הצעת מחקר אפידמיולוגי
השפעת פעילות גופנית על מחלות לב
הצעת מחקר
אוניברסיטת תל אביב
מגישה:
ת.ז:
תקציר-
במחקרים הרפואיים הולכות ומתבססות העדויות המחקריות בדבר חשיבותה של הפעילות הגופנית להפחתת התמותה ממחלות לב וכלי דם וממחלות אחרות. מצד שני ישנם מחקרים שמעידים שפעילות גופנית יכולה להזיק לחולי לב, ולא מומלצת במקרים מסוימים. יתר על כן ישנה השפעה רבה לא רק לעצם הפעילות הגופנית עצמה, אלא לתדירות שבה האדם מבצע פעילות גופנית, ובאיזה סוג של פעילות גופנית מדובר, שכן ישנם פעילויות גופניות יותר יעילות מאחרות.
במחקר זה יבדק הקשר בין תדירות הפעילות הגופנית של אנשים המוגדרים כקבוצת סיכון ללקות במחלות לב, שהם אנשים בני 65 ומעלה, ובין רמת הסיכון שלהם לחלות במחלות לב השונות.
לנחקרים יחולק שאלון המבקש לדעת מהי תדירות הפעילות הגופנית של הנחקרים, ומהי ההיסטוריה שלהם בכל הנוגע למחלות לב. התוצאות של השאלון ינותחו בצורה סטטיסטית, כדי לבדוק האם ישנו קשר מובהק בין תדירות הפעילות הגופנית, לבין הסיכוי לחלות במחלות לב.
סקירת ספרות
מחלות הלב השונות אצל האוכלוסייה הפכו למגפה רחבת היקף בעת המודרנית, והן מהוות נטל כלכלי גדול על המדינות המערביות. ישנם מספר גורמי סיכון למחלות הלב, אך העיקרי שבהם הוא הגיל, ובעת המודרנית ישנה העלייה המתמשכת בתוחלת החיים של האוכלוסייה, מה שמעלה בצורה משמעותית את מספר האנשים שנמצאים בסיכון למחלות לב. ההערכה היא שמתוך כלל האוכלוסייה, בין 1 ל2 אחוזים סובלים ממחלות לב, אולם השכיחות עולה ל 10 אחוז, כאשר מדובר באנשים בני 70 ומעלה באוכלוסייה. למרות התקדמותה של הרפואה המודרנית, מחלות הלב ממשיכות להיות גורם מרכזי בתמותה של האוכלוסייה. (Mosterd and Hoes, 2007).
בשנת 2012, איחוד הקרדיולוגים האירופאים (European Society of Cardiology), פרסם הנחיה שלפיה כל טיפול של מחלות הלב צריך להיות מלווה בפעילות אירובית באופן קבוע ובתדירות גבוהה, על מנת להפחית את הסימפטומים של מחלות הלב, לשפר את יכולות התנועה של חולי לב, לשפר את איכות חיי חולי הלב, ולמנוע תמותה. הטיפולים המסורתיים של מחלות הלב, אשר כוללים חומרים כימיים, ומכשירים חשמליים שונים, עדיין לא מועילות באותה מידה כמו שמועילה הפעילות הגופנית שאותה עושה המטופל, והעלייה בסיבולת לב ריאה שלו. ההתעמלות האירובית עוזרת לרפא את כל הסימפטומים השליליים של מחלות הלב, והיא גם יכולה להעלות את הבריאות הכללית של המטופל, ולא רק לרפא את מחלות הלב שלו. (McMurray et al. 2012).
מחקרים קודמים העריכו שאימון גופני יכול לשפר את היכולת התפקודית בחולים עם אי ספיקת לב. בנוסף לכך מחקרים אלה מראים שחולים שסובלים מבעיות לב, יכולים להעלות את רמת הכושר, וסיבולת לב ריאה שלהם, עם הזמן, אם הם יתמידו בפעילות הגופנית, ובאופן יחסי נצפו מקרים מעטים של הסתבכויות של מחלות הלב, בעקבות ההתעמלות הגופנית. מחקרים אלה גם מראים כי אימון גופני עשוי לשפר את יכולת ההישרדות של החולה ולהפחית את מספר האשפוזים של החולה בבית החולים בעקבות מחלות הלב. (McKelvie RS. 2008).
האתגר האמיתי של פעילות גופנית לחולי לב, היא פעילות גופנית לטווח הארוך. למרות שתוכניות לשיקום חולי לב ומחלות כלי דם מצליחות להבטיח שהמטופלים יוזמים ומעורבים בפעילות גופנית בטווח הקצר, תחזוקה ארוכת טווח של פעילות גופנית נותרת אתגר עבור חולים רבים. בקרב חולים המשלימים שיקום קרדיווסקולרי, פחות מ -50% ממשיכים לעמוד בהמלצות הרופאים לפעילות גופנית לטווח הארוך. אולם זוהי לא רק אשמתם של החולים, שכן יש צורך במתקנים בטוחים ומתאימים לחולים אלה כדי לקדם תחזוקת פעילות גופנית קבועה ומתמשכת. (Bentley D, Khan S, Oh P, Grace S, Thomas S. 2013).
אולם לפעילות גופנית אצל חולי לב יש גם צד שלילי, היא יכולה להיות מסוכנת בעבור חולי הלב, עד כדי סכנת חיים ממשית, או החמרה של מצבו של חולה הלב. ישנם מחקרים רבים שחקרו את הסכנות שטמונות בפעילות גופנית, הן לחולי לב, והן לאנשים רגילים. ישנם מחקרים שמעידים על כך שחצי אחוז מתוך חולי הלב, שעוסקים בפעילות גופנית, נפטרים כתוצאה מפעילות גופנית זו. יתר על כן, כ- 0.9 אחוז מהאנשים חולי הלב שעוסקים בפעילות גופנית, מצבם מחמיר, והם מגיעים בסופו של דבר לאשפוז בבית החולים. (American Thoracic Society and American College of Chest Physicians, 2003).
מחקרים מראים שישנם סוגי התעמלות אשר עדיפים על סוגים אחרים, בהתייחס לחולי לב, סוגי התעמלות אלה מפחיתים את הסיכון לסיבוכי מחלות הלב, ולהפחתה משמעותית בסיכוי למוות כתוצאה מהתעמלות. בנוסף לכך כאשר מדובר בהתעמלות אשר מותאמת אישית עבור האינדיבידואל, וכשהיא מלווה על ידי רופא מומחה, היעילות שלה עולה אפילו יותר מהרגיל. (McKelvie RS, 2008).
שאלת המחקר:
-האם ישנה השפעה של תדירות הפעילות הגופנית על הסיכוי לחלות במחלות לב ?
מטרות המחקר:
-מטרת העל של המחקר היא לבדוק האם פעילות גופנית יכולה למנוע מחלות לב.
-המטרה היותר שפציפית של המחקר הינה לבדוק האם ישנו קשר בין תדירות הפעילות הגופנית לבין הסיכוי לחלות במחלות לב.
השערת המחקר:
-השערת המחקר היא שפעילות גופנית יכולה למנוע מחלות לב אצל האדם.
-ככל שתדירות הפעילות הגופנית עולה, כך פוחת הסיכוי לחלות במחלות לב, כלומר ישנו קשר הפוך בין המשתנים.
אוכלוסיית המחקר:
ישנם מספר גורמי סיכון למחלות לב, אנו נתמקד בגורם הסיכון הגבוה ביותר העלול לגרום למחלות לב,והוא הגיל, ולכן אוכלוסיית המחקר שלנו תהיה כל מי שנמצא מעל גיל 65. כל מי שנמצא מתחת לגיל 65 לא יכלל במחקר.
שיטת דגימה וחישוב גודל המדגם:
שיטת הדגימה תיעשה באופן אקראי, מתוך אוכלוסיית המחקר.
חישוב גודל מדגם נדרש בהינתן גודל האוכלוסיה ומרווח טעות מקסימלי, מרווח הטעות המקסימלי שבו נשתמש יהיה 5 %.
חישוב גודל המדגם-
מספר האנשים מעל גיל 65- 900,000 אנשים[1].
גודל המדגם חושב לפי הנוסחה הבאה-
E=4
S=20
גודל המדגם המינימלי צריך להיות 96 אנשים.
משתני המחקר:
משתנה בלתי תלוי- תדירות ביצוע פעילות גופנית של מי שנמצא בקבוצת סיכון ללקות במחלות לב.
משתנה תלוי- הסיכוי לחלות במחלות לב.
איסוף נתוני המחקר:
איסוף נתוני המחקר יתבצע באמצעות שאלון, שאותו ימלא הנבדק, והוא יכלול שאלות אשר נועדו לתת מענה על המשתנה הבלתי תלוי, והמשתנה התלוי במחקר.
שאלון המחקר-
| שאלה | תשובה |
| כמה פעמים בחודש היית עושה הליכה בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים בחודש היית עושה ריצה בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים בחודש היית מרים משקולות בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים בחודש היית עוסק במשחקי כדור בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת ממחלות לב כליליות בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת מהתקף לב בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת מדום לב בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת מפרפורים בלב בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת מאי ספיקת לב בחמש השנים האחרונות ? | |
| כמה פעמים סבלת מהפרעות בקצב הלב בחמש השנים האחרונות ? |
שיטה סטטיסטית:
השיטה הסטטיסטית שבה יעשה שימוש לבדיקת המתאם בין שני המשתנים, הוא מקדם המתאם של פירסון. מתאם פירסון הוא מדד למתאם לינארי בין שתי קבוצות של מספרים. כאשר מדובר בעיבוד נתונים סטטיסטי, ההתייחסות היא בדרך כלל לקשר סימטרי בין שני משתנים. ערכי המדד נעים בין (1-) לבין (1+).
שיטת המחקר:
תבנית המחקר שיעשה בה שימוש היא מחקר חתך, Cross-sectional study. מחקר זה הוא סוג של מחקר אפידמיולוגי מסוג תצפית, המתאר את המצב במשך תקופה מסוימת של זמן. במחקר זה אנו נחקור את החשיפה של תדירות הפעילות הגופנית, למשך מספר שנים לפני המענה על שאלון המחקר. נתוני תדירות הפעילות הגופנית יאספו יחד עם הנתונים לגבי התחלואה של הנבדק, תוך מענה על שאלון המחקר.
אנו נבחר מדגם אקראי מתוך אוכלוסיית המחקר, ונקבל מידע על התחלואה ועל החשיפה לגורם הנבדק, וננתח את הקשר בין המשתנים. מחקר החתך מספק תמונת מצב של המשתנים הנבדקים, בתקופת הזמן שנבדקה, כאשר המטרה היא לראות כיצד המשתנים הללו מיוצגים באוכלוסייה הנבדקת.
מדד הקשר- במדד הקשר אנו מחפשים את יחס השיעורים של הימצאות נקודתית= point prevalence rate ratio. היכולת של מדד זה היא לבחון את הקשר בין החשיפה לפעילות גופנית, לבין הסיכוי לחלות במחלות לב.
הטיות מחקר
במחקר זה יכולות להתרחש טעויות אקראיות הנובעות משונות אקראית של אוכלוסיית המחקר מהאוכלוסייה הכללית וטעויות עקביות/סיסטמיות הנובעות מליקוי שיטתי במערך המחקר (בחירה לקויה של אוכלוסיית המחקר, איסוף או ניתוח נתונים שגוי). בנוסף לכך יעולה להתרחש הטיית היענות הנובעת מכך שהמשתתפים המסכימים להשתתף במחקר עוקבה שונים ממי שאינו משתתף במחקר. גם הטיית מרואיין יכולה להתרחש, הטייה שבה המידע שהמרואיין מוסר בעת המחקר, יכול להיות לא מהימן ולא נכון.
ערפלנים אפשריים- הערפלנים, מצב בו קשר נסיבתי בין חשיפה לגורם הנבדק מתקיים כתוצאה מקיומו של גורם נוסף הקשור בשניהם, יכולים להתקיים במחר זה, זאת משום שבנוסף לגורם הסיכון של מחלות לב, גיל, שעליו התבססנו בהגדרת אוכלוסיית המחקר, ישנם עוד גורמי סיכון נוספים שיכולים לגרום למחלות לב, כמו עישון, השמנת יתר, כולסטרול גבוה, אורח חיים, וסטרס, גורמים אלה יכולים לערפל במידה מסוימת את תוצאות המחקר, ולהוריד את רמת המובהקות.
לוח זמנים:
27.06.2017- הגשת הצעת מחקר
30.07.2017- הגשת המחקר.
ביבליוגרפיה-
-Mosterd A, Hoes AW Heart. (2007). Clinical epidemiology of heart failure. 93(9):1137-46.
– McMurray J., Adamopoulos S., Anker S., Auricchio A., Bohm M., Dickstein K., et al. (2012) ESC guidelines for the diagnosis and treatment of acute and chronic heart failure 2012: The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Acute and Chronic Heart Failure 2012 of the European Society of Cardiology. Developed in collaboration with the Heart Failure Association (HFA) of the ESC. Eur Heart J 33: 1787–1847.
– McKelvie RS. Exercise training in patients with heart failure: clinical outcomes, safety, and indications. Heart Fail Rev. 2008;13(1):3–11.
– Bentley D, Khan S, Oh P, Grace S, Thomas S. Physical activity behavior 2 to 6 years following cardiac rehabilitation: a socioecological analysis. Clin Cardiol. 2013;36(2):96–102. doi: 10.1002/clc.22084.
– American Thoracic Society and American College of Chest Physicians ATS/ACCP Statement on Cardiopulmonary Exercise Testing. (2003).Am J Respir Crit Care Med. 2003;165:211–277.
[1] מאייר ג'וינט ברוקדיל: http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Israel-s-Elderly-Facts-and-Figures-2015-Hebrew.pdf