים, מתוך כלל האוכלוסייה של האימהות בישראל, המונה 2,100,000 אימהות.

1.    סקירת ספרות

הנקה היא צורת התזונה המומלצת במשך 6 החודשים הראשונים לחיי התינוק. (1)

חלב אם נחשב למזון האידיאלי לתינוקות, מכיוון שהוא מספק אנרגיה וחומרי תזונה שעונים על צרכי התינוק.

להנקה יתרונות ארוכי טווח לאורך כל החיים, לתינוקות שינקו יש שיעורים נמוכים יותר של עודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם, זיהום במערכת העיכול ודלקת ריאות.(2)

השמנת יתר הפכה למשבר בריאות הציבור הגדול סביב העולם, השמנת יתר בילדות החמירה באופן דרמטי, היא נחשבת לאיום מרכזי בבריאות האדם, ארגון הבריאות העולמי, יש יותר מ200 מיליון ילדים שסובלים מעודף משקל או השמנת יתר ברחבי העולם ובשנת 2010,מעל 42 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 סווגו כמשקל עודף.(2)

סקירה שפורסמה דיווחה כי שכיחות עודף משקל והשמנה אצל ילדים עלתה ב 47.1% בין 1980 ל2013 ברחבי העולם.  עודף משקל בילדות הוא מנבא חזק להשמנת יתר אצל מבוגרים.(1)

עודף משקל והשמנת יתר מתואמים מאוד עם מחלות כמו סכרת ,יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם. (1)

הפחתת השמנת יתר בילדים תלויה בהבנת האטיולוגיה שלה. החוקרים זיהו גורמים שונים, כולל פעילות גופנית מופחתת. סיבות אחרות עשויות להתרחש בשלב מוקדם של החיים, כגון הזנת פורמולות. כתוצאה מכך, כוח המשימה ממליץ על קידום הנקה כאחת מחמש האסטרטגיות בגיל הרך,המלצתם משקפת שלוש סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות שכללו 54 מחקרים מוסמכים שפורסמו בין השנים 1966-2003 (3).

הנקה נקשרה להורדת הסיכון להשמנה, כמה מחקרים דיווחו על השפעה מגנה על הנקה בהורדת הסיכון להשמנת ילדים. הנקה מגנה בהתחשב בצריכה קלורית נמוכה יותר כמו גם ברמות שומן וחלבון נמוכות יותר המסופקות על ידי חלב אם ולא על ידי נוסחה. מחקרים התומכים בתיאוריה זו מצאו קשר הפוך בין משך ההנקה להשמנת ילדים. ניתוח מטא-אנליזה שנערך לאחרונה על סקר מחקרים מ -12 מדינות שונות הגיע למסקנה כי הנקה קשורה באופן משמעותי לירידה בסיכון להשמנת ילדים. אלה שינקו במשך יותר מ- 7 חודשים הייתה הירידה המשמעותית ביותר בסיכון(4)

דו”ח של ארגון הבריאות העולמי העריך 71 מחקרים. הניתוח המאוחד שלה מראה שילדים שהניקו הפחיתו את הסיכויים להשמנת יתר, בגילאי 1-9 שנים (יחס הסיכויים = 0.77) , מחקר אחר בחן ההשפעה של הנקה על מצב המשקל של ילדים בגילאי 2-4 בארצות הברית ודיווחה כי אלו שינקו היו בסיכון גבוה יותר למצב משקל בריא בגיל 2 (68.2% לעומת 59.9%).(4)

מחקר Jiaxing Birth Cohort שנערך בסין הגיע למסקנה כי אלו שהניקו באופן בלעדי במשך 3-5חודשים היו בסיכון נמוך יותר להשמנת יתר של 13% ו- 37% בהתאמה, בהשוואה לאלו שינקו במשך פחות מחודש.(4)

בוצע ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית על רקע הליכי הנקה (כלליים ובלעדיים) ומאפיינים בלידה. תוצאות: שיעורי השכיחות הגבוהים ביותר של השמנת יתר נצפו בספרד (17.7%), במלטה (17.2%) ובאיטליה (16.8%). נמצא פער גדול בין המדינות בשכיחות הנקה. בטג’יקיסטן היה האחוז הגבוה ביותר של ילדים שהניקו במשך 6 חודשים (94.4%) והניקו באופן בלעדי במשך 6 חודשים (73.3%). בצרפת, אירלנד ומלטה, רק כ -1 מתוך 4 ילדים הניקה במשך 6 חודשים. איטליה ומלטה הראו את השכיחות הגבוהה ביותר של השמנת יתר בקרב ילדים שמעולם לא הניקו (21.2%), ואחריה ספרד (21.0%). הניתוח המאוחד הראה כי בהשוואה לילדים שהניקו במשך 6 חודשים לפחות, הסיכויים להשמנה היו גבוהים יותר בקרב ילדים שמעולם לא הניקו או הניקו לתקופה קצרה יותר (5)

מחקרים תיעדו כי על כל שבוע נוסף שהילד יונק, הסבירות שהילד השמין בגיל 2 ירדה ב -0.82% [95% CI -1.8% ל -0.1%]. כמו כן, בכל שבוע נוסף שהילד יונק באופן בלעדי, הסבירות להשמנת יתר ירדה ב -0.66% [95% CI -1.4 עד 0.06%]. בעוד שגודל ההשפעות היה צנוע ומשמעותי שולית, התוצאות היו חזקות במגוון מפרטים. מסקנה התוצאות מראות כי פרקטיקות בבית חולים התומכות בהנקה עשויות להשפיע על תוצאות משקל הילדות.(6)

מצד אחר כמה מחקרים אחרים הגיעו למסקנה כי הנקה והשמנת יתר בילדים הם בעלי קשר קטן או לא משמעותי. לדוגמא, מחקר סותר אחד שנערך על ידי מחקרי הפאנל המשפחתי בסין מצא כי לא היה הבדל משמעותי על ההשפעה של הנקה בגלל השמנת יתר או משקל יתר.(4)

2.    מטרות המחקר

מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את הקשר האפשרי בין הנקה בילדות, ומשך ההנקה של התינוק, לבין הסיכוי לפתח משקל עודף בילדות המאוחרת. זאת בהתבסס על מחקרים מהעבר, המעידים על כך שישנו קשר אפשרי בין שני משתנים אלה.

3.    שאלות המחקר והשערותיו

השאלות:

  1. האם ישנו קשר בין הנקה לבין עודף משקל בילדות?
  2. האם ישנו קשר בין משך ההנקה לבין עודף משקל בילדות?

ההשערות

  1. יימצא קשר שלילי בין הנקה והשמנה בילדות.
  2. יימצא קשר שלילי בין משך ההנקה והשמנה בילדות.

4.    שיטת המחקר

מחקר זה הוא מחקר כמותי אמפירי, שבו יאספו נתונים אודות האוכלוסייה הנחקרת, והשערות המחקר יבדקו באופן סטטיסטי, על מנת לאשש או לדחות אותם. הנתונים אודות אוכלוסיית המחקר יאספו באמצעות שאלון, וייאסף מדגם בצורה אקראית, על מנת לשמור על אי הטיה במחקר.

5.    אוכלוסיית המחקר

המחקר הנוכחי יערך בקרב אימהות לילדים שנמצאים בשלב הילדות המאוחרת, בסביבות גילאי 8 עד 10 שנים, גם בנים וגם בנות. לצורך המחקר ידגמו אימהות מכל פלחי וקבוצות האוכלוסייה בישראל, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, ואימהות מהפריפריה והמרכז, וזאת על מנת לשמור על מדגם מייצג. גודל כל חלק של אימהות יהיה פרופורציונלי לאזור המגורים, כאשר חצי מהאימהות יהיו מאזור המרכז, וחצי יהיו מערי הפריפריה. אין הגבלה על גילאי האימהות שישתתפו במחקר. המדגם יכלול מתבגרים משני המינים ויערך איזון בדגימה בין הבנים לבנות בהתפלגות המגדר.

גודל המדגם המינימלי חושב בהתבסס על הנתונים הבאים, מספר המשפחות בישראל לשנת 2017 הוא 2,100,000, [1]גודל האלפא הוא 5%. וזאת לפי המשוואה הבאה:

z-התפלגות זד של אלפא %5

p- סטיית תקן משוערת של 0.5

e- גודל טעות הדגימה, %5

N-גודל האוכלוסייה, 2.1 מיליון

בהצבה בנוסחה, גודל המדגם המינימלי שהתקבל הוא 384.

6.    משתני המחקר

המשתנה התלוי:

השמנה/ עודף משקל בילדות

המשתנים הבלתי תלויים:

הנקה

משך זמן ההנקה

7.    איסוף נתונים

איסוף הנתונים יתבצע באמצעות סקר שיופץ בצורה מקוונת, הסקר יכיל שאלון שהוכן מראש, שנועד לבדוק את כל אחד ממשתני המחקר, הסקר יהיה מחולק לארבעה חלקים, החלק הראשון הוא חלק דמוגרפי, ועוד שלושה חלקים שנועדו לבדוק כל אחד ממשתני המחקר. לאחר הכנת השאלון, הוא יועלה לתוכנת גוגל פורמס, ויתקבל לינק למילוי השאלון. לאחר הכנת השאלון המקוון, הלינק יופץ באמצעות הרשתות החברתיות, כדוגמת פייסבוק, או קבוצות בפייסבוק המיועדות לאימהות צעירות, על מנת שאמהות אלה ימלאו את השאלון בצורה מקוונת. הסקר יופסק לאחר איסוף מדגם גדול מספיק, המכיל מספיק נשים שהשתתפו מכל האזורים הגאוגרפים בארץ.

8.    שיטות סטטיסטיות

על מנת לבדוק את השערת המחקר הראשונה, שהיא שיימצא קשר שלילי בין הנקה והשמנה בילדות, יבוצע מבחן חי בריבוע על נתוני המחקר. על מנת לבדוק את השערת המחקר השנייה, שהיא שיימצא קשר שלילי בין משך ההנקה והשמנה בילדות, יבוצע מבחן T למדגמים בלתי תלויים. ולבסוף יבוצע ניתוח רגרסיה לוגיסטית על מנת לבדוק את השפעתם המשולבת של שני המשתנים הבלתי תלויים על המשתנה התלוי במחקר.

9.    דיון במגבלות האפשריות של המחקר

שאלוני המחקר ימולאו בשיטה של דיווח עצמי. לעיתים, כאשר עוסקים בנושאים רגישים עלול להיווצר מצב של רצייה חברתית. סיטואציה זו מאופיינת בכך שהאדם הממלא את השאלון מציג את עצמו באור חיובי יותר מכפי שהוא. ולכן החוקרת תצהיר בפני המשתתפות במחקר, שהן צריכות למלא את המחקר בצורה אובייקטיבית, כי המחקר האו אנונימי, ושהן לא צריכות לרצות את החוקר במחקר זה.

בנוסף לכך, יכולה להיות טעות דגימה, טעות דגימה מתרחשות כאשר משתמשים בשיטת דגימה כדי לקבל ייצוג לגבי המצב הנתון באוכלוסיית המחקר, אולם המדגם יכול שלא לשקף את האוכלוסייה בצורה טובה, וזאת בגלל טעות דגימה. התוצאה של המחקר שלך יכולה להיות מוטה. במקרה של המחקר הנוכחי, יכול להיות שהדגימה של האימהות מהאזורים הגיאוגרפיים השונים לא תהיה אקראית לגמרי, ולא תייצג את האוכלוסייה של האימהות בישראל, בגלל שהאוכלוסייה של האימהות היא מגוונת מאוד ובעלת מאפיינים שונים.

10.          לוח זמנים

15 ליולי- סיום בניית השאלון

15 לאוגוסט- סיום איסוף הנתונים

30 לאוגוסט- סיום ניתוח הנתונים וכתיבת הממצאים

15 לספטמבר- סיום המחקר הסופי

11.          היבטים אתיים

  • במחקר הנוכחי יישמרו  כללי האתיקה המקובלים במחקר :
  • יתקבל אישור מכל משתתפת לפני שתשתתף במחקר.
  • למשתתפים במחקר תובטח סודיות מוחלטת. יובהר למשתתפים כי הנתונים יאספו באופן אנונימי והשימוש בנתונים שייאספו הם לצורך מחקר זה בלבד.
  • השאלון יתאר את יעדי המחקר ואת ההתחייבות של החוקר לשמור על האנונומיות של הנבדקים על פי העקרונות האתיים המקובלים במחקר אמפירי.
  • יוסבר למשתתפים בעל פה ובכתב כי אין זו חובה להשתתף במחקר וכי הם יכולים להפסיק את השתתפותם במחקר בכל רגע נתון.

12.          מקורות

  1. 1- Ma J, Qiao Y, Zhao P, Li W, Katzmarzyk PT, Chaput JP, Fogelholm M, Kuriyan R, Lambert EV, Maher C, Maia J. Breastfeeding and childhood obesity: A 12‐country study. Maternal & child nutrition. 2020 Jul;16(3):e12984.
  2. Yan J, Liu L, Zhu Y, Huang G, Wang PP. The association between breastfeeding and childhood obesity: a meta-analysis. BMC public health. 2014 Dec;14(1):1-1.
  • Wang L, Collins C, Ratliff M, Xie B, Wang Y. Breastfeeding reduces childhood obesity risks. Childhood Obesity. 2017 Jun 1;13(3):197-204.
  • Rito AI, Buoncristiano M, Spinelli A, Salanave B, Kunešová M, Hejgaard T, Solano MG, Fijałkowska A, Sturua L, Hyska J, Kelleher C. Association between characteristics at birth, breastfeeding and obesity in 22 countries: The WHO European Childhood Obesity Surveillance Initiative–COSI 2015/2017. Obesity facts. 2019;12(2):226-43.
  • Modrek S, Basu S, Harding M, White JS, Bartick MC, Rodriguez E, Rosenberg KD. Does breastfeeding duration decrease child obesity? An instrumental variables analysis. Pediatric obesity. 2017 Aug;12(4):304-11.

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2020). משפחות בישראל – נתונים לרגל יום המשפחה. נדלה מתוך: https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2020/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94.aspx

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון