הגירעונות בתקציב והתפתחות המוסדות הפיסקאלים בישראל
1. החוק להפחתת הגירעון הוא מוסד פיסקלי בישראל. הוא חוקק בשנת 1991 ,מאז לא השתנתה מתכונתו העקרונית, אך עודכנו בו עדכונים רבים יחסית. זהו חוק פיסקאלי המציין יעדים כמותיים לתקציב המדינה. החוק נחקק בגלל שבתחילת שנות התשעים החלה עלייה גדולה מארצות ברית המועצות לשעבר, ברור היה שקליטת עלייה בהיקף כזה תחייב הגדלה ניכרת בהוצאות הממשלה על מנת לספק לעולים צורכי מחיה בסיסיים, החשש היה כי הציבור בכלל והמגזר העסקי בפרט יצפו ששו, כמו בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, תוליך הממשלה לגירעונות גדולים בתקציב המדינה, הציפיות האלה עלולות היו להביא לעלייה בציפיות לאינפלציה ובכך לסכן את הישגי תכנית הייצוב שהביאה לצמצום חד בהוצאות הממשלה ולהורדת האינפלציה, חשש נוסף היה כי עם סיום קליטת גל העלייה ואף ֵ שיפחתו הוצאות הממשלה על קליטה, היא לא תצמצם את הוצאותיה, ולכן היה צורך לשכנע את הציבור כי על אף הצרכים הגדולים לקליטת העלייה, הממשלה תנהג באחריות פיסקלית. הממשלה לא הסתפקה בהצהרות בלבד, וכדי לתת אמינות לכוונתה היא חוקקה את החוק להפחתת הגירעון.
מטרת החוק היתה לכבול את ידי הממשלה בכל הנוגע לגובה הגירעון. החוק קבע כי הגירעון המקומי של הממשלה יהיה לכל היותר %2.6 מהתוצר בשנת 1992 והוא יפחת בהדרגה (%2.3 בשנת 1993 ו– ָ %2.2 בשנת 1994 (עד שייעלם בשנת 1995.
משמעות הגירעון בתקציב היא הזרמת כספים נוספים למשק והגדלת אמצעי התשלום. אם הגירעון ממומן על ידי הזרמת כספים לאורך זמן, תיווצר אינפלציה התואמת את שיעור ההזרמה, ולכן חשוב לשמור על גירעון נמוך.
2. חוק ההסדרים במשק המדינה נחקק ב–1985 כצעד משלים לתכנית הכלכלית לייצוב המשק. בשנת 1985 החליטה הממשלה על תכנית הייצוב, שמטרתה הייתה להתמודד עם הגירעון הגבוה של הממשלה, שגרם לאינפלציה במשק, אבל יסודות מסוימים בתכנית סתרו חוקים והסכמים קיימים בתחומים מרכזיים כיחסי עבודה, שכר ומסים, כדי להקנות לתכנית הייצוב תוקף חוקי קיבצה הממשלה תחת קורת גג אחת הסדרים חדשים, אוסף של חוקים ושל תיקוני חקיקה מתחומים שונים והביאה אותם לאישור הכנסת כמקשה אחת.
רבים מצדדים בשימורו של חוק ההסדרים ורואים בו מכשיר חיוני לשלטון, אשר בלעדיו תתקשה הרשות המבצעת לקדם וליישם את מדיניותה ולממש את יעדיה, שכן יש להעניק לממשלה כלים ואמצעים שיאפשרו לה להביא לשינוי מהיר וממשי בסדרי העדיפויות בתקופת כהונתה. המצדדים בקיומו של חוק מסוגו של חוק ההסדרים חוששים כי ביטולו יפגע פגיעה ממשית ביכולת המשילות ובכושר הביצוע של הממשלה ויגביר את תלותה בשותפותיה לקואליציה.