Skip to content

אפקט של חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’)

נושא העבודה

אפקט של חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’)

מוגשת במסגרת סמינריון “ניו מדיה וגישור קונפליקטים”

תקציר

התגברות השימוש בסמארטפונים וצריכת מידע דרך האינטרנט והמדיות החברתיות שינתה את השפעת החדשות על האדם ותפיסתו. צריכת המידע הפכה להיות מהירה ומיידית, ואייטמים חדשותיים יכולים להשפיע על צרכני המידע בכל רחבי העולם, ובהתאם לכך להשפיע על דעתם בנושאים שונים. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המהגרים למדינות אירופה מסיבות של מלחמות במדינות שמהם הגיעו, או בגלל סיבות של הגירה ועבודה. הכיסוי התקשורתי לגבי מהגרים אלה בתקשורת האירופית היה שלילי ברובו, ועוררו תגובות שליליות לגבי הגירה זו וההשפעות האפשריות שלה על מדינות אירופיות דמוקרטיות. בישראל קיימת בשנים האחרונות תופעה דומה של הגירת פליטים לישראל מסיבות של מלחמה או מסיבות כלכליות. מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של צריכת חדשות דרך האינטרנט והמדיה הדיגיטלית בנוגע למהגרי עבודה באירופה, לגבי העמדות של אזרחים ישראלים בנוגע למהגרים דומים בישראל, כדוגמת מהגרים מסודן ואריתריאה. השערת המחקר הייתה שצריכה של חדשות כאלה על מהגרים למדינות אירופה, דרך האינטרנט, תגרום לעמדה שלילית של האזרחים הישראלים לגבי הפליטים בישראל, משום שישנה אסוציאציה טבעית בין שני סוגי המהגרים. על מנת לבדוק את שאלת המחקר בוצעו ראיונות פתוחים עם אזרחים ישראלים שנחשפו לחדשות באינטרנט לגבי מהגרי עבודה באירופה, וסקר שנועד לבדוק את ההשפעה של צריכת חדשות על עמדות אלה לגבי מהגרים בישראל. ממצאי הראיונות הפתוחים מראים שעמדותיהם של הנבדקים הושפעו לרעה אחרי שהם צרכו חדשות באינטרנט לגבי מהגרים באירופה, והם הובילו לתפיסה של פחד שמה תרחיש דומה עלול להתרחש בישראל. יחד עם זאת, הסקר שבוצע לא תומך בממצאים אלה, ולא נמצא קשר מובהק בין צריכה של חדשות באינטרנט והעמדות לגבי מהגרים ופליטים בישראל.

תוכן העניינים

מבוא. 4

סקירת ספרות. 4

השערות. 4

מתודולוגיה. 4

·                 מחקר איכותני……………………………………………………………………………………4

   מחקר כמותי……………………………………………………………………………………..4

·                 תיאור המשתנים. 4

ממצאים…………………………………………………………………………………………………………..4

דיון 4

מקורות. 4

נספחים……………………………………………………………………………………………………………4

מבוא

מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את ההשפעה של חשיפת אזרחים ישראלים לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית, על עמדותיהם כלפי מבקשי המקלט בישראל, כמו פליטים מסודן, אריתריאה וכו’. הרציונל המחקרי הוא שחשיפה לתכנים שלילים לגבי מבקשי מקלט באירופה, גורמת לדעות שליליות לגבי מבקשי המקלט בישראל, בגלל העובדה שישנה אסוציאציה בין שתי קבוצות אלה של מבקשי מקלט, הם מגיעים מאותם אזורים גיאוגרפיים, יש להם רקע תרבותי דומה, והסיבות שלהם להגירה הם דומות, לכן לא מן הנמנע שאזרח ישראלי יבצע את האסוציאציה הזו.

הספרות המחקרית מראה שבשנים האחרונות החלו להתגבר הדיווחים על מבקשי מקלט במדינות אירופה השונות, וזאת בעקבות התפרצותם של משברים הומניטריים שונים במדינות אפריקה ומערב אסיה. דיווחים אלה הם לרוב בעלי קונוטציה שלילית, והם דנים בנזקים האפשריים שיכולים מבקשי מקלט אלה לגרום למדינה שאליה הם מהגרים. מהגרים רבים הגיעו ממדינות שבהן הייתה מלחמה כמו סוריה ואפגניסטן, ואחרים הגיעו ממניעים כלכליים כמו מדינות אפריקה (Kugiel, 2016).

העלייה בהגירה של פליטים למדינות אירופה התרחשה במקביל לעלייה בפופולריות של המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הכיסוי התקשורתי הפך להיות יותר נרחב ומיידי בשנים אלה, בגלל הקלות היחסית של העברת מידע בצורה דיגיטלית לכמות גדולה של אנשים. המידע הפך להיות הרבה יותר זמין ונגיש עבור הציבור. שילובם של שני גורמים אלה גרם לעלייה בתודעה הציבורית לגבי משבר הפליטים באירופה, ולגבי הסכנות הביטחוניות האפשריות שהוא יכול לגרום (שוורץ-אלטשולר, מן, ולב-און, 2012). הכיסוי התקשורתי בישראל של משבר הפליטים באירופה, קיבל נקודת מבט ישראלית, תוך התייחסות למצב הייחודי של מדינת ישראל, שהא קליטת מהגרי עבודה רבים עוד לפני משבר הפליטי באירופה, ובייחוד ממדינות כמו אריתריאה וסודן, ונושא זה נחשב לשנוי במחלוקת בישראל (כהנא, 2019).

ולכן שאלת המחקר היא מהי ההשפעה של החשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית, על עמדות של אזרחים ישראלים כלפי מבקשי המקלט בישראל ? חשיבותה של שאלת מחקר זאת נובעת מהעבודה שמדובר בנושא שהתפתח רק בשנים האחרונות, והמחקר בנושא השפעת תכנים דיגיטליים על דעותיהם של אזרחי ישראל לגבי מבקשי המקלט הוא דל ביותר. מחקר זה יעזור לשפוך אור על הדרך שבה משפיעה המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות על נושאים פוליטיים כמו במקרה זה.

סקירת ספרות

מסגרת תיאורטית                                                                                                                      האדם לא נולד בדעות קדומות, אלא דעות קדומות נלמדות. מעצם טבע האדם, דעות קדומות שוללות את כבוד האדם האינדיבידואלי ושוברות את האחדות הבסיסית בין אנשים. גורדון וו אלפורט מגדיר דעות קדומות כיחס או תחושה עוינת כלפי אדם אך ורק בגלל שהוא או היא שייכים לקבוצה שאליה הקצה תכונות מעוררות התנגדות. אפליה פועלת על פי דעה קדומה שלילית. אלפורט מסביר עוד כי דעות קדומות ואפליה שליליות מתבטאות ברמת הסלמה של אלימות. דרגות האפליה המדרגות הללו הולכות ועוברות מהתעללות מדוברת לרצח (Allport, Clark & Pettigrew, 1954 ). לפי תיאוריה זו , הפחתת העוינות בין קבוצות תתאפשר על ידי יצירת מגע ישיר ביניהן , ותוצאתו תהיה הפחתה של עוינות, של סטראוטיפים ושל דעות קדומות. לא די במפגש סתמי או מקרי כדי לגשר על עוינות (Allport, 1954).                                                                                                                                 ההתקדמות האחרונה בתורת הקשר הבין-קבוצתי ובמחקר נבדקת. חוקרים נוספים ניסו ליישם את השערת המגע של אלפורט על קבוצות מגוונות בחברות שונות הראו מחקרים שהמגע ממזער עוינות ודעות קדומות בין הקבוצות היריבות.  (Pettigrew, Tropp, Wagner & Christ, 2011) אפקט העברה משני של קשר בין קבוצות. השפעה זו כרוכה בהפחתה משנית נוספת של הדעות הקדומות כלפי קבוצות שאינן מעורבות. מצאו חוקרים כי קיימות השפעות העברה משניות משמעותיות של קשר בין קבוצות, אך הן היו מוגבלות לקבוצות אקדמיות ספציפיות הדומות לקבוצה שקיבלה קשר עם סטראוטיפים, סטטוס או סטיגמה נתפסים. מכיוון שקישור הדעות הקדומות של אנשי קשר הוא דו כיווני, ההשפעה מנופחת כאשר אין שליטה על הדעות הקדומות המקטינות את צמצום המגע. העדויות החזקות ביותר נובעות ממחקר ניסיוני. מוצעים גם הסברים קוגניטיביים וגם הסברים רגשיים להשפעה (Pettigrew, 2009).                                                                                                                   היפותזת הקשר של אלפורט נקראת היפותזת הקשר החיצוני. אם אנשים מעבדים אינטראקציה טפילית בתיווך המוני באופן הדומה לאינטראקציה בין-אישית, הרי שהפונקציות החיוביות החברתיות של קשר בין קבוצות עשויות לנבוע ממגע טפילי-חברתי. מגע טפילי מקלה על תגובות טפיליות חיובית ושינויים באמונות לגבי התכונות של קטגוריות קבוצות מיעוט (Schiappa, Gregg & Hewes 2005). אחת התיאוריות המובילות הדוגלות בהפחתת הסכסוך בין הקבוצות היא השערת הקשר. על פי תיאוריה זו, מגע בתנאים מסוימים, כמו מעמד שווה, שיתוף פעולה לקראת מטרה על-גבול, ותמיכה מוסדית, יוצר מפגש בין-קבוצתי חיובי, אשר בתורו, יביא לשיפור ביחסי-הקבוצות. האינטרנט הפך בשנים האחרונות לאמצעי תקשורת נגיש וחשוב. האינטרנט יוצר סביבה מוגנת למשתמשים שבהם יש להם שליטה רבה יותר על תהליך התקשורת. תאוריה זו מציעה תכונותיו הייחודיות של האינטרנט עשויות לעזור ביצירת קשר חיובי בין קבוצות מתחרות. היתרונות העיקריים של שימוש באינטרנט ליצירת קשר נבחנים במאמר זה (Hamburger & McKenna, 2006). על פי תיאוריית ה- Parasocial contact , דרך אינטראקציה חברתית בין קבוצות אתניות שונות אפשר להקטין את המידה של דעה קדומה שיש לחברי קובצות שונות  אחד על השני. האינטראקציה צריכה להיות בין שני פריטים החולקים מצב ומטרות משותפים, והאינטראקציה צריכה להיות עקבית ולא שיטחית על מנת להגיע לתוצאות. בבדיקה של מעל 700 דוגמאות נמצאה קורלציה בין מפגשים כאלה לבין הפחתה בדעה הקדומה. ((Schiappa, Gregg &  Hewes, 2006. הטענה היא שדעות קדומות נוצרות כהכללה מהירה של קבוצות שלמות, לדוגמא כתוצאה מחוויה רעה, סטריאוטיפ חברתי או מהמשפחה או חברים, וברגע שפוגשים פריט מהקבוצה המוכללת ולומדים קצת להכיר אותו אישית, כמו גם להכיר יותר מנהגים המאפיינים את הקבוצה שלו, הדעה משתנה באופן טבעי. מגע חברתי כזה הנעשה באופן ממושך ויש בתוכו חוויות חיוביות יביא לקונפליקט פנימי בין הדעות הקדומות לבין החוויות ולכן יוריד את הפחד או הדעות הקדומות מהקבוצה כולה. ההיפותזה שנתבעה ב 1954 על ידי Gordon W.Allport דיברה על אינטראקציה אישית אך יש טענות בדבר היכולת של טלוויזיה ומדיות אחרות לספק היום את סוג האינטראקציה האישית שצריך, אבל דרך מסך, על מנת לשנות את האמונות של האנשים לגבי קבוצות מסוימות. בסקירה של 3 מאמרים הסוקרים דעות קדומות: 2 נגד גברים הומואים ו 1 נגד גברים טרנס סקסואליים נמצא שגידול בידע שיש על הקבוצה מסוימת וחוויות חיוביות עם פריטים מהקבוצה יכול להוביל לירידה בהומופוביה והרגשה נוחה יותר. למשל אם יש דמות גאה על המסך שמישהו מתחבר אליה באופן אישי מסיבות אחרות, חיבור כזו מהווה למעשה את סוג האינטראקציה הנדרש על מנת להוריד דעות קדומות. ((Schiappa, Gregg & Hewes, 2005      סיקור של קבוצות מיעוט על ידי עיתונות דיגיטאלית בכל העולם                                                          יותר ויותר קבוצות של רוב אתני במדינות בעולם רואות את עצמן כמיעוטים בסכנה. סיפורי קונספירציה על השפעות זרות, או שיעורי ילודה גבוהים בקרב מיעוטים, נולדים לעתים כתוצאה מחשש מעשי יותר, אובדן מעמד. המשטר הדמוקרטי המודרני דורש שמיעוטים יקבלו זכויות והזדמנויות שוות, דרישה העלולה להיתפש אצל קבוצת רוב ותיקה כאיום על אחיזתה בשלטון. ופחדים מפני איומים קיומיים יכולים להגשים את עצמם. דינמיקה זו מתחזקת ברחבי העולם, לא רק כשקבוצה אתנית מסוימת מהווה רוב במדינה ומיעוט באזור הגיאוגרפי הרחב יותר (עיתון הארץ בכתבה מתורגמת של ה-NYT, 2019). מיעוטים חשים לעתים קרובות לא מרוצים ומתוסכלים מתארים תקשורתיים שליליים או לא מדויקים לגבי קבוצותיהם בתקשורת המיינסטרים. ייצוגים שליליים בתקשורת יכולים להגביר את הדעות הקדומות ולייצר התנהגויות שליליות כלפי חברי הקבוצה המתוארים (Saleem, Hawkins, Wojcieszak & Roden, 2019).                                                                                        מבקשי מקלט באירופה                                                                                                                מאז הופעת האיחוד האירופי ב 1957 ועד משבר הנפט (1973) מהגרים ממדינות שלא מהאיחוד היוו לרוב מהגרי עבודה ולא היה צורך במדיניות הגירה. במשבר הנפט העולמי מדינות אירופה עצרו את תוכניות ההגירה וניסו ללא הצלחה לשלוח חזרה את העובדים הזמניים למדינות המקור (Karolewski & Benedikter, 2017). בנוסף התרבו בקשות לאיחוד משפחות וחלה עלייה בהגירה לא חוקית. לאורך שנות ה 80 וה 90 המשיכה להתפתח מדיניות ההגירה של מדינות האיחוד עם פיתוח המושג “מדינות בטוחות” במטרה להקטין את את בקשות המקלט (Karolewski & Benedikter, 2018). משבר ההגירה של 2014-2016 במדינות האיחוד הציף לשטח את השבריריות של מדיניות ההגירה באיחוד ואת המחסור בסולידריות בין מדינות האיחוד. בגלל ההבדל בעושר בין מדינות האיחוד למדינות במזרח התיכון, במזרח הרחוק ובאפריקה, ובנוסף קונפליקטים פוליטיים ואתניים, העשור האחרון היה רווי בהגירה אל אירופה (Chouliaraki & Zaborowski, 2017). בשנת 2015 זרימת הפליטים לאירופה הגיעה לשיאה עם הגעתם של מיליון וחצי פליטים, רובם כתוצאה של מלחמת האזרחים בסוריה (כל פליט שני ב 2015 היה סורי). לעומת זאת, 90 אחוז מהמהגרים לאירופה לפני 2015 הגיעו מהמדינות אפגניסן, אריתריאה, ניגריה, עיראק, סומליה, סודן, גמביה, בנגלדש וסנגל (Kugiel, 2016). באופן כלל,  רוב  מבקשי המקלט הם מהגרים כלכליים המתחזים לפליטים. לפי ההערכות, רק רבע ממבקשי המקלט באירופה הם פליטים. מתוך כל המהגרים באירופה, כ 70 אחוז הם גברים ורק 30 אחוז נשים וילדים. המהגרים עצמם לא מחולקים שווה בין מדינות אירופה, עד 2014 רוב המהגרים לאירופה מצאו מפלט בגרמניה, וגם במשבר של 2015 כ 600 אלף מבקשי מקלט נקלטו בגרמניה. זה לא במקרה, רוב המהגרים לאירופה רוצים לסיים בגרמניה, שוודיה או אנגליה בגלל איכות החיים במדינות אלה ובגלל מדיניות הרווחה הנדיבה שהן מקיימות (Karolewski & Benedikter, 2017).                                                                        המונח Securitization  Chouliaraki, Zaborowski, 2017) ) מתייחס לדרך החדשה בה התייחס האיחוד לפליטים כבעיה הומניטרית אך גם ביטחונית. מחשש להצפה בפליטים שתוכל להביא לבעיות בבית,  מדינות אירופה בחרו לסווג את מבקשי המקלט ככאלו הצריכים עזרה אך גם כ”אחרים”, על מנת לשמור על השלטון. הסיווג כ”אחרים” צמח מהסיקור העיתונאי של המשבר, תוך הגדרת המצב כ “משבר הפליטים”, אך גם המדיניות הייתה לטפל בצרכים ההומניטריים של הפליטים ולא לקבלם כאזרחים מלאים. אפשר לטעון שבניגוד למדיניות זו, באביב 2016 כמה מדינות אירופיות החליטו לסגור את הגבולות והשאירו 60,000 מבקשי מקלט תקועים ביוון.                                                                       החל מ2015, מלבד הסכמים שעשה האיחוד האירופי עם טורקיה על מנת לסגור את נתיב הכניסה של מבקשי המקלט העובר דרכה, הגביר האיחוד את משמר הגבול בכל המדינות – ועוד מיליארד יורו נוספו לתקציב בשביל משימה זו. בנוסף, משמר החופים התחיל לעצור ספינות לפני שהן מגיעות לשטח האיחוד, הם מצילים את הפליטים אך מטביעים את הספינות בכדי שלא ישומשו שוב להברחה, בונים חומות לאורך הגבולות החיצוניים של האיחוד, משקיעים יותר בגילוי רשתות הברחה ומקשיחים את תנאי הקבלה של הפליטים לפי כמות אזרחים במדינת האיחוד, תלג ופוטנציאל כלכלי. הסיקור התקשורתי בזמן הזה הציג את הפליטים כבעיה, כמשבר, כאחרים המהווים סכנה לקהילות האירופיות, מה שאולי תרם לפוביה מההגירה, לשינוי מדיניות הגבולות ולהתחזקות של המפלגות הימניות במדינות אירופה בתקופה זו. בסקירה של העיתונות בין מאי 2015 לנובמבר 2015 ניתן לראות עלייה בכתבות של מגננה לעומת כתבות הומאניטריות, עלייה באזכור החסרונות של קבלת פליטים אל תוך המדינה ועלייה בתחושות שליליות שיוחסו לציבור לגבי משבר הפליטים. (Chouliaraki, Zaborowski, 2017) . התוצאה של גלי ההגירה מאז 2015 והשינוי במדיניות משנת 2016 גרמו לבעיה פליטים עולמית. הדרכים שהפליטים ומבקשי מקלט צריכים לעבור עכשיו על מנת להגיע לאירופה הפכו למסוכנות יותר.                                                               חשיפה לתכנים של מבקשי מקלט באירופה-                                                                                במהלך השנים האחרונות החלו להיטבע מושגים חדשים הקשורים למבקשי המקלט באירופה, במדינות רבות בעולם, כמו למשל פליטים, מהגרים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ופליטי מלחמה. כל המושגים האלה התבססו היטב בתודעה הציבורית, והם קיבלו אסוציאציה מובהקת לתופעה של הגירת אנשים מאפריקה ליבשת אירופה שהתרחשה באופן מוגבר בשנים האחרונות. בעוד שהיה קיים ויכוח בשאלה האם יש לראות באנשים שחוצים את הים התיכון בדרכים לא חוקיות כראויים לסימפטיה והגנה מהמדינות האירופיות, נראה היה שהמונחים והכינויים של מהגרים ופליטים והאסוציאציות שיש לשייך להם, שלטו בשיח התקשורתי העולמי (Churches’ Commission for Migrants in Europe, 2017). משבר הפליטים של אירופה, שהוא בעצם אסון הומניטרי שנגרם בחלקו כתוצאה ממדיניות גבולות במדינות אירופה, ולא רק מתנועת הפליטים לעבר אירופה, היה אחד האירועים העולמיים המתוקשרים ביותר בעשור האחרון. תופעה תקשורתית עולמית זו התפתחה בקצותיה ובתוכה של יבשת אירופה, ולכן המקור למקור המידע החדשותי היה קרוב פיזית, כתבים מרחבי כל היבשת יכלו לסקר את הפליטים שמתדפקים על דלתם, וכל זאת כאשר המידע קרוב זמין וזול, וזאת בהשוואה לאזורי משבר אחרים ברחבי העולם, שדורשים משאבים משמעותיים על מנת לסקר אותם. סיקור תקשורתי נרחב זה באירופה הוביל לסיקור תקשורתי עולמי נרחב של התופעה, ולביסוס האסוציאציות המקושרות לה (Churches’ Commission for Migrants in Europe, 2017). הכיסוי התקשורתי הישראלי למשבר הפליטים באירופה ניזון אף הוא מהכיסוי התקשורתי העולמי, אולם ביחד עם כיסוי תקשורתי זה, ניתנה נקודת מבט ייחודית ישראלית, המתייחסת להיבטים שונים הנוגעים לישראל, כמו למשל מבחינה חברתית-כלכלית, פוליטית, ביטחונית, וגיאופוליטית. נקודת מבט אחת התייחסה להיבטים חברתיים כלכליים של מבקשי המקלט באירופה, מנקודת מבט ישראלית. במשך שנים רבות לפני פרוץ משבר הפליטים באירופה, מדינות אירופיות שונות והאיחוד האירופי העבירו ביקורת על הדרך שבה ישראל מטפלת בבעיית המסתננים שלה, ואולם כאשר פרץ משבר הפליטים באירופה, חלק מכלי התקשורת והמדיה טענו שעכשיו אירופה מבינה את מה שעבר על ישראל במשך שנים רבות, ועכשיו האירופים מבינים את נקודת המבט של מדינת ישראל בעניין הפליטים (כהנא, 2019).                                                                                                                                  נקודת מבט אחרת לגבי משבר הפליטים באירופה היא נקודת מבט פוליטית ביטחונית. התקשורת הישראלית הציגה את משבר הפליטים כאתגר פוליטי ביטחוני אפשרי העומד בפני ישראל, וזאת בגלל הקרבה הפיזית של ישראל באירופה, והיחסים הגיאופוליטיים האזוריים במזרח התיכון. לפי נקודת מבט זו משבר הפליטים באירופה יכול להפר את היציבות הגיאופוליטית באזור המזרח התיכון, ואת היציבות הפוליטית באירופה, שכן שני אזורים אלה חשובים מאוד לביטחונה ארוך הטווח של מדינת ישראל. ישנם שני היבטים לאיום הביטחוני פוליטי, מצד אחד המהגרים יכולים להזיק לכלכה של מדינות האזור, וליצור תופעות חברתיות שליליות, כמו גזענות ואנטגוניזם בקרב החברה המקבלת. ההיבט השני הוא שההגירה למדינות אירופה חשפה את הקלות של ההגירה למדינות, ואת הגבולות הפרוצים של היבשת, מצב שיכול להיות גם בישראל, והעובדה הזאת, בשילוב עם עלייתם הגלובלית של ארגוני טרור עולמיים, כדוגמת ארגון דאעש, מובילה לדאגה בקרב מערכת הביטחון בישראל (שטיין, פיינברג, 2017).                                                                                                           חשיפה לתכנים של מבקשי מקלט באירופה בעיתונות הדיגיטאלית-                                            בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בעיתונות הדיגיטלית, וזאת למרות שהעיתונות המודפסת עדיין שומרת על נתח משמעותי בשוק העיתונות. עלייה זו היא בקורלציה ישירה להתפתחויות הטכנולוגיות שהתרחשו בשנים האחרונות, וביניהם העלייה בפופולריות של הטלפונים החכמים, ובעקבות כך העלייה בשימוש ברשת האינטרנט. אחד ממאפייניה הבולטים של העיתונות הדיגיטלית היא שסוג זה של עיתונות הוא מהיר ומיידי, והדיווחים הם לאורך כל שעות היממה, וזאת בניגוד לעיתון המסורתי אשר בדרך כלל מודפס פעם ביום. העובדה שהעיתונות הדיגיטלית היא בזמינות גבוה, והיא מהירה, אירועים מרחבי העולם מדווחים באופן מהיר ומידי (שוורץ-אלטשולר, מן, ולב-און, 2012). בשנים האחרונות, הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות משבר הפליטים באירופה, קיבל גם ביטוי בתקשורת הדיגיטלית בישראל. ריבוי כלי התקשורת הדיגיטליים אמור לכאורה לתת נקודות מבט שונות לגבי משבר המהגרים באירופה ששיאו היה ב 2015, אולם כפי הנראה שהעיתונות הדיגיטלית בארץ עקבה אחרי הנרטיב הכללי של התקשורת העולמית הדיגיטלית בנושא זה. בגדול ניתן לומר שהנרטיב כלפי משבר ההגירה הוא שלילי, ורואים בתופעת ההגירה הלא חוקית כתופעה מסוכנת העלולה לסכן את ביטחון מדינות אירופה, וביטחון מדינת ישראל. רבים מכלי התקשורת דיווחו על הדחיפות לטיפול במשבר ההגירה (עיתון גלובס בכתבה חופפת לכתבה מפיננשל טיימס, 2015).                                                               עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל-                                                                                               ב 15 השנים האחרונות, מאז אמצע שנות האלפיים לערך, החלה תופעה של הסתננות של פליטים מאפריקה לישראל. חלקם הגדול של פליטים אלה הם פליטים אשר נמלטו מארצם בשל תנאי מחיה קשים, כמו עוני, מלחמות ואפילו מסיבות פוליטיות. בשביל חלק גדול מפליטים אלה, ישראל היוותה רק נקודת מעבר במסעם לעבר מדינות אחרות, בדרך כלל מדינות אירופאיות, ולכן חלק גדול מהמסתננים כבר לא נמצאים בישראל. מספר מבקשי המקלט הוערך להיות כ 32 אלף, נכון לשנת 2019 (רשות האוכלוסין, 2019). העמדות של הציבור כלפי מסתננים מאפריקה הן חשובות, משום שעמדות אלה עוזרות להבין את התהליכים בעיצוב המדיניות הציבורית בישראל, שמתקבלת על ידי נציגי הציבור, שהם מקבלי ההחלטות בכל הנוגע למדיניות הציבורית. נציגי הציבור הם נבחרי העם ואמורים לייצג אותו, ולכן המדיניות שלהם מייצגת את הלך הרוח בחברה הישראלית (הוכמן, 2015). הציבור בישראל נוטה לראות במבקשי מקלט אלה, כמסתננים בלתי חוקיים, בגלל שהגיעו לארץ לא בדרכי המעבר החוקיים, והכינוי הנפוץ להם הוא “מסתננים”. באופן כללי ניתן לומר שהציבור בישראל רואה במבקשי המקלט מאפריקה כאיום, כלכלי, חברתי ודמוגרפי, והעמדות כלפיהם הם בדרך כלל שליליות (הוכמן, 2015). נקודה חשובה שעוזרת להבין את העמדות כלפי מבקשי המקלט, היא שהעמדות של האזרחים בישראל כלפי מבקשי מקלט אלה, מושפעת באופן ישיר ברמת המגע שיש להם עם אנשים אלה. רוב הציבור בישראל איננו נחשף באופן ישיר למבקשי המקלט, ולא בא איתם במגע, וזאת משום שרובם המוחלט של מבקשי המקלט חיים באזור גיאוגרפי מצומצם, והוא האזור של דרום תל אביב. ולכן הדרך העיקרית שמרבית הציבור בישראל נחשף למידע אודות מבקשי המקלט, היא בתיווכה של התקשורת. ולכן בגלל שהחשיפה ורמת המידע שהציבור מקבל אודות מבקשי המקלט הוא חשוב מאוד בקביעת העמדה שלו לגביהם, התקשורת מהווה כלי חשוב בעיצוב העמדות של הציבור הישראלי כלפי מבקשי מקלט אלה (הוכמן, 2015).                                                                                                     פליטים מסודן בישראל-                                                                                                        מרביתם של מבקשי המקלט הסודנים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות הם פליטי מלחמה, אשר הגיעו מדרום סודן, בעקבות מלחמות האזרחים במדינה שהתנהלה עד 2005,. הרקע למלחמות האזרחים החוזרות ונשנות במדינה, הוא הבדלים דמוגרפיים שקיימים בסודן, כאשר הצפון נחשב לבעל רוב מוסלמי, ואילו הדרום נחשב לבעל רוב נוצרי. מלחמת האזרחים השנייה שהתרחשה בשנים 1983–2005, הייתה מלחמה אכזרית ועקובה מדם, שגרמה לעקורים ופליטים רבים, שנמלטו לארצות שונות, וביניהן גם ישראל (טל, 2007).ישראל היא מדינה החברה באמנת ז’נבה, אשר נוסדה בשנת 1951, והיא חתומה על פרוטוקול האו”ם משנת 1967. שני מסמכים אלה מחייבים את המדינות החתומות עליהם שלא לגרש פליטים בחזרה לארצותיהם, במידה וגירוש זה יכול להוות סכנה לחייהם. ולכן כל מבקש מקלט אשר הגיע מדרום סודן, אין מדינת ישראל יכולה לגרש אותו בחזרה לדרום סודן, וזאת משום שמתנהל מלחמת אזרחים באזור זה, והדבר מהווה סכנה מידית לחייו. בנוסף לכך, כאשר מוגשת בקשת מקלט על ידי פליט מדרום סודן, מי שדן בבקשה הזו הוא המוסד של האו”ם, ולא מדינת ישראל עצמה, וזאת כחלק מתנאיה של אמנת ז’נבה. יתרה מכך, גם כאשר מתברר שהמסתנן מדרום סודן הוא לא פליט, אלא מהגר עבודה, עדיין לא רשאית המדינה לגרש אותו בחזרה לארצו (לפידות, שני ורוזנצוייג, 2011; נציבות האו״ם לפליטים, 2011). הפיזור הגיאוגרפי של פליטי דרום סודן בישראל הוא מעט שונה משאר מבקשי המקלט, חלק ניכר מהם נמצא אמנם במרכזי אוכלוסייה שבהם ישנם מבקשי מקלט רבים, כמו דרום תל אביב, אולם ישנם גם ריכוזים גבוהים של מבקשי מקלט סודנים, בערים כמו אשדוד, אילת וערד, כאשר ערד מהווה מוקד מרכזי של פליטים מדרום סודן (וינוגרד, רון, 2018).             פליטים מאריתריאה בישראל-                                                                                                מבקשי מקלט מאריתריאה מהווים את הרוב המוחלט של כלל מבקשי המקלט בישראל, וגם את הרוב של המסתננים, שהסתננו לארץ ב 15 השנה האחרונות מהגבול עם מצרים. הסיבה העיקרית שמבקשי המקלט מאריתריאה הגיעו לארץ ישראל היא שאריתריאה היא דיקטטורה צבאית, אשר הקשתה מאוד על החיים של האזרחים במדינה. הבעת כל סוג של ביקורת נגד השלטון, כמו כן התאגדויות פוליטיות או אחרות שלא מאושרות על ידי הממשל, נחשבים לעבירות חמורות שמטופלים ביד נוקשה על ידי המשטר. בנוסף לכך לא קיים חופש פולחן במדינה, אזרחים שלא משתייכים לדת הנצרות, או לדת האסלאם, שתי הדתות הנפוצות במדינה, מקבלים יחס נוקשה, ונאסר עליהם לקיים את פולחנם (הוכמן, 2015). ישנה טענה שרובם של מבקשי מהקלט שהגיעו מאריתריאה הם בעצם מהגרי עבודה, המבקשים להעלות את רמת החיים שלהם ולמצוא תעסוקה, ולא פליטי מלחמה או פליטים שנמלטו מהמשטר הדיקטטורי באריתריאה. התוצר לנפש באריתריאה הוא כ 1600 דולרים, בעוד שבישראל הוא עומד על 36,000 דולרים, הבדלים אלה בתוצר הם משמעותיים מאוד, ויכולים ליצור מוטיבציה גבוה אצל אזרחים אריתריאים לעזוב את ארצם ולהגיע לחפש עבודה במדינה מערבית כדוגמת מדינת ישראל (סופר, 2009). במקרה של מבקשי מקלט מאריתריאה, ישנו וויכוח הם החזרת מבקשי המקלט לאריתריאה תגרום בהכרח לסיכון חייהם. המתנגדים לטענה שחייהם יהיו בסכנה טוענים שהמשטר האריתריאי מסכים לקבל בחזרה לארצו את מבקשי המקלט, כל עוד הם לא מתנגדים פוליטיים, והם מוכנים לשלם שני אחוזים מהכנסותיהם למדינה. גם העריקים מהצבא יכולים להתקבל בחזרה למדינה בתנאים דומים (פס”ד בית הדין האירופי לזכויות אדם, 2017).                                                                 

איך האיום המרוחק הופך לאיום מקומי                                                                                בעקבות הכיסוי התקשורתי הדיגיטלי שברובו היה בעל נרטיב שלילי, לגבי מבקשי המקלט באירופה, לא מן הנמנע שהעמדות בקרב הציבור הישראלי לגבי מבקשי המקלט בישראל יהיו שליליות, שכן לפי מחקר שבוצע על ידי דר’ אושרת הוכמן, בשנת 2015 (הוכמן, 2015), לחשיפה לתקשורת הדיגיטלית של הציבור הישראלי ישנה השפעה מכרעת לגבי העמדות כלפי מבקשי המקלט בישראל, וזאת בגלל שמרביתו של הציבור לא בא במגע ישיר עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, בשל העובדה שפיזורם הגיאוגרפי הוא מאוד מצומצם. בנוסף לכך, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (משה, 2013), ישנה חפיפה מבחינת התפיסה הציבורית בין מבקשי מקלט המגיעים לאירופה, למבקשי מקלט המגיעים למדינת ישראל, משום שמדובר במהגרים שמגיעים מאותם אזורים בעולם, ומאותן סיבות, אם אלה סיבות למקלט מדיני, או סיבות של הגירה כלכלית. יתרה מכך, הרבה מהמהגרים שמגיעים למדינת ישראל מגיעים אליה כמעין תחנת מעבר בדרכם למדינות אירופיות, ולכן מדובר באותו זרם של מהגרים. שילובם של שתי עובדות אלה גורם לעמדות שליליות כלפי מבקשי המקלט בישראל, עמדות שכוללות תמיכה בגירוש מבקשי המקלט למדינות שמהם הגיעו או למדינות קולטות אחרות באפריקה, ובנוסף לכך עמדות של אי נוחות במפגשים אם מבקשי מקלט אלה, ועמדות של אי הזדהות תרבותית, עם תרבותם של מבקשי המקלט (הוכמן, 2015). בזמנים של התדרדרות כלכלית, איומים נתפסים בין קבוצות ריאליות שולטים לעתים קרובות בשיח הפוליטי והתקשורתי. למרות שניתן לחוות את הקבוצות המקומיות למשל, מהגרים מקומיים כמקורות לאיומים מציאותיים, ניתן לראות גם איומים כאלה כתוצאה מקבוצות רחוקות וכי רחוקים כאלה איומים יכולים להעביר לחוסר סובלנות מקומית לדוגמא, הגברת חוסר הסובלנות כלפי קבוצות עולים מקומיות). בוצעו שני מחקרים שתפסו איומים ריאליסטיים רחוקים שהועברו לחוסר סובלנות מקומית דרך שני מסלולים שונים. ראשית, תגובות ישירות כלפי הקבוצה הרחוקה יכולות להכליל את הקבוצות המקומיות הדומות מבחינה תרבותית. שנית, מחקר שני הצביע על כך שכאשר האיום הרחוק יוחס לתכונות הקבוצתיות הסטריאוטיפיות , איומים ריאליסטיים רחוקים הפעילו איומים ריאליסטיים מקומיים, אשר לאחר מכן השפיעו על חוסר הסובלנות המקומית. ביחד, המחקרים מצביעים על כך שאיומים מציאותיים שנתפסים זרים יכולים להפוך לביתם, אך בשני אופנים שונים (Bouman, van Zomeren, & Otten, 2015).

סיכום סקירת ספרות                                                                                                                  פליטים ברחבי העולם היא תופעה מוכרת בימנו, במחקרנו אנו חוקרים את האפקט של חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריטראה וכו’). לאור הממצאים שהוצגו לעיל נראה כי  במהלך השנים האחרונות החלו להיטבע מושגים חדשים הקשורים למבקשי המקלט באירופה, במדינות רבות בעולם, כמו למשל פליטים, מהגרים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ופליטי מלחמה. כל המושגים האלה התבססו היטב בתודעה הציבורית, והם קיבלו אסוציאציה מובהקת לתופעה של הגירת אנשים מאפריקה ליבשת אירופה שהתרחשה באופן מוגבר בשנים האחרונות. בעוד שהיה קיים ויכוח בשאלה האם יש לראות באנשים שחוצים את הים התיכון בדרכים לא חוקיות כראויים לסימפטיה והגנה מהמדינות האירופיות. בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בעיתונות הדיגיטלית. הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות משבר הפליטים באירופה, קיבל גם ביטוי בתקשורת הדיגיטלית בישראל. ריבוי כלי התקשורת הדיגיטליים אמור לכאורה לתת נקודות מבט שונות לגבי משבר המהגרים באירופה ששיאו היה ב 2015, אולם כפי הנראה שהעיתונות הדיגיטלית בארץ עקבה אחרי הנרטיב הכללי של התקשורת העולמית הדיגיטלית בנושא זה. בגדול ניתן לומר שהנרטיב כלפי משבר ההגירה הוא שלילי, ורואים בתופעת ההגירה הלא חוקית כתופעה מסוכנת העלולה לסכן את ביטחון מדינות אירופה, וביטחון מדינת ישראל. ), לחשיפה לתקשורת הדיגיטלית של הציבור הישראלי ישנה השפעה מכרעת לגבי העמדות כלפי מבקשי המקלט בישראל, וזאת בגלל שמרביתו של הציבור לא בא במגע ישיר עם אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, בשל העובדה שפיזורם הגיאוגרפי הוא מאוד מצומצם. בהתאם לתאוריית המגע בה הפחתת העוינות בין קבוצות תתאפשר על ידי יצירת מגע ביניהן , ותוצאתו תהיה הפחתה של עוינות, של סטראוטיפים ושל דעות קדומות. . האם בהתאם לתאוריה זו מגע מקוון באמצעות עיתונות דיגיטלית יימצא אפקט שלילי על המרחק החברתי?

 

השערות

ניסוי-                                                                                                                                                  ימצא קשר חיובי בין אפקט של חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית לבין עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’)

ככל שאנשים יחשפו יותר לתכנים חיובים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה כך דעתם תהיה חיובית יותר על מבקשי המקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

ככל שאנשים יחשפו יותר לתכנים שליליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה כך דעתם תהיה חיובית יותר על מבקשי המקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

ככל שאנשים יחשפו יותר לתכנים ניטרליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה כך דעתם תהיה חיובית יותר על מבקשי המקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

סקר-

ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים חיובים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים שליליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים ניטרליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’

מתודולוגיה

הפיילוט לניסוי

לפני ביצוע הניסוי ושליחתו לנבדקים, הועבר בכיתה שאלון דמה לשאלון שאנו מתכוונים לשלוח. ענינו אני וחבריי לקורס על השאלון כדי לוודא שהמשיבים לשאלון יבינו את הנוסח כאשר מתכוונים לנושא שלילי/חיובי/ניטרלי. ולאחר בדיקת תשובות הסטודנטים בכיתה ושינוי הנוסח לנוסח המובן ביותר למשיבים שלחנו את השאלון להפצה סופית.                                                                                                                                                                                                                                                             הניסוי התבצע בשתי שלבים בהם נשלח לאוכלוסיית המחקר שלנו שאלון אינטרנטי בנושא מבקשי מקלט. בשני השלבים המשיבים לשאלון בשלב הראשון צריכים להיות זהים למשיבים בשלב השני. לפני עריכת הניסוי, נעשה פיילוט אינטרנטי בו נטלו הסטודנטים בקורס. לאחר ביצוע הפיילוט, נערכה שיחה בכיתת הקורס ובה נעשה בירור בנוגע לבהירות, מיצוי ובלעדיות של פריטי השאלון. המשתתפים בפיילוט נשאלו האם היו בשאלון שאלות או תשובות שגרמו להם לבלבול או אי הבנה. לאחר ביצוע הפיילוט ובהתאם בשיחה שלאחר מכן, בוצעו התאמות ותיקונים וגובשה הגרסה הסופית של השאלון.

הניסוי

הניסוי נערך באמצעות שאלון אינטרנטי. השאלון פורסם על ידי יישומון ותוכנה להעברת מסרים מידיים הנקרא ווטסאפ. השאלון צריך להיענות על ידי עשרה אנשים והשתתפותם נעשתה לפי קטגוריות גיל ומין. חמישה אנשים היו צריכים להיות ממין זכר וחמישה נוספים ממין נקבה. גילאי המשתתפים בשאלון מתחלקים לשלושה חלקים אשר כל חלק צריך להוות שליש פחות או יותר מהמשתתפים בשאלון. חלק ראשון, גילאי העשרים, חלק שני, גילאי השלושים וחלק שלישי זה גילאי הארבעים ומעלה.

שלב ראשון-

בשלב הראשון של הניסוי שלחתי את השאלון לעשרה אנשים העונים על הקטגוריות המתאימות שיענו עליו. בתחילת השאלון התבקשו המשיבים להזין את מספר תעודת הזהות שלהם כדי לוודא לאחר שני השלבים שאכן המשיבים שעונים בשלב זה הם גם העונים בשלב השני. ועל מנת לשמור על אנונימיות, בסיס הנתונים לא כלל כתובת דוא”ל, טלפון ופרטים מזהים אחרים.

בסוף השאלון התבקשו המשיבים אשר שלחתי להם את השאלון לסמן את שמי מבין שמות חבריי הסטודנטים לכיתה בשביל לבדוק את מספר העונים ששלחתי להם את השאלון ולראות כמה עדיין צריכים לענות.

שלב שני-

לאחר כעשרה ימים מתאריך מילוי השאלון הראשון הנחקרים ישיבו על חלקו השני של השאלון באותו נושא.

המשיבים בשלב זה בתחילת השאלון הזינו את מספר תעודת הזהות שלהם בשנית. ובסופו של השאלון סימנו את שמי מבין שמות חבריי הסטודנטים.

לאחר שני שלבי הניסוי אנו בדקנו את מספר העונים אשר סימנו את שמי במהלך הניסוי גם בשלב הראשון וגם בשלב השני. לאחר מכן בדקנו את מספרי תעודת הזהות של המשיבים ובדקנו שאכן המשיבים בשלב הראשון בניסוי הם אכן אותם משיבים בשלב הניסוי השני.

ראיונות עומק

הראיונות בוצעו בעזרת שאלון חצי מובנה. רואיינו חמישה אנשים כאשר כל ראיון היה עד 40 דקות.

בראיונות העומק נשאלו שאלות כדי להבין לעומק מהם התכנים שנתפסים כחיוביים, שלילים וניטרליים, על מנת לבנות נכון את השאלון עבור הסקר.

סקר אינטרנטי

מטרת הסקר הייתה לבחון האם קיים קשר חיובי/שלילי/ניטראלי בחשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

גודל ומבנה המדגם הכיתתי כלל 1039 (N) אנשים מתוכם גודל המדגם האישי שלי שהתייחס ל-50 אנשים אשר חולקו על בסיס מכסות מוגדרות מראש.

השאלון פורסם על ידי יישומון ותוכנה להעברת מסרים מידיים הנקרא ווטסאפ.                    

שיטת הדגימה הייתה לא הסתברותית מסוג מכסה אשר תבטיח ייצוגיות בכל אשכול. 

כלי המחקר – שיטת איסוף הנתונים הייתה הפצת סקר מקוון (כלי המחקר) בקרב אוכלוסיות מחקר שונות.                                                                                                                                                                 

להלן פירוט השאלונים הנוגעים למחקרי:                        

שאלון דמוגרפי – חלוקת אוכלוסיית המחקר במכסות לפי מין, גיל, מידת הדתיות, מוצא ואזור מגורים, כדי להבטיח את מהימנות המדגם. התפלגות המדגם על-פי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים מוצגת בנספח.                                                                                                                            

שאלון תדירות החשיפה לתכנים – שלושה שאלונים אשר עסקו בתדירות החשיפה לתכנים בעלי אופי שלילי, ניטראלי וחיובי על מבקשי מקלט באירופה  

שאלון עמדות כלפי מבקשי מקלט – דירוג העמדות כלפי מבקשי המקלט בסולם של 1-7 (כאשר 1– הנמוך ביותר, 7 – הגבוה ביותר) עבור סוגי יחס שונים, להלן הפירוט : חם – קר, שלילי – חיובי, עוין – ידידותי, חשדנות – אמון, זלזול – כבוד, סלידה – הערכה.

כיון ומדובר בסקר כיתתי אשר חולק בנושאיו השונים בין כולנו, חלק מהשאלות אינן נגעו בנושא שלי למשל : שאלות אשר התייחסו פלסטינאים לא אזרחים של מדינת ישראל, וערבים אזרחי ישראל. בנוסף, שאלות אשר עסקו בנושא האיום הנתפס רלוונטיות למחקרי, משום שביקשתי לבחון האם קיים קשר חיובי/שלילי/ניטראלי בחשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).      משתני המחקר:                                                                                                                                   משתנה בלתי תלוי – תדירות החשיפה לתכנים שליליים, ניטראליים וחיוביים על מבקשי מקלט חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית                                                     משתנה תלוי – עמדות כלפי מבקשי המקלט בישראל בסולם של 1-7 (1 – הנמוך ביותר, 7-הגבוה ביותר) עבור סוגי יחס שונים: חם – קר, שלילי – חיובי, עוין – ידידותי, חשדנות – אמון, זלזול – כבוד, סלידה – הערכה.

 

ממצאים

ממצאי ראיונות העומק

מרואייןמגדר  גילמידת הדתיותהשכלהמצב משפחתיאזור מגוריםעמדה פוליטית
א.ה.זכר22.5מסורתיעל תיכוניתרווקראש העיןימני
א.ה.-2נקבה26דתיה לאומיתבעלת תעודהרווקהמושב ברקתימנית
ע.מ.נקבה21דתיה לאומיתעל תיכוניתרווקהמושב ברקתימנית
ר.ה.זכר19.5דתי לאומיעל תיכונירווקמושב ברקתימני
ש.ה.זכר50דתי לאומיעל תיכונינשוימושב ברקתימני

במחקר נבדק האפקט של חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל. לצורך ניתוח הממצאים במחקר, רואיינו חמישה משתתפים, שנחשפו לתכנים באינטרנט לגבי מבקשי מקלט באירופה. בניתוח הממצאים נמצאו כמה תמות מרכזיות שחוזרות על עצמם במהלך הראיונות עם המשתתפים:

1. צריכה לא מבוקרת של חדשות-

אצל כל חמשת המרואיינים אנו רואים שהם מעידים על עצמם שהם צרכנים ברמה גבוה של חדשות. הדרך העיקרית שבה הם צורכים את כמות החדשות הגבוה, ובמהלך כל שעות היממה, היא דרך הטלפון הנייד שלהם, בין אם זה דרך גלישה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, או דרך אפליקציות של חברות החדשות. עצם העובדה שהחדשות נצרכות דרך המכשיר הנייד, שנמצא איתם בכל שעות היממה ובזמינות מאוד גבוה, מאפשרת להם לצרוך חדשות ברמה גבוה ובלתי מבוקרת, ובקלות רבה יחסית, וזאת בניגוד לאמצעי מדיה אחרים שלא נמצאים בזמינות גבוה כמו הנייד, כמו חדשות בטלוויזיה או ברדיו.

א.ה. למשל מספר שבעקבות הזמינות הגבוה של החדשות בטלפון הנייד שלו, הוא כמעט והפסיק לצרוך חדשות דרך הטלוויזיה:

” אני חושב שאני צרכן כבד אני צורך הרבה דרך הפלאפון בעיקר פייסבוק אפליקציות שם הרוב ושמזדמן לי שזה לא קורה הרבה(צוחק) אני רואה גם בטלוויזיה.” (א.ה.  22 זכר).

א.ה. מעיד על עצמו שהוא צרכן די “כבד”, וזה קורה בעיקר בגלל הזמינות הגבוה של החדשות והכתבות שזמינים בטלפון הנייד שלו וברשת החברתית שבה הוא גולש כדוגמת פייסבוק. הוא מספר שבגלל הזמינות הגבוה של החדשות בנייד הוא כבר כמעט ולא רואה טלוויזיה.

גם ר.ה. מספר על הצריכה “הכבדה” שלו והלא מבוקרת של חדשות, על הריבוי בגלישה ברשתות החברתיות, ששם בעיקר הוא צורך את החדשות שהוא קורא:

” אה… וואללה אני חושב שצרכן כבד אם לקרוא לזה ככה (צוחק) אני במיוחד בצבא מתעדכן על הכל דרך הפלאפון דרך הפייסבוק אה אתרים.” (ר.ה. 19 זכר).

גם ש.ה. מספר שהוא צרכן חדשות “כבד”, הוא קורא הרבה חדשות במהלך היום, והוא אפילו עושה זאת תוך כדי עבודתו, מה שמעיד על כך שצריכת החדשות שלו היא לא מבוקרת, והיא עלולה להפריע למהלך עבודתו התקין:

” אני חושב על עצמי כצרכן חדשות כבד אני מנסה גם תוך כדי העבודה להישאר מעודכן רואה חדשות דרך אפליקציות.” (ש.ה., 50 זכר).

מדברים אלה עולה שכל המרואיינים נחשפים לתכנים וחדשות באינטרנט בצורה תכופה ולא מבוקרת, כולם מעידים שבעיניהם הצריכה שלהם את החדשות היא רבה יחסית. מצב זה שקיים היום הוא בניגוד לנוהג שהיה בעבר, כאשר הטלפונים הניידים לא היו בשימוש גבוה. חלק גדול מהחשיפה של המרואיינים לחדשות נובעת מהשימוש התכוף שלהם ברשתות החברתיות.

2. חשיפה לחדשות לגבי מבקשי מקלט באירופה הובילה להתגבשות דעות קדומות ותפיסה שלילית-

כמעט כל המרואיינים הביעו את האפקט השלילי שיצר אצלם הכיסוי התקשורתי לגבי מבקשי המקלט באירופה. בגדול, המשתתפים מעידים שלאחר שהם קיבלו מידע מהתקשורת לגבי מבקשי המקלט באירופה, הם התחילו לגבש דעה שלילית לגבי מבקשי מקלט אלה, ולגבי מהגרים לא חוקיים בכלל. חלק גדול מהדעה השלילית שהתגבשה לגבי מבקשי מקלט אלה נובעת מתחושת הפחד שהתעוררה אצל המרואיינים, לגבי התוצאות האפשריות של הגירה לא חוקית זו, כמו למשל עלייה בטרור, וחלק מהמרואיינים דיברו על התחזקות האיסלאם באירופה, תופעה אשר יש לה קונוטציה שלילית בעיני חברות מערביות רבות.

כך למשל א.ה. מספר:

” מבקשי המקלט נמצאים במצב לא כזה אממ…מזהיר באירופה אני באמת מרחם עליהם שהם צריכים לעבור את זה והאוכלוסייה באירופה כן מקבלת את מבקשי המקלט והם אה מסתגלים למצב אני מבינה אותם שהם צריכים לעבור את זה וגם להם זה לא אה מצב קל אני אממ… מזדהה יותר עם אמ האירופאים כי בתכלס זה מצב שנכפה עליהם” (א.ה.  22 זכר).

א.ה. מספר  על הדעה שהתגבשה אצלו לגבי מבקשי המקלט לאחר שהוא נחשף לחדשות לגביהם. לפי מה שהוא אומר הוא מזדהה יותר עם האירופאים ולא עם מבקשי המקלט, מצד אחד הוא אומר שהוא מבין את מבקשי המקלט, אבל הוא מזדהה עם האירופים, כי המצב הזה נכפה עליהם. מדבריו אנו רואים שהדעה שלו לגבי מבקשי המקלט היא שלילית, והוא לא בעד שהם יקלטו במדינות אירופה.

גם א.ה. -2 מספרת על הדעה שהתגבשה אצלה בעקבות החשיפה לגבי מבקשי המקלט באירופה:

” כן אה… יצא לי להיחשף לתכנים כאלו ואה.. הם מסקרים אותם בצורה לא טובה כי הם מבקשי מקלט ואוכלי חינם וזה בתכלס בעיקר עורר בי דאגה וריחמתי עליהם אבל אה…זה גם סוג של גרם לי לחשוב עליהם בצורה שמציגים אותם לחשוב עליהם בצורה קצת שלילית.” (א.ה.  26 נקבה).

מדבריה אנו רואים שהדעה שלה לגבי מבקשי המקלט באירופה היא שלילית, והיא אומרת שהדעה השלילית שלה התגבשה בעיקר בגלל העובדה שהכיסוי התקשורתי של מבקשי המקלט האלה היה שלילי. לפי מה שהיא הבינה מכיסויים תקשורתיים אלה הוא שמבקשי המקלט הם אוכלי חינם, תופעה שלילית ושהם לא רצויים באירופה, ולכן גם הדעה שלה לגבי מבקשי מקלט אלה הייתה שלילית.

לסיכום קטגוריה זו, מהעדויות של המרואיינים, אנו רואים שיש להם עמדה שלילית לגבי מבקשי המקלט באירופה, והדבר נובע בעיקר מהמידע שהם מקבלים לגביהם מהחדשות באינטרנט שהם קוראים.

3. החשיפה למידע על מבקשי מקלט באירופה גרמה לדעה שלילית על מבקשי מקלט בישראל-

המשתתפים במחקר סבורים שישנו קשר בין מבקשי המקלט שמגיעים לאירופה ממדינות שונות, לבין מבקשי המקלט שנמצאים בישראל, למרות שהם מבינים שלא מדובר באותם פליטים והם מגיעים מארצות אחרות. בעקבות הדעה השלילית שהתגבשה אצל המרואיינים לגבי מבקשי המקלט באירופה, נוצרה גם דעה שלילית לגבי מבקשי המקלט בישראל, כי הם סבורים שישנו קשר ישיר בין מבקשי המקלט באירופה לאלה שבישראל, והתופעה שקרתה באירופה בממדים גדולים יכולה להגיע גם לישראל. מבחינתם של המרואיינים, אין הבדל בין שתי הקבוצות, אלה פליטים ואלה פליטים, ואם התקשורת באירופה מציגה אותם בצורה שלילית כזאת, אז גם אלה שבישראל הם בהכרח רעים.

כך למשל ענתה ע.מ. כאשר נשאלה מדוע סיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה הופך להיות איום מקומי בישראל:

” אני חושבת שמה שמוביל זה אה, שאנחנו חיים במדינה כמו שלנו מוקפת מוסלמים ובתוכה פלסטינאים אממ וגם מבקשי המקלט אז אנחנו מקשרים את זה אלינו ישר ורואים את זה אה כאיום.” (ע.מ.  21 נקבה).

לפי דבריה אנו רואים שהקונוטציה השלילית שבה נתפסים מבקשי המקלט בישראל נובעת משני דברים, ראשית מהדמיון של התופעה של מבקשי מקלט באירופה לבין מבקשי המקלט בישראל, שניהם נכנסו בצורה לא חוקית למדינה והתיישבו בה, שנית כל היא מציינת את הרגישות של מדינת ישראל בנושאים האלה, בגלל שזו מדינה פגיעה שמוקפת באויבים, קל יותר לתפוס את התופעה כאיום, כי אנחנו מדינה פגיעה יחסית.

כשהמרואיין ר.ה. נשאל לגבי הקשר בין מבקשי המקלט באירופה למבקשי המקלט בישראל, כל הוא השיב:

” אממ… לדעתי הם דווקא רלוונטים כי אה המדינות באירופה עד עכשיו לא היו צריכות להתמודד עם מצבים כאלה פיגועים של מוסלמים ודברים בסגנון אה ודווקא עכשיו הם עוברים משהו שאנחנו פה בישראל קצת מכירים.” (ר.ה.  19 זכר).

מדבריו אנו רואים שהוא חושב שהחדשות לגבי מבקשי המקלט באירופה רלוונטיות למדינת ישראל ולמבקשי המקלט בישראל, והוא חושב ששתי הסיטואציות מאוד דומות, מה שמעיד על כך הוא שהוא חושב שאירופה עכשיו חווה את מה שישראל חוותה במשך הרבה זמן, כמו פיגועים מצד מוסלמים והגירה לא חוקית, ולכן דווקא האירופאים מרגישים את מה שיש לנו בישראל.

לסיכום קטגוריה זו, אנו רואים שדעתם של המרואיינים לגבי מבקשי המקלט בישראל הושפעה באופן שלילי מהחדשות שהם צרכו באינטרנט, שהציגו בצורה שלילית את מבקשי המקלט באירופה. המרואיינים חושבים שישנו קשר ישיר בין הפליטים באירופה לבין מבקשי המקלט בישראל, וחושבים שזהו מצב דומה.

4. החדשות על מבקשי המקלט באירופה יוצרות תחושה של פחד-

מהדברים של משתתפי המחקר עולה תמה שחוזרת על עצמה, והיא שהחדשות על מבקשי המקלט באירופה מעוררת דאגה ופחד בקרב צורכי החדשות. מבקשי המקלט באירופה מוצגים באופן שלילי, ובהרבה פעמים מודגש הנזק והפגיעה שהם יכולים לגרום למדינות אירופה, המרואיינים מביעים את תחושת הפחד והדאגה הזו בעקבות הסיקור השלילי, הם מפחדים שהדברים האלה יקרו גם במדינת ישראל, וזה הגורם העיקרי שמוביל לדעה שלילית כלפי מבקשי מקלט אלה בישראל. כך למשל אומר ש.ה., כאשר הוא נשאל האם תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על העמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל:

” אני חושב שזה יכול לגרום לציבור אה פחד שאולי המהגרים שנמצאים פה בארץ יבצעו דברים נוראים כאלה ואנשים מן הסתם יפחדו ויתנהגו בצורה שונה.” (ש.ה.  50 זכר).

מהדברים שלו עולה שחשיפה לתכנים של חדשות לגבי מבקשי מקלט באירופה יכולה לגרום לפחדים בקרב הציבור הישראלי, האנשים בישראל מפחדים שמה שקורה באירופה יכול לקרות גם בישראל, ולכן החדשות האלה יכולות להשפיע על עמדות הציבור בישראל.

כך אומרת א.ה.-2 כאשר היא נשאלת האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים:

” רלוונטי לישראל אה מהבחינה שגם לנו פה בישראל יש את הבעיה של מסתננים ועובדים זרים אז אפשר לקשר את זה למה שקורה באירופה וליהודים אממ בכלל זה כן מתקשר כי כמה פעמים שמענו כבר על התנכלות של מבקשי מקלט שם אה ליהודים שגרים שם ואפילו עד רצח שזה מזעזע ומרתיח.” (א.ה.-2  26 נקבה).

מהדברים שלה עולה קודם כל הקישור בין מבקשי המקלט באירופה לבין מבקשי המקלט בישראל, והיא מביעה את הדאגה שלה לגבי מה שמבקשי המקלט האלה יכולים לעשות, ולפגוע באוכלוסייה המקומית בישראל. הדאגה שלה נובעת מהסיקור התקשורתי השלילי שמקבלים מבקשי המקלט באירופה, ובגלל שהיא מקשרת את זה למבקשי המקלט בישראל, היא חוששת שתהיה פגיעה דומה גם בישראל.

לסיכום קטגוריה זו, אנו רואים שהגורם העיקרית ליחס השלילי של המרואיינים כלפי מבקשי המקלט בישראל הוא הפחד שמתעורר בעקבות הסיקור התקשורתי השלילי שאלי הם נחשפים לגבי מבקשי המקלט באירופה, והחשיפה לנזק שהם יכולים לעשות. המרואיינים חוששים שהפגיעה בישראל תהיה דומה למה שכבר מתרחש באירופה, ולכן יש לנקוט בזהירות.

ממצאי הניסוי

איום נתפש ממבקשי המקלט באירופה לפני ואחרי חשיפה לתכנים חיובים, ממוצע, סטיית תקן ומבחן טי
היגדים בוחנים איום נתפסלפני החשיפה לכתבהאחרי החשיפה לכתבה    ערך t
ממוצעסטית התקןממוצעסטית התקן
1 מבקשי מקלט ממדינות אסיה ואפריקה צריכים להתאים את עצמם לערכים ולנורמות של המדינות האירופאיות מיד לאחר שהם מגיעים למדינות אלו7.002.906.202.83 2.129*
2 ההגירה של מוסלמים ממדינות אסיה ואפריקה מערערת את יסודות התרבות האירופאית7.162.806.622.68 2.076*
 3 הערכים והאמונות הקשורים לעבודה של מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים3.242.184.322.42 -3.390*
 4 הערכים והאמונות בנושאים הקשורים למשפחה וחינוך הילדים בקרב מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים2.762.073.642.21 -2.972*
5 הערכים והאמונות בנוגע ליחסים חברתיים בקרב מבקשי מקלט לא תואמים את אלה של רוב האירופאים6.202.946.302.63 -0.250
6 מבקשי המקלט לא חייבים לקבל את אורח החיים של האירופאים4.032.903.962.46 0.210
7 בהקשר הכלכלי, מבקשי המקלט מקבלים הרבה יותר מהמדינות האירופאיות שבהם התיישבו, מאשר תורמים למדינות הללו6.582.916.142.622.490*
8 מבקשי המקלט מגבירים את נטל המיסים שמשלמים תושבי אירופה6.932.536.112.442.775*
9 קליטת מבקשי המקלט עלולה לפגוע בהיקף שירותי הרווחה שמקבלים התושבים המקומיים7.052.476.692.641.356
10 איכות שירותי הרווחה שמקבלים תושבי מדינות אירופאיות לא השתנתה בעקבות ההגירה4.642.344.512.270.408
11 כללי המוסר של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.342.525.852.561.674
12 הערכים והנורמות של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.452.646.142.600.919
13 הדת והמסורת של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.622.736.112.791.583
14 מבקשי המקלט מהווים איום כלכלי למדינות אירופיות שקיבלו אותם6.232.705.732.771.805
15 מבקשי המקלט לא מגבירים תחרות בשוק העבודה במדינות אירופיות שקיבלו אותם5.732.645.592.390.369
16 ההתפתחויות בעולם הערבי עלולות לגרום למלחמה גם במדינות המערביות5.952.825.952.460.000
17 שיעורים גדולים של פשיעה ועבריינות בקרב מבקשי המקלט מסכנים את התושבים המקומיים במדינות שקיבלו אותם7.662.507.362.531.321
18 מבקשי המקלט מהווים איום דמוגרפי עבור המדינות האירופיות שקיבלו אותם7.312.736.922.661.876
19 מבקשי המקלט פוגעים בביטחון האישי של התושבים במדינות שקולטות אותם5.972.956.302.59-1.139
20 מבקשי מקלט חייבים לחגוג חגים מקומיים במדינות שקיבלו אותם, אפילו אם החגים האלה זרים להם מבחינת הדת2.282.102.972.35-2.772*
21 מבקשי מקלט חייבים להפסיק לחגוג במרחבים ציבוריים את החגים שלהם, במידה ולא מקובל לחגוג חגים אלה במדינה בה התיישבו3.302.824.502.96-4.104*
22 מבקשי מקלט מסכימים לשכר נמוך בשוק העבודה, מה שגורם גם לשכר של העובדים המקומיים לרדת5.002.595.432.58-1.360
23 מבקשי מקלט, ללא קשר האם הגיעו עם הון התחלתי או לא, בסופו של דבר מעלים את רמת החיים במדינות אליהן נכנסו2.972.113.682.11-2.658*
24 כניסת מבקשי מקלט גורמת לאי שיווין גבוה יותר בחלוקת הכנסות במדינות שמקבלות אותם5.662.495.772.42-0.347
25 מבקשי מקלט תורמים לצמיחה כלכלית במדינות שמקבלות אותם3.412.184.502.26-4.147*
26 במידה ומדינות אירופיות לא היו מקבלות מבקשי מקלט, רמת החיים בהן הייתה יותר גבוהה6.532.696.202.621.128
27 רוב מבקשי מקלט לא עובדים וניזונים מתמיכות שקיבלו מהמדינות הקולטות5.342.665.812.29-1.664
איום נתפס6.361.436.141.631.818

דיווח שאלה 1- נמצא כי ממוצע M=7.00  שלפני החשיפה לכתבה, גבוה  יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי   M=6.20  2.129 = t

דיווח שאלה 3 – נמצא כי ממוצע M=3.24  שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=4.32 . t=-3.390

דיווח שאלה 4 – נמצא כי ממוצע M=2.76  שלפני החשיפה לכתבה, נמוך  יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי 3.64 = M  t=-2.972   ..

דיווח שאלה 7 – נמצא כי ממוצע שלפני M=6.58 החשיפה לכתבה, גבוה יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=6.14. t=2.490

דיווח שאלה8  – נמצא כי ממוצע שלפני M=6.93  החשיפה לכתבה, גבוה יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=6.11. t=2.775

דיווח שאלה20 – נמצא כי ממוצע שלפני 2.28 M=  החשיפה לכתבה,  נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=2.97   .. t=-2.772

דיווח שאלה21 – נמצא כי ממוצע שלפני 3.30   M=  החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=4.5o  .. t=-4.104

דיווח שאלה23 – נמצא כי ממוצע שלפני M=2.97  החשיפה לכתבה,  נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=3.68  .. t=-2.658

דיווח שאלה25 – נמצא כי ממוצע שלפני M=3.41  החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=4.50   ..t=-4.147 

איום נתפש ממבקשי המקלט באירופה לפני ואחרי תכנים שלילים, ממוצע, סטיית תקן ומבחן טי  
היגדים בוחנים איום נתפסלפני החשיפה לכתבהאחרי החשיפה לכתבה    ערך t
ממוצעסטית התקןממוצעסטית התקן
1 מבקשי מקלט ממדינות אסיה ואפריקה צריכים להתאים את עצמם לערכים ולנורמות של המדינות האירופאיות מייד לאחר שהם מגיעים למדינות אלו6.582.895.892.78 1.957
2 ההגירה של מוסלמים ממדינות אסיה ואפריקה מערערת את יסודות התרבות האירופאית7.272.907.432.48 -0.497
 3 הערכים והאמונות הקשורים לעבודה של מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים3.052.052.861.96 0.620
 4 הערכים והאמונות בנושאים הקשורים למשפחה וחינוך הילדים בקרב מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים2.421.862.721.88 -1.289
5 הערכים והאמונות בנוגע ליחסים חברתיים בקרב מבקשי מקלט לא תואמים את אלה של רוב האירופאים6.812.777.002.69 -0.484
6 מבקשי המקלט לא חייבים לקבל את אורח החיים של האירופאים4.092.944.422.65 -0.953
7 בהקשר הכלכלי, מבקשי המקלט מקבלים הרבה יותר מהמדינות האירופאיות שבהם התיישבו, מאשר תורמים למדינות הללו7.142.517.082.47-1.619
8 מבקשי המקלט מגבירים את נטל המיסים שמשלמים תושבי אירופה6.532.586.692.60-0.506
9 קליטת מבקשי המקלט עלולה לפגוע בהיקף שירותי הרווחה שמקבלים התושבים המקומיים7.152.507.032.520.401
10 איכות שירותי הרווחה שמקבלים תושבי מדינות אירופאיות לא השתנתה בעקבות ההגירה4.322.514.582.65-0.900
11 כללי המוסר של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי7.002.777.202.45-0.554
12 הערכים והנורמות של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.912.767.112.60-0.535
13 הדת והמסורת של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.392.887.352.60-2.786*
14 מבקשי המקלט מהווים איום כלכלי למדינות אירופיות שקיבלו אותם6.652.516.892.49-0.903
15 מבקשי המקלט לא מגבירים תחרות בשוק העבודה במדינות אירופיות שקיבלו אותם5.463.045.432.810.077
16 ההתפתחויות בעולם הערבי עלולות לגרום למלחמה גם במדינות המערביות6.542.587.362.59-2.630*  
17 שיעורים גדולים של פשיעה ועבריינות בקרב מבקשי המקלט מסכנים את התושבים המקומיים במדינות שקיבלו אותם8.301.927.882.211.495
18 מבקשי המקלט מהווים איום דמוגרפי עבור המדינות האירופיות שקיבלו אותם7.322.537.852.07-1.917
19 מבקשי המקלט פוגעים בביטחון האישי של התושבים במדינות שקולטות אותם6.932.777.532.24-1.864
20 מבקשי מקלט חייבים לחגוג חגים מקומיים במדינות שקיבלו אותם, אפילו אם החגים האלה זרים להם מבחינת הדת3.182.743.312.41-0.446
21 מבקשי מקלט חייבים להפסיק לחגוג במרחבים ציבוריים את החגים שלהם, במידה ולא מקובל לחגוג חגים אלה במדינה בה התיישבו3.692.604.552.91-2.235*
22 מבקשי מקלט מסכימים לשכר נמוך בשוק העבודה, מה שגורם גם לשכר של העובדים המקומיים לרדת5.642.916.262.86-1.960*
23 מבקשי מקלט, ללא קשר האם הגיעו עם הון התחלתי או לא, בסופו של דבר מעלים את רמת החיים במדינות אליהן נכנסו3.192.483.612.51-1.310
24 כניסת מבקשי מקלט גורמת לאי שיווין גבוה יותר בחלוקת הכנסות במדינות שמקבלות אותם6.122.476.432.35-1.049
25 מבקשי מקלט תורמים לצמיחה כלכלית במדינות שמקבלות אותם3.322.403.612.29-1.107
26 במידה ומדינות אירופיות לא היו מקבלות מבקשי מקלט, רמת החיים בהן הייתה יותר גבוהה6.282.726.622.61-1.167
27 רוב מבקשי מקלט לא עובדים וניזונים מתמיכות שקיבלו מהמדינות הקולטות5.342.735.282.740.190
איום נתפס6.631.176.761.31–1.391
איום נתפש ממבקשי המקלט באירופה לפני ואחרי חשיפה תכנים נטרלים, ממוצע, סטיית תקן ומבחן טי
היגדים בוחנים איום נתפסלפני החשיפה לכתבהאחרי החשיפה לכתבה    ערך t
ממוצעסטית התקןממוצעסטית התקן
1 מבקשי מקלט ממדינות אסיה ואפריקה צריכים להתאים את עצמם לערכים ולנורמות של המדינות האירופאיות מייד לאחר שהם מגיעים למדינות אלו5.752.755.002.50 2.402*
2 ההגירה של מוסלמים ממדינות אסיה ואפריקה מערערת את יסודות התרבות האירופאית5.783.295.692.89 0.282
 3 הערכים והאמונות הקשורים לעבודה של מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים3.462.234.282.15 -2.248*
 4 הערכים והאמונות בנושאים הקשורים למשפחה וחינוך הילדים בקרב מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים3.091.984.112.15 -3.262*
5 הערכים והאמונות בנוגע ליחסים חברתיים בקרב מבקשי מקלט לא תואמים את אלה של רוב האירופאים5.592.925.832.66 -0.568
6 מבקשי המקלט לא חייבים לקבל את אורח החיים של האירופאים3.832.444.722.32 -2.051*
7 בהקשר הכלכלי, מבקשי המקלט מקבלים הרבה יותר מהמדינות האירופאיות שבהם התיישבו, מאשר תורמים למדינות הללו6.672.476.152.510.793
8 מבקשי המקלט מגבירים את נטל המיסים שמשלמים תושבי אירופה6.432.216.072.211.199
9 קליטת מבקשי המקלט עלולה לפגוע בהיקף שירותי הרווחה שמקבלים התושבים המקומיים6.262.785.802.541.441
10 איכות שירותי הרווחה שמקבלים תושבי מדינות אירופאיות לא השתנתה בעקבות ההגירה4.112.275.022.37-2.129*
11 כללי המוסר של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי5.512.725.672.53-0.687
12 הערכים והנורמות של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי5.642.705.672.34-0.245
13 הדת והמסורת של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי5.513.015.462.65-0.116
14 מבקשי המקלט מהווים איום כלכלי למדינות אירופיות שקיבלו אותם5.922.625.932.19-0.127
15 מבקשי המקלט לא מגבירים תחרות בשוק העבודה במדינות אירופיות שקיבלו אותם4.852.284.702.360.296
16 ההתפתחויות בעולם הערבי עלולות לגרום למלחמה גם במדינות המערביות6.152.576.562.45-1.531
17 שיעורים גדולים של פשיעה ועבריינות בקרב מבקשי המקלט מסכנים את התושבים המקומיים במדינות שקיבלו אותם7.022.546.812.650.413
18 מבקשי המקלט מהווים איום דמוגרפי עבור המדינות האירופיות שקיבלו אותם6.792.766.942.27-0.417
19 מבקשי המקלט פוגעים בביטחון האישי של התושבים במדינות שקולטות אותם6.412.766.062.531.058
20 מבקשי מקלט חייבים לחגוג חגים מקומיים במדינות שקיבלו אותם, אפילו אם החגים האלה זרים להם מבחינת הדת3.132.543.282.63-0.378
21 מבקשי מקלט חייבים להפסיק לחגוג במרחבים ציבוריים את החגים שלהם, במידה ולא מקובל לחגוג חגים אלה במדינה בה התיישבו3.832.793.742.500.267
22 מבקשי מקלט מסכימים לשכר נמוך בשוק העבודה, מה שגורם גם לשכר של העובדים המקומיים לרדת5.742.366.132.47-1.237
23 מבקשי מקלט, ללא קשר האם הגיעו עם הון התחלתי או לא, בסופו של דבר מעלים את רמת החיים במדינות אליהן נכנסו2.942.033.672.06-2.974*
24 כניסת מבקשי מקלט גורמת לאי שיווין גבוה יותר בחלוקת הכנסות במדינות שמקבלות אותם5.632.175.672.32-0.103
25 מבקשי מקלט תורמים לצמיחה כלכלית במדינות שמקבלות אותם3.542.114.072.13-1.695
26 במידה ומדינות אירופיות לא היו מקבלות מבקשי מקלט, רמת החיים בהן הייתה יותר גבוהה5.572.455.932.45-1.158
27 רוב מבקשי מקלט לא עובדים וניזונים מתמיכות שקיבלו מהמדינות הקולטות5.132.274.802.091.102
איום נתפס6.131.445.911.431.912

דיווח שאלה 1- נמצא כי ממוצע M=5.75  שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי M=5.00  t=2.402

דיווח שאלה 3 – נמצא כי ממוצע M=3.46  שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי   T= -2.248 M=4.28

דיווח שאלה 4 – נמצא כי ממוצע M=2.76  שלפני החשיפה לכתבה, נמוך  יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי 3.64 = M  t=-2.972   ..

דיווח שאלה 6 – נמצא כי ממוצע M=3.09 שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי   t=-3.262 M=4.11

דיווח שאלה 10 – נמצא כי ממוצע M=4.11 שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  t=-2.129 M=5.02

דיווח שאלה23 – נמצא כי ממוצע  M=2.94 שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחריM=3.67     . t=-2.974

דיווח שאלה 24- נמצע כי ממוצע M=5.63 שלפני החשיפה לכתבה, נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  t=-0.103 M=5.67

איום נתפש ממבקשי המקלט באירופה לפני ואחרי חשיפה לתכנים ללא תוכן, ממוצע, סטיית תקן ומבחן טי
היגדים בוחנים איום נתפסלפני החשיפה לכתבהאחרי החשיפה לכתבה    ערך t
ממוצעסטית התקןממוצעסטית התקן
1 מבקשי מקלט ממדינות אסיה ואפריקה צריכים להתאים את עצמם לערכים ולנורמות של המדינות האירופאיות מייד לאחר שהם מגיעים למדינות אלו6.653.106.592.710.156
2 ההגירה של מוסלמים ממדינות אסיה ואפריקה מערערת את יסודות התרבות האירופאית7.202.787.142.32 0.159
 3 הערכים והאמונות הקשורים לעבודה של מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים2.902.153.392.25 -1.228
 4 הערכים והאמונות בנושאים הקשורים למשפחה וחינוך הילדים בקרב מבקשי המקלט הם די דומים לאלה של רוב האירופאים2.761.752.981.99 -0.793
5 הערכים והאמונות בנוגע ליחסים חברתיים בקרב מבקשי מקלט לא תואמים את אלה של רוב האירופאים6.802.677.182.23 -0.845
6 מבקשי המקלט לא חייבים לקבל את אורח החיים של האירופאים4.162.574.292.63 -0.295
7 בהקשר הכלכלי, מבקשי המקלט מקבלים הרבה יותר מהמדינות האירופאיות שבהם התיישבו, מאשר תורמים למדינות הללו7.082.566.692.420.396
8 מבקשי המקלט מגבירים את נטל המיסים שמשלמים תושבי אירופה6.862.306.882.10-0.059
9 קליטת מבקשי המקלט עלולה לפגוע בהיקף שירותי הרווחה שמקבלים התושבים המקומיים7.452.017.391.900.192
10 איכות שירותי הרווחה שמקבלים תושבי מדינות אירופאיות לא השתנתה בעקבות ההגירה4.612.714.222.341.069
11 כללי המוסר של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.592.736.982.34-1.158
12 הערכים והנורמות של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.512.786.822.30-0.857
13 הדת והמסורת של מבקשי המקלט מאיימים על העולם המערבי6.572.906.632.64-0.148
14 מבקשי המקלט מהווים איום כלכלי למדינות אירופיות שקיבלו אותם6.272.606.692.23-1.304
15 מבקשי המקלט לא מגבירים תחרות בשוק העבודה במדינות אירופיות שקיבלו אותם5.552.515.632.54-0.221
16 ההתפתחויות בעולם הערבי עלולות לגרום למלחמה גם במדינות המערביות6.163.006.592.65-0.971
17 שיעורים גדולים של פשיעה ועבריינות בקרב מבקשי המקלט מסכנים את התושבים המקומיים במדינות שקיבלו אותם8.082.338.081.860.000
18 מבקשי המקלט מהווים איום דמוגרפי עבור המדינות האירופיות שקיבלו אותם7.182.887.392.43-0.714
19 מבקשי המקלט פוגעים בביטחון האישי של התושבים במדינות שקולטות אותם7.352.637.222.280.319
20 מבקשי מקלט חייבים לחגוג חגים מקומיים במדינות שקיבלו אותם, אפילו אם החגים האלה זרים להם מבחינת הדת3.102.583.412.29-0.877
21 מבקשי מקלט חייבים להפסיק לחגוג במרחבים ציבוריים את החגים שלהם, במידה ולא מקובל לחגוג חגים אלה במדינה בה התיישבו4.493.085.672.91-2.505*
22 מבקשי מקלט מסכימים לשכר נמוך בשוק העבודה, מה שגורם גם לשכר של העובדים המקומיים לרדת6.142.616.592.41-1.132
23 מבקשי מקלט, ללא קשר האם הגיעו עם הון התחלתי או לא, בסופו של דבר מעלים את רמת החיים במדינות אליהן נכנסו3.392.713.472.56-0.177
24 כניסת מבקשי מקלט גורמת לאי שיווין גבוה יותר בחלוקת הכנסות במדינות שמקבלות אותם6.122.616.292.45-0.428
25 מבקשי מקלט תורמים לצמיחה כלכלית במדינות שמקבלות אותם3.672.443.822.20-0.404
26 במידה ומדינות אירופיות לא היו מקבלות מבקשי מקלט, רמת החיים בהן הייתה יותר גבוהה6.612.556.982.54-1.110
27 רוב מבקשי מקלט לא עובדים וניזונים מתמיכות שקיבלו מהמדינות הקולטות5.062.665.392.52-0.945
איום נתפס6.601.376.731.32-1.011

דיווח שאלה21 – נמצא כי ממוצע M=4.49  שלפני החשיפה לכתבה נמוך יותר באופן מובהק מהממוצע של אחרי  M=5.67    t=-2.505

ממצאי הסקר

ממצאי המחקר התיאוריים

לוח ראשון: עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל התפלגויות, ממוצעים וסטיות התקן

היגדכלל לא – ציון 1ציון 2ציון 3ציון 4ציון 5ציון 6ציון 7ממוצעסטית התקן
חם – קר22.614.3%20.7%22.8%11.9%5.1%2.5%3.12%1.61
חיובי – שלילי21.915.0%20.4%24.6%10.6%4.9%2.5%3.11%  1.59      
ידידותי – עוין18.413.5%20.3%26.6%12.6%5.5%3.2%3.30%1.59   
אמון – חשדנות24.518.8%20.3%22.1%8.5%4.3%1.4%2.89%1.53   
כבוד – זלזול14.6%9.7%15.6%30.7%13.6%9.7%6.1%3.72%1.69   
הערכה – סלידה18.5%15.2%19.1%26.6%12.7%5.2%2.8%3.26%1.58   
מדד       3.24%1.45

לוח שני: תדירות החשיפה לתכנים בעלי אופי שלילי על מבקשי המקלט באירופה התפלגויות,

היגד1- לא נחשפתי כי אני לא צופה/לא קורא/ לא מאזין2 – כלל לא3 – בתדירות נמוכה מפעם בחודש4 – כפעם בחודש5 – מספר פעמים בחודש6 – פעם בשבוע7 – פעם ביומיים- שלושה8 – פעם ביוםממוצעסטיית התקן
צופה בתוכניות חדשות ואקטואליה באינטרנט9.5%8.6%19%13%14.2%9%8.8%18%4.46%2.26

ממוצעים וסטיות התקן

לוח שלישי :תדירות החשיפה לתכנים בעלי אופי ניטרלי על מבקשי המקלט באירופה התפלגויות, ממוצעים וסטיות התקן

היגד1- לא נחשפתי כי אני לא צופה/לא קורא/ לא מאזין2 – כלל לא3 – בתדירות נמוכה מפעם בחודש4 – כפעם בחודש5 – מספר פעמים בחודש6 – פעם בשבוע7 – פעם ביומיים- שלושה8 – פעם ביוםממוצעסטיית התקן
צופה בתוכניות חדשות ואקטואליה באינטרנט11.8%22.4%21.1%13%9.2%5.1%5.5%13.2%3.87%2.24

לוח רביעי: תדירות החשיפה לתכנים בעלי אופי חיובי על מבקשי המקלט באירופה התפלגויות, ממוצעים וסטיות התקן

סטיית התקןממוצע8 – פעם ביום7 – פעם ביומיים- שלושה6 – פעם בשבוע5 – מספר פעמים בחודש4 – כפעם בחודש3 – בתדירות נמוכה מפעם בחודש2 – כלל לא1- לא נחשפתי כי אני לא צופה/לא קורא/ לא מאזיןהיגד
2.13%3.5%9.6%4.6%5%6.9%11.5%19.1%30.4%12.9%צופה בתוכניות חדשות ואקטואליה באינטרנט

בדיקת השערות  המחקר:

לוח 1: מתאם פירסון                                                                                                              השערה: ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים חיובים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

 עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל
חיובי – קורא\ת חדשות ואקטואליה באינטרנט0.001
איום מבקשי מקלט באירופה על מה  שקורה בישראל-0.478**
עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל1

תוצאות מבחן פירסון לבחינת השערת המחקר הראשונה מעלה כי לא נמצא קשר סטטיסטי בין תדירות החשיפה לתכנים חיוביים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי המקלט בישראל (R=0.001), כלומר, השערת המחקר הופרכה.

לוח 2: מתאם פירסון                                                                                                                    2. השערה: ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים שליליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

 עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל
שלילי – קורא\ת חדשות ואקטואליה באינטרנט-0.028
עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל1
איום מבקשי מקלט באירופה על מה  שקורה בישראל-0.478**

תוצאות מבחן פירסון לבחינת השערת המחקר השנייה מעלה כי לא נמצא קשר סטטיסטי חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים שליליים בעיתונות הדיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (R= -0.028), ולכן השערת המחקר השנייה- הופרכה.

לוח 3: מתאם פירסון                                                                                                               השערה: ימצא  קשר חיובי בין תדירות החשיפה לתכנים ניטרליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (פליטים מסודן, אריתריאה וכו’).

 עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל
ניטרלי – קורא\ת חדשות ואקטואליה באינטרנט-0.055
איום מבקשי מקלט באירופה על מה  שקורה בישראל-0.478**
עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל1

תוצאות מבחן פירסון לבחינת השערת המחקר השלישית מעלה כי לא נמצא קשר סטטיסטי בין תדירות החשיפה לתכנים ניטרליים בעיתונות דיגיטאלית על מבקשי המקלט באירופה למבקשי מקלט בישראל (R= -0.055), ולכן השערת המחקר השלישית – הופרכה.

לסיכום תוצאות המחקר- שלושת השערות המחקר הופרכו. לא נמצא אישוש סטטיסטי לאף אחת מהשערות המחקר בנוגע לקשר שבין חשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל, לא לחיוב ולא לשלילה.

 

סיכום ודיון

מטרתו העיקרית של מחקר זה הייתה לבדוק את ההשפעה של החשיפה לתכנים על מבקשי מקלט באירופה בעיתונות דיגיטאלית על עמדות כלפי מבקשי מקלט בישראל, פליטים מסודן, אריתריאה וכדומה. התוצאות של המחקר היו חד משמעיות, הממצאים מראים שהחשיפה לתכנים באינטרנט לגבי מהגרים באירופה, מובילה לעמדות שליליות לגבי מבקשי המקלט בישראל, מהראיונות עם המשתתפים במחקר עולות מספר דמות שמצביעות על עמדות שליליות אלה כלפי מבקשי המקלט בישראל.

התמה המחקרית הראשונה שהתקבלה הייתה שהמרואיינים צורכים צריכה לא מבוקרת של חדשות. כמעט כל המרואיינים במחקר מעידים על עצמם שהם צורכים חדשות במשך כל שעות היממה, ובצורה לא מבוקרת. הם מספרים שהם צורכים חדשות במהלך פעילויות אחרות במהלך היום, כמו למשל במהלך העבודה, או במהלך שהות עם אנשים אחרים. אפילו בעיני עצמם הם חושבים שהם צורכים הרבה חדשות, והם מרגישים שהם לפעמים מזניחים תחומים אחרים בחייהם בגלל צריכת החדשות, כמו העבודה למשל או החברים.

צריכה גבוה ולא מבוקרת של חדשות, הופכת את ההשפעה של תכנים בחדשות למשפיעים ביותר על דעתו ועמדותיו של האדם, ולכן ככל שהאדם צורך יותר חדשות באינטרנט, כך יותר סביר שהחדשות האלה ישפיעו על עמדותיו, ובמיוחד במקרים שבהם החדשות הם שליליות ובעלות אפקט של פחד, כמו פחד ממהגרים וזרים. דברים אלה תואמים לספרות המחקר, שמראה שהאדם אינו נולד בדעות קדומות, אלא שהן נרכשות במהלך חייו. כל יחס או תחושה או עמדה שיש לאדם, היא פעולה נלמדת שהאדם מפתח אותה במהלך חייו, בהתאם לסביבה שלו, ולמידע שהוא נחשף אליו, בין אם זה מידע שלילי או מידע חיובי לגבי נושא מסוים (Allport, Clark & Pettigrew, 1954 ). ולכן חשיפה מוגברת של תכנים שליליים, במיוחד כאלה שנצרכים בקלות, כמו מידע וחדשות מהאינטרנט, יכולים להשפיע בצורה מהותית על דעתו ועמדתו של האדם.

בנוסף לכך, ראינו בסקירה הספרותית שישנה עלייה בשימוש בעיתונות הדיגיטלית, זאת למרות שישנו שימור מסוים של העיתונות המודפסת. העלייה בצריכה של העיתונות הדיגיטלית הולכת יד ביד עם ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות (שוורץ-אלטשולר, מן, ולב-און, 2012).

תמה זאת לא נתמכת על ידי תוצאות הסקר שבוצע במחקר, התוצאות של הסקר מעידות על תוצאות ניטרליות בכל הנוגע לרמת הצריכה של חדשות באינטרנט ובמדיות הדיגיטליות, חלק מהמשתתפים העידו כי הם צורכים הרבה חדשות וחלק העידו שהם צורכים מעט, התוצאות הסטטיסטיות לא העידו על מובהקות בכל הנוגע לרמה גבוה של צריכת חדשות.

התמה המחקרית השנייה שהתקבלה במחקר היא שחשיפה לחדשות לגבי מבקשי מקלט באירופה הובילה להתגבשות דעות קדומות ותפיסה שלילית לגבי המהגרים באירופה. כמעט כל המשתתפים במחקר מעידים על כך שלפני התחלת התופעה של מהגרים לא חוקיים לאירופה, וכיסוייה התקשורתי הרחב, שאליו הם נחשפו באינטרנט, לא הייתה להם עמדה שלילית בנושא. לאחר החשיפה לחדשות באינטרנט לגבי התופעה, הם מספרים שהתגבשה אצלם דעה שלילית לגבי מהגרים אלה באירופה, עמדה שבדרך כלל מלווה בפחד מפני התוצאות הצפויות של הגירה לא חוקית זו. התבססות תחושת הפחד נבעה בין היתר בגלל שמהגרים אלה הגיעו ממדינות מוסלמיות, ויש להם אסוציאציה גבוה לפעילויות טרור.

ההסבר לכך שחשיפה גבוה לחדשות שלילים באינטרנט מובילה להתגבשות דעות שליליות לגבי מהגרים באירופה, היא שישנו קשר ישיר בין התוכן החדשותי שאליו נחשף האדם, לבין סוג ההשפעה שמופעלת עליו, כך למשל כאשר האדם נחשף לחדשות שליליות לגבי נושא מסוים, סביר להניח שההשפעה על עמדותיו תהיה שלילית בהתאם, ובמקרה המדובר המרואיינים אכן מעידים שלרוב הם נחשפו לחדשות שליליות לגבי המהגרים באירופה, והם הוצגו באור שלילי, ולכן סביר שעמדתם גם היא תהיה שלילית לגבי מהגרים אלה.

אם נשווה את התמה הזאת לספרות המחקר, אנו נראה שישנה התאמה. לפי ספרות המחקר, הדעות השליליות נוצרות כהכללה לגבי קבוצה שלמה. אם האדם נחשף למידע מסוים שרלוונטי לגבי קבוצה שלמה בחברה, ושאותו הוא יכול להכליל לכלל הקבוצה הזו, הרי שעמדתו תהיה שלילית או חיובית לגבי כלל הקבוצה שלגביה הוא קיבל מידע, ולא רק לפרט אחד בקבוצה זו (Schiappa, Gregg &  Hewes, 2006).

בנוסף לכך, ראינו בסקירה הספרותית שהעמדה הכללית של הציבור בישראל כלפי מבקשי המקלט היא שלילית. הדבר נובע מכמה סיבות, בנוסף לחשיפה לתכנים לגבי מבקשי מקלט באירופה, הציבור הישראלי לא בא במגע ישיר עם אוכלוסיית מהגרים זו (הוכמן, 2015), ולכן כאשר האזרח הישראלי נחשף למידע אודות מהגרים אלה במדיה הדיגיטלית, במיוחד אם זה תוכן שלילי, אז יהיה לו יותר קל לגבש עמדה שלילית לגביהם.

בהשוואה של תמת המחקר הזו לתוצאות הסקר שבוצע, המבחנים הסטטיסטיים מראים שאין קשר מובהק בין רמת החשיפה של הנבדק לחדשות במדיות הדיגיטליות, לבין תפיסה שלילית של הנבדק לגבי מהגרים באירופה.

התמה המחקרית השלישית שהתקבלה במחקר הייתה שהחשיפה למידע על מבקשי מקלט באירופה גרמה לדעה שלילית על מבקשי מקלט בישראל. רבים ממשתתפי הריאיון הביעו את עמדתם לגבי מבקשי המקלט בישראל שהגיעו ממדינות כמו סודן ואריתריאה, ועמדות אלה היו שליליות. משתתפי המחקר מעידים על כך שעמדות שליליות אלה לגבי מבקשי המקלט הושפעה רבות מהעמדה השלילית שיש להם לגבי מהגרי העבודה באירופה. המשתתפים מספרים שלפני כן, העמדות שלהם לא היו כל כך שליליות, אולם לאחר שנחשפו לתכנים שליליים לגבי המהגרים באירופה, התעורר אצלם הפחד שמה שקורה באירופה יכול לקרות גם בישראל, ולכן הם פיתחו עמדה שלילית לגבי מבקשי העבודה בישראל.

עמדתם השלילית של משתתפי המחקר לגבי מבקשי המקלט בישראל, שהושפעה מהמידע שהם מקבלים לגבי המהגרים באירופה, היא מובנת, משום שישנו דמיון רב בין המהגרים באירופה לבין מבקשי המקלט בישראל, במיוחד לאור העובדה שבשני המקרים מדובר במהגרים לא חוקיים שנכנסו למדינות למטרות הגירה ועבודה, ובמיוחד לאור העובדה ששני סוגי המהגרים הגיעו מארצות דומות או שכנות מאפריקה ומהמזרח התיכון. אולם זוהי הכללה רחבה מדי, אין זה נכון לשים באותה קטגוריה את כלל המהגרים הלא חוקיים, ולצפות שתהיה להם את אותה ההתנהגות ואותה ההשפעה, וזאת במיוחד לאור העובדה שתופעת מבקשי העבודה בישראל החלה עוד לפני שהחלה ההגירה ההמונית לאירופה.

בהשוואה של תמה מחקרית זאת לסקירה הספרותית, אנו רואים שאנשים נוטים לפתח דעות קדומות לגבי קבוצות של אנשים שהם מקבלים לגביהם מידע מוטעה או מידע שלילי, ושאם הם היו חווים את המפגש באופן אישי עם אנשים אלה, הדעה שלהם הייתה יכולה להשתנות בגלל החוויה החיובית שהם עברו (Schiappa, Gregg & Hewes, 2005).

בנוסף לכך, ראינו בספרות המחקר שהתקשורת הדיגיטלית שמעבירה מידע על מדינות מרוחקות בצורה מיידית, גורמת לתחושה שאיום מרוחק הוא איום מוחשי ומיידי (הוכמן, 2015). ולכן כאשר הציבור הישראלי נחשף למידע ברשת אודות מבקשי המקלט באירופה בצורה מוגברת, הוא מפתח לעצמו את ההרגשה שמדובר באיום מוחשי ומיידי לו, ולכן סביר להניח שיפתח דעה שלילית לגבי מהגרים אלה והקונוטציות השונות שעולות מהם.

גם בתמה זאת כאשר משווים אותה לסקר שבוצע, המבחנים הסטטיסטיים מראים שאין קשר מובהק בין רמת החשיפה של הנבדק לחדשות במדיות הדיגיטליות, לבין תפיסה שלילית של הנבדק לגבי מהגרים ומבקשי עבודה בישראל. כלומר שהחדשות באינטרנט לגבי מהגרי עבודה באירופה לא בהכרח מובילים לדעה שלילית לגבי המהגרים בישראל.

התמה הרביעית שהתקבלה במחקר היא שהחדשות על מבקשי המקלט באירופה יוצרות תחושה של פחד. מהדברים של המרואיינים עולה תמונה שלפיה הרגש הבולט ביותר בעמדתם לגבי המהגרים באירופה, היא תחושת הפחד. המרואיינים מבינים מהחדשות שהם רואים בטלפו, שהמהגרים גורמים לנזק רב למדינות אירופה, מביאים איתם פשעים, ומתנהגים בצורה אלימה. התחושה הזאת של הפחד, וחוסר הוודאות, היא שעיצבה את עמדתם השלילית של המרואיינים לגבי מהגרים אלה.

ניתן לפרש את התחושה הזו של הפחד אצל המרואיינים, כתחושה טבעית, הנובעת מהחדשות השליליות שהם צורכים לגבי המהגרים באירופה באופן תכוף. כאשר האדם צורך מידע בצורה חוזרת ונשנית, שהוא בעל מאפיינים שליליים וחוסר וודאות, אז הדבר משפיע על הקורא עם הזמן, והוא מתחיל להאמין בהשפעות השליליות הממשיות שישנם למהגרים.

אם נשווה את התמה הזו לספרות המחקר, אנו נראה שישנה התאמה. בספרות המחקרית ראינו שסיקור של קבוצות מיעוט, אשר שונות מהאוכלוסייה הכללית במדינה, נוטה להיות שלילי, ולהשפיע בצורה שלילית על צורכי החדשות, ולכן לא מן הנמנע שצרכן החדשות יפתח רגשות שליליים, כמו למשל פחד לגבי קבוצות מיעוט אלה, בעקבות הסיקור השלילי (Saleem, Hawkins, Wojcieszak & Roden, 2019).

גם בתמה זאת, אם נשווה אותה למחקר של הוכמן  (הוכמן, 2015), החשיפה של אזרחים ישראלים למידע ברשת אודות מבקשי מקלט באירופה, יכול ליצור תחושה אצל אזרחי ישראל שמדובר באיום מוחשי ומיידי.

בהשוואה של תמה זאת לסקר שבוצע, המבחנים הסטטיסטיים מראים שאין קשר מובהק בין רמת החשיפה של הנבדק לחדשות במדיות הדיגיטליות לגבי מהגרים באירופה, לבין תחושה של פחד שמתפתחת אצל האזרח הישראלי, ולכן אין התאמה בין תוצאות הראיונות לתוצאות הסקר שבוצע.

מגבלה אפשרית של מחקר זה היא שהמחקר בוצע על מספר מצומצם של משתתפים, ולכן הוא יכול שלא לייצג את כלל האוכלוסייה בישראל, את רמת החשיפה שלה לחדשות שליליות לגבי מהגרים באירופה, ואת עמדתה של האוכלוסייה לגבי מהגרי העבודה בישראל. ולכן יש לבצע מדגם גדול ומגוון יותר כדי לקבל תמונה יותר מייצגת. מגבלה אפשרית נוספת היא שעל העמדות של המשתתפים יכולים להשפיע גורמים נוספים, שיכולים להטות את התוצאות, ולכן יש לנטרל גורמי השפעה אחרים. עוד מגבלה אפשרית למחקר היא שהעמדה הרגשית של המשתתפים היא מדד שקשה למדוד אותו בצורה מדויקת, ולכן מומלץ למדוד את המשתנה הזה גם על בסיס תצפית של החוקר ולא רק שאלון עצמי בקרב המשתתפים.

ולכן אם נסכם את מסקנות המחקר, אנו מסיקים שיש קשר מהותי בין רמת החשיפה לתכנים שלילים לגבי מהגרים באירופה, לבין העמדה לגבי מהגרים לא חוקיים בישראל. התכנים השליליים שאליהם נחשף הציבור בישראל גורמים לתחושה של פחד ואי וודאות, וזה מה שמוביל לעמדות השליליות, הדאגה היא בעיקר שמה שקורה באירופה יחזור על עצמו גם בישראל. החידוש העיקרי של מחקר זה הוא שהוא בודק את הקישור שעושה האוכלוסייה בישראל בין מהגרי העבודה באירופה לבין מהגרי העבודה בישראל.

הצעה למחקר שימשיך את המחקר הזה, הוא מחקר שיבדוק האם ישנו קשר בין כלל סוגי החדשות שאליהם נחשפים התושבים בישראל, לבין העמדות לגבי מהגרי עבודה בכלל, מטרתו של מחקר שכזה היא לבדוק האם ידיעות חיוביות על הגירה במדינות אחרות יכולה לגרום לעמדות חיוביות לגבי מהגרים בישראל. במחקר כזה עדיף לבדוק את עמדותיהם של הנבדקים בצורה של ראיונות, ולא בדרך של סקר, משום שבמחקר זה ראינו שתוצאותיו של הסקר לא בהכרח משקפות בצורה נכונה את התובנות שמתקבלות בראיון פתוח.

רשימה ביבליוגרפית

מקורות

  • הוכמן, א’ (2015). עמדות הציבור בישראל כלפי מבקשי מקלט: מסגור ועיצוב עמדות בהקשר הישראלי. המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.
  • וינוגרד, א’ רון, ע’ (2018). מתווה משפטי לפיזור גיאוגרפי של מבקשי המקלט בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • טל, א’ (2007). מסתננים ומבקשי מקלט מסודן בישראל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
  • כהנא, א’ (2019). אחרי משבר הפליטים, אירופה פתאום הבינה את ישראל. אתר ישראל היום: https://www.israelhayom.co.il/article/699739
  • לפידות, ר’ שני, י’, רוזנצוייג, ע’ (2011). ישראל ושני הפרוטוקולים הנוספים לאמנות ז’נבה. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • משה, נ’ (2013). מדיניות כלפי מבקשי מקלט באיחוד האירופי ובמדינות מרכזיות בו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
  • נציבות האו״ם לפליטים, (2011). האמנה משנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים והפרוטוקול שלה משנת 1967. נציבות האו״ם לפליטים.
  • סופר, א’ (2009). פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה. מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי.
  • עיתון גלובס, (2015). משבר המהגרים: 350 אלף נכנסו לאירופה מתחילת השנה. (כתבה חופפת לפיננשל טיימס).
  • פס”ד בית הדין האירופי לזכויות אדם, (2017). גירוש מבקש מקלט מאריתריאה משוויץ לא יפר את אמנת אירופה.
  • רשות האוכלוסין, (2019). נתוני זרים בישראל. אתר רשות האוכלוסין: https://www.gov.il/he/departments/general/foreign_workers_stats
  •  שוורץ-אלטשולר, ת’, מן, ר’, לב-און, א’ (2012). סוגיות בהקשר של חופש העיתונות, ישראל 2012. המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה.
  • שטיין, ש’, פיינברג, ש’ (2017). אתגרים ביטחוניים־פוליטיים ודילמת האינטגרציה כתוצאה מגל הפליטים והמהגרים מהמזרח התיכון לאירופה. המכון למחקרי ביטחון לאומי.
  • עיתון הארץ, (2019). תסביך של מיעוט: אנחנו הרוב, ואנחנו הכי מסכנים. (כתבה מתורגמת של ה-NYT).
  • עיתון דבר העובדים בארץ, (2017). יום הפליט הבינלאומי: מלחמות בלי מנצחים.
  • עיתון וואלה חדשות, (2015). צונאמי המהגרים שמאיים להטביע את אירופה.
  • Allport, G. W., Clark, K., & Pettigrew, T. (1954). The nature of prejudice.
  • Allport, G.W. (1954). The nature of prejudice. Cambridge, MA: Addison-Wesley.
  • Amichai-Hamburger, Y., McKenna, K.Y.A. & Samuel-Azran, T. (2008). E-empowerment: Empowerment by the Internet. Computers in Human Behavior, 24(5), 1776-1789.
  • Bouman, T., van Zomeren, M., & Otten, S. (2015). When threats foreign turn domestic: Two ways for distant realistic intergroup threats to carry over into local intolerance. British Journal of Social Psychology, 54(3), 581-600.
  • Churches’ Commission for Migrants in Europe, (2017). Changing the Narrative: Media Representation of Refugees and Migrants in Europe.
  • Chouliaraki, L., Georgiou, M., Zaborowski, R., & Oomen, W. A. (2017). The European migration crisis and the media: A cross-European press content analysis: London School of Economics and Political Science.
  • Chouliaraki, L., & Zaborowski, R. (2017). Voice and community in the 2015 refugee crisis: A content analysis of news coverage in eight European countries. International Communication Gazette, 79(6-7), 613-635.
  • Kugiel, P. (2016). The refugee crisis in Europe: True causes, false solutions. The Polish Quarterly of International Affairs, 4, 41-59.
  • Schiappa, E., Gregg, P. B., & Hewes, D. E. (2005). The parasocial contact hypothesis. Communication monographs72(1), 92-115.
  • –     ‏ Saleem, M., Hawkins, I., Wojcieszak, M. E., & Roden, J. (2019). When and How Negative News Coverage Empowers Collective Action in Minorities. Communication Research, 0093650219877094.
  • Schiappa, E, Gregg , Peter B., Hewes , & Dean E. (2005). The Parasocial Contact Hypothesis. Communication Monographs, 72 (1), 92-115.
  • Schiappa, E, Gregg, Peter B., Hewes,  & Dean E. (2006). Can One TV Show Make a Difference? Will & Grace and the Parasocial Contact Hypothesis. Journal of Homosexuality, 51(4), 15-37.
  • Karolewski, I.P., & Benedikter, R. (2017). Europe’s Refugee and Migrant Crisis: Economic and Political Ambivalences. Challenge, 60(3), 294-320.
  • Karolewski, I.P., & Benedikter, R. (2018). urope’s Migration Predicament: The European Union’s Refugees’ Relocation Scheme versus the Defiant Central Eastern European Visegrád Group .European Political Science, 1(1), 40-53.
  • Pettigrew, T. F. (2009). Secondary transfer effect of contact: Do intergroup contact effects spread to non contacted outgroups?. Social Psychology40(2), 55-65.
  • –     ‏Pettigrew, T. F., Tropp, L. R., Wagner, U., & Christ, O. (2011). Recent advances in intergroup contact theory. International journal of intercultural relations35(3), 271-280.‏

נספחים (שאלונים + תמלולים + לוח מבנה המדגם)

תמלולים-

א.ה

  1. תוכל/י להציג את עצמך בקצרה – איך תרצה/י שנציג אותך? (תוך שמירה על אנונימיות כמובן)

אבירם הלל בן עשרים ושתיים אממ אני לומד באריאל שנה א’ הנדסה כימית וזהו עובד כשמזדמן לי אחרי הלימודים

  • איזה צרכנית/צרכן חדשות את/ה? (צרכנית כבדה/פעם ביום/מדי פעם/ וכד’)

אני חושב שאני צרכן כבד אני צורך הרבה דרך הפלאפון בעיקר פייסבוק אפליקציות שם הרוב ושמזדמן לי שזה לא קורה הרבה(צוחק) אני רואה גם בטלויזיה.

3. השפעת התקשורת – כללי

עד כמה לדעתך אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל בימינו? במה ואיך זה שונה היום לעומת העבר? יותר מבעבר או פחות מבעבר? מדוע?

אני חושב שפעם הדרכים לצרוך תקשורת היו מאוד שונות מהיום הם היו איטיות יותר ובגלל זה אני חושב שהיום הדרכים נגישות יותר לכולם לכל הציבור ובגלל זה זה אה משפיע יותר ומעצב יותר מפעם

מה יותר משפיע על צרכני התקשורת  – סיקור נושאים מוכרים או פחות מוכרים? מדוע? מדוע?

אני אה חושב שסיקור של נושאים מוכרים משפיע יותר כי אז אתה יכול להתחבר יותר מכיר יותר מושפע

כמה חשובה הרלוונטיות של התוכן החדשותי לחיי הצרכנים כדי שישפיע עליו? כלומר, האם התוכן התקשורתי חייב להיות רלוונטי לחיי האדם על מנת שישפיע עליו? מדוע?

 הרלוונטיות לדעתי מאוד חשובה בשביל שישפיע כי אדם ברגע שהוא אממ מקשר דברים אליו או נדמה לו שזה קשור אליו זה יותר ישפיע עליו

איך התוכן החדשותי יכול להישאר בזיכרון? האם לשם כך הוא חייב להיות רלוונטי לחיי האדם?

אני חושב שבשביל שאדם יזכור את התוכן אז אה התוכן צריך להיות קשור אליו באיזושהי צורה כדי שיהיה אכפת לו מהנושא אז התוכן צריך להיות רלוונטי אליו

איזה תוכן לדעתך משפיע יותר, זה שתומך בדעות צרכן התקשורת או זה שנוגד אותן? מדוע?

אני חושב שחומר שהוא נוגד את הדעות הוא זה שישפיע יותר הוא יהיה יותר זכיר יותר יגרום לאדם לחשוב עליו

4. תוכן שלילי/חיובי/נייטראלי – כללי

תכנים תקשורתיים שמתייחסים לקבוצה חברתית מסוימת נתפסים לרוב במונחים של שלילי, חיובי ונייטראלי.

איזה תכנים לדעתך משפיעים הכי הרבה  לקהל הקוראים / צופים/ מאזינים: חיוביים, שליליים, או נייטראליים? מדוע?

אני חושב ש…(חושב) שתכנים שליליים הם הכי משפיעים כי זה תכנים שיותר תופסים לדעתי את אה צומת הלב יותר מושכיך וברגע הזה אתה חושב עליהן יותר וזה גורם אממ ליותר השפעה

איזה סוג של תוכן אנשים זוכרים יותר זמן: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

אני חושב אממ שדווקא תוכן שלילי זוכרים יותר כי תוכן כזה יוצר יותר חשיבה אצל האדם וזה יגרום לו לזכור את זה יותר

איזה סוג של תוכן לדעתך מעורר יותר הזדהות מצד צופה/קורא/מאזין: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

אני חושב שלגמריי אממ תוכן חיובי כי לרוב זה תוכן שידבר אל הרגש בחיובי אבל

5. תוכן חיובי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי חיובי? איזה תחושות הוא מעורר?

תוכן תקשורתי חיובי הוא תוכן שאה… מדובר בו על תכנים של דברים טובים הישגים הצלחות סיפורים על מעשים טובים ולרוב זה ייגרום לאהדה אממ הזדהות גאווה אולי

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות חיובי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אני חושב שדרך איך שאממ מספרים את זה איך שזה כתוב המילים אם הם פונות ללב שלנו

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי חיובי,  כלומר יותר חיובי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אני חושב שטלוויזיה היא הכי חיובים שם לרוב מספרים דברים טובים שקרו הישגים של המדינה או אנשים

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן חיובי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

ראיתי כתבה על אדם שהשתחרר מהכלא אחרי שנים אחרי בעצם שאממ הוכיחו שהוא לא האשם וזה היה ממש מרגש

6. תוכן שלילי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי שלילי? איזה תחושות הוא מעורר?

לדעתי תוכן שלילי זה תוכן שאממ לרוב מדבר על אסונות דברים לא טובים שקרו כמו תאונות מלחמות וגם רצח

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות שלילי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אני חושב שמה שעוזר לזה זה באמת שוב אופן הדיבור המילים איך שזה רשום ומה שעוד עוזר לזה אממ אני חושב שזה תמונות סרטונים שעוזרים לזה להמחיש את הצד של זה

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי שלילי,  כלומר יותר שלילי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אני חושב שבמדיה החברתית זה נתפס הכי שלילי כי לדעתי שם אתה יכול להעלות מה שאתה רוצה והרבה תכנים לא באמת חיובים עולים לשם

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן שלילי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

ראיתי כתבה על אחד שפגע מינית במטופלים שלו סיפור באמת מחריד הכניסו אותו לכלא אם אני לא טועה

7. תוכן ניטראלי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי נייטראלי? איזה תחושות הוא מעורר?

אני חושב שאה תוכן תקשורתי ניטרלי זה תוכן שבו אין הטייה לצד מסויים תוכן אממ שבו מספרים משהו כמו שהוא לא מנסים לשכנע אותך

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות נייטראלי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אני חושב שהמלל זה מה שחשוב התוכן אם זה תוכן ניטרלי אז אממ לא מנסים למשוך אותך לצד מסויים אז התוכן זה מה שחשוב לא איך שרושמים אותו

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי נייטראלי,  כלומר יותר נייטראלי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אני חושב שהרדיו מבין כולם הכי ניטרלי כי שם באמת לא מנסים למשוך אותך לצד אה מסויים שם מספרים על מזג האויר שירים זה ניטרלי

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן נייטראלי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

ראיתי תכנית של שירה הכוכב הבא זו תכנית שמדברת על שירה ומי יזכה ומי שזוכה אממ הולך לאירוויזיון

8. מגנון אפקט העברה  (הסעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

טוענים כי תוכן תקשורתי על משהו שקורה בחו”ל/רחוק מאיתנו ואינו קשור ישירות אלינו יכול להשפיע על אנשים בישראל.

מה דעתך על טענה זו? (האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זה? מדוע?)

אני מסכים עם הטענה הזו כי דברים שקורים בחו”ל באמת אממ יכולים להשפיע עלינו מבחינת כלכלה וחידושים

מהי הדוגמא שהכי זכורה לך של תוכן תקשורתי על מה שקורה רחוק מאיתנו, וכביכול בכלל לא קשור לישראל, אבל במחשבה שנייה בעל רלוונטיות גבוהה עבור יהודים ועבור ישראל?

אני חושב שטראמפ הוא הדוגמא הקלאסית אממ כביכול זה שהוא נבחר זה הנשיא שלהם אבל הוא טוב לישראל אז זה כן משפיע עלינו

האם לדעתך מבקשי מקלט ממדינות אסיה, אפריקה ומהמזרח התיכון אשר התחילו לזרום לאירופה לאחר האביב הערבי מהווים מקרה כזה? מדוע?

אני אממ… חושב שכן כל מה שקורה באירופה כן משפיע עלינו אממ כי זה משפיע על אירופה ואירופה קשורה אלינו בהחלטות שלה ובכלל בפוליטיקה

האם יצא לך להיחשף לתכנים תקשורתיים על מבקשי מקלט אלה? מה זכור לך מהתכנים הללו?

אילו תחושות הם עוררו בך?

אני זוכר מהתכנים האלו שבעיקר מדובר על המצב שלהם באירופה על איך הם מנסים לעבור גבולות של מדינות באירופה וזה עורר בי אממ… תחושה של עצב כלפיהם

מה הרגשת כלפי מבקשי המקלט? ומה הרגשת כלפי האוכלוסייה המקומית במדינות אירופה? עם איזה צד היה לך קל יותר להזדהות? מדוע?

מבקשי המקלט נמצאים במצב לא כזה אממ…מזהיר באירופה אני באמת מרחם עליהם שהם צריכים לעבור את זה והאוכלוסייה באירופה כן מקבלת את מבקשי המקלט והם אה מסתגלים למצב אני מבינה אותם שהם צריכים לעבור את זה וגם להם זה לא אה מצב קל אני אממ… מזדהה יותר עם אמ האירופאים כי בתכלס זה מצב שנכפה עליהם

האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים?

אני חושב שזה כן רלוונטי אה לישראל וליהודים אממ… אני חושב שהמעשים של מבקשי המקלט משפיעים עלינו אנחנו כמדינה קטנה מתמודדים גם עם אכלוסייה מוסלמית ועכשיו אירופה מתמודדת עם זה אממ משהו שהיא לא הבינה אז אני חושב שזה אה… יגרום לה להבין יותר את ישראל

האם אנשים שצפו בתכנים אלה יכלו להרגיש מאוימים – מדוע?

אני חושב שכן כי בסופו של דבר זה יכול להשפיע עלינו אולי ההגירה הגדולה אה תהיה מופנית מתישהו לישראל

והאם את/ה הרגשת איום כלשהו לאחר שנחשפת לתכנים הללו? מדוע לדעתך הרגשת איום זה?

הרגשתי איום הרגשתי יותר חשש שאם פתאום יקרה כמו שקורה באירופה כי אה אנחנו מדינה יהודית וזה יכול לפגוע בנו כאה מדינה

מה יכולה להיות ההשפעה של ידיעות חדשותיות על מבקשי מקלט באירופה על קבוצות מוסלמיות אחרות במקומות אחרים בעולם?  מדוע?

קבוצות מוסלמיות יכולות לראות את מה שקורה ולהבין שאולי אפשרי להם אמ להפוך את אה אירופה למוסלמית

מה לדעתך מוביל לסיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה להיות איום מקומי בישראל?

אני חושב שזה בגלל הדמיון כי גם לנו בארץ יש מבקשי מקלט ויש גם את כל הפיגועים על ידיד מוסלמים אז זה יכול להיראות לנו קשור אה ולקחת מזה איום

האם לאחר שנחשפת לתכנים הללו השתנתה  העמדה שלך כלפי קבוצה מסוימת שגרה בישראל? איזו קבוצה? מדוע?

כן השתנתה אבל לא העמדה יותר הפחד כי אני רואה אה את האלימות ופוחד שזה יקרה לי כמו שקרה שם שמתנגדים לממשל וזה אממ יותר חשש ממבקשי המקלט בארץ מהגרים

כיצד עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות בעקבות החשיפה?

צופים אחרים יכולים לראות את מה שהולך שם אממ ולקשר את זה לארץ כי גם אנחנו ארץ שמקבלים בה מהגרים

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי מבקשי מקלט בישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני חושב שכן כי אנשים רואים את מבקשי המקלט אממ וזה גורם להם לחשוב אולי הם כמו באירופה ואולי הם אממ יכולים לגרור פה אלימות כמו באירופה

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי פלסטינאים לא אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני חושב שכן כי רוב מבצעי הפיגועים שם לרוב הם מוסלמים אז יקשרו את זה למצב שלנו ובמיוחד שהפלסטינים גם לא אזרחים

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני לא חושב הערבים האזרחים הם אזרחים לכל דבר אממ… והם לא מבצעים פה פיגועים זה שונה ממש מאשר אה מבקשי המקלט באירופה

9. מהם תכנים חיוביים, שליליים וניטראליים על מבקשי מקלט באירופה (סעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

מה נחשב לדעתך תוכן חיובי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

תוכן חיובי זה תוכן שבו מראים א ההצלחה שלהם להשתקע בתרבות האירופאים ולהשיג אזרחות

 האם נחשפת לתכנים חיוביים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים החיוביים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כחיוביים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן נחשפתי על כתבה של משפחה שהצליחה לקבל אזרחות והראו וסיפרו מאיפה הם באו ומה הם היו צריכים אממ לעבור בשביל לקבל את זה

מה נחשב לדעתך תוכן שלילי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

תוכן שלילי לדעתי אה… זה תוכן שמראים את הדברים הרעים שקורים מאז שהם הגיעו

האם נחשפת לתכנים שליליים על מבקשי מקלט באירופה? על מה היו התכנים השליליים אלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כשליליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

נחשפתי לתכנים כאלו אה ובתכנים האלו בדרך כלל דיברו על אממ רצח שעלה ואחוזים של פשיעה שעלו גם מאז שאה שהם באו

מה נחשב לדעתך תוכן ניטראלי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

תוכן ניטרלי… זה תוכן שיותר מספר על עובודת ומה קרה לא דרך להוציא אותם אממ בדרך שלילית או בדרך חיובית

 האם נחשפת לתכנים נייטראליים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים הנייטראליים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כניטראליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן נחשפתי זו כתבה שסיפרה בצורה יבשה אמ ואפילו סטטיסטית כמה עלו וכמה במהלך השנים אחרי זה אממ המספר יירד

10.דמוגרפיה:

מגדר זכר

גיל 22.5

מידת הדתיות מסורתי

השכלה לומד תואר ראשון השכלה על תיכונית

מצב משפחתי רווק

איזור מגורים בארץ ראש העין המרכז

עמדה פוליטית ימני

א.ה

  1. תוכל/י להציג את עצמך בקצרה – איך תרצה/י שנציג אותך? (תוך שמירה על אנונימיות כמובן)

שמי אלה הלל, ממומש ברקת ואני אשמח לענות על הראיון אה… אני גרפיקאית במקצועי ובת 26.

  • איזה צרכנית/צרכן חדשות את/ה? (צרכנית כבדה/פעם ביום/מדי פעם/ וכד’)

אה.. אני אוהבת לראות חדשות במיוחד בטלפון בפייסבוק רואה כתבות ומתעדכנת 

  • השפעת התקשורת – כללי

עד כמה לדעתך אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל בימינו? במה ואיך זה שונה היום לעומת העבר? יותר מבעבר או פחות מבעבר? מדוע?

עכשיו הכל יותר נגיש דוחפים לך חדשות לפרצוף סוג של בכוח בכל המדיה ופעם לא היה את זה פעם היית צריך לחפש את זה יותר

מה יותר משפיע על צרכני התקשורת  – סיקור נושאים מוכרים או פחות מוכרים? מדוע? מדוע?

כן שמסקרים את ז יותר אתה רואה את זה ביותר מקומות אז זה נכנס לך למוח וגורם לנו יותר לדבר על זה

כמה חשובה הרלוונטיות של התוכן החדשותי לחיי הצרכנים כדי שישפיע עליו? כלומר, האם התוכן התקשורתי חייב להיות רלוונטי לחיי האדם על מנת שישפיע עליו? מדוע?

כן… לדעתי כן יש אנשים שמתחברים לנושא מסוים ולנושא אחר לא אז התשומת לב שלך הולכת לנושא שרלוונטי לך וברור שזה ישפיע יותר

איך התוכן החדשותי יכול להישאר בזיכרון? האם לשם כך הוא חייב להיות רלוונטי לחיי האדם?

אממ… אם זה נושא שקרוב אליי רגשית אז אני אתחבר אליו יותר ואם לא אז מן הסתם שלא אז הנושא חייב להיות קשור אליך באיזו צורה כלשהי כדי שזה יישאר אתך ותזכור אותו

איזה תוכן לדעתך משפיע יותר, זה שתומך בדעות צרכן התקשורת או זה שנוגד אותן? מדוע?

דווקא זה שתומך אנשים רוצים אממ… אה… לשמוע מה שהם רוצים לשמוע סוג של להצדיק את עצמם.

  • תוכן שלילי/חיובי/נייטראלי – כללי

תכנים תקשורתיים שמתייחסים לקבוצה חברתית מסוימת נתפסים לרוב במונחים של שלילי, חיובי ונייטראלי.

איזה תכנים לדעתך משפיעים הכי הרבה  לקהל הקוראים / צופים/ מאזינים: חיוביים, שליליים, או נייטראליים? מדוע?

לדעתי שליליים אממ… בגלל שדווקא את התכנים השליליים הצופה יזכור יותר זה יותר ישפיע עליו בצורה מסויימת. אממ. הם יעוררו בנו יותר חשיבה פשוט מאשר תכנים אחרים

איזה סוג של תוכן אנשים זוכרים יותר זמן: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

כמו שאמרתי כבר… אנשים זוכרים יותר תוכן שלילי אה… זה גורם לאדם לצרוך את זה יותר זה מעניין את האדם ובגלל זה זה גם יגרום לו לזכור את זה יותר.

איזה סוג של תוכן לדעתך מעורר יותר הזדהות מצד צופה/קורא/מאזין: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

חיובי כי אה… זה לא נוגד את הדעות שלך זה לא יוצר אצלך התנגדות אממ.. אתה יכול באמת להתחבר לחומר שיותר חיובי

  • תוכן חיובי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי חיובי? איזה תחושות הוא מעורר?

אממ… אני יכולה לתת דוגמא גם … כמו שהכנרת מתמלאת במים וגם הסכמי שלום בעולם במיוחד תכנים שלדעתי גורמים לך לשמוח ואהדה ולהתחבר יותר… גורם לי כצופה להזדהות גם.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות חיובי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אהה…ראיונות של אנשים שמחים ומראים בראיונות גם סרטונים של זה כאילו של האנשים וגם בעזרת תמונות שמוכיחות את זה. וגם האופן שמדברים על זה אם…אם זה בצורה חיובים כאילו בעזרת השפה.

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי חיובי,  כלומר יותר חיובי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

ב…חדשות כלומר בטלוויזיה כי מראים יותר סרטונים ו… שומעים איך הכתב מדבר באמת בכתבה ואמ… את הטון דיבור שלו גם

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן חיובי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

וואי…(צוחקת) אני צריכה לחשוב על זה שנייה… יש לי…ראיתי איזו שהיא כתבה כבר אני לא זוכרת איפה… ובכתבה מסופר על אממ… ילדה מאומצת שחיפשה את אמא שלה כל השנים ואחרי באמת שנים היא מצאה אותה וזה היה מרגש נורא אפילו בכיתי (צוחקת).

  • תוכן שלילי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי שלילי? איזה תחושות הוא מעורר?

אממ… תוכן שבו במיוחד קורים אסונות ואנשים מתים תוכן שגורם לך להרגיש עצבות אולי אממ… חוסר אונים בעיקר דברים של דברים לא שמחים.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות שלילי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

איך שמדברים על זה אממ… באופן שמדברים על זה ובמיוחד בסרטונים שזה באמת ממחיש לך איך זה נראה אה… כשאתה רואה את זה גם בתמונות כן?… אתה מבין יותר איך מספרים את הסיפור ואם הוא שלילי.

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי שלילי,  כלומר יותר שלילי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

בעיתון מראים יותר שלילי אממ… הכל בעיתון בעזרת התמונות הגדולות הצבעים ממחישים לך הכל( חושבת)… בעיתון מספרים יותר על אסונות אה…ובגלל זה אני חושבת שזה נתפס יותר שלילי שם.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן שלילי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

על ביבי על איך שמסקרים אותו כרגע… מביישים אותו ומנסים להעיף אותו מלהיות ראש הממשלה בעצם לא מפסיקים לסקר על הנושא הזה ולנסות לתפוס אותו במכאות ברגע שהוא ייפול

  • תוכן ניטראלי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי נייטראלי? איזה תחושות הוא מעורר?

אה… להגיד באמת? סתם כתבות לא באמת עם עניין שאין בהם משמעות חשובה באמת…אממ למשל כתבות מידע יותר שלא גורם לי לחשוב על העמדה שלי.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות נייטראלי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)


אממ… כמו שאמרתי מקודם שזה לא גורם לי לשנות את העמדה שלי אה… שזה לא באמת גורם לי לדעה חיובית או שלילית יותר איך שמסקרים את זה.


מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי נייטראלי,  כלומר יותר נייטראלי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אהה…(חושבת) ברדיו לגמריי אממ כי מדברים שם יותר על שירים זמרים לא מביעים שם עמדה וזה לא גורם לי לשמוע ולשנות את הדעה שלי בגלל זה

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן נייטראלי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אממ… וואי (צוחקת) שנייה… שמאיה בוסקילה לדוגמא מבלה עם הארוס שלה במקסיקו אני כן מדברת על זה אממ…אבל זה לא שינה את העמדה שלי לא הסתכלתי על זה בצורה חיובית או שלילית.

  • מגנון אפקט העברה  (הסעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

טוענים כי תוכן תקשורתי על משהו שקורה בחו”ל/רחוק מאיתנו ואינו קשור ישירות אלינו יכול להשפיע על אנשים בישראל.

מה דעתך על טענה זו? (האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זה? מדוע?)

אממ…בתכלס להגיד לך לא אני לא כזה חושבת כמו הטענה אבל אולי יש מצבים שכן של מקרים שמשפיעים על כל העולם.

מהי הדוגמא שהכי זכורה לך של תוכן תקשורתי על מה שקורה רחוק מאיתנו, וכביכול בכלל לא קשור לישראל, אבל במחשבה שנייה בעל רלוונטיות גבוהה עבור יהודים ועבור ישראל?

שנייה אני אחשוב על זה… שטראמפ נבחר להיות נשיא ארצות הברית, מצד אחד אממ… הוא נשיא ארצות הברית בכלל ומצד שני הוא בעד ישראל והיהודים אממ כמו זה שבזכותו השגרירות של ארצות הברית עברה לירושלים.

האם לדעתך מבקשי מקלט ממדינות אסיה, אפריקה ומהמזרח התיכון אשר התחילו לזרום לאירופה לאחר האביב הערבי מהווים מקרה כזה? מדוע?

כן,… כי זה גורם למבקשי מקלט אחרים להסתכל ולהגיד שהם יכולים לבקש גם מאתנו מקלט אם אפשר באירופה אז למה לא בישראל

האם יצא לך להיחשף לתכנים תקשורתיים על מבקשי מקלט אלה? מה זכור לך מהתכנים הללו?

אילו תחושות הם עוררו בך?

כן אה… יצא לי להיחשף לתכנים כאלו ואה.. הם מסקרים אותם בצורה לא טובה כי הם מבקשי מקלט ואוכלי חינם וזה בתכלס בעיקר עורר בי דאגה וריחמתי עליהם אבל אה…זה גם סוג של גרם לי לחשוב עליהם בצורה שמציגים אותם לחשוב עליהם בצורה קצת שלילית.

מה הרגשת כלפי מבקשי המקלט? ומה הרגשת כלפי האוכלוסייה המקומית במדינות אירופה? עם איזה צד היה לך קל יותר להזדהות? מדוע?

אה ריחמתי עליהם אבל מצד שני על התושבים של אירופה אני מבינה אותם כי זה כן אולי יכול לפגוע להם בכלכלה ואה…הם לא קשורים למדינה שלהם הם לא תושבים וזה יכול לגרום לך סוג של איום כזה. אממ… אני מבינה את שני הצדדים אבל אה… מזדהה יותר עם האירופאים כי אני יכולה להשים את עצמי בנעליים שלהם ולהבין אותם שאולי גם להם זה לא מצב אידיאלי.

האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים?

רלוונטי לישראל אה מהבחינה שגם לנו פה בישראל יש את הבעיה של מסתננים ועובדים זרים אז אפשר לקשר את זה למה שקורה באירופה וליהודים אממ בכלל זה כן מתקשר כי כמה פעמים שמענו כבר על התנכלות של מבקשי מקלט שם אה ליהודים שגרים שם ואפילו עד רצח שזה מזעזע ומרתיח.

האם אנשים שצפו בתכנים אלה יכלו להרגיש מאוימים – מדוע?

כן… מאמינה שאנשים שרואים את זה אה ויש בעיקר סיקור שלילי לדעתי יכול לחוש מאוים כי ההגירה הייתה ועדיין כן באמת הרבה אנשים ומגיעה גם לפה במובן מסוים אז אממ אנשים יכולים לחשוב שאולי זה יכול למצבים כאלה גם בארץ.

והאם את/ה הרגשת איום כלשהו לאחר שנחשפת לתכנים הללו? מדוע לדעתך הרגשת איום זה?

לא הרגשתי איום ממשי כן אבל זה כן גרם לי לסוג של חשש מסויים שהמצב הזה יכול להגיע גם לפה.

מה יכולה להיות ההשפעה של ידיעות חדשותיות על מבקשי מקלט באירופה על קבוצות מוסלמיות אחרות במקומות אחרים בעולם?  מדוע?

אה… יכולה להיות לזה השפעה שלילית שיראו את זה בתור התקדמות טובה לאסלם ודווקא לעודד את ההגירה הזו לאירופה.

מה לדעתך מוביל לסיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה להיות איום מקומי בישראל?

אה… אני חושבת שזה יכול להוות איום כי אה אנשים רואים את כל מה שהולך באירופה ובמיוחד אה את הדברים הלא טובים ומקשרים את זה לארץ ואפילו חושבים על זה שזה יגיע לארץ שיהיו הרבה מבקשי מקלט פה וגם פה יקרו המון מקרי אלימות בגלל זה.

האם לאחר שנחשפת לתכנים הללו השתנתה  העמדה שלך כלפי קבוצה מסוימת שגרה בישראל? איזו קבוצה? מדוע?

כן אממ… זה קצת לא נעים להגיד את זה אבל זה גורם לי לחשוש טיפה יותר מהעובדים הזרים מבקשי המקלט כי זה יישר מתקשר לי עם מה שקורה באירופה ושאם הם יהיו פה יותר זה יכול לגרום למצבים לא נעימים ואפילו אלימים.

כיצד עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות בעקבות החשיפה?

אנשים יכולים לראות את זה יותר אממ ולראות את הסיקור השלילי ובאמת כמו שאמרתי לקשר את זה לארץ אה זה יכול לגרום להם להסתכל על זה כסוג של איום שיכול גם להיות פה בארץ.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי מבקשי מקלט בישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

כן אממ… זה יכול לגרום לחוסר סובלנות סוג של בגלל הצפייה שלהם בתכנים כי לרוב הם מוצגים בדרך שלילית אז אממ אנשים מרגישים מאוימים אממ ומתמודדים עם זה בצורה שהם מכירים הם יכולים לקשר את זה לצורה שלילית ולחשוב עליהם בצורה שלילית.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי פלסטינאים לא אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אה הם יכולים להשפיע עליהם שתהיה להם דעה שלילית עליהם כי הם סוג של מסתננים כאילו אממ לא אזרחי ישראל ובאמת יסתכלו עליהם בצורה שונה ולא חיובית במיוחד.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אממ זה גם כמו שאמרתי מקודם יכול להשפיע ולגרום לחשוב עליהם בצורה שלילית אממ כי לרוב לדעתי מי שמראים עליו את הכתבות השליליות אה באירופה הם מוסלמים וזה יכול ישר להתקשר דווקא פה אה… להסתכל עליהם בגלל המראה שלהם והדת למרות שהם אזרחים.

  • מהם תכנים חיוביים, שליליים וניטראליים על מבקשי מקלט באירופה (סעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

מה נחשב לדעתך תוכן חיובי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

אה… שמסקרים אותם כאנשים מסכנים חסרי עבודה אממ ואת משפחותיהם שמתו כאילו מראים את הצד האנושי.

 האם נחשפת לתכנים חיוביים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים החיוביים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כחיוביים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן… נחשפתי…כתבות בפייסבוק בטלוויזיה ובעיתון וזה גרם לי לרחם עליהם באמת ראו את הקושי שם וזה ישר גרם לי להבין אותם אה ואת הצער שלהם אממ למשל על כתבה ובכתבה הראו ילדה קטנה שההורים שלה טבעו ולא נשאר לה אף אחד זה ישר גרם לי לרחם עליה אממ גרם לי לאמפתיה.

מה נחשב לדעתך תוכן שלילי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

שמסקרים אותם באור שלילי בגלל שהם לא עובדים אולי אבל בעיקר מראים דווקא את הרע שקרה מאז שהם הגיעו את אחוזי הפשיעה אממ… אפילו מקרי הרצח שקרו על ידי מבקשי מקלט.

האם נחשפת לתכנים שליליים על מבקשי מקלט באירופה? על מה היו התכנים השליליים אלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כשליליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן נחשפתי לכתבות שליליות בטלוויזיה בעיתון אה בעיקר הראו על כמה ההשפעה שלהם עשתה רע אממ לדוגמא ראיתי כתבה על מבקש מקלט שרצח בצרפת ועוד כתבה על מחבל מראים בכתבות האלו אממ את הדברים הרעים השליליים שקורים מאז שהם הגיעו לפה הכתבות האלו גורמות לי ישר לסלידה נקרא לזה אתה סוג של לא מבין ומתעצבן על המצב.

מה נחשב לדעתך תוכן ניטראלי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

אממ…שמראים את ההתקדמות שלהם במהלך השנים איך הם כיום אה אם הם נשארו באירופה או לא.

 האם נחשפת לתכנים ניטרליים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים הניטרליים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כניטראליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

נחשפתי לתכנים ניטרליים אממ… שמראים את המצב שלהם איך המדינה מתקדמת איתם אה וזהו.

10.דמוגרפיה:

מגדר נקבה

גיל 26

מידת הדתיות דתיה לאומית

השכלה בעלת תעודה

מצב משפחתי רווקה

איזור מגורים בארץ גרה במרכז מושב ברקת

עמדה פוליטית ימנית

ע.מ

  1. תוכל/י להציג את עצמך בקצרה – איך תרצה/י שנציג אותך? (תוך שמירה על אנונימיות כמובן)

היי קוראים לי ענבל מעטוף (צוחקת) אני עובדת בבית המשפט בפתח תקווה בת עשרים ואחת המשכתי לעבוד שם אחרי השירות

  • איזה צרכנית/צרכן חדשות את/ה? (צרכנית כבדה/פעם ביום/מדי פעם/ וכד’)

אני לרוב רואה טלוויזיה לפני השינה כל יום ובעיקר מתעדכנת בפלאפון בפייסבוק כתבות ביום עצמו

3. השפעת התקשורת – כללי

עד כמה לדעתך אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל בימינו? במה ואיך זה שונה היום לעומת העבר? יותר מבעבר או פחות מבעבר? מדוע?

אהה אני חושבת שהם מעצבים את דעת הקהל יותר מבעבר כיום כולם מתעדכנים כל היום במהלך היום דרך הפלאפון במיוחד כולם יכולים לדעת מה קורה בכל דקה בעולם מבלי להתאמץ לעומת פעם שהחדשות הועברו בדרך בהרבה יותר איטית

מה יותר משפיע על צרכני התקשורת  – סיקור נושאים מוכרים או פחות מוכרים? מדוע? מדוע?

אממ ברור מה שמשפיע יותר זה סיקור מוכרים יותר כי זה נכנס לנו יותר לתודעה אתה יותר חושב על זב ככל שמדברים על זה יותר

כמה חשובה הרלוונטיות של התוכן החדשותי לחיי הצרכנים כדי שישפיע עליו? כלומר, האם התוכן התקשורתי חייב להיות רלוונטי לחיי האדם על מנת שישפיע עליו? מדוע?

לפי דעתי התוכן צריך להיות רלוונטי לצרכן כי אתה מחפש איזהו הקשר משהו שיתפוס את צומת הלב שלך לרוב זה לא מעניין אותך אם זה לא נוגע אליך

איך התוכן החדשותי יכול להישאר בזיכרון? האם לשם כך הוא חייב להיות רלוונטי לחיי האדם?

זה צריך להיות תוכן משמעותי לאדם עצמו שהוא ידבר אליו ולעמדה שלו בנושא

איזה תוכן לדעתך משפיע יותר, זה שתומך בדעות צרכן התקשורת או זה שנוגד אותן? מדוע?

וואי שאלה קשה ( צוחקת ) אני אלך על דעות שנוגדות כי אז זה ימשוך את תשומת הלב שלו כי לא מסכימים איתו והוא יחשוב על זה אחר כך וידבר על זה

4. תוכן שלילי/חיובי/נייטראלי – כללי

תכנים תקשורתיים שמתייחסים לקבוצה חברתית מסוימת נתפסים לרוב במונחים של שלילי, חיובי ונייטראלי.

איזה תכנים לדעתך משפיעים הכי הרבה  לקהל הקוראים / צופים/ מאזינים: חיוביים, שליליים, או נייטראליים? מדוע?

אני חושבת שחיובי בגלל שברגע שמסקרים משהו כחיובי זה גורם לך לחשוב שהוא באמת חיובי

איזה סוג של תוכן אנשים זוכרים יותר זמן: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

אני חושבת שזוכרים יותר שלילי כי זה מושך את תשומת הלב שלך אין מה לעשות גם ביום יום אנחנו בדרך כלל נוטים להתעסק דווקא בשלילי

איזה סוג של תוכן לדעתך מעורר יותר הזדהות מצד צופה/קורא/מאזין: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

חיובי כי אתה שומע משהו חיובי על נושא מסוים זה גורם להזדהות ולא להירתע או משהו

5. תוכן חיובי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי חיובי? איזה תחושות הוא מעורר?

תוכן חיובי בדרך כלל מסקר דברים טובים כאילו בצורה טובה כמו שניצחו במשחק כדורגל והוא גורם לרגשות של אהדה התרגשות וכאלה

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות חיובי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

וואי אממ … אולי שמראים את האדם עצמו מדבר כאילו אם מראים כתבה ואז מראים את האדם עצמו אז כאילו פונים לרגשות שלנו אז יותר מתחברים יותר מדברים אל הרגש שלנו

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי חיובי,  כלומר יותר חיובי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

לדעתי לגמרי במדיה החברתית כי שם אנשים אשכרה מדברים הם בעצמם ואפשר לראות באמת מה הולך לעומת שאר אמצעי התקשורת ששם זה כתבות ערוכות

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן חיובי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

הכי זכורה לי …(חושבת) לא ממזמן ראיתי כתבה על זמרת שתרמה כספים לאנשים באוסטרליה עם מה שקורה שם עם השריפות ולמרות הקשיים שהיא עוברת היא עדיין זוכרת לתרום

6. תוכן שלילי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי שלילי? איזה תחושות הוא מעורר?

אממ… לדעתי תוכן שלילי זה תוכן שבו מסקרים מישהו או סתם נושא בקטע שלילי כמו על אנשים שמתים או כל קטע של הבחירות אנשים מסקרים את זה באופן שלילי ולרוב זה גורם לנו להרגיש כעס אכזבה

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות שלילי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אה… איך שמציגים אותו אם זה תמונות או במילים עצמם איך שמדברים על הנושא

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי שלילי,  כלומר יותר שלילי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

טלוויזיה הכי שלילית כי בה תמיד יש את כל הכתבות שמדברות על כל מה שקורה כל מי שנכנס לכלא או על מי הוגש כתב אישום זה תמיד בטלוויזיה 

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן שלילי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

ששחקן שאני נורא אוהבת מסדרה שראיתי בילדות, נפטר היה לי נורא קשה לשמוע על זה.

7. תוכן ניטראלי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי נייטראלי? איזה תחושות הוא מעורר?

תוכן ניטרלי לדעתי זה, אממ תוכן שבו התוכן לא מציג עמדה ולא מנסה להסיט אותך לעמדה מסוימת.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות נייטראלי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

התכנים אממ, זה בעיקר התוכן של זה מה רשום בפנים דברים איך שהם רשומים סוג המילים שמדברות בצורה אובייקטיבית בלי עמדה

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי נייטראלי,  כלומר יותר נייטראלי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אני חושבת שרדיו, בגלל שברדיו המשדרים מספרים לנו דברים בצורה ניטרלית לא גורמים לנו לשנות דעה בעקבות מזג האויר או משהו בסגנון.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן נייטראלי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אממ ראיתי אודישן באמריקן איידול והראיתי לחברות שלי בעבודה. האודישן הוא ניטטרלי רק רואים מישהי שרה אבל זה לא שינה עמדה או משהו.

8. מגנון אפקט העברה  (הסעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

טוענים כי תוכן תקשורתי על משהו שקורה בחו”ל/רחוק מאיתנו ואינו קשור ישירות אלינו יכול להשפיע על אנשים בישראל.

מה דעתך על טענה זו? (האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זה? מדוע?)

אני מסכימה עם הטענה אממ… הרבה דברים שנראים בהתחלה די סתמיים מתגלים כממש חשובים אז זה אה גם בנוגע לזה.

מהי הדוגמא שהכי זכורה לך של תוכן תקשורתי על מה שקורה רחוק מאיתנו, וכביכול בכלל לא קשור לישראל, אבל במחשבה שנייה בעל רלוונטיות גבוהה עבור יהודים ועבור ישראל?

שנייה…(חושבת) אוקי יש לי, אממ לא ממזמן איזה ספורטאי מפורסם שהתחרה אה בכל העולם עזב את אירן. בהתחלה אה אולי זה באמת לא נשמע קשור אבל אותו ספורטאי אממ היה אמור להתחרות באיזה ישראלי ובגלל זה אה, איימו עליו באירן אז הוא לא התחרה נגדו אבל אחרי זה ברח מאירן כי הוא הבין שהממשל לא טוב ומאיים עליו. אז אה לדעתי זה מתקשר אלינו ומוציא לנו שם טוב איכשהו (צוחקת).

האם לדעתך מבקשי מקלט ממדינות אסיה, אפריקה ומהמזרח התיכון אשר התחילו לזרום לאירופה לאחר האביב הערבי מהווים מקרה כזה? מדוע?

אני חושבת שלגמרי כן אממ, כי למעשה המעשים שלהם משפיעים עלינו על איך הם רואים כאילו ה אממ, אירופאים את ההתמודדות עם הפלסטינאים שגם הם עושים לנו פיגועים כמו שלהם יש באירופה.

האם יצא לך להיחשף לתכנים תקשורתיים על מבקשי מקלט אלה? מה זכור לך מהתכנים הללו?

אילו תחושות הם עוררו בך?

כן זכור לי בעיקר תמונות שלהם על סירות מתנפחות כאלה אה שהם ניסו לעבור את הים התיכון, וניסו כי הרבה מהם מתו וזה גרם לי אישית להרגיש כאב ריחמתי עליהם נורא, קשה לראות אדם במצב הזה.

מה הרגשת כלפי מבקשי המקלט? ומה הרגשת כלפי האוכלוסייה המקומית במדינות אירופה? עם איזה צד היה לך קל יותר להזדהות? מדוע?

הרגשתי כלפי המבקשי מקלט אה… חמלה לראות אנשים במצב שלהם לא משנה מי הם זה קשה ריחמתי עליהם נורא אה… ועל האירופאים הם פשוט באמת לא הבינו מאיפה זה אה בא אליהם הזדהתי יותר איתם כי גם אנחנו כביכול חיים במדינה בה יש גם מבקשי מקלט ויש אממ אנשים שמרגישים עם זה פחות בנוח.

האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים?

זה רלוונטי אלינו כי כמו שאמרנו הכל חוזר אליך גם אם אה זה לא נראה לך קשור כל ההגירה יכולה לפגוע באנשים באירופה שנחשבים אממ, חלשים מיעוט וחלק מהם זה היהודים וכבר נשמעו תלונות על פגיעה ביהודים.

האם אנשים שצפו בתכנים אלה יכלו להרגיש מאוימים – מדוע?

אני חושבת אה… שכן הם כן יכולים להרגיש ככה כי הם יכולים לקחת את זה למקום שלהם פה בישראל ולקשר את זה ולהרגיש אולי שזה אה מה שייקרה פה, בישראל.

והאם את/ה הרגשת איום כלשהו לאחר שנחשפת לתכנים הללו? מדוע לדעתך הרגשת איום זה?

הרגשתי איום אולי לא ממשי כן אבל אה, האיום הזה זה חשש שאולי מבקשי המקלט פה או הפלסטינאים ינהגו ככה תחושה לא נעימה.

מה יכולה להיות ההשפעה של ידיעות חדשותיות על מבקשי מקלט באירופה על קבוצות מוסלמיות אחרות במקומות אחרים בעולם?  מדוע?

יש הרבה קבוצות מוסלמיות אז יכולות להיות הרבה תשובות אה, או שייקחו את זה לצד השלילי כאילו אה קבוצות רדיקליות בתור להפוך את אירופה ל…, למוסלמית נקרא לזה ככה או בצד השני זה קבוצות מתונות שיראו את זה כ…, כדוגמא של מוסלמים שמוציאה אותם רע בעיני כולם.

מה לדעתך מוביל לסיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה להיות איום מקומי בישראל?

אני חושבת שמה שמוביל זה אה, שאנחנו חיים במדינה כמו שלנו מוקפת מוסלמים ובתוכה פלסטינאים אממ וגם מבקשי המקלט אז אנחנו מקשרים את זה אלינו ישר ורואים את זה אה כאיום.

האם לאחר שנחשפת לתכנים הללו השתנתה  העמדה שלך כלפי קבוצה מסוימת שגרה בישראל? איזו קבוצה? מדוע?

אני לא חושבת שהעמדה שלי השתנתה אבל זה כן יגרום לי אה לקחת צעד אחורה בגלל שזה הכניס בי סוג של פחד אממ חשש כזה.

כיצד עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות בעקבות החשיפה?

הם יכולים לקשר את זה למצב בישראל ולראות את האיום אממ נהיה ממשי בשבילם וזה יכול לשנות להם את אה… העמדה.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי מבקשי מקלט בישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

כן אנשים יכולים אה… לראות את התוכן השלילי ולהגיד אולי גם בארץ הם ככה אוכלי חינם וגורמים כביכול כן לעליה לאלימות.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי פלסטינאים לא אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני חושבת שכן כי פלסטינאים במדינה שלנו הם אה לא אזרחים וגם הם מוסלמים אז אנשים יכולים בגלל התכנים לשנות את העמדה שלהם בגלל שהם מזכירים להם את המבקשי מקלט אה בדברים האלו.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אממ אולי זה יגרום יותר לפחד מהם אבל אני לא חושבת שלשינוי עמדה כי אה, הם אזרחים ולרוב באמת לא רוצית מריבות אז זה רק יגרום לחשש.

9. מהם תכנים חיוביים, שליליים וניטראליים על מבקשי מקלט באירופה (סעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

מה נחשב לדעתך תוכן חיובי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

לדעתי זה תוכן שבו באמת מראים אה את המצב שלהם אממ…, בין אם זה המשפחה שמתה או איך הם חיים היום. והיום אפילו אם קיבלו אותם לאירופה הם לא חיים חיים כל כך טובים כמו שכולם חושבים. מראים את הסיפור איך הם עלו והקשיים שלהם.

 האם נחשפת לתכנים חיוביים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים החיוביים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כחיוביים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן ראיתי תכנים כאלה ובהם מראים שאממ, על אמא שאיבדה את הילדים שלה סיפור מזעזע ועוד סיפור אה זה סיפור של בחור שמתאר מה קרה לו בדרך לאירופה בספינה ואיך הוא הצליח לשרוד לעומת השאר שאה, לא יודעים לשחות.

מה נחשב לדעתך תוכן שלילי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

תוכן שלילי זה תוכן שמציגים אותם באופן שלילי את כל הדברים שמאז שהם הגיעו אה, השתנו כמו האלימות פשיעה וכאלה.

האם נחשפת לתכנים שליליים על מבקשי מקלט באירופה? על מה היו התכנים השליליים אלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כשליליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן… ראיתי כתבה שמסופר בה על אנטישמיות בכמה מבקשי מקלט והם הטרידו את היהודים ועוד כתבה ש…(חושבת) היה ירי בסופר של יהודים שמבקש מקלט ירה שם. הוא ניסה להתנקש ביהודים ואני חושבת שהוא הצליח לפצוע כמה אנשים אם אני זוכרת אה נכון.

מה נחשב לדעתך תוכן ניטראלי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

לדעתי תוכן ניטרלי זה שמספרים על הכמות על המספרים לא מספרים סיפור אישי לא מנסים לרגש אותך אבל גם לא מנסים לגרום לך לדעה אה, רעה.

 האם נחשפת לתכנים נייטראליים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים הנייטראליים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כניטראליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

אממ…כתבה נראה לי אה שדיברה על הכמות שהגיעה לאירופה כאילו במספרים ויש לי עוד כתבה שבה אני חושבת אממ ממש אפילו הראו לאיזה ארצות הם הגיעו ולאיזה יותר איזה אה, פחות.

10.דמוגרפיה:

מגדר נקבה

גיל 21

מידת הדתיות דתיה לאומית

השכלה על תיכונית

מצב משפחתי רווקה

איזור מגורים בארץ מרכז מושב ברקת

עמדה פוליטית ימנית

ר.ה

  1. תוכל/י להציג את עצמך בקצרה – איך תרצה/י שנציג אותך? (תוך שמירה על אנונימיות כמובן)

קוראים לי רז אני בן אה 19 וחצי כרגע אני משרת בצבא בפיקוד העורף

  • איזה צרכנית/צרכן חדשות את/ה? (צרכנית כבדה/פעם ביום/מדי פעם/ וכד’)

אה… וואללה אני חושב שצרכן כבד אם לקרוא לזה ככה (צוחק) אני במיוחד בצבא מתעדכן על הכל דרך הפלאפון דרך הפייסבוק אה אתרים

3. השפעת התקשורת – כללי

עד כמה לדעתך אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל בימינו? במה ואיך זה שונה היום לעומת העבר? יותר מבעבר או פחות מבעבר? מדוע?

אה… יותר מבעבר כי לדעתי פעם לדעתי פחות היו משתמשים באמצעי תקשורת כמו היום אממ שזה נגיש ומהר

מה יותר משפיע על צרכני התקשורת  – סיקור נושאים מוכרים או פחות מוכרים? מדוע? מדוע?

אה… יותר סיקור נושאים מוכרים כי … זה נכנס לנו יותר למוח לתודעה אנחנו יותר חושבים על זה

כמה חשובה הרלוונטיות של התוכן החדשותי לחיי הצרכנים כדי שישפיע עליו? כלומר, האם התוכן התקשורתי חייב להיות רלוונטי לחיי האדם על מנת שישפיע עליו? מדוע?

כן זה חייב להיות יותר רלוונטי כי … ברגע שזה רלוונטי לי אני יותר אשים לב לזה אה זה יותר ישפיע עליי ויותר יעסיק אותי

איך התוכן החדשותי יכול להישאר בזיכרון? האם לשם כך הוא חייב להיות רלוונטי לחיי האדם?

אממ… הוא צריך להיות רלוונטי לחיי האדם כי אה אז הוא יותר יזכור אותו כי ברגע שזה יותר רלוונטי לך אתה יותר מתייחס אליו

איזה תוכן לדעתך משפיע יותר, זה שתומך בדעות צרכן התקשורת או זה שנוגד אותן? מדוע?

אה… זה דווקא שנוגד אותם כי דווקא שזה נגד הדעה שלך אתה יותר חושב על זה כאילו… אתה חושב איך לא חושבים כמוני כי ברגיל אנחנו מחפשים שיצדיקו אותנו וזה אה לדעתי גורם לך לזכור את זה יותר

4. תוכן שלילי/חיובי/נייטראלי – כללי

תכנים תקשורתיים שמתייחסים לקבוצה חברתית מסוימת נתפסים לרוב במונחים של שלילי, חיובי ונייטראלי.

איזה תכנים לדעתך משפיעים הכי הרבה  לקהל הקוראים / צופים/ מאזינים: חיוביים, שליליים, או נייטראליים? מדוע?

אמ הכי משפיע זה לדעתי שליליים יותר משפיע על אה הדעה כי אה זה יותר נזכר לנו אנשים נתפסים לדברים יותר שליליים

איזה סוג של תוכן אנשים זוכרים יותר זמן: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

שלילי כי זה נחקק יותר ב אה בזיכרון שלנו

איזה סוג של תוכן לדעתך מעורר יותר הזדהות מצד צופה/קורא/מאזין: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

אה חיובי כי אה אתה יותר מזדהה עם זה ברגע שזה חיובי ניטרלי אין לך עם מה להזדהות

5. תוכן חיובי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי חיובי? איזה תחושות הוא מעורר?

תוכן תקשורתי חיובי זה תוכן שהוא מדבר על דברים טובים שקרו לאנשים מישהו עזר למישהו משהוא כזה ואממ בדרך כלל מעורר תחושת אהדה דברים שכאילו גורמים לו להרגיש טוב

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות חיובי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אה… לדעתי האלמנטים שגורמים לזה להיות חיובי יותר אה זה שהאדם עצמו מדבר איך שמספרים את זה איך האיש מספר.

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי חיובי,  כלומר יותר חיובי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אה בטלוויזיה כי שם בעצם אה רואים את כל ההתקדמויות את כל מה שקורה בארץ אה דברים כאלה אפילו סיפורים של אנשים.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן חיובי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אה… שאיזה מישהו בזמן של ההצפות אה עזר לאה איזה אישה לסחוב לה את הדברים ועזר לה עם הילדים להציל דברים מהרכב כי הרכב שלה היה מוצף.

6. תוכן שלילי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי שלילי? איזה תחושות הוא מעורר?

אה תוכן תקשורתי שלילי…(חושב) הוא תוכן שמדבר על דברים כמו אלימות סמים דברים כאלה ואה התחושות שהוא מעורר זה אכזבה אה סלידה ואה זהו.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות שלילי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

בעצם זה תמיד איך שמספרים את הסיפור איך שמספרים את זה וב… בעזרת דוגמאות ותמונות אולי איך להוכיח עד כמה זה שלילי.

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי שלילי,  כלומר יותר שלילי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

אה לדעתי יותר בעיתון לעומת כלי מדיה אחרים כי … בעיתון יותר מדברים על כתבות יותר על מה שקרה בארץ כאילו האסונות יותר וגם פוליטיקה מי ירד מי עשה יותר בעיתון.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן שלילי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אה בשלילי… כתבה שלילית זה שראיתי כתבה על ישראלים בחו”ל שנגנבו להם התיקים בזמן שהם נסעו ברכבת תחתית והרביצו להם וואללה גרם לי קצת לפחד (צוחק).

7. תוכן ניטראלי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי נייטראלי? איזה תחושות הוא מעורר?

לדעתי תוכן ניטרלי זה תוכן אה… שהוא לא בעצם גורם לי להזדהות עם איזה צד מסויים זה יותר אה מדברים איתי על משהו עובדתי ולא דווקא גורם לתחושות מסוימות.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות נייטראלי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

אה… יותר נתונים דברים אשר נותנים עובדות אולי טפסים וזה.
מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי נייטראלי,  כלומר יותר נייטראלי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

לדעתי ניטרלי זה יותר ברדיו כי ברדיו אממ מדברים איתי יותר על נתונים אה של יותר פקקים וכאלה לעומת חדשות בטלוויזיה ובעיתון שיותר מדברים על הדעות שלנו.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן נייטראלי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אממ… תחזית מזג האויר דיברתי על זה שבשבוע הקרוב הולך להיות גשום.

8. מגנון אפקט העברה  (הסעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

טוענים כי תוכן תקשורתי על משהו שקורה בחו”ל/רחוק מאיתנו ואינו קשור ישירות אלינו יכול להשפיע על אנשים בישראל.

מה דעתך על טענה זו? (האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זה? מדוע?)

אני חושב אממ שזה יכול להשפיע עלינו כי אה לדעתי כל מה שקורה בחו”ל משפיע עלינו באיזושהי דרך אה גם מבחינת אפליקציות חידושים אממ אז כל דבר יכול להשפיע עלינו בסופו של דבר.

מהי הדוגמא שהכי זכורה לך של תוכן תקשורתי על מה שקורה רחוק מאיתנו, וכביכול בכלל לא קשור לישראל, אבל במחשבה שנייה בעל רלוונטיות גבוהה עבור יהודים ועבור ישראל?

אה… לפי דעתי אה כביכול רחוק מאיתנו זה האיחוד האירופאי שמדברים על ההתפרקות שלהם ובסופו של דבר זה אה התוצאות של זה יכולות להשפיע עלינו מהרבה בחינות אה כלכלה שלום והרבה.

האם לדעתך מבקשי מקלט ממדינות אסיה, אפריקה ומהמזרח התיכון אשר התחילו לזרום לאירופה לאחר האביב הערבי מהווים מקרה כזה? מדוע?

אה… כן כי בסופו של דבר אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה אחרי זה מה התוצאות של זה שישפיעו עלינו יש מצב שאנשים יקחו מזה אה דוגמא או שזה ישפיע עלינו אז לדעתי כן.

האם יצא לך להיחשף לתכנים תקשורתיים על מבקשי מקלט אלה? מה זכור לך מהתכנים הללו?

אילו תחושות הם עוררו בך?

ייצא לי אה להיחשף לתכנים האלה אה אני זוכר בעיקר שדיברו על זה שזה הייתה נהירה ועל הכמות הגדולה שעלתה לאירופה וזה גורם לי באמת להרגיש צער כלפיהם על המצב שבו הם נמצאים.

מה הרגשת כלפי מבקשי המקלט? ומה הרגשת כלפי האוכלוסייה המקומית במדינות אירופה? עם איזה צד היה לך קל יותר להזדהות? מדוע?

אממ… הרגשתי כלפי מבקשי המקלט הרגשתי אמפתיה אה הרגשתי צער בשבילהם כי הם אה בסופו של דבר בורחים מהארץ שלהם וזה באמת מצער והאוכלוסייה המקומית באירופה אה… הרבה מקבלים אותם אבל אה בסופו של דבר קשה גם להם עם המצב הזה וזה גם ועם איזה צד אני מזדהה יותר אממ…היה  לי יותר קל להזדהות עם האוכלוסייה המקומית באירופה כי אה אנחנו פה לא נמצאים במצב של פליטים שאנחנו צריכים לברוח וגם פה יש את המצב עם המסתננים.

האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים?

אממ… לדעתי הם דווקא רלוונטים כי אה המדינות באירופה עד עכשיו לא היו צריכות להתמודד עם מצבים כאלה פיגועים של מוסלמים ודברים בסגנון אה ודווקא עכשיו הם עוברים משהו שאנחנו פה בישראל קצת מכירים.

האם אנשים שצפו בתכנים אלה יכלו להרגיש מאוימים – מדוע?

אה הם יכולים להרגיש מאוימים כי אתה רואה הרבה דברים רעים שקורים שם כמו אה רצח אלימות ואתה איכשהו מקשר את זה בעצם למבקשי מקלט פליטים בישראל וזה יכול להרגיש כמו איום אולי זה יקרה פה גם אולי אה דווקא בגלל מה שקורה שם.

והאם את/ה הרגשת איום כלשהו לאחר שנחשפת לתכנים הללו? מדוע לדעתך הרגשת איום זה?

אממ לא יודע אם איום כי זה עדיין נמצא שם זה לא הגיע אלינו לארץ אממ אבל זה כן מלחיץ שאולי זה כן יבוא לפה ואולי זה ישפיע על ישראל.

מה יכולה להיות ההשפעה של ידיעות חדשותיות על מבקשי מקלט באירופה על קבוצות מוסלמיות אחרות במקומות אחרים בעולם?  מדוע?

ההשפעה יכולה להיות להרבה כיוונים היא יכולה להיות אה שאולי אולי דווקא הם נמצאים במצב כזה ויגידו אולי גם אנחנו יכולים למצוא מקום מקלט במקום אחר מקום אממ טוב יותר אולי מאיפה שהם נמצאים.

מה לדעתך מוביל לסיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה להיות איום מקומי בישראל?

לדעתי זה כי אנחנו רואים הרבה סיקור שלילי עליהם אה על המבקשי מקלט רואים את רוב הדברים הרעים שקורים אם זה אה רצח אלימות שינוי הפנים באירופה קצת ואין מה לעשות אם אתה קורא את זה אתה איכשהו מקשר את זה לאיפה שאתה נמצא ואני נמצא בישראל ואני חושב שזה מתקשר להרבה פה למבקשי מקלט בארץ.

האם לאחר שנחשפת לתכנים הללו השתנתה  העמדה שלך כלפי קבוצה מסוימת שגרה בישראל? איזו קבוצה? מדוע?

אממ לא יודע אם השתנתה כי בסופו של דבר אני לא מכיר את הקבוצה אישית זה פשוט ידיעה עליהם אממ מהחדשות אבל זה כן גרם לי אולי טיפה להתרחק כשאני רואה קבוצה של מבקשי מקלט בארץ שזה סודנים.

כיצד עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות בעקבות החשיפה?

אממ אחרים יכולים פשוט לראות את זה ולהגיד אולי גם אצלנו יהיה את הכמות הזו שתעלה לארץ אולי גם פה בארץ זה יכול להידרדר לאלימות ומן הסתם אז להסתכל על זה כדבר שלילי ולהיות מאוימים מזה.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי מבקשי מקלט בישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

ברור אה כי אנשים רואים את התכנים האלה ויכולים לחשוב אממ שהקבוצה פה בארץ יכולה להתנהג בצורה כזו כמו שם ויכולים לפחד אפילו

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי פלסטינאים לא אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני לא יודע אה עד כמה זה יכול להשתנות כלפי פלסטינאים כי אנחנו חיים איתם כבר הרבה מאוד שנים ואם לדבר באמת הדעה הרווחת אממ היא לא כזו חיובית הרבה רואים בהם איום אז הדעה תישאר אותו הדבר לדעתי.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אה… אני חושב  שכן אנשים יסתכלו עליהם בצורה אה… אולי ירתעו מהם יותר אה יפחדו יותר אבל העמדה לא יודע עד כמה היא תשתנה

9. מהם תכנים חיוביים, שליליים וניטראליים על מבקשי מקלט באירופה (סעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

מה נחשב לדעתך תוכן חיובי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

לדעתי תוכן חיובי זה כש אה… מראים את הצד המסכן שלהם ואמ ושהם בעצם רק אנשים שבאו ממלחמות והם מחפשים אה מקום להתמקם בו בעצם.

 האם נחשפת לתכנים חיוביים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים החיוביים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כחיוביים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן נחשפתי על בעצם אה כתבה של אה סירה שלמה שטבעה בים ורק שני אנשים אה ניצלו וסיפרו את הסיפור של אלה ששרדו ואיך הם הצליחו לקבל אזרחות.

מה נחשב לדעתך תוכן שלילי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

ברגע שמראים את כל ה”שיט” בעצם את כל הדברים שליליים כלפיהם בעצם מראים את אה האלימות את כל מקרי האונס אה מאז שהם הגיעו.

האם נחשפת לתכנים שליליים על מבקשי מקלט באירופה? על מה היו התכנים השליליים אלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כשליליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

יש הרבה כתבות בעצם על אה מבקשי מקלט באירופה בעצם מראים ש… אה האיסלם מתפשט באירופה בצורה קיצונית אממ מראים הרבה מקרים של אונס ולא ממזמן הייתה כתבה על אה מישהי שנאנסה ונרצחה שהיא יהודיה על ידי מבקש מקלט מוסלמי וזה סיפור באמת מזעזע.

מה נחשב לדעתך תוכן ניטראלי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

מבקשי מקלט… תוכן ניטרלי זה תוכן שהוא לא בעצם גורם לי לחשוב עליהם בצורה מסויימת זה תוכן אה שהוא אממ … אומר יותר עובדות.

 האם נחשפת לתכנים נייטראליים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים הנייטראליים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כניטראליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

אני אה נחשפתי לתכנים כאלה אה… ניטרליים זה יותר סיפרו על כמה נמצאים כרגע באירופה על הכמות הגדולה שבאה אירופה במספרים יותר ואממ יותר כתבות שהם יותר עובדתיות

10.דמוגרפיה:

מגדר זכר

גיל 19.5

מידת הדתיות דתי לאומי

השכלה על תיכוני

מצב משפחתי רווק

איזור מגורים בארץ מרכז מושב ברקת

עמדה פוליטית ימני

ש.ה

  1. תוכל/י להציג את עצמך בקצרה – איך תרצה/י שנציג אותך? (תוך שמירה על אנונימיות כמובן)

קוראים לי שמריה בן חמישים גר במושב ברקת.

  • איזה צרכנית/צרכן חדשות את/ה? (צרכנית כבדה/פעם ביום/מדי פעם/ וכד’)

אני חושב על עצמי כצרכן חדשות כבד אני מנסה גם תוך כדי העבודה להישאר מעודכן רואה חדשות דרך אפליקציות.

3. השפעת התקשורת – כללי

עד כמה לדעתך אמצעי התקשורת מעצבים את דעת הקהל בימינו? במה ואיך זה שונה היום לעומת העבר? יותר מבעבר או פחות מבעבר? מדוע?

לפי דעתי דעת הקהל היום הרבה יותר מעוצבת בגלל אמצעי התקשורת היום הכל יותר נגיש אתה לא צריך להתאמץ לעומת פעם שפלאפון אפילו לא היה והיו מעבירים חדשות בצורה הרבה יותר איטית.

מה יותר משפיע על צרכני התקשורת  – סיקור נושאים מוכרים או פחות מוכרים? מדוע? מדוע?

אממ לפי דעתי סיקור נושאים מוכרים כי אז האנשים חושבים על זה יותר מאשר נושאים שלא עולים לכותרות.

כמה חשובה הרלוונטיות של התוכן החדשותי לחיי הצרכנים כדי שישפיע עליו? כלומר, האם התוכן התקשורתי חייב להיות רלוונטי לחיי האדם על מנת שישפיע עליו? מדוע?

אני חושב אה שהרלוונטיות לאדם חשובה מאוד כי אז הוא בהרבה יותר מתעניין בתוכן וצורך אותו יותר וכמובן אה שבהרבה יותר קל לו להתחבר.

איך התוכן החדשותי יכול להישאר בזיכרון? האם לשם כך הוא חייב להיות רלוונטי לחיי האדם?

התוכן החדשותי אממ יכול להישאר בזיכרון יותר זמן כאשר התוכן יותר רלוונטי לאדם אני ואני מאמין שאנשים רבים כמוני אממ כאשר הם מקבלים מידע הם מנסים לקשר את הנושא אליהם ולמצב שלהם.

איזה תוכן לדעתך משפיע יותר, זה שתומך בדעות צרכן התקשורת או זה שנוגד אותן? מדוע?

לדעתי תוכן שנוגד את דעות הצרכן יותר משפיע כי באופן טבעי אנחנו יותר נמשכים לדברים שליליים יותר זכורים לנו ובגלל זה אני חושב שזה יכול אה להשפיע יותר.

4. תוכן שלילי/חיובי/נייטראלי – כללי

תכנים תקשורתיים שמתייחסים לקבוצה חברתית מסוימת נתפסים לרוב במונחים של שלילי, חיובי ונייטראלי.

איזה תכנים לדעתך משפיעים הכי הרבה  לקהל הקוראים / צופים/ מאזינים: חיוביים, שליליים, או נייטראליים? מדוע?

תכנים שיותר משפיעים הם תכנים שליליים אצל קהל אה בגלל שהוא תופס תשומת לב אצל הקהל ומעוררים אצלו יותר תחושות שונות מאשר תחושות אה רגילות שמחות.

איזה סוג של תוכן אנשים זוכרים יותר זמן: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

כמו שאמרתי מקודם לפי דעתי אה אנשים זוכרים יותר תוכן שלילי אממ הוא יותר זכיר בגלל עצם היותו שלילי.

איזה סוג של תוכן לדעתך מעורר יותר הזדהות מצד צופה/קורא/מאזין: חיובי, שלילי או נייטראלי? מדוע?

לדעתי אה תוכן חיובי מעורר יותר הזדהות כי תוכן חיובי זה תוכן שאני כבנאדם יכול להתחבר אליו אם זה דברים שמחים.

5. תוכן חיובי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי חיובי? איזה תחושות הוא מעורר?

לדעתי… תוכן תקשורתי חיובי הוא תוכן המדבר על אה דברים שמחים שיגרמו לי להיות שמח להתחבר לתוכן להזדהות ולהסכים איתו.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות חיובי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

לפי דעתי אממ… האלמנטים אה זה יכול להיות אופן הדיבור בכתבה איך היא רשומה אולי גם אם א הראו סרטון שיחבר אותי יותר לכתבה.
מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי חיובי,  כלומר יותר חיובי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

במדיה החברתית לדעתי התוכן הרבה יותר נראה חיובי כי אה שם האנשים הם אלה שמעלים את התכנים זה לא ערוך אממ… ומדברים עם הקהל ישירות.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן חיובי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

שנייה…לא ממזמן ראיתי כתבה על איזשהו ספורטאי ישראלי שהצליח וקיבל הישג יפה בתחרות בחו”ל אממ גרם לי לגאווה ישראלית כמו שנקרא(צוחק).

6. תוכן שלילי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי שלילי? איזה תחושות הוא מעורר?

תוכן שלילי… תוכן שלילי הוא תוכן שבו יש דברים פחות נעימים דברים על אלימות רצח רמאות אממ ובדרך כלל תוכן כזה יגרום לי להרגיש אה כועס מאוכזב ואפילו סולד.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות שלילי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

האלמנטים הם אה…גם אופן שבו מספרים את התוכן וסרטונים ותמונות שעוזרים להבין את המצב אם רואים מלחמה ורואים תמונות משם אתה מבין יותר את ה אממ תוכן
מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי שלילי,  כלומר יותר שלילי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

טלויזיה גורמת לתוכן להיתפס יותר שלילי אממ… בדרך כלל בטלוויזיה מספרים על כל האסונות שקרו ואה מפרטים על המצב שלנו כמדינה לא בדיוק דברים חיוביים.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן שלילי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

הדוגמא שהכי זכורה לי היא על איזה אחד מגרמניה אם אני זוכר נכון שנכנס לבית כנסת בגרמניה ויירה וניסה אה להרוג למזלנו הוא באמת לא הצליח.

7. תוכן ניטראלי

מהו לדעתך תוכן תקשורתי נייטראלי? איזה תחושות הוא מעורר?

לפי דעתי… תוכן תקשורתי ניטרלי זהו תוכן שבו יותר מספרים לך משהו בלי שום כוונה לנסות להטות אותך לעמדה שונה אממ… זה יותר תוכן שבא אי אפשר להתווכח עם מה שיש שם.

מהם האלמנטים שלדעתך גורמים לתוכן תקשורתי להיות נייטראלי?  (במידה וללא מדבר על כך, לכוון אותו לתמונות/סרטונים, מילים, סוג הסיפור)

האלמנטים…(חושב) לפי דעתי אה זה יותר להראות עובדות נתונים ושוב איך אתה מספר את התוכן אם אין בו הטיות לשינוי עמדה.

מהו לדעתך בסוג אמצעי התקשורת (הפלטפורמה – עיתון/טלוויזיה/רדיו/אינטרנט/מדיה חברתית) שגורם לתוכן להיתפס כהכי נייטראלי,  כלומר יותר נייטראלי, בהשוואה לאותו תוכן בכלי תקשורת אחר?

לפי דעתי זה ה אממ… אולי רדיו כי שם יותר מספרים את התוכן כמו שהוא בלי לנסות להטות את אממ מה שאתה מרגיש יותר מספרים עובדות נתונים.

מהי הדוגמא שזכורה לך ביותר של תוכן נייטראלי שנחשפת אליו לאחרונה, שנשאר בזיכרון וגרם לך לחשוב עליו, לשוחח על הנושא עם אנשים אחרים וכו’?

אממ…(חושב) ראיתי לפני שבוע תכנית על אוכל ואחרי זה דיברתי על התכנית בתכנית עצמה אין איזהו הבעת עמדה אה… ולכן לדעתי היא ניטרלית.

8. מגנון אפקט העברה  (הסעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

טוענים כי תוכן תקשורתי על משהו שקורה בחו”ל/רחוק מאיתנו ואינו קשור ישירות אלינו יכול להשפיע על אנשים בישראל.

מה דעתך על טענה זו? (האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זה? מדוע?)

אני מסכים עם הטענה הזו אני חושב שכל דבר משפיע גם אם הוא באמת אממ… נראה לנו לא משמעותי ורחוק.

מהי הדוגמא שהכי זכורה לך של תוכן תקשורתי על מה שקורה רחוק מאיתנו, וכביכול בכלל לא קשור לישראל, אבל במחשבה שנייה בעל רלוונטיות גבוהה עבור יהודים ועבור ישראל?

אני צריך דקה לחשוב על זה(צוחק)… (חושב)… אני חושב שפיגועים בחו”ל משפיעים עלינו אממ הישראלים ועל היהודים בכלל כי תמיד הפיגועים מגיעים ליהודים ולאנטישמיות.

האם לדעתך מבקשי מקלט ממדינות אסיה, אפריקה ומהמזרח התיכון אשר התחילו לזרום לאירופה לאחר האביב הערבי מהווים מקרה כזה? מדוע?

אני אה חושב שכן כי בסופו של דבר הכל משפיע כמו שאמרתי אממ… אני חושב שזה יכול להשפיע על הכלכלה באירופה ושינוי בכלכלה אממ יהווה שינוי גם עלינו הישראלים.

האם יצא לך להיחשף לתכנים תקשורתיים על מבקשי מקלט אלה? מה זכור לך מהתכנים הללו?

אילו תחושות הם עוררו בך?

כן ייצא לי להיחשף לתכנים כאלו בחדשות ובעיקר זכור לי דברים נוראיים אממ… הראו את הדרך שבה הם מגיעים לאירופה ושאחוז גדול מהם לא מצליחים להגיע ונספים אה בים התיכון ובעיקר זה עורר בי תחושות של צער כלפיהם אני באמת מרחם עליהם.

מה הרגשת כלפי מבקשי המקלט? ומה הרגשת כלפי האוכלוסייה המקומית במדינות אירופה? עם איזה צד היה לך קל יותר להזדהות? מדוע?

הרגשתי צער ורחמים כלפיהם אממ זה באמת מצער מה שקורה בעולם ואה כלפי האוכלוסייה האירופאית הרגשתי כלפיהם הבנה בעיקר אני חושב שאולי קשה להם להבין את הדת ואת ההתנהגות השונה שהם לא רגילים אליה באירופה ולא יודע למי היה לי יותר קל להזדהות אממ…(חושב) אולי באמת עם האוכלוסייה באירופה אה כי גם עליהם זה נפל הם רגילים למשהו מסויים ואז זה משתנה להם זה להסתגל מחדש.

האם ובאיזה הקשר התכנים הללו היו רלוונטיים לישראל וליהודים?

אני חושב שזה כן רלוונטי ליהודים ולישראל כי אה קרו מקרים רבים מאז ההגירה של התנקלות רבה ליהודים מאירופה דווקא מהצד של המהגרים אממ… אפילו עד רצח ואונס וברגע שזה קשור ליהודים אז זה קשור אה ישירות אלינו לישראלים.

האם אנשים שצפו בתכנים אלה יכלו להרגיש מאוימים – מדוע?

אולי הם יכולים להרגיש חשש אבל לא יודע לגביי מאוימים אם הם חושבים שזה יגיע לארץ אז אני מבין אולי למה אפשר להרגיש מאוים.

והאם את/ה הרגשת איום כלשהו לאחר שנחשפת לתכנים הללו? מדוע לדעתך הרגשת איום זה?

לא הרגשתי איום כי זה מקרים שקורים באירופה אני בישראל אבל זה גורם לי לדאגה על המצב שבו אירופה נמצאת ובו היהודים אממ באירופה נמצאים.

מה יכולה להיות ההשפעה של ידיעות חדשותיות על מבקשי מקלט באירופה על קבוצות מוסלמיות אחרות במקומות אחרים בעולם?  מדוע?

קבוצות מוסלמיות אחרות יכולות להסתכל על המצב הזה אה ואם הם קיצוניות הם יכולות להסתכל ונסות לנצל את המצב אה לטובתם לעשות פיגועים ואולי לנסות אממ להפוך את אירופה למוסלמית.

מה לדעתך מוביל לסיקור שלילי של מבקשי מקלט באירופה להיות איום מקומי בישראל?

אני חושב שהתוכן השלילי שמגיע לארץ משפיע עלינו אנחנו אה רואים את כל מה שקורה שם אמ… ומייחסים את זה אלינו חושבים על המצב שלנו ועם המהגרים בארץ ובעיקר יכולים אה לחשוש שזה עקרה גם פה כל האלימות שקורית.

האם לאחר שנחשפת לתכנים הללו השתנתה  העמדה שלך כלפי קבוצה מסוימת שגרה בישראל? איזו קבוצה? מדוע?

לא לא השתנתה אני חושב שהקבוצות פה בארץ שונות מאשר באירופה במיוחד בכמות ואני לא שיניתי את העמדה שלי אה אני חושב שכדי שהעמדה שלי תשתנה משהו בארץ צריך לקרות וזה גורם לי רק לחשש מסויים אממ לא שינוי עמדה.

כיצד עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות בעקבות החשיפה?

עמדה של צופים אחרים יכולה להשתנות אבל אני חושב שזה יותר פחד מאשר שינוי עמדה לחלוטין והיא יכולה להשתנות בעקבות אממ שמיעה על אה פיגועים באירופה ורצח.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי מבקשי מקלט בישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני חושב שזה יכול לגרום לציבור אה פחד שאולי המהגרים שנמצאים פה בארץ יבצעו דברים נוראים כאלה ואנשים מן הסתם יפחדו ויתנהגו בצורה שונה.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי פלסטינאים לא אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני לא חושב שזה יכול להשפיע על העמדות כלפי אה.. הפלסטינאים כי אולי נכון הפיגועים שקורים שם לרוב על ידי מוסלמים אבל אני לא חושב שזה יכול להשפיע על העמדה.

האם לדעתך בקרב אנשים מסוימים תכנים על מבקשי מקלט באירופה יכולים להשפיע על עמדותיהם כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל? כיצד הם יכולים להשפיע? מדוע?

אני לא חושב שזה יכול להשפיע על העמדות כלפי אה ערבים אזרחים בגלל אה שבאירופה קורים דברים רעים ושליליים נכון אבל זה לא קשור למה שקורה בארץ.

9. מהם תכנים חיוביים, שליליים וניטראליים על מבקשי מקלט באירופה (סעיף מאוד חשוב, יש להעמיק בו)

מה נחשב לדעתך תוכן חיובי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

לדעתי… תוכן חיובי על מבקשי מקלט מתבטא בכך שמציגים אותם מסכנים חסרי כל ובוחרים אה ממוות ממלחמה בארץ שלהם מציגים אותם אה כאנשים שרוצים לחיות ולשרוד.

 האם נחשפת לתכנים חיוביים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים החיוביים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כחיוביים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

כן נחשפתי לתכנים כאלה אממ… התכנים האלו היו סיפורים אישיים של כמה מבקשי מקלט שבהם הם סיפרו על מה עם עברו אה… על המשפחה שלהם שמתה בדרך לאירופה ובעיקר סיפרו על הזוועות שמהם הם אממ היו צריכים לברוח תכנים כאלו כתבות שאה אממ מספרים לנו את הסיפורים שלהם מציגים אותם כבני אדם קודם אה לא כפליטים.

מה נחשב לדעתך תוכן שלילי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

לדעתי תוכן שלילי כלפיהם אה הוא תוכן שבו מספרים על הדברים הרעים שקרו מאז שהם באו לאירופה אלימות רצח ודברים כאלה.

האם נחשפת לתכנים שליליים על מבקשי מקלט באירופה? על מה היו התכנים השליליים אלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כשליליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

נחשפתי לתכנים כאלה על רצח של יהודייה שרצח אותה מבקש מקלט מוסלמי הוא אנס ואז הוא רצח אותה אה… מזעזע ועוד הרבה כתבות כאלו וגם מספרים אממ על ההתנגדות שלהם לממשל באירופה.

מה נחשב לדעתך תוכן ניטראלי כלפי מבקשי מקלט באירופה?

תוכן ניטראלי אממ… דברים שמציגים בהם דברים יבשים סוג של אה עובדות יבשות בלי רגש בלי עמדה.

 האם נחשפת לתכנים נייטראליים על מבקשי מקלט אלה? על מה היו התכנים הנייטראליים האלה? מדוע אתה תופס תכנים אלה כניטראליים? היו עוד תכנים? על מה? (לדובב, לקבל כמה שיותר פירוט)

נחשפתי לתכנים כאלה שפשוט אה דיברו על נתונים עובדות כמה הם עלו כמה נמצאים.

10.דמוגרפיה:

מגדר זכר

גיל 50

מידת הדתיות דתי לאומי

השכלה על תיכוני

מצב משפחתי נשוי פלוס ארבעה

איזור מגורים בארץ מרכז מושב ברקת

עמדה פוליטית ימני

לוח מבנה המדגם

משתנה אחוזים
גילממוצע: 35.74 חציון: 31 סטיית תקן: 12.89 
מגדרנשים גברים49.6% 50.4%
מצב משפחתירווק\ה נשוי\בזוגיות גרוש\ה פרוד\ה אלמנ\ה39.5% 54.4% 6.2%
מידת הדתיותאתאיסט\ללא דת חילוני מסורתי דתי חרדי5.7% 35.3% 25.8% 28.5% 4.7%
מקום מגוריםאזור ירושלים תל אביב וגוש דן מרכז(פרט לגוש דן) חיפה והקריות צפון דרום יהודה ושומרון13.1% 24.4% 17.8% 5.75% 13.3% 17.8% 8%
השכלהיסודית או תיכונית חלקית תיכונית מלאה על תיכונית סטודנט לתואר ראשון אקדמאית, תואר ראשון אקדמאית, תואר שני ומעלה2.7% 14.1% 14.4% 26.1% 29.4% 13.4%
הכנסה חודשיתמתחת ל 2000 2001-3000 3001-4000 4001-5000 5001-6000 6001-7500 7501-10,000 10,001-14,000 14,001-21,000 מעל 21,000 לא היו לי הכנסות6.8% 5% 5.6% 6.1% 7% 14.3% 22% 16.4% 8.6% 5.7% 2.5%
סיוע בעבודות אקדמיות
סיוע בעבודות סמינריון