שאלת המחקר: כיצד אנשים שיש להם מוגבלות מולדת שונים מאנשים שלהם מוגבלות נרכשת ביחס לעמדות כלפי מתן העדפה מתקנת לנכים. אנסה להבין האם יש הבדל בעמדות להעדפה מתקנת בין אנשים אשר נולדו מוגבלים ברמות שונות אל מול אלו שהפכו מוגבלים במהלך חייהם ברמות שונות. רמות המוגבלות הינם, 1. מפריע מאוד לתפקוד היום יומי 2. מפריע לתפקוד 3. לא כלכך מפריע לתפקוד. לכן, תחילה אבדוק האם לקיומה של בעיה רפואית תהיה השפעה על התמיכה במדיניות העדפה מתקנת לנכים באופן כללי . לאחר מכן אתייחס לבעיית התפקוד היומיומית ואפריד בין הקבוצות כמצוין.
רקע תיאורטי :במדינות שונות ניתן למצוא הגדרות שונות לאדם בעל מוגבלות, בשנת 1998 נחקק בישראל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המגדיר אדם עם מוגבלות כ- "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים". אוכלוסייה זו נחשבת מוחלשת ועל כן זקוקה להעדפה מתקנת כיון שעשויה לשמש אמצעי לשינוי משמעותי ומהיר, ולחולל תמורה מקיפה במצבם של נכים בישראל. גישה זו, מכירה בעובדה שמגזרים מסוימים באוכלוסייה סובלים מתת ייצוג תעסוקתי, פוליטי, כלכלי והשכלתי, וכי שיפור במצבם באמצעות תהליכי שינוי מקובלים, כגון חקיקה או הקצאת משאבים שווים לקבוצות השונות, הוא איטי וחלקי בלבד. כדי למנוע אפליה ולפעול למען שוויון חברתי בקצב מואץ ובאפקטיביות, יש לנקוט באמצעים יוצאי דופן, ולהקצות משאבים עודפים לאותן קבוצות שרמת ההישגים שלהן נמוכה יותר (מאור,2002; עזרא, 1993). מנגד מדיניות ההעדפה המתקנת ספגה ביקורת רבה גם בטענה שהיא פוגעת באלה שלהם היא אמורה לסייע, שכן היא מזיקה לתדמיתם, ומנציחה סטריאוטיפים חברתיים שליליים כנגדם. לפי טענה זו, מועמד האמור ליהנות ממדיניות ההעדפה המתקנת נתפס לעתים קרובות כבעל יכולות נמוכות בהשוואה למועמדים שמדיניות זו אינה חלה עליהם. הדימוי החברתי שנוצר הוא שמועמדים כאלה שהצליחו להתקבל ללימודים, תעסוקה או לכל דבר אחר, זכו לזאת בחסד ולא בזכות. סטיגמה זו נובעת מההנחה שמועמדים מוכשרים אינם נזקקים לעזרת ההעדפה המתקנת (בן לביא,1998; פלאוט, 1995; Heilman, Block & Lucas, 1992; Swain,1996). ממאמרים של Van De Ven, et al. 2005)) עולה כי לא ידוע כיצד אנשים עם מוגבלות חווים שילוב בחברה. זאת עקב עמימות המושג "אינטגרציה" בין הממצאים נמצא כי ישנו רצון גדול בתפקוד רגיל מבלי לקבל יחס מיוחד כלומר, להישפט על ידי הישגים אישיים ולא מאפייני מוגבלות דבר שקורה רק כאשר נכות נתפסת כמופרדת מקיומו של אדם המשתלב בחברה הרגילה . בנוסף ריבוד על בסיס כל סטטוס שיוכי נחשב ללא לגיטימי בגלל היותו אפלייתי ולא מאפשר מוביליות. לעומת זאת, ריבוד על בסיס סטטוסים הישגיים נתפס כלגיטימי עקב תפיסה מריטוקרטית לפיה הפערים משקפים את המאמץ שכל אדם עשה (Bailey et al. 2014). לראיה Bogart et al. 2019)) ערכו מחקרים והראו כי בעלי נכות מולדת סובלים מיותר סטיגמות מאשר אנשים שלהם נכות נרכשת דומה.
הרציונל: הספרות אודות אנשים בעלי מוגבלויות נוגעת בעיקר לחסמי שילוב חברתי ומעט מאוד נכתיב על מאפייני שילוב מוצלח שלהם בחברה. כמו כן, למטיב ידיעתי דעתם של בעלי מוגבלות לא נבדקה מספיק בכל הקשור למדניות הנוגעת בהם. בנוסף, כניתוח נלווה יש מקום להבין מהי העמדה של בעלי מוגבלויות מולדים אל מול אלו אשר הפכו כאלה בחייהם ברמות שונות של מוגבלות כלפי מדיניות העדפה מתקנת לנשים או לערבים זאת בכדי להבין האם עמדתם של בעלי מוגבלות כלפי העדפה מתקנת לקבוצות מוחלשות שונה ביחס לעמדתם בהעדפה מתקנת לקבוצה אלה משתיחם משמע, נכים ולהסיק על רגישותם לנושא העדפה מתקנת. באמצעות המחקר יהיה ניתן להסיק על הקשר בין מוגבלות מסוגים שונים למידת התמיכה במדיניות העדפה מתקנת לנכים וכמו כן, את עמדתם של בעלי מוגבלות למדיניות העדפה מתקנת לקבוצות כגון נשים וערבים. דרך תוצאות ניתוח סטטיסטי וסקרת ספרות יהיה ניתן להביא לידי מסקנות על משהו שלא נחקר עוד.
השערות המחקר: 1. אנשים בעלי מוגבלות -82- יתמכו פחות במדיניות העדפה מתקנת 543 לאוכלוסיית הנכים בהשוואה לאלו אשר אינם בעלי מוגבלות. כיוון, ששואפים להוכיח את עצמם לחברה מבלי ליפול לסטיגמות וסטריוטיפים חברתיים. 2. אנשים בעלי מוגבלות מולדת 83 יתמכו פחות במדיניות העדפה מתקנת לאוכלוסיית הנכים בהשוואה לאנשים אשר מוגבלותם נרכשת . כיון שהחברה סלחנית אליהם פחות כאשר אופי המגבלה זהה. 3. לרמות המגבלה 84 השונות לא תהיה השפעה על מידת התמיכה במדיניות 543 העדפה מתקנת לנכים בקרב אנשים אשר נולדו מוגבלים ואלו שלא נולדו מוגבלים כיון, שרמת המגבלה לא תשפיע על תפיסת תרומתה של המדיניות כלפי נכים . 4. בעלי מוגבלות מולדת ונרכשת יתמכו בהעדפה מתקנת לקבוצות מוחלשות אחרות כגון נשים וערבים.
שיטת המחקר: מבחנים סטטיסטיים: תחילה אבצע סטטיסטיקה תיאורית ואוציא ניתוחים עבור כל משתנה, כגון טבלת שכיחויות וגרפים המציגים התפלגות. לאחר מכן, מאחר והמשתנה התלוי הוא הינו נומינלי ולו שתי קטגוריות (כן,לא) אצור רגרסיה לוגיסטית ואינטרקיציות בין משתנים בנוסף, מכיוון שכל המשתנים הנבדקים על ידי קודדו מחדש כמשתנים בעלי שתי קטגוריות. אצור גם התפלגות משותפת בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנה התלוי. בנוגע לכל השערה אבצע מבחן חי בריבוע. באמצעות מבחן זה אוכל להסיק על הקשר בין המשתנים ובאמצעות מתאם V של קרמר אוכל לבחון את עוצמת הקשר בין שני המשתנים.
המדגם כולל 7327 משתתפים שהשיבו על הסקר החברתי בישראל לשנת 2008 משתנים: המשתנים בהם אני עושה שימוש קודדו כנומינלים. העדפה מתקנת לנכים משתנה תלוי מרכזי: תבחן באמצעות האם אדם תמוך במדיניות זו לנכים או לא. לא:419 5.7% כן: 6702 91.5% השאר חסר. העדפה מתקנת ערבים תלוי שולי: תומך: 3304 41.5% לא תומך: 3669 50.1% שאר חסר. העדפה מתקנת לנשים תלוי שולי: לא תומך: 1841 25.1 % תומך: 5248 71.6% השאר חסר. בלתי תלוי שולי בעיה פיזית או בריאותית כן:2690 36.7 לא:4619 63% כל השאר חסר. בלתי תלוי שולי שפוצל- בעיה בריאותית מגבילה לתפקוד היומיומי מאוד :675 9.2% מפריע: 1089 14.9% לא כלכך: 538 7.3% כל השאר חסר. בלתי תלוי מרכזי – בעיה פיזית או בריאותית היא מולדת כן: 176 2.4% לא:2499 36.7 כל השאר חסר. משתנים מפקחים- מגדר גבר: 3503 אישה: 3824 מוצא: יהודי: 6202 84.6% ערבי 1125 15.4% השכלה: בעל תואר אקדמי:1788 24.4% תעודה שאינה אקדמית: 5363 73.2% השאר חסר.
בביבליוגרפיה
בן לביא, ניר. 1998. "בעיות האפליה המתקנת". בתוך ניהול: בטאון מנהלי ישראל, 123: 55.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998
פלאוט, סטיבן א. (1995). "העדפה מקלקלת", משפט וממשל, כרך ג(1): 235-244.
מאור, ענת. 2002. "מצויינות והעדפה מתקנת", בתוך אקדמיה: כתה העת של ור"ה- ועד ראשי האוניברסיטאות 11: 24-30.
עזרא, עובדיה. 1993. פעולה מתקנת, יישום רעיון שוויון ההזדמנויות באמצעות העדפה. חיבור לשם קבלת התואר מוסמך למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
Bailey, Stanley R., Aliya Saperstein and Andrew M. Penner. 2014. "Race, Color and Income Inequality Across the Americas." Demographic Research 31(24): 735-756.
Bogart, K. R., Rosa, N. M., & Slepian, M. L. (2019). Born that way or became that way: Stigma toward congenital versus acquired disability. Group Processes & Intergroup Relations, 22(4), 594-612.
Heiman, M.E ; Block, C.J. and Lucas, J. Presumed Incompetent? Stigmatization and Affirmative Action Efforts, Journal of Applied Psychology, 1992. Vol. 11, 4:536-544.
Swain, Carol M. Affirmative Action Revisited. Race Versus Class. The New Affirmative Action Debate. Ed. Carol Swain. Lanham: University Press of America. Inc, 1996. Pp: 25-36
Van De Ven, L., Post, M., De Witte, L., & van den Heuvel, W. (2005). It takes two to tango: the integration of people with disabilities into society. Disability & Society, 20(3), 311-329.