המרד הערבי הגדול הוא מרד שבוצע על ידי האוכלוסייה הפלסטינית ערבית בארץ ישראל בשנת 1936. מרד זה הוא חלק מעימות מתמשך לאורך עשרות שנים בין היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה 20, לבין האוכלוסייה המקומית הפלסטינית. היו מספר נסיבות שהובילו לפריצת מרד זה, ראשית כל, לאחר המרד הקודם של ערביי ארץ ישראל בשנת 1933, חלה התפתחות בתנועה הלאומית הערבית, והיא החלה להפנות את מאמציה גם נגד השלטונות הבריטיים ולא רק נגד האוכלוסייה היהודית, בתואנה שהשלטונות הבריטיים מסייעים ליישוב היהודי. תפנית זו היא בעצם הקצנה בדרכה של התנועה הלאומית הערבית. גורם נוסף שהוביל למרד היה העלייה הגוברת של יהודים מאירופה, וזאת לאחר שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה בשנת 1933, והתנאים עבור היהודים באירופה ובגרמניה השתנו לרעה. התנועה הלאומית הערבית ראתה בעליית היהודים לארץ ישראל כסכנה גוברת עבור הערבים, מה שהוביל למתחים שלבסוף התפרצו במרד בשנת 1936.
המרד התחיל עם כוונה לפגוע כלכלית באוכלוסייה היהודית, ובכלל בכלכלת הארץ, המטרה הייתה לשתק את הכלכלה ואת הפעילות בארץ, ובכך להפעיל לחץ על השלטונות הבריטים ועל האוכלוסייה היהודית להפסיק את העליות לארץ ישראל. אולם לפעולה זאת היה אפקט הפוך, דווקא משום שהתנועה הלאומית הפלסטינית ניסתה לנתק את האוכלוסייה היהודית מהכלכלה בארץ, דבר זה דרבן ודחף את היישוב היהודי להיות יותר עצמאי מבחינה כלכלית, ובכך האפקט היה הפוך, האוכלוסייה היהודית דווקא התחזקה מהמהלך. כך למשל עם תחילת המרד הערבים מנעו מיהודים להשתמש בנמל יפו על מנת לפגוע בהם כלכלית, אך תוך חודש אחד היישוב היהודי הקים נמל בתל אביב.
המרד הערבי של שנת 1936 היה שונה מאוד ממרדים קודמים שהיו בעשור שקדם לכך, 1920-1930, ולכן הוא גם כונה המרד "הגדול". בניגוד למרדים קודמים שהיו עניין פנימי ארץ ישראלי בלבד, המרד הגדול כלל בתוכו אלמנטים גיאופוליטיים אזוריים, ולתוצאות האפשריות שלו היו השלכות על המזרח התיכון, והגיאופוליטיקה האזורית. הראשונה שהייתה עתידה להיות מושפעת מתוצאות המרד הייה בריטניה, שלה היה מנדט בארץ ישראל והיא שלטה בארץ, והצלחתו האפשרית של המרד הייתה מובילה לערעור מעמדה בארץ ובמזרח התיכון בכלל, ולכן הבריטים ראו בדיכוי המרד כערך עליון. מה שקדם למרד השפיע אף הוא על ההחלטה לצאת למרד, האוכלוסייה הערבית בארץ, ובמזרח התיכון בכלל, ראו את כישלונה של בריטניה בהתמודדות של הכיבוד האיטלקי את אתיופיה, ואת התגובה הרופסת שלה מול האיטלקים, הציפייה מהבריטים הייתה שהם יגיבו בחריפות, אולם הם לא עשו כך, ולכן במזרח התיכון תפסו את בריטניה כחלשה, שלא תגיב בעוצמה מול התקוממות ערבית בארץ.
