המורה בבית הספר הוא אחת הדמויות המרכזיות ביותר והמשפיעות ביותר על חייו של הילד, והוא אחד הגורמים החשובים להצלחתו או לכשלונו של התלמיד. למורה ישנו תפקיד חשוב בעיצוב אישיותו של הילד, שכן המורה הוא לא רק מורה שמלמד את הילדים מידע, אלא הוא גם מחנך, שמעצב את נפשו של הילד כאדם.

אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחתו של הילד בלימודיו, ויש שיגידו החשוב ביותר, הוא המצב הרגשי של הילד. ילד שירגיש רע מבחינה רגשית, אפילו אם הוא מצטיין בלימודיו, לא יחזיק מעמד הרבה זמן בכיתה ובבית הספר בכלל. תלמיד שמרגיש טוב מבחינה רגשית בכיתה, ויש לו דימוי עצמי גבוה, יהיה לו הרבה יותר קל להצליח בלימודיו, ולהצליח מבחינה חברתית. ההפך הוא גם נכון, הישגים בלימודים, משפיעים לטובה על התחושה הרגשית של התלמיד, ועל הדימוי העצמי שלו, אולם זהו לא הגורם היחיד שמשפיע על הדימוי העצמי של הילד, וכפי שנאמר מקודם, גורמים אלה גם יכולים להיות הפוכים. לפיכך הקשר בין הצלחתו של הילד בלימודים, ובין הדימוי העצמי של הילד, הוא קשר דו צדדי, שני הגורמים האלה משפיעים אחד על השני בו זמנית.

בכדי שתלמיד יצליח הוא זקוק למורה טוב, שידריך אותו ויראה לו את הדרך הנכונה להצלחה. אחת הדרכים הכי יעילות לגרום לתלמידים להצליח על ידי המורה, היא בכך שהמורה מציב בפני התלמידים ציפיות שהוא מצפה מהם, לגבי הישגיהם בלימודים, והישגיהם החברתיים, בינם לבין שאר חברי הכיתה. על המורה להראות לתלמידים שהוא מצפה מהם, להישגים והצלחה, בלימודיהם, ועליו להראות להם שהוא מצפה מהם שהם יסתדרו ויהיו ביחסים טובים עם שאר חברי כיתתם. כאשר המורה מציב בפני התלמידים ציפיות להצלחה, מתרחשת תופעת הפיגמליון, הנבואה שמגשימה את עצמה, וגורמת לילדים אכן להצליח בלימודים

במחקר זה אנו נבדוק האם הציפיות של המורה שהוא מציב בפני תלמידיו, יוצרות תגובת שרשרת, וגורמות לתלמידיו להצליח בלימודים, ובעקבות כך מעלות את הדימוי העצמי של התלמידים.

סקירת ספרות

ציפיות המורה מתלמידיו-

למורה בבית הספר ישנה השפעה מכרעת על חייהם של התלמידים שאותם הוא מלמד. אחד מגורמי המפתח להשפעה של המחנך על התלמידים היא רמת הציפיות שיש לו מתלמידיו. רמת הציפיות משפיעה על עתידם של הילדים יותר מאשר ההישגים שלהם בלימודים ובבית הספר. יתרה מכך ציפיות שליליות שניטעות בליבו של ילד פוגעות בסיכוייו של הילד להצליח בעתיד הרחוק, אך גם בהווה.

ציפיות נמוכות מצד מורים, אשר לעתים נאמרות בהערות שוליות, משפיעות באופן משמעותי על הדימוי העצמי של הילד, והן נשארות אצל התלמיד גם כשהוא מסיים את לימודיו והופך לאדם בוגר. הציפיות הנמוכות אינן רק מילים או הערות, הם יכולות להתבטא בכל מיני צורות, כולל גם צורת ההתנהגות של המורה. דרך נוספת שבה נפגע הדימוי העצמי של התלמיד בצורה משמעותית, היא על ידי חלוקת הילדים להקבצות, והילדים שבהקבצות הנמוכות, הדימוי שלהם נפגע באופן משמעותי.

אי אפשר לחולל שינוי אמיתי ומשמעותי בחינוך של התלמידים, ללא שינוי הציפיות של המורים מהתלמידים, ובמיוחד מהתלמידים החלשים. רונה ויינשטין, מציעה בספרה, מהפכה בדרך ההוראה של מורים, על ידי יצירת תרבות שלמה של ציפיות חיוביות מהתלמידים. על פי מודל זה יש להתערב באופן ממשי בדרך שבה המורים מחנכים את התלמידים, וללמד את המחנכים איך ליצור ציפיות חיוביות מהתלמידים, אשר יוצרות נבואה שמגשימה את עצמה, ובדרך זאת להעלות את הדימוי העצמי של התלמידים. את השיטה הזאת יש ליישם החל מהשלבים המוקדמים ביותר של חינוך התלמידים. [1]

אפקט הפיגמליון

אחד מהתפקידים הכי חשובים של המחנך בכיתה הוא לדחוף את תלמידיו לעבר ההצלחה. המורה יכול למנף את עזרתו לתלמידיו על ידי אפקט הפיגמליון. תופעת הפיגמליון מתייחסת לתהליך בין אישי שבו משפיע האדם בעל הסמכות על האנשים שכפופים לו. כאשר האדם בעל הסמכות מפגין ציפיות חיוביות כלפי האנשים שכפופים אליו, ישנה תופעה שבה ציפיות אלו משפיעות באופן חיובי על הישגיהם של האנשים הכפופים לסמכות, במקרה שלנו המורה הוא בעל הסמכות, והתלמידים הם אלה שכפופים לו.

כאשר הציפיות מהתלמידים מובעות באופן פומבי, הסיכוי שהם ישפיעו לטובה על הישגיהם של התלמידים גובר. הדבר הזה קורה משום שכאשר כל הקבוצה החברתית שבה נמצא התלמיד, מודעת לציפיות של המורה ממנו, כך גובר הלחץ על התלמיד לעמוד בציפיות המורה, והפחד מאכזבת המורה ושאר חברי הקבוצה גובר.

ההשפעה של אפקט הפיגמליון מתעצמת כאשר מדובר בתלמידים בבית הספר היסודי. זאת בגלל שהתלמידים בגיל הזה קלים יותר להשפעה, והמורה מהווה דמות מאוד דומיננטית בחייהם, והשפעתו על התלמידים היא כמו השפעתם של הוריהם של הילדים. ככל שהשפעתו של הדמות הסמכותית חזקה יותר, כך חזקה יותר תופעת הפיגמליון. [2]

השפעה של הצלחה בלימודים על הדימוי העצמי-

חוויותיהם של התלמידים בבית הספר קשורות באופן ישיר לדימוי העצמי, ולרווחה הנפשית שלהם. כאשר התלמיד מצליח בלימודיו, הדבר יוצר חוויה חיובית עבור התלמיד, מה שמעלה את הדימוי העצמי שלו. ובהתאם לכך גם חוויה שלילית שחווה התלמיד, בעקבות כישלון שלו בלימודיו, מורידה לו את הדימוי העצמי והרווחה הנפשית שלו. הקשר בין הרווחה הנפשית להישגים בלימודים הוא קשר הדדי, זאת אומרת ששני הגורמים יכולים להשפיע אחד על השני, באופן דו סיטרי.

הסיבה המרכזית שבגללה ההצלחה משפיעה על הדימוי העצמי של התלמיד, היא בגלל שהדימוי העצמי מושפע מדימוי עצמי אידיאלי ודימוי עצמי ריאלי, כאשר הדימוי העצמי הריאלי מתקרב לדימוי העצמי האידיאלי, הערך העצמי של התלמיד עולה. כאשר המורה מציב בפני תלמידיו ציפיות שהוא דורש מהם, הוא בעצם מחדיר למוחם דימוי עצמי אידיאלי שאליו הם צריכים לשאוף. במצב הזה התלמידים ירגישו חוסר נוחות ומתח כאשר ישנו הבדל בין הדימוי העצמי הריאלי לדימוי העצמי האידיאלי, והם ישאפו להגיע לדימוי העצמי האידיאלי. [3]

עמידות אקדמית

כאשר המורה מציב בפני התלמידים ציפיות לגבי ההישגים הלימודיים שלהם, הדבר יוצר לחץ וחרדה אצל התלמידים שמה לא יעמדו בציפיות המורה, ולא יצליחו בלימודים. בכדי שהתלמידים יצליחו לעמוד בלחץ, יצליחו בלימודיהם, ובעקבות כך יעלה הדימוי העצמי שלהם, הם צריכים ללמוד כישורים שיעזרו להם לתפקד בתנאים של לחץ.

המחקרים מראים שתלמידים שעמידים יותר בפני לחץ, מצליחים יותר בלימודיהם, ובעקבות כך הדימוי העצמי שלהם עולה בהתאם. מתפקידו של המחנך, לא רק להעמיד ציפיות בפני התלמידים, אלא גם לתת להם כלים להתמודד עם הלחץ שנוצר בעקבות ציפיות אלה, ולתת להם כלים להתמודד עם הציפיות שהוא דורש מהם.

המחנך צריך להשריש בתלמידים את אהבת בית הספר, וליצור אווירה חיובית מתמדת בכיתה, דבר אשר יעזור לתלמידים להתמודד עם הלחץ שנוצר. על המחנך ליצור ציפיות מהתלמידים להישגים בלימודים, אך עליו גם להיות סלחני, ולא נוקשה מדי כאשר הציפיות הללו לא ממולאות. המחנך צריך למצוא את נקודת האיזון שבה התלמידים ישיגו את התוצאות המירביות, ולגרום לתלמידים להרגיש שיש תנאים שהם צריכים לעמוד בפניהם, אבל אם הם לא עומדים בפניהם, זה גם בסדר, וזה לא סוף העולם. [4]

מתודולוגיה

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר היא 4 מורים מארבע כיתות שונות בבית הספר היסודי.

שיטת המחקר

המחקר יבוצע בשיטה של ריאיון אישי עם המחנכים של ארבע כיתות בבית הספר היסודי. לאחר מכן יוסקו מסקנות לגבי תוצאות הראיונות.

השערות המחקר

-בכיתות שבהם למורה ישנם ציפיות גבוהות מהתלמידים, לתלמידים יהיו הישגים גבוהים בלימודים, ודימוי עצמי גבוה.

-בכיתות שבהם למורה אין ציפיות גבוהות מהתלמידים, לתלמידים לא יהיו הישגים גבוהים בלימודים, והדימוי העצמי שלהם לא יהיה גבוה.

שאלת המחקר

איך ציפיות המורים מהתלמידים משפיעות על הדימוי העצמי של התלמידים ?

כלי המחקר

השאלות לריאיון עם המורים:

1. איזה ציפיות יש לך מהתלמידים שלך בכיתה ?

2. מה מוגדר בעיניך כהצלחה של התלמידים שלך ?

3. מה מוגדר בעיניך ככישלון ?

4. איך אתה מתייחס לכישלון של אחד מתלמידיך ?

5. מהי הצלחה בעיניך ?

6. איך אתה מגדיר את הדימוי העצמי של תלמידיך באופן כללי ?

7. איך אתה מגדיר את הגיבוש החברתי בכיתה שלך ?

8. האם ישנו הבדל בין הדימוי העצמי של התלמידים המוצלחים בכיתה לדימוי העצמי של התלמידים הלא מוצלחים בכיתה? אם כן, מדוע ?

9. מהם לדעתך הגורמים להצלחה והגורמים לכישלון של תלמידיך ?

ביבליוגרפיה

בעבודת המחקר אסתמך על המקורות הבאים:

– וינשטיין רונה. (2006). רמת הציפיות של המורים מהתלמיד והשלכותיהן

– באב"ד אלישע. (2011). הפסיכולוגיה החברתית של הכיתה.

– ד"ר דפנה הדר-פקר. (2013). הקשר בין מצב רגשי חברתי ובין הישגים בלימודים של תלמידי בית-ספר

-בר לב, אלישע' (2007). אקלים בית הספר: מציאות וחזון. באר שבע: המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה.

-גוטרמן, קובי' (2010). בדרך למנהיגות חינוכית הצעד הבא תצפיות הוראה ושיח פדגוגי כמוקד התהליך החינוכי והצמיחה הפדגוגית בתוך בית הספר.

-דוידוביץ, ניצה' וסואן, דן' (2010). צבת בצבת עשויה: על חשיבותו של אקלים לימודי-חברתי תומך בהוראה מתוקשבת.

-הכהן איריס, מתירונן. (2011). מתי הקשר בין איכות החיים הבית ספרית לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. דפים, 52, 136-105.

-הרפז, יורם (2009). מחזיקים כיתה בעשרה שיעורים. תל אביב: הסתדרות המורים בישראל.

-ורדי, אפרת (2007). מורה מעצב לעומת מורה מתגמל והשפעתם על הישגים לימודיים הנעה ללמידה ועמדות התלמיד כלפי למידה מרחוק.אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

-עילם, נורית (2008). אקלים הכיתה והמחנך. ש' צדקיהו, ש' פישרמן, נ' עילם וח' רונן, חינוך כיתה. תל אביב: מכון מופת.

– Jussim, L. and Harber, KD (2005) "Teacher Expectations and Self-Fulfilling Prophecies: Knows and Unknowns, Resolved and Unresolved Controversies."

– Gladwell, Malcolm (2008). "1 – The Matthew Effect"

[1] וינשטיין רונה. (2006). רמת הציפיות של המורים מהתלמיד והשלכותיהן

[2] באב"ד אלישע. (2011). הפסיכולוגיה החברתית של הכיתה.

[3] ד"ר דפנה הדר-פקר. (2013). הקשר בין מצב רגשי חברתי ובין הישגים בלימודים של תלמידי בית-ספר

[4] ד"ר דפנה הדר-פקר. (2013). הקשר בין מצב רגשי חברתי ובין הישגים בלימודים של תלמידי בית-ספר