Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

הצעה לעבודה סמינריונית בקורס נוער חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון

הצעה לעבודה סמינריונית בקורס נוער ,חינוך ופוליטיקה במזרח התיכון

מגיש:

-נושא העבודה : הסטודנטים והאוניברסיטאות במצרים של גמאל עבד אל-נאצר: היבטים חברתיים ופוליטיים

-שאלת המחקר המרכזית לדיון בעבודה זו: כיצד השפיעה האידיאולוגיה של נאצר על ההשכלה והופעת האוניברסיטאות במצריים?

פרקי העבודה:

חלק ראשון-

-1.1- עליית שלטונו של ג’מאל עבד אל נאצר:

בתת פרק זה יפורט הרקע הכללי לעליית שלטונות של ג’מאל עבד אל נאצר, מה קדם להפיכה, מהם הגורמים שהובילו להפיכה, אילו מדינות חיצוניות תמכו בה ואילו התנגדו לה, ופירוט של המפה הגיאופוליטית העולמית בזמן ההפיכה, ובזמן שלטונו של נאצר.

מקורות רלוונטיים לתת פרק זה:

– וטיקיוטיס, פ”ג. (1987). תולדותיה של מצרים ממוחמד עלי ועד סאדאת. ירושלים 1987.

– Botman, Selma. (1991). Egypt from independence to revolution, 1919-1952. Syracuse University Press.‏ pages: 3-33.

– Safran, Nadav. (1961). Egypt in search of political community: an analysis of the intellectual and political evolution of Egypt, 1804-1952. No. 5. Harvard University Press.‏ pages: 2-75.

– Lang Jr, Anthony F. (2013).”From revolutions to constitutions: the case of Egypt.” International Affairs.pages: 345-363.‏

-1.2- החיפוש אחר הזהות:

בתת פרק זה יפורט הרקע לחיפוש הזהות הערבית המחודשת במאה העשרים, ועלייתה של הלאומיות הערבית, מהם הגורמים ללאומיות הערבית, מהם שורשיה ההיסטוריים, ומהם הגורמים שמונעים את התממשותה.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-גרשוני ישראל. (1980). מצרים בין ייחוד לאחדות: החיפוש אחר זהות לאומית 1919-1949. תל אביב 1980.

– נג’יב עזורי. (1905). “התעוררות הלאומיות הערבית” (בצרפתית: “Le réveil de la nation arabe”). نجيب عازوري. (1905). يقظة الأمة العربية.  (ספר בערבית) עמודים: 1-235.

-1.3 האידיאולוגיה הפאן ערבית:

בתת פרק זה יפורט מהי בדיוק האידיאולוגיה הפאן ערבית, בתקופת המאה העשרים, וכיצד היא פועלת לממש את שאיפותיה, וכיצד היא מיושמת במדינות השונות.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-אליעזר בארי, (1996). הקצונה והשלטון בעולם הערבי, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עמודים: 1-150.

– א’ בן-צור,(1965).  הסוציאליזם הערבי, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תל אביב. עמודים 1-130.

חלק שני-

2.1- אידיאולוגיית החינוך במשטרו של נאצר:

בפרק זה יפורט אודות הפילוסופיה של המשטר של נאצר, בכל הנוגע לחינוך, ומוסדות ההשכלה הגבוהה, כיצד רואה המשטר הפאן ערבי, והמשטר הסוציאלי בכלל, את ההשכלה הגבוה, כאיום או כגורם מפתח לחוסנה של המדינה.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-אל איובי, נזיה נציף. (1978). סיאסת אל תעלים פי מצר (מדיניות החינוך במצרים). קהיר 1978.

-וינטר מיכאל. (1978). מאזן שיטת החינוך במשטר הנאצרי. בתוך “שקיעת הנאצריזם” (ת”א 1978)- עמודים 114- 121.

– Faksh, Mahmud A. (1998). “The consequences of the introduction and spread of modern education: education and national integration in Egypt.” Middle Eastern Studies. pages: 4-55.‏

2.2 – תולדות האוניברסיטאות במצרים:

בפרק זה תפורט תולדותיהן של האוניברסיטאות במצרים, על ידי מי הן הוקמו, מה היה התפקיד והמעמד שלהן בחברה המצרית לאורך השנים.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-זיאדה נקולא. (1962). “אל ג’אמעה פי אלעאלם אלערבי” ( האוניברסיטה בעולם הערבי). בתוך מוחמד אל נויהי , בין אל תקליד ואל ג’דיד. קהיר 1962.

– Reid, Donald Malcolm. (2002). Cairo University and the making of modern Egypt. Vol. 23. Cambridge University Press. pages- 4-89.‏

2.3 מערכת החינוך כצינור ניעות חברתי:

בפרק זה יפורט האופן שבו מערכת החינוך במצרים משמשת כצינור למעבר בין השכבות באוכלוסייה. רוב האוכלוסייה המצרית נמצאת במעמד הנמוך, ואפשרויות הקידום של האדם הרגיל, שנמצאות מחוץ למעגל ההשכלה, הן מאוד מצומצמות, ולכן אחת האפשרויות הסבירות ביותר לשדרוג מעמדו של האדם הרגיל, היא באמצעות ההשכלה.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-עוד לויס.(1964). אל ג’אמעה ואל מוג’תמע אל ג’דיד (האוניברסיטה והמעמד החדש). קהיר 1964.

2.4– השכלת הנוער במצרים ויחסו עם המשטר:

בפרק זה יפורט ההיסטוריה של ההשכלה של הצעירים במצרים, והשפעתה של השכלה זו על מערכת היחסים של הצעירים עם המשטר המצרי. האם ההשכלה תורמת למודעות פוליטית מוגברת, והאם היא תורמת להתנגדות למשטר.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-בדוי עבד אל רחמן. (1946). המום אל שבאב (דאגות הנוער). קהיר 1946.

– Assad, Ragui, and Ghada Barsoum. (2007). “Youth Exclusion in Egypt: In Search of’Second Chances'”.‏ pages: 4-100.

חלק שלישי-

3.1- השפעת ההשכלה על הופעת הלאומיות:

בפרק זה תפורט השפעתה של ההשכלה הגבוהה על עלייתם של תנועות ערביות לאומניות, ואיך ההשכלה שימשה ככלי להפצה ולהשרשה של הלאומיות הערבית, ואידיאולוגיות סוציאליסטיות אחרות. בתקופת שלטונו של ג’מאל עבד אל נאצר, חלה התעוררות של אנשי רוח מצרים, שבאה לידי ביטוי בצורות שונות, החל ממוזיקאים מוכשרים, כמו אום כולתום, ועבד אל חלים, ועד לסופרים בעלי שם עולמי, כמו נג’יב מחפוז, שזכה בפרס נובל לספרות.

מקורות רלוונטיים לפרק זה:

-חסניין מוחמד. (1961). אזמת אל מות’קפין (משבר המשכילים). קהיר 1961.

– ששון סומך. (2012). נג’יב מחפוז: יצירה, מפגשים, תרגומים; הוצאת כרמל, ירושלים, תשע”ב .

– Shils, Edward. (1960) “The intellectuals in the political development of the new states.” World Politics. pages: 30-200.‏

ביבליוגרפיה-

– וטיקיוטיס, פ”ג. (1987). תולדותיה של מצרים ממוחמד עלי ועד סאדאת. ירושלים 1987.

-גרשוני ישראל. (1980). מצרים בין ייחוד לאחדות: החיפוש אחר זהות לאומית 1919-1949. תל אביב 1980.

– נג’יב עזורי. (1905). “התעוררות הלאומיות הערבית” (בצרפתית: “Le réveil de la nation arabe”). نجيب عازوري. (1905). يقظة الأمة العربية.  (ספר בערבית) עמודים: 1-235.

-אליעזר בארי, (1996). הקצונה והשלטון בעולם הערבי, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עמודים: 1-150.

– א’ בן-צור,(1965).  הסוציאליזם הערבי, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תל אביב. עמודים 1-130.

-אל איובי, נזיה נציף. (1978). סיאסת אל תעלים פי מצר (מדיניות החינוך במצרים). קהיר 1978.

-וינטר מיכאל. (1978). מאזן שיטת החינוך במשטר הנאצרי. בתוך “שקיעת הנאצריזם” (ת”א 1978)- עמודים 114- 121.

-זיאדה נקולא. (1962). “אל ג’אמעה פי אלעאלם אלערבי” ( האוניברסיטה בעולם הערבי). בתוך מוחמד אל נויהי , בין אל תקליד ואל ג’דיד. קהיר 1962.

-עוד לויס.(1964). אל ג’אמעה ואל מוג’תמע אל ג’דיד (האוניברסיטה והמעמד החדש). קהיר 1964.

-בדוי עבד אל רחמן. (1946). המום אל שבאב (דאגות הנוער). קהיר 1946.

-חסניין מוחמד. (1961). אזמת אל מות’קפין (משבר המשכילים). קהיר 1961.

– ששון סומך. (2012). נג’יב מחפוז: יצירה, מפגשים, תרגומים; הוצאת כרמל, ירושלים, תשע”ב .

– Botman, Selma. (1991). Egypt from independence to revolution, 1919-1952. Syracuse University Press.‏ pages: 3-33.

– Safran, Nadav. (1961). Egypt in search of political community: an analysis of the intellectual and political evolution of Egypt, 1804-1952. No. 5. Harvard University Press.‏ pages: 2-75.

– Lang Jr, Anthony F. (2013).”From revolutions to constitutions: the case of Egypt.” International Affairs.pages: 345-363.‏

– Faksh, Mahmud A. (1998). “The consequences of the introduction and spread of modern education: education and national integration in Egypt.” Middle Eastern Studies. pages: 4-55.‏

– Reid, Donald Malcolm. (2002). Cairo University and the making of modern Egypt. Vol. 23. Cambridge University Press. pages- 4-89.‏

– Assad, Ragui, and Ghada Barsoum. (2007). “Youth Exclusion in Egypt: In Search of’Second Chances'”.‏ pages: 4-100.

– Shils, Edward. (1960) “The intellectuals in the political development of the new states.” World Politics. pages: 30-200.‏