הצעת מחקר: תנועה מרחבית ותקשורת בין בני זוג

הצעת מחקר: תנועה מרחבית ותקשורת בין בני זוג

תאריך:

נושא המחקר:

תנועה מרחבית ותקשורת בין בני זוג

שאלת המחקר:

האם היציאה למרחבים ותנועה במרחב ציבורי משפיעה על התקשורת ופעילות משותפת בין בני זוג ערבים לאחר גיל הפרישה ?

רקע:

הרעיון של התנהגות מרחבית מתייחס לאופן שבו אנשים מווסתים ומשתמשים בסביבותיהם המרחביות ברמות אישיות, בין אישיות וקבוצתיות שונות. פסיכולוגיה סביבתית היא מדע החוקר התנהגות מרחבית, המתמקדת בתפקיד והמאפיינים המרחביים של הסביבה, ובעיצוב וויסות האינטראקציה החברתית במצבים יומיומיים. ארבעה מושגים פסיכולוגיים סביבתיים עיקריים משויכים לתחום זה: טריטוריאליות, מרחב אישי, פרטיות וצפיפות. מחקרים מדעיים רבים סוקרים את הממצאים האמפיריים הרלוונטיים בתחומים אלה של הפסיכולוגיה הסביבתית, וכן את השלכותיהם על חיי היומיום (Riungu, Peterson, Beeco, & Brown, 2018).

תחומים אלה מקיפים את מגוון האסטרטגיות לפיהן אנשים וקהילות מגדירים ומסדירים את הגבולות המרחביים של סביבת מגוריהם (טריטוריאליות), ואת התחום האישי מאוד של כמות המרחב שאנו מציבים בינינו לבין האחרים (מרחב אישי). מושג הפרטיות מקיף את שני ההיבטים הללו, שכן הוא מתייחס באופן כללי יותר לתהליכים האישיים והקבוצתיים השונים, שבאמצעותם אנשים קובעים ושולטים בקרבתם ההדדית באינטראקציות יומיומיות (Schaumann, et al. 2016).

מחקרים רבים חקרו את התנהגותם השגרתית והתקשורת של בני הזוג, וחלק חקרו את ההשפעה שלה על התקשורת ביניהם. מחקר אחד חקר את ההשפעה של שינויי ההתנהגות השגרתית בגיל מבוגר, והשפעתו על בני הזוג. לפי המחקר, הוכחה ההשפעה של יחסי הגומלין בין בני הזוג, בתחומים כמו בריאות ורווחה, אך מעט ידוע על תחום הפעילות היומיומית של זוגות בגיל מבוגר. במחקר נבדקו הפעילויות שזוגות המשתתפים עליהם דיברו כפעילות היומיומית שלהם. המטרה הייתה להבין, לאורך זמן, שינויים בפעילויות היומיומיות כפי שחוו זוגות בגיל המבוגר. בתקופה של שנתיים נערכו 41 ראיונות אישיים משותפים עם 8 זוגות, שנבחרו בכוונה ממחקר הזדקנות באמסטרדם. הניתוחים כללו בניית נרטיבים זוגיים והשוואות בין זוגות. שינוי פעילויות יומיומיות בזוגות בסוף החיים התפרש כתהליך דו-כיווני של התכנסות, וקיום, שהתרחש בשלושה שלבים. התכנסות הייתה תנועה פנימית איטית עם מעבר לפעילויות יומיומיות מצטמצמות. קיום היה תנועה חיצונית במטרה לעמוד בפני התהליך המתכנס באמצעות פעילויות יומיומיות כאמצעי לשמירה על כושר גופני, ונפשי ולהתחבר לעולם החברתי הרחב. בשלב הראשון, הזוגות שמרו על דפוס הפעילות הייחודי המקושר להם. בשלב השני בני הזוג התנגדו להתכנס על ידי עמידה בקצב. בשלב השלישי בני הזוג ביצעו יחד פעילויות יומיומיות בצמוד זה לזה. הממצאים תומכים בצורך בפיתוח התערבויות זוגיות שמטרתן לשפר את תפקוד הזוגות בתחום הפעילות היומיומית, משום שאלה משפיעים בצורה ניכרת על תחומים אחרים בחייהם, גם בגיל המבוגר (Van Nes, Jonsson, Abma, & Deeg, 2013).

מטרתו של מחקר זה היא לחקור את ההשפעה של התנהגות מרחבית של בני זוג ערבים בגילאי פרישה, על פעילות משותפת ותקשורת בין בני זוג אלה. השערת המחקר היא שבני זוג מהמגזר הערבי שיש להם התנהגות מרחבית דומה, והם מבצעים פעילויות רבות ביחד במרחב, התקשורת הזוגית שלהם, והפעילות השגרתית שלהם הם איכותיים, וגורמת להשפעה חיובית על חייהם.

מקורות

Riungu, G. K., Peterson, B. A., Beeco, J. A., & Brown, G. (2018). Understanding visitors’ spatial behavior: a review of spatial applications in parks. Tourism Geographies, 20(5), 833-857.

Schaumann, D., Morad, M. G., Zinger, E., Pilosof, N. P., Sopher, H., Brodeschi, M., & Kalay, Y. E. (2016). A computational framework to simulate human spatial behavior in built environments. In SimAUD 2016 Symposium on Simulation for Architecture and Urban Design.

Van Nes, F., Jonsson, H., Abma, T., & Deeg, D. (2013). Changing everyday activities of couples in late life: Converging and keeping up. Journal of aging studies, 27(1), 82-91.