Skip to content

סמינריון-העלאת מוטיבציה תלמידי מדעים

 

תוכן

מבוא. 2

סקירה ספרותית. 4

הוראת המדעים. 4

חשיבה יצירתית. 5

חסמים לחשיבה יצירתית. 5

כלים לעידוד ולקדם יצירתיות  בכיתה. 6

לב. 8

מתודולוגיה. 10

שאלת החקר. 10

גישת המחקר. 10

אוכלוסיית המחקר. 10

כלי המחקר. 11

ביבליוגרפיה. 14

מבוא

אנחנו חיים בעולם שכמות המידע וידע אדירה, ומשתנה, חיים בעולם שדורש חדשנות. הנגישות הקלה לידע והמידע,  עולם גלובלי שכל אדם מעורב למה שמתרחש, המהפכה הטכנולוגית שינתה את העולם ואתגרה את המציאות. כמורים חדשים במערכת נדרש מאתנו להבין את המציאות ואת  האתגריים במערכת. מעמדו של המורה והדרישות ממנו השתנו ,אנחנו אמורים להתאים את עצמינו  למציאות המתחדשת.

בעידן בו התחרות הכלכלית מוכרעת על חידוש והמצאות, דורשת מאנשים יכולת חשיבה אחרת, חשיבה יצירתית, לפעול לטיפוח היכולת היצירתית של כל השותפים בעשייה החינוכית , חשיבה המערערת שאלות לדיון, חשיבה שלא מקבלת דברים כברור מאילו. יכולת ליצור דברים ורעיונות  חדשים ולהוציא אותם בפועל. חשיבה שתעזור לתלמידים להשתלב בחברה, ולתת להם כלים שיעזור להם בעתיד להיות חלק מהשינויים. מטרתה של הוראת המדעים, לאפשר לתלמידים להיות ביקורתיים לידע ולהתפתחות הטכנולוגית, ולקשר את הידע לידע קודם, והבנת איך ידע נוצר ומשתנה כל הזמן, כמורה להוראת מדעים נדרש מאתנו ללוות את התלמידים ולהדריכם לעולם שהידע בו נגיש, ומתחדש, פתיחות ללמידה של מושגים חדשים. ללמד אותם אם שומעים מוצר חדש, תרופה לדוגמא או חיסון, תגלית חדשה סוערת בעולם לקשר אותו לידע קודם ולהיות אנשים ביקורתיים במיוחד עם תרבות הצרכנות המתפשטת ברחבי העולם. כאנשי חינוך זה מטיל עלינו הרבה אחריות והרבה עבודה עם המערכת הדינמית ובטח גמישות.

 

סקירה ספרותית

מה זה הוראת המדעים ?  

הוראת המדע מתבססת על תפיסת העולם למהות המדע, מדעי החיים, מדעי הסביבה, מדעי החומר ומדעי כדור הארץ והיקום. (פאר‏, 2010).

ריצ’ירד, על התלמידים ללמוד מדע בשביל להבין את עולם הסובב , המדע איננו רק אוסף של חוקים, או קטלוג של עובדות; המדע הוא יציר נפש האדם, שבהיותה בת-חורין היא ממציאה רעיונות ומושגים. התאוריות השונות בפיזיקה מנסות לגבש תמונה של המציאות ולהבין את הקשרים בינה לבין העולם רחב-הידיים של רשמינו החושיים(Einstein and Infeld,1938).
הוראת המדעים מטרתה לא רק  הפיכת מיעוט מהתלמידים  מדענים ומהנדסים ורופאים לעתיד, אלא להציע  לכלל התלמידים אוריינות בסיסית להבין ולהשתמש במדע בחייהם היומיומית ותאפשר להם להבין את יישומן של התפתחויות טכנולוגיות חדשות. (סווארץ, 1997).

לא ניתן להזניח הפעולות הנלוות להפקת ידע, המיומנויות המתלוות בתהליך המפתח חשיבה הגיונית ומדעית, מפעילה מיומנויות חשיבה, שמאפשרת לתלמידים להסיק מסקנות ולבנות השערות המבוססות על הגיון מדעי ולהעריך שיפוט. מטרתה של תכנית לימודים המדע בבית ספר יסודי פיתוח אסטרטגיות וסגנונות חשיבה במיוחד חשיבה לוגית, ביקורתית ויצירתית, שמהווה ידע בסיסי לבצע פעולות הקשורות למדע וטכנולוגיה. (פאר, 2010).

הוראת המדעים נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, מציאות דינמית, הידע מתחדש בקצב מואץ, ומשנה את הבנתנו ביחס לתופעות ותהליכים בסביבתנו. לפיתוח אוריינות מדעית יש לשלב בהוראה, ולהעשיר אותה בהתנסות וחקר במעבדה ובשדה, ושאלת שאלות מעוררות חשיבה יצירתית, שיח מעורר מוחות על דברים מקובלים, שאלת  מאתגרות על תופעות נפוצות לעורר אצל התלמידים תמיהות. (פאר, 2010).

קשיים בהוראת ולמידת המדעים

מחקרים מראים שהמוטיבציה ללמוד את המקצועות המדעיים בבית הספר, יורדת עם גילו של התלמיד, ככל שהתלמיד מתבגר כך הוא פחות רוצה ללמוד את המקצועות המדעיים, תוך דגש על שכבת הביניים, שהיא מהווה מעין מעבר בית בית הספר היסודי לבית הספר התיכון. יש הטוענים שהירידה במוטיבציה בגיל הזה היא תהליך טבעי, שכן בשיאו של גיל ההתבגרות, התלמידים מפנים את תשומת הלב שלהם לדברים אחרים מחוץ ללימודים, ולכן ישנה ירידה במוטיבציה (ודר-וייס, 2014).

קושי נוסף חשוב בלמידת המדעים הוא הקושי בהבנת המושגים של מקצועות המדעים. המקצועות המדעיים ידועים במושגים הקשים שלהם, ולעיתים רבות התלמידים בבית הספ היסודי או בשכבת הביניים יתקשו להבין מושגים אלה, וזהו תהליך טבעי משום שמושגים אלה, מטבעם הם קשים להבנה (ודר-וייס, 2014).

דרכים התמודדות עם אותם קשיים

לשלב טכנולוגיות חדשות היא גישה מקובלת וכך גם הדעה שיש להן פוטנציאל למנף את ההוראה והלמידה.

שינויי גישה ולהתמקד על יכולת החשיבה, גישת החוקר , מצבים בהם התלמיד חוקר, שמאפשר לו לבנות חושגים ומודלים, פיתוח מימוניות של שאלת שאלות, ניסוח השערות, חשיבה המעוררת אצלו תמיהות, גישה זאת מציבה אתגרים לתלמיד  ולמורה 

חשיבה יצירתית

חשיבה: למורכבות של המושג  חשיבה קיימות הרבה פרשניות, אחת מהן ” עיסוק מנטלי ברעיונות, בחפצים ובמצבים באופן אנלוגי, מרחיב, אינדוקטיבי, דדוקטיבי, או בדרך אחרת המשנה אותם. בעיסוק זה משתקפת אוריינטציה  כלפי רכישת ידע כמפעל מורכב, דורש מאמץ, יוצר, מחפש ראיות ורפלקטיבי” (בק, 2016).חשיבה היא חקר מודע של ההתנסות למען מטרה מסוימת. (בק, 2016)

חשיבה יצירתית היא חשיבה עם דמיון שמוביל לרעיונות חדשים, דרך אחרת להבין את הדברים, חשיבה בחיפוש מתמיד אחר אלטרנטיבות, שדורשת מאדם פיתוח חשיבה ופיתוח דמיון, איננה שיפוטית , איננה דעתנית ונחרצת, איננה נעולה על המטרה, עצם החשיבה, החיפוש, התהייה, ההתבוננות, חשובים לא פחות ואולי אף יותר, מן התוצרים. חשיבה ששואלת שאלות , גם על דברים מקובלים, ומובנים מאליהם, חשיבה יצירתית לא מקבלת תשובות “כי ככה זה”, תמיד בודקת מחדש את הדברים (אפק, 1998).

דה בונו מבחין בין שני סוגי חשיבה, אנכית ואופקית, וסיכם את ההבדלים ביניהן, כדלקמן, חשיבה אנכית: בוחרת, מחפשת מה נכון, כל דבר נובע ישירות מאחר, מתרכזת בדברים הרלבנטיים, נעה בכיוונים הסבירים ביותר.   חשיבה אופקית: משנה, מחפשת את השונה, מבצעת קפיצות מכוונות, מקדמת בברכה התערבויות של המקרה, בודקת את מה שהכי פחות סביר, מהווה אחד המרכיבים הבולטים של החשיבה היצירתית, השילוב בין שני סוגי החשיבה הוא שילוב  בין הגיון ודמיון. (דה-בונו, 1994).

רמת היצירתיות של האדם משתנה במהלך חייו, כאשר בשנים הראשונות לחייו הילד יצירתי ביותר, במהלך גיל בית הספר יורדת היצירתיות בצורה משמעותית, כתוצאה מחסמים לחשיבה, ובשנות ה־20 חלה עלייה ברמת היצירתיות . (שורצקי, 2016).

חסמים לחשיבה יצירתית

לפי טענתו של גלסנר קיימים שלושה חסמים מרכזיים שמעכבים ומגבילים את החשיבה יצירתית, גשטלט, תהליך החברות, ומערכתית .(גלסנר,2016)

גשטלט: משמעות המילה גשטלט בשפה הגרמנית: “תבנית”, הוא מבליט את היכולת האנושית והנטייה לתפוס את המציאות לפי תבניות, אותן אספנו במהלך חיינו.
אחת הדוגמאות הנפוצות היא העדפת הדמות על הרקע, את הדמות נתפסת כדבר המרכזי, לעומת הרקע שאנחנו תופסים כחשוב פחות, והוא יכול להישאר מטושטש. התבוננות ברקע נחוצה, כאשר רוצים לחוקר או לרדת לעומקם של דברים, בשביל להבין את התמונה בכללותה. אפשר להשתמש בכלי מאוד חשוב “הזרת המוכר” שיכולה לעורר פליאה, ולבחון מחדש את מה שמוכר לנו, דרך הצגת נקודות מבט חדשות. דוגמא להזרת המוכר לקרוא את סיפור האגדה על כיפה אדומה מנקודת המבט של הזאב. (גלסנר,2016)

חברות : חסם מרכזי לחשיבה יצירתית נרכש במהלך החיים, נוצר תוך כדי תהליך החינוך והחברות, הצורך והרצון להראות כמו כולם, ולרצות את האנשים מסביב, ולהיות מקובל חברתית ואחד מהחברה, כל ערעור על תפיסה מסוימת או שינוי גישה, זה בא על חשבון הנחות ומערער את הביטחון שלנו. שינוי דורש אומץ ומאמץ ולשנות הרגלים ונהגים. (גלסנר,2016).

מערכתית :  מערכת החינוך בארץ בנויה משרשרת שחסר בה אימון, וכל אחד בשרשרת נמצא במרוץ בשביל להוכיח את איכות עבודותיו, בירוקרטיה יבשה. דבר המדכא כל מחשבה יצירתית אצל המורה והתלמיד כי בסופו של דבר הלמידה נמדדת אך ורק בהישגים מספריים, ותפקידו של המורה להעביר כמות של חומר בלוח זמני קפדני. (גלסנר,2016).

לאור זאת עולה השאלה האם כל אדם יצירתי, האם יש יחס בין אינטליגנציה וחשיבה יצירתית, במחקרם של גזלס וגקסון ,מצאו שקיים קורלציה חיובית בין אינטליגנציה וחשיבה יצירתית  אבל נמוכה (Getzels, Jackson, 1962).  התמדה וניסיון וזיעה, ועבודה ממושכת תנאי הכרחי להבטחת חשיבה יצרתית (אבינון, 1977).

כמעט כולנו מתחילים את חיינו כשאנו יוצרניים ביותר, ואילו בגיל שמונה או תשע חותרים אנו תחת כושר היוצרנות שלנו ומחבלים בו על-ידי הרגלים רעים של חשיבה ושל התנהגות. אנו לומדים לזלזל בכושרנו להיות יוצרניים ולחולל שינוי לטובה” (כהן, 1993).

כלים לעידוד ולקדם יצירתיות  בכיתה

שאלת שאלות על תופעות שבה הידע המקצועי מעורר תמיהות, התלהבותו והסקרנות של המורה עצמו מדביקה את התלמידים, כך שהמורה עצמו שותף בהתפעמות, על המורה לשאול עצמו “מה גורם לי לחוש פליאה על החומר שאני מלמד” דבר המעורר אצל המורה התלהבות בנושא, התלהבותו של המורה מדביקה את התלמידים, נוצרת אווירה של פליאה המובילה לדחף סקרני ורצון לחקור מחדש את גבולות הבנתנו .כאשר במהלך השיעור התלמידים נתקלים בהסבר לא מספק בנושא מסוים בספרי הלימוד לחזק אותם לחפש אחרי הסברים שנראים להם יותר לגיטימיים, מצב כזה יכול ללמד אותם להפעיל חשיבה יצירתית וביקורתית . כמורים להיות מודעים למה מתרחש ומתחדש בסביבה, אירועים מוזרים, חפץ מוזר, ידיעה בחדשות, תגליות, כל זה יכול לעורר עניין בכיתה, דיון ומציאת הסברים ובדיקת התאמות לעובדות והבנות קודמות. (בק, 2016)

טיפים וכלים לעידוד חשיבה יצירתית (שגב, איך לפתח יצירתיות בכיתה, 2019)

  • להקשיב לתלמידים : מרבית זמן השיעור המורה הוא שמדבר והוא הדמות הדומיננטית מרבית הזמן, וגם אם התלמידים רוצים להביע את דעתם הם בוחרים את התשובה שמצופות על ידי המורה, לתת להם להביע בחופש בלי חששות מהביקורת .
  • מודל חיקוי : להיות מודל לחיקוי עליינו ללמוד ולחשוב בצורה יצירתית כדי שהדבר ידביק את הילדים בכיתה ויתחילו לפרוש כנפיים, הדרך שבה נבנה השיעור צריכה להיות משורשת ביצריות התלמידים יכולים להבחין ולתת ביקורת על השיעורים.
  • עידוד ביטחון עצמי : עלינו המורים לעודד ביטחון של ילדים שהם לא מאמינים שהם מסוגלים לעשות, כל ילד יאמין בעצמו ושיכול ליצור ויכול ליהנות מתהליך היצירה.
  • ערעור הנחות יסוד : מורים צריכים להיות מודל הבוחן הנחות יסוד ולשאול שאלות המעוררות חשיבה על אותן הנחות. דוגמא לכך היה קופרניקוס ששאל מדוע אנו מניחים כי השמש מקיפה אותנו, ולא להיפך, ורק שנים אח”כ (לאחר מותו) הצליח גלילאו לבנות את הטיעון המדעי לשאלותיו של קופרניקוס. שיח מעורר מוחות, שימוש באנלוגיות ובמטאפורות.
  • חופש בחירת פרויקטים : תלמיד הבוחר פרויקט שהוא רוצה לחקור ולעבוד עליו תניב ליצירתיות, אבל המורה צריך לבדוק שהפרויקט רלוונטי לנושא, דבר המאפשר לתלמיד לקבל ציון טוב שיעודד אותו.  
  • אקלים המעודד רעיונות חדשים : לייצר בכיתה אקלים חופשי ללא שיפוטיות, להשאיר דיון פתוח ושכולם ישתתפו ושכל אחד ייצר כמה שיותר רעיונות.
  • הוראה משלבת בין התחומים: לשלב בין דיסציפלינות שונות, לקשר בין התחומים בשביל להגיע לתוצר יצרתי ועשיר יותר.
  • יצירתיות דורשת זמן : תלמידים דורשים זמן להבחין ולחקור הבעיה, ודורשים זמן לחשוב ולתת תשובה שיש בה יצירתיות כלשהי. לתת להם פחות עבודות בית בשביל לתת להם הזדמנות וזמן מספיק לחקור סיבית הבעיה וללמוד אותה טוב.
  • לתגמל אותם על רעיונות יצירתיים : לתת שאלת בונוס שעליה התלמידים יקבלו ציון אם יפתרו אותה בדרך נוספת. לתת הערכה חיובית על כל תשובה או רעיון יצירתית .
  • חופש לטעות : מאפשר לתלמידים להתגבר על חסמים ולרשות לעצמם לנסות ולהמשיך, כדי לתת מקום לטעות ולהעריך גם תשובות לא נכונות, כשילד עונה תשובה שגויה, אין לומר לו נכון / לא נכון, אלא לשאול איך הגיע לתשובה זו, ייתכן כי נגלה כי דרך החשיבה נכונה, והיישום בסוף שגוי קצת.

לב

לב האדם הוא איבר חלול ושרירי הפועל כמשאבה, ומטרתו להזרים את הדם דרך כלי הדם, וזאת תוך התכווצויות חוזרות. הדם שהלב מזרים לאיברי הגוף, מספק להם חמצן וחומרי מזון הנחוצים להם, ומפנה מהם פסולת מטבולית.


הלב מחולק לארבעה חללים מרכזיים: חדר ימני, חדר שמאלי, עלייה ימנית ועלייה שמאלית. לרוב, צד ימין של הלב, הכולל את החדר והעלייה הימניים, מכונה “לב ימין”, וצדו השמאלי, הכולל את החדר והעלייה השמאליים, מכונה “לב שמאל”. בתוך הלב, הדם זורם דרך המסתמים שמטרתם למנוע זרימת דם נגד כיוון הזרימה. הלב עטוף בשק שנקרא כיס הלב ובינו לבין הלב ישנה כמות מועטה של נוזל. (לב האדם, 2018).

                                         איור 1לב

מתודולוגיה

מטרתו של המחקר לעורר חשיבה יצירתית אצלי כמורה, איך אני כמורה חדשה  מלמדת את התלמידים נושא בצורה מעניינת  ומלהיבה ומעוררת אצל התלמידים חשיבה יצירתית, ולהעלות  רמת המוטיבציה אצל התלמידים, הנושא שבחרתי הוא על איבר ביולוגי בגוף האדם, המחקר נערך כמחקר איכותני עם שאלון שביעת רצון. 

שאלת החקר

כיצד כמורה למדעים בבתי ספר, חווה התערבותם והתלהבותם של תלמידים בשיעור בנושא “לב” שהועבר בשיטת הוראה מעוררת חשיבה יצירתית  ?

גישת המחקר

מחקר פעולה עצמי:  מחקר-עצמי הוא מחקר של האני בזמן  מעשה שמחייב מוסרית לשיפורו, בדרך כלל הוא נחשב למחקר של איש המקצוע על הפרקטיקה שלו בדרך שיטתית, והרחבת ההבנה העצמית. ובאמצעות מחקר עצמי אינו מאשר או קובע, מטרתו להביא הצפה של אי הוודאויות שבהוראה ולעורר שאלות. (pinnegar & hamilton, 2009).

אוכלוסיית המחקר

אוכלוסיית המחקר הנה תלמידי י’ הלומדים את הביולוגיה ברמה של 5 יח”ל לבגרות. חשוב ללמד את התלמידים שבחרו מקצוע זה לחשוב אחרת חשיבה שלא מקבלת דברים מאליו, לתת להם כלי חדש ואחר ממה שהם רגילים, לחשוב על הנושא מחדש, תלמידים אלה למדו על מערכת ההובלה מיסודי הנושא לא חדש עליהם, שיעור הבוחן הנחות יסוד ולשאול שאלות המעוררות חשיבה על אותן הנחות.

כלי המחקר

תצפיות במהלך השיעור.

קבוצת מיקוד .

שאלון שביעת רצון .

  • תצפיות

היא רישום שיטתי של אירועים, תיאור הסביבה ההתנהגות, קיימים סוגים שונים של תצפיות, ההבדל בין סוגי התצפיות הוא המקום של החוקר, האינטראקציה שלו עם הסביבה הנחקרת, האם הוא חיצוני לחלוטין לאובייקט הנחקר, או נתפס כגורם פנימי המעורב ומשתתף באובייקט. (שקדי, 2003).

לגבי תפקידו של החוקר, הוא שמחליט כמה להיות שותף לזירה, כאשר אינו מתערב בכלל אלא משמש כעין ולא לבלוט  “תצפית טהורה”, או לבחור להיות  הצופה המשתתף “תצפית משתתפת”, להשתתף בחיים של אנשים או תופעה נחקרת, שדורשת משך זמן מסוים. רמת ההשתתפות הגבוהה ביותר היא ה”משתתף המושלם” כאשר החוקר משתתף בנעשה באופן מלא. (שקדי, 2003).

את התצפית ערכתי בזמן שהתלמידים עבדו בקבוצות, מול המחשב, אחרי שבקשתי מהם משימות לעבודה עם מחשב. למחקר הצטרך שלושה שיעורים, שיעור ראשון פתיחה על הנושא שאני המורה העברתי בצורה יצירתית , שני השיעורים האחרים(היו שתי שעות ברצף) הועבר בשיטת ג’יקסו, התבקש מהם לבחור עורק\ עליה\חדר\ שריר מהלב וללמוד אותו בצורה יצירתית וללמד אותו לאחרים בצורה יצירתית.

  • קבוצת מיקוד

סוג אחר של ראיון, איסוף הנתונים נעשה דרך אינטראקציה קבוצתית, הקבוצה המורה להיות מורכבת מאנשים בעלי מאפיינים משותפים כמו גיל, מגדר. תפקיד המנחה לאפשר שיתוף ללא הזדהות עם דעות כלשהן, הריאיון עשוי להיות מובנה, מובנה למחצה או לא מובנה בכלל. (שקדי, 2003) 

למחקר ביצעתי ארבע קבוצות מיקוד, כל קבוצה חמשה תלמידים, רציתי שכולם ישתתפו, בגלל זה ,הריאיון הקבוצתי היה מובנה למחצה, לפני הראיון ערכתי ארבע שאלות מרכזיות , אבל לתלמידים להביע את דעתם.  

  • שאלון

כלי מחקר נוסף, מסמך המורכב משאלות. שאלונים פתוחים הוא כלי שמתאים יותר למחקרים איכותניים, בשאלון מסוג זה הנחקר מביע דעתו לפי’ השאלות הקבועות המופיעות.

למחקר ביצעתי שאלון חצי פתוח שכלל שאלות והתלמידים הביעו דעתם וענו על השאלות, ביקשתי מהם להרגיש בנוח ולא לכתוב שמות ולהגיש אתו בקופצה, שלא יחשבו שמדובר על מבחן, במיוחד שזאת פעם ראשונה להם שנתקלים בדבר כזה.

לשיעור שבצענו ניתוח לב ביצעתי שאלון מכוון.

תיאור הפרויקט

ניתן לחלק את הפרויקט לארבע שלבים  עיקריים :

  1. חלק התכנון, והחשיבה היצירתית.  
  2. שיעור פתיחה.
  3. למידה עצמית של התלמידים.
  4. סיכום וחזרה ללמידה משותפת בכיתה ( בשיטת ג’יקסו).
  5. שיעור ניתוח לב “חזיר” .

תכנון עם רכזת המדעים בבית הספר :

הצעד הראשוני שבצעתי, היה שיחות עם רכזת המדעים, הרכזת מורה לביולוגיה יותר משבע שניים, היא החונכת שלי לסטאג’  הקשר בינינו קשר טוב, תמיד נעזרתי בה, גם בדברים שלא קשורים לחומר, שואלת אותה על מקרים שעוברים בכיתה ואיך הייתה מגיבה, לפני שהתחלתי בפרויקט התייעצתי אייתה והיא מאוד התלהבה, ביחד בנינו מערך שיעור, בנוסף לרשימת ציוד וחומרים .

2.               למידה משותפת אני והתלמידים ביחד.

 פתחנו השיעור במשחק ,בשיעור ביקשתי מהתלמידים לקום ולמדוד דופק במנוחה, אחר מכן ביקשתי מהם לקפוץ ואחר כך מדדנו עוד פעם הדופק.

החלק השני של השיעור הבינו שהולכים ללמוד על הלב, השיעור היה דיון על הנושא למדתי מהם מה הם יודעים על הלב.

ממצאים

בכדי לבדוק את שאלת המחקר בעבודה זו, התמקדתי בשתי דרכים עיקריות, האחת היא דרך תצפית עצמית שלי כמורה על הפעילות הלימודית בכיתה, והשנייה היא דרך שאלון שחולק לתלמידים. במהלך התצפית ניסיתי לזהות מאפיינים מרכזיים של הפעילויות שבוצעו בכיתה, שקשורות למוטיבציה וחשיבה יצירתית של התלמידים.

ממצאי התצפית:

פעילות המחשה-

הפעילות הראשונה שבוצעה בכיתה בשיעור הביולוגיה הייתה פעילות שמטרתה הייתה להמחיש את הנושא שאותו למדנו בשיעור הביולוגיה, והוא הנושא של הלב. במהלך הפעילות נעשה שימוש באביזרים רפואיים שונים, כדי להמחיש את דרך פעולתו של הלב, כמו למשל מכשיר שבודק את קצב פעימות הלב, מכשיר שבודק לחץ דם שגם קשור לפעילות הלב, מכשיר סטטוסקופ שבודק את שמיעת הלב. השימוש במכשירים אלה הועבר בין התלמידים, והם יכלו להשתמש בהם ולהתנסות בהם על החברים שלהם בכיתה. לפני שהתלמידים השתמש במכשירים אלה, הם קיבלו הסבר ממני לגבי כל מכשיר מה תפקיד שלו, איך הוא עובד, ומה הוא בודק, לאחר שווידאתי שהם מבינים איך המכשיר עובד, הם הורשו להשתמש במכשיר כדי לקבל את ההמחשה לגבי פעילות הלב.

במהלך פעילות ההמחשה של המכשירים האלה שמתי לב לכמה מאפיינים שקשורים לחשיבה היצירתית של התלמידים. ראשית כל עצם העובדה שמדובר בפעילות חדשה ושונה מהרגיל, ופעולה שנחשבת לשונה מהשגרה הלימודית של התלמידים, שבה הם בדרך כלל לומדים בכיתה, כאשר הם יושבים על הכיסא, ומקשיבים למורה, זה גורם לתלמידים להתרגש ולקבל את החוויה כחוויה חיובית. שמתי לב שהתלמידים רוצים מאוד לעסוק בפעילות של ההמחשה הזאת, והם רוצים להתנסות במכשירים החדשים שאותם הבאתי לכיתה. אפשר היה להרגיש שהמוטיבציה של התלמידים ללמוד את הנושא של הלב עלתה מאוד, בגלל שהבאתי לכיתה את כל המכשירים האלה שבודקים את פעילותו של הלב, התלמידים לא הרגישו שמדובר במטלה קשה כמו לימוד בכיתה בשיעור, אלא שהם הרגישו שזה כמו יום כיף בשבילם, ופעילות שהזמן עובר בה מהר. וכן אפשר להגיד שהפעילות הזאת מגבירה את המוטיבציה של התלמידים ללמוד, ולא חשוב מה הנושא שאותו הם לומדים, כל עוד מדובר בפעילות כיפית וחריגה, שנחשבת למשהו חדש בשבילם.

עוד דבר חשוב ששמתי לב אליו במהלך הפעילות הזאת הוא שהתלמידים הופכים מתלמידים שיושבים באופן פסיבי בכיתה, ומחכים להוראות של המורה כדי ללמוד את החומר, בפעילות הזאת הם הופכים ליותר אקטיביים, הם יוזמים, כך למשל התלמידים מתחילים לשאול שאלות במהלך הפעילות על הנושא שאותו אנחנו לומדים, ואיך עובדים כל המכשירים השונים, הם גם שואלים שאלות לגבי הלב ואיך פועל הלב. העובדה הזאת היא מאוד חשובה למורה, בגלל שתלמידים אקטיביים ויוזמים עוזרים למורה במהלך הלימוד שלה, בגלל שהיא לא צריכה כל הזמן לעודד את התלמידים ולקבל את תשומת הלב שלהם, התלמידים מלמדים את עצמם, בעזרת המוטיבציה הגבוה, והם גם מלמדים את חבריהם לכיתה.

גם שמתי לב שבמהלך הפעילות התלמידים מפעילים את החשיבה היצירתית שלהם, אני רואה שהם מנסים להפעיל את הראש שלהם לגבי המכשירים האלה, עוד לפני שלימדתי אותם איך המכשירים האלה קשורים לפעילותו של הלב, הם התחילו בעצמם לפתח תיאוריות לגבי איך הם קשורים ללב ואיך הם משפיעים על הלב, והם אפילו ניסו לחשוב על דרכים יצירתיות שבהם אפשר לשפר את המכשירים האלה, או להמציא מכשירים דומים להם שיעשו עבודה יותר טובה. המחשבה היצירתית של התלמידים התעוררה בעיקר בגלל שמדובר בלימוד וויזואלי ומוחשי, בניגוד לחומר התאורטי שאותו הם לומדים בנושא של הלב, פה בפעילות הזאת יש להם משהו מוחשי ואמיתי שהם יכולים להרגיש ולהפעיל אותו.

התלמידים התחילו יותר לשתף פעולה אחד עם השני בפעילות הזאת. בהשוואה למצב הרגיל שבו התלמידים יושבים בכיתה במהלך השיעור, שיתוף הפעולה ביניהם הוא מינימלי, ואפילו המורה אוסרת עליהם לדבר אחד עם השני, אבל הפעילות הזאת התלמידים מדברים אחד עם השני, והם משתפים פעולה לגבי השימוש במכשירים האלה, ומנסים ביחד ללמוד איך להשתמש בהם, ככה למשל תלמיד שלא הבין איך בדיוק מכשיר מסוים עובד, התלמידים האחרים מתנדבים לעזור ולהסביר לו. שיתוף הפעולה שלהם גם בא לידי ביטוי בהפעלת המכשירים, כאשר התלמידים היו צריכים להפעיל את המכשירים אחד על השני. שיתוף הפעולה הזה בין התלמידים יצר גיבוש יותר גדול בין התלמידים, וזה עוזר לתהליך הלימודי.

שיטת ג’יקסו-

הפעילות הבאה שבוצעה בכיתה היא פעילות הג’יקסו. שיטת הג’יקסו  מתבססת על הרעיון של למידת עמיתים. במסגרת זו כל משתתף אחראי על תחום תוכן מוגדר שבו הוא מתמחה ואותו עליו להקנות לחבריו. האחריות והמחויבות המשותפת מאפשרים שיתוף פעולה וחלוקת עבודה. בקבוצות, כל משתתף אחראי על תחום מוגדר ובקבוצת המומחים כל הנציגים אחראים על אותו תחום תוכן.

היתרון הכי בולט של משחק הגיקסו הוא העובדה שכל תלמיד מקבל תחום אחד של מומחיות, וזה נותן לו תחושה של חשיבות ואחריות. כאשר חילקתי את הכיתה לקבוצות, כל קבוצה הייתה אמורה ללמוד את אותו הנושא של פעילות הלב, כאשר בתוך כל קבוצה, כל תלמיד היה אחראי על תחום אחר של הלמידה, כמו למשל, תלמיד אחד שהיה אחראי על זרימת הדם ללב, תלמיד אחר היה אחראי על דפיקות הלב, ואחר על חשמל בלב, עצם העובדה שכל תלמיד קיבל תחום אחד שזה היה המומחיות שלו, נתן לו תחושה של מעמד ואחריות, ובגלל האחריות הזאת התלמיד פיתח את החשיבה היצירתית שלו, בגלל שהוא הרגיש שהוא מחויב למד את שאר החברים שלו בקבוצה לגבי התחום שהוא אחראי עליו, אם הוא לא היה לוקח יוזמה אחריות ויצירתיות על התחום שלו, הוא היה מאכזב את חבריו לקבוצה.

עוד נקודה ששמתי לב אליה במהלך המשחק הזה, היא שישנה חשיבות לרוטציה שמתבצעת במהלך המשחק, כאשר התלמידים לומדים את הנושא המדעי במהלך הלימוד בקבוצה, ועובר הרבה זמן, הם מתחילים להשתעמם, ואז כאשר מגיע הזמן לבצע רוטציה, זאת אומרת ליצור קבוצות חדשות, שיהיו מורכבות מאותם מומחים שהיו בכל הקבוצות, הרוטציה הזאת גורמת לריענון של התלמידים, והמוטיבציה שלהם עולה. כאשר ישנה רוטציה, התלמידים יושבים עם תלמידים חדשים שאיתם הם לא למדו קודם לכן בשיעור, ואז הם צריכים להסתגל קצת לחברי הקבוצה החדשים שלהם, מה שמעורר את המחשבה והעוררות שלהם, וגורם להם להיות יצירתיים ובעלי מוטיבציה.

ישנו הבדל משמעותי בין הפעילות הזאת לבין הפעילות השגרתית של הלימוד בכיתה, ההבדל הוא שבשיעור הרגיל התלמידים יושבים ומקשיבים להרצאה של המורה, והם פסיביים בכל הנוגע ללימוד לחומר, יש כאלה שלומים יותר ויש כאלה שלומדים פחות, אבל בפעילות הזאת, המורה מתחילה את הפעילות בשלב ההתחלתי, נותנת הנחיות איך להמשיך, והתלמידים צריכים להמשיך בכוחות עצמם את הפעילות, והדבר הזה גורם לתלמידים להיות פעילים במהלך המשחק הזה, הם לא יושבים באופן פסיבי ומקשיבים להרצאה של המורה. בנוסף לכך התלמיד לא יכול להיות פסיבי בפעילות הזאת, הפעילות מכריחה אותו לקחת חלק פעיל במהלך המשחק, משום שלכל תלמיד ישנו תפקיד בקבוצה, ואם התלמיד ישב בחוסר מעש ולא יעשה את החלק שלו, זה יראה מוזר, ושאר חברי הקבוצה שלו ידרבנו אותו לעשות את העבודה שלו, והדבר הזה הופך את התלמיד לפעיל בעל כורחו.

עוד הבדל משמעותי בין הפעילות הזאת לדרך הלימוד הרגילה, הוא שבשיער הרגיל לתלמיד אין כל שליטה על השיעור ועל החומר הנלמד, אבל לעומת זאת, בפעילות הזו, התלמיד שולט במידה מסוימת על החומר שאותו הוא לומד ושהחברים שלו לומדים, התלמיד מחליט כיצד לומדים את החומר שהוא אחראי עליו, בגלל שהוא אחראי על לימוד החומר הזה, בנוסף לכך לאחר שמבצעים את הרוטציה והתלמידים יושבים בקבוצות החדשות של התלמידים המתמחים, שאלה התלמידים שמלמדים את אותו הנושא כמו הם מלמדים, התלמידים יכולים להשוות את החומר שאותו הם מלמדים, ואת הדרך שבה הם מעבירים את החומר, לילדים האחרים, והצורה שהילדים האחרים מלמדים, וכך הוא יכול לבחור את הדרך הטובה ביותר שהוא רואה לנכון.

עוד יתרון של שיטת לימוד לפי ג’יקסו, הוא העניין של הסדר. אמנם השיעור הרגיל בכיתה מועבר על ידי המורה ויש בו סדר מסוים, אבל בשיטה זו ישנה רמה גבוהה ביותר של סדר, וזאת בגלל העובדה שהשיטה עובדת בצורה של שתי וערב, התלמידים יכולים להשוות את החומר שאותו הם מלמדים לחומר של התלמידים האחרים, והם יכולים להשוות את אותו החומר, לקבוצות אחרות אצל תלמידים שמלמדים את אותו החומר. בצורה הזאת התלמידים מקבלים תחושה גבוה של סדר וארגון, ויכולת להשוות את עצמם ואת החומר שלהם לתלמידים אחרים. כאשר הלימוד הוא בעל סדר גבוה, והוא יותר קל לתלמיד ללמוד אותו, הדבר נותן לתלמיד מוטיבציה גבוה ללמוד, וללמד גם את החברים שלו, בגלל שהוא רואה שהתהליך הלימודי הוא יעיל.

עוד נקודה חשובה שמעלה את המוטיבציה של התלמידים במהלך הלימוד בשיטה זו היא העובדה, שבשיטה זו התלמידים לומדים בשיטה של דיון פתוח וסיעור מוחות. התלמידים מעלים לדיון נושא מסוים בתוך הנושא הכללי של הלב, כמו למשל זרימת הדם, התלמיד שאחראי על תחום זה נותן הסבר התחלתי לנושא, ואז כל התלמידים אומרים מה דעתם על הנושא, ומה הדרך הכי טובה ללמוד ולהבין את הנושא הזה. בשיטת לימוד זו ישנו שיתוף של רעיונות, שאולי התלמידים לא היו חושבים עליהם אילולא היו לומדים בקבוצה, והלימוד הקבוצתי נותן תועלת יותר גדולה לתהליך הלימודי למוטיבציה וליצירתיות.

פעילות על בסיס משחק KAHOOT-

עוד פעילות שעשינו אותה בכיתה היא פעילות של המשחק KAHOOT. Kahoot היא פלטפורמת למידה מבוססת משחקים, המשמשת כטכנולוגיה חינוכית בבתי ספר ומוסדות חינוך אחרים. משחקי הלמידה שלה, “Kahoots”, הם מבחנים מרובי בחירה המאפשרים יצירת משתמשים וניתן לגשת אליהם באמצעות דפדפן אינטרנט, טלפון או אפליקציה עצמה. המשחק יכול לשמש לבחינת הידע של התלמידים, להערכה מעצבת, או כהפסקה מפעילויות הכיתה המסורתית. המשחק כולל גם חידונים בטריוויה.

במהלך הפעילות של המשחק הזה שמתי לב לכמה יתרונות שיש למשחק. אחד מהיתרונות של המשחק הוא מעורבות מוגברת של התלמידים ומוטיבציה גבוה. במהלך המשחק התלמידים נמצאים במתח מתמיד, כדי לראות מי ינצח ומי יפסיד, מדובר בתחרות בין התלמידים לבין עצמם, כאשר יש צד מנצח ויש צד מפסיד, והמניע העיקרי של התלמידים הוא לנצח את חבריהם לכיתה, המניע הזה גורם להם למוטיבציה מוגברת, ובשביל לנצח במשחק הם נאלצים ללמוד את החומר הלימודי היטב, ולכן ישנה גם תועלת לתהליך הלמידה, וזוהי בעצם מטרתו ההתחלתית של המשחק להגביר את יכולת הלמידה.

עוד דבר ששמתי לב אליו במשחק הזה שמעלה את המוטיבציה והיצירתיות של התלמידים, היא העובדה שבמשחק ישנו פידבק מידי לתלמידים. הפידבק המידי גורם לתלמידים להעריך אם הם בכיוון הנכון או לא, ולדעת איפה היו הטעויות שלהם, בסוג כזה של פידבק זה מעין ניווט בזמן אמת של התלמיד, שבו הוא מנווט את דרך הפעולה והלימוד שלו. הפידבק המידי גם מספק תחושת ריגוש לתלמיד, בגלל שהוא לא יודע אם הוא יטעה או יהיה צודק בשאלה הבאה, ובגלל זה הוא מנסה לעשות את המטלה כמיטב יכולתו, ובהתאם לכך הוא גם מעלה את המוטיבציה שלו לשחק וללמוד את החומר שאותו מנסה להעביר המורה.

מה ששמתי לב אליו במהלך הפעילות של המשחק הזה, היא שאם בשיעור הרגיל, רמת ההשתתפות שאותה אני מקבלת בכיתה היא אחוז מסוים, בפעילות הזאת אחוז ההשתתפות הוא יותר גבוה, כמעט כל התלמידים משתתפים באופן פעיל במשחק הזה, גם התלמידים שאותם אני מכירה מהשיעור כתלמידים ביישנים ומופנמים, במשחק הזה הם הופכים להיות משתתפים פעילים ולוקחים חלק במשחק, כאילו הם משנים את האופי שלהם, והדבר הזה הוא יתרון גדול בלימוד של תלמידים מהסוג הזה, המשחק עוזר להם להיפתח, לא רק בפני המורה אלא גם בפני שאר התלמידים, והם לומדים בצורה יותר טובה.

אני חושבת שהמשחק הזה הוא דרך טובה בשביל המורה לבדוק את רמת ההבנה של התלמידים את החומר הנלמד, ואם הם הבינו את העקרונות שאותם המורה לימדה קודם לכן, כמעין בוחן סמוי שאותו יכולה לבצע המורה. המשחק הזה יכול להיות בשימוש ביחד עם השיעורים הרגילים בכיתה, והוא לא חייב להתבצע בפני עצמו, הוא יכול להיות מאוד אפקטיבי אם הוא יהיה משלים לשיעור הרגיל, על מנת לבחון את הבנתם של התלמידים את החומר שהועבר בשיעור.

מה שאני הייתי ממליצה למורים כשהם משתמשים במשחק הזה על מנת למקסם את היצירתיות והמוטיבציה של התלמידים, הוא שלפני שהם מתחילים את המשחק, שיבדקו בצורה יסודית את החומר שאותו הם רוצים להעביר, כי יכול להיות מצב שאם הם לא בונים את החומר בצורה טובה, הוא לא יהיה מעניין בשביל התלמידים, ולא תהיה להם מוטיבציה מוגברת, אבל אם המורים יבדקו את החומר לפי שהם מעבירים אותו, האפקטיביות תהיה יותר גבוה.

בנוסף לכך לא הייתי ממליצה למורים אחרים להשתמש במשחק הזה באופן קבוע, משום ששימוש קבוע במשחק, הופך את התלמידים והמורים לתלויים בפלטפורמה הזו, ובדרך הלימוד הזו, ואחר כך יהיה להם קשה ולחזור ללימודים הרגילים, מה שכן מומלץ הוא להשתמש במשחק הזה לסירוגין, ולשלב אותו ביחד עם השיעורים הרגילים, וכך תהיה לו אפקטיביות מירבית. בנוסף לכך מומלץ לשלב את המשחק הזה עם השיעורים הרגילים, כי הוא יכול לבדוק את ההבנה והידע של התלמידים לגבי חומר שכבר הועבר.

סיכום של הפעילויות-

לאחר שביצענו את כל הפעילויות האלה, ביצענו פעילות סופית שמטרתה הייתה סיכום של כל הפעילויות, והסקת מסקנות ביחד עם התלמיד, וגם כדי לקבל את הפידבק של התלמידים לגבי הפעילויות החדשות. במהלך הפעילות הזו בוצע דיון פתוח עם התלמידים, ישבנו בצורה של מעגל, וכל אחד מהתלמידים אמר מה הוא חושב על הפעילויות שבוצעו בכיתה, ומה הוא הרגיש לגביהם, לתלמידים ניתנה גם הזדמנות להביע ביקורת.

כאשר סיימנו את הדיון הפתוח, לכל תלמיד חולק סקר קצר, שבו הוא יכול להביע את דעתו לגבי הפעילויות שעשינו בכיתה. להלן תוצאות הסקר:

שאלה/דירוג12345
1.האם השפה הייתה ברורה? 61086
2. חשוב ללמוד מדעים?  14610
3. האם אתה מעדיף ללמוד בקבוצות? 81525
4. האם שיטת גיסקו מעניינת? 28173
5. האם הרגשת שאתה פעיל בקבוצה? 131610
6. אתה אוהב ללמוד לבד אבל עם הדרכת מורה?38793
7. יש לך בעיה ללמוד לבד?1113123
8. מה ההערכה שלך למורה?  7149
9. האם החומר הנלמד ברור ומובן לך ?261444
10. איך הייתה מעריך את הבנתך לחומר?641235

דיון וסיכום-

מטרתו של מחקר זה הייתה לבדוק האם דרכי לימוד לא שגרתיות יכולות להעלות את הרמת המוטיבציה ואת רמת היצירתיות של התלמידים במהלך הלימוד של נושא המדעים והביולוגיה. העבודה התמקדה על לימוד הנושא של הלב ותפקודו. שיטות הלימוד החדשניות שבהם נעשה שימוש במחקר על מנת לבדוק את רמת המוטיבציה והיצירתיות של התלמידים, הם פעילות המחשה, במהלך פעילות זאת נעשה שימוש באמצעים מוחשיים מתחום רפואת הלב, כמו סטטוסקופ, מד לחץ דם ומד דופק, האמצעים האלה ניתנו לתלמידים על מנת שיתנסו בכלים המעשיים האלה, ודרך התנסות זאת הם ילמדו על הנושא של הלב האנושי.

הממצאים העיקריים שהתקבלו מהשימוש בשיטה זו ראשית שעצם העובדה שמדובר בפעילות חדשה ושונה מהרגיל, ופעולה שנחשבת לשונה מהשגרה הלימודית של התלמידים, שבה הם בדרך כלל לומדים בכיתה, כאשר הם יושבים על הכיסא, ומקשיבים למורה, זה גורם לתלמידים להתרגש ולקבל את החוויה כחוויה חיובית. בנוסף לכך נמצא במהלך הפעילות הזו התלמידים הופכים להיות מפסיביים לאקטיביים, הם לוקחים חלק פעיל בשימוש במכשירים האלה. עוד נמצא שהתלמידים משתפים פעולה אחד עם השני יותר מאשר בשיעור רגיל, במהלך הפעילות הזו.

אם נשווה את הממצאים האלה לסקירת הספרות שביצענו, נמצא שקיימת התאמה בין מה שנסקר בסקירה הספרותית לבין הממצאים, לפי ספרות המחקר לימוד המדע הוא לא רק אוסף של עובדות שאותם צריך לשנן, אלא שלימוד המדע הוא בחיי היומיום והחיים המוחשיים שמסביבנו, ולכן בכדי ללמוד את המדע, צריך לשלב אותו בחיים המוחשיים והפרקטיים (Einstein and Infeld,1938), (סווארץ, 1997), וזה בדיוק מה שעושה הפעילות הזו של המחשת המכשירים הרפואיים.

עוד שיטה שבה השתמשנו היא שיטת ג’יקסו, שיטה זו מתבססת על למידת עמיתים, כאשר המורה מחלקת את הכיתה לקבוצות, והתלמידים עוזרים אחד לשני ללמוד את החומר המדעי. הממצא העיקרי של שיטת משחק הוא העובדה שכל תלמיד מקבל תחום אחד של מומחיות, וזה נותן לו תחושה של חשיבות ואחריות. עוד ממצא בשיטה זו הוא שישנה חשיבות לרוטציה שמתבצעת במהלך המשחק, הרוטציה מאפשרת לתלמידים להתרענן, ולהרגיש את החידוש בכל פעם שמתבצעת רוטציה, כי אם לא עושים רוטציה המשחק מתחיל להיות משעמם.

אם נשווה את הממצאים של שיטת ג’יקסו לסקירת הספרות, נראה שישנה התאמה לממצאים אלה לחלק מהסקירה הספרותית, כך למשל ראינו שלא ניתן להזניח הפעולות הנלוות להפקת ידע, המיומנויות המתלוות בתהליך המפתח חשיבה הגיונית ומדעית, מפעילה מיומנויות חשיבה, שמאפשרת לתלמידים להסיק מסקנות ולבנות השערות המבוססות על הגיון מדעי ולהעריך שיפוט (פאר, 2010), וזה מה שבעצם עושה למידת העמיתים, היא גורמת לתלמידים להתאים את עצמם לסביבת למידה דינמית ומשתנה, וגורמת להם להעריך את השיפו אחד של השני.

השיטה האחרונה שבה השתמשנו הייתה משחק KAHOOT. שיטת משחק זו מבוססת על טריוויה לגבי החומר הלימודי שאותו מחליטה המורה ללמד במהלך המשחק. הממצאים העיקריים שהתקבלו משימוש בשיטה זו הם שישנה מעורבות מוגברת של התלמידים ומוטיבציה גבוה, התלמידים לוקחים חלק פעיל במהלך המשחק, בהשוואה לשיעור הרגיל שהם יותר פסיביים. בנוסף לכך נמצא שהמשחק הזה נותן פידבק מידי לתלמידים, והדבר הזה עוזר להעלות את המוטיבציה ואת הרצון שלהם להצליח במשחק, כי אחרי כל תשובה שהם עונים, הם יודעים מה רמת הידע שלהם, ואם הם צריכים להשתפר.

גם הממצאים האלה תואמים למה נסקר בסקירה הספרותית, שבה מצאנו שחשיבה ששואלת שאלות , גם על דברים מקובלים, ומובנים מאליהם, היא הבסיס לחשיבה יצירתית והיא לא מקבלת תשובות “כי ככה זה”, תמיד בודקת מחדש את הדברים (אפק, 1998), הדברים האלה תואמים לעובדה שהמעורבות של התלמידים במהלך המשחק הזה היא גבוה, הם יוזמים ושואלים שאלות, וזה מה שמגביר את היצירתיות שלהם.

לפיכך מסקנותיו של המחקר הם כדלקמן, ראשית כל הפעילויות המיוחדות שאותם מבצעים בכיתה, כמו שאנחנו ביצענו, הם פעולות לימודיות חיוביות בסך הכל, ויש להם השפעה חיובית על התהליך הלימודי, ולכן יש לשקול להוסיף את הפעולות האלה לתהליך הלימודי בכדי להעלות את המוטיבציה ואת היצירתיות של התלמידים. אבל למרות זאת לא מומלץ להוסיף את הפעולות האלה בזכות עצמן כאשר הן לא תלויות בחומר הלימודי, אלא שיש להוסיף אותן בנוסף למה שנלמד בשיעור, וכפעולה משלימה לתהליך הלימודי, הם מהווים בעצמם השלמה לתהליך הלימודי, כאשר חלק מהם בוחנים את הידע של התלמידים, וחלק מעלים את המוטיבציה. הסיבה שלא צריך להוסיף אותם בזכות עצמם, היא שהפעולות האלה מתבססות על החומר שכבר נלמד במהלך השיעור. חוץ מזה אם נוסיף את הפעילויות האלה לבדן, לתלמידים ימאס מהן די מהר, ורמת המוטיבציה שלהם תרד שוב, ולכן חשוב השילוב שלהם.

עוד מסקנה חשובה שעלתה ממחקר זה היא שהמורה צריך לשתף את התלמידים בתהליך הלימודי ולתת להם לקחת חלק אקטיבי בלימוד החומר, וזאת בעצם הייתה המטרה של פעילויות אלה, שנתנו לתלמידים תחושת אחריות ועצמאות, והתלמידים לימדו אחד את השני, ועזרו למורה בתהליך הלימודי, היה שיתוף פעולה טוב בין התלמידים במהלך הפעילויות האלה, ושיתוף פעולה זה יכול להקל על עבודתו של המורה.

מסקנה נוספת היא שלא כל פעולה חינוכית חדשה שאותה מכניס המורה לתהליך הלימודי יכולה להצליח, ולכן המורה צריך להיות עם האצבע על הדופק, ולבדוק אם הפעילות שאותה הכניס לכיתה עובדת, האם המוטיבציה של התלמידים עלתה, הוא צריך להיות מעורב לאורך כל התהליך של הפעילות הלימודית שנוספה לתהליך הלימודי.

ביבליוגרפיה

מה מאפיין אדם יצירתי והאם ניתן לחנך ליצירתיות . (אין תאריך). אוחזר מתוך מכון ברנקו וייס .

Getzels, J. W. Jackson, P.W. (1962). creativity and intelligence.

pinnegar, s., & hamilton, m. l. (2009). Self-study of practice as a genre of qualitative research: Theory, methodology and practice. Dordrecht: Springer.

אבינון, י’. (1977). יצירתיות וחינוך: ניתוח מושגי. עיונים בחינוך, 5-22.

אפק, ע’. (1998). חשיבה יצירתית : היבטים תחומיים, בין תחומיים וא- תחומיים. דפים.

בונו, א’ ד’. (1995). יצירתיות רצינית.

בק, ש’. (2016). מידע,ידע ודעת: הדנ”א של החינוך. רעננה: מכון מופ”ת.

דה-בונו, א’. (1994). למד את ילדך לחשוב.

ודר-וייס, ד’ (2014). מוטיבציה ומטרות בלמידת מדעים: מי משפיע ואיך? מכון ויצמן למדע.

וינברגר, י’. (2000). ללמוד לחשב: טיפוח תפקודי חשיבה בהוראת מידע וטכנולוגיה. אאוריקה, 8-13.

טיפוח חשיבה יצרתית. (05 01 2019). אוחזר מתוך מכון ברנקו וייס: http://brancoweiss.org.il/blog/section/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/

כהן, א’. (1993). חינוך חופשי . תל-אביב .

לב האדם. (11 12 2018). אוחזר מתוך ויקאפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D

סווארץ, ר’. (1997). הוראת מיומנויות של אוריינות מדע וחשיבה ביקורתית באמצעות למידה המבוססת על בעיות .

פאר‏, ש’. (2010). על הוראת המדעים בבתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים. ביטאון מכון מופת .

פאר, ש’. (2010). על הוראת המדעים בבתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים. ביטאון מכון מופת :43.

שגב, א’. (אין תאריך).

שגב, א’. (2019). איך לפתח יצירתיות בכיתה. אוחזר מתוך יצירתיות בכיתה הלכה למעשה: https://www.segevelad.com/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94/

שורצקי, ח’ ש’. (2016). פיתוח יצירתיות ומצוינות בגן הילדים. זמן חינוך , 77-96.

שקדי, א’. (2003). מילים המנסות לגעת. תל-אביב : רמות.

מה מאפיין אדם יצירתי והאם ניתן לחנך ליצירתיות – מכון ברנקו http://www.brancoweiss.org.il/1036/458.htm וייס

גלסנר, א’ (2016 .(פליאה, על חסמים ועל ערכים בחינוך לחשיבה יצירתית. מתוך מידע, ידע ודעת: הדנ”א של החינוך. עורך שלמה בק. עמ’ 224-214

נספחים

סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון