הצעת המחקר: דוגמה
מבוא וסקירה כללית של הבעיה
כחלק מדיון בכשלי השוק הטמונים בסקטור המוצרים הציבוריים, ננסה לבחון את "בעיית הטרמפיסט", לפיה המוני אנשים בעולם נהנים ממוצר ציבורי מסוים שבפועל אף אחד לא באמת נושא בעלויות הכרוכות בשימור ותחזוקה שלו, או שלא נושא במלוא העלות ורק בחלק קטן ממנה. בעיית הטרמפיסט תאפיין בהרבה מקרים מוצרים או משאבי טבע שמוגדרים ככזה שלא ניתן לכמת את ערך שימוש בו לתועלת כספית non-use value (הדוגמא הפשוטה ביותר להמחשה של מוצר כזה הוא נוף מסוים שאנשים יהיו מוכנים לשלם תוספת מחיר עבורו אך לכשעצמו לא יעניק שום רווח או תועלת כספית שניתן לכמת – חדר במלון עם נוף לים או מחירה של אותה הדירה שממוקמת בקו החוף), כך שהתועלת ממנו היא למעשה ההנאה מאותו נוף. עוד דוגמה תוכל להיות ההנאה מצפייה בזן נדיר של בעל חיים, דבר שיאתגר מאוד את החוקר בניסיון למדוד הנכונות הכספית של בני האדם לשלם מכיסם הפרטי עבור הנאה מהמוצר הזה ושימורו, כאשר הם מודעים לכך שהוא לא יוכל להמשיך להתקיים לולא יישאו בהוצאות אלה.
שאלת המחקר
כחלק ממסעה של החסידה הלבנה (Ciconia Ciconia) היא עוגנת בישראל, ומידי שנה מגיעים אלפי מבקרים לאתרי צפרות כמו אגמון החולה בכדי ליהנות מצפייה בה.
המבקרים מפיקים תועלת מעצם הימצאותה של החסידה בישראל וראיה לכך היא ההוצאה הכספית שמוכנים ליטול בעבור ההגעה לאתר הצפרות. נכון להיום, אין שום גוף רשמי שמנהל שימור מוסדר של החסידה, והיא מהווה מוצר ציבורי שאינו שוקי בישראל, ושאין לו תועלת שימוש כספית שניתן לאמוד כרווח .non-use value שימור החסידה אם כן הוא דבר רצוי שמעניק תועלת ברורה למי שמגיע לצפות בה (כיוון שאחרת לא היה מבזבז משאבים כמו זמן וכסף בכדי להגיע), אך בפועל אף אחד מהמבקרים לא משתתף בעלות השימור שלה – והופכים לטרמפיסטים שנהנים מצפייה בחסידה אך מבלי לשלם עבור זה בשום צורה, כיוון שעלות הנסיעה הפרטית שלהם לא תרמה בשום צורה לנושא.
נזכור שישראל היא רק תחנה אחת מכלל המסלול שעוברת החסידה, ובניגוד למצב בישראל, בחלק מהמדינות הללו נוכל לראות נכונות ברורה וחד משמעית של אזרחים לשלם מכיסם עבור שימור החסידה, בין אם בצורת דמי כניסה לאתר כזה ובין אם בצורת תיבת תרומה חופשית שממוקמת בכניסה לאתר צפרות.
ברצוננו לאמוד את הנכונות הפוטנציאלית של אזרחי ישראל לתשלום עבור השתתפות בעלות של שימור החסידה והקמת אתרים ייחודיים לה שיבטיחו את המשך הימצאותה בישראל. הנכונות הזו תעמוד בהשוואה לנכונות הקיימת כבר של אזרחים המתגוררים מחוץ לארץ וכך נוכל להבין האם אכן ישנה תלות במוכנות לשלם של ישראלי למה שחברו במדינה מקבילה שילם בעבור אותו המוצר, או שהחלטתו נובעת אך ורק מהזיקה שלו לחסידה (להלן – המוצר) ומהרצון לשמר אותה עבור עצמו ועבור דור ההמשך.
סקירת ספרות
החסידה מבלה את מרבית חייה בנדידה על פני הגלובוס. במרבית המקרים תבחר לטוס במסלול מסורתי וקבוע שמאופיין בדרך כלל בהימצאות לאורך שרשרת של הרים או קווי חוף ומעניק לחסידה את זרמי האוויר העיליים בצורה הטובה ביותר, שדרושים לה ליעילות התעופה. על פי הגישה המקובלת, בעלי הכנף המאופיינים בנדידה מתוכנתים גנטית מצד אחד, ומאידך לומדים ומשתפרים לאחר כל מסע כזה.
במחקר שפורסם בשנת 2004 (Berthold, Kaatz, & Querner, 2004) אוכנה חסידה לבנה מסוג סיקוניה ע"י שימוש באיתור מק"מי למשך 10 שנים במטרה לנסות ולהתחקות אחר מסלול הנדידה שלה, ומתוך ההנחה לא תבחר במסלול תבניתי לחלוטין כיוון שהחסידות צוברות ידע וניסיון מכל מסע שעברו. דוגמא לכך היא שהחסידות חדלו כמעט לחלוטין לחלוף מעל לבנון לאחר שהפנימו שהציידים עורבים להן שם.
מדוע למעשה החסידה נודדת? נדידה היא מעין בריחה והימנעות ממזג אוויר חורפי תוך שיקולי זמינות המזון. החסידה ניזונה מזוחלים וחרקים שכמעט בלתי אפשריים להשגה בחורף, ולכן מהווים עבורה מזון עונתי. עונתיות המזון הזו תכריח את החסידה לנוע תמיד לאזור חם יותר, ולכן בחורף תעדיף את יבשת אפריקה, כך שבמרבית המקרים היא תמצא מעל מדינות טנזניה וקניה עקב החורף הידידותי ששורר שם בהשוואה למדינות הצפוניות. לקראת האביב החסידה תתחיל לנוע צפונה ותעגון במצרים ובישראל, ולקראת סוף מרץ היא תמשיך למדינות מזרח אירופה וזה יהיה גם פרק הזמן שדרוש לה לרבייה.
חלק בלתי נפרד מהמסע הזה הוא הימצאותם שם אזורים בטוחים בהם יוכלו לעגון ולתרבות. עם הזמן נבנו "כפרי החסידות" (stork villages) במספר מקומות בעולם שמשמעותם אזור מוגדר ובטוח עבור החסידות שיאפשר להם שהייה בטוחה וכך למעשה ימנע את סכנת ההיכחדות שלהם.
באופן טבעי, כפרי החסידות הללו עם הזמן למוקד תיירות מדהים עבור קהילת המתעניינים בצפרות (Birdwatching tourism) בפרט ועבור הקהל הרחב בכלל, כך שאינטרס השימור של הכפרים האלה עובד ביחסי גומלין עם האינטרס הכלכלי העצום הטמון בשימור התיירות מסביבם.
בפולין לדוגמה קיים כפר כזה בשם Zywkowo אשר מוערך ב2000-5000 מבקרים bird watching tourism)) שבאים לצפות בחסידות מידי שנה, אשר הרבה מהם הם גם תיירי חוץ שהגיעו במיוחד בשביל לצפות בחסידות וסביר שילונו באחד מהמלונות שסביב הכפר. המחקר עשה שימוש בשיטת עלות ההגעה (Travel Cost Method) אשר מהותה למדוד את העלות הכספית שמוכן היה המבקר באתר לשלם עבור ההגעה לאתר – מעין שיערוך של עלות הנסיעה וערך הזמן שבוזבז. מכאן, שההפרש בין סכום הנכונות שלהם לשלם לפי TCM לבין סך ההוצאות שלהם בפועל בעבור הביקור יהיה עודף הצרכן הכלכלי שלהם שיהווה את התועלת נטו (Net benefit) שלהם מהביקור (בניכוי העלות הכוללת). השיטה למעשה אינה נפוצה כיוון שהיא חייבת להתבסס על מיקום ספיציפי (מוקד תיירות מסוים) בשונה משיטות אחרות שיוכלו להתבסס על נכונות לשלם בכדי לצפות בבעל חיים מסוים.
על פי תוצאות המחקר, נכונותו של מבקר לשלם בעבור ביקור בכפר כזה בפולין, חישוב שכולל גם את שיערוך הזמן שבוזבז וגם את עלות ההגעה (חישוב סך הtcm) הוא 120 דולר לאדם.
(Czajkowski, Giergiczny, Kronenberg, & Tryjanowski, 2014).
שיטת המחקר
השימוש בשיטת ה CVM – שיטת הערכה מותנית נראה לראשונה בשנות ה40 בניסיון לבדוק כמה מוכנים האזרחים לשלם עבור תוספת בכמות של מוצר ציבורי מסוים וכך לסכם את סך הביקושים למוצר לכדי ביקוש מצרפי לשוק. השיטה מבוססת על אמידת נכונות כספית לתשלום על ידי הצרכן באמצעות שימוש בשאלות בעלות נתונים היפותטיים של מספר מחירים עבור אותו המוצר, ומנסה לקלוע לסכום המרבי אותו מוכן לשלם בכדי לקבל כמות נוספת ממוצר ציבורי מסוים, סכום שמעבר לו הצרכן יסרב וזהו מה שכנראה יעיד על הביקוש שלו. שאלה כזו יכולה להיות פשוטה וחד משמעית – שלום אדוני, כמה היית מוכן לשלם מכיסך הפרטי בכדי לשאת בהשתתפות בעלות שימור של אתר מסוים, בידיעה שאם לא תהיה השתתפות מצד אזרחי המדינה האתר לא יישמר\ בעל החיים ייכחד? לא תמיד הסכום הראשוני שיענה הוא הסכום המרבי שאכן מוכן לשלם (לפעמים ינסה למסור סכום נמוך יותר מחשש שעניין יתממש ויידרש באמת להוציא את הסכום).
בגלל הפוטנציאל להטעיות כאלו, לעיתים החוקר ינסה לפעול בדרך מתוחכמת יותר – הוא יוכל לתת לנשאל כרטיס תשלום (סקאלה של מספרים כאשר הנשאל מתבקש לסמן היכן עומד הסכום המרבי שיהיה מוכן לשלם), או שיוכל לחלק את המדגם למספר קבוצות ולשאול כל קבוצה האם אכן מוכנים לשלם סכום שנקוב בשאלה וכך להסיק מסקנה סטטיסטית עבור הסכום הממוצע מכלל המדגם.
לאחר סקירה ספרותית קצרה, נוכחנו להבין שיתרונה העיקרי של שיטת CVMעל שיטת הTCM היא שהשיטה תוכל להחזיר לחוקר סכום שהנבדק נכון לשלם עבור מוצר ציבורי מסוים, ללא שום שיוך למיקום מסוים ולמרחקו של הנשאל ממוקד העניין. שיטת CVM תוכל לבדוק עבורנו מהו הסכום המרבי שבו מעריכים הנשאלים את רצונם לשמר את החסידה בישראל, סכום שיידרשו להוציא במלואו מכיסם הפרטי.
במחקר שנערך במקאו (אוטונומיה ברפובליקה הסינית), נבדקה הנכונות של אזרחים לשלם עבור שימור ציפור מסוג כפן שחור פנים ע"י שיטת הcvm. החוקרים חילקו את המדגם למספר קבוצות לפי קטגוריות סוציו-דמוגרפיות שונות וניסו לאמוד את הנכונות לשלם על די שאלון שמחולק ל4 חלקים שונים – הראשון ניסה להבין את מידת המעורבות החברתית של הנשאל, השני שאל על מידת הידע שלהם לגבי מינים בסכנת הכחדה, השלישי הציג את המצב הנוכחי לפיו הכפן ייכחד אם לא תוסדר תוכנית שימור לאומית, והרביעי למעשה ניסה לשאוב את הסכום המרבי שמוכן לשלם עבור כך. המניפולציה – לחלק מהנבדקים הוצג מצב בו התשלום יהיה בצורת מס מממשלתי מחייב (Mandatory payment) ולחלק השני הוצג מצב אחר לפיו כל ההשתתפות תהיה התנדבותית ולא מחייבת (למעשה מעין קרן גיוס תרומות לשימור הכפן). על פי תוצאות המחקר, התקבל סכום גבוה יותר של נכונות לשלם עבור שימור הכפן, דווקא בקבוצה בה התשלום הוצג כמס ממשלתי מחייב שכל אזרח ישתתף בו.
(Jin, Wang, & Liu, 2008).
ברצוננו להתשמש בשיטת ה cvm לאמידת הנכונות לשלם עבור שימור החסידה בישראל. המדגם יחולק ל3 קבוצות שיקבלו נוסח שונה של שאלון
- חסידות עוברות מעל ישראל ונהנים מהן בישראל. ניתן לעשות מאמצים בישראל על מנת לשמר אותן.
- חסידות עוברות מעל ישראל ונהנים מהן גם בישראל וגם בפולין, שם הן מקננות בקיץ. ניתן לעשות מאמצים בישראל כדי לשמר אותן.
- החסידות עוברות מעל ישראל, ונהנים מהן גם בישראל וגם בפולין. ניתן לעשות מאמצים בישראל וגם בפולין.
נוכל לבדוק למעשה את הנכונות של ישראלים לשלם מכיסם הפרטי עבור שימור החסידה בישראל, כך שהמניפולציה תנסה להבחין בין מצב בו הם נשאלים בידיעה שאזרחי פולין גם נושאים בנטל, בין מצב בו הם לא מיודעים בכך בכלל. נוכל לקבל מסקנה עבור תלות או אי תלות של נכונותם לשלם מכיסם בידיעה שגם פולנים מוכנים לשלם בעבור זה.
שלבי המחקר
שבוע 1-2: כתיבת השאלונים השונים ואישורם
שבוע 3-8: איסוף הנתונים
שבוע 9-10: כניסת הנתונים לאקסל
שבוע 11-13: ניתוח הנתונים
שבוע 14-18: כתיבת עבודה סופית להגשה לסמינריון
ביבליוגרפיה
Berthold, P., Kaatz, M., & Querner, U. (2004). Long-term satellite tracking of white stork (Ciconia ciconia) migration: constancy versus variability. Journal of Ornithology, 145(4), 356-359.
Czajkowski, M., Giergiczny, M., Kronenberg, J., & Tryjanowski, P. (2014). The economic recreational value of a white stork nesting colony: A case of ‘stork village’in Poland. Tourism Management, 40, 352-360.
Jin, J., Wang, Z., & Liu, X. (2008). Valuing black-faced spoonbill conservation in Macao: a policy and contingent valuation study. Ecological Economics, 68(1), 328-335.