שאלת המחקר
האם ישנו קשר בין איכות הדירקטוריון בפירמה לבין ניהול רווחים ?
סקירה ספרותית
על מנת לבחון את שאלת המחקר, נסתמך על מחקרים אקדמאיים אודות ניהול רווחים, פיקוח
וממשל תאגידי.
ממשל תאגידי הוא מושג שבו פיקוח ניהולי מתבצע בתהליך קבלת ההחלטות, הן בארגונים
ציבוריים והן בארגונים עסקיים .
מחקרים קודמים מאמינים באופן נרחב שגמישות בדיווח הכספי עשויה לספק מניע למנהלי
תאגידים לתמרן רווחים באופן אופורטוניסטי, אשר עלול להשפיע לרעה על איכות הרווחים
ובתהליך קבלת ה החלטות. בנוסף, השערוריות הפיננסיות שהתרחשו בעשור האחרון העלו דאגות
וחששות רבות בנוגע למנגנוני הממשל, במיוחד בנוגע ליעילות הפיקוח והבקרה הקיימים בחברות
אשר פועלים לשמירה על האינטרסים של בעלי המניות והמשקיעים (2018, Park & Shin .(
עם זאת, תחת ממשל תאגידי תקין, ייתכן שהדירקטוריון יוכל לפקח על הפירמה ולמנוע
מההנהלה לעסוק בניהול רווחים. בנוסף, המאמר )2001, Courteau & Bedard & Chtourou )דן
בקשר בין שיטת ממשל תאגידי של פירמה לבין איכות המידע הכספי שפורסם לציבור. מהמאמר
עולה כי ככל ומאפייני הדירקטוריון נוקשים יותר, כך פעילות ניהול הרווחים מוגבלת יותר.
מהמאמר (2005, Kent & GoodwinǦStewart, Davidson (עלה כי שיעור הדירקטורים הבלתי
תלויים בדריקטוריון )משמע אחוז הדח"צים( משפר את איכות הרווחים המדווחים ואת מהימנות
הדוחות הכספיים באמצעות צמצום ניהול הרווחים. דירקטורים בלתי תלויים נחשבים בדרך כלל
לפקחים טובים יותר מאשר דירקטורים אחרים כי יש להם "יכולת לפעול מתוך ראיה של טובת
התאגיד". בנוסף, (2004,Leung & Gul )מתארים כי הדואליות מביאה לריכוז כוח בידו של מנהיג
אחד, מה שמוביל לשיקול דעת ניהולי, משמע לניהול רווחים. מכאן, נראה כי ההפרדה בין המנכ"ל
ליו"ר הדירקטוריון תעודד פיקוח יעיל ואפקטיבי יותר )2008, Cornett .)Dechow( 1996 )מוסיף,
כי ככל וגודל הדירקטוריון גדול יותר, כך חברות עוסקות יותר בניהול רווחים.
המוטיבציה למחקר
מחקרנו ידגיש את הקשר בין אופי והתנהלות הדירקטוריון לבין ניהול רווחים. דירקטוריון הוא
הליבה של מערכת הממשל התאגידי, הרכבו ומאפייניו משפיעים על ניטור החברה. היקף ניהול
הרווחים עשוי להשפיע על מידת היעילות של הממשל התאגידי. מעניין אותנו לבדוק האם גופי
הפיקוח אכן עשויים להשפיע על פירמות ומנהלים לפעול על פי כללי האתיקה המקצועית
הדרושים מהם ולהימנע מהסוואת ביצועים.
השערות
אנו מצפים כי האפקטיביות של הדירקטוריון בהגבלת ניהול הרווחים מותנית בעצמאות היחסית
של חבריה ובגודלה. מכאן, נעלה 3 השערות אותן נרצה לחקור.
1 )ככל ושיעור הדירקטורים החיצוניים מסך הדירקטורים בחברה גבוה, כך רמת ניהול הרווחים
יורדת.
2 )ככל ומנכ"ל החברה משמש גם כיו"ר הדירקטוריון, סביר יותר כי ניהול הרווחים יעלה.
דעתנו נובעת מכך שנוצרת תלות ולנגד עיניו של המנהל עומדים האינטרסים האישיים שלו.
3 )ככל והרכב הדירקטוריון מונה מספר גדול של חברים, כך רמת ניהול הרווחים עולה. הדבר נובע
עקב ריבוי דעות המוביל לחוסר יעילות.
מקור הנתונים
במחקרנו נתבסס על תצפיות שיאספו אודות חברות ציבוריות ישראליות בבורסה בתל אביב,
בניכוי חברות אחזקות ומוסדות פיננסיים. נאסוף תצפיות בין השנים 2015-2012 ,קרי תקופת זמן
של 5 שנים. לצורך איסוף התצפיות נשתמש באתר מאיה הבורסה לניירות ערך, מגנא וממסד
הנתונים שניתן על ידי סגל ההוראה.
שיטת המחקר
בתהליך המחקר שלנו נבצע איסוף נתונים תוך דגימת תצפיות כפי שציינו לעיל על פני 5 שנים.
לאחר מכן, נבנה משוואות רגרסיה אשר נועדו לספק מענה להשערות המחקר שלנו באמצעות
משתנה מוסבר ומשתנים מסבירים המשפיעים עליו.
תחילה, נאמוד באמצעות רגרסיה את מידת ניהול הרווחים בכל פירמה. לצורך כך, נעשה שימוש
ב-2 רגרסיות נפרדות.
רגרסיה 1 – נבצע אותה על פני 2 משתנים מסבירים , גודל החברה והכנסות החברה. שני משתנים
בלתי תלויים אלו יסבירו את המשתנה התלוי, רווחי הצבירה.
את גודל החברה נאמוד באמצעות משתנה PPE המייצג שווי נטו של רכוש קבוע ואת הכנסות
החברה, באמצעות דלתא REV המייצג את השינוי בהכנסות המדווחות מהשנה הקודמת. על סמך
הנתונים הללו, נקבל את הרווחי הצבירה בפועל של חברה במדגם )value actual .)
רגרסיה 2 – נחשב לכל חברה את הערך החזוי/ הצפוי של רווחי הצבירה שלה )value predictive .)
על מנת לאמוד את רווחי הצבירה החזויים, נעשה שימוש באותם נתונים קיימים מהרגרסיה
הקודמת אך, על מנת לאמוד את הכנסות החברה, נחסיר מהשינוי בהכנסות המדווחות את השינוי
בסעיף חייבים וזאת על מנת לנטרל את האפשרות להפעלת שיקול דעת חשבונאי פוטנציאלי.
לבסוף, נבטא את הפער שיתקבל בין שתי הרגרסיות באמצעות DA .
עשויות להתקבל תוצאות חיוביות ותוצאות שליליות. אנחנו רוצים להציג את סך ניהול הרווחים
ולכן, אנחנו נתמקד בערך המוחלט של ה- DA ,הערך absDA וזה יהיה האומדן לניהול רווחים.
רגרסיה 3 – על מנת לספק מענה אודות שאלת המחקר שלנו והשערותינו, נבנה רגרסיה מסכמת
שבה המשתנה תלוי יהיה ניהול הרווחים )absDA )והמשתנים המסבירים ייצגו את מאפייני
הדירקטוריון המשפיעים על המשתנה התלוי. משתנים אלו יהיו :
Bsize – גודל הדירקטוריון. נמדד לפי מספר החברים בו.
Inbod – מוגדר כאחוז חברי הדירקטוריון הבלתי תלויים )דח"צים( מתוך סך החברים בו.
CEOchair – מייצג "מנהיגות כפולה". משתנה דמי היקבל ערך 1 במידה ומנכ"ל החברה משמש
גם כיו"ר הדירקטוריון, ו-0 אחרת.
את איסוף הנתונים נרכז בקובץ אקסל ואת הרגרסיות השונות נריץ בתוכנת R .
מטרתנו הינה לספק מענה לשאלת המחקר ולאושש את השערות המחקר שלנו באמצעות הנתונים
האמפיריים שיתקבל