החלק התיאורטי:
תחילה, נדון מהו המבוא ומדוע צריך לכתוב מבוא בעבודה סמינריונית?
מבוא הוא הפרק הראשון שהקורא נחשף אליו, המבוא כמו בחיים האמיתיים הוא "הרושם הראשוני" לכן המטרה העומדת לעינינו כאשר כותבים מבוא הינה לגרום לקורא להתעניין ולגרות אותו לרצות לקרוא עוד ועוד חלקים מהעבודה, פי כמה וכמה שהעבודות הסמינריוניות הינם ארוכות במיוחד. ראשית למרות שהמבוא הוא החלק הראשון שהקורא נחשף אליו, המבוא הוא בעצם החלק האחרון שאתם כותבים לאחר שכתבתם את כל העבודה, למה? כיוון שהמבוא נשען על הרקע העובדתי והנתונים של העבודה ופחות על שאילת השאלות. ישנם 4 מטרות עיקריות למבוא עצמו:
- מה אני לומד?
- מהי שאלת המחקר שאני שואל? ולמה הקורא אמור להתעניין בה גם?
- מה אנחנו כבר יודעים על שאלת המחקר?
- מהו החומר הבסיסי שאני צריך לספק על מנת להעניק לקרוא ידע בסיסי כדי שהוא יבין את המחקר.
בנוסך לכך ישנם 4 מטרות "סמויות" למבוא, להלן:
- להכניס את הקורא לאווירת המחקר
- להעניק לקורא רקע כללי על נושא המחקר
- לעורר סקרנות ולתאם ציפיות עם הקורא
- להגדיר הגדרות למושגים על מנת שיהיה רקע לקורא
חלק המעשי:
תחילה יש להציג את המטרה של המחקר, כלומר להגיד מדוע אנחנו נעסוק דווקא בשאלת המחקר הזאת. לאחר מיכן יש צורך לתת רקע כללי אודות הנושא שאתה עוסק בו, מומלץ להציג את הרקע הכללי באמצעות שיטת המשפך, להתחיל להציג תמונה כללית ומשם להתחיל לצמצם עד שמגיעים לשאלת המחקר/ הנושא הספציפי שאתה עוסק בו.
יש צורך אף לתת הפניות או ציטוטים במידת הצורך, אין ספק שהקורא לא בקיא בחומר כמוך, לכן יש צורך לתת מספיק הפניות על מנת לתת לקורא את האפשרות להיכנס לספריה האינטרנטית ולהבין את ההקשר בין הדברים והמשמעות של שאלת המחקר.
במבוא חוץ משאלת המחקר והרקע הכללי, יש צורך לכלול מהם מטרות המחקר שלך? במה המחקר שלך יעסוק? במה המחקר לא יעסוק?
למבוא אסור שתהיה דרגת קושי כלשהי, כלומר החומר המוצג בו ורמת הידע הנדרשת על מנת להבינו צריכים להיות ברמה בסיסית ככל הניתן. כלומר, יש צורך לצאת מנקודת הנחה שרמת הידע של הקוראים הינה בסיסית ולכן יש צורך להסביר ולא לחסוך במילים על מנת "ליישר קו". במידת הצורך יש לציין הגדרות ומהם המשמעויות, לדוגמא:
סעיף 197 לחוק העונשין- (להלן: סעיף החוק) וכן הלאה.
צריך לזכור: המבוא הוא לא המקום לסכם את העבודה ולהציג את כל מה שלמדתם/מצאתם.
מיותר לציין שמומלץ עד מאוד להוסיף משפט פתיחה שמטיל "פצצה", "ספוילר" אפשר להגיד, משהו שיגרום לקורא לקרוא עוד ועוד.
לסיום:
אכן המבוא הוא החלק הראשון בעבודה אבל הוא בעצם החלק האחרון שאנחנו כותבים לפני הגשה, למבוא יש תפקיד מאוד חשוב לכן יש להשקיע בו לא פחות מאשר משקיעים בשאר החלקים בעבודה. מחקר בשנת 2007 מצא שכאשר הכותב מסתכל על עצמו בראי של הקורא, אז העבודה שלו מוצגת ואף נכתבת בצורה הרבה יותר נעימה, נוחה לקריאה, ומחולקת לפרקים, דבר שמקל מאוד על הקורא.