דוגמה – מבנה הצעת מחקר

המכללה האקדמית תל חי , קרית שמונה

מסלול כלכלה וניהול

עבודת סמינריון בנושא:

ניתוח עלות תועלת מחיסון קורונה

מוגש על ידי :

דפנה דיסני 0000000

דיסני דפנה 00000

בהנחיית המרצה:

ד"ר דפנה דיסני

תאריך:

10-08-2022

הצעת מחקר

פרק		עמוד
1	שאלת המחקר	3
2	מבוא (סקירה של הנושא)	3-4
3	סקירת ספרות	4-5
4	שיטת מחקר	5-6
5	תכנית מחקר (תכנית על פני זמן)	7
6	בבליוגרפיה	7-8

נושא: ניתוח עלות תועלת של חיסון האוכלוסייה לנגיף קורונה

שאלת המחקר:

חיסון האוכלוסייה בפני נגיף הקורונה הינו בגדר אספקה של מוצר פרטי שיש בו גם תועלת ציבורית (semi-public good) עד כמה הוא צריך להיות בסדר עדיפות ממשלתי ומצדיק השקעה ציבורית? כדי לענות על השאלה בקדם מחקר עלות מול תועלת מחיסון כלל האוכלוסייה .

מבוא:

לנגיף הקורונה השפעות רבות על בריאות הציבור. הנגיף אובחן לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין ומשם התפשט לכל העולם, בכלל זה לישראל. הנגיף משתייך למשפחה של נגיפים שהתפשטו בעשורים האחרונים, כמו גם  נגיף הסארס שבשנים 2002 ו־2003 גרם להתפרצות שבה מתו יותר מ־800 בני אדם,  ונגיף הסארס . כשמסתכלים על נגיף הקורונה במיקרוסקופ אלקטרוני רואים תמונה שמזכירה כתר, ומכאן שמו (משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר) .

ל"מגפת הקורונה" ובשמה המקצועי COVID-19 תסמינים אופייניים ובכלל זה חום מעל 38 מעלות, שיעול וקשיי נשימה שנגרמים כתוצאה מזיהום שהנגיף יוצר בריאות. לאלה התווספו גם אובדן או פגיעה בחוש הריח והטעם. עוד תסמינים קלאסיים  הם כאב גרון, עייפות וכאבי שרירים.

כ-140 חברות ומכוני מחקר במדינות רבות מסביב לעולם עוסקים בימים אלה  בפיתוח חיסונים לקורונה, חלקם בשלבים מתקדמים.  פיתוח חיסון עשוי להיות המפתח שעשוי לחלץ את העולם מהמשבר העמוק שאליו הוא נקלע בשל המגפה. הערכה של יעילות החיסון היא רב שלבית ורבת משתנים. השלב הראשון הוא הערכה המבוססת על פרופיל היעילות והבטיחות של הטכנולוגיה כפי שבא לידי ביטוי במחקרים הקליניים השונים. השלב הבא הוא רישום הטכנולוגיה ע"י רשויות רגולטוריות כדוגמת  EMEA שהיא הרשות הרגולטורית האירופאית   ו או בארה"ב( FDA) Food and Drugs Administration) .

חיסון הקורונה סופק לישראל מאז אמצע חודש דצמבר ב- 2020 ובימים אלו כבר הגיעה מדינת ישראל לחיסון של כ-2 מיליון אזרחים. היעד אותו הציבה לעצמה מדינת ישראל הוא לחסן את כלל האוכלוסייה מגיל 16 ומעלה, על מנת למגר את המגפה והשפעותיה הבריאותיות והכלכליות. האספקה של מנות חיסון בוצעה עד כה על ידי חברת MODERNA.  במסגרת מחקר זה נבחן את התועלת מול העלות מחיסון האוכלוסייה בישראל. אומדן העלויות מול התועלות יאפשר לתת תימוכן כלכלי להחלטה המרכזית שנטלה מדינת ישראל ביחס להשקעה ציבורית רחבה לאספקת החיסון לאוכלוסייה כולה, ומימון כל המערך הנלווה להתמודדות עם מגפת הקורונה. החלטה זו הינה ייחודית ברמה העולמית ומציבה את ישראל כמדינה חלוצה באימוץ החיסון ובמתן פתרון לחיסול המגפה ברמה המקומית.

סקירת ספרות :

משבר וירוס הקורונה  19-COVID  החל בינואר 2020 כמשבר בריאותי, תחילה בסין ולאחר מכן ברחבי העולם, והפך במהרה למשבר כלכלי בעקבות צעדי מנע של ממשלות ברחבי העולם להגביל ניידות בכדי למנוע את התפשטות הווירוס.  משבר זה החל לחלחל לשווקים הפיננסיים במלוא עוצמתו בסוף חודש פברואר. בנקודת זמן זו, האינדיקציות שעלו מן הנתונים לימדו, כי הכלכלה העולמית גולשת למיתון ראשון מאז המשבר הכלכלי הגדול של 2008. חלק מהחזאים הכלכליים המובילים התייחסו לשפל כלכלי פוטנציאלי ברחבי העולם באם המשבר יימשך חודשים רבים, בדומה לזה שנראה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ובמידה מסוימת גם לאחר משבר 2008  ( גילדין וחוב', 2020) .

גם המשק הישראלי עבר זעזוע בעקבות ההתפשטות המהירה של מגפת הקורונה, ובהתאם לכך,  הממשלה נקטה בצעדים שונים  לבלום את המגפה, בפרט על ידי סגירת המשק והגבלת תנועה.  אלו הביאו להורדת ביקושים למוצרים וסחורות מסוימים, ולפגיעה בשרשרת הייצור.  הדרך זהו הובילה לשיתוק המערכת הכלכלית והגדלת האבטלה. בנוסף ראינו סערה בשווקים הפיננסיים תוך קשיי נזילות משמעותיים, ותנודתיות גבוהה  במחירי המניות והסחורות (בנק ישראל,2020) .

התדרדרות במצב הכלכלי בד בבד עם הפגיעה בבריאות הציבור הביאה לפגיעה כוללת ברווחת הציבור, לשינוי בהקצאת משאבים ציבוריים וחוסר יעילות בתפקוד של סקטורים שונים, בפרט של מערכת החינוך והבריאות.

בחודש דצמבר 2020 ישראל יצאה לדרך בחיסון האוכלוסייה לקורונה, ונכון להיום, כבר למעלה מ- 2 מיליון איש קיבלו את המנה הראשונה מבין שתי מנות החיסון (ד״ר ארז גרטי , 2021) .  החיסונים מכילים את הווירוס/החיידק המומת, או המוחלש, או חלקים ממנו.  לדם מוזרקת מולקולה שאיננה חלבון (אלא קוד גנטי), שחודרת לתא גוף כלשהו. מכיוון שה-mRNA אינו חלבון, לא מיוצרים כנגדו נוגדנים כלל (נוגדנים מיוצרים רק כנגד חלבוני). ה-mRNA שחדר לתא בגופנו, משתמש בתא בריא שלנו על מנת לייצר את החלבון אליו הוא מקודד. במקרה של חיסון הקורונה, מדובר על אחד מחלבוני וירוס מעטפת הקורונה. (שחר, 2020) .

חיסון האוכלוסייה לקורונה צפוי לצמצם את שרשרת ההדבקה ולהחזיר, למגר את הסיכום להדבקות במחלה ולהחזיר את האוכלוסייה לשוק העבודה.

במסגרת המחקר זה נבחן את העלות מול התועלת ממתן חיסון בהיקף רחב לאוכלוסייה בישראל, כך שנשיג שליטה על המש להפצת המחלה בישראל.  בפועל, ההחלטה על חיסון האוכלוסייה כמו גם מימון כל מערכת החיסון בוצע על ידי תקציב המדינה מתוך ראייה שמדובר באינטרס ציבורי, מעבר לאינטרס של הפרט בשמירה על בריאותו.

שיטת המחקר:

1. בכדי לבסס את כדאיות ההשקעה הציבורית לחיסון האוכלוסייה נגד נגיף קורונה אנחנו נבצע ניתוח כדאיות של עלות מול תועלת מחיסון האוכלוסייה בישראל. נתייחס למצב הקיצון שבו כל האוכלוסייה מגיל 16 ומעלה מתחסנת.  הניתוח יתבסס על הנתונים הבאים שיאספו וינותחו במהלך המחקר:

הערכת תועלות

התועלת ממתן החיסון היא למעשה המניעה של עלויות כלכליות שנגרמו בשל הקורונה. על כן, נאמוד את הערך הכלכלי של הנזקים מקורונה במהלך שנה אחת של הפצת הנגיף בישראל בלבד. הפגיעה  הכלכלית באה לידי ביטוי בשלושה מישורים מרכזיים:

1. צמצום פעילות והפסקת פעילות של ענפים כלכליים שונים. תופעה שגררה גידול באבטלה ומצמום אספקה של מוצרים ושירותים.
2. פגיעה ישירה בבריאות הציבור, בין שהוא בכוח העבודה  ובין שאיננו בכוח העבודה.
3. פגיעה במערכת החינוך.

בכל אחד מהמישורים הללו נאמוד את הערך הכלכלי של נזקים, בהתאם לפרוט הבא:

1. נתייחס לענפים מרכזיים שבהם חל שינוי שניתן לייחס אותו ישירות להשפעת הקורונה. על בסיס מיפוי מקורות מידע כללים, נדמה שחל שינוי  משמעותי בענפי התחבורה, ענפי מלונאות ותיירות, וענפים חקלאיים. במסגרת העבודה נמפה ענפי יצור אלו ונוספים, ונבחן את ההשפעה של מגפת הקורונה על תפקודם. הערכת העלות תעשה על בסיס ערך היצור (תל"ג ענפי). אנחנו נשווה בין ערך היצור בשנת 2020 לערך היצור בשנים קודמות  (שינוי בערך היצור בהשוואה לממוצע של 3 שנים אחורה) ושינוי בהיקף התעסוקה (שינוי בהיקף התעסוקה בהשוואה לתעסוקה ממוצעת 3 שנים קודם לכן) . השוואת שני המדדים הללו תאפשר לכמת את העלות הכלכלית של פגיעת קורונה במערכת היצרנית .

• הערכת התועלת משינוי בבריאות הציבור יעשה על בסיס ערך כלכלי של שנת כח אדם מועסק, וערך כלכלי של חיי אדם.  שנת חיים על פיו נקבע הקריטריון להכנסת תרופה או טכנולוגיה לסל תרופות עומד על כ 340 א' ש"ח (יותר מכפליים התמ"ג לנפש של כ 150,000 ש"ח בשנת 2019). במסגרת המחקר נעשה שימוש בערך זה.

• התועלת מתפקוד שוטף של מערכת החינוך תתבסס על ניתוח היקף הימים שבהם הושבתה לחלוטין מערכת החינוך והשקעה שנדרשה כדי לשקמו. אלו עלויות שיכולות לחסוך בעתיד, אם החיסון יאפשר לחזור לשגרת חיים גם במסגרות החינוך השונות.

הערכת עלויות:

העלויות לחיסון האוכלוסייה מפני נגיף הקורונה כוללות הוצאות משלושה סוגים:

1. עלות ישירה לרכישת מנות חיסונים לכלל האוכלוסייה (או בהיקף שיהיה בו כדי למגר את המגיפה בישראל).  נכון ל-19 בדצמבר 2020 ה-FDA אישר שימוש חירום בשני חיסונים נגד קורונה אשר בהם חוסנה האוכלוסייה בישראל. הראשון, החיסון של חברת פייזר, BNT162b2, המשתמשת בטכנולוגיות שעושות שימוש ב-mRNA.. השני, החיסון נגד קורונה של חברת מודרנה, MRNA-1273.[3] חיסונים אחרים נגד קורונה, ובהם AZD1222 של חברת אסטרהזניקה, נמצאים בשלבי מחקר שונים. במקביל מדינות אחרות מפתחות חיסונים אחרים, ובהן, רוסיה (Gam-COVID-Vac), סין (Ad5-nCoV) וישראל (BriLife). במסגרת המחקר נתבסס על עלויות האספקה של החיסונים מחברת פייזר ומודרנה בלבד.
2. עלות התפעול של מערך החיסונים (אחסון ואספקה של החיסונים על ידי קופות חולים וגורמים מוסמכים אחרים). לקביעת עלויות אלה נקיים ראיונות עומק עם נציגים ממשרד הבריאות ועם נציגים מקופות החולים לשם קבלת אומדן עלויות ישיר למתן חיסון הקורונה.

תכנית מחקר

	ינואר-פברואר	מרץ-מאי	יוני-יולי
איסוף נתונים
הערכת עלויות הערכת תועלות
ניתוח עלויות מול תועלות
סיכום כתיבה ועריכה להגשה

ביבליוגרפיה

אקשטיין, צ’ בנטל, ב’ שורץ, ד׳ (2020). הקורונה: תחלואה, כלכלה ורפואה ציבורית – עובדות ומדיניות. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. נייר מדיניות מיוחד, יוני 2020.

בנק ישראל (2020). דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים בבנק ישראל. 6 באפריל, 2020.  אוחזר מתוך אתר בנק ישראל. קישור.

גילדין,  זילבורג, ,סבח ,טפר ( 2020) . משבר הקורונה – אוגדן ניתוחים. פרסום המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך. כרך יולי, 2020. קישור.

גרטי ,א. ( 2021) . סימנים ראשונים לירידה בתחלואה בקרב מחוסנים בישראל. בעולם מתפשטת ההדבקה בווריאנטים החדשים של הנגיף, על רקע החשש שיפגעו ביעילות החיסונים.  מכון דוידסון, מכון ויצמן מדע. ישראל. פרסום באתר המכון.

שחר, י. (2020) חיסון קורונה- האם אפשר להיות רגועים שהוא באמת בטוח? חלק א. פורסם באתר המרכז לרפואת הרמב"ם. מאמר באתר.