הערכה חלופית

טיוטא להצעת מחקר בנושא עמדת ההורים כלפי ההערכה החלופית

מגישה:

ת.ז:

רקע תאורטי

מחנכים רבים מכירים בעובדה שהערכה של תלמידים בדרכים חלופיות למבחנים וציונים, היא דרך חשובה על מנת לקבל פרספקטיבה מלאה לגבי יכולותיו הלימודיות של התלמיד. ההערכה החלופית מתייחסת לתהליכים ושיטות אשר משולבות בתהליך הלימודים הרגיל בכיתה. בניגוד למבחנים המסורתיים, התלמידים מוערכים על בסיס ההשתתפות שלהם בכיתה ועל בסיס התפוקה שלהם, ולא על בסיס מה שהם מסוגלים לזכור או לשחזר בשעת המבחן. למרות שאין הגדרה אחת יחידה למהי הערכה חלופית, המטרה העיקרית של הערכה מהסוג הזה היא לצבור ראיות המעידות על איך התלמיד ניגש מתמודד ומשלים משימות, ביניהם משימות שמתאימות לתכנית הלימודים שלו, ומשימות של חיי היומיום, המעידות על רמת הידע שלו, והאינטיליגנציה שלו. (GHENT, MARGULIES, 2005).

ההערכה החלופית מתמקדמת בעיקר בהיבטים הבאים, ההתמקדות של מהי ההתקדמות והגדילה ברמת הידע של התלמיד במהלך השנה, ביחס לעצמו, ולא ביחס לתלמידים אחרים, להתמקד בחוזקותיו של התלמיד, ולשפר אותם, במקום להתמקד בחולשותיו, ובדברים שהוא לא יודע, מתן דגש על סגנון הלימוד של התלמיד, התחשבות בשפת האם של התלמיד, הרקע התרבותי שממנו בא, והרקע החינוכי. ההערכה החלופית כוללת מספר רב של דרכי ההערכה, שאותן ניתן להתאים לסיטואציות השונות שנוצרות בכיתה ובמציאות.

השימוש בהערכת תלמידים חלופית, כגישה חדשה לתהליך ההערכה עוזרת למדוד את הישגי התלמידים ואת היכולת לעבד מידע שנלמד. ההערכה החלופית היא אוסף של מסמכים, ספרות וחומרי לימוד אחרים שנועדו להעריך את ביצועי התלמידים ספציפיים. אלה עשויים לכסות את התפיסה השכלית, השרטוט, ואת הגרסה הביצועית של עבודות, החלקים הטובים ביותר של היצירה של התלמיד, הערכת התפוקות של התלמיד, ובנוסף לכך הערכתם של ההורים את ההתקדמות הלימודית של בנם, את חוזקותיו וחלושותיו. דבר זה משקף את חוויית הלמידה היום יומית של הסטודנטים וצריך להיות תיעוד רציף של מצב, ההתקדמות שלו ובמיוחד ההישגים שלו. (Ahmad, Mussawy, 2009).

ההכרה של שיטת ההערכה החלופית נועדה למדוד את הלמידה של התלמידים, בדיוק כמו כל המעריכים הקודמים האחרים. היתרונות והחסרונות של תלמידים בהערכה חלופית הם שהערכה זאת יכולה לספק המחשה מקיפה ורחבה של ביצועי התלמידים, ההערכה מאפשרת למורים ולהורים של התלמיד לראות את התמונה הכוללת של איזה סטודנט הוא מסוגל להיות, מה הוא מסוגל לעשות והיא יכולה גם להדגיש את נקודות החוזק ואת הנקודות לשיפור אצל התלמיד. זיהוי חולשה מאפשר לתלמיד להתמקד בתחומים ספציפיים ולחפש אמצעים יעילים יותר כדי להתקדם. משום שתהליך זה הוא מתמשך ודורש פיקוח ובקרה, התהליך מאפשר שיתוף פעולה בין תלמידים למורים, ובין המורים להורי התלמידים.

עם ההערכה החלופית, יש מאמץ מודע על ידי תלמיד ליצור תוצאות איכותיות, ולא רק מספריות, ובכך בעצם מתפתחת תחושת האחריות שלו. מיומנויות חשיבה ביקורתית, הערכה יצירתית, סלקטיביות וניתוח רפלקטיבי משופר גם הם משתפרים. בנוסף לכך החרדה הגדולה של הסטודנטים מהמבחנים נעלמת לגמרי עם שיטת הערכה זו. גם מידע ספציפי על חוויות התלמידים, ההשתתפות בתהליך העבודה והסיפוק מהעבודה שהם עושים יכול להיות מוערך ומשופר. תהליכים מאלה מאפשרים הערכה כלל מערכתית של תהליך החינוך, ובאיזה נקודות צריך לטפל ולשפר. (צימרוט, 2010).

יתר על כן, סגנונות למידה ייחודיים יכולים להשתלב בצורה מלאה עם שיטת הערכה זו. בדרך זו, גישה אינדיבידואליסטית ללימוד עולה בקנה אחד עם הסגנון האישי של התלמיד ויכולה להיות דרך ללמידה יעילה יותר. בנוסף לכך המטרות הלימודיות, שיפור סגל ההוראה, ופיתוח מערכת של פידבקים לתהליך הלמידה, מועשרת כאשר מיושמת שיטת ההערכה החלופית, מכיוון שהתוצאות של כל המערכות הללו נמדדות בזמן אמת בשיטת הערכה זו, ונין לשפר אותם תוך כדי התהליך.

אבל, להערכה החלופית של התלמידים יכולים להיות גם חסרונות. האחת היא כי השיטה יכולה להיות מאוד תובעני עבור התלמידים, ההורים, והמורים או קובעי המדיניות וקשה לביצוע. נדרש זמן נוסף שהכרחי לתכנון, זיהוי מטרות ההוראה, פיתוח האסטרטגיות הלימודיות, זיהוי גישות ההדרכה המתאימות, שיתוף פעולה בין המורים המבצעים את ההערכות השונות, והערכת התפוקות של התלמידים. ההערכה החלופית עצמה אורכת זמן רב ודורשת מסירות התמדה ומשמעת לשם הביצוע. בנוסף לכך ההערכה החלופית יש בה הרבה פרספקטיבה אישית, ככה שתלמיד אחד שנחשב לתלמיד מצוין אצל מורה אחד, יכול להיחשב לתלמיד חלש ולא חכם אצל מורה אחר. (צימרוט, 2010).

ביבליוגרפיה

– Barry J. Margulies, Cynthia A. Ghent. (2005). Alternative Assessment Strategy and Its Impact on Student Comprehension in an Undergraduate Microbiology Course. Microbiol Educ. 2005 May; 6: 3–7.

– Sayed Ahmad Javid Mussawy. (2009). Assessment Practices: Student’ s and Teachers ’ Perceptions of Classroom Assessment. University of Massachusetts – Amherst.

– צימרוט, רחל. (2010). האם הציון השנתי הוא פרס על התנהגות טובה? קשר עין , 201: 20-22, 2010.