Skip to content

סמינריון-הקשר בין בני משפחה למטופלים אחרי הקורונה

עבודת מחקר- הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה

מגיש:

תאריך:

תוכן

1. מבוא. 3

2. סקירת ספרות.. 4

1.2. רקע על מטופלים תשושי נפש.. 4

2.2. השפעותיה של תשישות נפש על חולים גריאטרים. 5

3.2. חשיבות יחסי מטופלים ובני משפחה. 6

4.2. רקע על מגפת הקורונה. 7

5.2. השפעת הקורונה על יחסי מטופלים ובני משפחה במוסדות רפואיים שונים. 9

3. שיטת המחקר. 11

4. ממצאים. 12

5. סיכום ומסקנות.. 15

6. ביבליוגרפיה. 17

7. נספחים. 18

1.מבוא

מטרתה של עבודת מחקר זו היא לבדוק את הקשר האפשרי בין מגפת הקורונה והסגרים שבוצעו בעקבותיה, על מצב הנפשי של מטופלים תשושי נפש מוסדות גריאטריים בישראל. הרציונל המחקרי הוא שהסגרים שבוצעו בישראל וכללי הריחוק החברתי, יכולים לגרום להתדרדרות ביחסים בין אנשים, ובעיקר בין מטופלים במוסדרות גריאטרים לבני משפחותיהם, משום שלבני המשפחה אין את האפשרות לבר מטופלים אלה, והמטופלים מצד שני לא יכולים לצאת מהמוסד שבו הם נמצאים ולבקר את משפחתם.

למטופלים במוסדות סיעודיים וגריאטריים ישנה חשיבות גדולה בהליך הטיפולי למטופלים אלה. כחלק מההליך הטיפולי, נשקלים טיפולים לא רק במצבו הפיזי של החולה, אלא גם במצבו הנפשי, הצוותים הרפואיים מודעים לעובדה שמצב נפשי טוב יותר של המטופל יכול לעזור בטיפול הכולל שלו, וזה גם משפיע לטובה על בריאותו הפיזית (Clay, & Parsh, 2016).

בשנה וחצי האחרונות התפרצה לכל מדינות העולם מגפת הקורונה, אשר יש לה השפעות שליליות ומסוכנות על בריאות הציבור. כחלק ממאמצי ההתמודדות עם הנגיך, ממשלות במדינות רבות נקטו במדיניות של סגרים וריחוק חברתי, על מנת למנוע התפשטות נוספת של הנגיך ופגיעה בבריאות הציבור (McKibbin, & Fernando, 2020).

מגפת הקורונה והסגרים שיושמו בעקבותיה, הובילו לפגיעה במטופלים אשר מאושפזים בטווח הארוך במוסדות גריאטריים וסיעודיים, וזאת בעיקר בשל העובדה שמדיניות הריחוק החברתי בעקבות מגפת הקורונה, גרמה להיחלשות הקשרים של בני המשפחה עם המטופלים, וזה הוביל להתדרדרות במצבם הנפשי של חולים אלה (Mohamadi, et al. 2020).

ולכן שאלת המחקר במחקר זה היא האם ישנם הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה ? על מנת לענות על שאלת המחקר יבוצע סקר שיבודק את טיב יחסי מטופלים תשושי נפש במוסדות גריאטרים עם בני משפחותיהם, לפני ואחרי התפרצות נגיף הקורונה.

2.סקירת ספרות

1.2.רקע על מטופלים תשושי נפש

ככל שאנו מתבגרים, רבות מהיכולות הקוגניטיביות שלנו מתחילות לרדת. אלה כוללות פגיעה בזיכרון העבודה לטווח קצר, מהירות עיבוד, שליפת זיכרונות או מידע, תשומת לב ופתרון בעיות. ירידה עדינה והדרגתית ככל שמתבגרים היא חלק מתהליך ההזדקנות הרגיל. עם זאת, ירידה קוגניטיבית מהירה ומתקדמת יותר מעידה בדרך כלל על דמנציה, שאינה חלק מההזדקנות הבריאה (אילון, 2013).

לעיתים קרובות, ישנם גורמי סיכון רבים הניתנים לשינוי המעורבים בהופעת דמנציה ווויסותם יכול להאט את הירידה הקוגניטיבית, או אפילו למנוע אותה לחלוטין. אצל קשישים בריאים ניתן לבצע משימות ספציפיות ולנקוט בפעולות להאטת הירידה הקוגניטיבית ובמקרים מסוימים אף לשפר אותן. הוכח כי אנשים שעובדים במקצועות מגרים מבחינה קוגניטיבית, למשל מורים, רופאים, מוזיקאים, טייסים וכדומה, או בעלי השכלה גבוהה יותר, למשל אקדמאים, שומרים לרוב על יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר בשלב מאוחר יותר בחיים (אילון, 2013).

השכלה ברמה גבוהה יותר עשויה להשפיע על הזיכרון, בצורה של אינטליגנציה מגובשת, וכן לספק הגנה מסוימת על מהירות העיבוד והיכולות הקוגניטיביות. חשוב לציין כי גם אצל בעלי השכלה גבוהה ובעיסוקים מגרים מבחינה קוגניטיבית, בסופו של דבר, עם גיל מתקדם יכולות קוגניטיביות מתחילות לרדת לאט, אך באיטיות רבה בהשוואה לאלו עם השכלה נמוכה יותר ועם משרות מגרות קוגניטיבית. מחקרים מסוימים הצביעו גם על כך שמצב סוציו אקונומי, וחוויות חיים קודמות יכולים להשפיע רבות גם על ביצועים קוגניטיביים בגיל מבוגר. ללא קשר לניסיון החיים הקודם, ההישגים החינוכיים, העיסוקים התובעניים מבחינה קוגניטיבית והמעמד החברתי כלכלי, ישנן דרכים רבות בהן ניתן לייצב או אפילו לשפר את היכולת הקוגניטיבית אצל אנשים מבוגרים (אילון, 2013).

שינוי קוגניטיבי הוא תהליך נורמלי של ההזדקנות, ומתועד היטב בספרות המדעית. כמה יכולות קוגניטיביות, כמו אוצר מילים, עמידות להזדקנות המוח ואף עשויות להשתפר עם הגיל. יכולות אחרות, כמו חשיבה רעיונית, זיכרון ומהירות עיבוד, יורדות בהדרגה עם הזמן. ישנה הטרוגניות משמעותית בקרב מבוגרים בקצב הירידה ביכולות מסוימות, כגון מדדי חשיבה תפיסתיים ומהירות עיבוד (בר-טור, 2005).

2.2.השפעותיה של תשישות נפש על חולים גריאטרים

ההשפעות של תשישות נפש על החולים היא שונה ומגוונת, ותלויה מאוד במצבו הייחודי של המטופל ובנסיבות חייו, יחד עם זאת, ישנן כמה השפעות נפוצות לתשישות נפש. השפעה חשובה היא זרימות אינטליגנציה ואינטליגנציה מגובשת, שנפגעות אצל תשושי נפש. מושגים של אינטליגנציה מגובשת וזורמת משמשים לתיאור דפוסי שינוי קוגניטיבי לאורך החיים. אינטליגנציה מגובשת מתייחסת לכישורים, יכולת וידע הנלמדים יתר על המידה, מתורגלים היטב ומוכרים. אוצר מילים וידע כללי הם דוגמאות ליכולת אינטליגנציה מגובשת וזורמת. מכיוון שאינטליגנציה המגובשת נובעת מהצטברות מידע המבוסס על חוויות החיים של האדם, מבוגרים נוטים יותר לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה מסוג זה, בהשוואה למבוגרים צעירים. לעומת זאת, אינטליגנציה זורמת מתייחסת ליכולות הכרוכות בפתרון בעיות והנמקות לגבי דברים שהם פחות מוכרים ואינם תלויים במה שלמדנו. אינטליגנציה זורמת כוללת את היכולת המולדת של האדם לעבד וללמוד מידע חדש, לפתור בעיות, לטפל ולנהל את הסביבה של האדם. תפקוד, מהירות עיבוד, זיכרון ויכולת פסיכו מוטורית נחשבים לתחומים קוגניטיביים זורמים. יכולות קוגניטיביות זורמות רבות, במיוחד יכולת פסיכו מוטורית ומהירות עיבוד, מגיעות לשיא בעשור השלישי לחיים ואז יורדות במהלך החיים (Reuben, Brickman, Muraskin, Steffener, & Stern, 2011).

השפעה חשובה נוספת היא מהירות העיבוד. מהירות העיבוד מתייחסת למהירות הפעילות הקוגניטיבית, וכן למהירות התגובות המוטוריות. יכולת זו מתחילה לרדת בעשור השלישי לחיים והירידה נמשכת לאורך כל אורך החיים. רבים מהשינויים הקוגניטיביים שדווחו אצל מבוגרים בריאים הם תוצאה של מהירות עיבוד מואטת. “האטה” זו יכולה להשפיע לרעה על ביצועים במבחנים נוירו-פסיכולוגיים רבים שנועדו למדוד תחומים קוגניטיביים אחרים למשל, רצף מילולי. לפיכך, לירידה במהירות העיבוד יכולה להיות השלכה על מגוון תחומים קוגניטיביים (Frederiksen, Verdelho, Madureira, Bäzner, O’Brien, & Fazekas, 2015).

השפעה נוספת היא ביכולת תשומת הלב. תשומת לב מתייחסת ליכולת להתרכז ולהתמקד בגירויים ספציפיים. טווח קשב שמיעתי פשוט, המכונה גם זיכרון מיידי, כפי שהוא נמדד על ידי חזרה על דברים מהעבר הקצר מאוד, היא יכולת שיורדת גם היא בהדרגה לאורך החיים. השפעת גיל ניכרת יותר נראית על משימות קשב מורכבות יותר, כגון תשומת לב סלקטיבית ומחולקת. תשומת לב סלקטיבית היא היכולת להתמקד במידע ספציפי בסביבה, תוך התעלמות ממידע לא רלוונטי. תשומת לב סלקטיבית חשובה למשימות כמו לנהל שיחה בסביבה רועשת, או לנהוג ברכב. תשומת לב מחולקת היא היכולת להתמקד במספר משימות בו זמנית, כמו לדבר בטלפון בזמן הכנת הארוחה. מבוגרים מבצעים פחות טוב מצעירים משימות הכוללות זיכרון עבודה, מה שמתייחס ליכולת להחזיק מידע בזיכרון, ובו זמנית לעבד את המידע הזה (Vasegowda, 2018).

3.2.חשיבות יחסי מטופלים ובני משפחה

בני משפחה ממלאים תפקידים חשובים בטיפול בחולים, כולל השפעה על קבלת החלטות, סיוע לצוות המטפל במתן טיפול, שיפור בטיחות המטופל ואיכות הטיפול, סיוע בטיפול בבית, וטיפול בציפיות משפחת המטופל והקהילה בכללותה. החברות משתנות במבנה ובהיררכיה של התא המשפחתי, ולכן, גודל המשפחות המורחבות והתפקידים של חבריה שונים בתרבויות שונות. ישנם גורמים רבים המשפיעים על הדינמיקה המשפחתית, כולל משתנים דתיים, חינוכיים, תרבותיים ומשפטיים, בנוסף לתרבות הבריאות הרווחת ביחס למעורבות המשפחה בטיפול בחולה. מדינות מתפתחות חולקות נושאים רבים הקשורים לדינמיקה המשפחתית, כולל משפחות מורחבות גדולות אשר עוסקות רבות בטיפול בחולים ומחויבות לטיפול האישי של יקיריהן (Clay, & Parsh, 2016).

ממחקרים עולה, שמשפחות מורחבות עם רקע חברתי מגוון, מהוות אתגר בפני צוות הטיפול, מבחינת תקשורת ומעורבות משפחתית, ועשויה להוביל למחלוקות ואי שביעות רצון של הצוות והמשפחה. למרות הקריאה של גופים רפואיים שונים להגביר את מעורבות המשפחה, אין הסכמה מה המשמעות של מעורבות זו וכיצד היא צריכה להתרחש (Sanchez-Izquierdo, Prieto-Ursúa, & Caperos, 2015).

יחד עם זאת, מחקר אחד מצא שישנה חשיבות רבה למערכת היחסים של המטופל עם משפחתו, והתמיכה המשפחתית שהוא מקבל במהלך האשפוז. המחקר מראה שמחקרים קודמים מעידים על הימצאות היבטים חיוביים בטיפול משפחתי לחולים מבוגרים כרוניים. למחקר זה הייתה מטרה כפולה: ראשית, לזהות היבטים חיוביים של טיפול משפחתי, שנית, לנתח את הקשר בין תגמולי הטיפול הללו לבין משתנים שונים. בסך הכל השתתפו במחקר 140 מטפלים משפחתיים בקשישים עם תלות. מתוך אלה, 79 מהקשישים סבלו מדמנציה ו- 63 היו גריאטרים. שביעות רצון המטופלים ואיכות חייהם שקיבלו תמיכה ממשפחתם היו מעל הממוצע הכללי. המטופלים שתפסו את מערכת היחסים עם משפחתם כטובה, הראו איכות טובה יותר במהלך הטיפול. בעיות באיכות החיים הראו קשר חיובי עם רמת התלות של הקשיש. מצד שני, ככל שרמת התלות של הקשיש גדולה יותר, כך רמת הסיפוק שלו עולה. אותם מטופלים עם מערכת יחסים טובה הראו פחות קשיים, מאלו עם מערכת יחסים רגילה או רעה. המחקר מאשש את הרלוונטיות והחשיבות של יחסי בן משפחה מטופל, שיכולים לשפר ולשנות באמצעות התערבויות מונעות ספציפיות את מצבו של המטופל ומהירות החלמתו. הממצאים מצביעים על כך שהתערבויות משפחתיות באנשים עם דמנציה צריכות להיות חלק מהתהליך הטיפולי, וכלי טיפול לגיטימי (Sanchez-Izquierdo, Prieto-Ursúa, & Caperos, 2015).

מחקר נוסף בדק את ההשפעות של תמיכה משפחתית וחברתית על מצבם של מבוגרים תשושי נפש. המטרות והיעדים של המחקר היו לבחון את התפקוד הקוגניטיבי ואת קשריו למאפיינים דמוגרפיים ותמיכה חברתית בקרב, זקנים בסין. לפי המחקר, ירידה קוגניטיבית נפוצה בקרב זקנים בסין, מעטים המחקרים במדינה שבחנו את הקשר בין תמיכה חברתית לתפקוד קוגניטיבי בקרב זקנים אלה. שיטת המחקר הייתה מחקר מתאם רוחבי ותיאורי. המדגם הוא אקראי של 120 קשישים המתגוררים בסין שגויסו למחקר. כלי המחקר כללו שאלון סוציו-דמוגרפי, סולם רב ממדי על תמיכה חברתית נתפסת ובדיקת מצב נפשי. נעשתה רגרסיה מרובה היררכית לבחינת הקשר בין המשתנים הדמוגרפיים, התמיכה החברתית והתפקוד הקוגניטיבי. תוצאות המחקר הראו שגיל, השכלה ותמיכה חברתית היוו 45 אחוז מהשונות בתפקוד הקוגניטיבי. התמיכה המשפחתית הייתה המנבא החזק ביותר לתפקוד הקוגניטיבי. קשישים שהיו בעלי רמות השכלה גבוהות יותר ותמיכה משפחתית גבוה יותר היו בעלי תפקוד קוגניטיבי טוב יותר. ספקי שירותי בריאות בקהילה צריכים לאחד את התמיכה החברתית בקרב קשישים בסין, ולהשתמש בהתערבויות תומכות משפחה כדי להפחית או לעכב ירידה קוגניטיבית, במיוחד בקרב אנשים בגיל מבוגר שהם בעלי השכלה (Zhu, Hu, & Efird, 2012).

4.2.רקע על מגפת הקורונה

מגפת הקורונה, או כפי שהיא מכונה, COVID-19, היא נגיף כלילי, סוג של נגיף נפוץ הגורם לזיהום באף, בסינוסים או בגרון העליון, והיא בעלת סיכון מוגבר, בניגוד למרבית הנגיפים הכרוניים שאינם מסוכנים. בתחילת 2020, לאחר התפרצות בדצמבר 2019 בסין, ארגון הבריאות העולמי זיהה את נגיף הקורונה כסוג חדש של נגיף הסארס, וההתפרצות התפשטה במהירות ברחבי העולם. הקורונה היא מחלה הנגרמת על ידי הדבקה שיכולה לגרום למה שרופאים מכנים זיהום בדרכי הנשימה. היא יכולה להשפיע על דרכי הנשימה העליונות, סינוסים, אף וגרון, או דרכי הנשימה התחתונות, קנה הנשימה והריאות. הנגיף מתפשט באותו אופן כמו ווירוסים אחרים, בעיקר באמצעות מגע בין אדם לאדם. רמת הזיהומים נעים בין קל לקטלני (McKibbin, & Fernando, 2020).

מגפת הקורונה הובילה לאובדן דרמטי של חיי אדם ברחבי העולם, ומציבה אתגר חסר תקדים לבריאות הציבור, מערכות המזון והמערכת הכלכלית. השיבוש הכלכלי והחברתי שנגרם על ידי המגפה הוא הרסני: עשרות מיליוני אנשים נמצאים בסיכון להיקלע לעוני קיצוני, בעוד שמספר האנשים התת תזונתיים, גדל באופן משמעותי לאחר שהמגפה התפרצה באופן נרחב במדינות מתפתחות. מיליוני ארגונים עסקיים ולא עסקיים ניצבו בפני איום קיומי. כמעט מחצית מכוח העבודה העולמי נמצא בסיכון לאבד את פרנסתו. עובדי כלכלה בלתי פורמלית פגיעים במיוחד, מכיוון שרובם חסרים הגנה חברתית וגישה לשירותי בריאות איכותיים, ואיבדו גישה לנכסים יצרניים. ללא האמצעים להרוויח הכנסה במהלך הסגרים החברתיים, רבים אינם מסוגלים להאכיל את עצמם ואת משפחותיהם. עבור רובם, אין הכנסה משמעותה שאין אוכל, או במקרה הטוב פחות אוכל ופחות מזון מזין (Laborde, Martin, & Vos, 2020).

המגיפה השפיעה על המערכת הכלכלית כולה וחשפה את שבריריותה. סגירת גבולות, הגבלות סחר ואמצעי הסתגרות מנעו מחקלאים לגשת לשווקים, כולל קניית תשומות ומכירת תוצרתם, ועובדים חקלאיים לקצור יבולים, ובכך שיבשו את רשתות אספקת המזון המקומיות והבינלאומיות וצמצמו את הגישה לסחורות ותוצרים שונים, במיוחד סחורות ייבוא וייצוא. המגפה הביאה לאובדן מקומות עבודה, והעמידה מיליוני אנשים בסכנה של אובדן הפרנסה. ככל שאנשים מאבדים מקומות עבודה, הביטחון התזונתי של מיליוני נשים וגברים נמצאים בסכנה, בגלל האפקט של מפרנס יחיד במשפחה במדינות מתפתחות, וכאשר אלה מדינות בעלות הכנסה נמוכה, במיוחד האוכלוסיות השוליות ביותר, הכוללות חקלאים קטנים הסיכון הוא עוד יותר גדול (McKibbin, & Fernando, 2020).

בנוסף לכך, למגפת הקורונה היו השפעות פסיכולוגיות וחברתיות משמעותיות על האוכלוסייה. מחקרים הדגישו את ההשפעה על הרווחה הפסיכולוגית של הקבוצות החשופות ביותר, כולל ילדים, סטודנטים ועובדי בריאות, אשר נוטים יותר לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית, חרדה, דיכאון ותסמיני מצוקה אחרים. הריחוק החברתי ואמצעי הביטחון נגד המגפה, השפיעו על היחסים בין אנשים ועל תפיסת האמפתיה שלהם כלפי אחרים. מגפת הקורונה גרמה לחשיפה ממושכת ללחץ. כתוצאה מכך, חוקרים גילו עניין מוגבר במדידת חוסר נוחות חברתית וקהילתית במטרה לתמוך פסיכולוגית באוכלוסייה. תשומת לב מוגברת זו עשויה לסייע בניהול המצב הנוכחי ומגיפות אפשריות אחרות. לאמצעי הביטחון שננקטו בניהול המגפה היו השלכות שונות על יחידים, בהתאם לתפקיד החברתי שלהם. כאמור, נראה כי חלק משכבות האוכלוסייה חשופות יותר לסיכון לתסמינים חרדתיים, דיכאוניים ופוסט-טראומטיים מכיוון שהם רגישים יותר למתח. מנקודת מבט זו, טלפסיכולוגיה ומכשירים טכנולוגיים תופסים תפקידים חשובים להפחתת ההשפעות השליליות של המגיפה. כלים אלה מציגים יתרונות שיכולים לשפר את הטיפול הפסיכולוגי בחולים באופן מקוון, כמו אפשרות להיפגש מהבית או ממקום העבודה, לחסוך כסף וזמן, ולשמור על הקשר בין מטפלים למטופלים (Naumann, Möhring, Reifenscheid, Wenz, Rettig, Lehrer, & Blom, 2020).

5.2.השפעת הקורונה על יחסי מטופלים ובני משפחה במוסדות רפואיים שונים

לנגיף הקורונה ישנה השפעה נרחבת ברורה על הבריאות הגופנית, עם זאת, ככל שהמגפה נמשכת, ישנה גם השפעה גוברת ומשמעותית על בריאות הנפש. לדוגמה, ממצאים עדכניים מצאו עדויות לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון בקרב עובדי מוסדות רפואיים, ומטופלים במוסדות רפואיים, במהלך המגפה ביחס לאי מגיפה. התבססו נורמות חדשות של בריאות הציבור, בכדי להכיל את התפרצות הנגיף, למשל סגירת בתי ספר ועסקים, אמצעי התרחקות פיזית, סגר, ומיגון של אנשים בסיכון, לצד צמצום שירותי בריאות רבים וחברתיים שאינם חירום. עם זאת, לאמצעים אלו עשויות להיות השלכות לא מכוונות, במיוחד עבור אלו הפגיעים מבחינה פסיכיאטרית, כמו חולים תשושי נפש או בעלי לקויות מנטליות (Gallagher, & Wetherell, 2020).

מטפלים משפחתיים, כלומר אלה המעניקים טיפול רפואי וסיעודי לבן משפחה, הם חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי והפסיכיאטרי. חוויית המטפל ומהטופל כרוכה בדרישות מתמשכות, למשל מתן טיפול אישי, בריאותי וחברתי לקרובי משפחה, שיכולות להיות נרחבות הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית, מה שמוביל ללחץ נפשי משמעותי. בעוד שחלק מהמטופלים מתמודדים, אחרים אינם נמצאים מסוגלים להתמודד עם לחץ כרוני זה, וזה מוביל, לתחלואה פסיכולוגית כגון התפתחות דיכאון (Gallagher, & Wetherell, 2020).

המטפלים במשפחה עצמם זוהו כקבוצה פגיעה מבחינה פסיכיאטרית, במיוחד כאשר צרכיהם שלהם אינם מקבלים מענה. זהו תרחיש סביר יותר ויותר במהלך מגפת הקורונה, שבה ישנן מגבלות קפדניות על התנועה, צמצום הטיפול הרפואי שאינו חירום, ושינויים בדרך החיים הכללית, או הפסקת שירותי הבריאות והסעד החברתיים, המפעילים לחץ הולך וגובר על המטפלים להעניק טיפול מעבר לאחריות הטיפול הרגילה שלהם. יתר על כן, שינויים במדיניות הבריאות וצוותי הטיפול הסוציאלי, דחיית טיפולים ושירותי המטופלים, השפיעו באופן ישיר על המטפלים במשפחה, למשל צמצום הפוגה, ביקורים מחוץ למסגרת הטיפולית הרגילה, או ביקורי מעקב לצורך מעקב אחר מחלות ובריאות, אשר ככל הנראה להיות גורמי לחץ נוספים. לחץ מוגבר זה מוביל ללחץ גם על החולה ומשפיע על בריאותו (Gallagher, & Wetherell, 2020).

מחקר אחד בדק את ההשפעות של נגיף הקורונה על מטופלים במוסדות גריאטרים, כמו למשל מטופלים תשושי נפש. לפי המחקר, במהלך המגפה, אנשים קשישים, עם גיל כרונולוגי של 65 שנים ומעלה, רגישים יותר לסיבוכי זיהומים, עקב שינוי התגובה של מערכת החיסון ושיעור גבוה יותר של תחלואה נלווית. מעבר לסיכון המוגבר לסיבוכים בריאותיים פיזיים, ישנו גם סיכון מוגבר למחלות מנטליות שעלולות להתפתח בעקבות המגפה. במחקר נערכה סקירה שיטתית של מחקרים בנושא. במאגרי המידע של Science Direct, Google Scholar, PubMed, לגבי מאמרים שפורסמו הקשורים למגפת הקורונה, בקרב קשישים. תוצאות המחקר התבססו על 1360 מאמרים בעלי פוטנציאל רלוונטי. נמצא שהיו נזקי איברים במערכת הריאות, הלב וכלי הדם, הכבד ומערכת הכליה, והם היו שכיחים יותר בקרב קשישים עם מחלות רקע. עוד נמצא שהקשישים סבלו ממחלות מנטליות כמו דיכאון וחרדות. המסקנה העיקרית של המחקר היא שיש להקדיש תשומת לב רבה יותר לאנשים קשישים מוסדות רפואיים בהסגר של הקורונה. יש ליצור קשר חברתי ולשמור עליו באמצעות אמצעים מקוונים, מדיה ושיחות טלפון כדי להבטיח את בריאותם הנפשית של המטופלים במצב לחוץ זה. כמו כן, יש לספק להם מספיק מזון ותרופות על ידי משפחותיהם או חבריהם. כמו כן, מתן שירותים חברתיים והתנדבותיים, עשוי למלא תפקיד חשוב בבריאותם הנפשית של אותם חולים שאין להם רשת חברתית (Mohamadi, et al. 2020).

3.שיטת המחקר

מטרת המחקר:

מטרתו של מחקר זה היא לבחון את השפעותיה החברתיות של מגפת הקורונה, על חולים תשושי נפש במוסדות גריאטריים, ובמיוחד את ההשפעה של נגיף הקורונה על יחסי מטופל ובני משפחתו, וזאת בעקבות הריחוק החברתי כתוצאה מהמדיניות להתמודדות עם הנגיף.

אוכלוסיית המחקר:

אוכלוסיית המחקר היא אוכלוסייה של קשישים תשושי נפש אשר מאושפזים במוסדות גריאטרים, ובני משפחותיהם. הנבדקים נדגמו כולם באופן אקראי, וממוסדות גריאטרים שונים ברחבי הארץ, וזאת על מנת לשמור על מדגם מייצג של האוכלוסייה ללא הטיות מחקר.

שאלת המחקר:

האם ישנם הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה ?

השערת המחקר:

ימצאו הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה, כך שלאחר מגפת הקורונה טיב הקשר ירד.

המשתנה התלוי:

טיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש

המשתנה הבלתי התלוי:

השפעת מגפת הקורונה

מבחנים סטטיסטיים:

בכדי לבחון את השערת המחקר יבוצע מבחן T  לבדיקת ההשערה, על מנת לבדוק את ההבדלים לפני ואחרי מגפת הקורונה.

4.ממצאים

השערת המחקר:

ימצאו הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה, כך שלאחר מגפת הקורונה טיב הקשר ירד.

סטטיסטיקה תיאורית:

מדדמדד טיב הקשר לפני הקורונהמדד טיב הקשר לאחר הקורונה
גודל המדגם2020
ממוצע4.16252.89423
חציון4.12502.88874
שכיח42.857
ס.ת.0.390.21
שונות0.150.04

מדד טיב הקשר לפני הקורונה:

מדד טיב הקשר לאחר הקורונה:

דיאגרמת פיזור

סטטיסטיקה היסקית

1. בדיקת ההשערה: ימצאו הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה, כך שלאחר מגפת הקורונה טיב הקשר ירד.

מבחן T  לבדיקת ההשערה

קורלציה בין המשתנים

Nקורלציהמובהקות
200.260.25

מבחן T:

 ממוצעסטיית תקןטעות תקןרווח בר סמךtדרגות חופשמובהקות
תחתון   עליון
טיב הקשר לפני ואחרי הקורונה1.260.390.0871.081.4514.46190.000

לפי ממצאי המחקר אנו רואים שישנם הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני המשפחה והמטופל לפני ואחרי הקורונה, כלומר טיב הקשר בין בני המשפחה למטופל ירד לאחר מגפת הקורונה, ולכן אנו מאששים את השערת המחקר.

t(19)= 14.46, p<.05

5.סיכום ומסקנות

מטרתה של עבודת מחקר זאת הייתה לבדוק את השפעותיה של מגפת הקורונה על יחסי מטופלים תשושי נפש במוסדות גריאטרים עם בני משפחותיהם. הרציונל המחקרי היה שיחסי המטופליפ תשושי הנפש עם בני משפחותיהם הם חשובים מאוד למצבם המנטלי ולהחלמתם, משום שמחקרים מראים שישנה חשיבות רבה ליחסים אלה בהליך הטיפולי (Clay, & Parsh, 2016). בעקבות התפרצותה של מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, והסגרים שבאו בעקבות כך, נפגעה יכולתם של בני המשפחה לבקר את קרובי משפחותיהם, וסביר להניח שזה פגע ביחסים עם המטופלים, וגרם לירידה ביכולת הטיפול של מטופלים אלה. ולכן שאלת המחקר הייתה האם ישנם הבדלים מובהקים בטיב הקשר בין בני משפחה למטופלים תשושי נפש במוסד גריאטרי, לפני ואחרי מגפת הקורונה ?

ממצאי המחקר מעידים באופן מובהק על כך שישנו הבדל ביחסי המטופל ומשפחתו לפני ואחרי נגיף הקורונה, כך שנגיף הקורונה השפיע באופן שלילי על יחסים אלה, ולכן השערת המחקר אוששה. הסבר אפשרי לממצא זה הוא שמגפת הקורונה אכן השפיעה באופן שלילי על מטופלים תשושי נפש במוסדות גריאטריים, ועל היחסים שלהם עם בני משפחותיהם, וזאת בעיקר הגבלות הקורונה שנכפו על הציבור במהלך ההתמודדות עם המגפה העולמית. בעקבות המגפה בוצעו סגרים רבים במהלך שנת 2020, שבהם הייתה חובה לשמור על ריחוק חברתי, מה שמנע מרבים מלבקר את בני משפחותיהם במוסדות אלה, מה שהוביל לבדידות של המטופלים, ולהיחלשות הקשר עם בני המשפחה.

ממצא זה מתכתב עם הסקירה הספרותית, שבה ראינו שנגיף הקורונה בכל העולם השפיע בצורה שלילית על מטופלים וחולים במוסדות שונים, וזאת בגלל הריחוק החברתי שנכפה על חולים במוסדות אלה. הנגיף הוא כלל עולמי והתפשט למדינות רבות, הוא הוביל לסגירת גבולות, ולאי תנועתיות בתוך המדינה, הן בצורה כללית במהלך שמירה על זהירות כאשר לא היו סגרים, והן באופן נוקשה יותר בעת יישומם של סגרים וריחוק חברתי (Gallagher, & Wetherell, 2020).

עוד ראינו בסקריה הספרותית שלמטפלים המשפחתיים בחולים כרוניים אלה, ישנה חשיבות גדולה, והם נחשבים לחלק חשוב מאוד בטיפול של חולים ומטופלים במוסדות סיעודיים שונים. הקשר של המטופל עם בן משפחתו במהלך הטיפול הוא חשוב לא רק לבריאותו הפיזית של המטופל, אלא גם לבריאותו הנפשית, זה נחשב לחלק חשוב מאוד בטיפול הכללי בחולה, והצוותים הרפואיים מכירים בערך זה ומעודדים את בני המשפחה להיות חלק פעיל בטיפול בחולה (Gallagher, & Wetherell, 2020).

ראינו במחקר אחד באופן ספציפי את ההשפעה של נגיף הקורונה על מטופלים במוסדות גריאטרים. נגיף הקורונה גרם לפגיעה במטופלים אלה, בעיקר בגלל היישום של הריחוק החברתי, שגרם להיחלשות הקשרים עם בני המשפחה. היחלשות קשרים אלה הובילה להתדרדרות במצבו הנפשי של החולה, ולהתפתחות תופעות כמו דיכאון, ולכן ההמלצה הייתה שחולים אלה ישמרו על קשר עם בני משפחותיהם גם בעת הסגר, שאמצעים טכנולוגים שונים כמו הטלפון או האינטרנט (Mohamadi, et al. 2020).

ולכן המסקנה העיקרית של מחקר זה היא שמגפת הקורונה גרמה לפגיעה במטופלים תשושי נפש במוסדות גריאטריים, וגרמה לפגיעה בקשר שלהם עם בני משפחותיהם, וזאת בגלל ההשפעות של הריחוק החברתי שיושמו בישראל, שגרמו להיחלשות הקשרים עם בני המשפחה. ההמלצה היא שבני המשפחות של מטופלים אלה ישמרו איתם על קשר גם במהלך ריחוק חברתי, דרך אמצעים טכנולוגיים, וזאת כדי לעודד את רוחם, ולמנוע מהם מללקות במחלות מנטליות, כמו דיכאון.

מגבלה אפשרית למחקר זה היא שהמחקר בוצע בצורה מצומצמת יחסית, ויכול להיות שהוא לא מייצג בצורה ראויה את כלל האוכלוסייה של תשושי הנפש שמאושפזים במוסדות גריאטרים בישראל, ולכן יש לבצע מחקר מקיף יותר על מנת לקבל תמונה יותר מייצגת.

הצעה למחקר המשך הוא מחקר שיבדוק את ההשפעות של נגיף הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיו על בריאותו הפיזית של המטופל, כלומר האם ההתדרדרות הנפשית האפשרית יכולה לגרום גם לתחלואה פיזית, המטרה היא בעיקרון לבדוק את הקשר בין מצב נפשי ירוד לבין התדרדרות של המצב הבריאותי הפיזי.

6.ביבליוגרפיה

אילון, ל. (2013). מנבאים של ירידה קוגניטיבית בקרב ילידי הארץ, עולים מברית המועצות לשעבר וערבים ישראלים בני 50 ומעלה.

בר-טור, ל. (2005). האתגר שבהזדקנות : בריאות נפשית, הערכה וטיפול. אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

Clay, A. M., & Parsh, B. (2016). Patient-and family-centered care: It’s not just for pediatrics anymore. AMA journal of ethics18(1), 40-44.

Frederiksen, K. S., Verdelho, A., Madureira, S., Bäzner, H., O’Brien, J. T., & Fazekas, F. (2015). Physical activity in the elderly is associated with improved executive function and processing speed: the LADIS Study. International journal of geriatric psychiatry30(7), 744-750.

Gallagher, S., & Wetherell, M. A. (2020). Risk of depression in family caregivers: unintended consequence of COVID-19. BJPsych open6(6), e119.

Laborde, D., Martin, W., & Vos, R. (2020). Poverty and food insecurity could grow dramatically as COVID-19 spreads. International Food Policy Research Institute (IFPRI), Washington, DC.

McKibbin, W., & Fernando, R. (2020). The economic impact of COVID-19. Economics in the Time of COVID-1945.

McKibbin, W., & Fernando, R. (2020). The economic impact of COVID-19. Economics in the Time of COVID-1945.

Mohamadi, M., Goodarzi, A., Aryannejad, A., Fattahi, N., Alizadeh-Khoei, M., Miri, S., Hekmat, H., Payab, M., & Bodaghabadi, M. (2020). Geriatric challenges in the new coronavirus disease-19 (COVID-19) pandemic: A systematic review. Medical journal of the Islamic Republic of Iran34, 123.

Naumann, E., Möhring, K., Reifenscheid, M., Wenz, A., Rettig, T., Lehrer, R., & Blom, A. G. (2020). COVID‐19 policies in Germany and their social, political, and psychological consequences. European Policy Analysis6(2), 191-202.

Reuben, A., Brickman, A. M., Muraskin, J., Steffener, J., & Stern, Y. (2011). Hippocampal atrophy relates to fluid intelligence decline in the elderly. Journal of the International Neuropsychological Society: JINS17(1), 56.

Sánchez-Izquierdo, M., Prieto-Ursúa, M., & Caperos, J. M. (2015). Positive aspects of family caregiving of dependent elderly. Educational Gerontology41(11), 745-756.

Vasegowda, S. (2018). Swimming helps elderly population to improve mental speed and attention. International Journal of Clinical and Experimental Physiology5(4), 200-202.

Zhu, S., Hu, J., & Efird, J. T. (2012). Role of social support in cognitive function among elders. Journal of clinical nursing21(15‐16), 2118-2125.

7.נספחים

פתיח למחקר – הסבר וקבלת הסכמה מדעת

במסגרת לימודים לתואר השני במדעי שיקום ובריאות בקריה האקדמית אונו, אנו עורכים מחקר אשר בוחן את ההשפעה של הסגר בימי הקורונה על בני המשפחה ועל הדיירים במחלקה.

המחקר אנונימי ולא תצטרכו למסור מידע שיחשוף את זהותכם או את זהות בן המשפחה הדייר.

תוכלו להפסיק את השתתפותכם במחקר בכל שלב, ולא תהיה לכך כל השפעה עליכם או על בן משפחתכם.

בכל שאלה, ניתן לפנות אל החוקר הראשי נדים אבו אל היגא.

        קיבלתי הסבר קצר אודות המחקר ואני מסכים להשתתף במחקר.

שאלון

תאריך  _________________

גיל    25-3535-4545-5555-6565+
מצב משפחתירווקנשויגרושאלמן 
ילדיםישאין   
עבודהמשרה מלאהמשרה חלקיתלא עובד  
קרבה לדיירבן / בת זוגבן / בת של הדייר  אח / אחות  נכד / נכדה  קרוב משפחה אחר 
האם הדייר חלה בקורונהכןלא   
לפני תקופת הקורונה, כל כמה זמן הגעת לבקר את הדייר במחלקה?  כל יום2-3 בשבועפעם בשבועפעמם בשבועייםפעם בחודש
בתקופת הקורונה, כל כמה זמן הגעת לבקר את המטופל במחלקה?  כל יום2-3 בשבועפעם בשבועפעמם בשבועייםפעם בחודש
בתקופת הקורונה, כל כמה זמן היית בקשר עם המטופל דרך טלפון או דרך שיחות וידאו?  כל יום2-3 בשבועפעם בשבועפעמם בשבועייםפעם בחודש
בזמן סגר, כל כמה זמן הגעת לבקר את המטופל במחלקה?  כל יום2-3 בשבועפעם בשבועפעמם בשבועייםפעם בחודש

מידת הקרבה לבן המשפחה המטופל לפני תקופת הקורונה

                              10    9          8        7          6          5          4          3          2          1

קרבה גדולה מאד                                                                                               לא קרוב כלל

מידת הקרבה לבן המשפחה המטופל בתקופת הסגר

                               10     9        8        7          6          5          4          3          2          1

קרבה גדולה מאד                                                                                               לא קרוב כלל

סמנו את מידת הסכמתכם עם ההיגדים הבאים בנוגע לבן המשפחה המטופל:

 בתקופת הקורונה…בכלל לאבמידה מועטהבמידה בינוניתבמידה רבהבמידה רבה מאד
1אני חושש שהוא ישכח מי אני12345
2אני רגוע יותר מכיוון שהאחריות אינה מוטלת על כתפי12345
3אני מרגיש הקלה מסוימת בעומס12345
4אני דואג לו יותר מהרגיל12345
5אני חש שאני לא מספיק מעורב בחייו12345
6אני מרגיש בטחון שהוא מסתדר היטב12345
7אני נמצא איתו בקשר בתכיפות גדולה מהרגיל12345
8הריחוק מפנה מעט זמן ומוריד מעט מהנטל12345
9אני משוחח עם הצוות הטיפולי יותר מהרגיל12345
10הקושי רב יותר12345
11האחריות שלי כלפיו גדולה יותר12345
12אני עסוק בטיפול בדייר יותר מהרגיל12345
13אני מרגיש אשמה על כך שאני לא יכול לטפל בו12345
14יש הקלה במידת הקושי12345
15אני חושש יותר מהרגיל שמצבו יתדרדר12345
16אני מרגיש שחלה התרחקות מסוימת12345
17אני מרגיש שהקשר איתו התחזק12345
18אני מטפל בו יותר מהרגיל12345
19אני פוחד שהוא יחלה בקורונה12345
20אני מרגיש יותר קרוב אליו12345
21אני שלם עם זה שהצוות מטפל בו בתקופה זו12345
22אני מודאג יותר מכיוון שאיני נמצא איתו12345
23אני מתוסכל מכך שאני לא יכול לעזור לו ולטפל בו12345
24אני פנוי יותר לעסוק בדברים אחרים בחיי12345
25אני  מרגיש רגוע יותר בנוגע למצבו12345
26אני עוקב פחות אחר מצבו12345
27מידת האחריות שמוטלת על כתפי קטנה יותר12345
28אני מרגיש לחץ רב יותר12345
סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון