סקירת ספרות
מטרתה של סקירה זאת היא לבחון את הספרות המחקרית הקיימת לגבי עבודה במשמרות מתחלפות, וההשפעות שלהן על הבריאות. במדינות רבות בעולם ישנם מיליוני עובדים המבצעים עבודת משמרות, בין אם יש להם עבודה בלילה או מחליפים משמרות במהלך השבוע. עבור רבים זוהי תקופת מעבר בקריירה שלהם, עבור אחרים זה צורך כלכלי, בכל מקרה עבודת משמרות עשויה לגבות מחיר חמור מבריאותם. לפי ספרות המחקר בנושא, ישנם ראיות חזקות לכך שעבודת משמרות קשורה למספר מצבים בריאותיים חמורים, כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר. ההבדלים האלה בבריאותם של עובדי המשמרות המתחלפות לא יכולים להיות מוסברים רק על ידי אורח חיים או מעמד סוציו-אקונומי. עבודת משמרות קשורה גם לבעיות ארוכות טווח, כמו דיכאון ולסיכון מוגבר לתאונות או פציעות (ויזינגר, 2017).
עובדי משמרות מתחלפות
עבודת משמרות מתחלפות היא פרקטיקה תעסוקתית שנועדה לעשות שימוש בכל השירותים, או לספק שירות בכל שעות היממה בכל ימות השבוע, של מוצר או שירות מסוימים. בפרקטיקה, היום מחולק למשמרות, נקבעים פרקי זמן שבהם קבוצות שונות של עובדים ממלאות את תפקידן. המונח עבודה במשמרות כולל גם משמרות לילה ארוכות טווח, וגם לוחות זמנים שבהם העובדים מחליפים או מתחלפים במשמרות. ברפואה ובאפידמיולוגיה, עבודה במשמרות נחשבת כגורם סיכון לבעיות בריאותיות מסוימות אצל אנשים מסוימים, שכן הפרעה במקצב הטבעי של היממה עלולה להגביר את הסיכוי לפתח מחלות לב וכלי דם, ליקויים קוגניטיביים, סוכרת והשמנת יתר, ועוד מחלות שונות. עבודה במשמרות יכולה לתרום גם למתח ביחסים זוגיים, משפחתיים ואישיים. עבודת משמרות יכולה להיות למשל עבודה קבועה בלילה, עבודה קבועה בשעות הערב או זמן עבודה יכולה להיות בעלת דפוס משתנה. לכל סוג של מערכת משמרות יתרונות וחסרונות, וכל אחת מהן קשורה להשפעות שונות על הרווחה, הבריאות, חיי החברה וביצועי העבודה. עבודה במשמרות יוצרת בעיות בריאותיות רבות לעובדים ויש לה השפעה שלילית על בריאות ובטיחות במקום העבודה (רבינרסון, מרקוביץ', גבאי-בן-זיו, 2016).
האבולוציה של עבודות משמרות התרחשה בעקבות כמה מגמות בתעשייה ובחברה. הגלובליזציה הכלכלית זקוקה לפעולות מתמשכות מסביב לשעון בכדי להביא למערכות ייצור פרודוקטיביות ורווחיות יותר בקצב מקסימלי. לכן מערכת עבודה רציפה במהלך כל שעות היממה הפכה פופולרית, והביאה למספר הולך וגדל של עובדים העוסקים בעבודה במשמרות במדינות מתועשות רבות. עבודת משמרות סייעה להפחית באופן זמני את המיתון בשוק העבודה, בעתות של קשיים כלכליים (Marinache, 2016).
כאמור, עבודת משמרות מגדילה את הסיכון להתפתחות של הפרעות בריאותיות רבות. אחת ההפרעות הנפוצות היא הפרעת שינה. הפרעת שינה היא הפרעה בקצב הטבעי של היממה המאופיינת בנדודי שינה, ישנוניות יתר או שתיהן, ומשפיעה על אנשים ששעות העבודה שלהם חופפות לתקופת השינה הטבעית. נדודי שינה יכולים להיות הקושי להירדם או להתעורר לפני שהאדם ישן מספיק. בדרך כלל הפרעת שינה לא מאובחנת, ולכן ההערכה היא כי חלק נכבד מעובדי המשמרות סובלים ממנה. ישנוניות יתר מופיעה כאשר האדם צריך להיות פרודוקטיבי וערני (גבעתי, 2012).
מחקר חתך בדק את הקשר בין כמה קריטריונים להערכת שינה, לבין לוחות הזמנים של העבודה של משמרות, לבין קבוצת ביקורת של עובדי משמרות יום. התוצאות מצאו כי כל קבוצות העבודה במשמרות הציגו ירידה משמעותית בזמן השינה הכולל וירידה ביעילות השינה, אך היעילות עלתה ביום המנוחה. ניתוח בין הקבוצות של קבוצות העבודה שונות במשמרות, העלה כי יעילות השינה במשמרת ביום הייתה גבוהה משמעותית ממשמרת לילה שבועית בת 6 הימים, ואילו יעילות השינה במשמרת לילה הייתה נמוכה בהרבה במשמרת בת 21 הימים בהשוואה לקבוצות משמרות אחרות (Jeong, et al. 2019).
נשים שעובדות במשמרות לילה הן בעלות סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. זה יכול להיות בגלל שינויים בקצב היממה הגורם לשינויי הורמונים: מלטונין, מדכא גידולים ידוע, מיוצר בדרך כלל בלילה ומשמרות מאוחרות עלולות לשבש את ייצורו. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי ציינה כי עבודות משמרות הכרוכות בהפרעה ביממה, ככל הנראה מסרטנות. עבודת משמרות עשויה גם להגביר את הסיכון לסוגים אחרים של סרטן. עבודה במשמרות מתחלפות באופן קבוע במרווח של שנים נקשרה לסיכון מוגבר של סרטן בגיל המעבר המוקדם, בהשוואה לנשים שאינן עובדות בעבודות משמרות מתחלפות. גיל המעבר המוקדם יכול להוביל לשלל בעיות אחרות בהמשך החיים (Kamdar, Tergas, Mateen, Bhayani, & Oh, 2013).
בספרות המחקר גם ידוע שעבודה במשמרות משבשת את השעון ביולוגי של הגוף. השעון ביולוגי הפנימי מסתגל לאט, אם בכלל, למעברים מהירים בין לוחות זמנים של עבודה במשמרות שונות. זה מוביל לאי-יישור (דסינכרוניה) של מערכות פיזיולוגיות קצביות, כמו שינה, עירנות, ביצועים, חילוף חומרים וההורמונים מלטונין וקורטיזול, עם לוח הזמנים של המנוחה והעבודה. התוצאות של כך כוללות חוסר שינה וביצועים גרועים. וריאציות של כך עשויות להשפיע על הסובלנות למחסור בשינה. עבודת משמרות קשורה לסיכון מוגבר למחלות קשות, מחלות לב וסרטן, וניתן לייחס זאת, לפחות באופן חלקי, לדיסינכרון תכוף של השעון הביולוגי. מטבוליזם לא תקין הוכר כגורם התורם לסיכון המוגבר למחלות לב. בנוסף לכך, ישנן ראיות לסיכון מוגבר לסוגי סרטן שונים, עם גורמים סיבתיים משוערים של אור בלילה, דיכוי מלטונין ודסינכרוניה של השעון הביולוגי. קיימות אסטרטגיות שונות להתמודדות עם דסינכרוניה של השעון הביולוגי ולהאיץ יישור מחדש של שעון זה. הגורם החשוב ביותר במניפולציה של המערכת היממה הוא חשיפה או הימנעות מאור בזמנים ספציפיים של הלילה הביולוגי (Arendt, 2010).
ויסות רגשי
ויסות עצמי רגשי או ויסות רגשות הוא היכולת להיענות לדרישות הרגשיות של חיי היומיום, עם מגוון הרגשות האנושיות, באופן נסבל מבחינה חברתית, וגמיש מספיק בכדי לאפשר תגובות ספונטניות, וכן את היכולת לעכב תגובות ספונטניות לפי הצורך. ניתן להגדיר זאת גם כתהליכים חיצוניים ומהותיים האחראים על ניטור, הערכה ושינוי תגובות רגשיות. ויסות עצמי רגשי שייך למערך הרחב יותר של תהליכי ויסות הרגש, הכולל גם ויסות הרגשות העצמיים וויסות הרגשות של אחרים (גולן, 2009).
ויסות רגשות הוא תהליך מורכב שכולל את היכולת ליזום, לעכב או לווסת את המצב או ההתנהגות של האדם במצב נתון, למשל, את החוויה הסובייקטיבית של הרגשות הפנימיים, התגובות הקוגניטיביות, התגובות הפיזיולוגיות הקשורות לרגש, למשל דופק או פעילות הורמונלית, והתנהגות הקשורה לרגש כמו פעולות או ביטויים גופניים. מבחינה פונקציונאלית, ויסות רגשות יכול להתייחס גם לתהליכים כמו הנטייה למקד את תשומת הלב למשימה, ואת היכולת לדכא התנהגות בלתי הולמת. ויסות רגשות הוא פונקציה משמעותית ביותר בחיי האדם (תמים-סיקולר, סיקולר, 2013).
מדי יום אנשים נחשפים ללא הרף למגוון רחב של גירויים שעלולים לעורר תגובות רגשיות לא הולמות, קיצוניות או לא מבוקרות, לתגובות רגשיות אלה עלולה להיות חוסר התאמה לתפקוד תקין בחברה. לכן, אנשים חייבים לעסוק בצורה כלשהי של ויסות רגשות כמעט כל הזמן. באופן כללי, אי ויסות רגשות הוגדר כקושי בשליטה על השפעת העוררות הרגשית על הארגון ואיכות המחשבות, הפעולות והאינטראקציות של האדם. אנשים שאינם מבוקרים מבחינה רגשית מציגים דפוסי תגובה בהם יש חוסר התאמה בין יעדיהם, תגובותיהם או אופני הביטוי שלהם, לבין דרישות הסביבה החברתית. לדוגמא, קיים קשר משמעותי בין הפרעה בוויסות הרגשי לבין תסמיני דיכאון, חרדה, פתולוגיה של אכילה רגשית ושימוש בסמים. רמות גבוהות יותר של ויסות רגשי עשויות להיות קשורות הן לרמות גבוהות של יכולת חברתית, והן לביטוי ראוי של רגשות מבחינה חברתית (Keil, Asbrand, Tuschen-Caffier, & Schmitz, 2017).
אמנם ישנן דרכים רבות להשפיע לטובה על מצבו הרגשי של האדם, אך ויסות הרגש כולל לרוב מה שמומחים מכנים ויסות להפחתת הרגש, או הפחתת עוצמת הרגשות. במצב זה אדם עשוי לווסת את רגשותיו למטה כדי להפחית את השפעתם השלילית, כמו למשל התמודדות עם עצב או חרדה. אדם חרד עלול להתמודד על ידי הסחת דעת מהמחשבה הגורמת לו חרדה. ויסות רגשי יכול להיות גם ויסות להגברת הרגש, או הגברת הרגשות, שיכולים להיות שימושיים כאשר ישנה שסכנה או אתגר, וגורמת למינון בריא של חרדה או התרגשות. מודל התהליך של ויסות הרגש מדגיש כי אנשים יכולים לפעול כדי לשלוט ברגשותיהם בנקודות זמן שונות, כולל לפני שהם מרגישים את הרגש, ואחרי שכבר החלו להגיב רגשית (Waugh et al. 2016).
שלא כמו ילדים קטנים, מצופה ממבוגרים להיות מסוגלים לווסת את רגשותיהם, במיוחד רגשות כמו חרדה וכעס, באופן מקובל חברתית. כאשר השליטה הרגשית נכשלת, לעתים קרובות אנשים אומרים או עושים דברים שיכולים לגרום להם נזק מבחינה חברתית או כלכלית או בריאותית ואישית. אי יכול של ויסות רגשי הוא מרכיב מהותי במחלות והפרעות נפש רבות. לאורך זמן, זה יכול להשפיע לרעה על רווחתו האישית של האדם ועל מערכות היחסים החברתיות שלו (Keil, Asbrand, Tuschen-Caffier, & Schmitz, 2017).
אכילה רגשית
לא תמיד אנו אוכלים רק בכדי לספק רעב פיזי. רבים מאיתנו פונים גם לאוכל לצורך נוחות, הפגת מתחים או תגמול רגשי. וכשאנחנו עושים זאת, אנו נוטים לאכול אוכל בעל ערך תזונתי נמוך, ג'אנק פוד, ממתקים ומזונות אחרים המנחמים את האדם, אך לא בהכרח בריאים. אכילה רגשית היא שימוש במזון בכדי לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר, כדי למלא צרכים רגשיים, ולא את הבטן. לרוע המזל, אכילה רגשית אינה פותרת בעיות רגשיות. למעשה, היא בדרך כלל גורמת לאדם להרגיש גרוע יותר. לאחר מכן, לא רק הנושא הרגשי המקורי נותר על כנו, אלא שהאדם לרוב מרגיש אשמה על אכילת היתר (גולן, 2009).
בספרות המחקר אכילה רגשית מוגדרת כנטייה לאכול בתגובה לרגשות חיוביים ושליליים. בעוד שהמונח אכילה רגשית מתייחס לעיתים קרובות לאכילה כאמצעי להתמודדות עם רגשות שליליים, זה כולל גם אכילה כתגובה לרגשות חיוביים, כמו למשל אכילת אוכל בעת חגיגת אירוע, או אכילה לשיפור מצב הרוח שהוא כבר טוב. במצבים כאלה, הרגשות עדיין מניעים את האכילה אך לא בצורה שלילית. אכילה רגשית על מנת להקל על רגשות שליליים מהווה כצורה של התמודדות ממוקדת רגש, המנסה למזער, לווסת ולמנוע מצוקה רגשית (Frayn, & Knäuper, 2018).
במחקרים נמצא כי אכילה רגשית לעיתים אינה מפחיתה מצוקה רגשית, אלא מגבירה את המצוקה הרגשית על ידי יצירת רגשות של אשמה עזה לאחר האכילה רגשית. אלו שאוכלים כאסטרטגיית התמודדות עם מצוקה רגשית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפתח הפרעת אכילה, ואלה עם הפרעות אכילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לעסוק באכילה רגשית כאמצעי להתמודד עם מצוקה רגשית, ולכם מדובר בהשפעה מעגלית (Levoy, Lazaridou, Brewer, & Fulwiler, 2017).
מאפייניה של האכילה הרגשית הם שאכילה רגשית מתרחשת בדרך כלל כאשר מנסים לספק את הדחף ההדוני של האדם, או את הדחף לאכול אוכל טעים כדי להשיג הנאה בהיעדר מחסור באנרגיה, אך היא יכולה להתרחש גם כאשר רוצים אוכל כפרס, או אוכלים מסיבות חברתיות, כגון אכילה במסיבה, או אכילה להתאמה, שכוללת אכילה מכיוון שחברים או משפחה רוצים שהאדם יעשה זאת. כאשר עוסקים באכילה רגשית, בדרך כלל האדם מחפש אוכל טעים, כגון ממתקים, ולא רק אוכל באופן כללי. במקרים מסוימים, אכילה רגשית יכולה להוביל למשהו שנקרא אכילה חסרת מעצורים, במהלכה האדם אוכל מבלי להיות מודע למה או כמה הוא צורך, זה יכול להתרחש גם בהגדרות חיוביות וגם בשליליות (Lockley, 2020).
הרצון לאכילה רגשית מקורו אינו בקיבה, כגון בבטן מקרקרת, אלא הוא נוטה להתחיל כאשר אדם חושב על חשק מסוים, או רוצה משהו ספציפי לאכול. התגובות הרגשיות לאכילה יכולות להיות שונות ומגוונות, כאשר נכנעים לתשוקה לאכול, או כאשר אוכלים בגלל לחץ חברתי, הדבר עלול לגרום לתחושות של חרטה, בושה או אשמה, ותגובות אלו נוטות להיות קשורות לרצון לאכילה רגשית. מצד שני, סיפוק רעב גופני הוא לתת לגוף את החומרים המזינים או הקלוריות הדרושים לו כדי לתפקד ואינו קשור לתחושות רגשיות שליליות (Bilici, Ayhan, Karabudak, & Koksal, 2020).
יכולת ויסות רגשי ואכילה רגשית
ספרות המחקר מעידה על כך שיכול להיות קשר בין יכולתו של האדם לוויסות רגשותיו, ולבין התנהגות של אכילה רגשית (גולן, 2009). תצפיות קליניות על התנהגויות האכילה של נבדקים הסובלים מהשמנת יתר, הובילו לחקר חשיבותה של יכולת וויסות הרגשות וממדים נפשיים קשורים. מחקרים אודות וויסות רגשי מראים כי אכילה היא אסטרטגיה או תגובה רגשית למצוקה רגשית, או להתפתחות פסיכולוגית פתולוגית. האכילה הרגשית המוגדרת כנטייה לאכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים, קשורה לתכונות אישיות פתולוגיות, ולחוסר ויסות של המערכת הרגשית, במיוחד עבור רגשות כמו עצב, חרדה, דימוי גוף ואימפולסיביות. אימפולסיביות, מצב רוח, דימוי גוף וחרדה הם הממדים המנטליים הלוקחים חלק ביכולת הוויסות הרגשי, ומשפיעים בקביעת תכונות התנהגות האכילה, בהשפעה דו-כיוונית והדדית (Van Strien, 2018).
במחקר שבדק את הקשר בין יכולת וויסות הרגשות לבין הרגלי האכילה הרגשית, נמצא שישנו קשר מהותי ביניהם. תוצאות מחקר הראו כי הבדלים פרטניים באסטרטגיות לוויסות הרגש, היו קשורות לצריכת מזון מוגברת, אנשים המדכאים את רגשותיהם באופן קבוע בחיי היומיום שלהם, צרכו יותר מזון לא בריא כשהם היו רגשיים, מאשר אנשים שרק לעתים נדירות משתמשים באסטרטגיית וויסות רגשות זו. לעומת זאת נמצא כי הבדלים אישיים בוויסות רגשות בשיטה של הערכה קוגניטיבית מחדש, לא הייתה קשורה לאכילה רגשית. המחקר מניח כי ממצא בלתי צפוי זה מקורו בהליך השראת הרגש שלנו, הערכה קוגניטיבית מחדש היא אסטרטגיה שמפעילה את השפעתה עוד לפני שהתגובה הרגשית משפיעה על האדם. עם זאת, זה לא סביר כי הערכה קוגניטיבית מחדש יכולה להתקיים ביעילות בחיי היומיום, גם בקרב אנשים המשתמשים באופן קבוע באסטרטגיה זו (Evers, Marijn Stok, & de Ridder, 2010).
עוד נמצא במחקר כי משתתפים שהונחו לדכא את ביטוי רגשותיהם, אכלו יותר ג'אנק פוד מאשר משתתפים שהונחו להעריך קוגניטיבית מחדש את הרגשות הללו. לא הייתה השפעה של הרגשות כשלעצמם על צריכת המזון. למרות שהתוצאות מגלות כי וויסות רגשות מוגבר ודיכוי רגשות אחראים לצריכת מזון מוגברת, וצריכה של מזון באיכות נמוכה יותר, עדיין לא ברור אם אסטרטגיות ויסות שלא מסתגלות, גורמות להפחתת נאכילה הרגשית (Evers, Marijn Stok, & de Ridder, 2010).
מחקר אחר בדק את הקשר בין יכולת הוויסות הרגשי לבין האכילה הרגשית, לפי המחקר, אכילה רגשית נחשבת כגורם סיכון להפרעות אכילה, ותורמת משמעותית להשמנה ולבעיות בריאותיות. השערת המחקר הייתה כי שעמום ואי יכולת וויסות של רגשות בצורה הולמת, עשויים לתרום לאכילה רגשית ולאכילת יתר. במחקר נבדק מדגם של 552 סטודנטים, בוצעו ניתוחי רגרסיה לינאריים על מנת לבדוק את הקשר בין המשתנים. נמצא כי נטייה לשעמום וקשיים בוויסות הרגשות ניבאו בו זמנית התנהגות אכילה רגשית בלתי הולמת, כולל אכילה בתגובה לשעמום, רגשות שליליים אחרים וגירויים חיצוניים. מסקנת המחקר היא כי ישנן תרומות ייחודיות של משתנים אלה לאכילה רגשית, ושהממצאים מסייעים בזיהוי של גורמים חשובים שיכולים להסביר את ההתנהגות של אכילה רגשית, ובכך הוא עוזר להתמודד איתה (Crockett, Myhre, & Rokke, 2015).
ויסות רגשי ואכילה רגשית בקרב משמרות מתחלפות
לפי מחקרים שנעשו בתחום, נראה שעבודה במשמרות שכרוכה במיעוט שינה, או חוסר שינה במהלך הלילה, עלולה לגרום ליכולת מופחתת של שליטה עצמית וויסות רגשי, ומעמיסה על יכולתו הפסיכולוגית של העובד. מחקר אחד בדק את ההשפעה של עבודת משמרות על הרווחה הפסיכולוגית של עובדי סיעוד ועל יכולתם להתמודד מבחינה פסיכולוגית עם קשיי העבודה והחיים הרגילים. ההגדרה של חוויה פסיכולוגית של עבודה במשמרות, מגדירה את תפיסת ההשפעה השלילית שיש למשמרות בעבודה על חיי היומיום של העובדים. נערכו ניתוחים מתואמים וניתוחים רגרסיביים. נמצאו ראיות לתמיכה בקשרים השליליים בין החוויה הפסיכולוגית של עבודת משמרות, לבין המצב הפסיכולוגי ויכולתו הפסיכולוגית של העובד. ניתוח רגרסיה היררכי העלה כי כאשר מנטרלים את ההשפעה של עבודה רגשית ומשתנים דמוגרפיים מסוימים, ניתן למצוא השפעה מהותית של הניסיון הפסיכולוגי של עבודה במשמרות. תוצאות אלו מצביעות על כך שהמצב והיכולת הפסיכולוגית של עובדי הסיעוד לא מושפעת רק מהמשמרת בה האדם נמצא, כלומר משמרת ביום או לילה, אלא יותר מהניסיון הפסיכולוגי של העובדים בעבודה במשמרות (Vermaak, Görgens-Ekermans, & Nieuwenhuize, 2017).
בספרות המחקר ישנן עדויות גם לכך שעבודה במשמרות יכולה להוביל לאכילה רגשית ולא סדירה. לפי מחקר שבדק את הנושא עבור עבודת אחיות בבית חולים נמצא קשר בין המשתנים. לפי המחקר, עבודת משמרות היא הכרח, הנדרשת לספק טיפול מתמשך במהלך היממה למטופלים. עייפות בקרב אחיות עובדות במשמרות קשורה בשינה לקויה ומתוזמנת בצורה גרועה, ומושפעת מאוד מתזמון, איכות וכמות המזון הנצרך על ידי האחיות. מטרת המחקר הייתה לבחון הבדלים בהרגלי האכילה ובבחירת המזון, של אחיות שעבדו פרקי זמן שונים בעבודה במשמרות, כאמצעי להבנת האופן שבו אחיות יכולות להתאים את דפוסי האכילה שלהן, כדי לנהל טוב יותר את העייפות ואובדן השינה. נעשה שימוש במתודולוגיה איכותית לחקר הנושא, ולכידת מידע מעמיק על חיי העבודה היומיומיים של האחיות. גישה למקרה האישי של כל אחות, אפשרה חקירה של אחיות עם ניסיון מוגבל ונרחב בעבודה במשמרות. תשוקה מוגברת למזון עתיר שומן וסוכר, צריכת קפאין, והתנהגויות של צריכת חטיפים במהלך משמרות לילה תוארו על ידי קבוצת האחיות שעבדו במשמרות, כמו גם חוסר היכולת לשתות מספיק נוזלים בעבודה. עוד סיפרו האחיות על דילוג על ארוחות בעבודה, הקשורות לעומס בעבודה. אחיות מנוסות יותר בעבודה במשמרות, סיפרו על קניות מראש והכנת ארוחות ביתיות לניהול צריכת המזון והעייפות הנלווית, בניגוד לדפוסים של אחיות חסרות ניסיון. אחיות מנוסות סיפרו על שתיית אלכוהול כדרך לנוח ולהתאושש מעבודה במשמרות, בניגוד לעמיתיהן הפחות מנוסות. אחיות מנוסות, מתבססות על מגוון רחב יותר של אסטרטגיות של דיאטה ודפוסי אכילה, כדי למזער את ההשפעות השליליות של עבודה במשמרות על הרגלי האכילה. ממצאים אלה מצביעים על בעיות ארגוניות ומקומות עבודה כגון עבודות משמרות וסיעוד, המשפיעים על בחירות המזון והרגלי האכילה של אחיות העובדות במשמרות (Gifkins, Johnston, & Loudoun, 2018).
ביבליוגרפיה
גבעתי, ג' (2012). המציאות הקשה מאחורי עבודת הלילה בטיחות, , 340: 22-23, 2012.
גולן, מ' (2009). ויסות רגשי (emotional regulation) והפרעות אכילה, מגזין מכון תנובה למחקר, 26: 18-21, 2009.
ויזינגר, ר' (2017). העבודה במשמרות ובריאות העובד. בטיחות, 366 , עמ' 5-8.
רבינרסון, ד', מרקוביץ', ל', גבאי-בן-זיו, ר' (2016). עבודה במשמרות ונזקיה הבריאותיים הרפואה, 155, עמ' 394-397.
תמים-סיקולר, ג', סיקולר, ע' (2013). אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים פסיכואקטואליה, ,יולי 2013, 23-28.
Arendt, J. (2010). Shift work: coping with the biological clock. Occupational medicine, 60(1), 10-20.
Bilici, S., Ayhan, B., Karabudak, E., & Koksal, E. (2020). Factors affecting emotional eating and eating palatable food in adults. Nutrition research and practice, 14(1), 70.
Crockett, A. C., Myhre, S. K., & Rokke, P. D. (2015). Boredom proneness and emotion regulation predict emotional eating. Journal of health psychology, 20(5), 670-680.
Evers, C., Marijn Stok, F., & de Ridder, D. T. (2010). Feeding your feelings: Emotion regulation strategies and emotional eating. Personality and social psychology bulletin, 36(6), 792-804.
Frayn, M., & Knäuper, B. (2018). Emotional eating and weight in adults: a review. Current Psychology, 37(4), 924-933.
Gifkins, J., Johnston, A., & Loudoun, R. (2018). The impact of shift work on eating patterns and self-care strategies utilised by experienced and inexperienced nurses. Chronobiology international, 35(6), 811-820.
Jeong, K. S., Ahn, Y. S., Jang, T. W., Lim, G., Kim, H. D., Cho, S. W., & Sim, C. S. (2019). Sleep assessment during shift work in Korean firefighters: a cross-sectional study. Safety and health at work, 10(3), 254-259.
Kamdar, B. B., Tergas, A. I., Mateen, F. J., Bhayani, N. H., & Oh, J. (2013). Night-shift work and risk of breast cancer: a systematic review and meta-analysis. Breast cancer research and treatment, 138(1), 291-301.
Keil, V., Asbrand, J., Tuschen-Caffier, B., & Schmitz, J. (2017). Children with social anxiety and other anxiety disorders show similar deficits in habitual emotional regulation: evidence for a transdiagnostic phenomenon. European child & adolescent psychiatry, 26(7), 749-757.
Levoy, E., Lazaridou, A., Brewer, J., & Fulwiler, C. (2017). An exploratory study of Mindfulness Based Stress Reduction for emotional eating. Appetite, 109, 124-130.
Lockley, C. (2020). Health vs. hedonism: public communication of nutrition science. Journal of Science Communication, 19(3), C03.
Marinache, R. (2016). Sleep, work and globalization: the evening/night shift employees in call centre in Romania. International Review of Social Research, 6(3), 129-136.
Van Strien, T. (2018). Causes of emotional eating and matched treatment of obesity. Current diabetes reports, 18(6), 1-8.
Vermaak, C., Görgens-Ekermans, G., & Nieuwenhuize, C. (2017). Shift work, emotional labour and psychological well-being of nursing staff. Management: journal of contemporary management issues, 22(2), 35-48.
Waugh, C. E., Zarolia, P., Mauss, I. B., Lumian, D. S., Ford, B. Q., Davis, T. S., & McRae, K. (2016). Emotion regulation changes the duration of the BOLD response to emotional stimuli. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 11(10), 1550-1559.