Skip to content

סיוע בסמינריון שלכם- לחצו כאן

הערכה משלימה בהכשרת מורים

ליאורה נוטוב,
מילות מפתח: הערכה, הערכה משלימה, מיומנויות יסוד, הכשרת מורים
הכשרת המורים מתמקדת בעיקר בהיבט הפדגוגי של התפקיד
וכוללת הכשרה בפסיכולוגיה, בפדגוגיה, בדידקטיקה, בהעמקה
ובהרחבה של ידע בתחום דעת. אך המורה הוא לא רק פדגוג,
אלא הוא גם אדם ארגוני )גביש ופרידמן, 2007 .)פן זה בתפקידו
דורש מיומנויות כמו תקשורת בין־אישית, עבודת צוות, יזמות,
חשיבה ביקורתית – כלל מיומנויות שנהוג לכנות בשם ‘מיומנויות
יסוד’ )נוטוב, גלעד-חי ומשכית, 2020 .)בשוק העבודה העכשווי
המעסיקים מעריכים מיומנויות אלה מאוד )2017, Deming .)כדי
לעלות את המודעות לצורך לפתח מיומנויות יסוד במהלך הכשרה
ראשונית של מורים ולתת מענה לשונות של לומדים ),Goleman
1995 )עסקנו בשנתיים האחרונות בפיתוח, בהמשגה ובתיקוף
של מושג תיאורטי חדש העוסק בהערכת לומדים – המכונה
‘הערכה משלימה’ – במסגרת פיתוח מודל תיאורטי ויישומי.
ההגדרה שגובשה מאפשרת להעריך כישורים ומיומנויות יסוד
המשתקפים בהתנהגויות נצפות של לומדים במהלך לימודיהם.
במאמר שלהלן נתאר תחילה את השיטה שבה נערך המחקר,
ולאחר מכן נציג את ההגדרה של המושג. נוסף לכך, נתייחס
להבחנה בין המושג החדש ‘הערכה משלימה’ ובין מודלים
קיימים של הערכה בהכשרת מורים: הערכה מסכמת והערכה
חילופית. לבסוף נציג את היתרונות המצופים של מודל זה.
לשם גיבוש ותיקוף המושג ‘הערכה משלימה’ נבחרה שיטת
דלפי Method DELPHI( 1975, Turoff & Linstone .)לפיה,
יש לערוך מספר סבבי תשאול של שופטים בעלי מומחיות
בתחום התוכן הנחקר לשם דיוק ההגדרה ומשמעותה עד לקבלת

  • ד”ר ליאורה נוטוב היא מרצה בכירה ורכזת הערכה משלימה
    במכללת גורדון, חיפה. תחומי המחקר שלה הם הוראת
    מתמטיקה, התפתחות מקצועית של מורים, מנהל החינוך
    ופדגוגיה של המחקר האיכותני. על בסיס מחקריה פרסמה
    מאמרים בכתבי-עת מדעים ומקצועיים, את הספר מחנכת
    בע”מ והיא ערכה עם פרופ’ אורית חזן את הספר הוראת
    מחקר איכותני: אתגרים, עקרונות, יישום.
    ** ד”ר סמדר גלעד חי היא ראשת תחום לימודי יזמות בחינוך
    ובחברה במכללת גורדון, חיפה. היא מרצה וחוקרת בתחומי
    המנהיגות, ניהול, יזמות וחדשנות בהכשרת מורים ובמערכות
    חינוך וחברה.
    ***פרופ’ דיצה משכית היא ראשת החוג למידה הוראה הדרכה
    בלימודי התואר השני במכללת גורדון, חיפה, חברה ברשות
    המחקר במכללה ועורכת כתב העת רב גוונים: מחקר ושיח. היא
    מרצה וחוקרת בתחומי ההכשרה המעשית להוראה, התפתחות
    מקצועית של עובדי הוראה ולמידה פרופסיונלית.
    החלטה סופית הנשענת על רוב מוסכם. גודל המדגמים יכול
    לנוע בין עשרה לשלושים אנשים והתשאול נעשה באמצעות
    דוא”ל לשם נטרול הטיות קבוצתיות וקולגיאליות )et, Lee
    2007., al .)במחקר זה התקיימו שלושה סבבי תשאול. בסבב
    הראשון שכלל 14 מומחים מסגל המכללה הוצגו שלוש הגדרות
    אפשריות, והמומחים התבקשו לבחור הגדרה על פי קריטריון
    מבחין – בהירות המושג, ולנמק את הבחירה. מניתוח הנתונים
    אפשר לזהות רכיבים משמעותיים, וההגדרה עודכנה בהתאם.
    ההגדרה המעודכנת נשלחה שוב בדוא”ל לסבב השיפוט השני
    ל־20 מומחים מסגל המכללה. ממצאי ניתוח הנתונים של
    השלב השני הצביעו על כך ש־%75 מכלל השופטים הסכימו
    שההגדרה המעודכנת בהירה דיה; %25.81 הסכימו שההגדרה
    נותנת ביטוי לרכיבי ההערכה המשלימה המרכזיים – מיומנויות
    יסוד והתנהגויות נצפות; ו־%81 הסכימו שההגדרה עונה על
    צורכי הלומדים ומאפשרת לתת משוב בהתייחס לשונות בין
    פרטים. בעקבות זאת, נערך סבב שלישי בין החוקרות )כותבות
    המאמר( ובמהלכו נָ דון כל אחד מרכיבי ההגדרה שזוהו בשני
    הסבבים הראשונים, ורק לאחר הסכמה של כל החוקרות בדבר
    חיוניות וחשיבות הרכיב למהותה הקונספטואלית והאופרטיבית
    של הגדרת המושג, נכלל הרכיב בהגדרה.
    בהתבסס על ממצאי תהליך דלפי, גובשה ההגדרה למושג
    החדש: ‘הערכה משלימה’:
    תהליך דינמי מתפתח של הפקה, עיבוד מידע ומתן משוב
    על אודות כישורים ומיומנויות יסוד כהתנהגויות נצפות של
    לומדים ועל אודות האינטראקציה שלהם עם הזולת בהקשר
    לסיטואציה נתונה. תהליך זה מתבצע בזיקה לשונות שבין
    הלומדים ובאמצעות שימוש במגוון דרכי הערכה ומשוב השונים
    מאלו המתבצעים בהערכה כמותית )ציונים(.
    על פי ספרות המחקר משמש המושג ‘הערכה’ לצורך תיעוד
    תהליך שבאמצעותו מתקיים שיפוט של תהליכי למידה בזיקה
    לקריטריונים מוגדרים ובהתאם למודל ההערכה שנקבע מראש
    )2016, Lau; 2006, Clegg & Bryan .)הערכה היא חלק אינטגרלי
    ומרכזי בתוכניות ההכשרה להוראה, ותהליכי ההערכה אף מכוונים
    את מכשירי המורים בבחירת דרכי ההוראה שלהם ),Brevik
    -López, Hamodi; 2017, Engelien, & Balas-Blikstad
    2017, Pastor-López, & Pastor .)בו־זמנית תהליכי ההערכה
    מכוונים את הסטודנטים למוקדי הלימוד שבהם ישקיעו את
    מירב המאמצים בתהליכי הלמידה כדי להגיע להישגים. כלומר,
    היעדר הערכה של תחום מסוים או של מיומנויות מצביע על
    חוסר החשיבות שלהם.
    בהכשרה להוראה בולט היום שילובם של שני מודלים מרכזיים
    של הערכה: ‘הערכה מסכמת’ המכונה גם ‘הערכה של למידה’
    הערכה משלימה בהכשרת מורים
    7
    לתוכן
    העניינים
    7389-2664) printed (7397-2664) online (ISSN Kaye-Lexi לקסי-קיי )14 )דצמבר 2020
    )learning of assessment – assessment summative )
    ו’הערכה מעצבת’ המכונה גם ‘הערכה לשם למידה’ )formative
    learning for assessment – assessment .)הערכה מסכמת
    מתארת באמצעות ציון את הישגי הלומד בנקודת זמן מסוימת.
    הערכה מעצבת משמעה משוב המלווה את תהליך הלמידה
    כדי לסייע ללומד לשפר את הישגיו )בירנבוים, 2013 ;לוי-ורד,
    2019 .)בהגדרה של הערכה מעצבת מבהירים באירד ושותפיה
    ),Utheim-Steen, & Stobart, Newton, Hopfenbeck, Baird
    2014 )כי הערכה לשם למידה מיושמת באמצעות מגוון כלי
    הערכה חלופיים כמו פורטפוליו, כלים דיגיטליים, ניהול יומן,
    ביצוע פרויקט מסכם. מודלים אלו מספקים תמונה שעיקרה
    תיאור ההישגים הקוגניטיביים של הלומדים בהתייחס לתהליך
    הלמידה ולתוצריו. יחד עם זאת במודלים אלו בדרך כלל אין
    התייחסות מפורטת למיומנויות יסוד או להתנהגויות נצפות של
    הלומד ביחסיו עם הסביבה. מודל ההערכה המוצע במאמר זה,
    ‘הערכה משלימה’, בא לתת מענה לצורך להעריך מרכיבים אלה
    במהלך תהליך הלמידה. עוד יודגש כי מודל הערכה זה תואם
    את הגישה המעוגנת בדגמים התיאורטיים של גולמן בתחום
    האינטליגנציה הרגשית )1995, Goleman )ושל גארדנר בתחום
    האינטליגנציות המרובות )1983, Gardner .)לפיהם, קיימת שונות
    בין בני האדם בכל הקשור לכישורים ולמיומנויות הייחודיות לכל
    פרט, ויש להכיר בה ולטפחה. הדגמים התיאורטיים שהוזכרו
    לעיל מחזקים את הצורך בהתייחסות גם לפוטנציאל ההתנהגותי
    של הפרט, ובכלל זה לאיכות מערכת היחסים שלו עם הזולת.
    במאמר זה, המושג ‘מיומנויות’ )skills )יוחס לטווח רחב
    של יכולות או כישרונות הנדרשים לביצוע פעולות מסוימות.
    המיומנויות מגדירות את המהות הנדרשת לביצוע משימה
    מסוימת והן נרכשות כתוצאה מתהליכי לימוד או בעקבות
    ניסיון, כמו עבודת צוות, חשיבה ביקורתית, רגישות בין־אישית
    )2011, Moodie & Wheelahan; 2013, Hunter .)את כלל
    המיומנויות הקשורות ללמידה, נהוג לחלק לשני סוגים: ‘מיומנויות
    טכניות’ ו’מיומנויות יסוד’. ‘מיומנויות טכניות’ )skills hard או
    skills technical )כוללות ידע הנדרש לצורך ביצוע עבודה/
    משימה ספציפית, וניתן לרכוש אותן באמצעות למידה עצמית
    ממקורות מידע מגוונים. רכיב זה של הלמידה עדיין ‘מקודש’
    באקדמיה והדגמים הקיימים להערכה מתייחסים לרוב אליו
    )2011, Kechagias; 2017, Deming .)לעומת זאת, ‘מיומנויות
    יסוד’ )skills soft skills basic )מוגדרות כמאפיינים וכיכולות
    בין־אישיות ותוך־אישיות המבדילים בין הפרט לאחרים בסביבתו
    )2012, Remedios; 2004, Perreault .)רכישת מיומנויות אלה
    מורכבת וניתן לרוכשן ולפתחן רק באמצעות התנסות ביחסים
    עם אנשים אחרים. נציין כי יישום מיומנויות המאה ה־21 דורש
    ממורים לעודד את התלמידים בין היתר, לפתח מיומנויות אלה,
    ועל כן צריך שמורים יעברו תהליך כזה בעצמם )& Fullan
    2018, Howells; 2013, Langworthy.)
    בשנים האחרונות נחקרות מיומנויות יסוד בהקשר לאפשרויות
    העסקה בשוק העבודה המשתנה תדירות והמאופיין באי־
    וודאות. במחקרים אלה נמצא שמיומנויות יסוד הן מנבא טוב
    של היכולת למצוא עבודה ואף של רמת ההשתכרות, וזאת
    טוב יותר ממיומנויות טכניות בלבד )למשל ;2017, Deming
    ,Tsitskari; 2016, MacDermott, & Sebest-Region, Ortiz
    2017, Michalopoulou, & Tsalouchou, Goudas .)
    אם כן, ההערכה המשלימה המתמקדת בהפגנת מיומנויות
    יסוד של הלומד היא, אפוא, תהליך של זיהוי והפקת משוב על
    פי קריטריונים מוסכמים הידועים מראש – לכל בעלי העניין.
    המשוב מבוסס על איסוף מידע באמצעות פעולות של התבוננות
    והקשבה שמבצעים מנהלים/מרצים, עמיתי למידה/עבודה
    לאורך זמן. לדוגמה, על פי מודל ההתאמה פרט-ארגון/סביבה
    )1996, Kristof ,)בקונטקסט הארגוני, יש חשיבות להתאמה שבין
    ערכים וציפיות של הפרט ושל הארגון )נוטוב וחזן, 2014 ;Nutov
    2014, Hazzan .)& הערכים והציפיות מבוטאים כהתנהגויות
    נצפות. כך, על פי רוב, נקבעים הקריטריונים של הערכה משלימה
    בהלימה לערכים ולציפיות של כל צד )הפרט והארגון( ביחס
    לעצמו ולאחר, המוגדרים מראש, בתוכנית ההכשרה או בחזון
    הארגון או בהתאם לדרישות שוק העבודה/חינוך.
    חשוב לציין, כי לפי פרסומי הפורום הכלכלי העולמי )World
    2020, Forum Economic )על פי המגמה העכשווית ניתן
    לצפות שבשוק העבודה העתידי ההתייחסות למיומנויות יסוד של
    הפרט תזכה לתשומת לב רבה מהמעסיקים ותכלול התייחסות
    לתפקוד הפרט כחבר בצוות, לגילויי אמפטיה, להפגנת מנהיגות
    ולהובלת צוות, לתקשורת בעל פה ובכתב, לאוריינות דיגיטאלית,
    לחשיבה ביקורתית, ליצירתיות ולגמישות מחשבתית ולפתרון
    בעיות )2013, Levasseur; 2017, Deming .)גם במוסדות
    להשכלה גבוהה במקומות שונים בעולם, ובכללם גם במוסדות
    חינוך, קיימת מגמה ובה משולבים פיתוח והערכה של מיומנויות
    יסוד );2019, Kellermann & Ehlers; 2020., al et, Dolev
    ,Nor, & Hashimah, Tang; 2016, Ling, & Yap, Lee, Lim
    2015 .)על כן, ההערכה המשלימה המתמקדת בהתנהגויות
    נצפות יכולה לשקף לפרט את רמת מיומנותו בכישורים אלה
    ואף להצביע על כיוון שבו נדרש שיפור.
    היתרונות המצופים של שימוש בהערכה משלימה: )1 )
    הרחבת ההתייחסות המסורתית המתמקדת בהישגים אקדמיים
    באמצעות ציונים למרכיבי התנהגויות נצפות של הפרט ולאיכות
    מערכת היחסים שלו עם הזולת; )2 )סיוע בהרחבת תהליכי
    ההערכה לאותנטיים ולרלוונטים עבור המעריך ועבור הפרט
    המוערך; )3 )מתן אפשרות למעריך להתייחס להתנהגויות
    נצפות בהקשר חברתי; )4 )מתן אפשרות לפרט ללמוד על
    שכלול מיומנויות היסוד שלו באופן המשקף תמונה מקיפה של
    יכולותיו הן ביחס לעצמו הן ביחסו לאחרים, שאיתם הוא מצוי
    באינטראקציה, כמו עמיתי למידה; )5 )הבניית הערכה משלימה
    8
    לתוכן
    העניינים
    7389-2664) printed (7397-2664) online (ISSN Kaye-Lexi לקסי-קיי )14 )דצמבר 2020
    כמסמך שנותן מקור אמין יכולה לשמש אותו לשם העשרת
    קורות החיים שלו בפני מעסיקים פוטנציאליים.
    לסיכום, ייחודיות ההערכה המשלימה באה לביטוי בהיותה
    תהליך דינמי של שיפוט ומשוב המאפשר למעריכים ולמוערכים
    להפיק תמונה מקיפה על כישורים אישיים ומיומנויות יסוד נצפים
    כהתנהגויות לצד מידע על הישגים אקדמיים )ציונים(. יחד עם
    זאת, חשוב לציין כי בתקופות משבר שיוצרות חיץ בין האדם
    לזולת ולסביבתו )למשל למידה מקוונת( עלול להיווצר קושי
    בהערכת מיומנויות יסוד נצפות. צבירת ניסיון מתוך ההתנסויות
    של מאפייני התקופה החדשה )משבר הקורונה ולימודים בזום(
    ופיתוח אסטרטגיות מתאימות לשימוש עשויים לסייע בקידום
    התהליך בעולם מקוון.
    המקורות
    בירנבוים, מ’ )2013 .)הערכה לקידום הלמידה באקדמיה. הוראה
    באקדמיה, 3 ,4-9.
    לוי-ורד, ע’ )2019 .)לפרוץ את גבולות ההערכה באקדמיה: הצעת
    קווים מנחים להערכת הלמידה. רב-גוונים: מחקר ושיח, 17(4 ,)
    223-252.
    גביש, ב’ ופרידמן, י’ )2007 .)המורה כאדם ארגוני: תרומתה של סביבת
    העבודה הנתפסת על ידי המורה המתחיל ל. עיונים במינהל ובארגון
    החינוך, 29 ,55-87.
    נוטוב, ל’ וחזן, א’ )2014 .)משימות ויחסים של מחנכי כיתות: חקר
    מקרה בבית חינוך אזורי מקיף. רב-גוונים: מחקר ושיח, 14 ,73-110.
    נוטוב, ל’, גלעד-חי, ס’ ומשכית, ד’ )2020 .)מיומנויות יסוד הכשרת
    מורים. לקסי-קיי, 14 ,11-14.
    ,.G, Stobart., P, Newton., N. T, Hopfenbeck., A. J, Baird
    :review field the of State). 2014. (T. A, Utheim-Steen&
    Centre Knowledge Norwegian: Oslo. learning and Assessment
    .2/14/OUCEA Report), 4697/13 number case (Education for
    .Assessment Educational for Centre University Oxford
    .(2017. (M. K, Engelien., & M, Balas-Blikstad., M. L, Brevik
    education teacher the in learning for assessment Integrating
    :Education in Assessment. Oslo of University the at programme
    10/org.doi://https. 184-164), 2(24, Practice & Policy Principles
    .1239611.2016.0969594X/1080.
    in Assessment Innovative). 2006.). (Eds. (K, Clegg & C, Bryan
    .Routledge. Education Higher
    ,Sztrigler., A, Meitovich., L, Naamati., H, Shahar., N, Dolev
    Skills Soft Journey Reflective] SEI [intelligence emotionalSocial). 2020. (K, Kvashilava., … A, Friedlander Lifszyc., O
    +Erasmus- ASSET. century 21st the for Tool Development
    //:https: Education Higher of Field the in Building Capacity
    2-cm-of-copy/com.erasmus-asset.www
    Labor the in Skills Soft of Value The). 2017. (J. D, Deming
    :Research Economic of Bureau National The – NBER. Market
    html.deming/2017number4/reporter/org.nber.data://https
  • skills Future). 2019. (A. S, Kellermann., & D. U, Ehlers
    the of Results. education higher and learning of future the
    .Karlsruhe. Survey Delphi Skills Future International
    :End New a Towards). 2013. (M, Langworthy., & M, Fullan
    .Impact Collaborative. learning deep for pedagogies New
    .Inc Books Basic. Mind of Frames). 1983. (H, Gardner
    .Books Bantam. Intelligence Emotional). 1995. (D, Goleman
    If). 2017. (A, Pastor-López., & M. V, Pastor-López., C, Hamodi
    ,university at studying whilst assessment formative experience I
    and Formative? teacher a as later practice into it put I will
    European). ITE (Education Teacher Initial in assessment shared
    .190-171), 2(40, Education Teacher of Journal
    :skills and education of future The). 2018. (K, Howells
    .OECD: Paper Working. want we future The: 2030 Education
    and competencies personal, Skills). 2013. (M, Hunter
    .lifecycle organization the throughout capabilities enterprise
    ,(1(1, Management Resource Human in Issues Psychological
    .107-37
    ,skills soft assessing and Teaching). 2011.) (Ed. (K, Kechagias
    .Thessaloniki of School. Report Project MASS
    Integrative An: Fit organization-Person). 1996. (L. A, Kristof
    and, measurement, conceptualizations its of Review
    .49-1), 1(49, Psychology Personnel. implications
    A?’–bad summative, good Formative). ‘2016. (S. A, Lau
    of Journal. literature assessment in dichotomy the of review
    1/org.doi://https. 525-509), 4(40, education higher and Further
    .984600.2014.0309877X/1080.0
    ,Park., S. Y, Kim., Y. S, Kim., J. R, Volk., J. Y, Choi., H. J, Lee
    primary of concept the Defining). 2007. (J. S, Spann.,… K. H
    International. method Delphi a using Korea South in care
    .431-425), 6(39, Medicine Family
  • skills soft Developing: skills People). 2013. (E. R, Levasseur
    .571-566), 6(43, Interfaces. perspective management change A
    .0703.2013.inte/1287.10/org.doi.dx://http
    .(2016. (C. C, Ling., & S. C, Yap., H. T, Lee., M. Y, Lim
    early and, qualities personal, skills Employability
    .students and, auditors level-entry of problems employment
    //:http. 192-185), 4(91, Business for Education of Journal
    .1153998.2016. 08832323/1080.10:doi.dx
    engagement organizational An). 2014. (O, Hazzan., & L, Nutov
    Journal. principals school high for tool management a as model
    .486 – 469), 4(52, Administration Educational of
    .(2016. (C, MacDermott., & M, Sebest-Region., A. L, Ortiz
    competencies communication oral of perceptions Employer
    .success company in factor a as hires new in valued most
    ,(3(79, quarterly communication professional and Business
    .2329490615624108/1177.10/org.doi://https. 330-317
    leadership a take can educators Business). 2004. (H, Perreault
    -23, 59, Forum Education Business. education character in role
    /publications/newsite/ org.nbea.www://https from Retrieved. 24
    .html.vol59n01/forum_business
    9
    לתוכן
    העניינים
    7389-2664) printed (7397-2664) online (ISSN Kaye-Lexi לקסי-קיי )14 )דצמבר 2020
    .employability in skills soft of role The). 2012. (R, Remedios
    ,Review and Research Management of Journal International
    .1292-1285), 7(2
    Novice). 2015. (H. H, Nor., & Y. M, Hashimah., N. K, Tang
    .workplace s’today in needed skills soft of perceptions teacher
    .840-835), 2015(186, Sciences Behavioral and Social Procedia
    .338.02.2015.sbspro.j/1016.10: doi.dx://http
    ,Michalopoulou., & E, Tsalouchou., M, Goudas., E, Tsitskari
    employability the of expectations’ Employers). 2017. (M
    Journal. environment recreation and sport the in needed skills
    .9-1, 20, Education Tourism & Sport, Leisure, Hospitality of
    .002.11.2016.jhlste.j/1016.10/org.doi://https
    in skills Rethinking). 2011. (G, Moodie., & L, Wheelahan
    to competencies from: training and education vocational
    .Training and Education Vocational of Board. capabilities
    of future The: 1 Chapter). 25, 2, 2020. (Forum Economic World
    .weforum.reports://http. Forum Economic World. skills and jobs
    /skills-and-jobs-of-future-the-1-chapter/2016-jobs-of-future/or